בפני
כב’ השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר
התובע
פלוני ת”ז 00
ע”י ב”כ עו”ד ענבר שנהב
נגד
הנתבעת
אלמונית ת”ז 00
פסק דין
1. פסק דין זה עניינו הכרעה בתביעתו הנזיקית של האב בגין אירוע שאירע ביום 1.9.2020.
2. האירוע נשוא התביעה
2.1 ביום 31.8.2020 ניתנה החלטה בה הורה ביהמ”ש שהקטינים ישהו עם אביהם ביום 1.9.2020, כדי שיוכלו להשתתף בחתונת דודם.
2.2 למרות החלטת ביהמ”ש ועל מנת למנוע מהאב לקחת את הקטינים עימו לחתונת אחיו הוציאה האם את הקטינים מוקדם מבית הספר ונסעה עימם לצפון הארץ, תוך שהיא מנתקת כל אפשרות ליצירת קשר עימם וזאת עד למחרת ה-2.9.2020.
2.2 בעוד שהאב הציג גרסה סדורה למהלך העניינים, הנתמכת בראיות, בחרה האם שלא להציג כל גרסה נגדית וכל שטענה, שאינה זוכרת כלל מה אירע באותו יום וכי החלטת ביהמ”ש מיום 31.8.2020 לא הובאה כלל לידיעתה.
3. הראיות שהובאו על ידי הצדדים
3.1 הראיות שהביא האב
האב הוכיח את העובדות הבאות:
3.1.1 ביום 16.8.2020 שלחה באת כוחו של האב מכתב לבאת כוח האם, בוהתבקשה האם להחליף את זמני השהות שלה עם הקטינים ביום1.9.2020, היות ובמועד זה מתחתן אחי האב, דודם של הקטינים והאב רצהשהקטינים ישתתפו בחתונה יחד עם כל בני המשפחה ובני הדודים.
3.1.2 פנית האב לבאת כח האם נעשתה לאחר שהאב ניסה להגיע להסכמות עםהאם אך האם התעלמה מכל פניותיו.
3.1.3 כיוון שהאם לא נענתה לפנייתו של האב באמצעות באת כוחו, פנה האבבבקשה דחופה לבית המשפט, ביום 25.8.2020, והבקשה הועברה ע”י כבודהשופטת תמר סנונית פורר, כשופטת תורנית, לתגובת האם תוך 3 ימים.
3.1.4 האם הגישה את תגובתה, בה הביעה את התנגדותה להשתתפות הקטיניםבחתונת דודם בנימוק שהם עלולים להידבק בנגיף הקורונה, בשל כמותהמשתתפים.
3.1.5 האב השיב מיד שהחתונה עומדת בכל הכללים והנחיות משרד הבריאות וכיאין כל בסיס להתנגדות האם.
3.1.6 ביום 31.8.2020 ניתנה על ידי ביהמ”ש ההחלטה הבאה:
“… לאחר עיון בבקשה ובתגובות ולאור הודעת האב כי החתונה תתקיים על פי כללי התו הסגול בקפסולות ובהתאם להנחיות משרד הבריאות, אני מורה כי הקטינים ישהו עם האב ביום 1.9.2020, באופן שיאפשר את השתתפותם בחתונת הדוד. ( הדגשה שלי א.ז.ר.).
3.1.7 בהחלטה זו צפו ביום 31.8.2020 באי כוח האב והאם.
3.1.8 ביום 31.8.2020 ניתנה החלטה נוספת, לאור הגשת בקשה נוספת של האםוהיא ש”ההחלטה מיום 31.8.2020 בעינה עומדת” ואף החלטה זו נצפתהע”י באי כח האב והאם.
3.1.9 למרות החלטת ביהמ”ש שהקטינים ישהו עם האב ביום 1.9.20 כדי שיוכלולהשתתף בחתונת דודם, לקחה האם את הקטינים ממסגרות החינוךבשעה מוקדמת יותר, כשהיא מסבירה למחנכת של הקטינה שהיא עושהכן, כיוון שיש אירוע בערב (לראיה ראה התכתבות האב עם מחנכת ביתהספר.
3.1.10 האם בחרה לברוח לצפון הארץ, יחד עם הקטינים, שהינם בני 7 ו-5 ולראיההציג האב אישור נסיעה של רכב האם בכביש 6 ביום 1.9.2020.
3.1.11 האם נטלה את הקטינים לצפון, בניגוד להחלטת ביהמ”ש וכל זאת על מנתלסכל את השתתפותם של הקטינים בחתונת דודם, תוך שהיא מסכלת כלאפשרותליצור עימה קשר, כשהאב לא ידע היכן ילדיו וזאת עד למחרת.
3.1.12 האב גם הציג תמליל של שיחה שלו עם ילדיו אשר מספרים לו שהאם לקחהאותם לכינרת והם עצובים שלא השתתפו בחתונה.
3.2 הראיות שהביאה האם
3.2.1 בעוד שהאב הציג גרסה סדורה של השתלשלות העניינים, אשר נתמכה בראיות, בחרה האם שלא להציג כלל גרסה נגדית וכל שטענה, שאינה זוכרת כלל מה אירע ביום 1.9.2020 וכי החלטת ביהמ”ש מיום 31.8.2020 לא הובאה כלל לידיעתה.
3.2.2 עדות האם בחקירתה הנגדית הייתה מתחמקת עד שביהמ”שהוצרך להעיר לאם מספר פעמים שעליה להשיב לשאלות שהיא נשאלת.
4. המצב המשפטי
4.1 הגשת תביעת נזיקין בין בני משפחה מעלה שאלה עקרונית והיא האם צריכה להיות התייחסות מיוחדת לתביעות נזיקין בתוך המשפחה ומהן התביעות הנזיקיות בתוך המשפחה שראוי לנהלן.
4.2 החלת דיני הנזיקין על המסגרת המשפחתית נעשית ע”י בתי המשפט תוך הפעלת שיקולי מדיניות משפטית תוך בחינה מדוקדקת האם נכון במקרה המובא לדיון להחיל את דיני הנזיקין ולחייב בפיצוי וזאת על מנת למצוא את האיזון הנכון בין הרצון להנחיל נורמת התנהגות ראויה לבין החשש לפגוע בתא המשפחתי ואכן ביהמ”ש משתמשים עדין במשורה בעוולות הנזיקיות בכל הנוגע לענייני המשפחה.
4.3 וכפי שציינה כב’ השופטת (בדימוס) נילי מימון במאמרה:
“אף שדיני הנזיקין ומשפט העוולות אינם נעצרים על מפתנו של התא המשפחתי, הרי שבית המשפט ינקוט משנה זהירות קודם שיבוא ויכניס את דיני העוולות הנזיקיות במובנם הרגיל והשגור לפיתחו של המרחב המשפחתי. בית המשפט יקדים ויבחן בחון היטב האומנם ראויה הסוגיה המובאת לפניו להיבחן במשקפיים נזיקיות רגילות או שמא בחינה שכזו רב בה הנזק על התועלת, שהרי שלמותו של התא המשפחתי ושמירתם של הנימים העדינים הקושרים בין פרטיו, תלויים לא אחת בהעדרה של עין בוחנת ובולשת אשר אינה מניחה לקשר המשפחתי להתפתח באופן טבעי. התערבות גסה בהתנהלות המשפחתית, אף אם מטרתה ליתן סעד לצד נפגע, עלולה לגרום נזק לבני המשפחה האחרים ובכך נמצא ביהמ”ש עושה מלאכתו חסרה. מתוך שכך תביעה נזיקית בתוך המשפחה שעניינה בעילות העולות מן המרחב המשפחתי, דוגמת הפרת חובות הוריות או בינזוגיות, לא תבחן על דרך הכלל במטבעות חוק נזיקיות רגילות”.
4.4 ההלכה הינה שהגשת תביעת נזיקין במרחב המשפחתי צריכה להיעשות במשורה ובזהירות יתרה, כשעל בית המשפט לבחון האם בגין האירוע או האירועים הנטענים ראוי להגיש תביעה נזיקית.
4.5 הרציו לצמצום הפתח להגשת תביעות נזיקין, הנוגעים לתא המשפחתי, הינו על מנת למנוע יצירת מדרון חלקלק אשר יציף את ביהמ”ש בתביעות מסוג זה, אשר רק ילבה את היחסים שבין ההורים ויפגע בתא המשפחתי, כשהנזק יעלה על התועלת.
4.6 כמו שנקבע ע”י כב’ השופט ויצמן בתמ”ש 658-02-10(פורסם בנבו 15.12.11).
“על אף שדרכן של תביעות נזיקיות אינה נעצרת על מפתנו של בית המשפט לענייני משפחה הרי שאין לאפשר להן מסלול אוטומטי ו”חלק” ועל ביהמ”ש לדקדק ולבחון היטב, נוכח טיבו וטיבעו של התא המשפחתי, האם מתן הסעד הנזיקי הינה הדרך הראויה להתמודד עם התובענה שהונחה לפיתחו”.
…
“… נראה כי איזון נכון בין האינטרסים הנזכרים לעיל יהא במתן סעד מתוך דיני הנזיקין אך ורק באם עסקינן בהפרה משמעותית וגסה של הסדרי הראיה אשר נעשתה בזדון ותוך קיפוח מוחלט של טובת הקטין וזכויותיו של ההורה האחר, וכן אחר שנוודא כי אין בנמצא סעד חלפי אשר יהא בו מחד לרפא את הנזק לנפגע ומאידך לא לפגוע פגיעה יתרה במירקם המשפחתי”. (הדגשה שלי –א.ז.ר.).
4.7 גם במקרה בו סבור ביהמ”ש שניתן להגיש תביעת נזיקין על התביעה להתבסס על אחת מעילות הנזיקין, המפורטות בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), כשרשימת העוולות המנויות בפקודה הינה רשימה סגורה, כשעילות התביעה השכיחות הינן עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה.
5. הנסיבות דנן
5.1 במקרה דנא יש לדון בתביעה הנזיקית בגין האירוע שארע ביום 1.9.2020 וזאת בניגוד ליתר הפעולות המפורטות בתביעה, שהינן, בין היתר סיכול ביצוע אבחון לקטינהוזאת לאור חומרתו של המעשה והעובדה שיש במעשה, שנעשה על ידי האם, כוונה להרע, תוך התעלמות מוחלטת מזכויות האב בקשר לילדיו והפרה בוטה של החלטת ביהמ”ש אשר הורתה שהקטינים יהיו עם האב וישתתפו בחתונת דודם. תוךהתנהלות שאינה הולמת הורה הרוצה בטובת ילדיו.
5.2 כפי שיובהר להלן, האב הוכיח שמעשה האם ביום 1.9.2020 ממלא אחר כל יסודות עוולת הרשלנות ומשכך אין כל צורך לבדוק האם מתקיימת גם עוולת הפרה חובה חקוקה.
6. עוולת הרשלנות
6.1 הרעיון העומד בבסיס עוולת הרשלנות הינו, כמפורט לעיל, מתן פיצוי על סטייה מהתנהגות ראויה, התנהגות שנופלת מסטנדרטים שקבעה החברה כדי להגן על אחרים מפני התנהגות שכזו.
6.2 פיצוי בגין עוולת הרשלנות יינתן מקום בו נפגע אינטרס שהחברה מעוניינת לשמור עליו. תביעה העומדת בתנאי עוולת הרשלנות יש בה הצהרה חברתית שהמעשה שגוי ועל המבצע אותו לפצות את הניזוק.
6.3 לצורך קיומה של עוולת הרשלנות יש צורך בקיומם של 3 יסודות:
קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית של המעוול כלפי הניזוק.
הפרת חובת הזהירות.
גרימת נזק.
.
6.4 קיומה של חובת זהירות מושגית
6.4.1 קיומה של חבות זהירות נבדקת בשני מישורים: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.
6.4.2 חובת הזהירות המושגית נקבעת לפי מבחן הצפיות. האם הסוג הכללי, אליו משתייכים המזיק והניזוק מקימים חובות זהירות האחד כלפי משנהו ובמידה והתשובה חיובית מתבררת חובת הזהירות הקונקרטית, המתייחסת לצדדים הספציפיים נשוא הדיון.
6.4.3 בנסיבות דנא, מתקיימת חובת זהירות מושגית מכח סעיפים 15,17 ו-18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962.
סעיף 15 לחוק קובע:
“אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ומשלוח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם וצמודה לו הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו”. ( הדגשה שלי א.ז.ר.).
סעיף 17 לחוק קובע:
“באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין”.
סעיף 18 לחוק קובע, שבכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה, והיה ולא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם, אזי על פי סעיף 19 לחוק הם רשאים לפנות לביהמ”ש אשר יכריע בנידון.
6.4.4 הזכות להחזיק בקטין, הנתונה לשני ההורים, כוללת גם את זמני השהות שיש לכל הורה עם ילדו, כשבהיעדר הסכמה, יש לפנות לביהמ”ש אשר יכריע בנידון ויש לקיים את הכרעתו.
6.4.5 זאת ועוד, על פי סעיף 17 לחוק, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטינים, כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.
6.4.6 התנהגות סבירה וטובתם של הקטינים הינה שהורה אחד לא ימנע מילדיו להשתתף באירוע משפחתי של ההורה השני.
6.5 קיומה של חובת זהירות קונקרטית
בנסיבות דנן, חלה על האם חובת זהירות קונקרטית כלפי האב, מכח החלטות ביהמ”ש ביום 31.8.2020 אשר קבעו במפורש שהקטינים ישהו עם אביהם ביום 1.9.2020 על מנת שיוכלו להשתתף בחתונת דודם יחד עם כל בני המשפחה.
6.6 הפרת חובת הזהירות
בנסיבות דידן, הפרה האם, באופן בוטה, את חובותיה כלפי האב והקטינים כאחד, בכך שלא קיימה אחר החלטות ביהמ”ש וחטפה אותם בניגוד להסכמת האב לצפון וכל זאת על מנת שלא ישתתפו בחתונת דודם וזאת תוך הפרת החלטות ביהמ”ש אשר הוכח לביהמ”ש שבאת כוחה של האם צפתה בהן מבעוד מועד.
6.7 גרימת נזק
6.7.1 בנסיבות דנן, לא הוכיח האב כל נזק כספי מוכח ותביעתו הכספית של האב מתבססת על דרישה לפסיקת נזק בגין של עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו בשל היעדרותם של ילדיו בחתונה ודאגתו הרבה לשלומם כשהאם ניתקה כל אפשרות ליצור עימה קשר כדי לברר היכן הקטינים.
6.7.2 פיצוי בגין נזק לא מוחשי, קשה להעריכו וקשה לכמתו בכסף והוא נתון להכרעת ביהמ”ש, תוך התחשבות במכלול המרכיבים ובכללם טיב הנזק, השפעתו על הניזוק והסבל הסובייקטיבי שעבר הניזוק.
6.7.3 כב’ השופט ברק התייחס לכללים הקיימים בהערכת נזק לא ממוני וקבע בע”א 2055/99 פלוני נ’ הרב ניסים זאב ואח’ פ”ד נ”ה עמ’ 241:
“אכן את גלגל הזמן לא ניתן להשיב לאחור ועל כן, מטרת הפיצוי היא להעמיד את הניזוק במצב בו היה לולא מעשה הנזיקין, במידת האפשר… שיעור הפיצוי אינו קבוע מראש ואינו מוגבל אלא נתון לנסיבותיו של כל מקרה ולמאפייניו של הניזוק האינדיבידואלי… ודוק: קביעת הפיצוי בגין נזק לא ממוני קשה היא. כך, הן בשל הקושי האינטלקטואלי שביסוד ראש נזק זה, הן בשל הקושי להעריך בערכים כספיים את שיעורו של נזק מסוג זה… בה בעת, עקרון היסוד בדיני הנזיקין, של החזרת המצב לקדמותו, חולש גם על ראש נזק זה ומחייב, על כן, פיצוי הולם בגינו. מהו פיצוי הולם זה?… המבחן אינו של גבול אלא של מהות; הפיצוי צריך לשקף את מורכבות הנזק לניזוק האינדיבידואלי ואת השלכותיו עליו”. ( הדגשה שלי א.ז.ר.).
6.7.4 נטילת הקטינים לצפון הארץ, ביום בו נקבע שעליהם לשהות עם אביהם ולהשתתף בחתונת דודם, תוך ניתוק כל קשר עימם, וכל זאת כדי לסכל את השתתפות הקטינים יחד עם אביהם בחתונת דודם הינה התנהלות מקוממת עם אלמנט של כוונה להרע, כשהאם לא מצאה לנכון גם במועד ניהול התביעה להודות ששיקול דעתה היה מוטעה ולהכות על חטא על התנהלותה.
6.7.5 בנסיבות אלו, אני מעמידה את רכיב הכאב והסבל שמגיע לתובע בגין אירוע זה בסכום של 35,000 ₪.
7. סיכום
7.1 לאור האמור לעיל, אני מחייבת את האם בתשלום לאב בסך 35,000 ₪.
7.2 אני מחייבת את האם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסכום של 10,000 ₪.
7.3 פסק הדין יישלח לצדדים והתיק ייסגר.
7.4פסק הדין יפורסם, תוך השמטת הפרטים המזהים.
ניתן היום, כ”ד תמוז תשפ”ד, 30 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
