בעניין הקטין: ר.ק.מ , ת”ז 00000000, ת.ל 00000020
התובע:
ר.מ, ת”ז 00000011
נגד
הנתבע:
נ.מ, ת”ז 00000022
<#1#>
נוכחים:
התובע וב”כ עו”ד יפתח תייר
הנתבע וב”כ עו”ד איריס רסלס ועו”ד ענבר שמואלי אבוהב
פסק דין
התובענה שבפני מעלה שאלות של מדיניות משפטית בראש ובראשונה.
פרק עקרונות היסוד שבתקנות, מהדהד גם פסיקה של בית המשפט העליון לעניין הצמצום הקיים במשאב השיפוטי והאיסור על בעלי דין לפעול בזכויותיהם הדיוניות בחוסר תום לב, בחוסר חוש מידה או תוך יצירת הליכי סרק.
כאשר התכוננתי לדיון היום, לא הצלחתי להבין למה באמת עותרת התובענה. אומר רק שגם בפסיקת בית המשפט העליון מצאנו כי הכלי המשפטי אינו צריך לשימוש בכל מקום שמתעוררות מחלוקות בתא המשפחתי או בין הורים.
כתב ההגנה נפתח בס’ 1 בטענה כי מדובר בתביעת סרק שאין בה דבר. בחינה מהותית של הטענה הזאת תהפוך אותה לטענה לדרישה למחיקה או לדחייה על הסף.
סעיפים 4 עד 7 לכתב התביעה עותרים למניעת מחלוקות בנוגע לאפוטרופסות בכל תחומי השתרעות המושג.
התבקשה הזמנת תסקיר, אלא שהזמנת תסקיר איננה סעד. תסקיר הוא בקשה של בית המשפט בבחינת כלי עבודה, כדי לבחון מצב מסוים. בהינתן מיעוט המשאבים, גם בשירותי הרווחה בקהילה, אין צורך לעשות בו שימוש שלא לצורך.
התביעה גם ביקשה מינוי מתאם הורי.
מינוי מתאם הורי כשלעצמו, אינו סעד, בוודאי לא כאשר לא מתבקש ליתן לו סמכויות כלשהן. למעשה, אתה יכול לקרוא את התביעה כרצון של התובע שלא למלא את חובותיו ההוריות ולהיות בקשר עם הנתבע ובכל מקרה, משהושגה הסכמה כאמור בכתב ההגנה למינוי מתאם הורי, יכלו הצדדים שלא לבוא בין כתלי ביהמ”ש ולבקש את התיאום חסר הסמכויות מלכתחילה.
כתב התביעה נותר איפה עם האמירה, שביהמ”ש צריך לסייע לצדדים כל אימת שחש התובע שיש מחלוקות.
הצדדים אוחזים בפסק דין הקובע זמני שהות ומחלוקות חמורות כגון אי השתתפות בקבוצת ווטסאפ או בדומה, מביאות אותי לעניין עליו כתבתי בעבר.
הקביעה שבחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולפיה, באין הסכמה בין הורים יפנו הם לבית המשפט, התכוונה להיעדר הסכמה בשאלות מהותיות.
איש לא התכוון שכל פעם שהורה מתווכח, או לא נוח לו בעניין שאינו מהותי, יפנה הוא לבית המשפט כדי שזה האחרון יפתור אותו מחובותיו ההוריות לנהוג כדרך שהורה מסור, שקול והגיוני היה נוהג ובמקומו, ישמש לצדדים כמתווך ומפשר גם בעניינים של מה בכך.
למעשה, אכן התובענה היא חסרת עילה ודינה מחיקה, אלא שהיא גם בזבוז זמן לשמו, שלא לומר מעין פינוק משפטי שלא יכירנו מקומו.
צודק איפה הנתבע כשהוא אמר שהתובענה כולה אינה אלה טורדנית וקנטרנית.
התובענה נמחקת.
כלל הוא כי הוצאות נפסקות גם כפי התנהלותו של בעל דין, קיומו את לשון הדין והתקנות וגלותו או אי גלותו חוש מידה, וראה גם בג”צ 891/05.
בהינתן כל האמור לעיל, יישא התובע בהוצאות הנתבע בסך 10,000 ₪.
ניתן היתר לפרסם פסק דין זה, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
המזכירות תסגור התיק.
<#3#>
ניתן והודע היום ט”ז כסלו תשפ”ה, 17/12/2024 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
