בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי
הקטינים :קטין, יליד 2011
קטינה, ילידת 2014
המבקש :אלמוני
הנתבעע"י ב"כ עו"ד נועם אפשטיין
נ ג ד
המשיבה :אלמונית
התובעתע"י ב"כ עו"ד גילה ברזילי
החלטה
החלטה בבקשת המבקש לביטול חיובו במזונות זמניים עבור הקטינים.
הצדדים שבפניי כרוכים בסכסוך ממושך, המתברר תקופה ארוכה בפני בית משפט זה. לצד בירור הסכסוך, נדרש בית המשפט להקפיד בטובתם של הקטינים. שניהם מתמודדים עם קשיים נפשיים ופסיכיאטרים משמעותיים. בעניין הקטינים אף נפתח תיק תנ"ז והתקבלו החלטות לשלבם במסגרת חוץ ביתית. המשפחה מלווה על ידי שירותי הרווחה, עו"ס לחוק הנוער ואפוט' לדין.
יצוין כי גם מצבו הנפשי של המבקש עצמו ידע שינויים, ובמהלך ניהול ההליך הוא אושפז בביה"ח פסיכיאטרי לפרקים, פגש לתקופה מסוימת את הקטינים במרכז קשר אולם נוכח התנהגות לא מותאמת וההחרפה במצבם של הקטינים, ואי יציבות במצבו של המבקש, מזה תקופה ממושכת שלא מתקיים קשר בין האב לקטינים. בין הצדדים עצמם קונפליקט עצים, צווי הגנה ואף הליך פלילי שנוהל בעניינו של המבקש על רקע הפרת הוראות צו הגנה, בגינו היה נתון במעצר.
שאלת מזונות הקטינים ושיעורם נדונה באופן רצוף על רקע טענות הצדדים בכתב ובעל-פה לאורך ניהול ההליכים. המבקש הגיש את הבקשה דנן לביטול המזונות על רקע שהותו של הקטין באשפוז בבית החולים "[…]" ולאחר מכן השמתו במסגרת פנימייה חוץ ביתית והעובדה שהמשיבה זוכה לקצבאות נכות עבור הקטינים. כפי שיובהר, בקרוב גם הקטינה עתידה לצאת למסגרת חוץ ביתית. בענייננו עולה צורך לסקור בתמצית יתירה את הנסיבות המורכבות של סכסוך זה, ביחס למצבם של הקטינים והפרטים הנדרשים לשם ההכרעה דנן. אוסיף ואציין כי בירור טענות הצדדים מתנהל בעצלתיים ובאופן שמצב הדברים נתון לשינויים תכופים. הקטינים מצויים במשמורת המשיבה ולעת זו לא מתקיימים כאמור זמני השהות בין המבקש והקטינים. המבקש, ככלל, אינו משתף פעולה עם שירותי הרווחה, אך מנגד מלא טענות כרימון כלפי המשיבה. לאחרונה התאשפז שוב עקב מצבו הנפשי. קודם לכך הואשם בפלילים ונעצר עד תום ההליכים לאחר שהפר צו הגנה שניתן על ידי בית משפט זה. בד בבד עם כך המשיבה השתהתה בצירוף סימוכין ביחס להכנסותיה מקצבאות, השתהתה מאוד בהעמדת טיעוניה ועתרה חדשות לבקרים למתן אורכות. שני הצדדים החליפו את הייצוג המשפטי, יותר מפעם אחר, לרבות לאחרונה.
ביום 26.6.24 התקיים דיון בתיק תנ"ז במעמד הצדדים ובאי כוחם, האפוט' לדין, עו"ס לחוק הנוער, ועו"ס משפחה. מצב הדברים שהשתקף בדיון היה כי הקטין מצוי באשפוז מזה תקופה ממושכת ולא ברור אם שחרורו לבית המשיבה הוא מהלך רצוי בכלל, או רצוי בעיני הקטין בפרט, לעומת השמתו במסגרת חוץ ביתית המותאמת למצבו. עלה עוד שעריכת אבחון פסיכו-דיאגנוסטי לקטינה והמשך הטיפול בה מתעכבים בעטיה של המשיבה, שמדגימה שינויים קיצוניים בעמדתה.
בתום הדיון נתתי הוראות רבות להמשך הטיפול בקטינים. בכפוף לעריכת אבחון, תיבחן המסגרת החינוכית הרצויה לקטינה, שלעת זו תוסיף להתגורר עם המשיבה ותלמד במסגרת הנוכחית. לעניין הקטין תוגש עמדת הגורמים המטפלים הקטין בבית החולים. נתתי הוראות אף למבקש ביחס לחידוש אפשרי של מפגשים עם הקטינים.
כמו כן, בעקבות הדיון דלעיל ביום 26.6.24, הוריתי ביום 27.6.24 בתיק המזונות, כי הצדדים ימציאו באמצעות נטילת פסיקתא את הסימוכין ביחס לזכאות הקטינים לקצבאות ומועד תחילתן.
ביום 26.7.24, לאחר קבלת עמדת בית החולים ועו"ס לחוק הנוער, הוריתי על השמת הקטין בפנימייה טיפולית "[…]". כמו כן, ביום 17.9.24 נעתרתי לבקשת המשיבה, עו"ס לחוק הנוער והאפוט' לדין, בעקבות האבחון החלקי שנערך לקטינה, והוריתי על אשפוז הקטינה בבית החולים "[…]" ב[…] לצורך טיפול ואבחון. לעת זו הקטינה שוהה בבית אמה ועל פי הודעת עו"ס לחוק הנוער מיום 5.11.24 נעשים מאמצים לאתר עבורה מסגרת חוץ ביתית המתאימה לצרכיה.
זהו אפוא מצב הדברים העובדתי נכון לעת זו. אפנה לטענות הצדדים.
לטענת המבקש, הוא חב במזונות הקטינים בסך כולל של 2,400 ₪ לחודש, בהתאם להחלטה מיום 10.1.21. במעמד הצדדים ביום 26.6.24 התברר בדיעבד כי משולמת לידי המשיבה קצבת נכות עבור כל אחד מהקטינים, בסך 2,500 ₪ לכל אחד. לדבריו עד למועד הדיון המשיבה הסתירה עובדה זו מפני בית המשפט. אף על פי כן, חיוב המזונות עומד על כנו בעוד הקטינים אינם מצויים ברשות המשיבה. למבקש משולמת קצבת נכות בסך 4,290 ₪ מהמל"ל, המעוקלת לטובת תיק המזונות בלשכת ההוצל"פ. הוא אינו מסוגל לעבוד בשל מצבו הבריאותי, על אף שניסה לעשות כן, ואין ברשותו נכסים. המבקש עותר לבטל את חיובו במזונות החל ממועד תחילת תשלום קצבאות הנכות עבור הקטינים לידי המשיבה.
בתגובתה מיום 10.9.24 (בקשה מס' 82) התעלמה המשיבה מהחלטותיי הקודמות, לרבות ההחלטה מיום 27.6.24, לא התייחסה ולא צרפה סימוכין ביחס לקצבאות הנכות המשולמות עבור הקטינים. לטענתה הקטין אמנם מצוי במסגרת חוץ ביתית, אך עתיד לשהות בבית בסופי השבוע, ובנוסף המשיבה דואגת גם לצרכיו השוטפים. המשיבה אינה עובדת למעלה משנה, נושאת בשכ"ד בשיעור 3,900 ₪. לדבריה קצבאות הנכות המשולמות לידה נועדו לכסות את עלויות הטיפול בקטינים, ואין בהן לשקף את מלוא ההוצאות – כמו החלפת ריהוט וחפצים שנהרסו על ידי הקטינים בזעם, משום מצבם. חוב המזונות שצבר המבקש עומד על סך של 31,000 ₪ (נכון למועד הגשת התגובה). לפיכך יש להותיר על כנם את תשלום קצבאות הנכות ואת החיוב במזונות.
בעקבות החלטתי מיום 14.9.24, הגישה המשיבה בקשה להשלמת מסמכים במסגרתה ציינה כי זוכה בעצמה לקצבת נכות בשיעור 4,300 ₪, והחל מ"השנה האחרונה" לדבריה משולמת לידה קצבת נכות בשיעור 2,500 ₪ עבור הקטינה, ו – 2,500 ₪ נוספים עבור הקטין. החל מחודש יוני 2024, ובעקבות אשפוזו של הקטין, סכום הקצבה המשולמת לקטין הוגדל ל 5,000 ₪. בנוסף זוכה המשיבה לסיוע בשכ"ד בשיעור 1,100 ₪. המשיבה הוסיפה וטענה כי אינה עובדת הואיל ומלוא זמנה כרוך בטיפול בקטינים. ביקוריה את הקטינים כרוכים בהוצאות נסיעה ושמרטפות, בנוסף להוצאותיה עבור מדור ואחזקתו. עוד עמדה המשיבה על הוצאות עבור אבחונים שונים להם נדרשו הקטינים.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים והסימוכין מטעמם, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה באופן חלקי. להלן נימוקיי.
אשר להכנסת המשיבה מהקצבאות השונות, יש להצטער על ניסיונה של המשיבה "לעגל" את הסכומים המשולמים לה תוך הפחתה מערכם. בשים לב לפירוט לעיל שעלה מפי המשיבה, הרי שעיון בפירוט קצבת הנכות המשולמת למשיבה מטעם המל"ל, מצביע כי שיעורה 4,445 ₪ בחודש. עבור הקטינה משולמת קצבה בסך 2,657 ₪ בחודש, החל מחודש 10/2023. עבור הקטין שולמה קצבה בשיעור 2,514 החל מחודש 11/2023 שגדלה במהלך שנת 2024 לסך 2,657 ₪, והחל מחודש יוני 2024 שיעורה 5,219 ₪. "עיגול" סכומי הקצבאות כלפי מטה, הביא לבדו להפחתה מלאכותית של כ – 550 ₪ מהתשלומים המשולמים למשיבה. אין חולק עוד כי בעוד קצבאות הנכות עבור הקטינים משולמות לידי המשיבה לכל המאוחר החל מחודש 11/2023, המשיבה נמנעה מלהביא את הדבר לידיעת בית המשפט, אלא בעקבות טענות המבקש.
אציין עוד כי במהלך דיון במעמד הצדדים ביום 31.1.24, ציינה המשיבה כי "אני זכאית לקצבת נכות משלי. עוד לא הגשתי בקשות עבור הילדים" (ע' 36, ש' 31). מהסימוכין עולה כי בעת אמירה זו, שולמו גם שולמו קצבאות הנכות עבור הילדים. עוד ציינה כי "בביטוח לאומי לא נותנים לי תשלום עבור המזונות בגלל הקצבאות שאני מקבלת והם עד התקרה" (שם). מבלי לקבוע מסמרות בהקשר זה ובהעדר סימוכין, ומשעה שבניגוד לאמירה זו, המשיבה כן זוכה לתשלום מזונות מן המל"ל, לא ברור בשלב זה עד כמה דייקה המשיבה אף בהצהרתה זו.
כמו כן, עיון בדף החשבון מעלה כי בנוסף לתשלומים הנקובים לעיל, משולמת למשיבה קצבת ילדים בשיעור 269 ₪, ותשלום קצבה נוספת מן המל"ל בסך 382 ₪. גם תשלומים אלה הושמטו מטענות המשיבה. בנוסף זוכה המשיבה לסיוע בשכ"ד בשיעור 1,170 ₪ – סכום שאף הוא "עוגל" כלפי מטה בטיעוני המשיבה. בנוסף לאלה, מופקדים מידי חודש לחשבונה מאות שקלים באמצעות "ביט" והיא אף זכתה למענק עבודה בשיעור 666 ₪. הכנסות אלה לא זכו להתייחסות מפי המשיבה.
נתונים אלה מעמידים את סך התשלומים להם זוכה המשיבה מידי חודש ע"ס 14,142 ₪ (לא כולל מזונות הקטינים המשולמים על ידי המל"ל, את ההפקדות לחשבון המשיבה ב"ביט" ואת מענק העבודה הנקוב לעיל). להשלמת התמונה יצוין כי מזונות הקטינים נגבים באמצעות המל"ל כאמור, ומועבר לחשבונה סך של 3,708 ₪ מידי חודש.
סימן שאלה נוסף עולה נוכח העובדה כי על פניו קצבאות הנכות המשולמות עבור הקטינים אינן מופיעות בדף החשבון מטעם המשיבה, ולא ברור לאיזה חשבון הן מפקדות.
המזונות הזמניים נקבעו (ביום 10.1.21) על בסיס הנתונים הרלוונטיים לאותה העת. בית המשפט ייחס למשיבה השתכרות מעבודה בשיעור 4,500 ₪ – 5,000 ₪, ובנוסף הכנסה מקצבת נכות בשיעור 4,600 ₪. למבקש יוחסה הכנסה מעבודה בשיעור 5,000 ₪ – 6,000 ₪.
מאישור המל"ל שצירף לבקשה עולה כי נקבעה למבקש נכות כללית בשיעור 50% (החל מחודש 1.9.24) והוא זוכה לקצבת נכות בשיעור 4,290 ₪. כמו כן צירף אישור מן המל"ל כי אינו עובד. עם זאת, לבקשה צורף עוד דף חשבון שמלמד לכאורה על הכנסה צנועה ולא קבועה ממשכורת בחודשים אפריל, יוני וספטמבר 2024. העמדת נתונים אלה לצד הנתונים המעודכנים שנפרשו לעיל, מלמד לכאורה על פער משמעותי בין יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, לחובת המשיבה.
בנוסף לאמור, ומחד גיסא, הקטינים בגרו מאז ההחלטה מיום 10.1.21, אז גילם היה 6 ו – 9. כיום הקטינים בוגרים ב – 4 שנים וגילם 10 ו – 13. יש בכך להעמיד את שני הקטינים באופן מבוסס בשכבת גיל המקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב ביחס לשיעור המזונות מתוקף ההלכה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית. מאידך גיסא, אין חולק כי לעת זו המבקש אינו נוטל חלק בעול גידול הקטינים וכל הכרוך בטיפול במצבם המיוחד.
יוצא כי בשלב ביניים זה בו טרם נבחנו אסמכתאות הצדדים והעובדות טרם התבהרו, ההכרעה מתנקזת לשאלה האם צרכי הקטינים בענייננו הולמים את תשלום קצבאות הנכות לצד תשלום מלוא סכום המזונות הפסוק. לצד שאלה זו, יש לשאול האם שהייתם של הקטינים במסגרת חוץ ביתית, מצדיקה את המשך תשלום מלוא סכום המזונות לצד תשלום קצבאות הנכות. המענה על שאלות אלה הוא בבחינת עניין שבעובדה, וטרם בשלה העת לקבוע בו מסמרות.
ככלל, פסיקת בתי המשפט הבחינה בין התכלית לה נועדו מזונות הקטינים לבין התכלית לה נועד תשלום קצבת נכות:
"הנה כי כן, גמלת ההשתתפות בהוצאות נועדה לסייע בהתמודדות עם ההוצאות 'העודפות' הנובעות מהמוגבלות שעמה חי הילד – להבדיל ממכלול עלויות המחיה שלו […] נוכח תכלית זו של גמלת ההשתתפות בהוצאות, ברי שאין חפיפה מלאה בינה ובין חובת המזונות המוטלת על ההורים – שבליבתה ניצבים צורכי הקיום ההכרחיים, והאוניברסליים, של הילדים […] אמנם, דמי המזונות וקצבת הילדים משרתות תכלית זהה, ולכן יש לראות בהן 'קופה' אחת – אך זה אינו המצב בנוגע לגמלת ההשתתפות בהוצאות, שנועדה למלא רק את הצרכים הייעודיים הנובעים ממחלתה" (בע"מ 2083/19 פלונית נ' פלוני, מיום 28.4.21, פס' 5-4 לפסק הדין).
יישומה של אבחנה עקרונית זו דורש בירור עובדתי של צרכי הקטין – צרכיו ה"רגילים" לצד הצרכים הנובעים ממצבו המיוחד. מעבר לכך, בירור זה הופך מורכב יותר עם פירוק התא המשפחתי ובעת שצרכי הקטין מסופקים על ידי שני תאים משפחתיים נפרדים בהיקפים שונים ושאינם בהכרח קלים למדידה.
לאחרונה חזר ביהמ"ש המחוזי בחיפה על הגישה הרווחת בעניין קצבת ילד נכה (רמ"ש 39827-09-24 ש' נ' ש' (13.11.24), בציינו כך (ההדגשות אינה במקור):
"12. שאלת פסיקת המזונות עבור קטין המקבל קצבה מהמל"ל עבור צרכים מיוחדים נדונה בפסיקה לא פעם. הגישה הרווחת בשנים האחרונות היא, כי מטרתה העיקרית של הקצבה היא למימון הוצאותיו המיוחדות של הקטין, ולא נועדה לכסות גם את הצרכים הבסיסיים של הקטין; אף אין היא נועדה לשמש כמעין פיצוי להורים שכושר השתכרותם נפגע כתוצאה מהעומס הטיפולי הכרוך בגידול בנם וכמעין 'השלמת הכנסה'.
לכן אם יוכח כי לאחר תשלום כל הצרכים המיוחדים לשם כיסויים נועדה הקצבה, נותרה יתרה, או אז יש מקום להתחשב בכך, במסגרת פסיקת המזונות הבסיסיים בגין צרכיו השוטפים של הקטין.
ראו לעניין זה: עמ"ש (חי') 11101-12-17 ב' ואח' נ' ב' ואח' (20.11.2018 – להלן: 'עניין ב' '), אשר בקשת רשות ערעור עליו נדחתה בהחלטת בית המשפט העליון ב-בע"מ 8994/18 פלוני נ' פלונית (4.3.2019 – להלן: 'עניין פלוני')".
הגם שלא בשלה העת לקבוע מסמרות, לא שוכנעתי בשלב זה שקצבאות הנכות המשולמות עבור הקטינים ממוצות עד תום עבור צרכיהם המיוחדים, עד כדי הצורך להותיר את סכום המזונות על כנו. אכן לא נעלמו מעיני ההוצאות עליהן עמדה המשיבה לשם עריכת אבחונים שונים, אך מדובר בהוצאות חד-פעמיות באופיין, שאינן שוטפות. במהלך שלב ההוכחות תוכל המשיבה לבסס את הטענה, שלא עלתה באופן מפורש, כי קצבאות הנכות ממוצות כולן לשם צרכיהם המיוחדים של הקטינים, אך לעת זו אין בפניי סימוכין לביסוס הנחה כגון זו.
כמו כן, מבלי לגרוע מן המאמצים הכרוכים בטיפול בקטינים גם בעת ששוהים במסגרת חוץ ביתית, או מטענת המשיבה כי הקטינים שוהים לפרקים בבית חרף השמתם במסגרת חוץ ביתית, לא אוכל להתעלם מן העובדה כי הקטין אינן מתגורר עם המשיבה, וכי גם הקטינה עתידה בקרוב לצאת למסגרת מחוץ לביתה. אין בפניי די סימוכין לבסס את ההנחה הנובעת מטענות המשיבה, כי צרכי הקטינים מחייבים הותרת סכום המזונות על כנו גם בנסיבות בהן אינם מתגוררים בבית.
סבורני עוד שהותרת סכום המזונות על כנו בנסיבות הנוכחיות מביא לאי-צדק כלפי המבקש – מבלי לגרוע ממחדליו השונים המפורטים לאורכם ולרוחבם של ההליכים שבפניי. יתכן ופני הדברים היו שונים בנסיבות אחרות, לנוכח נתוני השתכרות אחרים, אך בענייננו סבורני שהותרת סכום המזונות ללא שינוי לוקה בחוסר מידתיות.
לצד הכרעה לכאורית זו ביחס לאפיון צרכי הקטינים והאבחנה בין תכלית המזונות לבין תכלית קצבת הנכות, סבורני כי שינוי הנסיבות בענייננו מצדיק את הפחתת המזונות באופן זמני. לצד השינויים בהכנסות העומדות לרשות הצדדים, אני מוצאת בהוצאות הקטינים למסגרת חוץ ביתית משום שינוי נסיבות המצדיק את קבלת הבקשה באופן חלקי, על דרך האומדנא.
אבהיר כי החלטתי דנן זמנית, ותואמת את הנסיבות הנוכחיות. אין בה כדי לגרוע מכל טענה של הצדדים או כדי להביע דעה לגבי המזונות הקבועים הראויים להיפסק בסופו של הליך. לדברים משנה תוקף בנסיבות המורכבות בענייננו הנתונות ומועדות לשינויים.
בנוסף, ובהיקש מהאמור ברמ"ש 39827-09-24 ועל מנת לערוך בירור באשר ל"דלתא" שנותרת, ככל שנותרת, מתוך קצבאות הנכות של הקטינים ולאחר מילוי צרכיהם המיוחדים של הקטינים על רקע מוגבלותם ובחינת השאלה האם יש לזקוף אותה או את חלקה לטובת מזונות הקטינים, אורה להלן על קיום דיון במעמד הצדדים.
סוף דבר
על בסיס המפורט לעיל, אני קובעת כדלקמן:
סכום המזונות הזמניים יופחת מסך של 1,200 ₪ (קרן) לכל קטין, לסך של 750 ₪ (קרן) לכל קטין. לאמור, הפחתה השיעור 450 ₪ ממזונות כל אחד מהקטינים.
לשם נוחות החישוב אני קובעת כי מועד ההפחתה עבור שני הקטינים גם יחד הוא מחודש 11/2023 (כולל).
הסכום המופחת יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שפורסם בחודש 11/2023.
למעט השינוי האמור בשיעור המזונות, יתר ההוראות הנוגעות למזונות הקטינים ונקובות בהחלטה מיום 10.1.21 ובהחלטות המשלימות שניתנו לאחריה, מוסיפות לעמוד בשלב זה על כנן.
נקבע לדיון ליום 27.2.25 שעה 10:00. תצהיר עדכני מטעם המשיבה, בפירוט הוצאות הקטינים וכן אסמכתאות עדכניות בנוגע לגובה הקצבאות להן זכאים הקטינים והשימוש בהן, יוגש עד 7 ימים קודם למועד הדיון שנקבע.
בד בבד משוריין דיון באותו המועד גם בענייני הקטינים, ככל והדבר יידרש.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים, לאפוט' לדין וללשכת הרווחה.
ניתנה היום, כ"ד חשוון תשפ"ה, 25 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
