לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין
תובע
ג.א.
ע”י ב”כ עוה”ד גילעד אבוהיי
נגד
נתבעת
י.א.
ע”י ב”כ עוה”ד ליאור פרי
פסק דין
לפני תביעה להתרת נישואין של בני זוג תושבי המדינה לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ”ט-1969 (להלן: “החוק”) שהוגשה ע”י התובע (להלן: “המבקש”) כנגד הנתבעת (להלן: “המשיבה”).
המבקש הינו נוצרי אזרח ישראל ותושב ישראל. המשיבה יהודייה אזרחית ישראלית ותושבת ישראל.
מכתב התביעה עולה כי הצדדים נישאו לפני כ- 29 שנה בכפר באתיופיה כשלא נערך כל מסמך ולא נהוג לערוך מסמך לנישואי הצדדים.
מנישואי הצדדים נולדו חמישה ילדים: 4 בגירים, וקטינה ילידת 2006 (בת 17 -9 חודשים).
התביעה הומצאה למשיבה ביום 8.6.23 (צורף אישור מסירה ביום 13.6.23).
בהחלטה מיום 13.6.23 התבקשה חוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול.
בחוות הדעת שהוגשה ע”י בית הדין הרבני הגדול לתיק ביום 22.1.24, נקבע כי הנישואין האזרחיים בטלים מעיקרם.
המשיבה לא הגישה כתב הגנה.
בכתב התביעה טען המבקש כי לפני כ-6 שנים חל קרע בנישואי הצדדים שאינו ניתן לאיחוי. דרכיהם של הצדדים נפרדו ונישואיהם הסתיימו הלכה למעשה.
כמו כן טען כי הצדדים אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת מזה כ-6 שנים. המשיבה גרה בדירת הצדדים עם הילדים והנתבע גר בדירה שכורה ב-*****. לפיכך עתר להתרת הנישואין. טענות המבקש לא הוכחשו שכן כאמור לא הוגש כתב הגנה או תגובה לתביעה.
בהחלטה מיום 14.2.24 נקבע כי סמכות השיפוט בעניין התרת הנישואין של בני הזוג נתונה לבית משפט זה, כמו כן נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 31.3.24 לשמיעת עמדת המשיבה בהעדר כתב הגנה או תגובה מטעמה.
לדיון ביום 31.3.24 (להלן: “הדיון”) לא התייצבה המשיבה, בא כוחה טען כי חולה (צורף לתיק אישור מחלה ביום 4.4.24), אף טען כי יודע שהמשיבה מתנגדת להתרת הנישואין.
בהחלטה בדיון נקבע בין השאר כי נוכח התנגדות המשיבה להתרת הנישואין ועל מנת לקדם ההליך ימציא ב”כ התובעת חוות דעת של הדין הזר, כאשר בעלותה יישא המבקש בשלב זה.
עוד נקבע כי ככל ומסקנות חוות הדעת יהיו כי ניתן להתיר הנישואין גם בהיעדר הסכמת המשיבה, ישקול בית המשפט להיעתר לבקשה מנימוקיה ועל סמך מסקנות חוות הדעת, והמשיבה תחויב בעלות חוות הדעת.
ביום 4.6.24 המציא המבקש את חוות דעת של הדין הזר שהוגשה ע”י עו”ד ב..
בהחלטה מיום 5.6.24 התבקשה תגובת המשיבה במסגרתה התבקשה להודיע האם מסכימה להתרת הנישואין נוכח מסקנות חוות הדעת, וכי בהיעדר תגובה במועד ייעתר בית המשפט לבקשה מנימוקיה ובהתאם למסקנות חוות הדעת.
ביום 20.6.24 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לחוות הדעת מאחר ועורך הדין שהגישה, אינו מומחה לדין האתיופי וחוות הדעת אינה תקנית.
בתגובת המבקש לתגובה שהגישה המשיבה מיום 10.7.24 טען המבקש בין השאר, כי המשיבה לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה הסותרת את חוות הדעת שהוגשה על ידו. עוד טען כי ב”כ המשיבה הינו מומחה בעצמו לדין האתיופי וחוות הדעת שהגיש המבקש לבית המשפט, אינה שונה מחוות דעת שמגיש ב”כ המשיבה לבתי משפט שונים.
בהחלטה מיום 11.7.24 נקבע כי הצדדים יגישו רשימה מוסכמת של שני מומחים לדין האתיופי.
לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות לעניין זהות המומחה המוסכם, נקבע בהחלטה מיום 14.8.24 כי: “בהיעדר שם של מומחה מוסכם בהתאם להחלטתי מיום 11.7.24, ומאחר ולטענת ב”כ הנתבעת בתגובה מיום 20.6.24 חוות הדעת שהוגשה לתיק אינה בגדר חוות דעת, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, ימציא ב”כ הנתבעת שם של מומחה לדין האתיופי המוצע על ידו לבית המשפט ולצד שכנגד, וזאת תוך 7 ימים”.
ביום 18.8.24 הציע ב”כ המשיבה כמומחה את הנשיא (בדימוס) של בית המשפט העליון של מדינת ****, אתיופיה, עו”ד ד.. מ-*********. למען הגילוי הנאות הוסיף ב”כ הנתבעת כי יש לו הכרות אישית עם כבוד השופט בדימוס שהוצע על ידו.
ביום 21.8.24 הגיש המבקש תגובתו וטען כי בחירת מומחה שנמצא באתיופיה עמו טוען ב”כ המשיבה שיש לו הכרות מוקדמת, מהווה הצעה לא רצינית ולא ריאלית. ב”כ המבקש הציע מטעמו 4 שמות של מומחים ביניהם שותפו למשרד של ב”כ המשיבה – עו”ד י.
בהחלטה מיום 21.8.24 נקבע: “לאחר עיון בתגובה ולנוכח טענת ב”כ הנתבעת כי קיימת לו היכרות אישית עם המומחה, לא מצאתי למנות המומחה שהוצע. ב”כ הנתבעת יודע בתוך 5 ימים האם מסכים להגיש חוות דעת מטעמו כמומחה, כמוסכם ע”י ב”כ התובע”.
ביום 25.8.24 נתן ב”כ המשיבה את הסכמתו למינוי שותפו למשרד עו”ד י. כמומחה, נוכח הסכמת המבקש. בהחלטה מיום 26.8.24 מונה עו”ד י. כמומחה. עוד נקבע כי בשלב זה תישא המשיבה בעלות חוות הדעת.
ביום 16.9.24 הוגשה חוות דעת המומחה עו”ד י. (להלן: “חוות הדעת”).
בחוות הדעת ציין המומחה בין השאר, כי מכתב התביעה עולה כי קיים נתק של שנים רבות בין הצדדים, וכי המבקש מבקש להתגרש והמשיבה אינה מעוניינת להתגרש.
עיון בחוות הדעת שהוגשה ע”י המומחה המוסכם, מלמד כי בית המשפט רשאי להתיר את הנישואין על סמך טענת מי מבני הזוג למיאוס. כאשר אחד מבני הזוג מצהיר כי בן זוגו מאוס עליו, די בכך כדי להוות עילת גירושין בהתאם לסעיף 81 לחוק לענייני משפחה (ראה: סעיף 26 לחוות הדעת). כמו כן על פי חוות הדעת, רשאי בית המשפט להעניק פיצוי לצד השני אם מגיע בית המשפט למסקנה שהגירושין אינם מוצדקים או נגרם עוול לצד השני בהתאם לסעיף 84 לחוק לענייני משפחה (ראה: סעיף 34 לחוות הדעת).
עוד צוין בחוות הדעת כי מעיון בכתב התביעה בתיק זה כמו גם בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, ברור שקשר הנישואין מאוס על המבקש במקרה זה (ראה: סעיף 35 לחוות הדעת).
בהחלטה מיום 18.9.24 התבקשה המשיבה להבהיר האם נוכח מסקנות חוות הדעת נותנת הסכמה להתרת הנישואין. בתגובת המשיבה מאותו יום טענה כי ככל והמבקש יעמוד על התרת הנישואין הרי שעל פי הדין האתיופי מגיעים לה פיצויים מהמבקש, וכי נכון יהיה להעניק לה את חלקו בדירה כפיצוי מוסכם וכתנאי להתרת הנישואין.
בהחלטה מיום 19.9.24 נקבע כי תיק זה עניינו התרת נישואין בלבד.
עוד נקבע כי ככל והמשיבה עותרת לפיצויים פתוחה בפניה הדרך לפנות בתביעה עצמאית נפרדת. משכך התבקשה המשיבה בהחלטה מיום 19.9.24 להודיע האם נותנת הסכמתה למתן פסק דין בהסכמה.
בתגובתה מיום 22.9.24 הודיעה כי היא מתנגדת להתרת הנישואין.
טענת המשיבה כי מגיעים לה פיצויים מהמבקש, ונכון יהיה להעניק לה את חלקו בדירה כפיצוי מוסכם וכתנאי להתרת הנישואין אינה מופיעה בכתבי הטענות, כשהאישה כאמור כלל לא הגישה כתב הגנה או תגובה לתביעה. האישה לא הציגה טענה משפטית כלשהיא לפיה אין להיעתר לתביעה אף לא טענה כנגד חוות הדעת ומסקנותיה, אף לא בקשה לשלוח שאלות הבהרה, אף לא לחקור את המומחה.
חוות הדעת אינה מלמדת שהפיצוי הינו תנאי להתרת הנישואין. ניתן אף ללמוד ממנה את ההיפך- לא יכולה לקום טענת פיצוי בגין גירושין לא מוצדקים או כי נגרם עוול כמפורט בחוות הדעת, ללא התרת הנישואין.
לאור כל האמור, אני מוצאת להיעתר לתביעה ולהורות על התרת הנישואין של בני הזוג מר א.ג. ת.ז. ******* וגב’ י.א. ת.ז. *********.
משרד הפנים יבצע רישומם של הצדדים כגרושים, כמפורט בסעיף 25 לעיל בכל המסמכים הרשמיים.
בהמשך להחלטה מיום 19.9.24, ככל וסבורה המשיבה שהיא זכאית לפיצוי כספי תגיש תביעה מתאימה שתיבחן כמקובל, וטענות הצדדים שמורות להם.
בנסיבות העניין ומשכל צד נשא בעלויות של חוות דעת, ועל מנת שלא להסלים היחסים בין הצדדים, לא מצאתי לעשות צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
פסק הדין ניתן לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ”ב אלול תשפ”ד, 25 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.