במדינת ישראל נקבע חוק שאינו חל בכל מדינה אחרת כתנאי לנישואין וגירושין בקרב יהודים. ישנם ישראלים רבים וישראלים לשעבר המתגוררים בחו”ל באופן קבוע או לתקופה קצרה. ברגע שקובעת האכיפה של פסק דין זר, האכיפה בישראל היא תהליך פשוט. ניתן לאכוף רק פסקי דין זרים באופן אישי, כאשר פסקי הדין על אזרחות זרה ומעמד אישי תקפים.
לפסקי דין זרים אין מעמד ויש לבחון אותם בהקשר לארץ המוצא, הלאום או המעמד האישי בו הם נאכפים.
החברה הישראלית, פסקי דין זרים הסותרים את ערכיה הטבועים, אינם מוכרים או נאכפים בישראל. החברה הישראלית ופסקי הדין הזרים הסותרים את הערכים הטבועים בערכה, שהיא מכילה, לא יכירו או יאכפו את ישראל.
החברה הישראלית ופסקי דין זרים הסותרים באופן גלוי את אורח החיים הנורמטיבי הבסיסי בישראל אינם מוכרים או נאכפים בחברה הישראלית או בחברה הזרה. החוק הישראלי על שילוב פסקי דין זרים נקבע בחוק מדינת ישראל, סעיף 3, סעיף 2 לסעיף 1. החוק קובע מסגרת נורמטיבית במסגרתה ניתן להכיר בפסק חוץ. בית משפט ישראלי והוכרז כאכיפה על ידי בית משפט בישראל. זהו הבסיס היחיד שעל פיו יכולים בתי המשפט בישראל להכיר ולהכריז על פסקי דין זרים הניתנים לאכיפה. זה מגן על האינטרסים החיוניים של ישראל במעמדה הבינלאומי וביחסים החיצוניים, שבמקרה של סכסוך גוברים על כל שיקול דעת זר שיש להכיר בו ולאכוף אותו. הפסיקה הישראלית קבעה במשך שנים רבות כי יישום ואכיפה של פסקי דין זרים הוא משפט חוזר. ההגנה כאמור בסעיף 3 (2) לסעיף 1 לחוק ישראל, סעיפים 2 (3) ו -4, ואכיפתו על ידי בתי המשפט בישראל, תמשיך להיות מוגנת.
מבחינה זו, בית משפט רשאי להכריז על פסק דין זר הניתן לאכיפה בישראל, ובלבד שהוא עומד בכל הדרישות החוק, לרבות העובדה כי פסק הדין אינו ניתן לערעור עוד. על פי החוק בישראל, בתי המשפט רשאים להכריז על פסקי חוץ כנגד ישראל הניתנים לאכיפה על פי סעיף 2 (3) לסעיף 1 לחוק ישראל וסעיפים 3 (2) ו- 4. בקשה לאכיפת פסקי דין זרים חייבת להיות מוגשת לידי מוסמך בית המשפט בישראל לפני הכרזתו, ובהקשר זה יכול בית המשפט להכריז עליו בהתאם לסעיף 4 (1) או סעיף 5 (4) לחוק הישראלי.
באשר לאכיפה, סעיף 4 לחוק מעניק להם את הזכות להכריז על פסק דין זר הניתן לאכיפה בישראל אם לא מתקיימת דרישת ההדדיות של סעיף 4. חוק מבנה חדלות פירעון מאפשר למנהל חדלות פירעון שמונה במסגרת הליכי חדלות פירעון נגד ישראל להחיל את פתיחת הליכי חדלות פירעון בישראל בהתאם לחוק הישראלי.
לא ניתן לסרב לביצוע פסק דין זר אם פסק הדין סותר פסק דין תקף בישראל ומחוצה לה. על מנת לשרת פסקי דין זרים, על בתי המשפט בישראל להכיר ולשלב אותם, בהתאם לדרישת ההדדיות בסעיף 4.
החוק הישראלי על שילוב פסקי דין זרים, כולל הפסיקה על פרשנות החוק בנושא אכיפת פסקי דין זרים. החוק והשיטות הישראליות לשילוב מפורטים ומתוארים בסעיף שילוב פסקי דין זרים והשתלבות בישראל. בדומה לארצות הברית, לישראל יש רשויות אכיפת חוק משלה, כמו משטרת ישראל ושירות ההכנסה הפנימית.
סעיף 6 (א) לחוק קובע כי ניתן להכריז על פסק חוץ שאינו ניתן לאכיפה אם יוכח בבית המשפט כי פסק הדין התקבל בהחלטה – ובכך נוצר רשות שאינה בית משפט, כמו העליון בית המשפט של ישראל. זה קובע כי במקרה של משפט, בית המשפט יכול להכיר בפסקי דין זרים רק אם בתי המשפט רואים בהם “לטובת החוק והצדק.”
תנאי החוק לאכיפת פסקי חוץ אינם מכבידים במיוחד, והתנאי לערעור הוא שמדובר בפסק דין שניתן בישראל. בתי משפט בישראל נוטים בדרך כלל לאכוף פסקי דין זרים בהתקיים התנאים לאכיפתם. תנאי לערעור, אם אין ראיות לכך שפסק הדין ניתן מחוץ לישראל, הוא פסק דין זר, כמו החלטה של בית משפט בארצות הברית של אמריקה או באיחוד האירופי. אף על פי שחלק הסטטוס של פסק דין זר אינו ניתן לאכיפה בישראל, החלק הכספי הוא נפרד וניתן לאכיפה על פי החוק, בכפוף לחוקי ארצות הברית והאיחוד האירופי, ולפי החוק הבינלאומי. הוא קובע כי לא ניתן לאכוף פסקי דין זרים אם תוכנם מנוגד לסדר הציבורי בישראל.
