לפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
הקטינה
המערער
צ’, ת”ז XXXXXXXXX
באמצעות אפוטרופוס לדין – עו”ד רון סנדרס
ב’ ת”ז XXXXXXXXX
ע”י ב”כ עוה”ד גילה ברזילי
נגד
המשיבים
1. המחלקה לשירותים חברתיים – עיריית חיפה
2. היועצת המשפטית לממשלה
ע”י ב”כ עוה”ד נעמה שמולביץ
החלטה
1. המערער הגיש ערעור על החלטת בית משפט לנוער (כב’ השופטת עדנה בן לוי), בתיק תנ”ז 25614-02-24 (להלן: “בית משפט קמא”) אשר דחתה את בקשתו לעיון מחדש בהחלטה, בה הורה בית משפט קמא על הפסקת הביקורים שבין המערער לבין בתו הקטינה, בשל ריבוי המקרים בהם איחר לפגוש את בתו, ללא סיבה (להלן: “ההחלטה מיום 15/8/2024”). בהחלטתו מיום 22/8/2024 קבע בית משפט קמא, כדלקמן:
“אין מקום לבקשת המשיב לעיין מחדש בהחלטה שהתקבלה ב- 15.8.24.
ב-15.7.24 התקיים דיון ארוך בו נשמעו גם טענות המשיב גם על ידי באת כוחו וגם ישירות מפי המשיב [המבקש כאן] עצמו. בדיון הייתה התייחסות רחבה לנושא האיחורים של המשיב למפגשים. נשמעו טענות המשיב לגבי הסיבות לכך. תוך התייחסות לטענותיו של המשיב, ניתנה ההחלטה באותו מועד, כאשר הובהר כבר אז, כאמור בסעיף 3, כי לא יהיו איחורים אלא במקרים מיוחדים מאד [בטעות הודפס “מיוחסים”]. משכך , די בדיווח שהועבר אלי על מנת לקבל החלטה.
אין בכוונתי לדון בסיבת כל איחור. או שהמשיב מבין טיב אחריות הורית ומשמעות הגעה במועד למפגש עם בתו, או שלא. איחורים אינם גזירת גורל אלא דרך התנהלות שניתן וצריך לשנות.
ככל שיש למשיב קשיים, תגובש תוכנית מפגשים כזו שהמשיב יוכל לעמוד בה ללא איחורים.
עד לגיבוש תוכנית מפגשים שהמשיב יוכל לעמוד בה – אין שינוי בהחלטה.”(להלן: “החלטת בית משפט קמא”)
2. בהודעת הערעור, טען המערער כי החלטת בית משפט קמא ניתנה ללא זכות השימוע והטיעון המגיעה לו, זכות להליך הוגן, שהיא זכות יסוד במשפט.
לטענת המערער, שגה בית משפט קמא משהחליט לקטוע את המפגשים בינו לבין בתו הקטינה, מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, במיוחד שמדובר בהחלטה קריטית הפוגעת בזכויות ההוריות ופוגעת בזכויות הקטינה לקשר הורי, וזאת מבלי שניתנה לו זכות שימוע, לא נקבע דיון ולא נתבקשה עמדתו. המערער הדגיש כי אין מבוקשת התערבות בתוכנה של ההחלטה, אלא אך במתן זכות השימוע למבקש.
3. בהחלטתי מיום 22/9/2024 קבעתי, כי יגובש מתווה מפגשים בין המערער לבין הקטינה ויוגש לבית משפט זה, תוך 14 יום ובכך יתייתר הדיון. בתגובה, טען המערער כי קבלת מתווה לא תרפא את הפגם שנוצר בבית משפט קמא, שכן זכותו להישמע בפני בית משפט קמא, במיוחד שמדובר בהחלטה גורלית.
4. בשל עמדת המערער, קבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 30/10/2024, כאשר ההחלטה על הגשת מתווה למפגשים, נותרה בעינה. ב”כ המערער ביקשה לדחות את הדיון לחודש דצמבר ועל פי בקשתה, הדיון נדחה ליום 10/12/2024.
5. ביום 5/11/2024 הגיש ב”כ היועץ המשפטי לממשלה, במשרד הרווחה וביטחון החברתי, תשובה לערעור, פירט את הרקע בתמצית, את הקשר בין הקטינה שנמצאת באמנה אצל סבתה, לבין הוריה, את סוגיית הסדרי הראייה שהינה סוגיה מורכבת שקשה לייצר בה יציבות ורצף מצד שני ההורים, המאחרים להגיע למפגשים על בסיס שבועי. הקטינה מצפה למפגשים עם הוריה והשינויים התכופים גורמים לה לאכזבה רבה, חוסר עקביות וחוסר יציבות.
6. אם הקטינה הינה בנתק מול הקטינה ומול גורמי הרווחה. ועדה לתכנון וטיפול שהתכנסה ביום 3/7/2024 המליצה על הסדרי ראייה בין המערער לקטינה, כאשר המערער יאסוף את הקטינה ביום שלישי בסיום שעת הלימודים משער בית הספר, או מבית הסבתא, כאשר לא מתקיימים לימודים, ייקח אותה לטיפול רגשי ויחזיר אותה לבית הסבתא בשעה 20:00; בסוף שבוע אחת לשבועיים, המערער יאסוף את הקטינה ביום שישי בשעה 13:00 מבית הסבתא ויחזיר אותו במוצאי שבת בשעה 21:00.
7. בדיון מקיף שנערך בבית משפט קמא ביום 15/7/2024, ניתנה התייחסות רחבה לאיחורים של המערער למפגשים, תוך שמיעת טיעוני המערער לגבי הסיבות לכך. בסיום הדיון ניתנה החלטה כי לא יהיו איחורים למערער אלא במקרים מיוחדים מאוד, איחורים ללא סיבה ידווחו לבית המשפט ותינתן הוראה להפסקת המפגשים.
8. בעקבות עדכון עו”ס חוק נוער מיום 14/8/2024, לפיו לא חל שינוי בהתנהלות המערער והוא מאחר לאסוף את הקטינה כדרך שגרה, הורה בית משפט קמא, ביום 15/8/2024 על הפסקת המפגשים וזאת עד לגיבוש מתווה מפגשים אחר בין הקטינה למערער. על החלטה זו הגיש כאמור, המערער בקשה לעיון חוזר ובית משפט קמא דחה בקשתו והבהיר, כי: “אין בכוונתו לדון בסיבת כל איחור… איחורים אינם גזירת גורל אלא דרך התנהלות שניתן וצריך לשנות. ככל שיש למשיב קשיים תגובש תכנית מפגשים כזו שהמשיב יוכל לעמוד בה ללא איחורים…”.
9. ביום 8/9/2024 הוגש לבית משפט קמא, ע”י עו”ס לחוק הנוער, מתווה מפגשים מוצע, שניתן לסכם כי הינו זהה כמעט למתווה הקודם והוסף לו כי המערער מחויב להגיע כחצי שעה לפני המפגש ולעדכן את הסבתא חצי שעה לפני המפגש, שהוא אכן הגיע. ככל שהמערער לא יגיע בזמן, הוא לא יכול לפגוש את הקטינה.
10. המערער טען כי התקשורת בינו לבין הסבתא היא בעייתית, שכן לטענתו, היא לא עונה לו לטלפונים ובהמשך נוטה להאשים אותו בחוסר תיאום. בתגובה הודע לבית המשפט כי אין מתווה תקשורת חלופי שניתן להציע לאב, מלבד תקשורת בסיסית מול הסבתא, שעל המערער להודיע לסבתא מראש, האם הוא מגיע או מאחר למפגש. המערער נמנע ממתן תגובה עניינית למתווה המוצע, על מנת להשיב את קיום המפגשים בינו לבין הקטינה.
11. לטענת ב”כ היועמ”ש, החלטת בית משפט קמא היא החלטה מבוססת, מידתית והולמת את מצבה של הקטינה וטובתה. הקטינה מצפה למפגשים עם המערער וכל שינוי במתכונת המפגשים יוצר אצלה אכזבה קשה, העדר עקביות וחוסר יציבות. החלטת בית משפט קמא מושא הערעור, לא ניתנה בחלל ריק. החלטה זו היא המשך ופועל יוצא להחלטה שניתנה במעמד הדיון, שנשמע ביום 15/7/2024, במסגרתו נשמעו בהרחבה טיעוניו של המערער לנושא האיחורים למפגשים ולסיבות. באותו מועד תוך התייחסות לטענותיו של המערער, ניתנה החלטה כי לא יהיו איחורים למערער, אלא במקרים מיוחדים מאוד. איחורים ללא סיבה, ידווחו לבית המשפט ותינתן הוראה להפסקת המפגשים. החלטת בית משפט קמא על הפסקת הביקורים, במצב הנתון בו המערער ממתן תגובה עניינית למתווה המוצע, על מנת להשיב את קיום המפגשים בינו לבין הקטינה, היא החלטה המשקפת היטב את טובתה של הקטינה, שזקוקה לעקביות, ביטחון ויציבות בהסדרי הראייה עם אביה.
12. דעתי אינה נוחה, בלשון המעטה, כך שקטינה אינה נמצאת בקשר ובמפגשים עם אף אחד מהוריה, וזאת מיום 15/8/2024 ועד למועד כתיבת פסק דיני זה, למעלה מחודשיים.
13. זכות הטיעון והשימוע היא זכות חשובה ובסיסית בשיטת המשפט שלנו. כל האסמכתאות אליהן הפנתה ב”כ המערער, מקובלות עלי. יחד עם זאת, לא ניתן להשלים עם כך שאין כל קשר של הקטינה עם אביה והמערער לא נתן הסכמתו למתווה המוצע, לפיו יחודשו המפגשים בינו לבין בתו, בכפוף לכך שהוא יגיע חצי שעה קודם לכן ויעדכן את הסבתא, ככל שיתעכב.
14. אין ספק, כי כל שינוי ו/או עיכוב במתכונת המפגשים בין האב לבין הקטינה, מאכזב את הקטינה ופוגע בה בבניית אמון ויציבות לטווח הקצר ולטווח הארוך, אך אין ספק גם, כי העדר כל קשר ומפגש עם האב במשך חודשים כה רבים, גורם לנזק כבד לקטינה בטווח המידי ובטווח הארוך.
15. משכך אני מורה כי יחודשו מפגשי האב עם הקטינה, לפחות בשבתות, בהתאם למתווה מיום 15/7/2024, כאשר על המערער לעדכן את הסבתא אם אין ביכולתו להגיע או כאשר הוא מאחר. הביקור הקרוב יהיה ביום שישי ה-15/11/2024.
עו”ס לחוק הנוער מוסמכת להרחיב את המפגשים גם באמצע השבוע ותגיש דיווח לבית משפט זה עד ליום 20/11/2024.
16. אני בדעה שיש ממש בטענת האב, כי הפסקת המפגשים בינו לבין הקטינה, מבלי שעמדתו נשמעה, פוגעת בזכותו הדיונית ויותר מכך, בזכותה של הקטינה. חזקה על בית משפט קמא שיקבע מתווה ביקורים יציב וקבוע עבור הקטינה באופן השומר על טובתה. הפסקת ביקורים היא האמצעי האחרון שיש לנקוט בו ולבטח לאחר שנשמע המערער ונבחנו טענותיו.
17. לפיכך, אציע לצדדים כי יוסכם שהדיון יוחזר לבית משפט קמא לשמיעת טענות המערער ולבחינת טובת הקטינה. עמדת הצדדים להצעה זו תוגש עד ליום 20/11/2024.
18. המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ולעו”ס לסדרי דין.
ניתן היום, ה’ חשוון תשפ”ה, 06 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.