לפני:
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
המבקשת:
ר.מ.
ע”י ב”כ עו”ד הדס קליין
נגד
המשיב:
י.מ.
ע”י ב”כ עו”ד וורקו עזרא
החלטה
האב, הוא המשיב בבקשה שלפני, הגיש תובענה, לקביעת זמני שהות והבטחת קשר, הוגשה בקשה, על ידי המבקשת, לקבוע מקום מגורים מרכזי של הקטינים בביתה ולהורות על שינוי הסדרי השהות שנקבעו ע”י ביהמ”ש, בין היתר בהחלטה מיום 15.5.2024.
ביום 15.5.2024, קבע ביהמ”ש, כי זמני השהות במתכונת שהייתה, במועד מתן ההחלטה, יוותרו על כנם, הינו יומיים בשבוע אצל כל אחד מההורים וסופי שבוע ארוכים מתחלפים, וכן חלוקה שוויונית של חגי ישראל.
בנוסף, מונה לקטינים אפוטרופוס לדין והבקשה שלפני התבססה בין היתר על המלצות האפוטרופא בעיקר בעניינם של שני הקטינים Y וX. כן ניתנו הוראות לשילוב הצדדים בהליך טיפולי וניתנו הוראות לעו”ס לס”ד.
לשם ברור הבקשה נדרשה התייחסות העו”ס לסדרי דין, אשר במקביל לבירור הבקשה, נדרשה התייחסותם לסוגיות שונות שעלו במהלך ברור התובענה, ובהמשך להחלטה הנ”ל, וכן נדרשה התייחסות האפוטרופא לדין, שמונתה לקטינים.
דיון בבקשה נקבע להיום, 10.10.24, במעמד הצדדים, באי כוחם, האפוטרופא והגורמים הטיפוליים.
על מנת לקבל תמונה משלימה בעניינם של הקטינים, נדרשה האפוטרופא לדין לקיים שיחות עם הקטינים ולהציג בפני ביהמ”ש את מצבם ועמדתם, וכך עשתה במסגרת 3 עדכונים שהוגשו לבית המשפט ועדכון נוסף שדווח לביהמ”ש היום, במעמד הדיון לאחר שיחות טלפוניות שהתקיימו עם הקטינים יום קודם למועד הדיון.
המבקשת טענה, כי הקטינים X וY מצויים במצוקה המחייבת הפסקת זמני שהות הכוללים לינה, במהלך השבוע אצל אביהם, וזאת בהתאם לבקשתם נוכח התנהלות האב כלפיהם, העובדה כי הוא מערבם בקונפליקט של ההורים, ניסיונותיו להלך עליהם אימים וכיוצ”ב.
על מנת למקד את ההכרעה, אציין כבר עתה כי הבת S חגגה יום הולדת 18 ביום ____ ולכן אינה עוד קטינה ולא ניתן עוד לחייבה לקיים זמני השהות עם אביה באופן שנקבע ע”י ביהמ”ש.
באשר לקטין Z, הצדדים הודיעו, במעמד הדיון, שאין מניעה שגם הוא יחדל מקיומם של זמני השהות בהינתן גילו, כפי הוראת ביהמ”ש ואלו יתקיימו בהתאם לשיח והסכמות בין האב לבין הקטין.
לפיכך, אני מורה כי בעניינם של S וZ, יתקיימו זמני שהות עם האב שלא בהתאם להחלטה מיום 15.5.2024 אלא בהתאם לרצונם ובתיאום עם האב.
נוכח האמור, החלטה זו תתמקד רק בקטינים Y וX.
בעניינם, עדכנה האפוטרופוס לדין בחודש יולי 2024, כי הם מבקשים להפחית את זמני השהות אצל האב כך שY תלון אצל האם בלבד ותשהה עם האב מספר שעות בשבוע וכל סופ”ש שני, כאשר ציינה שהיא מבקשת להיות יותר בקרבת אמה, תוך שהיא מדגישה שאביה והקשר עמו חשובים לה, אך כיום אינה מסוגלת להכילו.
בעניינו של X, ביולי 2024, הודיע, כי הוא מבקש להמשיך ולקיים את הקשר עם אביו, אך זאת לצד כך שהאב יבין שאין מקום להתנהג בצורה עצבנית כלפיו ומבקש שימנע מצעקות רבות וכדבריו “שפחות יצעק עליי, שפחות יתעצבן”.
האפוטרופא המליצה לשלב את הקטינים בטיפול רגשי יחד עם האב, ולהפנות את המשפחה כולה לתחנה לטיפול זוגי ב___, תוך שהיא מדגישה את החשיבות של הימנעות ממעורבות הקטינים בסכסוך בין ההורים.
האפוטרופא הגישה עדכון נוסף לאחר שקיימה שיחה נוספת עם X וY, בו הודיעה כי הקטינים חוזרים על בקשתם ומבקשים, כדבריה “שיראו אותם ואת צרכיהם באופן נפרד מהסכסוך (בעצימות גבוהה) הקיים בין ההורים”.
בעדכון שלישי שהוגש, בחודש אוגוסט 2024, ציינה האפוטרופא כי בהמשך לשיחה שקיימה עם Y, נמסר לה שהיא מבקשת לפגוש את אביה פעם בשבוע ובנוגע לסופי השבוע והחגים “היא צריכה לחשוב על זה”, והוסיפה “אבא אמר לי שאם אני אהיה במשמורת של אמא הוא לא ירצה לפגוש אותי”. כמו כן, שיתפה Y בנוגע לאירועים פרטניים בהתנהלות מול אביה אשר הובילו אותו לכעס כלפיה ולדבריה חוסר התחשבות בצרכיה ורגשותיה.
באשר לקטין X, מסרה כי זה מספר שטוב לו אצל אביו אך שוב מבקש שימנע מלצעוק עליו.
בדיון שהתקיים, הודיעה האפוטרופוס: “לגבי הקטין X – במפגש הראשוני שלי ביוני הוא ביקש להשאיר את הדברים כמו שהם והדברים חזרו על עצמם באוגוסט. הדבר השתנה בשיחה שלי איתו ביום 21.8.24 סמוך ליום ההולדת שלו, הוא ביקש לעבור לבית אמו ולקיים עם אביו הסדרי שהייה שעתיים. שוחחתי איתו שוב אתמול והוא חזר על אותם דברים. לדבריו הוא שוחח על כך עם אביו ואביו אמר לו שהוא ינתק עמו את הקשר. לדבריו אביו החל לשאול אותו כל מיני שאלות. והוא סיפר שהוא לא מוציא אותם ומשאיר אותם בבית. זה מאוגוסט. אתמול הוא חזר על הדברים.”
בסופו של דבר, האפוטרופא ביקשה כי יינתן משקל לרצונם של הקטינים נוכח העצימות של הקונפליקט בין ההורים ונוכח ההשפעה שיש לכך על הקטינים, על מצבם הנפשי ועל ההשפעה היומיומית במסגרות של הקטינים, לרבות המסגרות הלימודיות. כן ציינה כי אין לאפשר קיום זמני שהות של הקטינים בנפרד ויש לוודא כי אלו מתקיימים יחדיו.
עוד הוסיפה האפוטרופא: “אני התרשמתי שהילדים מעורבים בכל הסכסוך הזה, גם השיח איתם במונחים המשפטיים שהם אומרים משמורת משותפת והסדרי שהייה לא אמורים להכיר. הם כן מעורבים בקונפליקט ההורי. ההתרשמות שלי בבית האב הייתה שהילדים יותר מכונסים ומאופקים והקול שלהם היה חלוש. אני נדרשתי להתקרב אליהם כדי לשמוע. אז כן יש נוקשות יותר בבית האב שהיא פחותה בבית האם. אני לא יודעת איך זה משפיע אבל זה יותר קשר והם יותר נוקשים. התרשמתי יותר מהמצוקה של Y, היא פשוט בכתה ואמרה שזה קשה לה והיא צריכה את הקרבה של האם.”
בנוסף לאמור, הוגשו תסקירים על ידי משרד הרווחה והשירותיים החברתיים בעיריית דימונה, מהם עלה, כי לא ניתן לקיים הליך טיפולי בתא המשפחתי היות והאב אינו מסכים לתת לאם, המבקשת, גט, כל עוד לא תגיע עמו להסכמות כראות עיניו וכל עוד הוא מחזיק בדעה שהאם גרמה לניכור של הילדים כלפיו.
לטענת הגורמים הטיפוליים, אין מקום לשלב הצדדים בהליך טיפולי במשרדם נוכח העצימות הגבוהה של הקונפליקט, שיש בה לפגוע ולגרום לנזק גדול יותר גם לקטינים, ככל וישולבו בטיפול. לכן, לטענתם, יש תחילה להשלים את הליך הגירושין ורק לאחר מכן לאפשר שילוב בהליך טיפולי.
במעמד הדיון, נדרשו הגורמים הטיפוליים להבהיר טענה זו והוסבר, בסופו של דבר, כי קיים קושי אצל האב לקיים הליך טיפולי במסגרת המוצעת היות והוא לא נותן בה אמון וכאשר קיימת מעורבות בלתי פוסקת של הקטינים בקונפליקט וכאשר הצדדים אינם מסוגלים להיות פתוחים להליך טיפולי. בעניין זה העידה גב’ א’ , העו”ס לס”ד: “מהחומר שלמדתי מדובר במשפחה שהיא מוכרת שנים רבות למערכת הרווחה. גם האבא בפרט מוכר ברווחה שנים רבות ממערכות יחסים אחרות, בנישואים הקודמים. יש היסטוריה שהאבא לא כל כך סומך על ההמלצות של המערכת שנמצאת בדימונה. גם עכשיו בחוץ הוא מאוד שמח שש’ מסיימת. אני חושבת שיש פה משהו שדורש עבודה.”
עוד הוסיפה: “לגבי הפניית ההורים לטיפול – אני מפנה את ההורים להדרכה לצורך נרמול היחסים ביניהם אבל במקרה שלהם, מהניסיון שלי במקרים אחרים שהיו לי, לאחר התייעצות מאוד מורכבת עם הפיקוח, בעצימות כה גבוהה שאין אפשרות להושיבם ולנהל איתם שיח הם לא מתאימים לנו למרכז. הייתי מציעה להפנות אותם לטיפול פסיכו-משפטי. זה מקרה קלאסי בעיני. בד”כ אני לא ממהרת להמליץ זאת. זה מקרה יוצא מן הכלל.”
לדברי גב’ א’, הקטינים מביעים מצוקה רגשית קשה, בייחוד בכל הנוגע ליחסים עם אביהם ולדבריה, בעניינה של Y: “יכולתי לראות את ההבדל בשפת הגוף שלה ובטון כשהיא מדברת על אמא ועל אבא”.
אציין כי לתיק ביהמ”ש הוגשו בנוסף שני תסקירים חסוים לעיונו של ביהמ”ש שגם מהם נלמדת מצוקה של הקטינים במערכת היחסים אל מול האב, מצוקה אשר מחייבת התייחסות ומענה.
בדיון ביקשתי לשמוע את האב ואחרון ביקש לשוב ולהעלות את הטענה, כי קיים ניכור הורי מצד האם, טענה שאינה מקבלת מענה, לדבריו והוסיף, כי הוא מתנהל ביד קשה עם הקטינים בכל הנוגע לאופן חינוכם, אך לא באלימות, כאשר הוא סבור שהאם מחנכת אותם באופן לקוי וביקש ליתן מספר דוגמאות בנוגע להתייצבות לבית ספר וכיוצ”ב. כמו כן ביקש האב להשמיע הקלטה שהקליט הקטין Z לפני כשנה, את האם.
בית המשפט נעתר לבקשה ואכן האזין לשיח קשה שניהלה האם עם הקטינה Y ועם הקטין Z בנוכחות אדם נוסף, בו ניסתה האם להכניס מילים לפיה של הקטינה ולהסביר לה כיצד עליה להתנהג מקום בו ישאלו אותה היכן רוצה להיות ובכל הנוגע להליכים המשפטיים בין האם לאב, כך גם באשר לתביעת המזונות בשיח שהתקיים עם הקטין Z.
האם ביקשה להסביר את הדברים לאחר שהאפוטרופא הודיעה שהקלטה זו הושמעה לה ונבחנה על ידה ונלקחה בחשבון במסגרת המלצותיה ועדכוניה, כאשר פנתה הן לקטינים והן לאם לקבלת עמדתם ושמעה מZ שהדבר נעשה לבקשת האב וביוזמתו ודווח לו בהמשך ושמעה מהאם, כי הדבר נעשה בעידנא דריתחא, מקום שהייתה במשבר ומצטערת על האירוע.
האם נשאלה על ידי ביהמ”ש והשיבה: “אני מודה בהקלטה הזאת אבל זה בסערה של משבר שאני מאוימת. לפחות אני מודה. הוא עושה דברים והוא לא מודה, הוא משקר. להגיד לילדים אתם מתים מבחינתי זה מגעיל. רק הבוקר הוא אמר להם אם אתם בוחרים באמא שלכם אתם מתים. מי אומר דבר כזה? מי מעניש ילד ביום הולדת שלו? הוא חושב לפתם ילדים במסעדות. אם אפתח את כל סיפור חיי… אז הנפש שלי היום שרוצה לחיות אני לא אתן לו להרוס אותי עוד פעם…”
אין ספק שהדברים שנאמרו על ידי האם, היו חמורים ולא היה להם מקום ויש לעשות הכל וכל שניתן להמנע “מגרירת” הקטינים וכל קטין, לסכסוך בין הצדדים, ההורים. השיח היה קשה לשמיעה ונדמה כי העמיד את הקטינים במצב בלתי אפשרי, בלשון המעטה. לא ניתן לדעת מה היתה ומה היא ההשפעה של התנהלות שכזו על קטינים. מנגד, חמורה לא פחות התנהלותו של האב, אשר “הפעיל” את הקטין Z ושלח אותו ל”משימה”, היא הקלטת האם, לטובת צרכיו שלו. התנהלות זו רחוקה מהתנהלות מטיבה עם הקטינים ורחוקה מלהיות כזו שיש בה ראיית טובתם.
כל ההתנהלות הנ”ל אופפת נסיבות חמורות שאין להם מקום, לבטח לא בעניינם של קטינים.
עם זאת, לא מצאתי שדי בכך כדי להעמיד בסימן שאלה את רצונם של הקטינים, בשלב הזה. קטינים אשר נשמעו על ידי גורמי הרווחה ועל ידי האפוטרופא לדין מספר פעמים, קטינים אשר קולם הובא בפני בית המשפט בדרך “נקיה”, לאחר בחינת בחינת צרכיהם ומצוקותיהם, לרבות ההקלטה הנ”ל, ובין היתר והכל במספר מועדים.
הקטינים נפגשו עם הגורמים המוסמכים וקיבלו מקום להשמיע את מצוקותיהם ולא ניתן להתעלם מכך, בייחוד נוכח גילם (10 ו- 11).
למען הזהירות אציין, כי במעמד הדיון הוצע לאב להשתלב בהליך טיפולי כחלק מהצעה כוללת, בדרך של פשרה, אך ההצעה לא התקבלה על כלל רכיביה, כאשר נמסר מפי האב ש הוא נותן הסכמתו להליך טיפולי, אך במקביל להמשך קיום זמני השהות עם הקטינים כפי החלטת בית משפט ממאי 2024. בעניין זה אפנה לפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 15.5.2024, שם נשאל האב לעניין טיפול והשיב: “לשאלת ביהמ”ש אם אני מוכן לקחת חלק באופן אמיתי בהליך טיפולי לפי המלצת העו”ס, אני משיב שמאחר שפנינו לרווחה ולא היה מענה, הייתי מוכן לשלם על חשבוני באופן פרטי…”.
בפועל, האב לא השתלב בהליך טיפולי.
בית המשפט הקדיש זמן לא מועט בנסיון להביא האב להבנות ולהסכמות, להבהיר את הנסיבות העדינות והמורכבות של המקרה, אך ללא הועיל. בית המשפט ביקש להקשיב לאב, אשר ביקשר לחזור ולטעון כי הוא אינו נשמע.
האב עמד בדווקנות, שאינה מובנת ואינה מנומקת, לקיים את זמני השהות כפי החלטת ביהמ”ש, הגם שנעשה ניסיון לקיים הידברות ושיח עם האב שבמסגרתו תינתן הזדמנות לקטינים להישמע ובהדרגה לקיים הליך טיפולי יחד עם האב, על מנת לבנות ולהיבנות בקשר, תוך שהאב יקבל כלים לקיום קשר בריא יותר ונכון יותר עם הקטינים – נסיון זה, כאמור, לא צלח. נדמה כי עמדתו של האב לפיה יש לקיים את זמני השהות בדווקנות, הגם המצוי בפני בית המשפט והעולה מדברי הקטינים, אינה מוצדקת ואינה ממקום הבוחן את טובת הקטינים. לדבריו, קבלת החלטה שתאפשר לקטינים להימנע מלינה בביתו במהלך השבוע, רק תחריף את המצב. ללא כל נימוק מדוע.
כאמור, התקיים דיון במעמד כל הצדדים, נשמעו כלל הגורמים הרלוונטיים והצדדים עצמם, וכפי שהובא לעיל, הקטינים נשמעו מספר פעמים וקולם הוצג נאמנה ע”י מחלקת הרווחה והאפוטרופא ולא מצאתי לבטל קול זה, אך על בסיס טענה בעלמא, של האב, בדבר ניכור הורי שלא מצאתי לו ראייה ובסיס (למעט ההקלטה שבשלב זה מצאתי לקבל את גרסת האם, כי עסיקנן במעידה, חמורה, אך חד פעמית ומצאתי לבכר את התנהלות האב בעניין זה, כאשר ממעוד זה ואילך לא הוצג על ידי האב דבר). זאת בנוסף לכך שאין כל התרשמות מהגורמים הרלוונטים כי האם מסיטה את הקטינים כלפי האב, כאשר ניתן להיווכח לכך אף מדברי הקטינים אשר מבקשים לקיים קשר עם אביהם, אך מבקשים שקשר זה יעשה תוך מתן מקום לזהותם, צרכייהם וקיומם שלהם. בקשה בנאלית וראויה שאין מקום לא להעתר לה.
משלל כתבי בית הדין, שהוגשו במסגרת ההליכים בין הצדדים, ובדיון היום, התרשמתי מאב, שמסיבה לא ברורה, מקשיח עורפו, ואינו מבקש באמת ובתמים, לנהל הליך תוך ראיית הקטינים ולעבור דרך בכל הנוגע ליחסים בינו לבין הקטינים, וזאת במנותק מכך שמאמין הוא, כי מעשיו הם לטובתם של הקטינים.
האב, אשר בהתנהלותו, בין היתר סירובו לתן גט לאם, ובכך לקבע מעין אובססיביות, אינו מאפשר קיום מערכת יחסים תקינה, בריאה ומאפשרת בין הצדדים, ובינם לבין הקטינים. ולכן אין מנוס ממתן הוראות שיש בהם לסייע לקטינים, מתוך עקרון העל, הוא עקרון טובתם של הקטינים.
גם טענת האב, כי התנהלותו נובעת מרצונו לחנך הקטינים “ביד קשה”, אין בה לאיין את הצורך והחובה לקיים מערכת יחסים בריאה ומאפשרת, ומנותקת מהסכסוך בינו לבין האם.
על האב להבין כי יש חשיבות לבניית קשר תקין ובריא עם הקטינים אף אם הדבר מחייב שינויים זמניים לצורך בחינת התמונה הכוללת, כאמור, לטובת הקטינים.
נוכח כלל האמור, מצאתי לקבל את הבקשה, ואני מורה כי בשלב זה ועד להחלטה אחרת, הקטינים X וY, יקיימו זמני שהות עם האב, באופן הבא:
הקטינים Y וX יקיימו זמני שהות עם אביהם בימי שני וחמישי, מהשעה 16:00 עד השעה 19:00 וכל שבת שניה בין השעות 12:00 ל – 17:00.
זמני שהות אלו תקפים לימי שגרה וימי חג, כאחד.
לשם בחינת זמני שהות אלו וכפי המלצות גורמי הרווחה, ולאחר בחינת טובת הקטינים ועל מנת לאפשר תקשורת מיטיבה ומתן מענה לצרכי הקטינים, בהינתן העצימות של הקונפליקט בין הצדדים, המעורבות של הקטינים בקונפליקט והצורך להפריד בין השניים – אני מורה על שילובו של האב בהליך טיפולי פרטני שיאפשר במסגרתו הדרכה הורית, בנוסף, וזאת בין אם במסגרת המשרד לשירותים חברתיים בעיריית דימונה ובכל מסגרת ראויה אחרת שתאפשר זאת בתיאום ובסיוע העו”ס לסדרי דין, אף אם עסקינן במסגרת פרטית שבעלותה יישא האב.
האב יגיש דיווח בתוך 45 ימים, כי אכן השתלב בהליך שכזה ובהתאם ינתנו הוראות נוספות.
בטוחני כי האב, אשר מבקש בטובת הקטינים ומבקש בקרבתם כפי שהם מבקשים בקרבתו, יפעל וישעה כל שניתן על מנת לבסס המערכת באופן שמיטיב ולא מזיק, לקטינים, בראי, טובתם בלבד.
בנוסף אני מורה, כי האם תשתלב אף היא במסגרת טיפולית לבדה ויחד עם הקטינים, וזאת מעבר ובנוסף להליך הטיפולי בו היר משולבת, וזאת על מנת לאפשר מתן מענה רגשי וכלים, לרבות הדרכה הורית והכל בתיאום עם משרד לשירותים חברתיים בעיריית דימונה, באמצעות העו”ס, אשר, כאמור, תסייע במציאת המסגרת המתאימה.
האם תדווח, בתוך 45 ימים, על השתלבותה, כאמור.
בהתאם ובהמשך יהיה למצוא מסגרת מתאימה למתן מענה רגשי לצרכי הקטינים, אלא אם כזו תמצא, כבר עתה, בנסיבות הפרטניות של המקרה ובהינתן הוראותי מעלה.
העו”ס לסדרי דין, תגיש אף היא דיווח, בנוגע להפניית ההורים, וסיוע בשילובם במסגרת מתאימה וזאת בתוך 30 ימים.
טרם אסיים יובהר, כי ככל ומי מהצדדים סבור כי קיים צורך ומקום לבחון טענה בדבר ניכור הורי, טענה בדבר מסוגלותו של מי מהצדדים לתפקד כהורה, יוכל, כפי שיקול דעתו, לעתור בבקשה מתאימה, וניתן יהיה לבחון הצורך במינוי מומחה, אשר בעלותו ישא המבקש/ת.
תז”פ בעוד 45 ימים.
מתירה פרסום החלטה זו, ללא פרטים מזהים ובהתאם לנוהל.
ניתנה היום, ח’ תשרי תשפ”ה, 10 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
