בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
מבקש
האב
באמצעות ב”כ עו”ד עדנה אשכנזי
נגד
משיבה
האם
ע”י ב”כ עו”ד תומר ברזיק
החלטה
לפני בקשת האב למינוי מומחה “בתחום סרבנות קשר/ניכור הורי והמסוגלות ההורית … אשר יחווה את דעתו בעניין מסוגלות ההורית של הצדדים וההתפתחות סרבנות הקשר ויציע דרכי טיפול לשימור קשר רציף ומשמעותי בין האב לקטינים”.
הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לחלוקת זמני שהות.
רקע עובדתית רלוונטי
האב והאם נישאו זל”ז כדמו”י ביום XXX.
כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולדו 3 קטינים:
י.מ.י.יליד XXX
מ. ר.ילידת XXX
נ. י.יליד XXX
(להלן: “הקטינים”)
בעקבות פרידת הצדדים, נפתחו מספר הליכים משפטיים, לרבות הליך משפטי זה.
לאור מורכבות הקשר בין ההורים ועוצמת הסכסוך ההורי, מעורבים בהליך זה מספר גורמים מקצועיים וביניהם: עו”ס לסדרי דין (להלן: “העו”ס”) ואפוטרופסה לדין (להלן: “האפוט’ לדין”). כמו כן, המשפחה נמצאת בטיפול משפחתי במרכז ההורים וילדים למעלה מחצי שנה (להלן: “הטיפול”).
במהלך ההליך שנפתח בחודש דצמבר 2021 הוגשו מספר תסקירים, תסקירים משלימים, ועדכונים שונים מטעם העו”ס. התסקיר האחרון הוגש ביום 22.7.24 (להלן: “התסקיר”) ובו הומלץ, בין היתר, על המשך הטיפול המשפחתי, על הפניית ההורים לתיאום הורי אגב הפסקת מעורבות העו”ס והפסקת הדיונים המשפטיים בנושא מושא הליך זה.
חלוקת זמני השהות הנוכחית הינה כי האב פוגש את הקטינים בימים ב’ (ללא לינה) ו-ה’ (כולל לינה) ובשבת “מברכים” הקטינים שוהים עם האב בבית הוריו והאב משיב את הקטינים למסגרת החינוך ביום א’.
טענות האב בתמצית
האם יצאה למקלט לנשים מוכות וכתוצאה מכך, הקטינים נותקו מהאב וממשפחתו המורחבת ללא כל סיבה.
האם שינתה את מוסדות החינוך של הקטינים ואת אורח חייהם ללא קבלת הסכמת האב.
האם החליטה לפעול לניתוק הדרגתי של האב מהקטינים והדבר בא לידי ביטוי בתסקירים.
האם מקליטה את הקטינים, מסיתה ומפחידה אותם ומטרפדת את לימודיהם במוסד החינוכי.
התדרדרות הקשר בין האב לקטינים וסירוב רשויות הרווחה להרחיב את זמני השהות, מחייבים חוות דעת מקצועית חלופית.
תמצית טענות האם
עניין לנו “באחת הבקשות ההזויות” [כך במקור – פ”ג].
בתיק זה הוגשו לא פחות מ-5 תסקירים, וכאשר ההמלצות של התסקיר האחרון, שאושרו אף על ידי האפוט’ לדין, לא עומדות בקנה אחד עם תפיסת עולמו של האב, “הפכו גורמי המקצוע לאויבות האם” [כך במקור – פ”ג].
אין ניכור הורי וגם לא היה ניכור הורי.
הקשר עם האב השתפר ולטענת האב הוא אף קשר מצוין.
יש לסיים את ההליך אשר נמשך 3 שנים על דרך אימוץ המלצות של התסקיר, תוך דחיית הבקשה.
עמדת האפוט’ לדין
יש לבחון האם מינוי מומחה יכול להיות במקביל לטיפול.
האפוט’ לדין לא התרשמה כי קיימת הסתה מצד מי מההורים ואולם אינה מביעה התנגדות למינוי מומחה כל עוד לא ייפגע הטיפול.
הכרעה
לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ניכור הורי הוא תופעה חמורה ראו: תלה”מ 49399-07-21 פלונית נ’ פלוני (14.4.2024) וכאשר נטענת טענת ניכור הורי, יש לבסס אותה באופן ממשי ומשכנע, באמצעות ראיות אובייקטיביות ולא באמצעות תחושות סובייקטיביות של הורה כלשהו ראו: תלה”מ 13196-11-18 ב. נ’ ב. (30.1.2019).
במקרה שלפני, האב לא הביא ראיות אובייקטיביות ומשכנעות לקיומו של ניכור ההורי הנטען.
האב ביסס את טיעוניו, בין היתר, על תסקיר מיום 4.7.23 תוך התעלמות מוחלטת מהתסקיר, אשר הוגש כאמור ביום 22.7.24 ואין בו כל אינדיקציה לקיומו של ניכור הורי. להפך, צוין בתסקיר כי כל המשפחה משתתפת פעולה באופן מלא בטיפול וכי שני ההורים “מאפשרים לילדים לאהוב את ההורה האחר ללא סייג…”.
גם האפוט’ לדין לא התרשמה כי קיימת הסתה על ידי מי מההורים.
נוסף על כך, כאשר אנו מדברים בניכור הורי, אנו מדברים בהתרחקותו של קטין מאחד ההורים וללא צידוק ראו: תלה”מ 2621-12-22 ד. נ’ צ. ד. (18.12.22) ובטרם יינתן סעד בבקשה שעניינה טענה לניכור הורי, על ביהמ”ש לקבוע כי קיים נתק או קיימת פגיעה בקשר בין הורה אחד לבין ילדו ראו: י”ס 58557-04-19 האם נ’ האב (17.6.2019).
במקרה שלפני, קיימת חלוקת זמני שהות קבועה וסדורה בין האב לקטינים, אשר כוללת מפגשים באמצע שבוע, לינת הקטינים בבית האב וסופ”ש בשבת “מברכים” כולל לינה, כך שלא מדובר בניכור הורי כלל ואף לא בסרבנות של הקטינים לקשר עם האב.
על יסוד מסקנה זו, לא מצאתי מקום למנות מומחה בתחום סרבנות קשר.
הוא הדין ביחס למינוי מומחה לבדיקת מסוגלות הורית.
כידוע, הוראה על ביצועה של בדיקת מסוגלות הורית אינה צריכה להיעשות כדבר שבשגרה. מדובר בתהליך אבחוני הכולל בדיקות שונות ביניהן בדיקות הנערכות במישרין לקטין. אין להעמיס על הקטין בדיקות פסיכולוגיות ללא צורך ורק כדי לרצות את אחד מהוריו ראו: רמ”ש 56389-03-15 ק.ש נ’ ע.ש (16.4.2015); תלה”מ 53952-03-17 ב’ נ’ ב’ (20.8.2019).
במקרה שלפני, ישנה מעורבות ממשית של גורמי מקצוע שונים, אשר נפגשים עם הקטינים מפעם לפעם. לצורך ההמחשה יובהר כי רק לצורך הכנת התסקיר האחרון, העו”ס ערכה שיחות עם שלושת הקטינים וצפתה באינטראקציה בין הקטינים ולכל אחד מההורים.
בנוסף, הקטינים נפגשים עם האפוט’ לדין והם נמצאים בטיפול. במצב דברים זה, מעורבות של גורם מקצועי נוסף עשויה להטיל עומס על הקטינים שלא לצורך.
זאת ועוד, בדיקת מסוגלות הורית נעשית ככלל ורק לאחר שגורמי הרווחה מרגישים כי הכלים שברשותם אינם מספיקים למקרה הנדון ראו: תלה”מ 8490-07-17 ד.ח.ג. נ’ מ.ד. (13.6.18).
במקרה שלפני, במסגרת התסקיר, ניתנו המלצות, לרבות המלצות טיפוליות כך שאין מקום למנות מומחה גם מטעם זה.
טענת האב כי חלה חובה למנות מומחה שיבחן את טובת הקטינים נכונה ובית המשפט ער לחובתו למנות גורמים מקצועיים ראו: עמ”ש 27773-01-24 ר. נ’ ר. (10.6.2024).
כפועל יוצא מחובה זו, מונו בתיק זה הגורמים המקצועיים, וביניהם העו”ס שמעמדה הוכר בפסיקה כשווה ערך לחוות דעת מומחה ראו: בע”מ 4259/06 פלוני נ’ היועמ”ש (13.7.2006), בע”מ 5072/10 פלוני נ’ אלמונית (26.10.2010); רמ”ש 2107-07-22 פלונית נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ב_ (12.7.2022) תלה”מ 16510-03-24 האם נ’ האב (29.5.2024).
כאשר ישנה מעורבות ממשית של העו”ס, אין כל חובה למנות מומחה נוסף שכן שהמומחה נפגש עם המשפחה באופן חד פעמי, ואילו רשויות הרווחה נמצאות עמם בקשר מתמיד ראו: עמ”ש 38131-07-21 ל. נ’ א. (10.4.2022).
טענת האב כי יש למנות מומחה נוכח סירוב העו”ס להרחיב את זמני השהות דינה להידחות.
עסקינן הלכה למעשה בבקשה למנות מומחה נוסף, סעד שלא ייעשה שבשגרה ראו: רע”א 3620-04-24 פלוני נ’ צבי כהן חולון ירוקה בע”מ ואח’ (19.4.2024) אלא במקרים יוצאי דופן בהם סבור בית המשפט כי לא ניתן לסמוך ממצאים על יסוד חוות דעת שמונחת לפניו ראו: רע”א 846/24 רובינשטיין ב.ש. סחר ונדל”ן בע”מ נציגות הבית המשותף משד’ ניצה 20 נתניה (8.4.2024).
במקרה שלפניי, בהחלטה מיום 12.9.24 ומבלי לקבוע מסמרות כאמור בהחלטה זו, בית המשפט הציע לצדדים ליתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר, כך שלא ניתן לבוא ולומר כי מדובר בתסקיר שלא ניתן לסמוך על ממצאיו, ויש צורך למנות מומחה נוסף.
התוצאה היא כי הבקשה נדחית.
לאור התוצאה, האב יישא בהוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ שישולם לאם בתוך 30 ימים.
ניתן לפרסם החלטה זו בכפוף להשמטת כל הפרטים המזהים.
ניתנה היום, י”א תשרי תשפ”ה, 13 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
