לפני
כבוד השופטים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ומיכל שרביט
בעניין:
המאשימה
מדינת ישראל ע”י ב”כ עוה”ד רוית קודינסקי, פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
נגד
הנאשם
אהרון רמתי ע”י ב”כ עוה”ד שמעון קוקוש ועוה”ד אילן כהן
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375א(א) לחוק העונשין, התשל”ז- 1977. לפי האמור בכתב האישום המתוקן שביסוד ההרשעה, בשנת 2008 החלו להיאסף סביב הנאשם נשים צעירות, רובן חוזרות בתשובה או ממשפחות של חוזרים בתשובה. הנאשם איגד אותן תחת מסגרת שהקים, ואשר כונתה סמינר. הסמינר היווה מסגרת בה התגוררו הנשים בתנאי מחיה קשים, כשחלקן מבודדות מן הסביבה. על רקע האמור, ניצל הנאשם את התלות שפיתחו הנשים כלפיו לצרכי שירותים שונים שניתנו לו, ובכלל זה מתן כספים, בישולים, ניקיונות, הסעות, הובלות, עריכת קניות, ועוד.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הצדדים יבקשו לגזור על הנאשם בהסכמה מאסר לתקופה של 9 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננות בסך 110,000 ₪, שיחולק בין 11 נפגעות העבירה באופן שווה. בטיעוניהם לעונש ביקשו הצדדים לכבד את הסדר הטיעון, שהושג לאחר הליכי גישור ממושכים.
ב”כ המדינה הדגישה בטיעוניה שמדובר בתיק ייחודי וראשוני, שאין לגזור את הענישה המוסכמת בו ביחס למקרים עתידיים. לדבריה, “עצם הקמתה של כת לא מהווה עבירה פלילית בישראל והוא לא הועמד לדין בגין כת שהקים אלא בגין עבירה פלילית של החזקת בני אדם אגב ניהול הסמינר שלו בתנאים קשים, תוך פגיע[ה] בחירות… וכן לצרכי מתן שירותים” (עמ’ 11 לפרוטוקול), לדבריה מדובר ב”תיק תקדימי חלוצי וראשוני” (עמ’ 12 לפרוטוקול). עוד עמדה ב”כ המדינה על המורכבות הראייתית שהתעוררה במקרה הנוכחי בשל הקושי של המתלוננות להעיד בבית המשפט, והדגישה שנסיבות המקרה הנוכחי שונות מאד מנסיבות המקרים שנדונו עד כה בבתי המשפט ביחס לעבירה של החזקת אדם בתנאי עבדות.
ב”כ המדינה מסרה שנפגעות העבירה מודעות להסדר הטיעון, ומקבלות את השיקולים שבבסיסו, אם כי הן סוברות שהענישה אינה ממצה את הדין עם הנאשם. ב”כ המדינה הבהירה שאכן לעמדתה רמת הענישה המוסכמת בין הצדדים נמוכה, אך ניתן להצדיקה בנסיבות המקרה הייחודיות כפי שפורטו לעיל.
באי-כוח הנאשם ביקשו אף הם לכבד את הסדר הטיעון. לדבריהם, הנאשם ובני משפחתו נפגעו רבות מפרסומים שונים באמצעי התקשורת, שבהם נטענו מעשים שכלל לא נכללו בכתב האישום. עוד עמדו באי-כוח הנאשם על כך שהנאשם היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח ובמעצר בפיקוח אלקטרוני תקופה משמעותית, ועל כך שהודאתו מבטאת נטילת האחריות, וההודאה חסכה את עדותם של 150 עדים שפורטו בכתב האישום, ובהן נפגעות העבירה.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, החלטנו לקבל את הסדר הטיעון. מעשיו של הנאשם כמתואר בכתב האישום המתוקן חמורים. עם זאת, בית המשפט העליון פסק ושנה ופסק כי “לא בנקל ידחה בית המשפט הסדר טיעון שמובא לאישורו, וזאת נוכח קיומם של שיקולים כבדי משקל שתומכים בכך” (ע”פ 2021/17 מצגר נ’ מדינת ישראל, בפסקה 11 לפסק-דינו של כב’ השופט (כתוארו אז) ע’ פוגלמן (30.4.2017)). בהתאם לפסיקה זו, עלינו לילך.
על העבירה של החזקה בתנאי עבדות אמר כב’ השופט הנדל בע”פ 6237/12 ג’ולאני נ’ מדינת ישראל (6.9.2016) את הדברים הבאים:
“השאיפה לחירות והמאבק בשעבוד ובעבדות שזורים וטבועים בעצם קיומנו, ראשיתנו וכינוננו כעם. סיפור יציאת מצרים אינו אלא המאבק נגד העבדות של בני ישראל לעריץ פרעה – מלכה הבלתי מעורער של האימפריה המצרית רבת העוצמה, שאף נתפס בעיני עמו כאל… אך טבעי הוא כי החג הראשון בלוח השנה העברי הינו חג הפסח, אשר מוגדר כ’זמן חירותנו’.
…ניתן היה לצפות כי תופעת העבדות תעבור מן העולם, ולבטח מביתנו שלנו, אך משלא כך – יש להילחם בה בקול רם וצלול… זאת, לא רק כדי להגן על קורבנותיה הישירים של העבירה, אלא כדי שמדינת ישראל – כמדינה יהודית ודמוקרטית – תישאר נאמנה לעקרונותיה, שורשיה וערכיה” (שם, בפסקאות 1, 3 לפסק הדין).
דברים אלו יפים גם לענייננו. נוכח הקשיים הראייתיים עליהם הצביעה המדינה; נוכח התקדימיות והחלוציות שבהרשעה; ונוכח המדיניות הפסיקתית הממעטת בהתערבות בהסדרי טיעון – ראינו, כאמור, לכבד את הסדר הטיעון.
לפיכך, אנו גוזרים את עונשו של הנאשם כדלקמן:
תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 13.3.2024. על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.5.2024 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות ביחידת ברקאי, שלוחת דרום, סמוך לכלא באר-שבע. לבקשת הממונה, הנאשם מוזהר בזאת שמדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה, על פי הנחיות החוק והממונה, וכל חריגה מכללים אלו יכולה להביא להפסקת ריצוי עונשו בדרך זו ונשיאת יתרת העונש במאסר בפועל.
מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירה של החזקה בתנאי עבדות.
פיצוי בסך 110,000 ₪ שיחולק בין 11 נפגעות העבירה באופן שווה. סכום הכסף התפוס בידי המשטרה בסך 55,294 ₪ ישמש לטובת תשלום הפיצויים, והיתרה בסך 54,706 ₪ תשולם לנפגעות העבירה על ידי הנאשם בשני תשלומים שווים, הראשון עד ליום 1.4.2024 והשני עד ליום 1.5.2024.
לסיום, ראינו לפנות לנפגעות העבירה ולומר: מאבקכן הוא המאבק לחירות של כל אדם באשר הוא אדם. “‘כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם’ – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים” (ויקרא כ”ה, נ”ה; בבלי, בבא מציעא י, א).
הפרקליטות תמסור עותק מגזר-הדין לנפגעות העבירה.
המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.
ניתן היום, ט”ז אדר ב’ תשפ”ד, 26 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
אלי אברבנאל,
שופט
חיה זנדברג,
שופטת
מיכל שרביט,
שופטת
