לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין
מבקשת
ח.ב.
ע”י ב”כ עו”ד רועי ברומר
נגד
משיב
ש.ב.
ע”י ב”כ עו”ד מורן גוהר
החלטה
לפני בקשה למזונות זמניים עבור שתי קטינות:
האחת, ילידת 2015 (כבת 8 שנים ועשרה חודשים), והשנייה, ילידת 2018 (כבת 6 שנים וארבעה חודשים), אשר הוגשה ע”י המבקשת (להלן: “המבקשת” או “האם”) כנגד המשיב (להלן: “המשיב” או “האב”).
הכנסות הצדדים:
הכנסות האם:
לטענת המבקשת, עובדת כ- ***** בעיריית ***** וממוצע הכנסתה עומד על סך של כ-7,000 ₪ נטו לחודש.
לטענת המשיב, המבקשת עובדת כ- ***** ומשתכרת לטענתה סך של 7,000 ₪ בממוצע לחודש וכן זוכה לתנאי עבודה מעולים ושכרה עתיד לעלות עם הוותק.
מעיון בתלושי שכר שצירפה התובעת לתגובה מיום 8.10.24 לחודשים 01/24 – 08/24 עולה כי היא משתכרת 8,395 ש”ח נטו לחודש בממוצע לאחר ניכויי חובה בלבד.
מעיון בדפי החשבון שצירפה התובעת לתקופה שבין 1.7.24 עד 6.10.24 עולה כי חשבונה נמצא ביתרת זכות בסכום של 25,313 ₪ נכון לתאריך 6.10.24.
הכנסות האב:
לטענת המשיב, עקב אובדן מלא של כושר עבודה ומצבו הרפואי אשר לא מאפשר לו לצאת לעבוד, מקור הכנסתו היחיד הינו קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי על סך של 6,387 ₪.
לטענת המבקשת, המשיב מקבל קצבת נכות בסך של כ- 7,000 ₪ בחודש וכן מקבל בכל חודש את דמי השכירות מדירת המגורים של הוריו, אשר מושכרת בסכום של 5,500 ₪ בחודש.
עוד לטענתה, אין מניעה כי המשיב יעבוד כנדרש במקביל לנכותו, שעה שהנכות איננה פיזית אלא נפשית, וכי אף עבד בעבד, ומשכך, העמידה המבקשת את פוטנציאל השתכרותו של המשיב על סך של 15,000 ₪ בחודש.
לטענת המשיב, אין לו דירת מגורים בבעלותו וכל טענה למקור הכנסה שאינה נתמכת בראייה עולה בגדר “הנייר סופג הכול”.
יצוין כי במסגרת דיון לאישור הסכם ממון בין הצדדים ביום 20.7.15 (בתיק 61337-06-15) ציין המשיב כי מטרת הסכם הממון הינה להגן על בית שמקבל מאביו (ראה: בעמ’ 1 שורות 23-24). ובסעיף 3.1.להסכם צוין כי הינו בעלים בשלמות של דירה ב-***** הרשומה על שם הוריו, אשר רוצים להעבירה אליו במתנה וללא כל תמורה. עוד צוין בסעיף 3.3. להסכם כי גם אם המשיב ימכור את הדירה התמורה שתתקבל תהיה רק שלו.
מעיון ב”אישור זכאות לקצבאות” מטעם הביטוח לאומי אשר צורף לתגובת המשיב עולה כי המשיב זכאי לקצבת נכות ליחיד + 2 ילדים בסך של 6,503 ₪ לחודש.
בתגובת המשיב מיום 9.10.24 ציין כי קצבת הנכות שלו מורכבת מקצבת יחיד בסך של 4,291 ₪ ובעבור כל אחת מהקטינות מקבל קצבת תלויים בסך של 1,106 ₪ לחודש וסה”כ עבור שתי הקטינות 2,212 ₪ לחודש.
מעיון בדפי החשבון שצירף המשיב לתגובה מיום 9.10.24 לתקופה שבין עולה כי סכום ההוצאות בכרטיס אשראי שירד ביום 15.9.24 היה 17,233 ₪, ביום 15.8.24 היה 15,127 ₪ וביום 15.7.24 היה 12,462 ₪.
תמוה כיצד הוצאות המשיב בכרטיס אשראי מגיעות לסכומים המפורטים כאשר לטענתו הכנסתו היחידה הינה מקצבת נכות (יחיד) בסכום של 4,291 ₪, ובצירוף קצבת התלויים אותה מקבל עבור הקטינות, מגיעה לסכום של כ- 6,500 ₪.
עוד עולה כי קיימת למשיב יתרת זכות בחשבון בסכום של 80,035 ש”ח ₪ נכון לתאריך 6.10.24.
הסדרי שהות:
מעיון בתצהירים שצרפו ההורים ביום 10.10.24 וביום 11.10.24, עולה כי בחודש האחרון הקטינות שהו עם האב בין פעם לפעמיים בשבוע למשך כ-3 שעות בכל פעם (מלבד יום חמישי 26.9.24 בו שהו עמו שעה וחצי בלבד), ולנו אצל האב בכל שבת שניה (6.9, 20.9, 4.10).
כך שהסדרי השהות המתקיימים בין האב לבין הקטינות באמצע שבוע הינם בין פעם לפעמיים בשבוע ללא לינה ולמספר שעות מצומצם, ולינה מתקיימת רק בסופ”ש אחת לשבועיים.
מדור:
לטענת המבקשת, עברה עם הקטינות לדירה בשכירות בגינה משלמת דמי שכירות בסך של 4,900 ₪ לחודש (צורף חוזה שכירות – נספח ג’ לבקשה), לא כולל הוצאות אחזקת המדור.
לטענתה, המשיב עזב את הדירה המשותפת ומתגורר כיום אצל אמו ואין לו כל הוצאות בגין דמי שכירות.
לטענת המשיב, ביום 2.9.24 עזבה המבקשת את דירת המגורים השכורה בה התגוררו הצדדים והותירה את המשיב להתמודד עם תשלום דמי השכירות שנותר בתוקף עד לחודש 11/24 בסכום של 5,350 ₪ לחודש. יוער כי לתגובה לא צורף הסכם השכירות.
בכתב התביעה ובבקשה עתרה האם לחייב האב בסכום של 4,600 ₪ בחודש עבור מזונות הקטינות וכן עתרה לחייבו ב-40% מחלקן של הקטינות במדור ובהוצאות אחזקת המדור.
כמו כן, עתרה לחיוב האב במחצית הוצאות חינוך הקטינות ובמחצית הוצאות רפואיות חריגות.
לאור כל האמור, ומאחר והסדרי שהות בין האב לקטינות בשלב זה הינם מצומצמים, כשנטל גידול הקטינות בשלב זה מוטל ברובו על כתפי האם, נוכח ההכנסות הנטענות, בשים לב לקצבת התלויים המועברת למשיב עבור הקטינות בסכום של כ- 2,200 ₪, בשלב מקדמי זה בו אינני נדרשת להיכנס לעובי הקורה, יישא האב במזונותיהן הזמניים של הקטינות בסכום של 1,300 ₪ עבור כל אחת מהן, ובסה”כ 2,600 ₪ לשתי הקטינות יחד.
כמו כן יישא האב ב- 40% משכר הדירה בסכום שלא יעלה על 4,500 ₪ לחודש ובסה”כ בסכום של 1,800 ₪ לחודש.
תוקף חיוב זה מיום בו האם עברה להתגורר עם הקטינות בשכירות בכפוף להצגת חוזה שכירות תקף במועדיו על שם המבקשת עם צד ג’ שאינו בן משפחה.
ככל והאם תקבל סיוע בשכר דירה יקוזז סכום הסיוע מדמי השכירות והאב ישתתף ב-
40% מהיתרה ובלא יותר מסכום של 1,800 ₪ לחודש.
בנוסף יישאו ההורים במחצית הוצאות החינוך של הקטינות בביה”ס: אגרות רישום, סל תרבות, טיולים, רכישת ספרים ומחברות בתחילת שנה בניכוי מענק חינוך שתקבל האם מהמל”ל בתחילת שנה (ככל ותקבל) ובכפוף להצגת קבלות.
בנוסף יישא האב במחצית הוצאות צהרון עד סוף כתה ג’ של אחת מהקטינות, מחצית מהוצאות קייטנה מחזור אחד בקיץ (בעלויות רגילות מתנ”ס/עירייה), בכפוף להצגת קבלות.
כמו כן, יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינות שאינן מכוסות ע”י הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים, בכפוף להצגת קבלות.
תוקף החיובים (למעט החיוב בהוצאות מדור כמפורט בסעיף 13 לעיל) – הינו מיום פתיחת תיק הי”ס – 21.7.24.
דמי המזונות והמדור ישולמו בכל 20 לחודש עבור כל חודש מראש.
תשלום ראשון ישולם ביום 20.10.24.
הפרשים שנוצרו (ככל שנוצרו) ישולמו בארבעה תשלום שווים ורצופים יחד עם תשלום המזונות השוטף.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד הידוע בחודש אוגוסט 2024 ויעודכנו אחת לשלושה חודשים ללא הפרשים למפרע.
קצבת הילדים תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי האם.
ההחלטה ניתנת לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.
התיק נקבע לדיון ליום 11.11.24 בשעה 9:00.
טענות הצדדים תשמענה גם בדיון הקרוב.
ניתנה היום, י”א תשרי תשפ”ה, 13 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
