לפני
כבוד השופט דניאל שרז
המבקשת:
XXXXX XXXXXX ת”ז XXXXXXXXX
נגד
המשיב:
XXXXX XXXXXX (אסיר) ת”ז XXXXXXXXX
החלטה
הבקשה המונחת בפניי היא בקשת המבקשת לצו הגנה באמצעות פיקוח אלקטרוני.
רקע והליכים:
המבקשת והמשיב הינם בני זוג לשעבר. לאחר גירושיהם המבקשת נישאה ומתגוררת בXXXXX והמשיב הינו אסיר, אשר אמור להשתחרר ביום 9.12.24. המשיב מרצה עונש מאסר של 7 חודשים בגין פגיעה בפרטיותה של המבקשת.
ביום 14.11.24 הגישה המבקשת בקשה לצו הגנה עם תנאי פיקוח אלקטרוני. לטענתה המשיב נקט באלימות נגדה ואף כיום ממשיך להטרידה. לטענתה בשל החשש לפגיעה בה היא נמצאת במעטפת של הגנה ממשטרת XXXXX וממשטרת XXXX ואגודת מיכל סלע. עוד ציינה שבעוד המשיב נתון במאסר תכנן לרצוח אותה באמצעות מטען חבלה.
בדיון שהתקיים בפניי ניתן צו הגנה במעמד צד אחד האוסר על המשיב להיכנס לדירה בה מתגוררת המבקשת בבית ברחוב XXXX XX 11 דירה 4 XXXX או להימצא בקרבתה במרחק של 2 קילומטר.
כמו כן, ניתן צו האוסר על המשיב להטריד את המבקשת במקום עבודתה ברחוב XXXX 10 XXX XXX, וברחוב XXXXX 11 XXXX או להימצא במרחק של 2 קילומטר ממקומות אלה.
בדיון זה ניתן למבקשת הסבר על משמעות צו פיקוח אלקטרוני והמבקשת נתנה הסכמתה בעניין. אשר לבקשה לצו ההגנה באמצעות פיקוח אלקטרוני, התבקשה יחידת הפיקוח להגיש דו”ח בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה לסעיף 3ב(ו) תיקון מס’ 19 – הוראת שעה התשפ”ג – 2023, (להלן- “החוק”) לרבות התכנות טכנולוגית בהמלצת משטרת ישראל בעניין טווח הפרה וטווח אזהרה. הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ליום 19.11.24.
ביום 14.11.24 התקבל תדפיס מידע פלילי.
ביום 18.11.24 התקבל דיווח ממצאי בדיקת התכנות על ידי יחידת משגב – פיקוח טכנולוגי למניעת אלימות במשפחה. ועל פי חוות הדעת הטווחים שצוינו ע”י משטרת ישראל עבור המוגנת הם כדלקמן;
טווח אזהרה – 20 קילומטר, טווח הפרה – 10 קילומטר.
ביום 19.11.24 התקיים דיון במעמד הצדדים, הצדדים לא היו מיוצגים. המשיב לא הגיש תגובה, אלא שלח מכתב ולטענתו התיק שנפתח נגדו בגין תכנון לרצח נסגר ע”י הפרקליטות. בדיון בית המשפט הסביר למשיב משמעות הבקשה למתן צו לפיקוח אלקטרוני, ושאל לתגובתו, המשיב התנגד לבקשה. משכך, אפשרתי חקירות הצדדים ולאחר מכן כל אחד מן הצדדים סיכם טענותיו.
לאחר שמיעת הצדדים וסיכומיהם ניתנה החלטה וע”פ הוארך צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד ב-3 חודשים וזאת עד ליום 19.2.25.
אשר לבקשה לצו הגנה בפיקוח אלקטרוני, התרשמתי כי קיימת מסוכנות ממשית וחשש ממשי למוגנות המבקשת וע”כ התבקשה הערכת מסוכנות של המשיב כלפי המבקשת על פי סעיף 6(א) לחוק, וזאת בתוך 7 ימים.
ביום 27.11.24 משלא התקבלה בדיקת המסוכנות ניתנה החלטה ועל פיה בית המשפט ממתין לקבל את בדיקת המסוכנות.
ביום 27.11.24 התקבלה הודעת יחידת משגב משירות בתי הסוהר בדבר התכנות ביצוע הפיקוח האלקטרוני של המשיב ותוצאות הבדיקה העלו כי היא ישימה לביצוע.
ביום 27.11.24 הודיעה עו”ס מעריכת המסוכנות, כי החלטת בית המשפט התקבלה רק ביום 26.11.24. וביקשה להגיש את הערכת המסוכנות עד ליום 6.12.24.
בית המשפט הורה כי בדיקת המסוכנות תוגש עד ליום 5.12.24 בשעה 14:00 וזאת נוכח שחרורו של המשיב ביום 9.12.24..
ביום 5.12.24 התקבלה הערכת בדיקת המסוכנות והיא הועברה לקבלת עמדת הצדדים עד ליום 8.12.24 בשעה 12:00. זאת בשל העובדה שהמשיב אמור להשתחרר ממאסר ביום 9.12.24.
תגובות הצדדים להערכת המסוכנות:
ביום 8.12.24 הגישו הצדדים את תגובותיהם.
המבקשת בתגובתה מתארת את מסכת האלימות שעברה במחיצת המשיב ואף לאחר שנפרדו. לדבריה המשיב מפר פעם אחר פעם את צווי ההגנה ובחודש אוגוסט 2024 פנה לאסיר בכלא וביקש ממנו לרצוח את המבקשת.. לדבריה התיק עבר לפרקליטות ונסגר בשל חוסר ראיות מספקות ולא בשל העדר אשמה פלילית. המבקשת עותרת ליתן לה מענה מציל חיים ע”מ שתוכל להמשיך את חייה בביטחון. המבקשת חוזרת על בקשתה ליתן לה סעד ולקבל את בקשתה לצו הגנה באזוק אלקטרוני.
המשיב הגיש תגובתו באמצעות בנו. בתגובה צויין כי היא הוקראה לבן באמצעות הטלפון, אך בשל מצב חרום הקשר נותק ולא חודש עד כה, מבקש ארכה להגשת מסמכים. לדברי המשיב המבקשת מציגה מצג שווא ומציגה אותו באור שלילי. לטענתו שולב ” בבית נועם” ובמהלך הטיפול רכש כלים להתמודדות לשליטה בכעסים והוא מיישם זאת ביום יום. עוד הוסיף שבמהלך השנה מאז תחילת התיק אישרו לו לצאת לחתונת הבן וכן לרופאים ולא היה כל סימן להתנכלות כנגד המבקשת. לדבריו המבקשת אובססיבית לשחרורו.
דיון והכרעה:
צו ההגנה ניתן והוארך למשך 3 חודשים, השאלה העומדת להכרעה האם יש עילה למתן צו בפיקוח אלקטרוני.
החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ”א-1991 בסעיף 3ב (א) קובע: ” בצו הגנה לפי סעיף 2(א)(1) רשאי בית המשפט לכלול הוראה בדבר שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, אם מתקיימים התנאים לפי סעיף קטן (ג); צו הגנה כאמור יינתן לאחר שניתנה הסכמתו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו לשימוש באמצעי הפיקוח והוא קיבל הסבר על אמצעי הפיקוח ויעילותו ואיסוף המידע על אודותיו…” בענייננו המבקשת נתנה הסכמתה ואילו המשיב מתנגד. לאור התנגדותו של המשיב יש לבחון האם התקיימו התנאים בהתאם לסעיף קטן (ג).
סעיף 3ב( ג) לחוק קובע:” ואלה התנאים למתן צו הגנה הכולל הוראה לשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה – צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי):
(1) בית המשפט שוכנע כי שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי נדרש, בנסיבות העניין, לשם הגנה על בן המשפחה, בשל חשש ממשי להפרה של צו ההגנה או בשל סכנה גבוהה הנשקפת מהאדם שכלפיו ניתן או מתבקש הצו, כלפי בן המשפחה שלהגנתו ניתן או מתבקש הצו;
(2) האדם שכלפיו מתבקש צו בתנאי פיקוח טכנולוגי הורשע בעבר בעבירת אלימות או בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה יש הצדקה להטלת הפיקוח, והוגש נגדו כתב אישום בעבירות כאמור או שהופר צו הגנה קודם שניתן כלפיו; לעניין זה יראו גם מי שהוגש נגדו כתב אישום והתקיימו נסיבות סעיף 15(א) או (ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ”א-1991;
(3) התקבלה הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א או שהובאה בפני בית המשפט הערכת מסוכנות קודמת בעניינו של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה; ואולם, לא תובא בפני בית המשפט הערכת מסוכנות שנערכה ביוזמת מי מהצדדים או מי מטעמם, לפי בחירתם.
לאחר עיון בבקשה, בבדיקות ההתכנות, תדפיס מידע פלילי וכן הערכת המסוכנות עולה שהתקיימו התנאים למתן צו הגנה הכולל שימוש בפיקוח אלקטרוני ואנמק.
תדפיס המידע הפלילי:
עיון בתדפיס המידע הפלילי מעלה שהמשיב הואשם בפגיעה בפרטיות של המבקשת, בילוש והטרדה אחרת ונגזרו עליו 7 חודשים של מאסר בפועל.
המשיב עוד הורשע בבית המשפט השלום בXXXX בגין הטרדות באמצעות מתקן בזק וכן הפרת צו של בית המשפט שנועד להגן על אדם.
בנוסף, נפתח כנגד המשיב תיק חקירה ביום 15.8.24, בגין שידול לרצח לאחר תכנון וכן פגיעה בפרטיות, איומים וקשירת קשר לעשות פשע. המשיב אומנם טען בפני בית המשפט שהתיק נסגר והציג מסמך מהפרקליטות שאכן לטענתו התיק סגור, אך לא ברור שאכן כך וזאת לאור תדפיס המידע הפלילי ממנו עולה שהעניין הינו מצוי במב”ד.
הדיון במעמד הצדדים:
בדיון במעמד הצדדים אפשרתי חקירות הצדדים ובמהלכן התרשמתי שהמבקשת חוששת חשש ממשי מהמשיב וממש פוחדת ממנו. המבקשת שאלה שאלות את המשיב, אך לא היתה מסוגלת להפנות את מבטה לכיוונו. היא שאלה שאלות בקול רם תוך שהיא מפנה מבטה לכיוונו של בית המשפט בלבד. ההתרשמות היא שהמבקשת פוחדת מאוד מהמשיב. המשיב לעומת זאת הביט לכיוונה ושאל אותה שאלות בצורה ישירה.
בדיקת המסוכנות:
ביום 5.12.24 התקבלה בדיקת המסוכנות ועל פיה קיימת רמת סיכון גבוהה. על פי בדיקת המסוכנות המשיב לא השתלב בהליך טיפולי כלשהו במהלך המאסר והוא לא הביע נזקקות לכך. כמו כן, בחוו”ד צוין שקיימים גורמי סיכון בשל היסטוריה של הפרת צווי הגנה והמסקנה שאינו נרתע מגורמי החוק והאכיפה.
בנוסף, קיים קונפליקט בעצימות גבוהה בין הצדדים סביב נושאים כספיים וסביב הקשר עם הילדים.
מעריכת המסוכנות קיימת הערכת מסוכנות גבוהה עם שחרורו ממאסר.
על פי התרשמות המעריכה קיימת רמת סיכון גבוהה (הדגשה לא במקור ד.ש).
18.6 תגובת המשיב: המשיב טוען שבמהלך הטיפול “בבית נועם” רכש כלים להתמודדות עם כעסים. הטיפול “בבית נועם” היה בשנת 2019 ולמרות שטען שהוא שולט בכעסים ורכש כלים הוא הורשע בגין אירועים שבוצעו בשנת 2023 לפני כשנה.
המסקנה המתבקשת לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בחומרים שהתקבלו בין היתר הערכת המסוכנות, למבקשת נשקפת סכנה גבוהה וממשית לחייה וע”כ יש להיעתר לבקשה לצו הגנה בפיקוח אלקטרוני.
בהתאם לסמכותי על פי סעיף 3ב(ג)(2) וכן 3ב(ג)(3) לחוק ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח אלקטרוני למשך 3 חודשים, טווח אזהרה – 20 קילומטר; טווח הפרה – 10 קילומטר.
לא נעלם מעיני שהמשיב מתגורר בעיר XXXX והמבקשת עובדת בעיר XXXX, אך לנוכח החשש הממשי לחייה של המבקשת יש להיעתר לסעד, אף במחיר פגיעה בחופש התנועה של המשיב.
המזכירות תעביר החלטתי זו עוד היום לצדדים ולשב”ס-יחידת משגב, על מנת שעם שחרורו של המשיב ממאסר יפעלו לביצוע אמצעי פיקוח טכנולוגי.
ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, ז’ כסלו תשפ”ה, 08 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
