12
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
225
25
26
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כוועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט-1969
14 אוקטובר 2024
ו”ע 10339-09-24 זולפי נ’ אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
בפני
כב’ השופט בדימוס משה יועד הכהן
דורון אהרון, חבר
חיים פרוימוביץ, חבר
המבקש:
אלדו זולפי
עייי בייכ עוייד חן סומך
נגד
המשיב:
אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
עייי בייכ עוייד אורית טורף
החלטה
לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט – 1969 (להלן :
ייהחוקיי) לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק לגבי המבקש ששימש כגזבר המשיב,
להתחיל בתפקיד גזבר עיריית כרמיאל (להלן: “העירייה”) באופן מידי.
ביום 10.10.2024 קיימנו דיון בנוכחות המבקש, מנכ”ל המשיב, באי כוח המשיב והמבקש וכן
בייכ משרד הפנים עוייד לירן בן עמי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ועוייד מירב אמיר
מהלשכה המשפטית במשרד הפנים.
בסיומו של אותו דיון קבענו כי סעיף 4 לחוק חל על עניינו של המבקש, אך בהינתן העובדה
שהמבקש הפסיק לתפקד כגזבר העירייה מיום 15.8.2024, לאחר שנמסרה לו עמדת משרד
הפנים כי סעיף 4 האמור חל על עניינו ומשיקולים נוספים שנמנו שם, החלטנו לקצר את
תקופת הצינון ולאפשר למבקש להתחיל לעבוד כגזבר העירייה באופן מידי. באותה ההחלטה
קבענו כי נימוקינו המפורטים יינתנו בהמשך וכעת בא העת לתתם.
המבקש שימש במשך שש שנים, החל בחודש מרץ 2018, כגזבר של המשיב ופרש מתפקידו
ביום 14.7.2024. לדבריו, ביקש לסיים את העסקתו במשיב עקב תחושת מיצוי ורצון להתקדם
לתפקיד בכיר יותר, ניהולית ומקצועית, במסגרת רשות מקומית. לדברי המבקש במסגרת
תפקידו במשיב עסק אך ורק בעניינו הפיננסיים בהתאם להוראותיו והנחיותיו של מנכ”ל
המשיב לדבריו, לא היה מוסמך לקבל החלטות בקשר להענקת זכות לאחר ולא העניק זכות
כזאת כמשמעותה בסעיף 4 לחוק.
בסעיפים 1-5 לבקשה מתאר המבקש את תפקידיו ובהם הכנת הצעת תקציב שוטף ותקציבים
בלתי רגילים של המשיב, ניהול המשאבים הכספיים של המשיב ופיקוח על מסגרת התקציב,
1 מתוך 7
.2
.4
.5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כוועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט-1969
ו”ע 10339-09-24 זולפי נ’ אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
14 אוקטובר 2024
מתן חוות דעת לפני מועצת המשיב וועדותיה בעניינים בעלי השלכה תקציבית, ניהול יחידת
השכר האמונה על תשלום השכר לעובדי המשיב בגין עבודתם וחברות בוועדת השלושה של
המשיב, המורכבת ממנכ”ל המשיב היועצת המשפטית והמשיב עצמו שהייתה מוסמכת לבחון
התקשרויות מול ספקים ונותני שירותים שונים.
המבקש מפרט כי המשיב הוקם מכוח פרק א’1 של חוק איגודי ערים, תשטיין – 1955, והוא
מאגד בתוכו שמונה רשויות מקומיות ובהן העירייה. למשיב היו ממשקים מסוימים עם
העירייה אשר התמצו בעיקר בתחום הכספי תזרימי. במסגרת תפקידי המשיב למקסם את
התועלת הכלכלית שלו ושל הרשויות החברות בו, הוא מפרסם מעת לעת מכרזים לטובת כלל
הרשויות בכמה תחומים ובהם ניקיון ופינוי פסולת, דיגיטציה, אנרגיה וכיו”ב.
בין היתר בחרה העירייה להתקשר עם המשיב בהסכם למתן שירותי פינוי פסולת, הטמנת
פסולת, טיאוט וניקיון רחובות. מתוקף תפקידו כגזבר המשיב הוא היה מקבל אחת לחודש
מקבלני השירותים דרישות תשלום עבור השירותים שסופקו לרשויות והיה מחייב את
הרשויות בהתאם לאותם שירותים. בתדירות של אחת לחודש חודשיים, היה פונה לגזברות
העירייה בנושא תזרים ותשלומים שאמורים היו להתבצע למשיב מתוקף הסכמי ההתקשרות
של העירייה עם המשיב עבור אותם שירותים.
לדבריו, ההיקף הכספי של העבודות והשירותים שסופקו לעירייה באמצעות קבלנים, היה 1.4
מיליון ₪ לחודש. לטענתו, ההיקף הכספי של העבודות והשירותים שסיפקו לכל אחד
מהרשויות החברות במשיב, אינו מעיד כלל על היקף הפעילויות שלו כגזבר מול אותה רשות,
שכן לא היה קשר בין כמות העבודה שהושקעה בהוצאת דרישות התשלום אל מול כל רשות
לבין ההיקף הכספי של התשלום ועבודתו מול העירייה לא גזלה יותר מ-1/8 מהיקף עבודתו
הכולל כגזבר. לטענתו, במסגרת תפקידו כגזבר, לא היו לו פגישות עבודה שוטפות או פגישות
אישיות עם ראש העירייה, ששימש ומשמש גם כיו”ר המשיב וכל פגישותיו התנהלו מול מנכייל
המשיב.
באשר לנסיבות קבלת התפקיד בעירייה, פרט המבקש כי האחרונה פרסמה ביום 14.1.24
מכרז פומבי למשרת גזבר העירייה לאחר שהגזברית הקודמת סיימה עבודתה בחודש
ספטמבר 2023. לאחר שהגיש מועמדותו לתפקיד, נבחר ביום 15.4.2024 על ידי חברי ועדת
הבחינה וביום 2.5.2024 אושר מינויו על ידי מליאת מועצת העירייה. במקביל לכך הוא הודיע
למנכייל המשיב על בחירתו ועל בקשתו לסיים את התפקיד, אותו סיים לאחר חפיפה מסודרת
ביום 14.7.2024 וביום 15.7.2024 נכנס לתפקידו כגזבר העירייה. ביום 7.7.2024 חתם על
הסכם ניגוד עניינים עם העירייה, בכל הקשור ליחסי עבודתו עם המשיב וממועד זה ואילך
2 מתוך 7
.6
.7
.8
.9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כוועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט-1969
ו”ע 10339-09-24 זולפי נ’ אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
14 אוקטובר 2024
הוא פועל בהתאם לקבוע באותו הסדר ואינו מטפל בשום נושא הקשור במשיב ובכך יש לראות
לדבריו תקופת צינון פנימית.
לבקשת המבקש צורפה תגובת המשיב המלווה בתצהיר של מנכ”ל המשיב והמאשרת את
עיקר טענות המבקש בבקשה ובה נאמר בין היתר כי המבקש בתפקידו כגזבר המשיב לא היה
מוסמך לקבל או להעניק זכות מכל סוג שהיא לעירייה וכי כל ההחלטות בנושאים שהיו
בטיפולו התקבלו על ידי מועצת המשיב והועברו לטיפולו על ידי מנכ”ל המשיב שאליו היה
כפוף ישירות.
לבקשת המשיב גם צורף מכתב מיום 30.8.2024 של ראש העירייה, מר משה קונינסקי, שפרט
את תהליך מינויו של המבקש לגזבר העירייה. לדבריו, תהליך המכרז נעשה בשקיפות מלאה
עם משרד הפנים כולל השתתפות נציג המשרד בוועדת הבחירה. לאחר הבחירה השתתף
המבקש בישיבות עבודה הצופות פני עתיד עוד בטרם התקבל לעבודה, בשל הצורך לבנות
תכנית התייעלות בשיתוף המשרד.
לדברי ראש העירייה, בשום שלב אף נציג של המשרד, כולל עובדים בכירים במטה המשרד
ובמחוז לא טרח להסב את תשומת לב העירייה לחובת הצינון החלה על המבקש, על אף שהיו
מודעים לזהות המבקש ולתפקידו הקודם כגזבר המשיב ולתאריך תחילת העבודה בעירייה
שנקבע לו.
לדברי ראש העירייה, הטלת תקופת צינון על המבקש מהווה בנסיבות העניין דרישה בלתי
מידתית ובלתי סבירה שעשויה לפגוע אנושות במצבה הפיננסי של העירייה ובמבקש עצמו.
לדברי ראש העירייה עקב מלחמת חרבות ברזל וההוצאות הרבות והבלתי צפויות שגרמה לצד
ירידה בהכנסות העירייה הביא אותה לגרעון כ 34 מיליון ₪, לראשונה בתולדותיה.
כתוצאה, העירייה נמצאת בתוכנית התייעלות מאתגרת הכוללת פיטורי עובדים וצמצום
שירותים לתושבים, כולל מהלכים פיננסיים מורכבים שכולם מובלים בידי הגזבר וקיום
דרישת הצינון עלולה להקריס את תכנית ההתייעלות.
ממכתב מיום 14.8.2024 ששלח היועץ המשפטי לעירייה לסגן היועץ המשפטי של המשרד,
עולה כי כאשר העירייה פנתה למשרד בבקשה לאישור חוזה ההעסקה של המבקש, הטעון
אישור של המשרד, ענתה העירייה כי הבקשה נדחית בשל תחולת החוק על המבקש לגביו חלה
דרישת צינון. במכתב הוצגה עמדת העירייה כי אין להחיל על המבקש חובת צינון, שכן
בתפקידו במשיב, לא הייתה בידיו כל סמכות למתן זכות לאחר כדרישת סעיף 4 לחוק
והמשרד התבקש לקבוע כי המבקש פטור מחובת צינון.
3 מתוך 7
.10
.11
.12
.13
.14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כוועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט-1969
ו”ע 10339-09-24 זולפי נ’ אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
14 אוקטובר 2024
משביקשנו את תגובת המשרד התקבלה עמדתו באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
שבה צוין בין היתר כי בהינתן יחסי הגומלין בין האשכול לרשות המקומית, כאשר בתחומים
מסוימים נכנס האשכול בנעלי הרשות ומבצע עבורה שירותים והתקשרויות שהרשות היא
הנהנית מהם ולאופי תפקידו של הגזבר שבין היתר אמון על ניהול תקציב האשכול הכולל בין
היתר את תשלומי הרשויות המקומיות וגבייתם, נראה כי בידי גזבר האשכול סמכות להעניק
זכות או למצער להמליץ על הענקת זכות לרשות המקומית. ומכאן קיימת תחולה של סעיף 4
לחוק על עניינו של המבקש.
הן המשיב והן המבקש טענו בתגובה לאותה עמדה כי תפקידו של גזבר באשכול רשויות
מקומיות וסמכויותיו הינן ייפנים ארגוניותיי ואין לו כמו גם לנושאי תפקידים אחרים באיגוד
ערים מסוג זה, כל סמכות לקבל החלטות בעניינן של רשויות מקומיות החברות באשכול.
המבקש אף הוסיף טענה, ממנה חזר בו במהלך הדיון, כי ייאשכול ערים” אינו מהווה יירשות
מקומית” כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, ומכאן שגם מטעם זה אין להחיל את החוק לגביו. מאותה
טענה זו חזר לנוכח הגדרת המונח יירשות מקומית” בסעיף 3 לחוק הפרשנות, תשמ”א-1981
המכלילה בגדרה גם “איגוד ערים”.
טענתם החלופית של המבקש, של המשיב ושל העירייה הייתה כי יש להחיל על עניינו של
המבקש את הוראת סעיף 14(ב)(5) לחוק שבו מדובר בענייננו, במעבר לעבודה בגוף המקביל
לתאגיד ממלכתי או לחברה ממשלתית ולפיכך מתחייבת הקלה משמעותית בקביעת תקופת
הצינון. יחד עם זאת, כל הצדדים, כולל המשרד נמנעו, על אף שאלות חוזרות מצד חברי
הוועדה, להגדיר מהי ההקבלה בין התפקיד שמילא המבקש באשכול, לבין מדרג הבכירות
למשרתי הציבור הקבוע בסעיף 11 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1711 ייגיבוש עמדת
המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבורי. אותו מדרג מציין תקופות
צינון מומלצות לפורשים מדרג בכיר א’, דרג בכיר ב’, דרג ביניים ודרג זוטר.
משהוסכם כעת על הצדדים כולם, כי סעיף 4 לחוק חל מושגית על עניינו של המבקש כפורש
מגוף המוגדר כ”שירות הציבורי, יש לבחון תחילה, האמנם הייתה למבקש בתפקידו כגזבר
המשיב סמכות להעניק זכות לעירייה. כפי שנקבע בפסיקת הוועדה, יש להעניק למונח הענקת
זכות פרשנות רחבה, כך שהכוונה תהיה לכל זכות שהיא ולא רק להענקת זכות ישירה כגון:
זכיה במכרז, מתן היתר, רישיון או הקלה בלבד – וע’ 39709-04-10 שוורצמן נ’ נציבות שירות
המדינה. בעניין זה נקבע, עוד כי המונח אינו מצריך הענקת זכות בפועל מצד הפורש, שכן
החוק מתייחס גם לפוטנציאל של החלטות שהיה לעובד הציבור להמליץ על הענקת זכות בכוח
– וע’ 6031/03 ניר גלעד נ’ נציבות שירות המדינה, וכן וע’ 319/08 מזוז נ’ נציבות שירות
4 מתוך 7
.15
.16
.17
.18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כוועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט-1969
ו”ע 10339-09-24 זולפי נ’ אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
14 אוקטובר 2024
המדינה. עם זאת, אין דינה של סמכות פוטנציאלית שלא הופעלה, לבין כזו שהופעלה לצורך
קביעת משכה של תקופת הצינון.
לאחר שבחנו את הגדרת תפקידו הסטטוטורית של המבקש במשיב, וכן את הממשקים שהיו
לו בפועל עם העירייה, אנו סבורים כי למבקש במסגרת תפקידו כגזבר שבו היה אמון, בין
היתר, על ניהול תקציב המשיב הכולל את תשלומי הרשויות המקומיות וגבייתן, היה לפחות
פוטנציאל של הענקת זכות לעירייה. זאת בנוגע לממשק שעניינו הענקת שירותי ניקיון, פינוי
והטמנת פסולת, שבו לפחות פוטנציאלית רשאי היה להשפיע על מועד התשלום ולחילופין,
להשפיע על אספקת השירות במידה והתשלום לא בוצע. בנוסף, מתוקף חברותו בייועדת
השלושה” של המשיב היה מוסמך לבחון התקשרויות מול ספקים ונותני שירותים שונים
לרשויות החברות במשיב, כולל העיריה ובכך להשפיע ולו פוטנציאלית על זכויות המוענקות
או נשללות מהן.
משקבענו כי סעיף 4 חל במלואו על המבקש, יש לשקול את השיקולים המתבקשים מסעיף 14
לחוק לצורך קביעתה של תקופת הצינון. כאמור, הצדדים נמנעו לצערנו, כל אחד משיקוליו,
מלקבוע עמדה בנוגע להקבלה בין תפקיד גזבר באשכול רשויות מקומיות, לבין ההגדרות
שבהנחיית היועץ המשפטי 1.1711. בנוגע למידת בכירותו של המבקש במשיב, ראוי, תחילה,
להפנות לסעיף 17ד’. לחוק איגודי ערים המחיל את הוראותיהם של שורת סעיפים בפקודת
העיריות על איגוד ערים ובכלל זה, אשכול רשויות מקומיות כמו המשיב.
בין היתר, מוחלות על איגוד הערים הוראות הסעיפים 167(ה), 167ב’, 170(ב), 170ג’2,
170(ג)(3), 171 לפקודת העיריות. הוראת סעיף 167(ה) קובעת את דרכי מינויו של גזבר אשר
יכול להתמנות רק בהחלטה של רוב חברי מועצת העירייה ובענייננו, מועצת האשכול. סעיף
170ג’2 קובע את היקף תפקידיו של הגזבר ואת חובת נוכחותו בכל ישיבות המועצה וכל ועדה
מוועדותיה, וכן את החובה לתת לו הזדמנות להשמיע דעתו בעל פה ובכתב לפני כל החלטה
של המועצה, או ועדה כאמור, שיש לה השלכה תקציבית או כספית. סעיף 171(ב)(1) מתנה את
פיטוריו של הגזבר בהמלצת ראש העירייה ובאישור שני שלישים מחברי המועצה ומעניקה
לגזבר סמכות לערער על ההחלטה בפני ועדת ערר מיוחדת שמקים שר הפנים. שורת הוראות
אלה מלמדת על תפקידו המיוחד והמרכזי של הגזבר גם באיגוד ערים ומכאן נגזרת גם בכירות
התפקיד.
יחד עם זאת, אין חולק כי לגזבר עירייה יש גם תפקידים נוספים ורחבים יותר מאלו של גזבר
איגוד ערים, שכן איגוד הערים אינו עוסק במילוי מכלול התפקידים החלים על עירייה לפי
פקודת העיריות. בנוסף, בענייננו, כפי שציין המבקש ודבריו לא נסתרו. הוא ניהל באופן אישי
5 מתוך 7
.19
.20
.21
.23
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כוועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט-1969
ו”ע 10339-09-24 זולפי נ’ אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
14 אוקטובר 2024
את ענייניו הכספיים של המשיב ללא צוות שיסייע לו ופעולותיו היו כפופות להנחיות מנכייל
המשיב.
בנוסף, יש לזכור כי הוראות סעיף 167(א2) שבפקודת העיריות המגדירים את רשימת
העובדים הבכירים בעירייה ובהם הגזבר (ראו התוספת החמישית לפקודת העיריות), לא
הוחלו על איגוד ערים. וגם מכאן ניתן ללמוד, כי גזבר איגוד ערים אינו מוגדר בהכרח כ’עובד
בכירי’.
לגישתנו, מכל האמור ניתן ללמוד כי ניתן במקרה זה לסווג את המבקש כמי שדרגתו שייכת
לדרג הביניים בשירות הציבורי, שתקופת הצינון המומלצת לגביו הינה, ברגיל, ששה חודשים.
יחד עם זאת, בעניינו של המבקש קיימת שורת של נתונים מקלים שהראשון שבהם הוא
העובדה שהן המשיב והן העירייה הינם רשויות מקומיות, ולמעשה מדובר במעבר מתפקיד
לתפקיד במסגרת השלטון המקומי, ולא במעבר לגוף פרטי שלמבקש במסגרת תפקידו, היו
סמכויות להעניק לו זכות. ראו והשוו וע’ 3036/09 יעקב דהן נ’ נציבות שירות המדינה. בנוסף,
אין טענה שהפעלת סמכויותיו של המבקש כלפי העירייה, ככל שנעשתה, חרגה מניהול
העניינים הרגיל במשיב ובעניין זה יש לקבל את טענתו שלא הקדיש לענייני העירייה קשב גדול
יותר מזה שהוקדש לשבע הרשויות המקומיות הנוספות שהיו כלולות במשיב.
לא זו אף זו, לענייננו קיימים מספר שיקולים מקלים נוספים. העובדה שעל פי דרישת המשרד
נעשה עם המבקש הסדר ניגוד עניינים בנוגע לממשקים עתידיים כגזבר העירייה אל מול
המשיב. בנוסף, ואף זה שיקול מרכזי, המשרד שהיה שותף באמצעות נציגיו להליך בחירתו
של המבקש כגזבר העירייה, והיה מודע לתפקידו הקודם כגזבר המשיב, לא מצא לנכון להעיר
לגבי תחולת החוק על עניינו, אלא רק לאחר בחירתו הרשמית לתפקיד הגזבר ותחילת עבודתו
בפועל.
בנוסף, יש לזקוף לזכותו של המבקש שמיד עם קבלת הודעת משרד הפנים, הפסיק ביוזמתו
ביום 15.8.2024 את עבודתו כגזבר העירייה וזאת עד לקיום הדיון בפני הוועדה ביום
10.10.2024 וקבלת החלטתה במועד זה (ראו: וע’ 8185-07-24 כרמלה מגן נ’ נציבות שירות
המדינה, בעניינה של פורשת שהחלה לעבוד ללא היתר והפסיקה את עבודתה משנודע לה על
תחולת החוק בעניינה וזאת עד להחלטת הוועדה בבקשה להיתר). בנוסף, לא ניתן להתעלם
מהמצב הביטחוני הקשה הקיים באזור הצפון מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל וביתר שאת,
מאז הרחבת הפעילות אל תוך תחום לבנון, כאשר העיר כרמיאל ותושביה נתונים תחת
התקפות רקטיות בלתי פוסקות, הצרכים התקציביים גוברים וההכנסות פוחתות, תקציב
6 מתוך 7
.24
.25
.26
.27
2
3
4
5
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כוועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ”ט-1969
ו”ע 10339-09-24 זולפי נ’ אשכול רשויות בית הכרם הגלילי
14 אוקטובר 2024
6
7
8
9
10
העירייה נתון בגירעון המושפע במישרין מהמצב הביטחוני, ועל המבקש מוטל לטפל בתכנית
הבראה מורכבת הנובעת בין היתר מן המצב.
מכלול שיקולים אלה הובילו אותנו למסקנה, כי ניתן לאפשר למבקש להתחיל בעבודתו כגזבר
מייד עם מתן החלטתנו ביום 10.10.2024 בכפוף להוראות הסעיפים 2 ו-3 לחוק.
11
12
13
14
15
.28
גם מהחלטה זו וגם מהחלטות נוספות מהעת האחרונה העוסקות בשלטון המקומי ראו ועי
22798-09-24 מור בן מרדכי נ’ עיריית חולון, עולה כי קיימת חוסר בהירות בנוגע להחלת
הוראות החוק על ממלאי תפקידים בכירים בשלטון המקומי, וכי לא תמיד קיים יידוע מראש
של ממלאי תפקידים אלה לגבי תחולה פוטנציאלית של החוק לגביהם. בנוסף, הנחיית
היועמ”ש 1.1711 מתעלמת למעשה מנושא זה ואינה מגדירה תקופות צינון מומלצות לממלאי
תפקידים בכירים בשלטון המקומי וראוי כי עניין זה יבוא על תיקונו.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים, וכן ליועצת המשפטית לממשלה וליועץ
המשפטי של משרד פנים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.
ניתנה היום, י”ב תשרי תשפייה, 14 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
16
17
18
19
el
20
21
23
24
25
26
27
28
29
2222222222
7
.29
כב’ השופט (בדימוס) משה יועד הכהן
יו”ר
דורון אהרך,
חבר
חיים פרוימוביץ,
חבר
7 מתוך 7
