עִזבון המנוחה ר’ צ’ ז”ל ת”ז ——–,י’ צ’ ת”ז ——–, א’ צ’ ת”ז ——-,ע”י ב”כ עוה”ד יואב סלומון, ד’ צ’ ת”ז ——,ע”י ב”כ עוה”ד רחל בן-ארי (בר בר האי), החלטה

מספר בקשה:15

לפני

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה

בעניין:

המבקש:

עִזבון המנוחה ר’ צ’ ז”ל ת”ז ——–

י’ צ’ ת”ז ——–

נגד

המשיבים:

1. א’ צ’ ת”ז ——-

ע”י ב”כ עוה”ד יואב סלומון

2. ד’ צ’ ת”ז ——

ע”י ב”כ עוה”ד רחל בן-ארי (בר בר האי)

החלטה

המבקש הגיש בקשה לסילוק על הסף. מצאתי לדחותהּ מבלי לבקש תגובה.

טענות המבקש בנוגע לכך שכתב הטענות הראשון הומצא ללא הזמנה לדין – גם אם יש בהן ממש (והדבר טרם הוּכח) הרי שאין המדובר בפגם היורד לשורשו של הליך או בפגם שפגע בזכות מהותית או דיונית של המבקש. המועד להגשת תגובת המבקש נִקצב, ואף הוארך לבקשתו. אין מחלוקת גם כי המבקש יודע על ההליך. בהינתן שאלו הדברים, התקיימו שתי המטרות אותן נועדה לקיים ההזמנה לדין. נקצב המועד להגיש תגובה והצדדים יודעים על ההליך.

ברור גם שאין מדובר במצב בו משיב 1 אינו מקבל מרות בית משפט – את סמכותו.

לשם ההבהרה, המבקש בבקשתו מפנה לתקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט-2018, וגם לתקנה 10(13) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט-2018 הקובעות כי כתב התביעה יכלול בחלקו הראשון הזמנה לדין, אלא אם הנתבע מיוצג. נטען כי תקנה 11(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ”א-2020 אינה מאפשרת החרגת ההזמנה לדין, היְינו יש חובה לצרף הזמנה לדין בתובענות המוגשות בבית המשפט לענייני משפחה. נטען כי במקרה כאן, לא צורפו הזמנות לדין, ועל כן בית המשפט לא קנה סמכות על משיב 1.

חשוב לציין בהקשר זה כי המבקש אינו מיוצג ועל-כן, ככל הנראה, הוא מפרש מפנה לשאלת מרות בית משפט. הזמנה לדין מיועדת לנתבע ולא לתובע. ברור כי משיב 1, אם פנה לבית המשפט, מקבל עליו את מרות בית המשפט אליו פנה. המילה “מרות” בתקנות נוגעת לשאלת סמכות בית משפט, אם לאו.

לאמור יש להוסיף כי המבקש מחובר למערכת “נט המשפט”, צפה בכתב הטענות שהוגש פחות מ-48 שעות לאחר הגשתו וגם הגיש עד כה מספר בקשות/תגובות/הודעות – כך שהתקיים כלל הידיעה.

עוד יש להוסיף כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לסטות מסדרי הדין, ככל שהדבר דרוש למען הצדק. בנסיבות כאן, כאשר מדובר ביישום הליך הסכם חלוקת עִזבון, ושלוש הזוכים שהם הצדדים להליך, מסכימים שיש צורך למנות מנהל עִזבון בשל כך, והמחלוקת היא זהותו של מנהל העִזבון, הרי שמחיקת התביעה לא רק שיהיה בה לקדם פִתרון הסכסוך אלא תסרבל, תאריך ותִגרום הוצאות מיותרות לצדדים.

על כן, איני סבורה כי הפגם הנטען יש בו להביא למחיקת התובענה.

אשר להוצאות. בשולי ההחלטה אפנה לתקנות 1 עד 5(א) בתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט-2018. על פי תקנות אלו, על בית המשפט לפעול לחקר האמת, בהליך שיפוטי ראוי והוגן ובתוך זמן סביר. על בעלי הדין חובה לנהוג בתום לב ובהגינוּת דיונית על-מנת לסייע לבית המשפט במימוש התכלית הדיונית, מיקוד המחלוקות ולהימנע משימוש לרעה בהליך שיפוטי. בזהירות המתבקשת סבורני כי הבקשה שהוגשה יש בה כדי להשעות, להטריד או להוות שימוש לרעה בהליך המשפטי, בניגוד להוראות תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט-2018.

משמעות הדבר כי יש, לכאורה, מקום לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה. לפני משורת הדין, וגם משלא נתבקשה תשובה, הגם שיכול והיה מקום לעשות כן, אין צו להוצאות. עם זאת, בהביאי בחשבון את ההתנהלות בהליך עד כה, כפי שניתן להתרשם מהבקשות/תגובות/הודעות שהוגשו, אני מוצאת לנכון לציין כי בהמשך ההליך, אם אתרשם כי המבקש נוהג באופן שמסרבל, מעכב או משהה את בירור ההליך, לא אהסס לעשות כן.

לגופה של תובענה, היְינו שאלת זהות מנהל העִזבון, נקבע לדיון ביום 09/10/2024 שעה 10:00.

המזכירות תמציא לצדדים ותסגור הבקשה.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ולאחר תיקוני הגהה ועריכה.

ניתנה היום, ח’ אלול תשפ”ד, 11 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.