לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
נ. ט. א
ע”י ב”כ עו”ד נעם אפשטיין, במינוי מכח חוק הסיוע המשפטי
נגד
משיבות
בעניין הקטינים
1. מ. א
ע”י ב”כ עו”ד מיכל אסף סבחה, במינוי מכח חוק הסיוע המשפטי
2. עו”ד סנדרה בוכהיים דה וינד, אפוטרופא לדין של הקטינים
א. ד יליד 2013
א. ר ילידת 2014
נ. י יליד 2015
פסק דין
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב’ השופטת מאיה לוי) מיום 15.7.2024 בתיק תלה”מ 18009-04-23 (להלן: “ההחלטה קמא” ו- “התיק קמא” בהתאמה), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול חיובו בתשלום מזונות הקטינים, כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין
2. המבקש ומשיבה 1 (להלן גם: “הצדדים”), יהודים אשר נישאו זל”ז בשנת 2012. מנישואי הצדדים נולדו שלושת הקטינים שפרטיהם בכותרת. בשנת 2022 עלו יחסי הצדדים על שרטון והם נפרדו.
נכון למועד הגשת בקשת רשות הערעור דנן, הקטינים מצויים במשמורת המבקש, כאשר למשיבה 1 (להלן: “המשיבה”) זמני שהות מצומצמים עמם. בהתאם להחלטה מיום 17.6.2024, הקטינים נפגשים עם המשיבה בימי ב’, ג’ ו-ה’, לאחר תום המסגרות החינוכיות וללא לינה (שבים לבית המבקש בשעה 19:00).
3. ביום 14.8.2023 הגישה המשיבה תובענה למזונות הקטינים (תלה”מ 34514-08-23), לתשלום מזונות הקטינים, מדור והוצאות מדור וכן חלוקת תשלום הוצאות חינוך ובריאות חריגות (להלן: “תיק המזונות”). בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בבית משפט קמא: התובענה קמא למשמורת הקטינים שהגיש המבקש כאן, וכן תובענה לאחריות הורית שהגישה המשיבה (תלה”מ 60324-02-23).
4. יוער כי המשיבה מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים, בגינה אושפזה בשנים האחרונות, טופלה בתרופות שונות ואף עברה שיקום. לטענתה, במהלך תקופת מחלתה הרחיק ממנה המבקש את הקטינים וכיום היא נאבקת ליצור עמם קשר מחודש.
5. ביום 17.8.2023 הגישה המשיבה בקשה בתיק המזונות, “לפסיקת מזונות זמניים/טרום זמניים”.
ביום 10.10.2023 ניתנה החלטה במזונות זמניים, לפיה חויב המבקש כאן בתשלום מזונות הקטינים בסך של 2750 ₪ לחודש. בין יתר נימוקי ההחלטה היו:
חלוקת זמני השהות;
מצבה הרפואי של המשיבה וקביעה של נכות זמנית בשיעור של 100%;
נקבע כי מצבו הכלכלי של המבקש לא קשה כפי שטען.
כן חויבו הצדדים לשאת בחלקים שווים בהוצאות חינוך (לרבות צהרונים) ובריאות כמפורט בהחלטה הנ”ל.
6. על ההחלטה הנ”ל הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רמ”ש 1991-12-23), שנדונה בפני כב’ השופטת אספרנצה אלון (להלן: “הרמ”ש הקודם”). הרמ”ש הקודם נדחה בפסק דין מיום 18.2.2024, בין היתר בשל העובדה כי המבקש לא שילם את דמי המזונות הזמניים שנפסקו; בשל העובדה כי עסקינן בהחלטת מזונות זמניים אשר ברגיל ערכאת הערעור ממעטת להתערב בה; וכן בשל קביעת בית משפט קמא, כי עניין המזונות הזמניים ישוב וייבחן על ידו לאחר שיוגש תסקיר משלים, ולאחר שתיבחן תקופת ניסיון בת שלושה חודשים (בה יתגוררו הקטינים עם המבקש וישהו עם המשיבה פעמיים באמצע שבוע ללא לינה).
7. לטענת המבקש בכתב רשות הערעור, מיום מתן פסק הדין ברמ”ש הקודם ועד לקיום הדיון בתיק קמא (שלאחריו ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור דנן), הגיש חמש בקשות שונות להפחתת דמי המזונות, אך הן לא נדונו לגופן. לטענתו, בית משפט קמא הורה על המצאת מסמכים בשורת החלטות, אך גם לאחר שהומצאו המסמכים, לא דן בבקשות, אלא בדיון שהתקיים ביום 14.7.24.
8. עוד לטענת המבקש, הדיון מיום 14.7.24 עסק ברובו בחלוקת זמני השהות, ורק הדקות האחרונות הוקדשו לחיוב המבקש במזונות.
המבקש טען בדיון, כי חיובו במזונות הקטינים הם “עונשיים”, עת הקטינים מצויים באחריותו והמשיבה נמצאת איתם בזמנים מצומצמים ביותר (כמפורט לעיל). במצב זה המבקש לא יכול לפרנס את עצמו ואת הקטינים ורמת הכנסתו ירדה מאד. הוא נעזר בסלים מהרווחה ומצוי בחובות עתק. הדוחות הכספיים לא משקפים את הכנסותיו, כאשר יש הבדל בין “הכנסה” לבין “רווח”. קיים פער משמעותי ברמת ההכנסה לעומת המשיבה, שמרוויחה לטענתו יותר ממנו.
המשיבה טענה בתגובה, כי המבקש לא משלם את דמי המזונות שנפסקו. בשל מחלתה מקבלת קצבת נכות אך היא משמשת למחייתה (שכר דירה והוצאות מדור). כמו כן נושאת בתשלומים עבור תרופה ביולוגית שנוטלת. היא מנסה לשקם את חייה.
9. למחרת הדיון, ביום 15.7.24, נתן בית משפט קמא את החלטתו, נשוא בקשת רשות ערעור זו. להלן החלק שעוסק במזונות הקטינים:
“לאחר שעיינתי שוב בטענות הצדדים, בנתוני ההכנסות ונוכח זמני השהות המצומצמים של הקטינים עם האם, החלטתי להעמיד את מזונות הקטינים בהם חב האב ע”ס של 2,100 ₪ לחודש. סכום זה כולל בחובו את המדור והוצאות מדור.
האב יישא בכל תשלומי החינוך והבריאות של הקטינים. האם לא תשתתף בתשלומי מחציות.
יוער, כי לא שוכנעתי לשעה זאת כי יש ממש בטענת האב על כי הכנסות האם גבוהות מהכנסותיו.
למעשה, הכנסות האב המוצהרות אינן תואמות את תדפיסי העו”ש, ולא עלה בידי האב, עד כה, להוכיח אחרת.
החלטה זאת תחול למפרע מאז יום 10.10.2023 ויתרת תיק ההוצאה לפועל תופחת בהתאם לאמור”.
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
10. המבקש חזר על טענותיו כפי שטען בדיון קמא, והוסיף עליהן כדלקמן:
א. בסיום הדיון מיום 14.7.24, הורה בית משפט קמא לצדדים להגיש לו את טיעוניהם בכתב למערכת הנט. למחרת ביום 15.7.24, ומבלי שניתנה שהות להגשת הטיעונים, ניתנה ההחלטה קמא.
ב. ההחלטה קמא ניתנה בקצרה, באופן לאקוני ובלתי מנומק, בניגוד לפסיקה הנוהגת. מה שמהווה טעם נוסף לקבלת בקשת רשות הערעור דנן.
ג. זמני השהות של המשיבה עם הקטינים מצומצמים מאד, וחרף זאת מחויב המבקש בתשלום מזונותיהם לידי המשיבה, נוסף להוצאות השוטפות של צרכי הקטינים יום יום בהן נושא המבקש. זמני שהות אלה יימשכו לכל הפחות עד ליום 1.5.2025, המועד בו נקבע שיוגש תסקיר רווחה לתיק קמא.
ד. כן נקבע כי המבקש לבדו יישא בתשלום הוצאות בריאות וחינוך החריגות, ותחולת ההחלטה קמא היא למפרע מיום 10.10.23. קביעה זו למעשה מגדילה מאד חיוב המזונות החודשי. חיוב המזונות מתבסס על חלוקת זמני שהות, צרכי הקטינים, יכולות הצדדים וחובת הדין האישי. בענייננו לקטין הצעיר מלאו שש שנים; אין מחלוקת לגבי הפער הניכר בזמני שהות הקטינים אצל הצדדים; עול הטיפול מוטל על כתפי המבקש כמעט בלעדית. ועדיין מצא בית משפט קמא להטיל עליו תשלום מזונות, מבלי שהתייחס למסמכים והאסמכתאות שהוגשו לו ביחס להכנסות הצדדים, מהם עולה מפורשות כי מדובר במבקש חסר אמצעים כלכליים, בעוד המשיבה מרוויחה יותר ממנו.
ה. בית משפט קמא לא קיים את הוראות פסק הדין ברמ”ש הקודם, מה שהביא לפגיעה מהותית במבקש ובקטינים. בית משפט קמא קיים את הדיון בנושא המזונות רק בחודש יולי, למרות שהיה יכול וצריך לקיימו הרבה לפני. כמו כן, חרף חמש בקשות שונות המגובות בתצהיר ובמאסמכתאות, בית משפט קמא לא קיים דיון של ממש בחיוב המזונות, שמע את טענות הצדדים בחטף ולבסוף נתן החלטה לא מנומקת וללא התייחסות למסמכים שהוגשו.
ו. נכון ליום 17.9.24, לא היה למבקש חוב בתיק המזונות בהוצאה לפועל. ביום 8.9.24, ביקשה המשיבה להגדיל את קרן החוב בסך של 21,900 ₪, על בסיס הרכיב בהחלטה קמא שמחייב את המבקש בתשלום מלוא ההוצאות החריגות למפרע מיום 10.10.23. מבוקש להורות אף על ביטול רכיב זה בהחלטה קמא.
חיוב רטרואקטיבי זה התווסף “יש מאין”, מבלי שבית משפט הצביע על שינוי נסיבות שחל מאז ההחלטה מיום 10.10.23, במסגרתה הושתו ההוצאות החריגות על שני הצדדים בחלקים שווים – שיצדיק הטלת ההוצאות החריגות על המבקש בלבד.
טענות המשיבות בתשובותיהן לבקשת רשות הערעור
11. ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור. להלן תמצית טענותיה:
א. המבקש מתעלם מכלל ההליכים שנוהלו בבית משפט קמא, לרבות קביעת מזונות זמניים, אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים בין הצדדים. המבקש לא יכול להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שאיננו מקיים, שעה שאינו נושא במזונות הקטינים ואף לא שילם את חוב מזונות העבר.
ב. המבקש מעולם לא נשא מזונות הקטינים, למעט סך של 1200 ₪. המבקש פעל להקטנת חוב המזונות, בדרך של הצגת תשלומי מחציות בתיק ההוצאה לפועל. מחציות אלו נקבעו על דעת המבקש בלבד, ללא התייעצות עם המשיבה וללא התחשבות במצבה הכלכלי.
ג. ההחלטה קמא ניתנה לאחר שהוגש לבית משפט קמא חומר רב בכתבי הטענות, לגבי מצבו הכלכלי של המבקש. המבקש בעל עסק עצמאי ומבצע עבודות רבות מבלי לדווח עליהן. המבקש הציג ירידה בהכנסות לצורך ניהול ההליך מול המשיבה, אולם בפועל הוא עובד ומשתכר.
ד. לעומת המבקש, מצבה הכלכלי של המשיבה בכי רע. מצבה הרפואי לא מאפשר למשיבה לעבוד ולא ברור כיצד טען המבקש ההיפך. לפני כשנתיים המשיבה חלתה מאד במחלה אוטואימונית, אושפזה ונאלצה לעבור שיקום. אותות המחלה עדיין ניכרים עליה. המשיבה מקבלת קצבת נכות בגובה של כ-6000 ₪, אולם מתוכם נושאת בתשלום שכר דירה של כ-4000 ₪, ואף חשבונות והוצאות מחייה. כמו כן נושאת בתשלום חודשי בסך 1640 ₪ עבור תרופות למחלתה.
ה. בתקופת מחלתה הסית המבקש את הקטינים נגד אמם המשיבה, בטענה כי נטשה אותם. הקטינים מגיעים לבית המשיבה תוך גילויי התנגדות, קללות וגידופים, ותוך מס’ שעות ההתנגדות פוחתת והקטינים אפילו מתרפקים על אמם. המשיבה מבינה שמצבם הרגשי של הקטינים קשה, וכי המבקש לא טמן ידו בצלחת אלא נקט פעולות להעמקת המשבר הרגשי שחוו הקטינים, כגון הגשת תלונות (שהתבררו כשווא) על אלימות מצד המשיבה ואמירות על אלימות האם באוזני הקטינים.
ו. בהחלטה קמא, שקל בית משפט קמא את כל טענות הצדדים והוריד את סך מזונות הקטינים, מ- 2750 ₪ ל- 2100 ₪ וכן הורה כי המבקש יישא בהוצאות הבריאות והחינוך החריגות. בית משפט קמא בחן את התנהלות המבקש, לרבות יצירת מצג שווא מצידו לעניין מצבו הכלכלי, היות דירה להשקעה בבעלות על שמו, וקביעותיו הבלעדיות בעניין המחציות.
ז. המבקש לא עושה דבר על מנת לעודד את הקטינים לשהות וללון בבית המשיבה. אמנם המבקש משתף פעולה עם הפגישות ביחידה הייעוצית, אך ניכר כי הקטינים מוסתים, וככל שקיימת התקדמות היא איטית אם כי חיובית.
ח. אם זמני השהות יתקיימו כסדרם, יכול המבקש לצאת לעבוד כפי שעבד בעבר, במקום להתלונן שאיננו יכול לעבוד כי הקטינים שוהים אצלו.
12. כן התקבלה עמדת האפוטרופא לדין של הקטינים, להלן תמציתה:
א. קיימת המלצת עו”ס לסדרי דין, שניתנה במסגרת ועדה שהתקיימה ביום 10.6.2024 ביחידה הייעוצית, להרחבה הדרגתית והוספת לינה של הקטינים בבית האם. המלצה זו איננה מיושמת.
ב. כיום הקטינים מגיעים לבית האם בקביעות שלוש פעמים בשבוע, ללא סופ”ש וללא לינה כלל.
ג. המשפחה כולה משולבת בטיפולים ביחידה הייעוצית. הקטינים מטופלים פרטנית על ידי מטפלות מהיחידה, וכל אחד מההורים מקבל הדרכת הורים באופן רציף. ההורים והקטינים משתפים פעולה עם ההליך ומגיעים בקביעות. תוארה מגמה חיובית של התקרבות הקטינים לאם.
דיון והכרעה
13. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיב ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור ולקבל את הערעור בנקודה אחת, כפי שאפרט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.
להלן אנמק החלטתי.
14. עסקינן בשאלת מזונות זמניים, בה ממעטת ערכאת הערעור להתערב. יחד עם זאת, פסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה לחלוטין מפני התערבות ערעורית, אלא כל מקרה ומקרה נבחן לאור נסיבותיו. במקרה חריג ויוצא דופן, ערכאת הערעור תתערב בפסיקת מזונות זמניים בהתאם לשיקול דעתה.
יפים לענייננו הדברים שנאמרו מפי השופט ניל הנדל, ב- בע”מ 1078/11 פלוני נ’ פלוני (ניתן ביום 27.4.11):
“כאמור, הכלל הוא אי התערבות אך אין לומר שהחלטה בנושא מזונות זמניים חסינה מביקורת ערעורית. בעשיית מלאכתה, על ערכאת הערעור לבחון את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה גם מבעד לחסר ואי הוודאות בתשתית העובדתית המאפיינים את השלב של דיון במזונות זמניים. אף ‘עזרה ראשונה’ בדמות מזונות זמניים יש להעניק בסבירות ובמידתיות. כאן בחינת התוצאה הכוללת מובילה למסקנה כי שיעור המזונות הזמניים כפי שנקבע חורג באופן ברור מהאיזון הדרוש בשלב זה” (פסקה 5 לפסק הדין).
ראו גם:
רמ”ש (חי’) 29980-04-22 ע. א. ו נ’ פ. ו (2.5.2022);
רמ”ש (חי’) 58657-06-21 פלוני נ’ אלמונית (12.7.2021).
סבורני כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים, כפי שאפרט להלן.
15. אכן, מנתוני התיק עולה כי חלוקת זמני השהות בין ההורים איננה שווה בשלב זה, והמבקש נושא בעיקר נטל גידול הקטינים, ואף משלם עבור מזונותיהם למשיבה. אולם בנסיבות המתוארות בתיק קמא ובכתבי טענות הצדדים, לא מצאתי לנכון להתערב ברכיב תשלום המזונות הזמניים.
16. אמנם, בית משפט קמא נימק בתמציתיות את החלטתו בעניין שינוי המזונות הזמניים, במסגרתה הפחית את סכומם, מסך של 2750 ₪ לחודש לסך של 2100 ₪ עבור שלושת הקטינים, כולל מדור והוצאות מדור. עיקר ההנמקה היה היעדר שכנוע בית משפט קמא בכל הקשור ליכולת השתכרות המבקש, ודי בכך; לא ראיתי להתערב בקביעה זמנית זו, הראויה להתברר לעומקה בהליך הוכחות מסודר ובגיבוי אסמכתאות.
17. שונה המצב בכל הקשור לשינוי הרכיב בהחלטה קמא, בעניין תשלום המחציות. שינוי זה לא פורט ולא נומק בהחלטה קמא, מדוע חויב המבקש בתשלום מלוא ההוצאות החריגות, ואף רטרואקטיבית מיום 10.10.23. בנדון גם לא מצאתי כל בקשה מצד המשיבה להטיל חיוב (משמעותי) זה על המבקש, למעט טענתה כי המבקש “קובע בלעדית” את ההוצאות החריגות בענייני רפואה וחינוך של הקטינים, ומאלצהּ להשיב לו מחציות בגין העבר.
18. בשלב זה, בו אנו מצויים במסגרת מזונות זמניים, ובהעדר נימוק של בית משפט לשינוי זה מול זמני השהות שהנרחבים של המבקש עם הקטינים, לא מצאתי לנכון להותיר על כנו את שינוי רכיב המחציות כפי שהורה בית משפט קמא, ואני מורה על ביטול רכיב זה בהחלטה קמא.
תשלום הוצאות חריגות בתחומי בריאות וחינוך של הקטינים, ישוב להתחלק באופן שווה בין הצדדים, כפי שהיה עד מועד מתן ההחלטה קמא. כפועל יוצא, החיוב הרטרואקטיבי שהושת על המבקש מיום 10.10.2023 – מבוטל בזאת.
19. ככל שלמי מהצדדים תהיינה טענות נגד חיוב בענייני בריאות וחינוך שהצד השני יצר שלא על דעתו, רשאי הוא לפנות בבקשה מתאימה לתיק קמא (למשל חוגים רבים ו/או יקרים, קייטנות ארוכות וכו’). בית משפט קמא ידון בבקשה ויכריע בה כראות עיניו, תוך שרשאי להגביל את גובה החיוב, סוגו, משכו וכיוצ”ב.
20. לנוכח ביטול הדיון שהיה קבוע בתיק קמא ביום 6.10.2024 (בהחלטת בית משפט קמא מיום 15.9.2024), על בית משפט קמא לעשות מאמץ לקבוע הוכחות בתיק קמא בהקדם האפשרי, ככל שהסתיימו קדמי המשפט.
סוף דבר
21. לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
א. תשלום הוצאות חריגות בתחומי בריאות וחינוך של הקטינים, ימשיך להתחלק באופן שווה בין הצדדים; ממילא החיוב הרטרואקטיבי שהושת על המבקש מיום 10.10.2023 – מבוטל בזאת.
ב. ככל שהסתיימו קדמי המשפט בתיק קמא, ייעשה מאמץ לקבוע הוכחות בתיק בהקדם האפשרי.
22. מששני הצדדים מיוצגים על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ’ חשוון תשפ”ה, 21 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
