לפני
כבוד השופט אילן בן-דור
מבקשים
1. Andrew Reginald YEO
2. Innis Anthony CULL
נגד
משיבים
1. חיים גרון
2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
החלטה
תוכן
TOC o “1-3″ h z u א. ההליך והרקע PAGEREF _Toc160358903 h 1
ב.ההחלטה PAGEREF _Toc160358904 h 4
ג.תמצית הנימוקים PAGEREF _Toc160358905 h 4
ג(1) צורך בפעולה מסודרת מראש בהמצאה של כתב טענות ראשון לחו”ל אך הנסיבות הנטענות חריגות PAGEREF _Toc160358906 h 4
ג(2)בשלב זהיש מקום לאפשר המצאה כאמור לעיל לרקע הנסיבות המיוחדות PAGEREF _Toc160358907 h 5
ג(3) המסירה לכתובת שאישר היחיד שמסר בעצמו PAGEREF _Toc160358908 h 5
ג. (4) לחייב היחיד הזכות להגיב לפי תקנה 168 PAGEREF _Toc160358909 h 5
ד.סוף דבר PAGEREF _Toc160358910 h 5
א. ההליך והרקע
המשך הליך בבקשה להכרה בהליך זר מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 ( להלן:” חוק חדלות פירעון ” ), לנוכח טענהשכבר בוצעה המצאה בהתאם לדרך שנקבעה לפי תקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018- ( ( להלן: התקנות”).לאחר התנהגות פסולה, והתחמקות של המשיב שהוא עורך דין שגר ועבד באוסטרליה אך מחזיק באזרחות אוסטרלית וישראלית ורשום כבעלים של דירה בישראל .
אציין ,שביום 25.2.24 הוגשה הודעת המשיב המתייחסת גם לרצון לבקש לכפירה בסמכות מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה לפי תקנה 168 לתקנות ( ראו בס’ הראשון שסומן כס’ 5 להודעתו מיום 25.2.24 ) והיום הממונה הגיש עמדה המפרטת את מסקנתו בסוגיית המצאה בנסיבות המיוחדות והחריגות דנן.
להלן – אוסיף פרטים עיקריים :
לענין הבקשה להכרה אציין בתמצית שבאופן קונקרטי , ביקשו להכיר בהליך המתנהל נגד החייב היחיד באוסטרליה( הליך מספר (VIC965 / 21/0, כ”הליך זר עיקרי” ( ס’ 30 לבקשה המקורית ) כדי להתחקות אחר מלואנכסיו בישראל, וכדי לקבל מידע מלא ומסמכים לרבות מצדדים שלישיים ( ס’ 32 ( עקב החשד שבכוונתו להבריח דירת מגורים שבבעלות החייב שמצוייה בגוש 3956 חלקה 411 תת חלקה 8 בישראל ( תכונה,להלן:”הדירה” ) .
המבקשים ציינו ,בין היתר, שהיחיד עצמו הגיש ביום 12.11.21 באוסטרליה את בקשתו לפשיטת רגל שצורפה כנספח 1 לבקשה להכרה ( ס’ 2 ו- 26)לאחר שביום 11.2.20, הוגשה נגדו התביעה ע”י Australia New Zealand Bank( להלן ANZ) שהוצג כנושה העיקרי שלו .בהמשך, ANZ הגיש ביום21.12.21 תביעת חוב בהליך הזר .(ס’ 27 )
מקום המגורים של היחיד שהוא כאמור בעל אזרחות כפולה ( אוסטרלית וישראלית )היה במשך שנים רבות בעיר מלברון שבאוסטרליה שם גר ועסקכעורך דין. ( ס’ 37)זאתעד שלאחר שביקש פשיטת רגל רישיונו האוסטרלי נשלל ( ס’ 4)
המבקשים מציינים שהם מונו כבעל תפקיד זר בהליך הזר וכנאמנים במשותף ( ס’ 2 וס’29 ו-30 ) ולבקשתם צירפו גם את כתב למינוי (כנספח 2 ) .
כתוצאה מהמינוי , נטען שהחוק האוסטרלי מקנה לנאמנים את כל נכסי פושט הרגל ללא קשר למקום המצאם, ושלפיכך עליו לאוספם לשלוט בהם ולנהלם (ר’ ס’ 3-4לתצהיר של הנאמןאיניס אנתוני קאל שנחתםב25.5.23 ושתרגום שלו הוגש לבסוף ב27.12.23 ( מסמך זה יכונה להלן:”התצהיר” ) .
המבקשים טענו גם שבהליך הזר נערכה ביום 12.1.23 פגישת חקירה של המשיב במשרד הנאמן. ( להלן: תכונה: “פגישת החקירה”). בפגישת החקירה המשיב נחקר והודה בבבעלות על דירה בישראל (סעיף 9) . בפגישה ניסו למסור לו מסמכים שבגדרה גם את הבקשה להכרה והבקשה למתן הוראות לגבי דרך המצאה, אך ברגע שראה במה מדובר הניח על השולחן וסירב לקבלם ואז הודיעו לושלא תאושר יציאתו מאוסטרליה לפני שיקבל המצאה ולפני שייענה להנחיות לחתום על המסמכים המאפשרים לנאמן לרשום בעלות על נכס בישראל .(ס’ 13 לתצהיר מיום 28.5.23 ) הנאמן מתאר כי וידא עם המשטרה הפדרלית האוסטרלית כי הרשאת המשיב לטוס בוטלה וכי ינתן צו עיכוב יציאה (ס’ 14 לתצהיר ) .
לעניין המצאה – אוסיף שבקשה למתן הוראות בעניין המצאה, הוגשה במעמד צד אחדוטענה גם לעילות המצאה שלפי תקנות 166(1) 166(2) ו166( 10) לתקנות כי ליחיד דירה בראשל”צ , שקיים חשש ממשי שתוברח מנושיו.( ס’ 13 ו14 שם בבקשה 1 בנט) לאחר סדרת החלטות ביניים נתנה ביום 15.1.23 החלטת כב’ הש’ וישינסקיעל דרך ביצועה של המצאה שלפי אם אוסטליה צד לאמנת האג נדרש להמציא לפיה ולמשיב ניתנה הזכות להשיבבתוך 60 יום ממסירת מסמכים שבכללם גם ההחלטה על דרך ביצועה של המצאה.
בהמשך, ובשים לב לכך שמדובר בהמצאה של כתב טענות ראשון ,ולחו”ל , ולנסיבות מיוחדות ניתנה סדרת החלטות נוספות. ההחלטות האלה הפנו לצורך בהשלמות ותיקונים שהותרו לפנים מהדין בלא צו להוצאות. ר’ גם בהחלטות מיום13.1.24, מיום 27.6.23 ומיום 20.4.23 שגם ביסוד ההחלטות האחרות בלא למצות את האמור בהן אזכיר בין היתר שכבר ב20.4.23 נתנה החלטה בדבר הצורך בתצהיר לתימוכין בפן העובדתי , ונתנו הוראות נוספות הנוגעות בין היתר לצורך להתייחס לשאלה האם אוסטרליה הינה, צד לאמנת האג המעגנת את “דרך המלך” להמצאה ונתנה הוראה על הגשת מסמכים מתורגמים שבמקרה זה נמצא שנחוצים והשוו בש”א 815/19 גראנט איוון (גד) גריב נ’ Fidam Select (בפירוק) (05.02.2019) . בנוסף הייתה התייחסות לשאלת המצאה ליחיד בישראל עצמה בשים לב לאפשרות שהגיע אליה .
בהמשך , המבקשים אישרו שאוסטרליה היא אכן צד לאמנת האג ( ס 7 לבקשה מיום 28.5.23 ) ומסרו תיאור מפורט לסדרת מעשים שביצעו ולמאמצים למסירת מסמכים באופנים נוספים שונים החל מעת שהיחיד סרב לקבלם בפגישת החקירה , וטענו כי נכשלו מחמת התנהלות פסולה של היחיד .
המבקשים בין היתר טענו כילמרות שהיחיד ביקש פשיטת רגל באוסטרליה, ולמרות שקיבל הודעה על איסור יציאה מאוסטרליה המשיב יצא את גבולותיה שלא כדין, כשהערים על רשויות בעזרת דרכון ניו זילנדי ותחת השם “שון גרין” ,וזאת לאחר 4 ימים מעת שידע במפורש על האיסור לאחר שסירב לקבל לידיו את המסמכים המתייחסים להכרה .פירוט לכך מצוי בתצהיר שתרגום שלו צורף לבקשת הנאמנים מיום 27.12.23 התצהיר עצמו נחתם על ידי הנאמןאיניס אנתוני קאלביום25.5.23 (כלומר, לאחר הבקשה להכרה בהליך זר , ולאחר הבקשה לאישור המצאה ומתן החלטה להכרה בהליך זר .(מסמך זה מכונה לעיל ולהלן :” התצהיר “) התצהיר צורף לבקשת הנאמנים מיום 28.5.23 שבה אף נטען שהמשיב ביצע עבירה פדרלית ( ס’ 31 לבקשה מיום 28.5.23 .
המבקשים ציינו גם שדבר הפרת איסור היציאה מאוסטרליה נודע להםרק לאחר שאחיו של המבקש , שהם חוששים מכך שתוברח אליו הדירה,הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפס”ד הצהרתי להצהרה על כך שהאח הוא בעל הזכויות בדירה ולא המשיב . האח טען שיצר קשר עם היחיד כלומר בפנמה ( סע’ 19-20 לבקשה מ28.5.23 ) ולא צירף לפנייתו את עמדת הנאמנים .
בהמשך לכך המבקשים פנו למשטרת אוסטרליה וקבלו לטענתם מסמך המעיד על רישום צו עיכוב יציאה כלפיו( נספח 11 ) .
המבקשים ציינו שבית המשפט לענייני משפחה מחק את התביעה לפס”ד הצהרתי ( ס’ 26 לבקשתם מ28.5.23 ) ואולם, צירפו את החלטה כב’ הש’ שירה מיום 1.5.23 . עיון בהחלטהמראה שלפי הניסוח הוחלט “לדחות את התביעה”( ע’ 78 לנספחי בקשה מיום 28.5.23 ) מחמת סדרת נימוקים בינהם אלה :א. שהסכם שנטען שנערך במסגרת תביעה לפסק דין הצהרתי, לא אושר על ידי בית המשפט אף אם לטענת הצדדים מטעמי מס ולא קיבל תוקף פסק דין. ב. קיום הליך חדל”פ דנן עליו לא ניתן לערער בביהמ”ש לענייני משפחה . אוסיף שקודם לכן עלה שבית המשפט לענייני משפחה מתח ביקורת על כך שלא צורפה עמדת הנאמנים ( ראו הנספח בע’51 לבקשה ) בהליך החדל”פ ניתן צו איסור דיספוזיציה בדירה שנותר על כנו חרף בקשת האח.
המבקשים, סבורים שנכון להיום ניתן לקבוע שבוצעה המצאה כדין לפי אמנת האג, כבר בעת מסירת המסמכים בזמן החקירה, שאותם סירב היחיד לקבל אך לחלופין ומטעמי זהירות שניתן לקבוע עקב התחמקות החייב מהנאמנים וההימלטות מאוסטרליה שלא ניתן לבצע המצאה לפי האמנה, ויש לראות כהמצאה חלופית כדין את הפעולות האחרות שבוצעו, ושעליהן לא ראיתי שנתנה החלטה ע”י כב’ השופטת וישינסקי וזאת לפי תקנה 164 לתקנות.
אציין בהקשר זה כי במישור העובדתי מסתבר שבפגישת החקירה שנערכה ביום 12.1.23דובר על מסמכים שהוגשו לבית המשפט ב10.1.23 אך לא על המצאה של ההחלטה על דרך ביצועה המצאה שניתנה לפי סעיף 167 לתקנות אשר ניתנה כאמור רק ביום 15.1.23 .כלומר ההחלטה המתירה בין היתר תשובה בתוך 60 יום מיום מסירת המסמכים לידיו לא נמסרה באותה פגישה . גם הסתבר שהמצאה בדוא”ל בוצעה לכאורה ביום 13.1.23 ( לפי סעיף 10 לבקשה)אולם נטען שבוצעה המצאה באפליקצית WhatsAppשלפי הנספח נקרא לכאורה ב25.1.23
פירוט של האופנים בהם המבקשים התאמצו לבצע את המצאה מצוי בתצהיר, שצורף לבקשה החוזרת להחלטה מיום 27.12.23 . בתצהיר תואר גם שהמצאה בוצעה באופנים הבאים : א. בפגישה האמורה, שכשהניח בפניו את המסמכים הכוללים בקשה להכרה ובקשה להוראות על דרך המצאה ערכה עימו ביום 12.1.23 ( סעיף 9- 13 לתצהיר מיום) ב.בדוא”ל ( סעיף 15) ג. הנחה בכתובת שמסר באוסטליה ( סעפים 16- 19 )ד. בהמצאה של מנהלת משרדו בווטס אפ ( סעיף 23 )
הנאמן ציין כי הוא מאמין שהמצאה בוצעה בהתאם לכללים האוסטרליים וכי מניסונו בית משפט אוסטרלי היה מאשר שהמצאה בוצעה כדין.
מאז לא ידוע על פעולות אחרות להמצאות מסמכים.
הממונה הגיב ביום 4.2.24והסכים לקיום המצאה אך הסתפק בתיאור לקוני ( ס’ 9 שם ) הממונה הרחיב ונימק מדוע מתקיימים לגישתו התנאים להכרה ( ס’ 1 -8 וסעיף 11 ) בשים לב לזהירות הנדרשת בהמצאה לחו”ל ולידיעה התבקש הממונה לבדוק הבהיר עמדתו לגבי ההמצאה לאחר בדיקתו (ר’ החלטה מיום 14.2.24 ובין היתר את סעיף 5 שם ) .
והינה הבוקר 3.3.24 נחזית בתיק עמדת הממונה המבהירה את העובדות שביסוד מסקנתו בדבר קיום המצאה . לצורך העמדה הממונה ציין שערך בדיקה באתר אמנת האג .
הממונה ציין שככלל המצאה לנתבע במדינה החתומה על אמנת האג, צריכה להתבצע בעזרת הבקשה למנהל בתי המשפט בטופס שבאמנה. אולם, בס’ 10 לאמנה מצויה דרך חילופית לצד השוהה בחו”ל , כל עוד מדינה זרה לא הצהירה על התנגדות, באמצעות דואר או ישירות באמצעות אדם מוסמך( סעיף 9) . מבדיקת הממונה באתר של אמנת האג עלה שאוסטרליה אכן, לא הסתייגה מהמצאה אישית בדואר או מהמצאה באמצעות פקיד מוסמך ( סעיף 10) לפיכך מקובלת על הממונה “טענת הנאמנים כי ניתן לראות בהמצאה האישית שבוצעה ע”י הנאמנים למשיב במעמד החקירה כהמצאה כדין אף אם המשיב סירב לקבלם כפי שניתן לאשר מסירה בדרך זו בהתאם לדין בישראל “( סעיף11) .
לחילופין, הממונה ציין שמדובר במקרה חריג, שבו ניתן לתת תוקף להמצאה ולהעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה.זאת בין היתר לנוכח הניסיונות הכנים להמציא בהתאם להוראות האמנה והואיל ואי הביצוע נבע מנסיבות שאינן תלויות בממציא , אלא מבנסיבות שתלויות בחוסר תום לב מצד הנמען העולות כדי שימוש לרעה בהליכי המשפט .
בשורה התחתונה- הממונה חזר על מסקנתו ולפיה הנאמנים פעלו בכל דרך להמצאת המסמכים , כי המשיב מודע להליך ולתוכן המסמכים שהומצאו לידיו ומתנהג בחוסר תום לב . הצטברות הנסיבות כולן מצדיקות הכרה בתוקף ההמצאה ( ס’ 15).
אגב, הממונה סבר, שהמשיב שהוא כאמור עורך דין, עושה מאמצים כדי להתחמק מקבלת המסמכים וכדי להכשיל את הנאמנים. הממונה התרשם שהיחיד עושה יד אחת עם אחיו להברחת נכסים כי מסר כתובת פיקטיבית, סירב לאשר את קבלת המסמכים באמצעות המייל והווטס אפ ונמלט מאוסטריה באמצעות דרכון מזויף על מנת שהנאמנים לא יוכלו להתחקות אחר מקום הימצאו ( סעיף 14) .
הממונה התייחס לעמדת המשיב שהוגשה באחרונה וציין שהיחיד-משיב טען שאינו בישראל ,אך לא גילה את מקום המצאו. הממונה ציין, שחרף טענת המשיב שאין סמכות בעניינו מחוות דעת שצירף עולה שקיימת סמכות להתרשמותו, . אגב הממונה ציין שביום 17.1.23 שלחו הנאמנים אל המשיב גם את הבקשה וגם את החלטת בית המשפטלא ברור על מה נסמך ( שכן ס’ 10 לבקשה מ28.5.23 מתייחס למועד אחר וראו גם בתצהיר ) .
היחיד-המשיב –הגיש בינתיים לכאורה במשירין לנט המשפט הודעה מיום 25.2.24 , שכוללת על פניה אישור לגבי ידיעתו על הליכי החדל”פ בישראלוהתייחסות לבקשה לכפירה בסמכות מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה לפי תקנה 168 לתקנות ( ס’ ראשון שסומן 5 להודעתו מיום 25.2.24 ).
ב.ההחלטה
לאחר עיון במסמכים שבפנימצאתי לציין ולהורות כדלהלן:
ראשית, בפרט כשמדובר בהמצאה לחו”ל של מסמך ראשון, היה מקום להגיש את הנדרש לצורך זאת, במאוחד ולא לשיעורין.
שנית, בשלב זה בנסיבות הפרטניות של המקרה –בלא לגרוע מתוקף מה שבוצע, לגבי כתב הטענות הראשון, מצאתי להורות גם על המצאת כל המסמכים עד עתה גם לכתובת היחיד שבאוסטרליה, וככל שיהיה סירוב מצידו, הנני מתיר המצאה בהדבקה . בנוסף תבוצע מסירת מסמכים לכתובת הדוא”ל .
שלישית, ניתנת ליחיד-המשיב האפשרות להגיש מסמך מתורגם כאמור בהחלטה קודמת ותגובה מפורטת יותר בתוך עד 90 יום לצורך בקשה לכפירה בסמכות לפי תקנה 168 לתקנות . יש לצפות שהיחיד יתייחס כמובן גם לטענות המבקשים בדבר הפרת איסור היציאה מאוסטרליה ואגב השימוש בשם אחר ובדרכון ניו-זילנדי.
יובהר שאין בהחלטה הנוגעת להמצאה הבעת עמדה נחרצת וסופית בשאלות הצפויות לעלות בהליך בהמשך .
ג.תמצית הנימוקים
ג(1) צורך בפעולה מסודרת מראש בהמצאה של כתב טענות ראשון לחו”ל אך הנסיבות הנטענות חריגות
ראשית -אציין כי העובדה שבפרט כשמדובר בהמצאה לחו”ל של מסמך ראשון היה מקום להגיש את הנדרש מלכתחילה, בצורה סדורה ונתמכת ולא לשיעורין . אך ער אני לנסיבות חריגות שמתוארות לנתונים שנלמדו לפתע מהליך בבית המשפט לענייני משפחה ומהמשטרה הפדראלית באוסטרליה . להמצאה של כתב הטענות הראשון יש תכלית כפולה : א.התכלית האחת היא הבאתתוכן המסמך לידיעת הנמען. ב. התכלית השניה של ההמצאה של כתב טענות ראשון היא הקניית סמכות השיפוט של בית המשפט והטלת מרותו על מי שהומצא לו.אוסיף שבמקרה של המצאה לחו”ל מדובר בצורך ברכישת סמכות אל מחוץ לתחום השיפוטמתוך התחשבות בעקרון הטריטוריאליות והנימוס בין מדינות. לשון אחרת ראשית יש לרכוש סמכות לדון לגוף הנושא הנדרש מכוח המצאה. השוו רע”א 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בע”מ נ’ משה הייט (נבו 25.10.2022) . אגב, אציין בהקשר זה שבמקרה דנן, ההתייחסות למסירה של המסמכים בפגישת החקירה היא לידי המשיב עצמו ולא “רק” לידי נציג ,דבר שעל פניו תורם לקשר שיבסס את הקביעה שניתן להחיל על המשיב את מרות ביהמ”ש
ג(2)בשלב זהיש מקום לאפשר המצאה כאמור לעיל לרקע הנסיבות המיוחדות
שנית, על יסוד המסמכים שהוגשו והתמונה שעולה הסתבר שמדובר בנסיבות של התחמקות מקבלת המסמכים והתנהגות פסולה חריגה . לפיכך, סברתי שניתן וראוי להורות כאמור לעילגם לגבי ההחלטה ויתר המסמכים וזאת בין אם מכוח תקנות 167 ו164 כאשר שתיהן ,מחייבות לפנות לבית המשפט לקבלת החלטתו, ובין אם מכוח ההשתק .השוו כב’ הש’ סולברג וגרוסקופף ברע”א 4625/22 רון יעקב נענה נ’ רון כץ ( 10.01.2023)(פסקה9 ) .אוסיף שאכן, קיימת גם עילת המצאה לפי תקנה 166 (1) כי נקבע בחיקוק שהוא חוק חדלות פירעון שמבחינה בין-לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון למשל בהליך שעניינו ביטול פעולות להברחת נכסים לפי סעיפים 221-220 לחוק חדלות פירעון וזאת בשים לב להגדרת הנכסים בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון השוו בהיקש רע”א 8066/22 וסלין פיוביץ’ נ’ עוה”ד ליאור דגן, נאמן לנכסי החייב (נבו 05.03.2023) .( להלן:”עניין פיוביץ” ) .
ג(3) המסירה לכתובת שאישר היחיד שמסר בעצמו
עם זאת יש להמציא בשלב זה את כל המסמכים גם לכתובת שמסר היחיד בפגישת החקירה וששעליה חזר עתה בהודעתו ( ראו בס’ 5 השני להודעתו מיום 25.2.24) .
להסרת ספק אציין בקשר לדרך פעולה שבה צריך לנקוט שליח המגיע לכתובת מגוריו של בעל דין אך לא מצליח למסור לו כתב בי-דין בשל סירובו (או סירוב בני ביתו) לקבלו שניתן לבצע גם הדבקהוהשוו בהיקש כב ‘ השופט ב. ארנון ת”א (מחוזי מרכז) 52872-09-12 רועי ליאון נ’ איתי סחיש (נבו 09.01.2014)פסקה 27 ) שקבע שהמצאת כתב התביעה באמצעות הדבקתו על דלת בית מגוריו של הנתבע נעשתה כדין : “27. אמנת האג אינה מתייחסת לשאלה באיזו דרך פעולה צריך לנקוט שליח המגיע לכתובת מגוריו של בעל דין אך לא מצליח למסור לו כתב בי-דין בשל סירובו (או סירוב בני ביתו) לקבלו. כאשר מדובר במסירת כתבי בי-דין הנעשית בתוך תחום השיפוט של מדינת ישראל חלה תקנה 489 בתקנות סד”א הקובעת כדלקמן: “שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה ” .
ג. (4) לחייב היחיד הזכות להגיב לפי תקנה 168
שלישית- עם זאת, וכאמור מצאתי לציין שליחיד זכות להגיב לפי תקנה 168 וניתנת לו הארכה דלעיל לבקשה מסודרת והתוצאה תיבחן על יסוד האמור בבקשה ובמכלול החומר שיונח בפני. השוו קביעת כב’ השופט גרוסקופף בענין פיוביץ ( פסקה 28) שכתב :” 28. ויודגש: אין משמעות הדברים כי בכל מקרה בו סבור הנאמן שבוצעו פעולות להברחת נכסים על ידי גורמים זרים ידון בית המשפט בישראל בעניין. גם לאחר שנמצא כי מוקנית לו סמכות לדון בעניין מסוים, לבית המשפט בישראל נותר שיקול דעת בדבר הפעלת סמכות זו (ראו פסברג כרך א, בעמ’ 416). שיקול הדעת האמור קם מכוח תקנה 168 לתקסד”א, ונבחן במסגרת טענת נמען ההמצאה כי “הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה”. כפי שיובהר להלן, בחינת טענה זו מאפשרת סינון של מקרים בהם עיסוקו של בית המשפט הישראלי בבקשות לפי סעיפים 221-220 לחוק חדלות פירעון אינו רצוי.”( הדגשה לא במקור א.ב.) הדברים יבדקו כמובן בשים לב לפסיקה ולנסיבות הספציפיות דנן.
ד.סוף דבר
אשר על כן יש לפעול כאמור לעיל. לפנים מהדין אין צו להוצאות .
ניתנה היום, כ”ב אדר א’ תשפ”ד, 02 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
ניתנה היום, כ”ג אדר א’ תשפ”ד, 03 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
חתימה
