לפני
כבוד השופט ניר זיתוני
מבקש
המבקש
ע”י ב”כ עוה”ד אברהם חורש
נגד
משיב
המשיב
ע”י ב”כ עוה”ד שלום אלון
בענין עיזבון המנוחה
פסק דין
לפני תביעת המבקש למנות את באי כוחו כמנהלי עיזבון המנוחה. המנוחה היתה נשואה למנוח (להלן: “המנוח”). המנוח הוא אח של אשת המבקש. המשיב הוא אחד מחמשת ילדיהם של המנוחה והמנוח. המבקש טוען כי מחודש 7/09 עד חודש 7/12 הלווה המבקש מיליוני שקלים לבן הבכור של המנוחים ( להלן “הבן הבכור” ) ולחברה בשליטתו במסגרת 4 הסכמי הלוואה אשר צורפו כנספח 1 לבקשה למינוי מנהל עיזבון. עוד נטען כי המשיב, עו”ד במקצועו , היה הרוח החיה מאחורי ההלוואות, הן בעצם הפניה למבקשת והן בניסוח הסכמי ההלוואה. במסגרת הסכם ההלוואה הרביעי מיום 9.7.12 נכתב כי כבטוחה להחזר חוב ההלוואות ממושכן משק , הכולל גם משק עזר במושב , המצוי בבעלותה של המנוחה. עוד נטען כי המשיב התחייב לפעול כנאמן במסגרת ההסכם. המנוחה חתמה על הודעת משכון, אשר נרשמה ברשם המשכונות ביום 24.1.2016. הבן הבכור והחברה שבשליטתו לא החזירו במועד את ההלוואות. בגין כך נחתם הסכם פשרה ביום 27.8.2017, אשר לפי הנטען אושר ע”י בית המשפט. המבקש חתם על הסכם הפשרה בשם הבן הבכור והחברה שבשליטתו (נספח 3 לבקשה למינוי מנהל עיזבון). גם הסכם הפשרה הופר. בגין אחד השיקים שניתן במסגרת הסכם הפשרה נפתח תיק הוצל”פ . נכון ליום 4.7.23 גובה החוב בתיק ההוצל”פ 4,151,241 ₪. המבקש טוען כי כל עוד המנוחה היתה בחיים, המבקש הנחה את בא כוחו שלא לפעול למימוש המשכון ומכירת המשק כדי שהמנוחה לא תיזרק לרחוב כאשר היא במצב בריאותי קשה. המבקש טוען כי חוקר פרטי מטעמו בדק ומצא שלא רשומים נכסים על שם הבן הבכור מהם ניתן לגבות את החוב. על יסוד כל האמור לעיל טוען המבקש כי הוא בבחינת “מעוניין בדבר” הרשאי לנקוט בהליכים בנוגע לעיזבון המנוחה לרבות בקשה למינוי מנהל עיזבון. המנוחה נפטרה ביום 14.4.23, כשהיא מותירה אחריה צוואה מיום 15.10.20. על פי הצוואה היורש היחיד של המנוחה הוא המשיב והנכס העיקרי הכלול בעיזבון הוא המשק. המשיב הגיש ביום 1.6.23 בקשה לצו קיום צוואה. לשלמות התמונה יצויין כי הבקשה של המשיב לקיום הצוואה מתבררת בפני מותב זה יחד עם ההתנגדות שהגיש המבקש לקיום הצוואה במסגרת תיקים קשורים שמספרם 55504-09-23 (בקשה לקיום צוואה) ו- 55918-09-23 (התנגדות). המבקש טוען כי יש למנות מנהל עיזבון לשם מימוש המשכון הקיים על משק המנוחה לשם כיסוי חוב ההלוואות של הבן הבכור כאשר המשק שימש כבטוחה להחזר ההלוואות בהסכמת המנוחה. עוד נטען כי כל הניסיונות לגבות את החוב בעשור האחרון עלו בתוהו בשל התחמקות החייב וכעת המוצא האחרון הוא מימוש המשק. עוד נטען כי המשיב סייע לבן הבכור ומסייע לו גם כיום לברוח מתשלום החוב, בין באמצעות הסכמים ובין בהגשת התנגדויות. המשיב סירב לבקשת ב”כ המבקש למנות מנהל עיזבון בהסכמה בפני כב’ הרשם לענייני ירושה. עוד נטען כי קיים חשש שתוכן הצוואה, המנשל את יתר ילדיה של המנוחה, נועד לאפשר התחמקות נוספת מתשלום החוב ונעשה תוך השפעה בלתי הוגנת של המשיב על המנוחה. הצוואה נערכה ככל הנראה אצל שותפה למשרד עורכי דין של המשיב , כאשר עורכת הצוואה היא גם עדה לצוואה.
כאמור לעיל, ביום 13.8.23 הגיש המבקש התנגדות לקיום הצוואה, במסגרתה נטען כי המשיב נטל חלק בעריכת הצוואה כך שהעדה ועורכת הצוואה , היא השותפה במשרד עורכי הדין של המשיב. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת המתבטאת בכך שהמנוחה היתה חולת סרטן אשר פיתחה במשיב תלות מוחלטת. עוד נטען לתחבולה או תרמית המתבטאת בכך שהמשיב ידע כי המשק משועבד למבקש ופעל דרך צוואת המנוחה כדי לחמוק מהשעבוד. עוד נטען כי מתקיימת בנסיבות המקרה שלפנינו הלכת החוטים השזורים.
ביום 5.2.24 הגיש המשיב תגובה להתנגדות ולבקשה למינוי מנהל עיזבון. המשיב הודיע כי הוא מבקש לקיים דיון טרם ההכרעה במינוי מנהל עיזבון, ככל ובית המשפט לא ידחה את הבקשה על בסיס החומר הכתוב. המשיב טוען כי המבקש אינו בבחינת “מעוניין בדבר” שכן אין לעיזבון או למשיב כל חוב כלפי המבקש. המשיב לא היה מעורב בעריכת הצוואה. עורכת הצוואה אינה שותפה של המשיב אלא רק חלקה איתו שירותי משרד. המשיב אמר לאמו המנוחה שאסור לו להתערב בצוואה, והפנה את המנוחה לאחיה. עורכת הצוואה הגיעה לבית של המנוחה עם בן זוגה, אשר שימש כעד הנוסף לצוואה, וכך נערכה הצוואה. המנוחה היתה עצמאית ולא היתה נתונה להשפעה של אף אחד. המבקש נתן 3.65 מיליון ₪ וקיבל בחזרה את רוב הכסף , כך שקרן החוב שנותרה היא 1.075 מיליון ₪. המשיב לא היה הרוח החיה מאחורי ההלוואות, אך פעל להשבתן בהצלחה חלקית. לחברה של הבן הבכור היו חובות גם לבני משפחה אחרים , לרבות המנוחה. כוונת הצדדים היתה ליצור משכון מניעתי ולא לממש את המשכון על המשק. המבקש וכן נושה נוסף בשם ע’ לא נקטו בהליכים כנגד המשקיע בחברה ובכך הפרו את הסיכום שהיה איתם. בעמ”ש 24486-11-19 נקבע כי מינוי מנהל עיזבון לא יועיל למטרה של מניעת הברחת רכוש מהעיזבון שכן גם אם ימונה מנהל עיזבון, ככל שתוצג תוכנית מוסכמת לחלוקת העיזבון , לא יוכל בית המשפט למנוע את אישורה כל עוד לא יוצגו בפניו צווים זמניים המונעים את חלוקת העיזבון והעברתו ליורשים. זכות תביעה אינה בגדר חוב כהגדרתו בסעיף 107 לחוק הירושה והיא לא צריכה לעכב את חלוקת העיזבון. זכותו של בעל חוב נטען כמעוניין בדבר לבקש מינוי מנהל עיזבון זמני, נתונה לו על מנת לאפשר לו להגיש תביעה כנגד נתבע בעל מעמד, שכן עיזבון אינו אישיות משפטית. אין בהקניית זכות זו כדי להפוך את בעל החוב הנטען לבעל הבית של העיזבון. נוכח האמור טוען המשיב כי אין קשר בין ההתנגדות לקיום הצוואה לבין הסעד הזמני של ניהול כלל עיזבון המנוחה. לחילופין נטען כי נכסי העיזבון אינם בכמות ובאיכות המצריכים ניהול עד להכרעה בהתנגדות לקיום הצוואה. מדובר במשק ללא פעילות כלכלית שעיקרו בית המגורים של המשיב וכן אלפי שקלים בבנק הדואר. חרף הטענות להברחת נכסים אין בבקשה למינוי מנהל עיזבון עובדה אחת המלמדת על הברחה או חשש להברחה. כל מה שעשה המשיב הוא הגשת בקשה לקיום הצוואה, מבלי לבצע כל פעולה בנכסי העיזבון. המשכון רשום, והצוואה לא יכולה לבטל אותו. מינוי מנהל עיזבון זמני הוא סעד קיצוני שאין לו מקום ויש בו כדי להטיל הוצאות על העיזבון. יש אמצעים מתונים יותר להבטחת חששות המבקש ככל ויש צורך ביותר מרישום משכון, שכבר קיים.
ביום 2.6.24 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיב. גם אם בית המשפט יקיים את הצוואה , נדרש מינוי מנהל עיזבון נוכח ההשתתפות של המשיב עם אחיו הבכור בנוכלות רבת שנים. המשקיע א’ נתן לחברה שבבעלות הבן הבכור ולבן הבכור הלוואות במיליוני שקלים בתמורה לאפשרות להמיר את החוב במניות ולהפוך לבעל שליטה בחברה במקום הבן הבכור. המשיב ליווה את הליך הפיכת המשקיע לבעל שליטה מבלי לעדכן את המבקש ואת ע’ . הצוואה נערכה כמה חודשים לאחר שע’ אמר למשיב כי אי החזרת ההלוואות תוביל למימוש המשכון על המשק לאחר פטירת האם. המשיב הגיב לאמירה זו בעצבים וצעקות. לא ברור לאן נעלמו 70 מיליון ₪ שהמשקיע הזרים לחברה כפי שעולה מהמאזנים. למבקש יש אינטרס ממוני ישיר בעיזבון המנוחה ולכן הוא מעוניין בדבר. המשיב הוא יורש יחיד של העיזבון ולכן עליו לשאת בחובות העיזבון לפי סעיף 134 לחוק הירושה. המשיב הוא חייב ישיר של המבקש בהתאם לסעיף 6 להסכם ההלוואה הרביעי. המבקש מכחיש קיומו של סיכום לפיו המבקש יפעל לתבוע את המשקיע . המבקש וע’ אמרו שיבחנו את האפשרות לתבוע את המשקיע לאחר קבלת כל החומר הרלוונטי מהמשיב, אך המשיב העביר אליהם רק חלק מהחומר. נדרש מינוי מנהל עיזבון כדי שיפעל לכיסוי כלל חובות העיזבון כלפי המבקש בהתאם למשכון שערכה המנוחה טרם עריכת צוואתה. המונח “משכון מניעתי” אינו מוכר בדין. הדרך הנכונה לממש את המשכון היא ע”י מינוי מנהל עיזבון.
ביום 11.7.24 התקיים דיון בבקשה למינוי מנהל עיזבון אליו לא התייצב המבקש בהוראת הרופא שלו. במסגרת הדיון נשמעו ב”כ הצדדים. כמו כן התקיים דיון בלתי פורמלי במהלכו נשמע גם המשיב . בית המשפט העלה הצעת פשרה לסיום המחלוקת בתיק זה ובתיקים הקשורים. לבקשת ב”כ הצדדים ניתנה שהות לגבש הסכם פשרה וכן להשלים טיעונים במסגרת הבקשה למינוי מנהל עיזבון טרם הכרעה בבקשה זו. ביום 29.10.24, לאחר מספר אורכות , הודיעו ב”כ הצדדים שהמו”מ כשל ונדרשת הכרעה בבקשה למינוי מנהל עיזבון. בעקבות הודעה זו, נקבעה ישיבת קדם משפט בתיקים הקשורים ליום 20.5.25 בשעה 9:00.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למינוי מנהל עיזבון להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.
ראשית, מינוי מנהל עיזבון הוא אחד האמצעים שרשאי בית המשפט לנקוט לשם שמירת העיזבון על פי סעיף 77 לחוק הירושה. מינוי זמני נועד למלא חלל שנוצר מיום הפטירה ועד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה המכריז על זהות היורשים. מינוי קבוע מתייחס לתקופה שלאחר מתן צו הקיום או צו הירושה. סמכויות מנהל העיזבון הקבוע רחבות מסמכויות מנהל העיזבון הזמני. עיקר תפקידו של מנהל עיזבון זמני הוא לכנס את נכסי העיזבון. חלוקת נכסי העיזבון מבוצעת על ידי מנהל עיזבון קבוע בהתאם לסעיף 82 לחוק הירושה. במרבית המקרים אין צורך במינוי מנהל עיזבון שכן היורשים יכולים לנהל את העיזבון בעצמם או באמצעות מיופה כח מטעמם. מנהל עיזבון ימונה רק כאשר יש צורך ממשי בכך. במקרה שלפנינו אין מחלוקת כי טרם ניתן צו קיום צוואה, ולכן בשלב זה אפשר לבחון רק את הצורך במינוי מנהל עיזבון זמני. הכלל הוא כי אין ממנים מנהל עיזבון זמני לשמירת העיזבון כל אימת שניתן לנקוט אמצעים אחרים. רמ”ש 10924-03-19, פסק דין מיום 31.1.20. במקרה שלפני יש אמצעי אחר שהוא פתיחת תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון הרשום על המשק. בצדק הדגיש ב”כ המשיב בדיון כי מכוח המשכון יש למבקש חזית ישירה מול הנכס היחיד הכלול בעיזבון שזה המשק (עמוד 1 לפרוטוקול שורות 24-25). די בטענה זו כדי לדחות את הטענה המקדמית של המשיב לפיה המבקש אינו בבחינת מעוניין בדבר . מסקנה זו נלמדת גם מפסק הדין אליו הפנה ב”כ המשיב והוזכר לעיל .
שנית, במסגרת הדיון בבקשה אישר למעשה ב”כ המבקש כי פתוחה בפניו הדרך לפתוח תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון על המשק , אך טען כי מינוי מנהל עיזבון הוא הפתרון הזול והמהיר ביותר לכל הצדדים כאשר המבקש מתמודד עם חובות שלו לבנקים. דא עקא, על פי הפסיקה , אין די בטענה זו כדי להצדיק מינוי מנהל עיזבון זמני כאשר ישנה חלופה אחרת למבקש בדמות פתיחת תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון על המשק. טענת ב”כ המבקש בדיון לפיה אם יפתח תיק הוצאה לפועל תועלה הטענה כי יש הליכים בבית המשפט אינה מספיקה כדי להביא לקבלת הבקשה , שכן ככלל למשכון רשום יש עדיפות על פני כל חוב אחר , גם אם קיבל ביטוי בדרך של פסק דין. כך בפרט כאשר המבקש עצמו מודה כי היתה לו אפשרות לפעול למימוש המשכון על המשק עוד בחייה של המנוחה והוא בחר שלא לעשות זאת עד עצם היום הזה , כאשר חלפה כשנה וחצי מאז פטירת המנוחה.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למינוי מנהל עיזבון. לאור תוצאת פסק הדין ובהתחשב בעובדה כי הדיון בבקשה למינוי מנהל עיזבון שימש פלטפורמה לניהול משא ומתן לסיום כל ההליכים בהסכם , אני מחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט על הצד הנמוך בסך של 2,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
זכות ערעור לבית משפט מחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.
פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .
נוסח מותר לפרסום של פסק הדין יוכן ביום 6.11.24 או בסמוך לאחר מכן ויעמוד לעיון הצדדים בתיק זה .
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
פסק הדין המקורי ניתן ביום 30.10.24 .
ניתן היום, ה’ חשוון תשפ”ה, 06 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
