לפני
כבוד השופט, סגן הנשיאה עמי קובו – אב”ד
כבוד השופט מיכאל קרשן,
כבוד השופטת מרב גרינברג
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשמים
.1 פלוני
.2 פלוני
<#2#>
נוכחים:
ב”כ המאשימה עו”ד בן אסולין
ב”כ הנאשם 1 עו”ד אדי אבינועם
ב”כ נפגעי העבירה עו”ד מלי מרשה
נאשם 1 הובא ע”י שב”ס
נוסח זה של גזר הדין מותר בפרסום
גזר דין בעניינו של הנאשם 1
רקע
הנאשם, קטין, אשר נקבע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן כי ביצע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, באדישות לאחר תכנון בצוותא, עבירה לפי סעיף 301א(א)(1) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן: החוק), זאת באישום הרביעי, וכן סדרה של עבירות רבות נוספות, כמפורט להלן:
אישום ראשון: איומים (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן: החוק); החזקת סכין (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק.
אישום שני: איומים (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
אישום שלישי: קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; ניסיון לתקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות בצוותא, עבירה לפי סעיף 380, 382, 25 ו-29; החזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק; תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות בצוותא (3 עבירות), עבירה לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 382 וסעיף 29 לחוק;
אישום רביעי: קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; החזקת סכין עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק; השמדת ראיה בצוותא, עבירה לפי סעיף 242 יחד עם סעיף 29 לחוק (כל זאת בנוסף לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות באדישות הנזכרת לעיל).
אישום חמישי: סחיטה בכוח בצוותא (2 עבירות) לפי סעיף 427(א) יחד עם סעיף 29 לחוק; תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות בצוותא (2 עבירות) לפי סעיפים 380, 382 ו-29 לחוק; קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק;
אישום שביעי: סחיטה באיומים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 428 לחוק; סחיטה באיומים בצוותא, עבירה לפי סעיף 428 יחד עם סעיף 29 לחוק;
אישום שמיני: איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק;
אישום תשיעי: החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל”ג-1973;
אישום עשירי: פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 ו-335 לחוק.
על פי המתואר בעובדות כתב האישום, התגלע סכסוך בין הנאשם (קטין יליד שנת 2006) לבין המנוח (קטין יליד שנת 2007) וי’ [הושמט] (להלן: י’), בין היתר על רקע אירוע אלים בין י’ לבין קטין קרוב משפחתו של הנאשם. על רקע המתואר, ועל רקע סברתו של הנאשם כי המנוח נטל חלק באלימות כלפי אותו קרוב משפחה, גמלה בליבו של הנאשם לנקום בי’ בין היתר באמצעות תקיפת המנוח וחבלתו. במהלך החודשים דצמבר 22 ועד לינואר 23 ניסה הנאשם במספר רב של הזדמנויות לאתר את המנוח לצורך מימוש התוכנית לתקיפתו.
על פי האישום הראשון במהלך התקופה המתוארת פנה הנאשם לש.ש (קטינה ילידת 2007) במספר הזדמנויות ושאל על מקום הימצאות המנוח. בנוסף הגיע למקום מגוריה ודרש ממנה להתקשר למנוח מהטלפון שלה במטרה לאתרו לשם מימוש תכניתו, תוך כדי שאיים עליה בפגיעה במשפחתה. במספר הזדמנויות בתקופה זו הגיע הנאשם עם אחרים למרכז הנוער במטרה לאתר את המנוח וב-3 הזדמנויות נשא עמו סכין. ביום 19.12.22 פגש הנאשם את ש.ש וקטינה נוספת ושאל אותן למקום המצאות המנוח ודרש מש.ש להתקשר אליו. משלא ענה המנוח לשיחה, שלף הנאשם סכין שנשא על גופו, תוך שאיים על הקטינות שכדאי להן למצוא את המנוח. ש.ש ציינה כי אמה של אחת מחברותיה נמצאת בסמוך, והנאשם נמלט מהמקום.
על פי האישום השני, במספר הזדמנויות יצר הנאשם קשר טלפוני עם קטינה נוספת הנמצאת בקשרי חברות עם המנוח, ושאל אודות מקום המצאות המנוח. במהלך השיחות איים הנאשם ואמר כי אם יתפוס את המנוח הוא ירה בראשו, או שידקור את המנוח או את י’ וכן איים שידקור את הקטינה ויגלח את ראשה.
על פי האישום השלישי, ביום 3.1.23 סיפר הנאשם לחבריו על הסכסוך המתואר ועל כוונתו לנקום והציע לחבריו להצטרף אליו לצורך מימוש תכניתו והם הסכימו. לשם מימוש מטרת הקשר, הגיעו הנאשם וחבריו למרכז הנוער כדי לפגוש את המנוח, כאשר הם מצוידים בכובעים, גז פלפל, סכין מטבח בעלת להב של 23 ס”מ שאותה נשא הנאשם על גופו וסכינים אותם נשאו הנאשם 2 וקטין נוסף. באותה עת שהה המנוח עם קטינים נוספים במקום, וכאשר הבחין בנאשם ובאחרים קוראים בשמו החל לנוס מהמקום. הנאשם וחבריו החלו לרדוף אחריו אולם לא הצליחו לתפוס אותו. בשלב זה הנאשם וחבריו חזרו למרכז הנוער והנאשם חבט בפניו קטין, חברו של המנוח, במכות אגרוף וקילל אותו. הנאשם וחבריו עזבו את המקום ושבו בשעת ערב. אחד מחברי הנאשם שאל קטין לגבי מקום המצאות המנוח והנאשם ריסס בפניו באמצעות גז פלפל.
על פי האישום הרביעי, ביום 5.1.23 שהו המנוח וי’ בביתו של י’. הנאשם ביחד עם אחרים קשרו קשר למימוש תכניתו המתוארת באותו הערב. ביוזמת הנאשם רכשו ליטר וחצי בנזין בתחנת דלק. החבורה צעדה לעבר ביתו של י’ כאשר הנאשם נשא על גופו סכין מטבח בעלת להב באורך של 23 ס”מ וסכין נוספת שאותה העביר לאחר כדי שיעשה בה שימוש בהתאם לתכניתם, מסכות פנים, כפפות, בנזין וסכינים. כאשר הגיעו בסמוך לבית, שלף הנאשם את סכין המטבח והורה ליתר החבורה לעטות מסכות על פניהם. המנוח וי’ יצאו מהבית, הבחינו בנאשם ובאחרים, והחלו במנוסה. בני החבורה החלו לרדוף אחר המנוח שנמלט לחדר מדרגות בבניין, כאשר הנאשם ושניים מחבריו אוחזים בסכינים. כאשר הגיעו למקום שאליו נמלט המנוח, נעץ הנאשם את הסכין בחזהו של המנוח בחוזקה ודקר אותו דקירות נוספות בעכוז וברגל. המנוח יצא מהבניין שותת דם ולאחר מספר שניות התמוטט. הנאשם וחבריו נמלטו מהמקום. בהמשך לכך וביוזמת הנאשם הציתו בעזרת הבנזין שרכשו את מסכות הפנים ופרטי לבוש שעליהם היו כתמי דם. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למנוח פצע דקירה בחזה ופצעי דקירה נוספים, הוא פונה במצב קשה לבית החולים ולמחרת מת מפצעיו.
על פי האישום החמישי, הנאשם חשש כי קטין שאותו פגשו טרם לאירוע הרצח שוחח על אודות מעורבות בני החבורה באירועים, ובשל כך גמלה בליבו של הנאשם החלטה לתקוף אותו. הנאשם התקשר לקטין וביקש להיפגש עמו. הנאשם הגיע למפגש כשהוא נושא אלת בייסבול ועמו חמישה אחרים, וזאת במטרה לתקוף את הקטין. בעת המפגש, הלם הנאשם בקטין מספר פעמים באמצעות האלה ואחד האחרים היכה את הקטין במכות אגרוף. כאשר אדם עבר במקום והבחין במעשיהם, נמלטו הנאשם והאחרים מהמקום. בהמשך נקבעה פגישה נוספת בין הקטין לנאשם, והנאשם הגיע לפגישה הנוספת בליווי ארבעה אחרים כשהוא נושא עמו את האלה. הקטין שהבחין באלה החל במנוסה, הנאשם השליך את האלה על הקטין ושני האחרים תקפו אותו.
על פי האישום השביעי, ביום 13.1.23 התקשר הנאשם לקטינה ש.ש ואמר לה שיש שמועות לפיהן הוא רצח את המנוח, ודרש ממנה לסייע לו בהזמת השמועות, וכן איים עליה שאם לא תעשה כן יספר לאחרים שהיא נטלה חלק ברצח. בהמשך לכך שלח לה הודעות לאחר שלא ענתה לשיחתו במטרה להטיל עליה אימה.
על פי האישום השמיני, ביום 21.2.23 הובא הנאשם לבית המשפט לצורך הארכת מעצרו, ושהה בחניון בית המשפט עם סוהרים מיחידת נחשון. הנאשם החל להשתולל ולהתפרע וכאשר הבחין באחד החוקרים בתיק איים עליו ואמר שהוא עוד יפגוש אותו ו”יתקע” לו כדור בראש.
על פי האישום התשיעי, ביום 2.2.23 הגיעו שוטרים לבית הנאשם לצורך ביצוע מעצר וחיפוש. במהלך החיפוש נמצא בכיס מכנסיו סם מסוג קוקאין במשקל של 0.852 ג’ נטו.
על פי האישום העשירי, במהלך שנת 2020 התגלע סכסוך בין מכר של הנאשם לבין ג.ג (קטין יליד שנת 2006). במועד הרלוונטי, הנאשם והנאשם 2 חלקו תא בכלא אופק בו היו עצורים, יחד עם ג.ג. ביום 11.5.23 שהו הנאשמים וג.ג בתא, והנאשמים החזיקו דוקרנים מאולתרים. הנאשם בעט בפניו של ג.ג וביחד עם הנאשם 2 חתכו באמצעות הדוקרנים בבטנו ובידיו תוך שאיימו עליו שירצחו אותו. בהמשך הובילו הנאשמים את ג.ג לסמוך למקלחת ושם תקפו אותו בכך שחתכו אותו באמצעות הדוקרנים והיכו אותו בבעיטות ובאגרופים. בנוסף חיממו כפית פלסטיק וטפטפו את החומר המומס על גבו של ג.ג
כתוצאה מכך נגרמו לג.ג סימני כוויה וחתכים בגבו, נפיחות בעיניו, סימני שפשוף בבטנו ובגבו וחתך שטחי בידו.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו כאמור הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ונקבע כי ביצע את העבירות המיוחסות לו. סוכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונש של 22 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 258,000 ₪. עוד סוכם, שהנאשם יפקיד סך של 80,000 ₪ לטובת הפיצוי והיתרה תשולם ב-50 תשלומים חודשיים.
טיעוני הצדדים
ב”כ המאשימה, עו”ד בן אסולין, טען כי הסדר הטיעון נבע מקשיים ראיתים הנוגעים בין היתר ליסוד הנפשי בנוגע לעבירת הרצח וכן נלקחו בחשבון העבודה שמדובר בקטין והעבודה שהסדר הטיעון הוא על דעת משפחת המנוח.
ב”כ הנאשם, עו”ד אדי אבינועם, טען כי יש לכבד את הסדר הטיעון, שהוא תוצאה של הליך גישור. הנאשם לקח אחריות על מעשיו והסדר הטיעון מאזן בין האינטרס הציבורי לאינטרס שבשיקום הנאשם ובכך שמודבר בהליך בבית משפט לנוער. עוד התייחס ב”כ הנאשם לנסיבותיו האישיות של הנאשם.
דיון והכרעה
לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי הסדר הטיעון אמנם מקל ביחס לחומרת המעשים, אך לאור העובדה שמדובר בנאשם קטין, הרי מצאנו כי יש לכבד את הסדר הטיעון. מדובר במעשים שתוצאותיהם חמורות ביותר. על רקע סכסוך בין הנאשם לאדם אחר וסברתו של הנאשם שאף המנוח (חברו של האחר) היה מעורב בכך, רדף הנאשם את המנוח במשך זמן ממושך כדי לפגוע בו, תוך שהוא מאיים על אחרים כדי לברר את מקום הימצאות המנוח, ובסופו גרם הנאשם למותו של המנוח. ישנה חומרה לא מבוטלת גם במעשים שביצע הנאשם לאחר הרצח.
החומרה היתרה של האישום המרכזי באה לידי ביטוי בקביעה שמדובר בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, ואלמלא היה מדובר בנאשם קטין, הרי שהיה מוטל עליו בגין עבירה זו עונש של מאסר עולם, כעונש חובה. כידוע, בהתאם להוראת סעיף 25(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א-1971 על אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, אין חובה להטיל מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום.
יובהר כי על פי הסדר הטיעון נקבע כי הנאשם ביצע את העבירה באדישות, ולא בכוונה, וזאת על אף שמדובר ברצח בנסיבות מחמירות על פי סעיף 301א'(א)(1) לחוק אשר קובע כדלקמן: “המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית”. אכן, על פי רוב במקרים שבהם מתקיים סעיף זה, המעשה נעשה בכוונה, ולא באדישות. ואולם, על פי הסדר הטיעון, מדובר במקרה חריג של ביצוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א'(א)(1) לחוק, מתוך יסוד נפשי של אדישות, כאשר החלופה אשר מגלמת את הנסיבות המחמירות היא ש”המעשה נעשה לאחר תכנון”, מבלי שהתקיים הרכיב של “לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית” אשר מעיד על כוונה.
מעשיו הקשים של הנאשם ממחישים פעם נוספת את הסכנה הרבה שגלומה בפתרון סכסוכים באמצעים אלימים, ובמקרה זה באמצעות דקירת סכין, אשר הובילה לתוצאה הקטלנית. האישומים הרבים הנוספים מלמדים על התנהגותו האלימה והעבריינית של הנאשם, וזאת על אף גילו הצעיר, כבן 16.5 בעת ביצוע העבירה.
הנאשם ביצע, כאמור לעיל, עבירה של רצח המנוח בנסיבות מחמירות, וכן עבירות חמורותנוספות בין היתר תקיפה, איומים וסחיטה. אלה מחייבים הטלת ענישה מחמירה עד מאוד. חומרה נוספת קיימת בכך שהנאשם ביצע את עבירת הרצח, לאחר מסכת קשה של עבירות אלימות כדרך לאתר את המנוח וכדי למנוע לאחר הרצח את חשיפת מעורבותו של הנאשם ברצח. גם לאחר שנעצר לא היה בכך בכדי לווסת את התנהגותו, והוא איים על שוטר ותקף קשות עצור קטין בבית המעצר.
מנגד, במסגרת השיקולים לכיבוד הסדר הטיעון, נתנו דעתנו בעיקר לכך שמדובר בנאשם קטין אשר הפקיד מבעוד מועד חלק מסך הפיצוי בהתאם למוסכם בין הצדדים וכי הסדר הטיעון הוא על דעת משפחת המנוח, על אף הכאב והצער הקשים שנגרמו להם.
נתנו דעתנו אף לתסקיר שירות המבחן לנוער [הושמט].
אשר על-כן, אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות אשר נקבע שביצע, וגוזרים עליו את העונשים הבאים:
22 שנות מאסר בפועל, שמניינן מיום מעצרו, 2.2.23.
18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת אלימות מסוג פשע.
9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת אלימות מסוג עוון.
פיצוי בסך של 258,000 ₪. מתוך סכום זה סך של 80,000 ₪ הופקד טרם הדיון והיתרה תשולם ב-50 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.6.24. ככל שלא ישולם תשלום במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.
חלוקת סכום הפיצוי בסך של 258,000 ₪ הינה כדלקמן:
למשפחת המנוח 230,000 ₪ .
לש.ש ול- ל.ט 3,000 ₪ כל אחד .
לנ.ט, ז.א ו-ל.א 2,000 ₪ כל אחד .
לע.ד 6,000 ₪ .
ג.ג 10,000 ₪ .
מתוך הסכום של 80,000 ₪ אשר כבר הופקד, סך של 52,000 ₪ יועבר למשפחת המנוח והיתרה תחולק בין יתר הנפגעים כמפורט לעיל.
קנס בסך של 1,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, ישולם עד ליום 1.9.24.
מזכירות בית המשפט תמציא את הפרוטוקול לשירות המבחן לנוער.
זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.
ניתן והודע היום כ”ה אדר ב’ תשפ”ד, 04/04/2024 במעמד הנוכחים.
עמי קובו, שופט,סגן הנשיאה
מיכאל קרשן, שופט
מרב גרינברג, שופטת
