בפני
כב’ השופטת מיכל ברדנשטיין
תוב
משיב
האב
על ידי עו”ד אסי סגל
נגד
נתבעת
מבקשת
האם
על ידי עו”ד ורד עובדיה
החלטה דחופה מתוקנת
עניינה של החלטה זו הוא באופי מסגרות החינוך שבהן יתחנכו השנה שלוש הקטינות בנות הצדדים, שושנה, …, כבת 17.5 שנים, רעות, …, כבת 16 שנים ומיטל, …, כבת 14 שנים – האם במסגרת חינוך דתית לאומית, כעמדת האם וכרצון הקטינות, או במסגרת חרדית, כרצון האב.
(יצוין כי במסגרת התממת ההחלטה, שונו שמותיהן של קטינות אלו – מ.ב.).
רקע קצר כללי רלבנטי
עניינה של המשפחה ותולדות הסכסוך בין הצדדים, מתוארים בהחלטה המפורטת שניתנה על ידי ביום 2.7.24, בתום דיון ארוך שהתקיים לפני ואין לי אלא להפנות אליה.
עיקרי העובדות הנדרשות כרקע כללי להחלטה דנן הן בקליפת אגוז כדלקמן:
בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתקיים סכסוך גירושין עצים ביותר. לצדדים … ילדים קטינים. 3 הקטינות נושא הבקשה דנן הן הקטינות הגדולות יותר.
הצדדים גרו, לעת שחיו יחד, ב-A אך בשנה שעברה האם העתיקה מגוריה ומגורי הקטינים באופן חד צדדי, ללא הסכמת האב וללא אישור בית המשפט ל-B. בהחלטה מיום 31.8.24, שניתנה לאחר שהתקיים דיון בבית המשפט, האם חויבה להחזיר את הקטינים ל-A. כעת שני הצדדים גרים בעיר A.
בהחלטות שונות, שתחילתן בהחלטה מיום 31.8.23, נקבעה חלוקת זמני השהות של כל אחד מהצדדים עם הקטינים עד שנקבעה חלוקת זמני שהות נרחבת עם כל אחד מההורים (ראו ההחלטות מיום 3.12.23 ומיום 17.12.23).
בתיק מונתה עו”ס לס”ד. מתסקיר העו”ס שהוגש ביום 12.3.24 עלתה תמונה קשה ולפיה, האם פועלת לפגיעה בקשר בין האב ל-4 הקטינות הגדולות (… היא הקטינה “הגדולה” הנוספת), ועקב כך קטינות אלו מדברות מגרונה ונרתעות מהאב. העו”ס המליצה לשנות מחלוקת זמני השהות שנקבעו, ולקבוע חלוקת זמני שהות לא שיוונית בין הצדדים, כך שבית האב יהיה מקום מגורים עיקרי של הקטינים והם ישהו עם האם פעמיים באמצע השבוע ללא לינה וכן בכל סופ”ש שני עם לינה. כן המליצה העו”ס על מינוי מומחה מטעם בית המשפט לטיפול בבעיית הקשר
הורה-ילד במשפחה.
ביום 18.4.24 מונתה הגב’ חנה סימקין כמומחית מטעם בית המשפט לטיפול בבעיית הקשר במשפחה.
ביום 16.5.24, ולאחר שעמדו עמדות הצדדים, וכן עמדת האפוטרופסית לדין שמיניתי ל-4 הקטינות הגדולות, וכן לאחר שקיימתי פגישה בלשכתי עם ארבע הקטינות הגדולות, ראיתי – עוד קודם לקיום דיון לפני (שנדחה מסיבות שונות כמפורט בהחלטה מיום 2.7.24) – להיעתר לבקשת האב לאמץ את המלצת העו”ס לעניין שינוי חלוקת זמני השהות לגבי … הקטינים הקטנים, וזאת, מחשש כי בעיית ההסתה תגלוש גם לקטינים הקטנים.
אין חולק כי זה חודשים ארוכים שלא מתקיים קשר בין האב ל-4 הקטינות הגדולות, למעט במסגרת הטיפול המשפחתי או במפגשים לרגע קט של מי מהקטינות הגדולות עם האב בעת העברת … הקטינים הקטנים מבית הורה אחד לבית ההורה השני.
בדיון שהתקיים לפני ביום 2.7.24 נכחו והשתתפו, פרט לצדדים ובאי כוחם, העו”ס לס”ד, האפוטרופסית לדין שמונתה ל-4 הקטינות הגדולות, והאפוטרופסית לדין שמונתה (בנפרד) ל-… הקטינים הקטנים, וכולם נשמעו בהרחבה תוך שהתאפשרה הצגת שאלות מצד הצדדים לעו”ס לס”ד ולמומחית. בתום הדיון ניתנה החלטה מפורטת ביותר, ובה התייחסות לסוגיות השונות שהיו על הפרק. במסגרת החלטה זו, ועל רקע התמונה שעלתה גם בדיון לאחר חקירת העו”ס וחקירת המומחית כי מתקיימים סימנים המעידים על ניכור הורי אצל 4 הקטינות הגדולות כלפי האב בשל התנהלות האם, והחשש כי התופעה החמורה תתפשט גם ביחס ל-… הקטינים הקטנים, אושררה ההחלטה מיום 16.5.24 לעניין קביעת בית האב כמקום מגורים עיקרי וצמצום זמני השהות שלהם עם האם כאמור בהחלטה מיום 16.5.24. כן נקבע כי אין לכפות קשר כעת על 4 הקטינות הגדולות עם האב בניגוד לרצונן. צוין בהחלטה כי השאיפה היא להביא בהמשך לזמני שהות נחרבים כולל לינות עם כל אחד מההורים, ואולם, זאת, בד בבד עם התקדמות התהליך הטיפולי והשגת תוצאות במישור זה (לשם כך אף נקבע בהחלטה כי יתקיימו שני מפגשים טיפוליים בשבוע).
מדיווח המומחית שהוגש ביום 30.10.24 עולה כי לפי שעה לא חלה התקדמות בהליך הטיפולי והיא מצביעה על קשיים משמעותיים לכאורה בהתנהלות האם, ואף המליצה על חיוב האם בסנקציות כספיות. בהחלטתי מיום 30.9.24 ניתנה לצדדים אפשרות להגיב להמלצות אלו וטרם ניתנה אפוא החלטה מהותית.
לעניין מסגרות החינוך של הקטינים, יצוין כי בהחלטה מיום 2.11.23 אומצה המלצת העו”ס לס”ד בתסקירה שהוגש ביום 22.10.23 כי הקטינות שושנה ורעות ימשיכו להתחנך באולפנת B שהיא מסגרת דתית לאומית שהן הצליחו להשתלב בה בשעתן באופן מייטיב וכי גם הקטינה מיטל תמשיך ללמוד במסגרת בית הספר “…” שבו למדה. כך גם לגבי הקטינים האחרים, אשר הומלץ שלא לשנות לאותה עת את המסגרות שבהן הם מתחנכים. עם זאת, יצוין כי לימים הוברר כי שושנה ורעות עזבו את אולפנת B ועברו להתחנך במסגרות ב-A.
לאחר הדיון שהתקיים לפני ביום 2.7.24, ולעניין שנת הלימודים הנוכחית, ניתנו החלטות לעניין מסגרות החינוך של … הקטינים הקטנים (…).
משעה שנושא המסגרות של הקטינות הגדולות לא עלה בדיון מיום 2.7.24 ולא הוגשה כל בקשה בעניינן עד למועד 18.9.24, שאז הוגשה בקשת האם לעניין מסגרות החינוך של 3 הקטינות הגדולות, סברתי לתומי כי כלל הקטינים משתתפים במסגרות החינוך כנדרש מאז החלה שנת הלימודים.
דא עקא, התברר כי הקטינות שושנה, רעות ומיטל, כלל לא השתתפו במסגרות החינוך בשנה”ל הנוכחית, ועובדה מדאיגה זו הובאה לידיעתי רק בדיווח העו”ס שהוגש לתיק ביום 15.9.24.
מאחר ובמסגרת ההחלטה מיום 2.7.24 אומצה, בין השאר, המלצת המומחית כי טרם הבאת מחלוקות בין הצדדים להכרעה בית המשפט הן תידונה במסגרת הטיפולית במטרה להבנות שיח שייצר מסגרת להסכמות או צמצום המחלוקות, בהחלטתי מיום 16.9.24 הנחתי את המומחית לסייע למשפחה בעניין זה.
ביום 18.9.24 הגישה האם את בקשתה נושא ההחלטה דנן לרישום הקטינות שושנה, רעות ומיטל למסגרת חינוך השייכת לזרם הדתי לאומי, וזאת ללא צורך בחתימת האב. בבקשתה טענה האם כי נושא מסגרות החינוך עלה במסגרת הטיפולית והצדדים דנו בעניין זה אך לא ניתן היה לסייע לצדדים שכן האב עומד בסירובו ומנסה לכפות על הקטינות ללמוד במסגרת חינוכית חרדית שאינן מתאימה להן וכל זאת בניגוד לרצונן.
בתגובת האב שהוגשה ביום 22.9.24, הוא טען, בין היתר, כי נושא מסגרות החינוך ל-3 הקטינות הגדולות כלל לא נדון במסגרת הטיפולית חרף החלטת בית המשפט מיום 2.7.24. האב טען כי כלל לא עודכן על ידי האם וכי היא האחראית הבלעדית להעדרן של קטינות אלו מהמסגרת החינוכית בשנה”ל הנוכחית. האב העלה טענות נוספות.
האפוטרופסית לדין הגישה ביום 22.9.24 עמדה לגוף הדברים, בהניחה כנראה כי טענת האם שלא הסתייע סיוע לצדדים במסגרת הטיפולית.
לפי דיווח המומחית הגב’ סימקין שהוגש ביום 25.9.24, נושא המסגרות כלל לא נדון עד כה במסגרת הטיפולית. היא ציינה כי אמנם, בפגישה שהתקיימה ביום 3.9.24 העניין עלה ואולם לא היה סיפק לדון בכך היות והפגישה הוקדשה לאירוע קשה ביותר שאירע יום קודם לכן בעת מעבר הקטינים הקטנים מהאם לאב. נקבעה פגישה ליום 16.9.24 אך רק האב הגיע אליה ולא האם ואילו הגיעה האם ניתן היה לדון בנושא זה. המומחית חיותה דעתה כי “אני מאמינה כי ניתן יהיה להשיג הסכמה בעניין מסגרת חינוכית בה הבנות יהיו מעוניינות ללמוד וגם תניח את דעתם של שני ההורים ולו גם באופן חלקי, או תוך פשרה מסוימת”.
בהחלטתי מיום 22.9.24 הזכרתי כי בהחלטתי מיום 2.7.24 קבעתי במפורש, תוך אימוץ המלצות המומחית, כי הצדדים ימנעו מפניות לביהמ”ש בעת ההליך הטיפולי בנוגע לילדים, וטיפול בקונפליקטים יעשה תחילה רק במסגרת הטיפולית, ורק ככל והדבר לא יצלח הוא יובא להכרעת בית המשפט (ראו סע’ 23(ד) וסע’ 37 להחלטה מיום 2.7.24). בהתאם לכך, גם ניתנה החלטתי מיום 16.9.24 הנזכרת לעיל. הוספתי והדגשתי כי לא בכדי נקבעה קביעה זו שמטרתה היתה ליצור מסגרת של שיח בין ההורים וליבון עניינים הקשורים בקטינים בסיוע מקצועי וטיפולי, וכל זאת, מתוך ראיית טובת הקטינים וההבנה כי בניית יסודות לשיח כזה מחוייבת היא במסגרת הטיפול במשפחה בכלל ולטובת הקשר בין האב והקטינות בפרט. במילים אחרות, חשוב ביותר שהקטינות יווכחו שיש תקשורת בין ההורים בעניינן ומדובר בתקשורת בונה ומקדמת. הוספתי וקבעתי בהחלטה מיום 22.9.24 כי משהבהירה המומחית כי הנושא לא נדון אצלה, ובנסיבות האמורות, אני רואה להנחות את המומחית לקיים פגישה עם הצדדים בתוך 7 הימים הבאים במטרה לגבש מתווה מוסכם לגבי הקטינות ולהגיש דיווח בתוך מועד זה. הלו”ז הקצר הוא בהינתן העובדה כי הקטינות ללא מסגרת לימודית ומטבע הדברים שיש לתת כעת קדימות לעניין זה.
ביום 30.9.24 הוגש דיווח של המומחית ולפיו ההורים אינם מצליחים לקיים שיח קונסטרוקטיבי ולא הצליחו כלל לדון בנושא המסגרות החינוך ל-3 הקטינות הגדולות בשל המאבק ביניהם, ועל כן, אין מנוס מהכרעת בית המשפט בעניין.
בהחלטתי מיום 30.9.24 אפשרתי לצדדים להגיש טיעון משלים בעניין המסגרות החינוכיות במהלך היום, ושני הצדדים אכן הגישו טיעוניהם.
טענות הצדדים
עמדת האם
האם טוענת כי יש להורות על רישום 3 הקטינות הגדולות למסגרות חינוך של הזרם הדתי לאומי, ולא החרדי, שכן זהו רצונן של הקטינות, ומסגרות כאלו מתאימות לאורח החיים שהן מנהלות, שהוא דתי אך לא חרדי.
בבקשתה שהוגשה ביום 18.9.24 ציינה האם כי הקטינה שושנה רשומה לבית הספר … והיא מוכנה ללמוד בבית ספר זה, ולכן אין צורך בחתימת האב. אשר לקטינה רעות היא מעוניינת לעבור לאולפנת C, מסיבות של התאמה דתית וכי בתיכון … שבו למדה לא קיים מסלול לימודי לתלמידות כיתה … והיא לא מעוניינת “לקפוץ” לכיתה … וללמוד עם תלמידות שאינן בנות גילה. יצוין כי בהשלמת הטיעון שהוגשה ביום 30.9.24 הוסיפה האם ביחס לרעות כי הקטינה מבקשת להרשם גם לאולפנת … שהוא מוסד עם רמת לימודים גבוהה עם דגש על פעילויות חברתיות מושקעות להעצמה אישית, חברתית ורוחנית והיא הוזמנה לראיון אך ממתינה להחלטת בית המשפט. אשר לקטינה מיטל, האם ציינה כי היא מעוניינת ללמוד באולפנת C. האם ציינה כי אמנם, בעניין הקטינה מיטל צריך להתקיים אבחון פסיכודיאגנוסטי, ואולם פגישה ראשונה נקבעה ליום 13.10.24 ושניה ביום 27.10.24, ואין להותיר את הקטינה ללא מסגרת עד להגשת האבחון. בהשלמת הטיעון מטעם האם שהוגשה ביום 30.9.24 היא הוסיפה כי גם בית הספר … ב-A שהוא בעל רמת לימודים גבוהה, עם תלמידות איכותיות ורמה דתית גבוהה, אשר מוגדר גם כתלמוד תורה לבנות עם דגש על מקצועות קודש לצד מקצועות חול, מתאים למיטל.
האם טוענת כי התעקשות האב על כך שהקטינות תלמדנה במסגרות חרדיות היא גישה נוקשה אשר אינה מתאימה ל-3 הקטינות הגדולות מבחינה דתית, חברתית וערכית, וגם אין בה כדי לספק רמה לימודית נדרשת עבורן.
עמדת האב
האב טוען כי יש לדחות את בקשת האם ולהורות על רישום הקטינות רעות ומיטל למסגרת חינוך שמשתייכת לחינוך החרדי.
האב טוען כי הגם שנושא מסגרות החינוך עלה כבר לפני חודשים, והתקיימו מפגשים כסדרם בקיץ אצל המומחית, האם נמנעה מלהעלות את הדברים אצל המומחית והקטינות אינן משתתפות במסגרת החינוכית מאז תחילת השנה, אלא רק לאחרונה, וזאת תוך התנהלות מניפולטיבית וניסיונה כבעבר ליצור עובדות מוגמרות.
לטענת האב, העתרות לבקשת האם להתיר את מעבר 3 הקטינות הגדולות לאולפנה, יהווה “פרס למעוול” כלשונו, וגם יתן לה הכשר להמשיך את הניכור ההורי כדי להשיג הישגים אישיים שאינם עולים עם טובת הקטינות. לכן, לטענת האב, יש להכריע לעניין מסגרות החינוך תוך הדרשות להשלכות הנלוות לכך ביחס לרעות ומיטל. לטענתו, לא מדובר רק בהכרעה לעניין רמת המתירנות והעדר האדיקות הדתית של המסגרות שהאם מבקשת לרשום את הקטינות אליהן אלא משמעות הכרעה שבה תתקבל עמדת האם היא גם במתן תמיכה והיתר לשינוי בהשקפת עולמן של הקטינות; שכן המסגרת הדתית לאומית שונה בתכלית מהמסגרות המתאימות לקהילה החרדית עליה נמנית המשפחה כולה, ואליה משוייכים הקטינים הנוספים.
לטענת האב, העתרות לבקשת האב עלולה להביא “למדרון חלקלק” כלשונו ביחס לשאר הקטינים ובשלב זה גם של הקטינה שושנה ו… ובהמשך גם של … הקטינים הקטנים.
האב מעלה את מוסד E כפתרון חלופי אופציונלי, אשר לדבריו, מצד אחד, הוא מהווה מסגרת מתירנית ומשוחררת בהרבה מהחינוך החרדי הרגיל, אך מצד אחר לא יזעזע את עולמן הפנימי ויותירן תחת המטריה החרדית והשקפת עולם זהה ואחידה ליתר האחים, בלי לפצלם לשני מחנות.
עמדת האפוטרופסית לדין
בעמדתה שהוגשה ביום 22.9.24, ציינה האפוטרופסית לדין, עו”ד עינת גריכטר, שמונתה ל-4 הקטינות הגדולות כי שושנה רשומה בבית ספר … וזו שנת הלימודים האחרונה שלה וכי היא לא לומדת אלא עובדת. הקטינה רעות רשומה לבית ספר … אך אינה מרוצה מרמת הלימודים שם ומרמת התלמידות האחרות והיא מבקשת ללמוד במוסד רציני יותר. הקטינה אינה מעוניינת ללמוד במסגרת חרדית וכן מסרה שיש לה חברות באולפנת C. הקטינה מיטל מבקשת לעבור לאולפנת C. היא מסרה כי היא מתחברת יותר לסגנון הדתי מאשר החרדי.
האפוטרופסית לדין מצטטת מתוך האינטרנט מידע על אולפנת C שהיא מסגרת תורנית ואמונית עם רמת לימודים גבוהה תוך הקניית רוחב אופקים ועידוד התלמידות למיצוי יכולות והצלחה מירבית בכל מקצועות הלימוד.
האפוטרופסית לדין סבורה כי יש לתת משקל רב לרצונן של הקטינות, בשים לב לבגרותן והתרשמות האפוטרופסית לדין כי מדובר ברצונן האותנטי אשר הוא מגובש ומנומק. הקטינות עברו תהליך הדרגתי של שינוי באורח חייהן והן פחות חרדיות אך עדיין שומרות מאוד על הדת ורוצות להמשיך כך.
העובדה כי הקטינות רעות ומיטל נעדרות ממסגרות החינוך מאז תחילת השנה מדאיגה וחמורה ופוגעת התפתחותן ועלולה לפגוע בעתידן. יש לאפשר להן ללמוד במסגרות שהן בוחרות שכן חזקה כי בדרך זו הן תגענה בחפץ לב למסגרות כאלו וישתפו פעולה, להבדיל ממסגרות שנכפות עליהן.
האפוטרופסית לדין סבורה כי אולפנת C לא מהווה מסגרת עם אופי שונה לחלוטין מהמסגרות שבהן התחנכו עד כה.
יצוין כי בעמדה משלימה שהוגשה ביום 23.9.24 על ידי האפוטרופסית לדין בעניין מיטל נמסר כי אמנם טרם נערך אבחון פסיכודיאגנוסטי למיטל ואולם אין להותירה ללא מסגרת עד לקבלת התוצאות של האבחון אלא המלצת האפוטרופסית לדין היא שתתחיל מיידית את לימודיה באולפנת C, לאחר שהקטינה החליטה שלא להיוותר ללא מסגרת עד לקבלת תוצאות האבחון הפסיכודיאגנוסטי.
דיון והכרעה
במקרה דנן, האב אינו מעלה טענות כלשהן בעניין רמתה הלימודית של המסגרת החינוכית שבה מבקשת האם כי הקטינות יתחנכו. המחלוקת בתיק דנן נוגעת אך ורק לאופי המסגרת החינוכית שבה ילמדו 3 הקטינות הגדולות – האם במסגרת דתית לאומית, כבקשת האם ובאופן התואם את רצונן של הקטינות, או במסגרת חרדית, כעמדת האב.
בהתאם לסע’ 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב – 1962, במקום שבו אין הסכמה בין ההורים בנוגע לקטין, רשאי בית המשפט להכריע בעניין “כפי שייראה לו לטובת הקטין”.
ואכן, עקרון טובת הקטין הוא כידוע עקרון העל המנחה את בית המשפט בכל הליך בו מעורבים קטינים. ראו למשל דבריו של כב’ הש’ אלון בע”א 121/79 פלוני נ’ פלונית, פ”ד לד(2) 253):
“כבכול נושא שבתחום זה, שבו מדובר בשלומו ובעתידו של קטין, הכלל המנחה והקובע בכל החלטה שהיא, הוא טובתו של הקטין” (פסקה 7 לפסק הדין).
ודוק, הכרעת בית המשפט צריכה להתבסס על טובתו של הילד הספציפי הבא בפניו. וכפי שנקבע בבע”מ 27/06 פלוני נ’ פלוני (פורסם בנבו), מפי כב’ הש’ ארבל:
“בהכריעו בשאלת טובת הילד שומה על בית המשפט ליתן החלטתו בראש ובראשונה בהתבסס על עובדות המקרה שבפניו, ולאחר שהתבררו כל הנתונים הצריכים לעניין ונבחן כל נזק אפשרי לטובתו של הילד שגורלו נתון להכרעת בית המשפט” (פסקה 13 לפסק הדין).
סבורתני כי טובתן של הקטינות הספציפיות שבפני היא כי הן תלמדנה במסגרות חינוך שהן רוצות ומבקשות ללמוד בהן, וזאת בשל מכלול נימוקים.
לא ניתן להתעלם מגילן של הקטינות. עסקינן ב-3 קטינות בוגרות בגיל – שושנה בת 17.5 שנים, רעות בת 16 שנים, ומיטל בת 14 שנים. אין מקום, וגם אין זה מעשי, להתעלם מרצונן המובהק של הקטינות בהינתן גילן. כפי שניתן להבין מעמדת האב, שמתמקד בקטינות רעות ומיטל, נראה (במשתמע) כי גם הוא אינו מתנגד כי רצונה של הקטינה שושנה יכובד.
אציין כי נושא מסגרות החינוך וחוסר שביעות רצונן של הקטינות מהמסגרות שבהן התחנכו עלה כבר בפגישתי עם הקטינות שהתקיימה ביום 9.5.24. מדובר בבנות נבונות מאוד וורבליות (למעט מיטל שהיא נבונה מאוד אך מכונסת וסגורה יותר), בעלות תחומי עניין ותחביבים מפותחים, והתרשמתי כי עמדתן בנושא המסגרות היא תולדה של תובנות עצמאיות ואותנטיות. זו גם התרשמות האפוטרופסית לדין, כאמור בעמדתה.
בנוסף, וכפי שמציינת האפוטרופסית לדין, 3 הקטינות הגדולות עברו תהליך של מעבר מקיום אורח חיים חרדי אדוק, כזה שנהג לעת שהמשפחה היתה מאוחדת, לאורח חיים דתי ושומר מצוות אך פחות אדוק. בהינתן האמור, הן רוצות, מטבע הדברים, ללמוד עם תלמידות שמקיימות אורח חיים דומה לזה שלהן היום. האמור בעמדת האפוטרופסית לדין בא לידי ביטוי גם בפגישה שהתקיימה בלשכתי עם הקטינות. ברי לפיכך מדוע אין הן מעוניינות ללמוד במסגרת חינוך שמשתייכת לזרם החרדי, אשר אינה תואמת עוד את השקפת עולמן ואורח חייהן, ולא מצאתי נימוק שלא לקחת בחשבון שינוי זה שחל באורח חייהם.
העובדה שהמשפחה קיימנה אורח חיים חרדי בתקופת החיים המשותפת וכי קטינים אחרים מתחנכים במסגרות חרדיות, אין בה כדי להצדיק התעלמות מהעדפותיהן הברורות של שלוש הקטינות הגדולות שמשקפות את השינוי שחל בתפישת עולמן ובאורח חייהן.
גם החשש כי הדבר יגביר את הפיצול במשפחה אין בו כדי להצדיק כפיית מסגרת חרדית על הקטינות. אכן, קיים פיצול מצער מאוד במשפחה במובן זה ש-4 הקטינות הגדולות במשפחה אינן בקשר עם האב זה כמה חודשים ואילו … הקטינים הקטנים גרים בבית האב כבית עיקרי עם זמני שהות עם האם. כדי להתמודד עם בעיית הקשר מונתה המומחית ששוקדת על המדוכה זה כ-3 חודשים אך ברי כי טיפול על פי טבעו הוא תהליכי ונדרש זמן למיצויו בתקווה לכך שהטיפול יניב תוצאות רצויות במישור הקשר.
אני סבורה עוד כי צודקת לחלוטין האפוטרופסית לדין שמדגישה את העובדה כי 3 הקטינות הגדולות “הצביעו ברגליים” ולא הלכו למסגרות החינוך מאז תחילת שנת הלימודים, וכדי לגייסן לשוב למסגרת, הכרח כי המסגרת החינוכית שתיבחר תהלום את רצונן כדי שיתגייסו מחדש ללימודים ויתמידו בלימודיהן גם בהמשך. כפיית מסגרות חינוך על קטינות אלו בניגוד מוחלט לרצונן עלולה להביא לכך כי הן תמשכנה לא ללכת למסגרות במקרה הרע או להשתתף בהן חלקית או באופן לא באמת קונסטרוקטיבי במקרה הטוב, תוך פגיעה בהתפתחותן ובעתידן.
לבסוף, לא מצאתי לקבל את נימוק ההתנגדות שהעלה האב בעמדתו כאילו היעתרות לבקשת האב משמעה מתן פרס לאם, על אף התנהגותה הנפסדת, ומתן הכשר להמשך ניכור הורי. בהכרעה לעניין מסגרות החינוך, ודאי שעה שעסקינן בקטינות בוגרות ומגובשות בדעתן שעברו תהליך של מעבר מאורח חיים חרדי אדוק לאורח חיים דתי ושומר מצוות אך פחות אדוק, אין מקום לטעמי לתת משקל משמעותי למאבק הכוח בין ההורים וגם לא לעניין הניכור ההורי. מעבר לכך, ניסיונו של בית המשפט מלמד כי החלטה סמכותנית כופה על קטינים שאינם צעירים מאוד, בנושא מסגרות החינוך, שעה שעסקינן במשפחה שסובלת מבעיות הסתה וניכור הורי, דווקא מחריפה את בעיית הקשר, ובד בבד אינה יוצרת מחויבות של הקטין כלפי לימודיו.
סבורתני כי דווקא בשל בעיית הקשר החריפה שנוצרה בין האב לקטינות – גם אם כתולדה, בין השאר, של ניכור הורי של האם כלפי האב – כפיית מסגרות חינוך על מי משלוש הקטינות הגדולות דווקא יחזק את התנגדותן לחידוש הקשר עמו, בתחושה שהוא לא רואה אותן ואת רצונן. לא בכדי ביקשתי מהאב בהחלטתי מיום 30.9.24, עת אפשרתי להורים להגיש השלמות טיעון, לשקול את עמדתו בשים לב לרצונן של הקטינות ולאמור בעמדת האפוטרופסית לדין.
סיכום
סיכומו של דבר, אני נעתרת לבקשת האם לענין התחנכות הקטינות רעות ומיטל במסגרת תורנית לאומית – אולפנת C או אולפנת … ביחס לרעות ובית ספר … ב-A ביחס למיטל, לפי בחירתן של הקטינות. ואולם, ההרשמה חייבת להיעשות במהלך השבוע הבא (אחרי ראש השנה ושבת) כדי שהקטינות יחלו בלימודיהן ללא עיכוב נוסף.
לגבי הקטינה שושנה, אני מבינה שהיא רשומה בבית הספר … והיא נכונה להמשיך ללמוד בו. ככל ותבחר לעבור לאולפנת C או מוסד תורני לאומי אחר, הדבר יתאפשר לה לפי בחירתה.
כך לגבי הקטינה מיטל, היא תתחנך באולפנת C או ב… ב-A, לפי רצונה.
משוכנעתני כי האב יכבד החלטה זו, יתשף פעולה עם ההרשמה למסגרות, ויוסיף חתימתו לכל מסמך שידרש כדי לקיימה.
ואולם, לנוכח בעיית העדר האינטרקציה וחוסר שיתוף הפעולה בין ההורים, לרבות בנושא המסגרות, כאמור בדיווח של המומחית שהוגש ביום 30.9.24, וכדי למנוע חיכוכים והתלקחויות נוספות ביניהם, ומכל שכן כשאלו מתרחשים בעת ההרשמה ומחוץ למסגרת הטיפולית, ובמיוחד כדי למנוע עיכוב בהרשמה למסגרות החינוך (גם כתוצאה גם מקושי לתאם מועדים בין שני ההורים והעובדה כי האב מטופל ב-… הקטינים הקטנים), אני רואה להסמיך את האם לבצע את הפעולות הנדרשות לעניין זה בחתימתה בלבד, וללא צורך בנוכחות האב או בחתימתו, ובלבד, שהיא תגיש הודעה לתיק בדבר ההרשמה למסגרות החינוך תוך פירוטן עד ליום 10.10.24.
ניתן להגיש פסיקתה לחתימתי.
אין צו להוצאות בנסיבות העניין.
החלטה זו מתקנת 3 טעויות שנפלו בהחלטה (במסמך) מיום 1.10.24.
ניתנה היום, כ”ח אלול תשפ”ד, 01 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
