בפני
כבוד השופטת שירי היימן,
סגנית נשיאה לענייני משפחה-מחוז חיפה
תובעת
ס.נ ת”ז
ע”י ב”כ עו”ד סאמר בשארה
נגד
נתבע
ר.נ.א.ד ת”ז
ע”י ב”כ עו”ד באסם כמאל
פסק דין
לפני תביעה לפסיקת מזונות לקטינה בת כ-4 שנים (ילידת 15.11.2020), (להלן: “הקטינה”). התביעה הוגשה ע”י התובעת (להלן: “האם/התובעת”) נגד הנתבע (להלן: “האב/הנתבע”).
בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך י”ס 34101-07-21 שנפתח ביום 15.7.21 על ידי האם. פגישה ביח”ס התקיימה ביום 23.08.21, לא גובשו הסכמות והתיק נסגר. כן מתנהלת בין הצדדים תביעה בעניין קטין בתיק תלה”מ 25317-09-21.
הצדדים הינם דרוזים שנישאו בתאריך 13.6.17. מנישואים אלה נולדה הקטינה נשוא התביעה. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו בחודש 2/21. הוגשה תביעת גירושין בבית הדין הדרוזי [1824/21] והתגרשו ביום 19.7.22. לנתבע 3 ילדים בגירים מנישואיו הראשונים.
השתלשלות ההליכים
ביום 23.11.21 ניתנה החלטה למזונות זמניים הקובעת כי האב ישלם סך של 1,600 ₪ למזונות הקטינה.
ישיבת קדם משפט התקיימה ביום 15.3.22 ולאחר ששמעתי את הצדדים ניתנה החלטה: “…האב ישלם עבור מזונות הקטינה סך של 1,800 ₪ החל מחודש 3/2022.
ההחלטה הזמנית מיום 23.11.21 תמשיך ותעמוד בתוקפה מלבד הסכום הנקוב בסעיף 24א, דהיינו הסכום יעמוד על סך של 1,800 ₪.
עו”ס לס”ד בעיריית **** תזמן את הצדדים פעם נוספת לשם קביעת זמני שהות זמניים והגשת תסקיר”.
ביום 13.4.23, הגיש האב בקשה להפחתת חיוב במזונות בשל שינוי נסיבות שנגרם כתוצאה מתאונת עבודה שעבר ביום 8.5.2022.
הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על סמך החומר בתיק לאחר הגשת סיכומים ומסמכים מעודכנים.
טענות התובעת
התובעת טוענת כי היא עובדת כמורה במשרה חלקית ומשתכרת סך 5,700 ₪ ברוטו לחודש, אינה יכולה לספק לבדה את כל צרכיה של הקטינה ונטל פרנסתה נופל על התובעת אשר נעזרת באחיה.
התובעת מתגוררת יחד עם הקטינה ביחידת דיור שבבית הוריה ב***** ואילו הנתבע מתגורר בבית פרטי בבניין שבבעלותו בן 3 קומות.
התובעת טוענת שבהתאם לדין האישי, על הנתבע לשאת במלוא צרכי הקטינה ובהתאם לדין הדרוזי.
טוענת כי הנתבע יכול להשכיר את הבניין שברשותו ולממש את הקרקעות שבבעלותו לצורך תשלום מזונות הקטינה.
הנתבע עבד בשיפוצים ומצבו היום מבחינת כושר עבודתו אינו ברור והוא יכול לעבוד ולפרנס בתו הקטינה כל עוד לא הוצג אישור מרופא תעסוקתי. הנתבע עתיד להגיש תביעה נזיקית בעדה יקבל פיצוי.
התובעת טוענת שהנתבע מתנער מאחריותו כלפי הקטינה מאז מועד הקרע, 2/21 לא משלם הנתבע מזונות כלל והיא מקבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 900 ₪ בלבד.
זמני השהות בין האב לקטינה מתקיימים בימי שישי בין השעות 10:00-17:00 בהתאם להחלטה מיום 4.6.23 בתיק 25317-09-21.
התובעת מבקשת להותיר את דמי המזונות הזמניים שנפסקו על כנם ובנוסף לחייב הנתבע במחצית חינוך ובריאות חריגות והוצאות מדור.
טענות הנתבע
הנתבע מפנה להחלטות בעניין מזונות זמניים וטוען, שמאז חל שינוי נסיבות מהותי שכן המזונות הזמניים נפסקו בטרם תאונת העבודה.
הנתבע טוען כי כושר השתכרותו ירד לאחר שעבר תאונת עבודה בה נפגע בידו הדומיננטית והוכרה לו נכות צמיתה של 19% מהמוסד לביטוח לאומי.
הנתבע טוען כי טרם התאונה עבד בעבודות אבן ושיפוצים, אך אינו יכול לחזור לעבוד בעבודות שיפוץ או עבודות הדורשות מאמץ פיזי וכי אין מעסיק היכול להעסיקו עקב המגבלה בידו.
טוען כי לתובעת יכולת השתכרות טובה ממנו, שכן היא מורה שמקבלת תנאים סוציאליים ומענקים ממשרד החינוך. טוען שחיה אצל הוריה ואין לה כל הוצאות.
הנתבע מציין כי יש לו ילדים נוספים שעליו לדאוג להם גם עתידית, אך מתקשה אף לפרנס את עצמו.
טוען לחובות של מעל לחצי מיליון₪ ומתנהל כנגדו הליך חדלות פרעון. נוכח הליך זה הוא אינו יכול להשכיר את המבנה שבבעלותו שכן מוטל עליו צו עיקול.
הנתבע טוען שאין לחייב אותו בהוצאות הקיום השוטפות של הקטינה ועותר להפחתת דמי המזונות לסך של 900 ₪.
דיון והכרעה
הצדדים שבפניי הינם דרוזים ועל כן חיוב האב במזונות ייעשה על פי דינו האישי שחל על דרוזים בישראל מכוח סימן 52 לדבר המלך במועצתו – 1922 הוא הדין הדרוזי שעקרונותיו באים לידי ביטוי בחוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בישראל.
בהתאם לחוק המעמד האישי הדרוזי, פרק עשירי, סעיף 67 הדן במזונות ילדים “האב חייב במזונות על שלושת סוגיהם, לילדו הקטן והעני, בין זכר ובין נקבה; ביחס לבן – עד אשר יגיע ליכולת לפרנס את עצמו (חד אלכסב) וביחס לבת – עד שתינשא”.
בפסיקה נקבע שחובת המזונות המוטלת על האב הדרוזי (כמו גם בדתות אחרות) תיגזר לא רק מהכנסה בפועל אלא גם מיכולת השתכרות, למעשה, על פי הדין האישי הדרוזי, כדי לשלול יכולת הכנסה, יש להראות פגימה של ממש (“חשוב כמת”) ולא מציאות זמנית. [ראה תמ”ש (קריות) 9020/08 מפי כב’ השופט נ. סילמן (לא פורסם)].
נסיבות חיי הצדדים
התובעת
התובעת עובדת כמורה במשרה חלקית ומשתכרת סך של כ- 5,700 ₪ (בהתאם לתלושי שכר לחודשים 1-9/2023, נספח 1 לסיכומי התובעת, נספח 1 למסמכי התובעת מיום 3.3.22 לחודשים 9/2021-2/2022, לאחר ניכויי חובה: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וקופות גמל בהסכם). מעיון בתלושי השכר של התובעת עולה קיזוז מידי חודש “הלוואה ממקום עבודה” ע”ס של 1,464 ₪ (אפריל 2023).
התובעת מתגוררת עם הקטינה בבית הוריה.
הנתבע
הנתבע מתגורר בבית בבעלותו ***** (נסח טאבו נספח 2, סיכומי התובעת). חלקו של הנתבע בנכס מכוח צוואה הוא 1/21.
לנתבע 3 ילדים בגירים מנישואיו הראשונים.
הנתבע נהג לעבוד בעבודות אבן ושיפוצים. בהתאם לתלושי שכר שהציג השתכר טרם הפגיעה סך של כ – 2,000 ₪ בחודש בעבור כ – 70 שעות עבודה בחודש. (תלושי שכר לחודשים 9/21 – ינואר 22 – מסמכים שצרף ביום 10.3.22).
הנתבע נפגע בתאונת עבודה ביום 8.5.22 כאשר בזמן חיתוך במסור דיסק נחתך באצבעות 4,5 של כף ידו הימנית.
הנתבע שהה בתקופת אי כושר מיום 9.5.22 ועד ליום 31.7.22 וקיבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בסך של 5,040 ₪. (מסמכים שהגיש ביום 7.8.23).
מיום 1.8.22 נקבעו נכויות זמניות עד אשר ביום 1.11.23 נקבעה נכות קבועה בשיעור של 19% (נספח 2 לסיכומי הנתבע).
הנתבע לא הוכיח כי אין הוא מסוגל כלל לעבוד ולא המציא מסמך רפואי המאשר זאת. נכות בשיעור של 19% אינה נכות המעידה על אי כושר לעבוד ועל כן על הנתבע למצות את כושר השתכרותו ולזון את ביתו הקטינה.
נגד הנתבע ניתן צו לפתיחת הליכים ונקבע סכום שעליו לשאת בו, אך התיק נסגר ביום 22.02.21. חובותיו בהוצל”פ עומדים על כ- 532,000 ₪ (נספח 3, סיכומי הנתבע).
לנתבע חשבון בבנק הדואר ללא יתרת זכות או חובה, לנתבע חובות במס הכנסה ע”ס של 81,542 ₪, לנתבע חוב ל”*****” בסך של 47,485 ₪ (נספח 2-3, הודעת הנתבע מיום 10.3.2022).
זמני שהות
ביום 23.9.23, הוגשה הודעת עדכון מעו”ס לס”ד בעיריית ****** בעניין זמני שהות של האב עם הקטינה ” לאור הסכמת ההורים אנו ממליצים שזמני השהות אצל האב יתקיימו מיום חמישי 16:00 עד יום שישי 19:00″.
זמני השהות מצומצמים, אינם כוללים לינה וכל נטל גידול הקטינה מוטל על כתפי האם.
צרכי הקטינה
בבע”מ 919/15 ציין כב’ השופט פוגלמן כי צרכיהם ההכרחיים של קטינים עומדים על סך של בין 1,300 ל – 1,400 ₪ לחודש. סכום זה אינו כולל הוצאות בגין מדור ואחזקת מדור. (סעיף 5 לפסק הדין).
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין אשר העמידו את צרכיהם הבסיסיים של קטינים על סך של 1,600 ₪ לחודש. בעמ”ש 46291-01-16 פלונית נ’ פלוני (09.10.17) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבע בית המשפט שהגיעה העת לעריכת שינוי בקביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמקרה הספציפי שנדון בפניו הועמדו צרכי קטין על 1,600 ₪:
“ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת שינוי נוסף בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמיוחד לאור הצרכים שהתווספו, כגון כל הקשור באמצעי התקשורת השונים והמחשוב, אשר ניתן לראות בהם, כיום כצרכים הכרחיים.
אולם, אף מבלי לקבוע מסמרות בדבר לעת הזו, כפי שצויין לעיל, יש מקום לבחון את כלל הנסיבות ואזי להידרש במקרה קונקרטי להגדלת אותו סכום הנהוג, וכמפורט לעיל.
17. החיוב הנוסף יחול ממועד הגשת התביעה ובאופן שבמקום הסכום של 1,450 ₪ יבוא הסכום של 1,600 ₪ כאשר הפרשי העבר בגין המפורט לעיל ישולמו ב 4- תשלומים”.
בעמ”ש (ת”א) 32172-11-17 ע.ש. (קטינה) נ’ נ.ש, עמ’ 11 (10.01.19) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבעה כב’ השופטת י. שבח כי צרכי הקטינים שאינן טעונים הוכחה עומדים על 1,600 -1,700 ₪ :
“לגישתי, אין לדחות עוד את הגדלת הסכום, ועד שייקבע הסכום המשקף את עלות צרכיו של הקטין, בשני הבתים גם יחד, זה שאינו טעון הוכחה, באופן אמפירי ובהתבסס על חוות דעת כלכליות, אין מנוס מהפעלת שיקול הדעת השיפוטי וניסיון החיים, ומהעלאת הסכום, שלא עודכן מזה שנים, לכדי סך של 1600-1700 .₪.”
בעמ”ש 44496-10-20 א. נ’ ב. (ניתן במיום 11.08.2021 פורסם במאגרים) קבע כב’ השופט ג’יוסי:
“אעיר, כי גם אנוכי סבור, שיש מקום לעדכן את מנעד הצרכים המינימליים, ובהתאם גם את הצרכים הממוצעים של קטין, עת כאמור לעיל, סבור אני, כי סך של 1,400 ₪ מצוי בצידו הנמוך של המנעד האמור.”
הקטינה לומדת בגן ילדים ולא פורטו צרכים מיוחדים למעט הוצאות גן 650 ₪ בחודש (נספח 3, סיכומי התובעת). נוכח המגמה הקבוע בפסיקה ונוכח רמת ההשתכרות הנמוכה של שני ההורים אעמיד את צרכיה הבסיסיים של הקטינה על סך של 1,500 ₪.
הסכום בו יחוייב הנתבע
הנתבע לא הוכיח כי הוא נעדר כושר השתכרות כלל נוכח נכותו, ועל כן אני סבורה כי לאב פוטנציאל השתכרות גבוה מזה לו הוא טוען. לכל הפחות על האב להשתכר שכר בגובה שכר מינימום.
בעניין זה, הלכה ידועה היא כי יכולתו של אב לשלם מזונות ילדיו הקטינים אינה נקבעת רק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת גם מפוטנציאל השתכרותו, בהתאם למקצועו ולכישוריו (ר’ ע”א 130/93 פרייס נ’ פרייס, פ”ד לח(2) 721, 725; ע”א 239/85 עמיצור נ’ עמיצור, פ”ד מ(1) 147, 151-152). כמו כן נפסק, כי על אב חולה חובה להתאמץ עד קצה גבול היכולת, ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו (ר’ ע”א 378/80 יצהר נ’ יצהר, פ”ד לה(1) 329, 333; וכן בר”ע (ת”א) 95/97 כדורי נ’ כדורי (מאגרים משפטיים)).
במצב דברים זה אני סבורה כי יש להטיל על האב לשאת בצרכים ההכרחיים של הקטינה בסך של 1,500 ₪ לחודש בתוספת הוצאות מדור.
מדור ואחזקתו
כאמור התובעת טוענת כי היא מתגוררת יחד עם הקטינה ביחידת דיור בבית הוריה ולא צרפה כל אסמכתא המעידה על הוצאותיה במדור או באחזקת המדור.
אמנם התובעת מקבלת סיוע מהוריה והם מארחים אותה בביתם, אך אין הדבר מעיד על כך שלקטינה אין הוצאות מדור שעל הנתבע לשאת בהם. כל עוד הנתבע אינו מקיים את חובתו כלפי הקטינה נאלצת התובעת להיעזר בהוריה.
על כן, אני קובעת כי חלקה של הקטינה בהוצאות המדור עומד על סך של 300 ₪.
בסך הכל על האב לשאת במזונות הקטינה ומדורה בסך של 1,800 ₪.
לסיכום
האב ישלם למזונות הקטינה, באמצעות התובעת, סך כולל של 1,800 ₪ לחודש (כולל מדור) שישולמו החל מיום מתן פסק הדין ובכל 10 לחודש שלאחריו, וזאת עד הגיע הקטינה לגיל 18 או תום סיום לימודי התיכון, המאוחר מבין השניים.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד יוקר המחיה על בסיס המדד הידוע ביום מתן פסק הדין ויעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא חיובים רטרואקטיביים.
הסכום הנקוב בס”ק א’ לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה, במזונות חודש ספטמבר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים וללא מדד שלילי.
קצבה ומענק המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינה, ישולמו לאם בנוסף לדמי המזונות.
הוצאות רפואה
החל מיום פסק הדין יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.
בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.
כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתה מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתא. הוראה זו אינה חלה במקרה שבו יתעורר צורך רפואי דחוף.
במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה הרפואית החריגה, יכריע במחלוקת רופא המשפחה או רופא הילדים המטפל בקטינים או רופא מומחה רלוונטי. במחלוקת בעניין הטיפול הרגשי, תכריע יועצת בית הספר. לחלופין, יוצאו ההוצאות בהתאם להמלצת מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.
הוצאות חינוך
החל מיום פסק הדין יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, ציוד למסגרת החינוך בתחילת השנה בקיזוז מענק חינוך, ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות צהרון (עד סוף כיתה ג’ בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים (עד שני חוגים בעלות מתנ”ס ובכל מקרה עלות שני החוגים לא תעלה על 500 ₪. הוצאה זו בגין החוגים כוללת ביגוד מיוחד, ציוד, מימון תחרויות ואירועים וכל אשר נדרש במסגרת החוג), שיעורי עזר (באופן המוגבל לשלושה שיעורים פרטיים בשבוע. התשלום יהיה על בסיס רישום מהמורה הפרטי אשר יישלח לצדדים אחת לחודש), תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ”ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים.
כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.
כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס”ק ט’-י’ לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתה באמצעות תקשורת מתועדת.
הוראות כלליות
כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן-תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / דוא”ל / דואר רשום.
ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.
הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן-ההורה המשלם) יקבל מהורה השני (להלן-ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.
לחלופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.
עד ליום 31.8.24 יחולו ההחלטות הזמניות שניתנו בעניין המזונות ומיום 1.9.24 יחול פסק הדין.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ”ח אב תשפ”ד, 01 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
