לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין
מבקשת
ח.א.ס.
ע”י ב”כ עו”ד איתי בוזגלו
נגד
משיב
ט.ס.
ע”י ב”כ עו”ד מיטל מזרחי
החלטה
לפניי בקשה למזונות זמניים עבור 2 קטינות: נ’ ילידת 2016 (כבת 8), ו-נ’ ילידת 2020 (כבת 3 וחצי).
(להלן: “הקטינות”).
לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשה למזונות זמניים ובתגובה לה וכן בתצהירים שהוגשו ע”י הצדדים מוחלט כדלקמן:
בכתב התביעה ובבקשה למזונות זמניים טוענת המבקשת כי הינה ***** ומשתכרת כ-10,000 ש”ח נטו בחודש.
בנוסף טענה כי המשיב בעלים של עסק רווחי ל **** עם מחזור עסקי של כ-600,000 ש”ח בשנה וכ-50,000 ש”ח נטו בחודש.
עוד טענה כי לצדדים חשבון בנק משותף אליו הפקידה המבקשת משכורתה ואילו המשיב הפקיד 9,000 ₪ מדי חודש (ממוצע שנתי) מהכנסות העסק לחשבון זה לטובת כלכלת הבית, ויתרת הכנסתו נותרה בחשבון העסקי.
בתגובה לבקשה למזונות זמניים טוען המשיב כי המבקשת משתכרת כ-12,000 ש”ח ברוטו ולאחר ניכויים בין 10,000 ל-11,000 ש”ח נטו בחודש.
עוד טען כי הוא משתכר בין 20,000 ל-22,000 ש”ח ברוטו בחודש ונדרש לניכויי חובה של כ-8,000 ש”ח, ומשכך הכנסתו גבוהה בכ-1,000 ש”ח בלבד מהמבקשת (ראה: סעיף 9 לתגובה למזונות זמניים).
מעיון בדו”ח רווח והפסד שצירף המשיב לתגובה עולה כי בשנת 2022 הרווח הנקי לפני ניכויי מס הכנסה עמד על סך של 287,163 ₪, דהיינו, 23,930 לחודש לפני ניכוי מס הכנסה.
מעיון בדו”ח רווח והפסד לשנת 2021 שצירף המשיב לתגובה עולה כי הרווח הנקי לפני ניכויי מס הכנסה עמד על סך של 329,266 ₪, דהיינו, 27,438 ₪ לחודש לפני ניכוי מס הכנסה.
הצדדים הסכימו ביניהם על הסדרי שהות זמניים (מבלי לפגוע בטענותיהם) ולפיהם האב יראה את הקטינות בכל יום שלישי מסיום הלימודים ועד 20:00 וכן בכל סופ”ש שני כולל לינה (ראה: החלטה מיום 24.12.23 בתיק קשור 29236-12-23).
האם מתגוררת עם הקטינות בדירת המגורים בה התגוררו הצדדים יחד ותשלום שכר הדירה בגינה הינו 5,400 ₪ לחודש. לטענת המשיב מתגורר בשלב זה עם אימו ובן זוגה ומשלם סכום של 3,000 ₪ עבור הוצאות מגוריו שם.
נוכח גיל הקטינות (הקטינה נ’ מתחת לגיל 6), ההכנסות הנטענות, הסדרי השהות המצומצמים הנוהגים בשלב זה, האב ישלם עבור מזונותיהן הזמניים של הקטינות סכום של 2,900 ₪ לחודש לשתיהן יחד.
כמו כן יישא האב ב- 40% משכר הדירה בסכום שלא יעלה על 4,000 ₪ לחודש ובסה”כ בסכום של 1,600 ₪ לחודש, בכפוף להצגת חוזה שכירות תקף במועדיו על שם המבקשת עם צד ג’ שאינו בן משפחה.
ככל והאם תקבל סיוע בשכר דירה יקוזז סכום הסיוע מדמי השכירות והאב ישתתף ב- 40% מהיתרה ובלא יותר מסכום של 1,600 ₪ לחודש.
בשלב זה יישאו ההורים במחצית הוצאות החינוך של הקטינות: גן עירוני, צהרון. בית ספר: אגרות רישום, סל תרבות, טיולים, רכישת ספרים ומחברות בתחילת שנה בניכוי מענק חינוך שמקבלת האם מהמל”ל בתחילת שנה ובכפוף להצגת קבלות.
כמו כן, יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינות שאינן מכוסות ע”י הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים.
מאחר ולטענת האב העביר לחשבון המשותף מחודש 1/23- 8/23 סכום כולל של 50,000 ₪, וכן טוען כי שילם את דמי השכירות עבור חודשים 1/23 ועד 10/23 (כולל), סכומים שאינם במחלוקת, ומאחר ובמועד הפירוד של הצדדים היה בחשבון המשותף סכום של 47,054 ₪, כשאין מחלוקת שמחצית מסכום זה שייך למשיב, והמבקשת מודה כי עשתה שימוש בחלק מהכספים המשותפים לטובת הוצאות הקטינות והבית, תוקף החיובים יהא בשלב זה מיום 20.1.24 (ולא מיום הגשת הבקשה לי”ס).
יובהר כי טענות הצדדים לעניין התחשבנויות כספיות ביניהם אין מקומן במסגרת תביעת מזונות קטינות.
תשלום המזונות והמדור ישולם בכל 20 לכל חודש.
קצבת הילדים תשולם לידי האם.
טענות הצדדים יישמעו בדיון הקרוב.
ניתנה היום, כ”ג טבת תשפ”ד, 04 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.