בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה”מ 31948-06-23 ו. נ’ ו.
בפני
כב’ השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי
תובעת
ח.ו.
מיוצגת ע”י עו”ד שמעון רובין
נגד
נתבע
ק.ו.
מיוצג ע”י עו”ד דוד ביטון
החלטה
מבוא:
1. התובעת הגישה ביום 13/6/2023 תביעה שכותרתה “כספית, רכושית, פירוק שיתוף, שמירת זכויות לפי ס’ 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973 (להלן: “חוק יחסי ממון”)”
במסגרת תביעתה עתרה להורות על פירוק השיתוף בדירה ברח’ XXX 5 באילת (להלן-הדירה)
2. הנתבע התנגד לבקשה וטען שבהעדר “…כל עילת תביעה יש להורות על דחייה ו/או מחיקה של סעיפי התביעה כולם או חלקן…”
התנגדות בכתב הגנתו לפירוק השיתוף בדירה, כפי שיורחב בהמשך מהדברים שהעלה בא כוחו בדיון שהתקיים ביום 6/6/2024 (להלן-הדיון) מסתמכת, בין היתר, על כך ש “…הילדים כאמור מתגוררים עימם בבית ברח’ XXX ותלויים בהם”.
יודגש שלא מצאתי לצורך החלטה זו להביא כאן ועכשיו עוד מטיעוני הנתבע בכתב ההגנה, אך יצוין בקציר האומר שהנתבע חלק כלל על זכותה של התובעת להגיש תביעתה, טען להברחת נכסים והעלמת כספים, הצורך בשוויון מלא הכולל גם את נכסיה ועוד טענות. הדברים יורחבו, כאמור, מדברי בא כוחו של הנתבע בדיון.
בקשת התובעת על פי תקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי:
3. ביום 30/11/23 הגישה התובעת “הודעה בדבר הגשת בקשות מטעם התובעת-בהתאם לתקנה 49 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע”ט-2018″(להלן-הבקשה). בבקשה פרטה התובעת 3 בקשות :
א. להורות לנתבע להגיש תצהיר רכושי נכון ליום פתיחת הליך יישוב הסכסוך ביום 1/3/2023. לבקשתה התצהיר אמור להתייחס למכלול נכסיו של הנתבע בארץ ובחו”ל לתקופה שבין 1.3.2018 ועד ליום 1/3/2023 כשאלו מגובים במסמכים.
ב. להורות על מינוי שמאי מקרקעין על מנת להעריך את שוויה של הדירה לצורך פירוק השיתוף בה.
ג. להורות על מינוי מומחה חקירתי לצורך כל הזכויות והחשבונות של הנתבע ומתן הנחיות בהתאם לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע”ד-2014 לתקופה שמיום נישואי הצדדים ביום 20/9/1974 ועד למועד הקרע ביום 1/3/2023 – המועד להגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
הבקשה הועברה לב”כ הנתבע ביום 22/11/23 וזה לא השיב לה.
הדיון מיום 6/6/24 במעמד הצדדים ובאי כוחם:
4. ביום 6/6/2024 התקיים דיון במעמד הצדדים ולהלן מדברי באי כוח הצדדים בדיון:
בשל חשיבותם לטענות הנתבע ובשל חדשנותם לבית משפט זה כך על פי טענת ב”כ המלומד של הנתבע מצאתי להביא הדברים כמעט במלואם.
א. טען ב”כ התובעת בזו הלשון: “אנו הגשנו תביעה חוזית, אנו מבקשים וחוזרים על האמור בתביעה לגבי עניין פירוק שיתוף בבית, ברח’ XXX באילת והנושא חלוקת הזכויות הפנסיוניות ופירוק שיתוף בלבד. ולהוציא רכוש מחוץ למסגרת על פי חוק יחסי ממון כמו זכויות שהן ירושה.
מדובר בזוג מבוגר, ומרשתי הינה בת 76 והיא לביאה אמיתית, היא אם 4 ילדים, 2 מהן בנות נשואות חיות בארה”ב, ויש עוד 2 ילדים א. בן 47, שהוא יש לו בעיות שהוא סובל מאוטיזם, והוא צמוד כמו גם הבן השני סובל אסברגר הם מאוד קשורים למרשתי ואפילו בדרך לפה היא קיבלה שיחת טלפון שהבן התקשר אליה. היא דואגת להם לכל דבר ועניין ומאז שהם נולדו ועד היום.
בגיל שלה כמובן הדבר הזה קשה יותר. בדרך מדהימה ובמחשבה רבה לעתיד, הצליחה במאמצים שלה לדאוג לרכוש דירה לכל ילד והיא צריכה היתה להתמודד לבד ובעצמה, והבן א. שהוא בן 32, עם הקשיים שלו היא הצליחה לרכוש לו דירה באילת. ולבן א. היא קנתה דירה בנתניה ברח’ XXX. האישה מדהימה והיא עדין מתרוצצת בגיל שלה ולעשות כל דבר לילדים. היא פועלת לעצמאות שלהם עם כל הקשיים בכך. ”
ב. השיב ב”כ הנתבע: “…הנתבע יטען לגבי הדברים שנאמרו פה ולגבי כתב התביעה והדברים שנאמרו היום, אין מקומה של התביעה בבימ”ש והתביעה הזו צריכה להיות מסולקת על הסף. זאת אומרת, הרי כפי שבימ”ש יודע, תביעות מסוג זה מוגשות אך ורק בתנאי כי פקעו הנישואין, זאת אומרת לא ניתן לעתור לבימ”ש לסעד של פירוק שיתוף ומכירת הדירה המשותפת שלא פקעו הנישואין. אין צורך להפנות לכך. אני מסתמך על חוק יחסי ממון .
כשבימ”ש מבקש שאני אפנה על הסעיף עליו אני אסתמך ואני חושב שבימ”ש יודע.
הטענה הזו זו טענה שבימ”ש שומע מידי יום. מפנה לסעיף 5 לחוק יחסי ממון. נעשה תיקון לחוק באמצעות פסיקות של בימ”ש, כי ניתן יהיה לערוך איזון משאבים עוד קודם לפקיעת הנישואין ובלבד שיסתיימו תנאים מסוימים. הנתבע טוען שלא התקיימו התנאים הללו. מי שקרא את כתב ההגנה יכול לראות והטענות נרשמו בכתב ההגנה, וזו לא טענה חדשה שאני מעלה כאן אלא מביא אותה לבימ”ש ברמת הטיעון.
לשאלת בימ”ש שלא הגשנו בקשה לסילוק התביעה על הסף אני משיב: אנו לא מחויבים להגיש בקשה לסילוק על הסף בתביעה הזו, אלא אנו יכולים להעלות את הטענות בדיון המקדמי וזה מה שאני עושה כעת. אנו מסתכלים על מצב שבו בני הזוג בתיק הזה, לא חל שום שינוי שבימ”ש יכול לקבוע לראות אם קיים קרע ביחסי הנישואין ואין דבר כזה וחד משמעית. אני אפרט. בני הזוג מתגוררים באותם תנאים, גם האישיים והכלכליים וכל התנאים האלה נבדקו בבתי משפט ויצאה משם הלכה ידועה בנושא הקרע ובתיק זה לא קיים שום קרע. אף אחד מבני הזוג לא עזב את הבית. האישה לא הגישה תביעה לגירושין או משהו שמלמד על כך, שום דבר. כל מה שנעשה כאן שעורך הדין של הגב’ הגיש תביעה למכור את הדירה. על איזה דירה מדבר חברי, הוא מדבר על הדירה שהם מתגוררים ומציין שיש להם נכסים נוספים, למשל הדירה ברח’ XXX באילת, למשל הדירה בנתניה, מגרש בנתניה, וכאן אני מונה על נכסים שאנו יודעים עליהם ולא על מה שאנו יודעים וכאן מנינו 4 נכסי נדל”ן והנכסים האלה נרכשו כולם במהלך הנישואין.
בא חברי אומר שהדירה ברח’ XXX לא נרשמה בכתב התביעה, היא שייכת לה בנפרד. […]
בימ”ש יכול להבין שגם אם נשים בצד את הטענה שאין הצדק לתביעה שכן לא פקעו הנישואין, ואין קרע בחיי הזוג, ולכן אין לתביעה עילה.
אני עובר לנושא חשוב זה הילדים.
לאחר דברי בימ”ש, זה לא בדיוק כך, לילדים יש קשר מאוד הדוק לתביעה והם צריכים להיות חלק מהתביעה. ואני אסביר: ראשון – מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, בעלי מוגבלויות, וחלק מהדברים שחברי ציין הוא דיבר על רצף האוטיסטי ובעיות כאלה ואחרות שהם סובלים מהם. הטיעון שלי מאוד רחב ואני אקצר. ובימ”ש צריך להביט על הילדים כקטינים ולא בגירים מדוע? כי הילדים הללו תלויים בבית וגם במקום המגורים וגם בהורים, הם ילדים קטינים בשל אותם מוגבלויות, והילדים היו בבית הזה כל שנות חייהם ללא הפסקה ויש להם גם זכויות קנייניות בדירה הזו. ויש על כך מאמרים מתקדמים בנושא הזה שילדים שמתגוררים בבית ויש להם זכויות קנייניות וגם נוספות לא רק קנייניות. ניתן לומר חוזיות. צריך להסתכל לשאלתה מאוד חשובה, צריך להתחשב בכך כאשר האישה רוצה להעביר את הילדים מבית המגורים שלהם. מעבר כזה יגרום להם קטסטרופה הן בפן הבריאותי, החברתי והרפואי, הסוציאלי ובכל המישורים. נצטרך לערב גורמים חיצוניים.
לאחר דברי בימ”ש שמדובר בתביעה פירוק שיתוף ותביעה רכושית אני משיב: שאדוני יתן את ההחלטה לאחר שאני אסיים את הטיעון. יכול להיות שבימ”ש לא מכיר טיעונים מהסוג הזה טיעונים בפירוק שיתוף בבימ”ש לענייני משפחה, צריך לקחת בחשבון במבחן השיקולים גם את שיקול הילדים. היעלה על הדעת של כב’ שימכור את הדירה והילדים ובראש הראשונה בימ”ש צריך להיות אמון על טובת הילדים ולא יעלה על הדעת שתימכר הדירה ויופקרו הילדים. בימ”ש לא יכול לתת צו לפירוק שיתוף מבלי שלקחת בחשבון את הילדים וההבדל הקטן שצריך להסתכל עליו שלא מדובר בילדים קטינים אבל כמו ילדים קטינים. הם ילדים תלויים.
בימ”ש צריך דבר ראשון לעסוק בשאלה מדוע הגב’ בגילה כפי ציין חברי במצב רפואי כזה או אחר מה שנקרא ביום בהיר היא מעוניינית למכור את הדירה ולהעביר את הילדים לנתניה, ולא דורשת גירושין ולא פירוק ולא שום דבר, דורשת אך ורק את מכירת הדירה ברח’ XXX.
יש נקודה נוספת, חברי אומר שהיא רכשה דירה לכל ילד, הוא מציג את הדברים לטעמי בצורה שהיא מעוותת את המציאות. האדון כאן מרשי, דאג לפרנסת הבית במשך שנים, ומדובר בבני זוג מבוגר, נשויח שנים רבות מעל 50 שנה ויש להם 4 ילדים ובגיל כזה זה לא מה בכך, שאישה תקום ותרצה לעזוב את הבית. מדובר בצעד חריג של האישה. ברוב המקרים הם רוצים להישאר במקום הבטוח שלהם ובטח לא לטלטל את הילדים ולגרום להם נזקים שהם תלויים בהם.
לעניין הבקשה למינוי שמאי, לא ראיתי החלטה שאני צריך להגיב לה. אם בימ”ש יחליט שאני צריך להגיב אני אגיב לה.
אני רואה שבא כוח התובעת מבקש להכניס את הצדדים להוצאות נוספות, לא צריך וברור שהתביעה כבר הכניסה אותם להוצאות ונזקים.
אני מבקש לומר שלאורך השנים, כמו שאמרנו הבעל הוא פרנס והביא סכומים יפים, ופרנס בכבוד, מעבודות ברחבי העולם והוא הביא מטפלת לילדים ושניהם דואגים לילדים אין ספק. כאן בתביעה הזו, האישה פועלת בצורה שעלולה לגרום לנזק בילדים.
הכספים שהגב’ אנו רשמנו בכתבי ההגנה הסתירה לאורך שנים רבות, יכולים להצטבר לסכומים גבוהים מאוד ואנו נבקש בדיקת חשבון מלאה למשך כל השנים. האישה פעלה בדרך כזו, כל הכספים שהבעל עבד, שמשו לטובת הבית. את כל ההוצאות. המה מה, האישה פעלה והחביאה את הכספים והסתירה אותם במסגרת “חיסכון “פרטי של האישה. הבריחה נכסים לאל ידיעת הבעל וללא הסכמתו ובכך צברה הון לא קטן מאוד ולאורך כל השנים. מניין היו לה כספים לרכוש את הדירות והיא תטען זה מירושה אך אחרי בדיקה, בימ”ש יכול להיווכח הירושה שהיא קיבלה לא יודע איזו המטרה היא שמשה, והיא תשיג לכך הוצאות ולעומת זאת יש את הכספים שהיא הבריחה מתוך הקופה המשותפת במשך עשרות שנים אפשר להעריך שמדובר בסכומים כסף גבוהים מאוד.
בכל מקרה גם אם נשים את נושא הילדים בצד, טיעון שלא היה כל כך ידוע ומובן לבימ”ש, ייתכן ונצטרך להבהיר לו ולהעמיק בטיעון הזה, אפשר לראות כבר בשלב זה לפני חקירה מעמיקה, שאין צורך למכור את הדירה ברח’ XXX ולגרום לנזק לכל הצדדים, המקרה הגרוע ביותר זה גירושין שעוד לא קרה, ואם כך יפסוק בית הדין, ניתן יהיה לערוך איזון משאבים ללא מכירה של הדירה ברח’ XXX. נכון שבימ”ש יצטרך אז לקבל חוות דעת של שמאי והוא יבדוק את הנכסים.
אני מבקש בשלב זה, שייערך דיון עניני בין הצדדים ולנסות ולהגיע להסכמה. ”
ג. סיים טיעוניו ב”כ התובעת: “אני פותח ואומר, שמענו פה טיעונים שאני עורך דין כ- 35 שנים, לא שמעתי. אני חושב שצריך תעוזה ואני חוסך לומר דברים אחרים, ולהעלות טענות שונות כפי ששמענו אותם פה כל הזמן גררה למצוא סחבת וקביעה פשוטה של איזון משאבים ופירוק שיתוף.
אני פונה לבימ”ש שיפסקו הוצאות מיוחדות על ניסיון הסרק ובזבוז זמן שיפוטי יקר והעלאת טענות כפי ששמעתי.
אני ממשיך שחברי פתח בטענה סרק על סילוק על הסף של התביעה שאין לבקשה הזו לא ידיים ולא רגליים בקש כזו דרמטית הוא לא טרח להגיש את זה בכתב], כפי שמחייבות התקנות בפר’ ט’ בתקנות ובפרק רשימת בקשות ורשימת בקשות, בסעיף 49 ו’ ויתרה מזו סעיף 49 ז’ נרשם – מקריא. לא הוגשה בקשה כל מקדמית בניגוד שאנו הגשנו ולא שמענו בקשה להגיש בקשה בע”פ או נימוקים לבימ”ש שידון בו וצריך להיות משוכנע ואין לזה ידיים ורגליים. הטענת השווא שנטענה בקשר לחוק יחסי ממון, אין לה ידיים ורגליים ואנחנו כעורכי דין ובוודאי בימ”ש אמונים לדבר דברים מדויקים ואנו מסתכלים על חוק יחסי ממון, החוק עצמו קובע בסעיף 5 א’ הזכות לאיזון משאבים בסעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג .. מצטט.סעיף 5, א. 1ב, הליך ישוב סכסוך הוגש יותר משנה, התביעה ולכן הטענה הזו היא טענה בעיתית של חברי בלשון המעטה.
זאת ועוד, חברי באופן שיטתי במהלך הטיעון שלו דיבר על מאמרים לרוב, פסיקה רבה שיש בעליון ובמקומות אחרים והרבה לציין כמה בתי המשפט טענו בסוגיות שאנו מדברים, והוא לא הביא לבימ”ש שביב של פסק דין אחד או מאמר מלומד שתומך בטענות שלו. והוא רק אומר יש פסיקה ויש טיעונים ומאמרים וכ’ ואין דבר שהוא מתבסס עליו בדיון.
חברי טען בהמשך שהנכסים האחרים מלבד הבית ברח’ XXX, נרכשו במהלך הנישואין, וחברי מדבר באמירות כוללניות ואמירות גורפות, הוא לא מדייק והוא לא מקפיד על לדבר על כל נכס ומה המקורות שלו והוא בא לבימ”ש באופן גס ויש פה נכסים שנרכשו במהלך הנישואין וצריך לחלק אותם ולא שהוא בא להסביר מה מקור של כל נכס ונכס ואיך הוא נרכש.
חברי קובע סדרי דין וחוקים חדשים שמרשתי צריכה להוכיח מדוע ולמה היא רוצה לפרק את השיתוף והיא צריכה להוכיח את זה לפי שיטת חברי, כי אם לא צריך לסלק את התביעה, ולא היא אין מצב כזה. האישה מצהירה שהיא רוצה להתגרש מיד.
חברי ממציא שיטת משפט חדשה שאין זכרה בחוקי מדינת ישראל, שלילדים הבוגרים נשוא התיק הזה יש זכויות קנייניות והוא אמר גם “זכויות אחרות נוספות” שאני לא מבין על מה הוא מדבר. אנחנו לא מכירים דבר כזה, הוא לא תמך את טענתו בשום מאמר או פסיקה.
חברי מפריע לי ולא נותן לי לסיים את דבריי, הוא מפריע לי בלי סוף, ולא בכדי.
חברי ממציא שיטת משפט חדשה כפי שאמרתי, ואין כדבר הזה בחוקי המדינה. רק על זה צריך לפסוק הוצאות מיוחדות, על בזבוז הזמן הזה. לנתבע אין קשר לילדים כפי שמרשתי מטפלת ודואגת להם, וטענת הסרק שצריך להעז דבר כזה ולהגיד שצריך לברר מה קורה עם הילדים, בני 47 ו32 לפני פירוק שיתוף, היא טענה שלא שמענו כמוה. הוא טען שגם צריך מומחים, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, הם עושים הכל כדי למשוך ולמרוח את ההליכים וליצור סחבת.
חברי שוב מפריע לי, גם אחרי שביהמ”ש העיר לו מספר פעמים. חברי מבלבל ומתבלבל במושג שהוא משתמש בו “טובת הילדים” הם בני 47 ו32 ואין להם מינוי פורמלי של אפוטרופוס.
אני לא מוכן להמשיך בצורה כזו, חברי מפריע לי ואני לא יכול לטעון בצורה כזו. […]
חברי גם אמר “בוא נבדוק מדוע היא רוצה לפרק, צריך לברר בין הצדדים ולראות כמה ולמה ומדוע רוצה לפרק”, הכל נועד לצורך יצירת סחבת, עורכי הדין דיברו ביניהם ולא הגיעו לשום דבר, ללא הכרעה משפטית מרשתי תתגלגל בבתי המשפט עוד שנים. בגילה ובמצבה היא מבקשת לסיים את התיק הזה ולהתקדם הלאה בחייה, בברכת אריכות ימיה.
אנחנו ביקשנו לפרק את השיתוף לא רק בבית, ביקשנו גם בזכויות הסוציאליות ואם יש עוד דברים משותפים כמו כלי רכב ותכולה ודברים משותפים אז לפרק ולסיים את זה.
אשר לטענה שרכוש שהיא הבריחה, חברי בעצמו אומר שהיא הבריחה רכוש ללא ידיעתו והסכמתו של הנתבע, אם זו הטענה אז בעצם חברי אומר ומסכים שצריך לבדוק על ידי מומחה חקירתי את טענות הצדדים על הברחת רכוש, אז בואו נבדוק את זה כי זו בעצם טענה בהסכמה. אנחנו אומרים שהנתבע הבריח והוא אומר שהיא הבריחה, יבוא מומחה חקירתי ויבדוק את הטענות הללו, מאיפה הכספים. […]
יש לנו פירוט בכתב התביעה של נכסי הנדל”ן שפירטנו אותם, הבית ב-XXX המבוקש לא להמתין עם הפירוק ולקדם את ההליכים, לא יכול להיות שבגיל הזה הליך פשוט של פירוק שיתוף בנכס ייקח זמן ארוך כפי שהצד השני מנסה לעשות. אנחנו מבקשים למכור את זה עכשיו ולחלק את התמורה לאחר ההוצאות.
אני רוצה להתייחס לטענת הסרק לגבי הזכויות האחרות בנכסים אחרים, לתובעת יש זכויות במגרש ב- XXXה בגוש XX חלקה XX, זה הגיע לידי מרשתי בירושה מהוריה שנפטרו, ובהתאם לסעיף 5א לנכסי ירושה, הם אינם חלק מהאיזון וזה שייך בלעדית לתובעת. אני מפנה לנספח 4 לכתב התביעה, שם יש את הנסח של המקרקעין, ובעמוד 2 לנספח רשום “ירושה” בלשכת רישום המקרקעין. אין פה רכישה, אז אני לא יודע למה לבוא ולטעון טענות שאין להן שום בסיס עובדתי או משפטי.
יש דבר נוסף, את דירת המגורים ב- XXX בנתניה, הדירה שייכת לבן א.. בבקשת הבית הממשכן התובעת נרשמה בדירה במחצית. מפנה את ביהמ”ש לנספח 2 בכתב התביעה, יש שם הסכם שמותב זה אישר הסכם ממון בין מרשתי לנתבע. זה נספח שביהמ”ש הנכבד אישר אותו, ובו כותב הנתבע בהסכם “מה שחשוב לנו שלאיש אין כל זכויות בחלק הרשום על חלק האישה בדירה נשוא ההסכם”. בעמוד הבא רשום על ידי הנתבע מיום 10.03.2021 “קראתי את הנוסח של התרגום לאנגלית ואני יודע שאין לי כל זכויות בדירה”. ביהמ”ש שואל בפירוש בשפה האנגלית וכך השיב. עכשיו באים וטוענים טענות בלי בושה. זה לגבי הדירה ב-XXX של הבן א.
לעניין הנכס האחרון, דירה ברחוב XXX 1 אילת, גוש XX חלקה XX תת חלקה XX, רשומה על שם מרשתי. אנחנו צירפנו נספח 3 לכתב התביעה, בו יש את כל המסמכים הרלוונטיים של העסקה הזו, יש את הסכם הרכישה מה19.02.2020 של הדירה הנ”ל, ויש את העברות הכספים ורואים את ההתאמה בין עסק שהגיע למרשתי מכספי הירושה של משפחתה, שנמכרו 2 דירות ברחוב XXX בתל אביב וברחוב XXX בתל אביב, ומרשתי קיבלה את חלקה ונכנס לה לחשבון כ600,000 ₪ והכל נמצא וניתן לראות את זה בשורות החשבון בנספח 3, הכסף הגיע מעורך דין שהיה מנהל העיזבון והוא העביר את הכסף ליורשים, מרשתי קיבלה את הכסף והוציאה צ’קים בנקאיים למוכר והעבירה לו למוכר מר א.ע. ונתנה לו צ’קים ושילמה וקנתה את הדירה הזו מכספי הירושה של משפחתה. לפי חוק יחסי ממון הנכס הזה אינו במסגרת איזון המשאבים, ושייך בלעדית למרשתי.
עם זאת אני רוצה לומר שבצורה וולונטרית האישה המדהימה הזו, אמא של הילדים גם של א. וא., החליטה מיוזמתה ומבלי שזה מחייב אותה, לקחת את הכספים של השכירות בדירה ב-XXX ומחלקת אותם לטובת הילדים שלה כדי לסלק להם את המשכנתאות שרובצות על הדירות שלהם. היא אמרה לי “אני רוצה שבערוב ימיי כשאסתלק מן העולם יהיו להם דירות בלי משכנתאות”, אז לבוא ברוב חוצפה ולהגיד שהיא אישה שמבריחה ולא איכפת לה ולא דואגת לילדים זה פשוט לבוז לבן אדם שכל חייו השקיע בילדים ועשה הכל לטובתם.
לאור כל הטענות שלנו, שמבוססות על ראיות כפי שאנחנו מתואמים מול הצד השני שרק טוען טענות סרק ללא תימוכין משפטיים וראייתיים, אני מבקש לצאת מהדיון היום עם פסיקת הוצאות הולמת והחלטות אופרטיביות. זה לא עניין מאיפה אני מגיע וטורח לבוא, מתל אביב, זה לא חשוב, אבל לא יכול להיות שיבזבזו זמן יקר של ביהמ”ש בטענות סרק.”
דיון והחלטה:
5. ריכוז טענות הנתבע יובאו להלן תוך התייחסות בית המשפט
הטענה
התייחסות
תביעה לפירוק שיתוף ושמירת זכויות מוגשת רק בפקיעת הנישואין ומשעה שהנישואין בין הצדדים לא פקעו מנוע בית המשפט לתת החלטה בבקשה למינוי שמאי ולהורות על פירוק השיתוף בדירה
טעות- הנתבע מופנה לסעיף 5א (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג – התשל”ג -1973 החל על הצדדים .
הנתבע לא היה צריך להגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף
טעות – הנתבע מופנה לתקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע”ט -2018 (להלן-תקסד”א).
כן מופנה הנתבע לתקנה 13 (1) ל-תקסד”א בדבר הגשת טענות מקדמיות כחלק מכתב ההגנה. עיון בכתב ההגנה מלמד שאין בקשה מפורשת וערוכה כדין של בקשה לסילוק על הסף
הנתבע לא היה אמור להגיב לבקשה שהגישה התובעת
טעות- הנתבע מופנה לתקנות 49, 50 (2) ו- (3) ל-תקסד”א
יש לדחות את פירוק השיתוף בדירה בשל הצורך לדאוג לילדים
טעות- מדובר בילדים בגירים שלא מונה להם אפוטרופוס משך שנים רבות מאז שבגרו. מאז הגשת התביעה לא העלה הנתבע כל טענה בעניין הצורך במינוי אפוטרופוס לילדים.
מבלי לגרוע באמור הנתבע מופנה לס’ 40 לחוק המקרקעין תשכ”ט-1969 לו היו הילדים קטינים.
יש לדחות את התביעה לפירוק השיתוף בדירה בשל הברחת נכסים נטענת
טעות- ניתן להורות על פירוק שיתוף ולו ממש בטענות הנתבע ניתן לבחון את חלוקת התמורה בהגבלות. עם זאת לאור תשובת התובעת ונספחי כתב התביעה מבלי לקבוע מסמרות טענה זו תמוהה
על בית המשפט לברר את מהות רצונה של התובעת לפרק את התא המשפחתי טרם פירוק השיתוף בדירה
טעות- בית המשפט אינו מתערב בהחלטות על פירוק הזוגיות והתא המשפחתי ואין כל חובה לתובעת להסביר למה קצה נפשה בחיים עם הנתבע.
יש להשהות את פירוק השיתוף בדירה כי הוא תמוה ומתייחס רק לחלק מהרכוש
טעות-התביעה חלה על כל הרכיבים הרכושיים.
6. משעה שאין בפי הנתבע כל טענה שיש בה כדי למנוע מתן החלטה כבר לעת הזו על פי בקשת התובעת אני קובע כדלקמן:
א. תוך 30 יום מהיום יגיש כל אחד מהצדדים תצהיר רכושי לתקופה 1/3/2018 ועד ליום 1/3/2023 אליו יצרפו את כל המסמכים על פי המפורט ברישא לבקשה.
ב. ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירה.
לצורך הערכת שווי הדירה אני ממנה כשמאי מטעם בית המשפט את שמאי המקרקעין מר דוד שטרית. החלטה פרטנית תינתן בד בבד. הצדדים יישאו בעלות שכר טרחת השמאי בחלקים שווים.
ג. אני ממנה את רו”ח יניב בוחניק כרואה חשבון לשם איתור כל הזכויות והחשבונות של הצדדים שנצברו בתקופת חייהם המשותפים החל מיום 20/9/1974 ועד ליום 1/3/2023. החלטה פרטנית תינתן בד בבד. הצדדים יישאו בעלות שכר טרחת השמאי בחלקים שווים.
ד. באשר למינוי המומחים אלו נעשו מתוך רשימת מומחים. ככל שהצדדים יגיעו להסכמה על מומחה אחר באחד מהתחומים או שניהם יגישו בקשה משותפת.
7. לאור התוצאה אליה הגעתי ומצוות תקסד”א בשים לב להתנגדות הנתבע וטיב הטענות שהועלו על ידו אני מחייב אותו בתשלום הוצאות לתובעת בסך 3,500 ₪.
8. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
9. תואיל המזכירות לשלוח לצדדים ולסגור את הבקשה.
ניתנה היום, י”ז סיוון תשפ”ד, 23 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
-6144856604193
00
