לפני
כבוד השופטת נועה גרוסמן
מבקש
חיים סרור
ע”י ב”כ עו”ד יעל הראל
נגד
משיבה 1
1. כלמוביל בע’מ
ע”י ב”כ עו”ד דורון טאובמן
2. חברת המזרח לשיווק מכוניות (1994) בע”מ
– ניתן פס”ד
3. סוכנות מכוניות לים התיכון בעמ
– ניתן פס”ד
4. יוניברסל מוטורס ישראל בע”מ
– ניתן פס”ד
החלטה
1. לפני בקשת המבקש, מר חיים סרור (להלן: “המבקש”), להוספת ראיות חדשות (להלן: “הבקשה”).
רקע כללי:
2. המבקש, אדם הסובל מלקות בראייה, הגיש בחודש דצמבר 2021 בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: “בקשת האישור”) כנגד ארבע משיבות – סוכנויות ו/או יבואניות רכב שונות – בטענה כי הן אינן מנגישות מסמכי רכב שונים המצויים באתרי האינטרנט שלהן, זאת באופן המונע מהמבקש ומאחרים לקבל מידע חיוני לצורך קבלת החלטה באשר לרכישת רכב מתאים, ובניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ”ח-1998 ולתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע”ג-2013 (להלן: “תקנות הנגישות”).
לטענת המבקש, ארבע המשיבות לא ביצעו את חובותיהן הקבועות בתקנה 35א לתקנות הנגישות, עת לא הנגישו מסמכי PDF שונים באתרי האינטרנט שלהן. בכך פגעו והפלו על פי הנטען את המבקש והקבוצה.
3. בקשת האישור נותרה להתברר ביחסים שבין המבקש לבין המשיבה 1, כלמוביל בע”מ (להלן: “המשיבה”), זאת לאחר שביחס לשלוש המשיבות הנוספות, הסתיים ההליך בהסתלקויות, עוד בטרם הוגשו תשובות מטעמן.
4. המשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור, הכוללת טענות הגנה כאלה ואחרות.
בקצירת האומר, המשיבה טענה בין היתר, כי לאחר פנייה מוקדמת של המבקש בטרם הגשת בקשת האישור ומאחר שהמענה שניתן למבקש לא סיפק אותו ואת באת כוחו, המשיבה הודיעה לב”כ המבקש כי כדי להימנע מהמשך התכתבות סרק היא הסירה את ספרי הרכב שנטען לגביהם כי אינם מונגשים מהאתר. בתוך כך, טוענת המשיבה, בנוסף ליתר טענותיה, כי משהוסרו ספרי הרכב מהאתר לא היה כל מקום להגשת בקשת האישור. לטענתה, הנושא הוסדר עוד קודם להגשתה כך שממילא אין ולא צפויה כל תועלת לקבוצה כתוצאה מהגשתה.
5. ביום 10.11.2022 המבקש הגיש תגובה לתשובה, בה השיב לטענות שהועלו על ידי המשיבה בתשובתה. במסגרת תגובתו, התייחס המבקש גם לנושא הסרת מסמכים מהאתר על ידי המשיבה. לטענתו, גם אם יש לראות בכך תיקון הפרה לכאורה, הרי שיש לזקוף לחובת המשיבה העדר הנגשה שלהם ביחס לתקופת העבר, דהיינו עד למועד בו הוסרו (ראו סעיף 11 לתגובה). מעבר לכך, לא הועלתה במסגרת תגובתה כל טענה מצד המבקש הפרות המשיבה הנטענות בעניין אי הנגשת מסמכים באתר שלה, ממשיכות או מתקיימות בדרך אחרת.
6. הצדדים קיימו הידברות שלא צלחה ובין לבין הוגשו הודעות עדכון.
בעדכון המבקש מיום 15.1.2023 טען המבקש בין השאר, כי הסרת ספרי הרכבים מהאתר אינה מאיינת את עילת התביעה ביחס לתקופת עבר, אך גם אז לא העלה כל טענה לקיומה של הפרה מתמשכת או חדשה, כנגד טענת המשיבה להסרת ספרי הרכבים מהאתר.
7. ביום 12.7.2023 התקיים לפני דיון קדם משפט בו שמעתי השלמות טיעון. במסגרת הדיון התייחסתי לסוגיות שעולות בתיק, וביניהן גם להסרת ספרי הרכבים על ידי המשיבה מהאתר, כמפורט בסעיף 3 להחלטתי שם.
הדיון התמקד למעשה בטענות המבקש להעלאת מסמכים בלתי מונגשים באתר המשיבה, אל מול טענות ההגנה של המשיבה, כאשר לשיטת ב”כ המבקש עצם הסרת המסמכים מהאתר מהווה “הודאת בעל דין” (ראו עמ’ 1 לפרוטוקול, ש’ 13-14).
גם במסגרת הדיון לא הועלתה כל טענה על ידי ב”כ המבקש להפרה חדשה או הפרה מתמשכת כזו או אחרת, בתגובה לטענת המשיבה להורדת ספרי הרכבים מהאתר.
בתוך כך, הקציתי לצדדים שהות למיצוי הידברות עד לסוף חודש ספטמבר 2023.
הבקשה :
8. ביום 8.10.2023 הוגשה הבקשה דנן להוספת ראיות. במסגרת הבקשה התבקש להתיר למבקש להוסיף ראיות אשר יש בהן לשיטתו כדי להוכיח שהמשיבה עדיין ממשיכה להפר את הדין, שכן לטענתו באתרי האינטרנט של המשיבה עדיין מצויים ספרי הרכב וכן מסמכים נוספים שאינם מונגשים כלל, כעמדת המבקש.
9. במסגרת הבקשה ציין המבקש כי עוד בטרם הגשת בקשת האישור, ערך בדיקה באמצעות באת כוחו, כדי לוודא האם המשיבה הסירה את המסמכים מאתר האינטרנט שלה – ואכן כטענתו מצא כי כך נעשה.
המבקש הוסיף, כי ביצע בדיקה נוספת גם טרם הגשת התגובה לתשובה.
גם לאחריה לא נמצאו המסמכים באתר המשיבה.
10. לטענת המבקש, לאחר הצעת בית המשפט בדיון שנערך ביום 12.7.2023 ועל מנת לנסות לסיים את המחלוקת בפשרה, ביצע המבקש בדיקה נוספת כדי לראות שאכן המסמכים הלא נגישים (כטענתו), לא נמצאים באתר. אלא שלתדהמתו גילה כי באתרי המשיבה עדיין מצויים ספרי הרכבים באופן בו הם נשלחים כעת בדואר אלקטרוני.
לפי הנטען, באתרי המשיבה נדרש להכניס את כתובת הדוא”ל כדי לקבל את ספרי הרכב לדוא”ל, כאשר לחלקם יש קישור ישיר להורדה ישירות מהדוא”ל.
כמו כן, הוסיף המבקש וטען, כי גם מחיפוש שיגרתיבמנוע החיפוש “גוגל”, ניתן למצוא קישורים לקבלת ספרי הרכבים מאתרי האינטרנט של המשיבה.
11. עוד טען המבקש, כי המשיבה מציעה את ספרי הרכבים כחלק מהשירות שהיא מספקת באתרי האינטרנט שלה, כאשר באתרי האינטרנט של מרצדס, יונדאי ומיצובישי, יש בכל אחד מהם כותרת בתחילת העמוד שבה רשום באופן בולט “ספרי רכבים”.
12. לטענת המבקש, משלוח ספרי הרכבים בדוא”ל, משמעו כי הם נמצאים באתר האינטרנט של המשיבה והדבר מהווה הפרה של תקנה 35א(ג)(1) לתקנות הנגישות.
13. עוד הוסיף וטען המבקש, כי בחלק מספרי הרכבים המשיבה מציעה לקבל אותם באמצעות שיחת טלפון, דבר שאינו מהווה פיתרון או חלופה לשיטתו, שכן הוא מרוקן מתוכן את תקנות הנגישות. לטענת המבקש, גם במקרה זה המשיבה נדרשת להנגיש את המסמכים מכוח תקנה 29(א) לתקנות הנגישות ומכוח תקנה 29(ד)(6) לתקנות הנגישות.
14. יצוין כי במסגרת הבקשה המבקש אף ראה לנכון להתייחס לנושאים נוספים כדוגמת טענת המשיבה לפטור מהנגשת מסמכים, חוות דעתו של מומחה המשיבה, מר עמיחי מירון ולאישור הפטור שניתן למשיבה על ידי מורשה הנגישות, מר דרור קופל (סעיפים 13-22 לבקשה). טענות אלה אינן נוגעות לתיקון המבוקש כמובן ומהוות השלמות טיעון שלא ניתן להן כל היתר ולפיכך דינן מחיקה.
15. בתוך כך, טען המבקש כי לא ידע ולא יכול היה לדעת על קיומן של ראיות המצביעות על המשך ההפרה של המשיבה כטענתו. לעמדתו, יש לאפשר לו לצרף ראיות בדמות צילומי מסך מאתרי המשיבה ובסרטון קצר של כ- 3 דקות, אשר יוכיחו כי ספרי הרכבים ומסמכים נוספים אכן נמצאים באתר האינטרנט של המשיבה כשהם אינם מונגשים.
לטענת המבקש, יישום השיקולים אשר נקבעו בפסיקה מוביל למסקנה הברורה כי יש להתיר את צירופן של הראיות:
הבקשה מוגשת בשלב מקדמי ביותר של ההליך, כאשר המבקש לא השתהה שכן הגיש את הבקשה בהזדמנות הראשונה;
לא ייגרם כל עיוות דין לצד שכנגד;
מדובר בראיות פשוטות באופיין;
הראיות המדוברות נועדו לשפוך אור ולסייע בהגעה לחקר האמת;
16. בהחלטתי מיום 8.10.2023 ציינתי בין השאר כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, למרות שהיא נסמכת על טיעונים עובדתיים ובכלל זה על הטענה כי המבקש ערך בדיקה שמעלה כי המסמכים הרלוונטיים לא הוסרו מאתר המשיבה, עת ספרי הרכב מוצעים על ידי המשיבה באמצעות דוא”ל ועוד. הוראות להגשת תצהיר ניתנו בין היתר, כמפורט שם
17. ביום 3.12.2023 הגיש המבקש את בקשתו בליווי תצהיר מטעמו.
לא מצאתי לפרט בעניין זה מאחר שכפי שיבואר להלן, זהו אינו הנוסח האחרון של הבקשה.
18. בהחלטתי מיום 25.12.2023 ציינתי, כי לא ברור מתצהיר המבקש מתי נודע לו שספרי הרכבים נשלחים בדוא”ל והאם הפרטים גולו תוך שקידה ראויה. לפיכך, הוריתי לו להבהיר מתי נודעו לו העובדות הנטענות על ידו בעניין זה, וככל שהעובדות נודעו לו בסמוך להגשת הבקשה, הוריתי למבקש לנמק מדוע לא היה ביכולתו לבררן קודם לכן.
19. ביום 2.2.2024 הודיע המבקש כי הצדדים לא הגיעו להסכמות וכי הוא מבקש להגיש תצהיר משלים יחד עם ראיות נוספות.
בהחלטתי מיום 4.2.2024 לא התרתי את המבוקש, שכן טרם הוגשה ההבהרה אותה ביקשתי כאמור בהחלטתי מיום 25.12.2023. בד בבד , הבהרתי למבקש כי אני מאשרת לו ארכה להגשת ההבהרה הנדרשת, אך ללא הראיות הנוספות אותן הוא מבקש לצרף.
20. ביום 8.2.2024 הגיש המבקש מסמך שכותרתו “תשובות המבקש לשאלות בית המשפט הנכבד בנוגע להוספת ראיות”. למסמך זה צורך תצהיר, אך לא של המבקש אלא של באת כוחו. בנוסף, בניגוד להחלטתי מיום 4.2.2024 ובניגוד לדין, צורפו גם ראיות בדמות שלושה מיילים שנשלחו לבאת כוחו ביום 3.10.2023 ובהם קישור להורדת מפרט/ספר רכב.
מאחר שאותו מסמך גובה בתצהיר ב”כ המבקש, הבהרתי שוב למבקש כי עליו להגיש תצהיר מטעמו, כפי שהוריתי קודם לכן.
21. ביום 9.2.2024 הוגש על ידי המבקש אותו מסמך שהוגש ביום 8.2.2024 על נספחיו, אשר כולל גם תצהיר מטעם המבקש וגם תצהיר מטעם באת כוחו אשר ביצעה את הבדיקות.
במסגרת המסמך פורטו בסעיף 1 הראיות שמבוקש לצרף: ראיות בנוגע לשליחת ספרי הרכבים בדוא”ל ומסמכים נוספים הקיימים באתר האינטרנט של המשיבה בדמות “מפרטים טכניים”, שאינם נשלחים בדוא”ל אלא ניתן להורידם מאתר המשיבה.
יצוין כבר עתה, כי נוסח הראיות שצירופן התבקש באותו כתב טענות מיום 9.2.2024, שונה מן הנוסח שהוצג בבקשה המקורית שהוגשה ביום 8.10.2023. זהו למעשה הנוסח האחרון והעדכני של הבקשה.
22. לפי תצהיר המבקש שהוגש בתמיכה, נכתב בין השאר כי לאחר ששקל את הצעת בית המשפט מישיבת יום 12.7.2023 ולאחר שהבין מבאת כוחו כי לא הייתה היענות מצד המשיבה, ביום 3.10.2023 ביצעה עבורו באת כוחו בדיקה, האם המשיבה הסירה את ספרי הרכבים ומסמכים נוספים מאתר האינטרנט שלה, אז נאמר לו כי התגלה שספרי הרכבים נשלחים בדוא”ל. לטענתו, לאור זאת הוא ידע על כך שספרי הרכבים נשלחים בדוא”ל רק ביום 3.10.2023 והוא לא יכול היה לדעת על כך קודם לכן. בהתאם, בקשתו להוספת ראיות הוגשה בסמוך לאחר מכן, ביום 8.10.2023.
23. המבקש הוסיף וטען, כי אם תטען המשיבה שספרי הרכבים נשלחו בדוא”ל עוד קודם לכן, אזי לא הייתה לו כל דרך לגלות זאת שכן באת כוחו טענה בפניו כי היא לא יכלה לבדוק מדי כמה זמן האם ישנם מסמכים באתר המשיבה. לפני כן בוצעו על ידה שתי בדיקות, לפני הגשת בקשת האישור ולפני הגשת התגובה לתשובה.
עוד הוסיף המבקש, כי התגלו באקראי לקראת סוף חודש ינואר 2024, מסמכים שכונה על ידו “מפרטי רכבים”, זאת כאשר באת כוחו בדקה עבורו האם גם לאחר הבקשה להוספת ראיות ספרי הרכבים עדיין נשלחים בדוא”ל, אז היא גילתה שניתן להוריד את מפרטי הרכבים ישירות מאתר המשיבה.
תשובת המשיבה:
24. המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות.
לטענתה, אין להתיר למבקש הגשת ראיות חדשות, הן ביחס למשלוח ספרי הרכב בדוא”ל והן ביחס למסמכים נוספים. מדובר לטענת המשיבה בטענות חדשות תוך הרחבת חזית בוטה מצד המבקש ובניסיון לגרור את המשיבה לתיק חדש לגמרי. המשיבה מבהירה שוב, כי ספרי הרכב הוסרו מהאתר עוד לפני הגשת בקשת האישור. לטענתה, בין הצדדים כלל לא הייתה מחלוקת כי לאחר הגשת בקשת האישור אתר המשיבה היה מונגש וכי המבקש טוען למעשה רק להפרות נטענות ביחס לתקופת העבר.
25. לשיטת המשיבה, הראיות שמבוקש לצרף אינן נחוצות לבירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, שכן המחלוקת הנוגעת לתיק היא בטענת המבקש כי ספרי הרכב שנמצאו באתר המשיבה עובר להגשת בקשת האישור, לא היו מונגשים כדין.
הראיות החדשות אינן מבססות עילת תביעה קיימת לטענת המשיבה, אלא מוסיפות עילת תביעה, מה שידרוש את תיקון בקשת האישור.
26. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי הבקשה הוגשה בשיהוי, כאשר לא ברור מה מנע מהמבקש להוסיף את המסמכים הנוספים עוד קודם לכן, כך במיוחד לגבי הטענה למשלוח ספרי רכב בדוא”ל – אפשרות שהייתה קיימת עוד בחודש יולי 2021.
27. לטענת המשיבה, הגשת הראיות הנוספות תכביד על ניהול הדיון בבקשת האישור, עת ההליך הבשיל להוכחות.
כמו כן, הבקשה מהווה לעמדת המשיבה, ניסיון לתקן בדיעבד בקשת אישור בלתי מבוססת שהוגשה בחופזה, תוך פגיעה במשיבה שהשקיעה תשומות רבות בתיק עד לשלב זה.
28. כן נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניסיון לביצוע מקצה שיפורים.
דיון והכרעה:
הפרוצדורה:
29. ראשית לכל, לא ניתן שלא להתייחס לפגמים הדיוניים שאפפו את הגשת הבקשה.
מדובר בבקשה המוצגת כביכול כבקשה להוספת ראיות, אך בפועל זו היא בקשה לתיקון בקשת האישור. עיון מעמיק בבקשה מלמד כי לא רק בתוספת ראיות עסקינן, אלא בראיות שנועדו לתמוך בתוספות של טיעונים עובדתיים חדשים שלא מצאו כל ביטוי בבקשת האישור.
30. ובמה דברים אמורים?
בבקשת האישור נטען בכלליות כי המשיבה מפרה את הוראת תקנה 35א לתקנות הנגישות עת היא אינה מנגישה מסמכים באתר שלה, ובכלל זה ספרי רכבים. טענה זו בוססה על עניינו הפרטני של המבקש בהיותו סובל מלקות ראיה, עת התעניין לטענתו במגוון סוגי רכבים באמצעות אתר המשיבה, בין היתר ברכבי מרצדס אשר מיובאים על ידה, אז שם לב כי המסמכים המצויים באתר המשיבה, לרוב ספרי הרכב, של כל דגמי רכבי מרצדס, אינם מונגשים כלל. לטענת המבקש, מדובר באלפי עמודים שאינם מונגשים.
זהו סיפור המעשה של המבקש שעל בסיסו הוגשה בקשת האישור.
31. והנה, במסגרת הבקשה עולה כי המבקש מעוניין כביכול להוסיף ראיות לאחר שבדק שוב את אתר המשיבה, אך בפועל מדובר בשתי תוספות עובדתיות שאינם מוצאות כל ביטוי בבקשת האישור, כדלקמן:
א. כי ספרי הרכבים נשלחים בדוא”ל או באמצעות שיחת טלפון – טענות שנטענו עוד במסגרת הבקשה המקורית שהוגשה ביום 8.10.2023. בהקשר זה יצוין, כי התבקש גם להוסיף תשתית משפטית נוספת, בכל הנוגע לקבלת הספרים באמצעות הטלפון, וזאת על ידי הפניה לתקנות 29(א) ו- 29(ד)(6) לתקנות הנגישות (ראו סעיף 12 לבקשה המקורית).
ב. כי קיימים מסמכים נוספים הקיימים באתר האינטרנט של המשיבה שאינם מונגשים לטענת המבקש בדמות “מפרטים טכניים”, שאינם נשלחים בדוא”ל, אלא ניתן להורידם מאתר המשיבה. טענה זו לא נטענה כלל במסגרת הבקשה המקורית מיום 8.10.2023, אלא הובאה לראשונה לאחר מכן, במסגרת “עדכון” עצמי של הבקשה, באמצעות אותו כתב טענות שהוגש על ידו בחודש פברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הגשת הבקשה המקורית, אשר כונה על ידו “תשובות המבקש לשאלות ביהמ”ש הנכבד בנוגע להוספת ראיות” (לעניין זה אדרש להלן).
32. אמנם, אני מוצאת כי בבקשת האישור נטען למסמכים בלתי נגישים המצויים באתר המשיבה באשר הם, בפרט ובעיקר ספרי רכבים, אך לא עולה כל טענה בבקשת האישור כי ההפרות הנטענות באות לידי ביטוי באמצעות שליחת ספרי רכב או באמצעות מתן אפשרות להורדה של מפרטים טכניים. אלה טענות עובדתיות חדשות שלא זכו לכל אזכור או רמיזה במסגרת בקשת האישור.
בכל הכבוד, המבקש אינו יכול להיתלות בטענה הכללית לאי הנגשת מסמכים באתר המשיבה על בסיס המקרה הפרטני שלו כמעין “גזע”, ובהמשך לבקש להוסיף לאותו “גזע” “ענפים” נוספים לאחר שהסתיימה מסכת כתבי הטענות, תוך הצגת הדבר כתוספת ראיות.
אני מוצאת כי למעשה אין זו בקשה להוספת ראיות כפי שהציג המבקש, אלא זוהי בקשה לתקן את בקשת האישור על ידי הוספת טיעונים עובדתיים וראיות התומכות בהם. זהו ניסיון ברור של הרחבת חזית המחלוקת אותה הגדיר המבקש במסגרת בקשת האישור ולפיכך היה עליו להציג את התוספות המבוקשות בהתאם, תוך הבהרה מדוע יש לאפשר לו בשלב זה לתקן את בקשת האישור בשלב זה לאורן.
33. יצוין כבר עתה בהקשר זה, כי ההסברים שניתנו על ידי המבקש ובאת כוחו בתצהיריהם באשר למועד הגילוי של הדברים שהביאו להגשת הבקשה וליכולת שלו לאתרם בשלב מוקדם יותר, לא הניחו את דעתי. המבקש לא הסביר ולא נימק כדבעי מה מנע ממנו או מבאת כוחו מלאתר את אותן ראיות עוד קודם לכן, אלא ניפק הסבר סובייקטיבי בלבד שלא ניתן לקבלו. אעמוד על כך בהמשך.
34. זאת ועוד – לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בבקשה שעברה במשך הזמן שינויים מהותיים על ידי המבקש, מבלי שהמבקש הפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לכך.
כפי שעולה מהשתלשלות הדברים שהובאה לעיל, הבקשה הוגשה במקור ביום 8.10.2023 בשל הטענה כי ספרי הרכבים נשלחים בדוא”ל או באמצעות שיחת טלפון. לאור זאת, התבקש להוסיף ראיות שעניינן צילומי מסך מאתרי המשיבה ובסרטון קצר של כ- 3 דקות, אשר יוכיחו את טענת המבקש כי ספרי הרכבים ומסמכים נוספים אכן נמצאים באתר האינטרנט של המשיבה כשהם אינם מונגשים (ראו סעיף 38 לבקשה שהוגשה ביום 8.10.2023).
והנה, במסגרת המסמך שכונה “תשובות המבקש לשאלות ביהמ”ש הנכבד בנוגע להוספת ראיות” והוגש ביום 9.2.2024, המבקש הציג נוסח אחר של ראיות שצירופן התבקש, באופן נרחב הרבה יותר מזה שהוצג במקור. בשלב זה לא דובר כבר בצילומי מסך מאתרי המשיבה ובסרטון, אלא בראיות בנוגע לשליחת ספרי הרכבים בדוא”ל ומסמכים נוספים הקיימים באתר האינטרנט של המשיבה בדמות “מפרטים טכניים”, שאינם נשלחים בדוא”ל אלא ניתן להורידם מאתר המשיבה (ראו סעיף 1 שם).
35. לא זו אף זו, באותו מסמך שהוגש “עדכון” לבקשה המקורית, נולד לראשונה עניין נוסף. עתה התבקש להוסיף ראיות שעניינן “מפרטים טכניים”, אשר התגלו לשיטת המבקש ובאת כוחו “באקראי” לקראת סוף חודש ינואר 2024, אז התברר לשיטת המבקש (או לבאת כוחו) כי ניתן להוריד את אותם מפרטי רכבים ישירות מאתר המשיבה (ראו סעיף 9 לתצהיר המבקש וסעיף 10 לתצהיר ב”כ המבקש, שהוגשו בתמיכה).
מאחר שמדובר בשינוי לעומת הבקשה שהוגשה במקור, מצופה היה כי המבקש ישקף את מצב הדברים ויפנה את תשומת לב בית המשפט והמשיבה לאותו “עדכון” בדבר הראיות הנוספות שמבוקש לצרף, ולו למען השקיפות ועל מנת למנוע חלילה טעות בדבר הראיות שצירופן מתבקש.
36. אני מוצאת אפוא, כי כיום עומדת להכרעה בקשה שעברה עם חלוף הזמן “עדכון” של ממש, כך שכיום היא רחבה משמעותית מהאופן בו הוצג תחילה במקור. דרך פעולה זו של הגשת בקשה לצירוף ראיות בנוסח מסוים הכוללת התייחסות לראיות מסוימות, ובהמשך הגשתה במתכונת שונה ורחבה יותר לאחר שכונתה בכותרת “תשובות המבקש לשאלות ביהמ”ש הנכבד בנוגע להוספת ראיות”, מבלי שהמבקש מסב לכך את תשומת לב המשיבה ובית המשפט, עלולה להטעות ולפגום ביכולת לבחון את הבקשה כדבעי, על כל המשתמע מכך. אומר בזהירות הנדרשת, כי הדבר מעלה תהיות באשר להתנהלות המבקש בכל הנוגע להצגת הדברים בפני בית המשפט.
37. לא ניתן לחתום פרק זה, מבלי להתייחס לעובדה שהמבקש פעל בניגוד לכללי הפרוצדורה הידועים, עת צירף כנספח ביום 9.2.2024 ראיות בדמות הודעות דוא”ל שנשלחו לבאת כוחו ובהם קישור להורדה של מפרט/ספר רכב. זאת נעשה מבלי שהמבקש קיבל על כך כל היתר ואף על פי שהדגשתי היטב בסעיף 2 להחלטתי מיום 2.4.2024, כי על המבקש להגיש את ההבהרה שנדרשה על ידי, כמפורט שם, “…בשלב זה ללא הראיות הנוספות אותן הוא מבקש להגיש”.
התנהלות זו לא רק שמנוגדת להחלטתי הנ”ל, אלא מהווה כשלעצמה פגם דיוני (רע”א 6658/09 מולטילוק בע”מ נ’ רב בריח (08) תעשיות בע”מ, פסקה 6 (12.1.2010)).
38. הפגמים הפרוצדורליים המתוארים לעיל, מטילים צל כבד על הבקשה ומהווים כשלעצמם בהצטברותם טעם שלא להיענות לה.
מכל מקום, כפי שיבואר להלן, אני סבורה כי אין להיעתר לבקשה גם מאחר שאינה עולה בקנה אחד עם התנאים שנקבעו בפסיקה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית או להוספת ראיות.
תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית או למצער בקשה להוספת ראיות – המסגרת הנורמטיבית:
39. כב’ השופט גרוסקופף נדרש לנושא לאחרונה במסגרת רע”א 6501/23 טריא פי2פי בע”מ נ’ גנסין, פסקה 13 (21.1.2024). יושם אל לב, כי הודגש על ידו בין השאר, כי ממילא בקשה להוספת ראיה תידון בהתאם לאמות המידה שנקבעו לבחינת בקשה לתיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית.
אין לי אלא להפנות לדברי כב’ השופט גרוסקופף המסכמים היטב את המסגרת המשפטית לבחינה:
“הנחת המוצא בהליך הייצוגי הוא כי עת מוגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית עליה לכלול את התשתית העובדתית והראייתית הנחוצה לצורך עמידה בתנאים לאישור ניהולה של התובענה כייצוגית. בתוך כך, סדרי הדין החלים על ההליך הייצוגי קובעים כי הגשתן של הראיות בשלב בקשת האישור תיעשה כבר בעת הגשת כתבי הטענות. כך, תקנות תובענות ייצוגיות, התש”ע-2010 מורות כי “בבקשה לאישור יפרט בעל הדין את טיעוניו, כולל אסמכתאות” (תקנה 2(א)) וכי “תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט” (תקנה 2(ב). הוראה זהה חלה ביחס לתשובה וכן לתגובה לתשובה. ראו תקנות 2(ג) ו-2(ד). כן ראו ביחס לדין עובר להתקנת התקנות: רע”א 8562/06 פופיק נ’ פזגז 1993 בע”מ [פורסם בנבו] (15.4.2007) (להלן: עניין פופיק); רע”א 2417/08 בן בשט נ’ קדמי [פורסם בנבו] (5.4.2009)). בהלימה להוראות אלו, נקבע בפסיקה כי אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, לצרפן יחד עם הבקשה לאישור תובענה כייצוגית (ראו עניין פופיק, פסקה 8; עניין פלונית, פסקה 9). זאת ועוד, לאור הכללים הייחודיים לצירוף ראיות החלים בשלב בקשת האישור, נפסק כי “מן הראוי […] שבקשה להוספת ראיה תידון בהתאם לאמות המידה לבחינת בקשה לתיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית” (רע”א 3365/20 יוניליוור ישראל מזון בע”מ נ’ בנתאי, פסקה 9 [פורסם בנבו] (1.7.2021) (להלן: עניין יונילוור)). בהתאם, בבוא בית המשפט לבחון האם להתיר צירופן של ראיות נוספות עליו להתחשב במספר שיקולים, ובהם: נחיצותן של הראיות לבירור השאלה שבמחלוקת; מידת השיהוי בו הוגשה הבקשה לצירוף הראיות וההצדקות לו; מידת הפגיעה באינטרסים של בעל הדין היריב; מידת ההכבדה על ניהול ההליך; ותום ליבו של המבקש (ראו בר”מ 4303/12 אינסלר נ’ המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 19-13 [פורסם בנבו] (22.11.2012) (להלן: עניין אינסלר); עניין יוניון מוטורס, פסקה 9; רע”א 9181/18 רוקח נ’ פרטנר תקשורת בע”מ, פסקה 13 [פורסם בנבו] (16.12.2019); עניין פרימה, פסקה 6; רע”א 1739/22 לוזון נ’ ש. שסטוביץ בע”מ, פסקה 9 [פורסם בנבו] (10.7.2022)”)”.
מן הכלל אל הפרט:
40. שיהוי ושקידה ראויה: בפסיקה הובהר והודגש, כי לא תתאפשר עריכת “מקצה שיפורים” בבקשת לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה על בסיס תשתית עובדתית או משפטית רעועה, או שהוגשה בחופזה וללא שקידה ראויה, או כאשר עסקינן בהוספת עובדות או טענות שניתן היה להעלות מלכתחילה במסגרת בקשת האישור (רע”א 1850/19 לרנר נ’ די בי אס שירותי לווין (1998) בע”מ, פסקה 9 (7.1.2020) (להלן: “עניין לרנר”); רע”א 1235/19 סופר נ’ אורגד ח.ש.ן בע”מ, פסקה 12 (2.4.2020)).
41. בענייננו, אין בדעתי לקבוע מסמרות בשאלה אם בקשת האישור הוגשה בחופזה. עם זאת, דומה כי לכל הפחות ניתן לומר שהראיה הנטענת לשליחת מסמכים בלתי מונגשים בדוא”ל, הייתה ניתנת להשגה בשקידה סבירה, עוד במסגרת הגשת בקשת האישור.
42. בתוך כך, אחת השאלות שלא מצאתי לגביהן הסבר מטעם המבקש מניח את הדעת, היא מדוע קם הצורך להגשת הבקשה רק בחודש אוקטובר 2023. יוזכר בהקשר זה, כי הבקשה הוגשה בראשיתה ללא תצהיר תומך. זאת נעשה רק לאחר מספר החלטות שניתנו בעניין זה, שעה שביקשתי הבהרות בדבר המועד שבו התגלו העובדות שעומדות בבסיס הבקשה.
המבקש ובאת כוחו טענו בתצהיריהם כי הבדיקות שנעשו באתר המשיבה היו טרם הגשת בקשת האישור וטרם הגשת תגובה לתשובה, מהן עלה כי ספרי הרכבים ומסמכים נספים לא נמצאו באתר המשיבה (סעיף 3 לתצהיר המבקש).
43. לאור זאת, גם הדיון שהתקיים לפני נערך על בסיס העובדתי הקיים שלפיו ספרי הרכבים אינם באתר, ובהתאם העלתה באת כוחו של המבקשות טענות ביחס לטענות ההגנה הנוספות שהעלתה המשיבה, בכל הנוגע לתקופה שבה ספרי הרכבים כן היו מוצעים במסגרת האתר ומתוך הנחה כי אין האתר אינו מפר כיום הוראות דין הנוגעות לנגישות מסמכים. בהתאם, באותו שלב גם לא עלתה כל טענה לשליחת מסמכים בלתי מונגשים בדוא”ל או לאפשרות הורדה של קבצי מפרטים טכניים.
44. לטענת המבקש, הוא ידע על כך שספרי רכבים נשלחים בדוא”ל רק ביום 3.10.2023, באמצעות באת כוחו וכי לא יכול היה לדעת על כך קודם לכן. לשיטתו, הוא לא יכול היה לדעת על כך קודם לכן, מאחר שבאת כוחו טענה בפניו כי אינה יכולה לבדוק מדי כמה זמן האם ישנם מסמכים באתר המשיבה (ראו סעיפים 5-7 לתצהיר המבקש).
והנה, עולה מתצהירו של מר יהודה גוטמן מטעם המשיבה, כי האפשרות למשלוח ספרי רכב בדוא”ל הייתה קיימת עוד קודם להגשת בקשת האישור – החל מחודש יולי 2021.
בכל הכבוד, אין בטענות המבקש כל הסבר או הצדקה כזו או אחרת לגילוי המאוחר של קבלת משלוח ספרי רכב בדוא”ל. שהרי אם בוצעו בדיקות באמצעות ב”כ המבקש עוד קודם להגשת בקשת האישור ואף טרם הגשת תגובת המבקש, נשאלת השאלה מה מנע מהמבקש או מבאת כוחו לאתר באותה עת גם את הממצאים שהביאו להגשת הבקשה דנן. לא מצאתי בהסברי המבקש ובאת כוחו כל מניעה אובייקטיבית כזו או אחרת לאיתור האפשרות למשלוח ספרי הרכב באמצעות הדוא”ל.
45. כך גם לגבי התוספת המבוקשת בעניין המפרטים הטכניים, אשר התגלו לטענת ב”כ המבקש באקראי בסוף חודש ינואר 2024 (סעיף 10 לתצהיר ב”כ המבקש). טענה זו נטענה בעלמא, בכלליות וללא ביסוס כדבעי. כך לא ניתן להוכיח שקידה סבירה לצורך צירוף ראיות לאחר שהסתיימה מסכת כתבי הטענות.
46. ככל שהמבקש תולה את הסיבה לגילוי המאוחר של הראיות שהוספתן מתבקשת בהתנהלות באת כוחו, הרי שזהו כמובן אינו טעם מוצדק לתיקון בקשת האישור או להוספת ראיות, כשנתיים לאחר הגשתה. מדובר לכל היותר בסיבה סובייקטיבית הנעוצה במבקש עצמו או בבאת כוחו שהביאה להגשת הבקשה באיחור. בהעדר הוכחה אחרת, נקודת המוצא היא כי אותן ראיות שמבוקש לצרף היו ניתנות לאיתור תוך שקידה ראויה, עוד בשלב שבו ההליך היה בתחילתו, עת הוגשו כתבי הטענות.
47. טענה נוספת שהועלתה על ידי המבקש היא כי “בסופו של יום מסתבר כי היא (המשיבה – נ.ג.) הסירה והחזירה את המסמכים לאתר” (סעיף 17 למסמך שכותרתו תשובות המבקש לשאלות בית המשפט). מדובר בטענה עובדתית המייחסת למשיבה התנהלות חמורה – הסרת מסמכים העומדים בלב טענות בקשת האישור והחזרתם בהמשך. אלא שלמרבה ההפתעה, מצאתי כי דווקא הטענה העובדתית לפיה המשיבה “החזירה” את המסמכים לאתר, הושמטה מתצהיר ב”כ המבקש ומתצהיר המבקש. לאור זאת, איני רואה להידרש לטענה זו.
יצוין למען הסדר הטוב, כי ממילא לא הונחה לפני ולו ראשית ראיה להתנהלות כזו מצד המשיבה, כך שממילא טענה זו לא הוכחה כלל ועיקר.
48. גם הטענה כי ספרי הרכבים ומסמכים נוספים לא נמצאו באתר המשיבה במועדי הבדיקות הקודמים, קרי טרם הגשת בקשת האישור וטרם הגשת התגובה (סעיף 3 לתצהיר המבקש וסעיפים 2-4 לתצהיר ב”כ המבקש), אינה סותרת את האפשרות הסבירה כי אותן ראיות היו ניתנות לגילוי במועדים אלו או בסמוך להם). בהעדר ראיה תומכת, לא ניתן להסתמך על טענה זו כדי לקבוע שבוצעה שקידה סבירה מצד המבקש לאיתור הראיות נושא הבקשה, עוד קודם להגשת הבקשה.
49. מן האמור, אני מוצאת כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ללא כל סיבה מוצדקת, לאחר שלא הוצג לפני נימוק מניח את הדעת לכך שלא ניתן היה לאתר את הראיות עוד קודם לכן. על פניו, קיימת אפשרות סבירה שהראיות והתוספות העובדתיות המבוקשות היו יכולות להימצא על ידי המבקש או באת כוחו תוך שקידה ראויה, עוד בשלב הגשת בקשת האישור.
50. חזית מחלוקת חדשה: כפי שהבהרתי לעיל, משמעות היעתרות לבקשה היא פתיחת חזית מחלוקת חדשה או לכל הפחות הוספת נדבך עובדתי משמעותי לחזית הטיעון המקורית. לא ניתן להיאחז בטיעון הכללי להפרה של חובת הנגשת מסמכים באתר המשיבה, ובהמשך לצרף לאותו טיעון כללי תוספות עובדתיות אשר מרחיבות את סיפור המעשה של המבקש שהובא בבקשת האישור. מדובר למעשה בניסיון לביצוע “מקצה שיפורים”. זאת אין להתיר, בוודאי לאור השיהוי להגשת הבקשה ובהעדר הסבר המניח את הדעת לו (ראו והשוו: עניין לרנר).
51. נחיצות הראיות: סוגיה נוספת שעומדת בעוכרי הבקשה נוגעת לעילת התביעה, האישית והקבוצתית.
כעולה מבקשת האישור, המבקש בעצמו הוא מי שתר אחר רכבים באמצעות אתר המשיבה וביקש לעיין בספרי רכבים. המבקש גם הוא מי שנגרם לו נזק לטענתו, בשל לקות הראיה ממנה הוא סובל. זו היא למעשה התשתית של עילת תביעתו.
אלא שבמסגרת הבקשה שלפני, מבוקש להתיר הוספת ראיות ועובדות אשר מתייחסות לב”כ המבקש ולבדיקות שהיא בעצמה ערכה, אמנם בשם המבקש. בנסיבות אלה, קיים ספק אם ניתן לייחס את אותן ראיות למסגרת הדיון בבקשת האישור, אשר עוסקת בחוויה אישית של המבקש, אדם בעל לקות ראיה, ובנזק שנגרם לו לטענתו בשל שיטוט באתר המשיבה.
משבאת כח המבקש אינה מבקשת ובכלל זה לא נטען לגביה כי תקנות הנגישות הופרו גם ביחס אליה, קיים ספק בדבר נחיצותן של הראיות לצורך עיבוי עילת התביעה, הן האישית והן הקבוצתית. שכן הראיות והעובדות החדשות אינן מקימות על פניהן עילת תביעה אישית למבקש וגם לא לאדם אחר בעל לקות דומה, בהיותן מתייחסות לבאת כוחו במישרין ולא למבקש עצמו. הרי, המבקש אינו יכול להיחקר על חוויה אישית של באת כוחו, וממילא לא נטען כי באת כוחו נפגעה ונגרם לה נזק כתוצאה מהבדיקות שערכה.
52. הפגיעה במשיבה: אמנם מצויים אנו בשלב בו התקיימה ישיבת קדם משפט אחת, אך לא ניתן להתעלם מכך שחלפו כבר למעלה משנתיים מאז הוגשה בקשת האישור. משמעות התיקון המבוקש היא כי יהיה על המשיבה להתגונן מפני חזית מחלוקת חדשה לאחר שקיימת אפשרות סבירה שניתן היה להביאה עוד בשלב בקשת האישור. הדבר יצריך מן הסתם מתן זכות למשיבה להגיש כתב תשובה מתוקן על כל הכרוך והנובע מכך. לפיכך, יש לקחת בחשבון בהקשר הזה גם את אינטרס ההסתמכות של המשיבה, אשר הייתה סמוכה ובטוחה עד להגשת הבקשה כי הדיון מתמקד בטענות המבקשת ביחס לתקופת העבר, דהיינו ביחס לטענות ההגנה הנוספות שהועלו על ידה, כאשר הצדדים יוצאים מתוך הנחה שספרי הרכבים הורדו מהאתר כפי שמצאה גם המבקשת. התרת התיקון תפגע אפוא באינטרס ההסתמכות של המשיבה, ובהתאם גם באינטרס סופיות הדיון.
53. לקראת סיום אומר בזהירות המתבקשת, כי לאור הפגמים הרבים שאפפו את השתלשלות הבקשה, עד להגשתה במתכונתה הסופית, עולה תהיה באשר לתום ליבו של המבקש בכל הנוגע לאופן הצגת תוכן הבקשה בשקיפות מלאה ומספקת. עמדתי על כך לעיל ולא אוסיף.
סיכום:
54. מן המקובץ לעיל, אני קובעת כי המקרה דנן אינו נופל לאותם מקרים המצדיקים תיקון של בקשת האישור על ידי הוספת ראיות. הבקשה נדחית אפוא.
55. המבקש יישא בהוצאות ושכ”ט עו”ד המשיבה בגין בקשה זו בסך כולל של 5,000 ₪.
56. איני רואה טעם בקיום ישיבת קדם נוספת לאחר שהליכי הידברות התקיימו על פני הדברים ולא נשאו פרי.
לפיכך, הצדדים יגישו רשימת מועדים מוסכמים לחקירות מצהירים, בימימ ד’ בשבוע.
57. אני קוראת שוב לצדדים למצוא פתרון על דרך ההסכמה. על פניו זהו המתווה הנכון לסיום התיק.
המזכירות תדוור החלטה זו לצדדים
ניתנה היום, י”ד אדר א’ תשפ”ד, 23 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
