גבריאל פרץ, חיים פרץ עו”ד, משה פרץ עו”ד, החלטה

לפני

כבוד השופטת יעל בלכר

התובע

גבריאל פרץ

נגד

הנתבעים

1. חיים פרץ עו”ד

2. משה פרץ עו”ד

החלטה

בבקשת התובע בתיק 70836-12-20 לתיקון כתב התביעה

לפניי בקשת התובע בתיק 70836-12-20, מר פרץ, לתיקון כתב התביעה כך שיעמוד על סך של 3,206,539 ₪, במקום הסכום של 2,700,000 ₪. התיקון המבוקש הוא ברכיב של “נזקים נוספים” המצוי בפרק ה’ לתביעה (סעיפים 35-37 לכתב התביעה על תתי הסעיפים הרבים שם). בפרק זה מנה התובע נזקים שמעבר לסכומים שלפי הנטען בתביעה על הנתבעים להשיב לקופת הכינוס (חלקו של התובע הוא 1,951,961 ₪), וזאת בשל אי טיפול בנכסי הכינוס או טיפול רשלני בהם באופן שנמנעו או נגרעו הכנסות, הוצאת כספים לטיפול בנכסים ללא אישור ופיקוח וכו’. לגבי חלק מהנזקים מצוי תחשיב מפורט בסך כולל מצטבר של כ- 1,500,000 ₪, אך לצרכי אגרה הופחת סכום התביעה בגין הנזקים הנוספים לסך של 500,000 ₪. כך צוין בסעיף 44 לכתב התביעה תחת הכותרת “סוף דבר”:

“44. מכוחם המצטבר והנפרד של טענות התובע כפי שפורטו לעיל, התובע תובע פיצוי כספי בגין כל הרכיבים המפורטים לעיל.

חלקו של התובע בכספים החסרים בקופת הכינוס – 1,951,961 ₪.

חלקו של התובע בגין החזר שכר הטרחה הינו בסך של 254,578 ₪.

בנוסף לכך, וכמפורט לעיל, נגרמו לתובע נזקים נוספים בסכום מוערך של למעלה ממיליון ₪ נוספים. מטעמי אגרה בלבד, מעמיד התובע את כלל נזקיו הנוספים (מעבר לנזק בגין החזר הכספים החסרים בקופת הכינוס והחזר שכר טרחה) לסך של – 500,000 ₪ בלבד וזאת למרות שכמפורט לעיל, נזקיו בגין ראשי נזק אלו עולים על מיליון ₪…” (ההדגשה בקו שלי – י.ב).

התובע מציין כי מדובר בתיקון נקודתי ומבלי שהוספו טענות או עובדות חדשות, ואף לא יידרש בעטיו להגיש כתב הגנה מתוקן כך שלא יגרור הדבר עיכוב בניהול ההליך; וכי הבקשה באה על רקע דברי בית המשפט בקדם המשפט כי אין מקום להיתר לפיצול סעדים ביחס לנזקים ידועים ובהמשך הדרך יעמוד קושי לפני התובע גם בתיקון לצורך הוספת סכומים שהופחתו לצרכי אגרה.

הנתבעים מתנגדים לבקשה, בטענה שהתובע מבקש להגדיל את סכום התביעה בסך של 500,000 ₪ מבלי שהוא מפרט מהו רכיב התביעה שמבוקש להגדיל, באופן כוללני וללא כל פירוט, וכי התנהלות זו אינה מאפשרת להם להתגונן כנגד התביעה בגין הסכום הנוסף. לחלופין ביקשו כי בית המשפט יורה לתובע להבהיר איזה רכיב הוא מבקש להגדיל ובאיזה נימוק, תוך שתינתן להם האפשרות להתגונן כנגד רכיב מוגדל זה ותוך חיוב בתובע בהוצאות לדוגמא.

בתגובה לתשובת הנתבעים שב התובע והבהיר כי הוא מבקש להגדיל את רכיב “הנזקים הנוספים” בתביעה שהועמד לצרכי אגרה על חצי מיליון ₪ ולהעמידו על סך של מיליון ₪. “הנזקים הנוספים” פורטו בפרק ה לכתב התביעה וכומתו ככל הניתן וממילא סכומם המצטבר של הסכומים שצוינו וחושבו הגיע כדי סך של מיליון וחצי ₪ לפחות. למעשה, מבוקש לערוך שינוי אחד בלבד בתביעה ולתקן את סעיף 44 לכתב התביעה כך שבמקום ההפחתה לצרכי אגרה לסך של 500,000 ₪ תבוצע הפחתה לסך של 1,000,000 ₪, ופירוט הנזקים הוא זה שכבר קיים בכתב התביעה.

משהתקבלו הבהרות אלה, הוספתי ונתתי בידי הנתבעים אפשרות להתייחס לבקשה.

הנתבעים חזרו על טענותיהם לכלליות והעדר פירוט וכן טענו כי הבקשה הוגשה ללא כל הצדקה בשיהוי רב לאחר כ- 3 שנים מהגשת התביעה וחרף הסתמכות הנתבעים על כתב התביעה והסכום שנתבע.

כל אחד מהצדדים תמך עמדתו באסמכתאות משפטיות שלשיטתו תומכות בעמדתו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים בתיק, מצאתי להיעתר לבקשה. להלן טעמיי;

אפתח בהיבט הדיוני. מדובר בתביעה שהוגשה בדצמבר 2020, אך הטיפול בה עוכב זמן ניכר בשל הליך אחר תלוי ועומד שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה. לאחר שהסתיים ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, אוחד הדיון בתיק זה עם התיק הנוסף המצוי בכותרת שנפתח ביולי 2022 (החלטה מיום 9.1.2023), ואז החל להתנהל התיק במשעולי סדר הדין המקובלים. דיון בשני התיקים המאוחדים התקיים ביולי 2023. לעת הזו הסתיים פרק ההליכים המקדמיים (בדיון ובהחלטה נוספת שלאחריו), והשלב הצפוי הבא הוא מתן הוראה להגשת ראיות. בהחלטתי בסיום קדם המשפט נתתי בידי התובעים שהות לשקול אם רצונם להגיש בקשה לתיקון סכום התביעה, ובהמשך לכך הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה שבנדון באוגוסט 2023.

אשר לבקשה לתיקון כתב התביעה – הסמכות להורות על תיקון כתב טענות “בכל עת” נתונה לבית המשפט לפי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ח – 2018 (התקנות או התקנות החדשות) וזאת “לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

נראה כי בבית המשפט העליון יש גישות שונות באשר להשפעת התקנות החדשות בסוגיה של תיקון כתבי הטענות. יש הסבורים כי התקנות החדשות מצריכות בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות בהשוואה למה שהיה מקובל בעבר (רע”א 3510/21 נצר נ’ קונפינו (25.8.2021) ע”א 88920/20 פורטמן נ’ צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים (8.4.2021)). ויש הסבורים כי הדין שנהג הוא הנוהג גם עתה (רע”א 6192/22 פלונית נ’ שירותי בריאות כללית (4.1.2023) רע”א 8518/21 רמ”י נ’ אבישר (27.2.2022). כך או כך, כפי שנקבע בפסיקה, מדובר בעניין המצוי בלב הפררוגטיבה של הערכאה הדיונית בניהול ההליך, וההחלטה אם לאפשר את התיקון מתקבלת בכל מקרה לפי נסיבותיו ולאור מכלול השיקולים כמפורט בתקנות ובפסיקה.

איני נדרשת לצורך המקרה שלפניי לדון בהבדלי הגישות, שכן סבורני כי בנסיבות העניין יש להתיר את התיקון המבוקש גם לפי הגישה הקפדנית יותר. מדובר בתיקון נקודתי שנשען על כתב התביעה הקיים ועל מסד הנתונים והטענות שבו. השלב הדיוני של ההליך הוא שלב מוקדם יחסית (טרם ההוראה על הגשת ראיות), ויש בתיקון כדי לאפשר בירור טענות התובע אשר לנזקיו הנטענים בהגינות וביעילות. טענות הנתבעים מנגד אינן משכנעות. לא ראיתי שיש בכך משום פגיעה של ממש, אם בכלל, בזכויות הנתבעים בניהול ההליך, ולא מצאתי שנוצרה הסתמכות ממשית, אם בכלל, על הסכום הנקוב בתביעה או כזו הראויה להגנה באופן שימנע את תיקון כתב התביעה במכלול נסיבות העניין. מבלי למעט בערכה של התוספת בסך של 500,000 ₪ על סכום התביעה, אציין כי אין מדובר בשינוי דרמטי של סכום התביעה, כזה שיש בו משום שינוי אופי ההתייחסות לתביעה או כזה המצריך מחשבה או היערכות מחודשת וכיוצ”ב. כמו כן, מעיון בכתבי הטענות נמצא, כי כפי שציין (בצדק) התובע, הטענות לנזקים נוספים פורטו בכתב התביעה במסגרת פרק ה’ (“נזקים נוספים”) וסכום חלקם שכומתו שם במפורש, הגיע לבדו עד לסכום כולל של כ- 1,500,000 ₪ (סעיפים 35.7, 36.ה.5, 36ח’ שבעמוד 12). עם זאת הופחת סכום התביעה בפרק זה לצרכי אגרה כך שהועמד על סך של 500,000 ₪. למעשה כל שמבוקש כעת הוא לתקן את סעיף 44 לכתב התביעה שצוטט לעיל, על מנת לשנות את הסכום שהופחת לצרכי אגרה, כך שסכום התביעה בפרק זה יעמוד על סך של 1,000,000 ₪.

לנתבעים ניתנה הזדמנות להתייחס כדבעי לטענות התובע אשר פורטו בכתב התביעה, במסגרת כתב ההגנה שהגישו לכתב התביעה, והנתבעים אכן התייחסו לסעיפים אלה בכתב ההגנה (ראו סעיף 66 ואילך לכתב ההגנה). כמקובל, ההפחתה לצורכי אגרה כפי שנעשתה על ידי התובע בכתב התביעה שהוגש, לא ייחסה את ההפחתה לרכיב ספציפי כזה או אחר שבפרק “הנזקים הנוספים”. יצוין כי לפי הפסיקה, אין על התובע חובה לפרט איזה רכיבים הופחתו לצרכי אגרה ואף ניתן להפחית בסופו של כתב התביעה את סכום התביעה הכולל (ראו רע”א 2460/19 פישר נ’ חברת החשמל (28.4.19), רע”א 7620/11 מגדל חברה לביטוח בע”מ נ’ מיפרומאל תעשיות ירושלים בע”מ, רע”א 2112/97 שיכון ופיתוח נ’ אזיקיאל (29.10.97)). הוא הדין גם כעת, כאשר ההפחתה לצרכי אגרה לפי התיקון המבוקש, תעמיד את הסכום הנתבע בגין נזקים שפורטו בפרק ה’ לתביעה על סך של 1,000,000 ₪ במקום הסך של 500,000 ₪ שנתבע במקור (אזכיר כי התיקון המבוקש אף אינו מעמיד את התביעה בגין הנזקים הנוספים על הסכום המלא הנטען כפי שפורט בפרק ה’ לתביעה מלכתחילה). והכל מבלי שישתנו הטענות או העובדות ומבלי שישתנה פירוט הנזקים המצוי כבר בתביעה כפי שהוגשה.

(ראו גם ע”א 7192/14 צוקר נ’ צוקר (1.1.2005), שם נדחה ערעור על החלטת בית המשפט להתיר תיקון סכום התביעה שהופחת במקור לצרכי אגרה כך שייתבע סכום הנזק המלא, אף שדובר בהגדלה ניכרת מסך של 7 מיליון ₪ לסך של 12 מיליון ₪, הגם שהסתיים שלב קדם המשפט ואף הוגשו תצהירי עדות ראשית, תוך שצוין כי מדובר בתיקון סכום התביעה בלבד ולא בתיקון של כתבי הטענות. ענייננו, כאמור, קל יותר מזה. בין היתר, השלב הדיוני מוקדם יותר, ומדובר בהגדלה שאינה משמעותית ביחס לסכום התביעה המקורי).

סוף דבר:

אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה. סעיף 44 לכתב התביעה יתוקן כך שבמקום הסך של 500,000 ₪ הנקוב בו (בשורה 7) יבוא 1,000,000 ₪ וסכום התביעה הכללי (בשורה 9 שם, בסעיף 47 ובפתח כתב התביעה) יעמוד בהתאם על סך של כולל של 3,206,539 ₪.

אין צורך בהגשת כתב תביעה מתוקן.

לפי תקנה 47 לתקנות, אין לנתבע זכות מוקנית להגשת כתב הגנה מתוקן וההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעת בית המשפט. בנסיבות כמתואר, לאור השינוי הנקודתי שנעשה בסכום התביעה בלבד (על דרך הקטנת ההפחתה לצרכי אגרה), הדין כמפורט לעיל שאינו מחייב לפרט איזה רכיב בדיוק הופחת לצרכי אגרה, הפירוט שמצוי מלכתחילה בפרק הנזקים הנוספים בכתב התביעה כפי שהוגש, ההזדמנות שניתנה לנתבעים להתייחס למלוא הטענות בכתב ההגנה (כפי אכן עשו, ומבלי שיש בכך להביע דעה במחלוקת לגופה) ואזכיר גם כי שיעור דמי הנזק שנוי במחלוקת (תקנה 14) – לא ראיתי להורות על הגשת כתב הגנה מתוקן.

נוכח כל האמור, משעה שדחיתי את טיעוני הנתבעים ואף אין צורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, ולאחר שהבאתי בחשבון את האיחור שחל בהגשת התייחסות התובע לתשובת הנתבעים לבקשה (ראו החלטה בבקשה להארכת מועד מיום 13.11.23), לא ראיתי לפסוק הוצאות.

החלטה בדבר הגשת ראיות וקביעת מועד לקדם משפט מסכם, תוצא בנפרד.

המזכירות תנפיק לתובע בתיק 70836-12-20 שובר לתשלום הפרש האגרה, שישולם בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תדוור לצדדים.

ניתנה היום, א’ כסלו תשפ”ד, 14 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.