לפני
כבוד השופט אילן בן-דור
מבקשים
לאון ליבשיץ, ת”ז 320850662
נגד
משיבים
1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
2. עו”ד אוהד הראל (נאמן)
החלטה
תוכן עניינים
TOC o “1-3″ h z u א.מבוא PAGEREF _Toc154422883 h 1
ב. ההליך PAGEREF _Toc154422884 h 1
הצעת ממונה הנשענת על דוח ממצאים המצביע על הפרה בוטה של תנאים המצדיקה ביטול הליכים מכוח סעיף 183 לחוק PAGEREF _Toc154422885 h 2
בחירת יחיד לשוב להציע הסדר חוב , בחלוף עיכוב הליכים ארוך תוך סירוב לתיקון מחדלים והתנגדות הממונה כך PAGEREF _Toc154422886 h 2
עמדת הממונה לפיה במקרה זה על היחיד שביקש להציע הסדר חוב לתקן בראש וראשונה מחדליו PAGEREF _Toc154422887 h 3
בדיון PAGEREF _Toc154422888 h 3
ג. החלטה PAGEREF _Toc154422889 h 3
ד. תמצית הנימוקים PAGEREF _Toc154422890 h 3
היעדר זכות לשימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון כחלק מהעיקרון על איסור שימוש לרעה בהליכי משפט PAGEREF _Toc154422891 h 4
ה. מן הכלל אל הפרט. PAGEREF _Toc154422892 h 5
ו. סוף דבר PAGEREF _Toc154422893 h 5
א.מבוא
מקרה המעורר את השאלה אם לאפשר ליחיד, שלבקשתו הוצא צו לפתיחת הליכים, המזכה גם בעיכוב ההליכים להפר בעקביות את הצו ואת חובותיו , ואז בחלוף תקופה נכרת וערב דיון להסתפק בבקשה לאישור הסדר שכולל נטילת הלוואה חדשה בעודו ממשיך לפטור עצמו מהסרת מחדליו שלמעשה סכלו כל אפשרות לברר כראוי את פוטנציאל הפירעון שלו .
ב. ההליך
אזכיר, שההליכים נפתחו לבקשת היחיד כבר ביום 12.9.22 .מאז התנהלותו משופעת במחדלים קרדינליים
לקראת מועד הדיון הממונה ,הגיש הצעה לביטול הליכים , אך היחיד ,בחרשלא לבקש הזדמנות להסיר מחדליו אלא לחדש בקשתו להבאת הסדר חוב כשהוא מבש את הותרת מחדלים קשים חרף התנגדות הממונה.
להמחשת הנסיבות יוצגו פרטים נוספים .
הצעת ממונה הנשענת על דוח ממצאים המצביע על הפרה בוטה של תנאים המצדיקה ביטול הליכים מכוח סעיף 183 לחוק
הנאמן,ביום 24.9.23 ציין שבקופה כ2547 ₪ וכתב ב”סיכום ” דו”ח ממצאים מפורט גם את הדברים הברורים הבאים : “התנהלות היחיד מהווה הפרה בוטה של תנאי הצו לפתיחת הליכים. נראה שאין מנוס מלהורות על ביטולו” . הנאמן כתב גם כי “למעט תשלומים בודדים לקופה …. חרף התראות חוזרות ונשנות נמנע היחיד מלמלא אחר יתר חובות ההליכים וכלל זאת כלל לא הגיש דוחו”ת תקופתיים , צבר פיגורים גבוהים מאד ולא המציא את המסמכים שנדרש בהמשך לחקירה”
פרק הסיכום בדוח נשען על סקירה מפורטת של מחדליו ובין היתר כתב כי היחיד לא המציא ולו מסמך אחד. הנאמן הציג צורך בסדרת מסמכים בנושאים קונקרטיים ובין היתר אישורי מסירה , (סעיף 1) מסמכים הקשורים לרכישת הדירה ( סעיף 3) מסמכים לגבי ירושה ( סעיף 4) , אי הגשת דוחות הכנסות והוצאותלצד הוצאות מופרזות
הדו”ח אינו מפרט נסיבות אישיות שיש בהן חלילה, להצביע על נבצרות משיתוף פעולה כדוגמת מחלה קשה .לגבי הנסיבות עולה בין היתר שמדובר ביחיד הנהנה משכירות של דירה בשטח של 160 מ”ר ועוד 200 מטר חצר. עבור ההנאה ממנה משולמים דמי השכירות בסך של 12000 ש”ח . ליחיד עשרות נושיםבאופן קונקרטי הוצהר על 38 נושים והוצהר על חובות בשיעור גבוה מאד של 2302464 .בשלב זה, הוגשו תביעות חוב על סך של 1.5 מיליון ₪ורב הנסתר על הנגלה .
הממונה, בהצעה מיום 12.11.23 המליץ על ביטול ההליכים .הממונה וטרח להדגיש שורת מחדלים ולהתייחס להשפעתם המסכלת על ההליך כשתיאר כי לא הגיש דוחות דו חודשיים על הכנסותיו והוצאות בכך פוגע ביכולתו שלהנאמן לפקח על התנהלותו הכלכלית ” ,לא המציא לנאמן מסמכים אשר נדרש להעביר, הפר את צו תשלומים והוציא הוצאות גבוהות מאד בהם גם שכר דירה של 12000 ש”ח
בחירת יחיד לשוב להציע הסדר חוב , בחלוף עיכוב הליכים ארוך תוך סירוב לתיקון מחדלים והתנגדות הממונה כך
כאמור בפתיח היחיד בחר סמוך מאד לדיון לחזור ולבקש להביא הצעה להביא הסדר חוב לאישור נושיםשהוא כשלעצמו מעורפל .
ביום 10.9.23 היחיד הגישהצעה לקונית ראשונה . להסדר בגובה של 80,000 ש”ח בה טען להזמנות להלוואה חד פעמית מהבן של אשתו . החלטה מיום 11.9.23 ציינה שלא צורפו תצהירים ומסמכים לתימוכין בפן העובדתי שביסודה. כלומר לא צורף תצהיר של הבן ושל היחיד
ביום 29.11.23רק לאחר הבעת עמדה נחרצת בעד ביטול הליכים בחר היחיד לשוב ולהגיש הצעה שניה בסכום זהה
בהמשך ביקש לפתע לשפר הצעתו ל” 200,000 בלבד , אולם בשתי פעימות: א. הפעימה הראשונה- בגובה 100,000 ₪ במועד אישור הסדר , ככל שיאושר ב. הפעימה השנייה – בסך 100,000 ₪ בתוך חצי שנה .אגב בתחילה דבר קיום הצעה זאת עלה מהתייחסות הנאמן מ11.12.23 ובהמשך ממסמך שהגיש היחיד ב20.11.23
הצעת היחיד מעורפלת. לא ראיתי פירוט המבהיר את עצם השינוי בסכום המוצעאת עיתויה ואת שיעורהולא ברור על יסוד מה הנחתו למקור מימון לפעימה השניה
היחיד לא צירף תצהיר של הבן של אשתו וזאת חרף החלטה מיום 11.9.23 שהתייחסה לתצהירים בלשון רבים.
להצעה מ29.11.23 שהוגשה לאחר עמדת בעלי התפקיד בעד הביטול היחיד לא צירף להצעתו אינדיקציה להסרת מלוא מחדליו לרבות אלה הכרוכים באי מסירת מידע
בהמשך עלה ממסמך שהיחיד הגיש ביום 20.11.23 שהוא מתנגד לתיקון מחדלים( סעיף 10) .כלומר, היחיד מבקש להורות על הבאת הצעת ההסדר לאישור הנושים מבלי שיהיה עליו לעמוד בכל דרישה נוספת למעט תשלום הצעת ההסדר במועד המוסכם ככל שיוסכם ( ס’ 11) .היחיד, סבר שדי בהתנהלותו זאת כדי להביא הצעתו לאישור בין היתר מהסיבות האות:א. המדובר ב25% מגובה נומינאלי של חוב של מי שהגישו תביעות ב. הוא מבקש לקיים הסדר זה בעזרת הלוואה מהבן של אשתו כלומר ביצירת חוב חדש ( אציין כי שדומה שלפי פרק א(2) דוח הממצאים המדובר במלווה שגר בבית הלווה)
עמדת הממונה לפיה במקרה זה על היחיד שביקש להציע הסדר חוב לתקן בראש וראשונה מחדליו
הנאמן, הגיב ביום 11.12.23 וציין בין היתרשהתנהלות היחיד “מהווה הפרה בוטה של תנאי הצו לפתיחת הליכים ” ( סעיף 6) ציין שהוא מתקשה לגבש עמדה אם המדובר בהצעה ראויה אם לאו, לאור העדר שיתוף הפעולה מצד היחיד “( סעיף 9 סיפא”) אף אם הוא סבור כי “מדובר בהצעה בסכום לא מבוטל שראוי להביאה לעמדת הנושים “( סעיף 9 רישא) כאשר יוחרגו מההסדר נושאים אשר “לגביהם לא יוצא אישור מסירה של הצו לפתיחת הליכים” ( סעיף 12 )
הממונה – אמנם לא התנגד להנחת ההצעה בפני נושים לקבלת עמדתם אך התנה זאת בתנאי ברור וחד “כי עליו להסיר כלל מחדליו עד למועד הדיון הקבוע בעניינובין אם תתקבל הצעתו להסדר על ידי נושיו ובין אם לאו”
אי הסרת מחדלים עד לדיון ואף אי ביצוע כל מאמץ כדי להסירם בהמשך
עד מועד הדיון לא הוגשה כל הודעה בדבר שיפור התנהלות היחיד שעשה בהליכים כבתוך שלו זאת חרף עמדת הממונה.
בדיון
בדיון, לובנו נקודות מסוימות הנוגעות להתנהלות לעיל
הנאמן ציין שהצעה של היחיד נמוכה מדי ואת לאחר שכבר עשה בירור לגופו מול הנושה מ.ע.מ ובכל מקרה הסכים שיש לדחותה משום שהמדובר בנטילת הלוואה חדשה ( כבר בפעימה הראשונה)
הממונה, שכאמור מלכתחילה גרס שיש לבטל הליכים הסכים גם לנימוק שלפיו שאין מקום לצרף בקשה להסדר על בסיס נטילת הלוואה ולטעמו גם תתכן רלבנטיות לזהות המלווה
ב”כ היחיד – לא חלק על כך שהיחיד לא עמד בתנאי ההליך ובתחילה טען שהצעה באה מהנאמן אך בהקשר לכך הופנה לסעיף במסמך שהוגש בדם היחיד המתייחס ל”הצעה הכוללת שלו”
ג. החלטה
על יסוד המצוי בפני בשלב זה ,ראיתי לאמץ את עמדת הממונה ולבטל את ההליכים לפי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע”ח 2018( לעיל ולהלן:”החוק”)
אפתח ואציין שלמעשה לא נותרה מחלוקת בין בעלי התפקיד וכי שניהם כאחד סבורים שלא ניתן בשלב זה לאשר את הצעת היחיד.
מעבר לכך ראיתי קושי מובהק בסברה שניתן לאפשר ליחיד להשתמש בהליך כרצונו , כאילו המדובר בתכנית שהיא רק לבקשתו ליהנות מזכויות להתעלם במופגן מחובותיו בהליך ותוך ביצוע מחדליו המסכלים קבלת מידע ההכרחי לבירור פוטנציאל הפירעון לעשרות נושים . לא די בבקשה שהגיש בשלב זה לאשר הסדר מעורפל הכרוך ביצירת חובות חדשים בלא לפרט את כל המידע הדרוש לשם קבלת החלטה לגבי האישור.
ד. תמצית הנימוקים
להלן אתייחס לתמצית הנימוקים להחלטה :
ראשית, וממעוף ציפור אציין שנקודת המוצא היא במסגרת הנורמטיבית החקוקה לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע”ח 2018 ( להלן:”החוק”) ובגדרה אפנה בראש וראשונה לסעיפים 183 ו ו321 322 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע”ח 2018 ( להלן:”החוק”)
במקרה זה היחיד אוחז פתע “כמוצא שלל רב” בסעיף 322 כדי להתגבר על סעיף 183למסגרת החקוקה רלבנטיים גם עקרונות היסוד תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 החלות ב אופן משלים על תקנות חדלות פירעון .
ליחיד אין זכות לפגוע באופן מהותי בהליך
שנית, כדי להמחיש את הדברים שלפיהם היחיד אינו רשאי לעשות בהליך כבתוך שלו אצייןאפנה מבט לס’ 183 המציב “תמרור אזהרה” בפני יחיד בהצביעו האפשרות בדבר ” ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד” וזאת כאשר מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון” .
היחס בין סעיף 183 לחוק לסעיפים 321 ו322 לחוק והצורך לבחון בזהירות רבה את הבחירה של היחיד כמוצא שלל רב בהבאת הצעת הסדר לאישור חרף התנגדות ממונה וחרף אי הסרת מחדליולאחר שסיכל ידיעה על פוטנציאל הפירעון
שלישית, כשמדובר ביחיד שכבר הוצא לבקשתו צו לפתיחת הליכים הוא נהנה מעיכוב הליכים מעצם הצו . אזכיר שעיכוב הליכים איננו מובן מאליו ולא היה תמיד “עניין אוטומטי” בכל בקשה להסדר חוב והשוו כב’ השופט דנציגר ברע”א 5500/16 גאלב עבאס נ’ כונס הנכסים רשמי (נבו 07.11.2016) ) פסקה 19 ( להלן :” ענין עבאס.”)
כעולה גם מענין עבאס . בכל אופן לצד עיכוב הליכים זה יש מגבלות שנועדו, בין היתר, למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל כעולה מענין עבאס פסקה 16. והדברים רלבנטיים ביותר גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשס”ח-2018 (להלן: החוק) או כב’ השופט מינץ בע”א 1193/21 אוריאל רחמני נ’ כונס הנכסים הרשמי (נבו 03.05.2021)9 פסקה 5 )
רביעית, סעיפים 321 ו322 לחוק, מתירים לבקש הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין .ואכן הכלל הקבוע בסעיף 322(א) הוא לכאורה ששבית המשפט יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים .אולם כעולה מסעיף 322(ג) לחוק הכלל זה אינו חל במקום שבו “יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה: ”
בלא להביע עמדה נחרצת הואיל ואיני נזקק לכך עתה על פניו לטעמי סעיף322 אינו משחרר יחיד מסעיף 183 לחוק היחיד אינו רשאי לתכנן צעדיו ,בהנחה שיפתחו הליכים לבקשתו, שבהם יתנהל זמן רב ,שלא בהתאם לחובת תום הלב המלווה גם אותו,ואינו רשאי להתנהל באופן שבו”בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון”כי לאחר מכן יפנה לפי סעיף 322 (א) לחוק
בכל אופן ס’ 322 (ג) כשלעצמו, קובע כאמור כי על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי “יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין.”
הצעת החוק מלכתחילה לא כללה את הביטוי ” פגיעה בהליך” אלא את הביטוי “ניצול לרעה” שהוא לכאורה מצומצמם יותר כי נכתב ש אם מצא בית המשפט כי “יש בהסדר החוב שלגביו מתבקש האישור משום ניצול לרעה של ההליך, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין.”
לדעת עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (כרך א’, עמ’ 431-430) בכך הגדיל המחוקק את שיקול דעתו של בית המשפט שלא לקדם את ההסדר כאשר ברור מראש שלא יאושר הן בשל ניצול לרעה והן מנימוקים אחרים כגון תקנת התציבור ולא כייון לכך שבית המשפט יהייה רשאי לאשר הסדר בלי להעבירו לנושים .
היעדר זכות לשימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון כחלק מהעיקרון על איסור שימוש לרעה בהליכי משפט
חמישית, סברתי שעל פניו האיסור על שימוש לרעה חל גם בהליכי חדלות פירעון ובהקשר זה אפנה לעקרונות היסוד בתקנות סדר הדין האזרחי, ומתוכם אזכיר את האיסור על”שימוש לרעה בהליכי משפט על מנת לפגוע בזולת”,. והזולת במקרה זה כולל כל אחד מ 38 הנושיםהנגררים בהליכים נמשכים כדי לקבל כספם מול יחיד שצו פתיחת הליכים עיכב הליכים כלפיו למשך תקופה נכרת ועתה מבקש להציע ההסדר המעורפל הנ”ל הכרוך בחוב חדש חרף מחדליו . על השימוש בעקרון זה כדי למנוע פגיעה בזולת ראו למשל יששכר רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 41 (2023 לישום עקרון זה על הליכי חדלות פירעון ראו בהיקש כב השופט סולברג ע”א 2477/21 אורי בכור נ’ עו”ד יריב ישינובסקי מנהל מיוחד (נבו 08.06.2021) “הרי שיש בכך משום מינוף הליכי פשיטת הרגל שלא לתכליתם, שימוש לרעה בהליכי משפט ( “לפירוט נוסף לגבי העקרון מקורותיו ופיתוחיו או גם תא”ח (שלום ראשל”צ) 36289-10-18 בנימין שבתאי נ’ שמעון סעדון (נבו 23.02.2019) עוד אזכיר דברי כב’ השופט סולברג בע”א 5662/19 ג’יזל בלס נ’ אילנה נוטס (נבו 28.07.2020) “9. לא אחת עמד בית משפט זה על הקושי הטמון בהגדרת המונח ‘שימוש לרעה בהליכי משפט’. כפי שציינה הנשיאה (כתוארה אז) ד’ ביניש: “השאלה מהו שימוש לרעה בהליך השיפוטי, אינה ניתנת לתשובה אחידה וממצה. קשה להגדיר מראש מתי תעלה התנהגות של בעל-דין כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי; קל יותר לזהות את הפסול שבהתנהגות זו כאשר נתקלים בה”אגב כידוע התנהלות היחיד רלבנטית גם לבחינת כל הסדר בעניינו אם יובא לאישור כבק השופטת פרוקציה בע”א 6021/06 דגנית פיגון נ’ כונס הנכסים הרישמי (נבו 09.08.2009)
אזכיר שבגדר הליך חדלות הפירעון נקודת המוצא היא בכלל היסודי שלפיו על יחיד הין היתר לחשוף את ” את כלל המידע הנדרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו וכושר השתכרותו הפוטנציאלי וזאת כחלק מחוובות ום הלב החלות ב שלב יצירת החובות ובשלב ניהול הליך ע”א 3414/19 מיכאלי שבתאי יגיל נ’ עו”ד הראל אורן – המנהל המיוחד (נבו 23.02.2020) ”
יחיד המסכל את בירור המידע למעשה מסכל את הליך ואת ה מטרה המרכזית שהיא לדעת מה פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל על תכלית זאת ראו למשל כב’ השופט אלרון ב 10217/16 ב.ת.ב – בניני תעשיה באר-שבע בע”מ נ’ רפאל ג’ינר (נבו 17.01.2019) ” מדה זו מגשימה את תכליות הליך פשיטת הרגל, בהן העמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל לרשות נושיו, וכן בין היתר כוביתר דיוק נאמר כי המטרה העיקרית שביסוד הוראת החיקוק היא העמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל לרשות נושיו (השוו כבק השופט ריבלין בע”א 5388/07 יורם גיל נ’ עו”ד ד”ר יואב בן דרור (נבו 1.10.2009) ראו: ע”א 404/87 אוסקר וסינג נ’ רו”ח ורקר, פ”ד מד(2) 593, 599 (1990),
ה. מן הכלל אל הפרט.
כעולה מהנאמר ב לעיל היחיד ביצע הפרה בוטה של החובות בהליך שבגינה הוצע לבטלו.
היחיד הציע הסדר הכרוך בנטילת הלוואה חדשה כבר ב”פעימה הראשונה” שבה טען שילווה ממלווה שניתן לזיהוי שהוא הבן של אשתו. אולם תצהיר המלווה לא צורף חרף החלטה קודמת .הצעתו אף מעורפלת ובעייתית יותר בנוגע לפעימה השנייה שלגביה גם זהות המלווה אינה ידועה.
מעבר לכך יצוין שהיחיד סיכל יכולת בירור פוטנציאל הפירעון שלו בהליך חדלות הפירעון כי בעודו נהנה מעיכוב הליכים.
לשון אחרת מקובלת עלי לחלוטין, לגבי המקרה שלפני עמדת הממונה שכעולה מהנאמר בדיון מסתבר שבשלב זה גם עמדת הנאמן היא שאין הצעה מתאימה משום נטילת הלוואה חדשה. למסקנה זאת לא נזקקתי לכך שהנאמן אף הציץ “מעבר לפרגוד” כשבירר מול נושים וראה שגם לגופה הצעה צפויה להידחות.
ו. סוף דבר
על יסוד הנתונים שלפני עלה כי למרבה הצער מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק כי היחיד אינו מקיים את חובותיו בהליך שנפתח לבקשתו ואינו משכיל לנצל את ההזדמנות שנועדה להטות חסד עימו, לפיכך בנסיבות שנוצרו מצאתי לקבל את המלצת בעלי התפקיד ולהורות על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו.
עם ביטול צו פתיחת ההליכים, ההגבלות שהושתו במסגרת הצו בטלות.
חרף האמור, צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 60 ימים נוספים.
ניתנה היום, י”ג טבת תשפ”ד, 25 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.
חתימה
