לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש
מבקשת
עו”ד דורית לופו (אפוטרופא לדין)
בשם הקטין פלוני ת”ז ***, יליד 2018
נגד
משיבה
היועצת המשפטית לממשלה
ע”י ב”כ עוה”ד עינב כהן יוסף ממשרד הרווחה והביטחון החברתי
פסק דין
פסק דין זה יכריע בתביעתה של אפוטרופא לדין בעניין שינוי שם משפחה של קטין, אשר גדל במשפחת אומנה.
1. האפוטרופא לדין מונתה לייצג את הקטין, אשר שוהה במשפחת אומנה מיום היוולדו.
2. עסקינן בקטין, כיום בן 6 שנים, יתום מאם וללא אב ידוע או רשום.
טענות התביעה בתמצית
3. א. סיפור חייו של הקטין החל בנסיבות מורכבות וקשות, כאשר תואר בכתב התביעה
כי נולד כשהוא סובל מתסמונת קשה של אלכוהול עוברי, בשל השימוש של אמו המנוחה בחומרים אסורים במהלך ההיריון.
ב. נטען כי מאז שחרורו מבית החולים גדל הקטין אצל משפחת האומנה, בביתה הוא גדל עד עצם היום הזה.
ג. נטען כי מיום הפרידה מאמו הביולוגית בבית החולים, לא ראתה האם המנוחה את הקטין וכבר לפני מספר שנים ניתקה קשר עם שירותי הרווחה ולא שיתפה פעולה עם וועדות תכנון וטיפול בעניינו של הקטין.
ד. צוין בתביעה כי הקטין עדיין נושא על גופו סימנים ומראה פיזי שנגרם כתוצאה משימוש באלכוהול בהריון.
ה. צוין כי הקטין מתמודד עם עיכובים התפתחותיים רבים וכן סובל ממחלת צהבת שנולד איתה.
ו. צוין כי עם הגיעו של הקטין לגיל 3, החלו לטפל בו בתרופה חדשה למחלת הצהבת, טיפול קשה ומורכב, המצריך נטילת תרופה 3 פעמים ביום.
ז. צוין כי בזכות הטיפול המסור של משפחת האומנה, אשר לא ויתרה על האפשרות לרפא את הקטין, בדיקות דם שעבר לאחרונה מגלות כי אין סימנים למחלת הצהבת.
ח. נטען כי משפחת האומנה קיבלה אותו באהבה מרגע כניסתו למשפחה והוא בן הזקונים של המשפחה על כל המשתמע מכך.
ט. האפוטרופא לדין מציינת כי היא משמשת אפוטרופוס של הקטין מחודש אוגוסט 2018, חודשיים לאחר לידתו, ליוותה אותו בכל ההליכים בבית משפט לנוער והיא מכירה אותו ואת משפחת האומנה.
י. האפוטרופא לדין מציינת כי רבות נכתב על החסד של משפחות אומנה אך ביחס למשפחה שהקטין זכה בה, מתקיים עמו חיבור קוסמי של ממש.
יא. האפוטרופא לדין מציינת כי לאחר שנודע למשפחת האומנה דבר פטירתה של האם הביולוגית, ההורים האומנים חוו שיברון לב אמיתי, שרק חידד עבורם את תחושת השליחות שלהם כלפי הקטין.
יב. האפוטרופא לדין מציינת כי משפחת האומנה מתכוונת להמשיך ולגדל את הקטין לכל חייו והסיבה היחידה שטרם הגישו בקשה לאמצו, הינה כי המשפחה זקוקה למעטפת טיפולית אותה מעניק ארגון האומנה, גם בשל צרכיו של הקטין נשוא התובענה וגם בשל כך שיש להם בת ביולוגית נוספת בעלת צרכים מיוחדים והם אינם מרגישים שהגיע העת להפסיק את המעטפת הטיפולית שהם מקבלים משירותי האומנה.
יג. האפוטרופא לדין מציינת כי החלו לעלות אצל הקטין שאלות של זהות, נוכח התקדמות התפתחותית אצל הקטין ועל מנת להקל עליו, מבקשים הקטין באמצעות האפוטרופא לדין ומשפחת האומנה לשנות את שם משפחתו, כך שיקבל את שם משפחת האומנה “###”.
4. ב”כ היועמ”שית הודיעה בשלב ראשוני של ההליך כי תגובות יוגשו ע”י משרד הרווחה, באמצעות ב”כ היועמ”ש.
צוין בתגובה הראשונית של ב”כ היועמ”ש כי עסקינן בקטין יתום מאמו ואין לו אב ידוע, ומאז לידתו מכיר רק את משפחת האומנה. צוין כי הקטין מעולם לא זכה להכיר את אמו הביולוגית ואכן מכיר רק את משפחת האומנה, יחד עם זאת, מציין ב”כ היועמ”ש כי שם משפחתו של הקטין הוא חלק מהותי מזהותו ועל מנת שגורמי הרווחה יבדקו את השלכות הבקשה יש לתת צו לעריכת תסקיר.
התסקיר
5. א. ביום 19.6.2024 הוגש תסקיר עו”ס לסדרי דין בעניינו של הקטין.
ב. בתסקיר צוין כי משפחת האומנה משמשת כאומנה חסויה, אצלה גדל הקטין מאז היה בן 3 שבועות.
ג. צוין כי הקטין נולד בלידת בית במשקל 1726 גרם, כאשר גיל ההיריון לא ידוע.
ד. צוין כי ממסמכים רפואיים עולה כי הקטין הראה בלידתו מצוקה פיזיולוגית, שהה ביחידת הפגים ואמו הביולוגית ביקרה אותו 3 פעמים בלבד במהלך אשפוזה ולאחר שחרורה, לא ביקרה אותו.
ה. העו”ס מציינת כי הקטין גדל לתוך מציאות שבה הוא אינו יודע כי הורי האומנה אינם הוריו הביולוגים ועד היום אינו מכיר את שורשיו וזהותו.
ו. העו”ס מציינת כי נוכח האמור ועל מנת שלא לבלבל את הקטין החליטה שלא להיפגש איתו.
ז. העו”ס מציינת כי מדיווחים ממכון סאמיט מחודש מאי 2024, עולה כי הקטין הוא ילד סקרן, אנרגטי וחייכן. מאז כניסתו למשפחת האומנה הוא נמצא במעקב רפואי ונראה כי גדל ומתפתח בהתאם לגילו.
ח. צוין כי משפחת האומנה מעניקה לקטין מגוון רחב של פעילויות בבית ומחוצה לו וחושפת אותו לאתגרים.
ט צוין כי בעבר עבר אבחון אשר הראה כי הקטין מראה איחור משמעותי בהבעת שפה והקטין סיים סדרה של 24 טיפולים אצל קלינאי תקשורת והיום יש שיפור בהבנה, זיכרון ודיבור. כן, נצפו עיכוב משמעותי בהתפתחות השפה, רמת משחק נמוכה, בררנות באכילה והפרעות בוויסות חושי ורגשי.
י. צוין כי נוכח אבחון הקטין כשנה לאחר לידתו עם הפטיטיס C, היה במעקב רופא גסטרו אנטרולוגיה אחת לחצי שנה, ועם הגיעו לגיל 3 החל טיפול תרופתי. תואר כי במשך 8 שבועות נדרש הקטין ליטול את התרופה 3 פעמים ביום ולמרות הקושי הרב סביב נטילת התרופה, משפחת האומנה לא ויתרה ושמה לעצמה משימה זו בראש סדר העדיפויות. צוין כי לאחר שסיים את הטיפול, עבר הקטין סדרת בדיקות אשר קבעה כי הטיפול הצליח.
יא. מדיווח מכון סאמיט עולה כי מדובר במשפחה שעושה כמיטב יכולתה לדאוג לכלל צרכיו של הקטין, רואים אותו כחלק בלתי הפרד מהבית. מקומו של הקטין בבית האומנה בטוח ויציב ונוכח צרכיו הייחודיים של הקטין, האומנים מבקשים ולהאריך את מידת הנזקקות שלהם בליווי ותמיכה של מסגרת האומנה.
יב. צוין כי לקראת עלייתו של הקטין לכיתה א’, מבקשת משפחת האומנה להתאים את משפחתו לשם המשפחה שלהם. צוין בתסקיר כי לדברי האומנים נשיאת שם משפחתו המקורית מהווה גורם מבלבל עבור הקטין, אשר רואה במשפחת האומנה כמשפחתו היחידה.
יג.העו”ס מציינת כי לדברי האומנים משפחת האומנה מתכוונת לחשוף אותו לסיפור חייו, אך בינתיים קיימת חשיבות רבה עבורו לנשיאת שם המשפחה של משפחת האומנה.
יד. העו”ס מציינת כי בדו”ח סאמיט צוין כי נראה שהמשפחה חוששת לחשוף בפני הקטין את סיפור חייו וישנה חרדה גדולה סביב הגילוי המעכבת את זכותו של הקטין לדעת את זהותו. לאור זאת, האומנים עתידית להתחיל טיפול שמטרתו לסייע להם לספר לקטין את סיפור חייו ולהעניק להם כלים להתמודדות עם השאלות וההתנהגויות שיופנו מצד הקטין.
טו. העו”ס מציינת כי כבר החל קשר של מנחת האומנה עם האומנים סביב הסוגיה וההורים האומנים משתפים פעולה, כאשר לדעתם הקטין עצמו אינו מוכן מבחינה רגשית לגלות את הסוד העמוק והמשמעותי הזה.
טז. צוין בתסקיר כי משפחת האומנה הינה משפחה חמה מאוד שאוהבת את הקטין ומעניקה לו ברוחב לב את צרכיו החומרים והרגשיים ונראה שקיימת ביניהם אהבה גדולה.
יז. צוין כי הקטין אכן עולה לכיתה א’, השלים את כל הפערים של בני גילו, נמצא כיום מבחינה קוגניטיבית בטווח הגבוה של בני גילו ובעניין שם המשפחה, הגננת בגן החובה בה התחנך, ציינה כי היא תומכת בבקשת הורי האומנה לשנות את שם המשפחה וחושבת שזה הדבר הנכון עבור הקטין.
יח. צוין כי ועדת תכנון טיפול אף היא המליצה ששירותי האומנה יתחילו תהליך שבו הקטין יכיר את סיפור חייו.
יט. צוין בתסקיר כי על פי מה שידוע להורי האומנה, משפחתו הביולוגית של הקטין לא ניסתה ליצור איתו קשר, למרות שידעה שהוא בא לעולם וכן צוין כי יש לו אח אחד למחצה שבאמצעות מכון סאמיט מסר כי איננו מעונין בקשר עם הקטין.
כ. לאחר תהליך של שיחות עם עו”ס לסדרי דין, צוין כי יש הבנה אצל משפחת האומנה בדבר החשיבות של חשיפת הקטין לסיפור חייו ואף סוכם כי ההורים האומנים יפנו בעניין זה למכון סאמיט. צוין כי כבר החל קשר עם מכון סאמיט וההורים מאוד רתומים ומבינים את החשיבות ואולם מדגישים את החשיבות של הסדרת השם טרם עלייתו לכיתה א’.
כא. עו”ס לסדרי דין מדגישה בפרק הסיכום כי הקטין נולד עם בעיות בריאות קשות והשנים הראשונות לחייו היו מלוות בקשיים רבים, כאשר הורי האומנה טיפלו בו בצרוה המיטיבה ביותר וסייעו לו להתגבר על בעיות הבריאות עמן נולד, עד שהיום לא ניתן לראות שהקטין לוקה בעיכוב התפתחותי והוא מתפתח כילד בגילו. צוין כי הורי האומנה הם הורים טובים ומסורים, המטפלים בקטין כאילו היה בנם הביולוגי. צוין כי האחים האומנים מתייחסים לקטין כאל אחיו לכל דבר. צוין בתסקיר כי בשנים הראשונות היו ההורים האומנים עסוקים במצבו הבריאותי של הקטין ולא ראו לנכון לחשוף אותו להתמודדות נוספת הקשורה בכך שהוא גדל במשפחת האומנה והעו”ס מציינת כי משיחה איתם עולה כי הם מבינים שיצטרכו לספר לקטין את סיפור חייו אך ניכר כי קיים אצלם חשש גדול לגבי ההתמודדות של הקטין עם גילוי האמת והחשש כי הדבר עלול לגרום לו למשבר גדול.
כב. עו”ס לסדרי דין מדגישה כי להערכתה המקצועית הקטין צריך לדעת את סיפור חייו וזהותו מרגע שנולד ואינו צריך לגדול סביב סוד משפחתי. העו”ס מציינת כי המליצה להורי האומנה לא לדחות יותר את הנושא , אך לעשות את התהליך בליווי אנשי מקצוע, כאשר גם איש מקצוע יפגוש את הקטין ויבחן האם הוא בשל ומסוגל להתמודד עם גילוי האמת.
כג. העו”ס ציינה כי הורי האומנה לא יכלו להתחייב מתי יספרו לקטין את סיפור חייו אך הסכימו להתחיל בשיחות עבורם על מנת לקבל הדרכה וליווי.
כד. עו”ס לסדרי דין סבורה שרק לאחר השלמת תהליך חשיפת סיפור חייו של הקטין בפניו, ניתן יהיה לדון בבקשה לשינוי שם משפחתו וממליצה כי בשנה הקרובה, יחלו ההורים האומנים בתהליך זה, ויוגש תסקיר משלים בעוד שנה.
הדיון בבימ”ש
6. ביום 21.7.2024 התקיים דיון במהלכו ביקשה האפוטרופא לדין להדגיש, כי את השנים הראשונות לחיו של הקטין הקדישו הורי האומנה לטיפול בבעיות הבריאות של הקטין. ענין זה לא זו בלבד שלא הוכחש ע”י העו”ס וב”כ היועמ”ש, אלא שב”כ היועמ”ש הבהירה והדגישה כי כל גורמי הטיפול שדיברה איתם הבהירו כי המשפחה הייתה ועודנה מסורה כל כולה לטיפול בקטין והמשפחה נשאה את ההצלחה בפתרון בעיות רפואיות מאוד מורכבות של הקטין.
7. ב”כ היועמ”ש הדגישה בדיון כי אין התנגדות לשינוי של משפחתו של הקטין, אלא יש לבחון את הבקשה אך ורק לאחר שעו”ס לסדרי דין תוכל להיפגש עם הקטין ולהגיש תסקיר לאחר שסיפור חייו ייחשף בפניו.
8. לשאלת בית המשפט מדוע במשך 6 שנים לא פעלו שירותי האומנה מיוזמתם להתחיל בתהליך של חשיפת סיפור חייו של הקטין בפניו, השיבה ב”כ היועמ”ש כי שירותי האומנה בעצמם הבינו לאורך כל השנים כי המשפחה והקטין עסוקים בהתמודדות והחלמה מבעיות הבריאות עמן נולד והתמודד הקטין.
9. ב”כ היועמ”ש הדגישה כי המשפחה התמודדה עם צרכים של הקטין ולא את האפשרות להתחיל איתם תהליך שכזה.
10. ב”כ היועמ”ש אף ציינה כי למעשה עצם הגשת הבקשה ע”י אפוטרופוס לדין מהווה דבר חיובי, שהניע תהליך שהיה צריך להתחיל כבר אתמול.
11. ב”כ היועמ”ש ציינה את חשיבות חשיפת מוצאו ושורשיו של הקטין בפניו וטענה כי למעשה ככל שיהיה שינוי ברישום שמו של הקטין ברשומות של המדינה, למעשה המדינה תיקח חלק במצב שהוא איננו מצג שלם ויש להבטיח השלמת התהליך רק לאחר שכל הפרטים ידועים לקטין.
12. ב”כ היועמ”ש מדגישה כי גם סעיף 14 לחוק השמות, מחייב קבלת ובחינת עמדתם של הקטינים.
ב”כ היועמ”ש עמדה בדיון על כך שתהליך שהקטין צריך לעבור ביחס לגילוי, צריך להיות משוחרר מלחצים, על מנת שלא תיווצרנה טעויות.
ביחס לשאלת שילובו בבית ספר יסודי, והנימוק של האפוטרופא לדין לפיו הוא עלול להיחשף לשם משפחת אמו הביולוגית בעת הקראת שמות, טענה ב”כ היועמ”ש, כי שירותי האומנה הסבירו שאין פסול באפשרות שההורים יבקשו מבית הספר ששם משפחת האומנה יהיה שם המשפחה הראשון שיקראו בו לקטין במסגרת הקראת שמות בכיתה, וכן מתן הסבר לכל צוות בית הספר.
האפוטרופא לדין בדיון הדגישה, כי עסקינן במשפחה שלקחה על עצמה שליחות ומשימה שהיא עומדת בה בהצלחה ויש לסמוך עליהם שהם הגורם המשמעותי שיודע מה נכון בשלב זה עבור הקטין.
האפוטרופא לדין אף ציינה, כי המשפחה שילמה מחיר משפחתי מורכב, לרבות העמדת הקטין ראשון בסדר העדיפויות, גם על חשבון ילדיהם הביולוגיים של הורי האומנה אשר התמודדו עם הרבה מאוד קשיים ואתגרים.
האפוטרופא לדין ביקשה לציין, כי אין דיי בפתרון החשש לגבי הקראת שמות במסגרת הכיתה, שכן התקלה יכולה להתרחש בנוכחות של מורה מחליפה, נהג הסעות או בת שירות
אשר מקריאים את השמות מתוך דף רשמי שמודפס מהמערכת ויש חשש כי הקטין יגלה את סיפור חייו באופן שגוי, בעקבות תקלה במקום להבטיח שיגלה זאת בתהליך נכון.
שני הצדדים אישרו בפני ביהמ”ש כי אף אחד מקרב משפחתו המורחבת של הקטין מצד אמו הביולוגית מעולם לא ניסה ליצור קשר באמצעות שירותי האומנה או בכל אמצעי אחר
עם הקטין.
סופו של דבר, הצדדים לא הצליחו לגבש הסכמה ונדרשה הכרעת בית המשפט ומכאן פסק
דין זה.
המסגרת המשפטית
שם משפחתו של הקטין בענייננו הינו שם משפחת אמו הביולוגית, אשר יוזכר כי בסמוך
לאחר לידתו נטשה אותו פשוטו כמשמעו, ביקרה אותו 3 ביקורים ספורים בעת אשפוזו במחלקת פגים בבית החולים בו נולד ולמעשה לאחר שחרורה מבית החולים, לא יצרה איתו כל קשר, לא ניסתה ליצור איתו כל קשר, לא התעניינה בשלומו וזאת עד למועד פטירתה, כאשר הקטין הפך יתום מאם ואין לו אב ידוע.
21.המשפחה היחידה המוכרת לקטין הינה משפחת האומנה ולמעשה עד עצם היום הזה בשל
העובדה שמתחילת חייו ועד היום היה עסוק בהתמודדות והחלמה מבעיות בריאות מהן סבל עקב האופן שבו התנהלה אמו הביולוגית במהלך התקופה שנשאה אותו ברחמה, תוך צריכת חומרים ממכרים ומסוכנים, רק לאחרונה התייצב מצבו של הקטין והוא יישר קו עם התפתחות ילדים בגילו. הכל תודות למאמצים כבירים ומסירות אין קץ שהשקיעו בו הורי האומנה שקיבלו עליהם את המשימה לגדלו מאז היה בן 3 שבועות.
22. חוק השמות, תשט”ז-1956 קובע בסע’ 2:
לכל אדם יהא שם משפחה ושם פרטי.
שם המשפחה יכול שיהיה כפול, ויכול שיהיו לאדם יותר משם פרטי אחד.
סע’ 14 לחוק קובע:
” אפוטרופוס של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, והוא אף אם עדיין לא הוברר אם התקיימו התנאים למינוי רשאי, באישור בית המשפט, לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין או במידת הבנתו של האדם, לפי העניין.
23.הורי האומנה מונו כאפוטרופסים לענינים רפואיים ואישיים של הקטין אך למעשה בפועל
אין לקטין נכון להיום אפוטרופוס לכלל ענייניו שבא במקום אמו הביולוגית שהלכה לעולמה. עניינו של הקטין בפניי הובא באמצעות אפוטרופא לדין, אשר אף היא מלווה אותו מאז סמוך לאחר לידתו ופתיחת הליכים בעניינו בבית המשפט לנוער.
24. סבורני כי יש חשיבות רבה בשמירה על שלומו הנפשי והרגשי של הקטין, תוך הבטחה כי ייחשף לסיפור חייו והשורשים של משפחתו הביולוגית בצורה מבוקרת, המותאמת לצרכיו המיוחדים, לגילו ולסיפור חייו. סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת האפוטרופא לדין כי בעת שהקטין משתלב במסגרת חינוכית, בית ספר יסודי בו הוא מתחיל ללמוד בכיתה א’, אין הדבר דומה לשמירת סיפורו הפרטי והאישי, כפי שמתאפשר הדבר במסגרת גן ילדים קטנה ואינטימית, שבה יש שליטה מלאה של ההורים והגננת על חשיפת הפרטים והקראת שמות.
25. סבורני כי יש ממש בטענת האפוטרופא לדין כי מקום בו תיעשה פנייה של הורי האומנה לבית הספר, תוך שיתוף הצוות החינוכי בסיפור חייו של הקטין, אך ורק על מנת להסביר מדוע השם שמופיע ברשומות הוא שונה מהשם שבו תקרא המורה בתחילת כל יום לימודים ולעתים בתחילת כל שיעור מספר פעמים במהלך יום הלימודים, יש בכך כדי להוות סיכון לפרטיות הקטין, כאשר לא יעלה על הדעת לחשוף מספר רב של אנשי צוות לסיפור חייו של הקטין בטרם הוא עצמו ייחשף אליו כאמור וכפי שבצדק דורשת עו”ס לסדרי דין, בצורה מבוקרת ובמסגרת הליך טיפולי מתאים.
26. אני מוצאת לדחות את טענת העו”ס לסדרי דין בדבר הכחשת שורשיו של הקטין ע”י משפחת האומנה. סבורני כי המתואר בתסקיר וע”י גורמי הטיפול במסגרת הדיווח של שירותי האומנה, מדבר בעד עצמו. עסקינן בהורי אומנה שהקדישו את זמנם במשך 6 שנים על מנת לסייע לקטין אשר הגיע אליהם תינוק פגוע וחולה בן 3 שבועות, עד שהצליחו להביא אותו היום למצב שבו הוא ילד המפותח כפי בני גילו, ערני, מאושר וחזק בנפשו וגופו.
27.אני מוצאת לקבל את עמדת האפוטרופא לדין, כי מעשיהם של הורי האומנה מוכיחים מעל ומעבר, כי עשו בחירה נכונה כאשר בחרו תחילה להבריא פיזית את הקטין תוך התמודדות עם תסמונות קשות של אלכוהול עוברי והפטיטיס C וכעת בטוחני ובכך תומכת גם עו”ס לסדרי דין, כי יוכלו להתחיל בתהליך משמעותי ובריא של חשיפת הקטין לסיפור חייו והשורשים של משפחתו הביולוגית.
28. אין ולא יכול להיות חולק כי הורי האומנה לא היו פנויים לטיפול בסוגיות הרגשיות הנוגעות לחשיפת סיפור חייו של הקטין טרם הולדתו, שכן הם עסקו בהחלמתו ובהשרדותו הפיזית.
29. אני מוצאת לקבל את טענת האפוטרופא לדין כי כפי ששירותי האומנה סמכו ידיהם על הורי האומנה לטפל בענייניו הבריאותיים של הקטין, עליהם לסמוך על הורי האומנה גם בסוגייה של המועד והשלב בו ייחשף בפניו סיפור חייו טרם הולדתו.
30. יובהר כי לא בכדי לא נחשף הקטין למשפחתו הביולוגית, שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי לא אמו ולא אף אחד מבני משפחתה, מעולם לא ניסה ליצור איתו קשר ולמעשה הורי האומנה גוננו עליו במהלך השנים שמאז נולד, מפני האכזבה וההתמודדות שהיתה עומדת בפניו לו היה צריך לחוות נטישה או תחושת נטישה בשנות חייו המוקדמות בטרם יבסס חוסן גופני ונפשי.
31. יובהר כי ב”כ היועמ”ש בעצמה מאשרת כי גם מבדיקות שערכו בעצמם, עולה כי המניעה לעיסוק הוריי האומנה בחשיפת הסיפור המשפחתי, היתה הבחירה להקדיש את מלוא זמנם להתמודדות עם הצרכים הרפואיים המורכבים והרבים של הקטין.
32. אין ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר חשיבות חשיפת סיפורו האישי המשפחתי של הקטין בפניו. יחד עם זאת, הקטין נולד בתוך סיפור חיים טרגי לאישה לא מתפקדת והשרדותו והתחזקותו בחיים עצמם, התאפשרה אך ורק בזכות האהבה לה זכה מהורי האומנה.
33. סיפור חייו של הקטין, בחיים עצמם, הוא סיפור חייו במשפחת האומנה ולא בכדי מבקשים הם באמצעות האפוטרופוס לדין כי הוא יישא את שם משפחתו. אין מדובר בטעות סופר. בית המשפט סבור שהבקשה היא איננה בקשה לכך שהקטין יישא את שם משפחת האומנה, אלא עסקינן בבקשה להסדיר רישום שם משפחתו של הקטין כשם משפחתו היחידה המגדלת אותו באהבה מאז בא לעולם.
34. נכון ואין מחלוקת כי יש להזהר מפני מחיקת עברו של הקטין והסתרה של סיפור חייו ואולם, הורי האומנה הבהירו, הצהירו והתחייבו כי הם מתחילים בתהליך שבו יבררו כיצד יהיה זה נכון לחשוף בפני הקטין את סיפור חייו. משפחת האומנה אינה מתכחשת לצורך זה ולמעשה אף אינה מבקשת לדחות את המענה אלא כבר החלה בתהליך מול שירותי האומנה ואין לאף גורם ספק כי הם ימשיכו בתהליך זה, לא עלה ספק כזה ואין ספק כזה.
35. שם משפחתו של אדם משקף את שורשיו, ומהווה חלק מהזהות שלו, מהווה חלק מאישיותו לטוב ולרע, ומהווה ביטוי למסורת המשפחתית, לקשרים המשפחתיים ולא יכולה להיות מחלוקת כי הקטין בענייננו, הוא חלק ממשפחה אחת בלבד, משפחת האומנה ושורשיו, זהותו, אישיותו והקשרים המשפחתיים שלו, נטועים ממועד הגיעו לעולם זה, בשורשי משפחת האומנה.
בבג”צ 693/91 אפרת נ’ הממונה על מרשם האוכלוסין (פורסם במאגרי פסיקה אלקטרוניים) נקבע:
“שמו של אדם הוא חלק מאישיותו, הוא האני החברתי שלו, הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה…הוא ביטוי לרגש, למסורת ולייעוד ”
סבורני כי חלק מהחובה של בית המשפט היא לשקף עבור הקטין כבר בשלב זה וללא קשר
בשאלת אפשרות אימוצו ע”י משפחת האומנה, את הזהות שלו והזיקה שלו למשפחת
האומנה, באמצעות שם המשפחה.
36. עוד אוסיף, כי למעשה היותם של הורי האומנה אפוטרופסים לענייניו האישיים והרפואיים של הקטין, מחייבת אותם להבטיח את חשיפת הקטין לשורשיו בצורה מבוקרת, תוך נקיטה באמצעי זהירות מחוייבי המציאות על מנת שלא ייחשף לסיפור חייו בדרך אקראית שבה מורה מחליפה או איש צוות חדש בבית הספר יקרא לו לפתע בשם משפחה שהוא איננו מכיר, באופן אשר יחייב אותו לערוך בירורים בצורה לא מבוקרת ולא זהירה.
37. סבורני כי לא בכדי סעיף 14 לחוק השמות מאפשר שינוי שם משפחה של קטין וזאת תוך הותרת שיקול דעת לבית המשפט המוסמך.
השיקול המרכזי יהיה שאלת טובת הקטין הקונקרטי, תוך בחינת נסיבות חייו הספציפיות ולא רק תוך בחינת כללים אקדמיים כלליים.
38. לא במחלוקת כי ההורים האומנים הם המבוגרים האחראיים היחידים בעניינו של הקטין, אשר ננטש ע”י אמו הביולוגית, אשר ויתרה על הזכות להיות אמו ומעולם לא מילאה אחר חובותיה כלפיו.
אין מחלוקת כי אם הקטין מעולם לא יצרה איתו קשר, מעולם לא ביקשה להסדיר את חשיפת הסיפור המשפחתי בפניו ובנסיבות טרגיות הלכה לעולמה, תוך שהמציאות שהיא עצמה במו ידיה ומעשיה יצרה, היא שלקטין יש רק את משפחת האומנה המהווה את כל עולמו.
39. לא מצאתי כי יכול להיגרם כל נזק למשפחה הביולוגית, משינוי שם משפחתו של הקטין. הם לא הביעו ענין בקטין, לא בעניין גורלו, לא בעניין מצבו הבריאותי ולא הביעו שום עניין בשאלת הזיקה שלו למשפחה הביולוגית. יתר על כן, לקטין יש אח למחצה אשר הביע התנגדות לכך שדבר קיומו יובא בפני הקטין.
40. ב”כ היועמ”ש טוענת כי המדינה אינה יכולה להסכים ליצירתו של מצג שגוי בעניין שמו של הקטין, אלא שסבורני כי כלל לא מדובר במצג, שינוי שם משפחתו של הקטין הוא מציאות חייו, הוא לא מצג, הוא המציאות המתקיימת בפועל יום יום, שעה שעה מאז לידתו.
41. שינוי שם משפחתו של הקטין הוא למעשה שיקוף המציאות האמיתית של חייו, תוך שאם בית המשפט לא היה נענה לבקשה, היה מותיר מצג שווא כלפי הקטין, כאשר שם המשפחה הרשום כשם משפחתו במרשם האוכלוסין, מהווה זיקה לחיים שנשללו ממנו עקב נטישת אמו הביולוגית, לאחר שבא לעולם.
42. סבורני כי טובת הקטין מחייבת את בית המשפט לאפשר להורי האומנה מרחב פעולה בהתאם לשיקול דעתם שהוכיח את עצמו כשיקול דעת טוב ומיטיב עבור הקטין. שיקול דעת שהצליח בניגוד לכל הסיכויים להביא להחלמתו של הקטין מבעיות רפואיות מורכבות.
43. אין באמור כדי להביא לתוצאה חד צדדית קיצונית שבה יימחק שם משפחתו הביולוגי של הקטין, שכן בדיוק בדומה למתווה שהציע ב”כ היועמ”ש, במקום פניה לבית הספר שיצור מצג שווא של רישום שם משפחת האומנה כשם ראשון, אזי יש מקום להסדיר הרישום במרשם האוכלוסין תוך הותרת שם משפחתו הביולוגי של הקטין כשם שני, ולאחר שהקטין יגדל וייחשף לסיפור חייו, יוכל להחליט האם להותיר את שם משפחת אמו הביולוגית או להסיר אותו, על פי שיקול דעתו.
44. סבורני כי הורי האומנה התמודדו יחד עם הקטין מאז סמוך לאחר לידתו עם אתגרים, מהמורות חיים ומשימות מורכבות שהונחו לפתחם מבלי שיכלו למזער, לצמצם או לשלוט בהיקף האתגרים. התנהלותה של האם הביולוגית במהלך ההיריון היא גזרה את היקף האתגרים וההתמודדות שהובאו לפתחם של הקטין והוריו המגדלים. הגיעה העת באמצעות מעשה פשוט של שינוי שם משפחת הקטין, לאפשר להורי האומנה לשלוט בהיקף האתגרים הרגשיים שכעת מונח לפתחם להתמודד עמם ביחס לבנם אותו הם מגדלים מאז לידתו במסירות ובאהבה.
45. סבורני כי המסקנה היחידה והמתחייבת היא כי יש להתיר את שינוי שם משפחתו של הקטין, כאשר בשלב זה יירשם שם משפחת האומנה כשם משפחה ראשון וביחס לקטין יירשם במשרד הפנים שמו: “@@@ ### ***”.
אין באמור כדי לגרוע מזכות משפחת האומנה ו/או הקטין באמצעות אפוטרופא לדין לפנות ולבקש שינוי נוסף לאחר שיושלם תהליך חשיפת סיפור חייו של הקטין בפניו.
46. בהמשך לאמור, אני מורה למשרד הפנים לרשום את שם משפחתו של הקטין החל מהיום: “### ***” .
עוד מצאתי להורות למשפחת האומנה להמשיך באופן רצוף בתהליך בו החלו בעניין האופן הנכון בו עליהם לחשוף בפני את הקטין את עובדת היותו ילד במשפחת אומנה וכי נולד לאם ביולוגית שאיננה אם האומנה.
שירותי האומנה ילוו את משפחת האומנה בעניין זה.
47. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ולמשרד הפנים לשם ביצוע שינוי הרישום ותסגור את התיק ללא צו להוצאות.
48. מתירה העברה למאגרי פסיקה בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י”ט תמוז תשפ”ד, 25 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
