מספר בקשה:53
לפני
כבוד השופטת שירלי שי
מבקש
ו' ז' ש'
מייצג את עצמו
נגד
משיבה:
י' ש'
ע"י ב"כ עוה"ד לורי גייזלר ועו"ד אור פישר
החלטה
בפניי בקשה דחופה בהתאם לתקנות 2-20 – הבטחת קשר, שהגיש המבקש ביום 3.6.2024.
במסגרת הבקשה עותר המבקש לקביעת דיון דחוף לשם מתן החלטות להבטחת קשר עם הקטינים, קביעת מתווה להבטחת הקשר לא תלוי במומחים, לקבוע את מר טובי פלד כמומחה מטעם בית המשפט, הימנעות מדיוני סרק וחיוב המשיבה בסנקציות כספיות וקנס חד פעמי בסך 2,000 ₪ בשל הפרה שיפוטית למינוי מומחה.
אקדים את המאוחר ואומר, וכבר בפתח הדברים, כי דין הבקשה להידחות, גם מהפן הפרוצדורלי וגם מהפן המהותי, אשר שזורים זה בזה במקרה דנן, כפי שיפורט בהרחבה.
רקע כללי בתמצית:
ביום 13.6.2022 הגישה המשיבה תביעה בענין הקטינים, נ', ילידת 24.7.2010 כבת 14 בעת מתן החלטה זו, ו-י', יליד 15.4.2014, כבן 10 בעת מתן החלטה זו, ילדיהם המשותפים של הצדדים.
במסגרת התביעה עתרה המשיבה לקבוע כי האחריות ההורית תהא בידיה בלבד, להורות על טיפול והדרכה הורית למבקש, ולאפשר לה לקבל החלטות הנוגעות לקטינים, ככל שהמבקש לא יגיב לפניותיה ולא ישתף עימה פעולה, באופן בלעדי.
מאז פתיחת ההליך הוגשו בתיק מעל 300 מסמכים. הוגשו מעל 45 בקשות וניתנו מעל 115 החלטות שיפוטיות. רק בענין הקטינים התנהלו 5 דיונים.
במסגרת ההליכים מונתה אפוט' לדין, אשר הגישה מספר עמדות.
עוד במסגרת ההליך הופנו הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית, וחוות דעת מפורטת וארוכה, מאת "הבית של טלי", הוגשה על ידי ד"ר וישנה, ביום 8.8.2023 (להלן: "בדיקת מסוגלות הורית").
כמו כן הוזמן תסקיר, והוגשו מספר תסקירים/דיווחים משלימים.
כבר כאן יצוין כי כל איש מקצוע שפגש את הקטינים המליץ להפנותם לטיפול, כל אחד בשל מצוקותיו שלו.
כך גם כל איש מקצוע שפגש את הצדדים העיד כי קיימת בעייתיות גדולה בהתנהלות המבקש, הן כלפי אנשי המקצוע, אולם גרוע מכך, כלפי הקטינים, לרבות עירובם בסכסוך, חשיפתם לכוחניות, להשמצות המשיבה, תוך העמדתם בחשש וחרדה, עד כי הקטינה נ' אינה מעוניינת לפגוש את המבקש כלל וכלל.
משכך, ועל מנת לחדש את הקשר של המבקש עם הקטינה נ', ולסייע לקטין י', אשר מצוקותיו באות לידי ביטוי במספר אופנים, בין היתר חבישת כובע צמר מבלי הסכמה להורידו גם בימי הקיץ החמים, ולצדדים שניהם, מינה בית המשפט ביום 15.11.2023, בהסכמת הצדדים מומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית"), ולבקשת המבקש את הגב' ד"ר קיבינסון. במסגרת המינוי נקבע כדלהלן:
המומחית תהא אחראית על הטיפול המשפחתי.
המומחית תיפגש עם ההורים ותתווה טיפול מקיף שכולל גם זהות המטפל/ת בכל אחד מהקטינים לרבות התייחסות לשאלה האם הטיפול בו מצוי היום הקטין י' מתאים ומסייע וכן התייחסות לדחיפות שיש בהתחלת טיפול מיידי לקטינה נ', תוך מתן משקל לדברי האפוט' לדין בקשר לנכונות הקטינה לקחת חלק בטיפול.
המומחית תהא רשאית להפנות את הצדדים לגורמים טיפולים נוספים.
הצדים התחייבו לשתף פעולה עם המומחית ולשאת בעלויות בחלקים שווים.
דוחות ד"ר קיבינסון
ביום 4.12.2023 הגישה המומחית עמדה ראשונית ובה ציינה כי לאחר פגישה ראשונית עם כל אחד מההורים והקטינים, ועוד בטרם תגיש מתווה טיפולי, על הצדדים לפעול לאלתר לשילוב הקטינה נ' בטיפול פרטני. בית המשפט קבע באופן מיידי כי על הצדדים לפעול בהתאם לאמור בעמדת המומחית ולעדכן את בית המשפט בתוך 5 ימים.
ביום 5.12.2023 הגישה המומחית מתווה טיפולי, אשר אושר על ידי הצדדים שניהם. המבקש אישר את המתווה בתגובה שהוגשה מטעמו ביום 7.12.2023 והמשיבה הגישה את אישורה למתווה ביום 12.12.2023 תוך שציינה שהמבקש לא משתף פעולה.
ביום 21.12.2023 ניתנה החלטת בית המשפט המורה לצדדים להתחיל את הטיפול כאמור במתווה הטיפולי של המומחית לאלתר, תוך מתן עדיפות להתחלת הטיפול של הקטינה נ' במרכז גאיה, כפי שהוסכם על ידי הצדדים.
ביום 31.12.2023 הגישה המומחית עדכון ובו נכתב כי החל הטיפול במשפחה. יחד עם זאת ציינה המומחית, לגבי התנהלות המבקש, כי הוא עדיין עסוק בהאשמות כלפי המשיבה והתנהלותו של הקטין י' כלפי המבקש, אשר באה לידי ביטוי בקללות וקוצר רוח, אין מקורן בהסתה כי אם בהתנהלות שאינה נכונה של הצדדים. המומחית הדגישה כי המבקש שוב ושוב עסוק במשיבה בהפניית האשמות אליה ובאופן כפייתי עסוק בלטשטש את חלקו בהתמודדות עם י'. לגבי המשיבה ציינה כי ישנם חלקים בתפקודה שעליה לשפר כגון ויסות יציב יותר והצבת גבולות ברורה יותר.
ביום 11.1.2024 הגישה המומחית עדכון נוסף ובו הודיעה לבית המשפט כי כל עוד המשיב לא יגיש תצהיר חתום בו הוא מקבל את כללי הטיפול, נמנע באופן מוחלט מהשמצות של המשיבה, מקבל הדרכה הורית של לפחות 6 מפגשי הכנה, אין טעם והיתכנות להליך חידוש הקשר. עוד הוסיפה המומחית וציינה כי לדעתה המבקש הוא זה אשר נוקט בדרך של הסתה תוך שעושה שימוש בשפה כוחנית, מאיימת, מסיתה ומשמיצה, מול האם ומול הילדים.
למען הבנת הודעה זו של המומחית, יובאו להלן דבריה המקדימים, המתארים את התנהלות המבקש, במפגשים, כדלהלן:
2714305151479032841851519110270422578327011040251129502699185117990658538533155026588651494350270764075755510982659755010889051025902663905107630
במקביל, הגישה המומחית עדכון חסוי לעיני בית המשפט בלבד, אשר הופקד בכספת בית המשפט, וכהגדרתו, כך ישמר – חסוי. מבלי לפגוע בחיסיון המתבקש, יאמר כי הדוח החסוי מפרט באופן יסודי יותר את התנהלות המבקש במפגשים שהתנהלו בפני המומחית, אשר יצרו אצלם תחושות קשות, בין היתר של פחד וחשש, תוך המלצה שלא לכפות על הקטינים מפגשים אם אינם חפצים בכך.
התנהלות המבקש לאחר קבלת עמדת המומחית
בתגובתו לעמדתה של המומחית, מיום 11.1.24, טוען המבקש כי המומחית מעבירה דוחות כוזבים לבית המשפט, מתעלמת מראיות, ואינה עומדת בהתחייבותה לסוג הטיפול שהציעה.
עוד טוען המבקש כי המומחית קבעה מפגש לקטין י' בניגוד למתווה, משמיצה אותו בנוכחות הקטינה נ' ומאפשרת למשיבה להמשיך בניכור.
המבקש מוסיף וטוען כי על המומחית הוגשו בעבר תלונות רבות, ובמעשיה, בהליך הנדון, היא עברה עבירות פליליות ויש להעמידה לדין.
בשל כל הסיבות המפורטות בתגובתו, עותר המבקש לפסילתה של המומחית.
עוד מוסיף המבקש בתגובתו עתירה לאפשר לו למצוא מומחה פרטי, מטעמו, ולא מינוי של בית המשפט, ולא מרשימת מומחי בית המשפט, תוך עתירה לסבסוד עלות הטיפולים.
ביום 1.4.2024 ועל אף שהמשיבה התנגדה לפסילת המומחית, קבע בית המשפט, כדלהלן:
לאחר שהמבקש הבהיר כי מצויים בידו שמות של מטפלים פרטיים, קבע בית המשפט, ביום 7.4.2024 כי על המבקש להעביר לידי המשיבה את השמות המצויים בידו.
ביום 9.5.2024 הגישה המשיבה תגובה מטעמה, בה הבהירה כי המבקש העביר לידה שם של מטפל אחד בלבד, והיא מתנגדת לו ועל בית המשפט למנות מומחה מקצועי ניטרלי מטעמו. המשיבה הוסיפה וטענה כי שם המטפל הועבר לה על ידי המבקש לאחר כחודש ממתן ההחלטה, ורק ביום 3.5.2024. המשיבה ציינה כי מינוי המומחית היה לבקשת המבקש, וזה ביקש את פסילתה רק לאחר שסירב לתנאים שהציבה להמשך הטיפול, נוכח התנהלותו.
המשיבה התנגדה לפסילת המומחית גם מהטעם שהקטינים פגשו במהלך השנתיים האחרונות אנשי טיפול ומקצוע רבים, והם חשים ביטחון ואמון במומחית, וכל מינוי חדש, יפגע בהם. לטענתה של המשיבה בקשת המבקש לפסול את המומחית מעידה על כך שהוא אינו מסוגל לראות את טובת הקטינים וכל מה שמעסיק אותו היא טובתו שלו ורצונותיו.
ביום 16.6.2024 קבע בית המשפט כי על אף שהמבקש ציין כי יש בידו מספר שמות של מטפלים מטעמו, הועבר רק שם אחד, אליו התנגדה המשיבה, ועל כן הוסיף וקבע כי "ככל שלא יעביר לידי האם, 4 שמות (נוספים) של מומחים, וזאת בתוך 10 ימים, בית המשפט ימנה מומחה מטעמו".
במקום שהמבקש יפעל על פי החלטת בית המשפט, על מנת לקדם בקשה שלו למינוי מומחה חדש בתיק, הגיש המבקש את הבקשה נשוא החלטה זו.
דיון במעמד הצדדים נקבע בדחיפות, ליום 20.6.2024.
טענות המבקש בתמצית, כפי שעלו על ידו בבקשה ובמעמד הדיון:
עוד טרם תחילת ההליכים המשיבה החלה בהסתת הקטינים והרחקתם מהמבקש ומבני משפחתו.
חרף החלטות בית המשפט זמני השהות של המבקש עם הקטינים לא מתקיימים.
במהלך זמני השהות של המבקש עם הקטין, נוהג הקטין לקלל אותו, להתנגד לו, ואת שיחות הטלפון המתקיימות, נוהג לנתק.
למשך שנתיים מומחים רבים מטעם בית המשפט נתנו חוות דעת מקצועית שהילדים מצויים בקונפליקט בין הצדדים, והמשך הניתוק בין הקטינה למבקש תגרום לה נזק.
לפי דוח מסוגלות הורית למשיבה פרופיל של מניפולטיבית עם מחשבות יחס ורדיפה תואם להורה מנכר.
המומחית שמונתה לחידוש הקשר הפסיקה את פעולתה וממשיך ניתוק הקשר בין הקטינה למבקש, תוך שהמומחית גרמה לנזקים חמורים לפני שהפסיקה את הטיפול.
בית המשפט נעתר לבקשת המבקש להחלפת המומחית ונתן אפשרות נוספת לחידוש הקשר, אולם באותה נשימה יצר הליך התדיינות סרק לצורך הפרת החלטה שלו, כאשר איפשר למשיבה להגיב ולהתנגד למומחה שהוצע מטעמו.
נכון להיום אין כל טיפול ועל כן מציע המבקש לקבל את המומחה שהוצע מטעמו, שהוא פסיכולוג ולא עו"ס, ואינו מינוי של בית המשפט, מר טובי פלד.
יש לקבוע מתווה טיפולי על פי מתווה פסיכו משפטי, מדורג גם עם הקטינה נ', כאשר תנאי המבקש הינם קיום שיחות טלפון קבועות עם שני הקטינים ולאחר מכן מפגשים שלהם כולל עם הסבים.
עוד עותר המבקש כחלק מהמתווה שהוצע על ידו, להרחיב את המפגשים עם הקטין י', כולל מפגשים שלו עם הסבים, בלי קללות וניתוקים.
לשיטתו של המבקש ככל שלא יחודש הקשר על פי המתווה שהציג תהיה הפחתה מדורגת של מזונות הקטינים.
טענות המשיבה כאילו נמצא אלים בהליך ה"ט, שהתנהל בין הצדדים, אינן נכונות.
יש לחייב את המשיבה בהוצאות משפט.
טענות המשיבה בתמצית, כפי שעלו על ידה בתגובה ובמעמד הדיון:
המשיבה לא עשתה מעולם דבר שירחיק את הקטינים מאביהם וממשפחתו.
כל טענות המבקש שגויות ומנותקות מהמציאות.
המבקש אדם אלים ואלימותו הוכחה בדיון שהתקיים בתיק ה"ט.
המשיבה, בניגוד למבקש, משתפת פעולה עם כל המלצות הגורמים המקצועיים.
דברי הקטינים כפי שהובאו בחוות הדעת מוכיחים ביתר שאת כי התנהלותו של המבקש פוגענית, אלימה ונוקשה והוא אינו לוקח אחריות על מעשיו באופן מדאיג.
בין המבקש לקטין י' מתקיימים זמני השהות בהתאם להחלטה, ואלה התקיימו גם עם הקטינה עד לחודש 10/22, עד אשר החל לשלוח לה הודעות קשות ואיומות תוך שכינה אותה שקרנית מגעילה ומתעללת, מאז החלה להביע חרדה מקיום מפגשים עימו.
המבקש מערב את הקטינים בפרטי הסכסוך וההליך המשפטי, מקליט את שיחותיו עם הקטינים, ומעמיד אותם בסיטואציות קשות.
יש לפתור את סוגיות ניתוק הקשר שבין המבקש לקטינה אולם המבקש פועל בניגוד להמלצות ומפנה אצבע מאשימה כלפי כולי עלמה.
בשל העובדה שהאמת יצאה אל האור, במסגרת הטיפול, המבקש מחבל בהיתכנות הטיפול.
מדובר בבעל דין שמנצל לרעה הליכי בית משפט, כאשר מגיש בקשה בהולה על אף שמקיים זמני שהות עם בנו.
המבקש הוא זה אשר מונע את חידוש הקשר עם בתו על ידי כך שלא מוכן לחתום על מסמך אחד ויחיד שמחייב אותו לפעול על פי הכללים.
בית המשפט נחשף לאלימות של המבקש גם כלפי ילדיו ועדיין מגלה סבלנות וסובלנות יתרה.
יש להפסיק את מסכת ההתעללות של המבקש במשיבה, ובקטינים, ולהפנותו לאבחון פסיכיאטרי וליתן פסק דין סופי בהליך, על מנת לעשות סוף להתנהלות המבקש.
יש לחייב את המבקש בהוצאות משפט.
עמדתה האחרונה של האפוט' לדין
לדיון שהתקיים ביום 20.6.2024 הוזמנה, והתייצבה גם האפוט' לדין.
האפוט' לדין שוחחה עם כל אחד מהילדים, טלפונית, טרם מועד הדיון, ומסרה את עמדתם כדלהלן:
הקטין י' מקיים את זמני השהות שלו עם האב כסדרם, ועל פי ההחלטה השיפוטית, ולמעשה שוהה עימו פעמיים בשבוע, כולל לינה, ובכל סוף שבוע שני.
הקטין י' מתאר את זמן שהייתו עם האב כטוב לפעמים, ולפעמים פחות טוב.
לדבריו לפעמים אביו מגיע באיחור ומשמעם לו עם הסבים.
המבקש משיב את הקטין י' לבית האם למרות לינתו אצלו בשעה 6 בבוקר והוא התרגל לזה.
תיאר שיחות טלפון עם המבקש, לפעמים מיוזמת המבקש ולפעמים מיוזמתו שלו.
הוסיף י' וסיפר כי אביו מראה לו סרטונים שלוקחים ילדים לפנימייה וכמה זה עצוב.
הקטינה נ' אינה מעוניינת לפגוש את האב. לדבריה ראתה שהוא הגיעה לאימון שחיה שלה ועל כן שלחה לו הודעה, וזו נענתה בסימון שאלה, ושום דבר לא התפתח מאז.
לקטינה נ' אין חשק לדבר עם המבקש והיא לא מרגישה שום חוסר.
הקטינה נ' סיפרה שניסיון הטיפול נגמר לאחר 2 מפגשים בלבד, מאחר והמבקש צעק על המומחית עד שגרשה אותו ומבחינתה "זה היה צפוי שאבא יצעק".
הקטינה נ' אינה מעוניינת ללכת לטיפול, מאחר ולא מאמינה כי זה יעזור. והוסיפה, כי אם בית המשפט יקבע, מבקשת שיתחשבו בסדר היום העמוס שלה, והעובדה שכל יום יש לה אימון שחייה.
דיון והכרעה
החלטה זו כאמור לעיל, עניינה בבקשה דחופה שהגיש המבקש לפי נוהל 2-20 של הנשיאה (להלן: "נוהל הנשיאה"). הבקשה הוגשה שלא בהתאם לנוהל הנשיאה, שלא לצורך ותוך ניצול הליכי משפט, כפי שיבואר להלן.
בהוראות נוהל הנשיאה נקבע, בסעיף 3 כי "מטרתו של נוהל זה היא לקבוע סדרי עבודה אחידים לבתי המשפט לענייני משפחה, אשר יבטיחו מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת קשר בין הורים לילדיהם…".
רק מקריאת סעיף זה ברור כי אין מדובר בבקשה מתאימה, שהרי אין מדובר במענה ראשוני כלל וכלל. בין הצדדים שבנדון מתנהל הליך בענין הקטינים, ובענין הקשר שבינם לבין המבקש – אביהם, מזה כשנתיים. בהליך הנדון ניתנו החלטות רבות, מונו מומחים, הצדדים הופנו לטיפול משפחתי ולטיפול לקטינים, ועל אף שהחלטה מינואר 23 לטיפול במשפחה כולה לא יושמה, החלה המשפחה כולה בטיפול אצל המומחית, כאשר בין מטרות הטיפול – חידוש הקשר שבין הקטינה נ' לבין אביה – המבקש, והקטין י' מטופל במרפאה לבריאות הנפש. רק מטעם זה לבדו ניתן לדחות את הבקשה.
אולם לא רק, בהוראות נוהל הנשיאה, נקבע בסעיף 4 כי "בקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד" – בקשה לסעד זמני שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ותקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א – 2020 במסגרת תובענה עיקרית בענין של סכסוך משפחתי, אשר עולה ממנה כי קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד או לפגיעה בקשר בין הורה לילדו, לרבות אי קיומם של הסדרי שהייה רציפים, בין אם קיימת החלטה שיפוטית קודמת בענין הקשר ובין אם לאו".
כפי שמתואר מעלה, לא רק שקיימות החלטות רבות בענין הקשר שבין המבקש לילדיו, המבקש בעצמו העיד כי מתקיים קשר קבוע ורציף, ובהתאם להחלטה שיפוטית, בינו לבין הקטין י'. המבקש טען כי אינו מרוצה מטיב הקשר ומהתנהגותו של הקטין כלפיו, אולם בין זה לבין הגשת בקשה לפי נוהל הנשיאה, המרחק רב. גם מטעם זה לבדו ניתן למחוק את הבקשה.
בסעיף 7 לנוהל הנשיאה נקבע כי "הוגשה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בקשת סעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת תובענה עיקרית בענין של סכסוך משפחתי אשר הוגשה לאחר שהסתיימה תקופת עיכוב ההליכים, יקבע בית המשפט דיון במעמד הצדדים, תוך ולא יאוחר מ- 14 ימים ממועד הבקשה". בהתאם לכך נקבע דיון דחוף במעמד הצדדים.
אולם בסעיף 9 לנוהל הנשיאה נקבע כי "ראה בית המשפט לענייני משפחה כי בקשה שהוגשה לפי הנוהל כבקשה לסעד דחוף להבטחת קשר או כבקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד אינה מתאימה להתברר לפי הוראות נוהל זה, רשאי בית המשפט לא לקבוע דיון במועד הקבוע בנוהל זה או ליתן כל הוראה אחרת, וזאת בהחלטה מנומקת ולאחר שקבע כי הבקשה אינה מתאימה להתברר לפי הוראות נוהל זה".
עיון מעמיק בטענות המבקש, כפי שהובאו לעיל, לרבות הטענות אשר נטענו בדיון עצמו, מעלות כי אין מדובר בבקשה לחידוש קשר ו/או מניעת פגיעה במוגנותם של קטינים, כי אם בבקשה לאפשר למבקש לקבוע מומחה מטעמו, לאחר שעתר לפסילת המומחית שמונתה לבקשתו, תוך מתן הוראות למומחה החדש לבצע את עבודתו על פי דעתו של המבקש בלבד – בקשה אחת מיני בקשות רבות של המבקש.
מדובר בניסיון של המבקש להשיג הישגים משפטיים "נוחים" לו, באמצעות הגשת בקשה דחופה לפי נוהל הנשיאה, לכאורה, שלא לצורך, במיוחד בעת שהוא זה אשר מעכב את התוצאה אליה מבקש להגיע. התנהלות זו מהווה התנהלות בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
תקנות 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין"), המכונות "עקרונות יסוד" חלות גם על בית המשפט לענייני משפחה. אלה מסבירות כי שימוש בזכויות דיוניות צריך להיות מידתי הוגן וראוי תוך שחובת בעל הדין לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית. תקנה 4 קובעת כי לא יעשה בעל דין שימוש לרעה בהליכי משפט. ברור מאליו כי הבקשה לפי נוהל הנשיאה, בעת ובאופן שהוגשה, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, ולכך אתייחס בהמשך, בענין חיוב המבקש בהוצאות.
במקרה דנן, וכפי שנכתב מעלה, הפן הפרוצדוראלי שזור בפן המהותי, ולא רק שהוגשה בקשה שלא לצורך, קריאת כל המסמכים שמצויים בתיק, ורבים הם כאמור מעלה, תוך עיון מעמיק שוב ושוב בעמדות אנשי המקצוע שפגשו את הצדדים והקטינים, וגם הם לא מעטים במספר, מעידים כי התנהגותו של המבקש היא אשר הביאה את הקטינים לחוש את שחשים אליו, את ניתוק הקשר של הקטינה ממנו, את היחס של הקטין כפי שעולה מעדותו, ולא התנהלות המשיבה, הסתה או ניכור, כטענתו.
לפיכך, למבקש בענייננו, לא יהיה זה מוגזם לומר, כי אין להלין אלא על עצמו.
על מנת שלא להאריך יתר על המידה בהחלטה זו, יובאו להלן מספר קטן של דוגמאות שהובאו בכתובים, שיש בהן כדי לתמוך באמור. הדוגמאות מבססות את האחריות האישית של המבקש בשני אפיקים – האחד, פסילה/החלפה/עיכוב/התנגדות של המבקש לכל מטפל שהתבקש לפעול לשם חידוש הקשר שלו עם הקטינה, השני, התנהגות בעייתית של המבקש מול הקטינים וכלפיהם, תוך הטלת מורא ופחד, כדלהלן:
עמוד 1 לעדכון המומחית מיום 11.1.2024:
"האב משמיץ את האם, מדבר אל נ' בצורה חסרת אמפטיה, ללא רגישות כלפיה, כאילו היא אובייקט שניתן לדבר עליה כאילו היא לא בחדר"
"אני מתרשמת כי האב עסוק באופן אובססיבי בהשמצות כלפי האם בעוד שהוא זה שנוהג באופן אימפולסיבי וללא חשיבה מנטאליסטית על ילדיו, חסר רגישות בשיח עימו כשבולט עד מאוד שהוא חסר התעניינות בילדים, ללא כל סקרנות לגבי החוויה שלהם".
"אבהיר כי סבורה כי לא מדובר בשום מצב של ניכור הורי, אלא במצב בו הילדים נרתעים מאביהם, תוקפנותו, עוקצנותו, שנאתו לאימם, חשים את חמימותה של אמם ומעדיפים את השיח עימה שהינו רגשי, פתוח ומתאים יותר לצרכיהם".
עמוד 46 לדוח מסוגלות הורית:
"ו' אינו מודע לתוקפנות שהוא משדר, וגם אם בעבר לא היתה תוקפנות כפי שהוא טוען, כיום ניכר כי הוא טעון וכעוס, והדבר התבטא גם במפגש עם נ' ומולה. הוא התקשה לשים את הכעס בצד אפילו לזמן קצר ולתקשר עם נ' מבלי שהוא מאשים אותה ואת אמה במצב".
תסקיר עו"ס מיום 16.10.2023:
עמוד 2 – "בביקור הבית, י' ישב לצד אביו, חבש כובע צמר למרות מזג האויר החם. אמר דברים קשים על אביו בחיוך, כגון "אני לא רוצה לבוא אלייך", "אני בא כי אני חייב", "אתה הרבצת לאמא שלי" "לא כיף לי כאן", "האוכל לא טעים לי" וכו….".
עמוד 3 – "י' ילד נעים, חובש כובע כל הפגישה, יוצר קשר עין, מדבר בשטף, נראה מוצף בתכנים רגשיים ומחשבות מטרידות וזקוק מאוד לשתף בהן. התרשמנו שטרוד מהיעדר אוטונומיה בבית האב, חווה כעס ואף תוקפנות מצד האב. עוסק בחרדות הקשורות למשפחה, מעיד על יחסים לא טובים עם אחותו ומיעוט קשרים חברתיים"
עמוד 4 – "מהערכה הפסיכיאטרית של נ'…. "ניכר מתח בין נ' לאביה וקושי של האב והילדה לדבר זה בנוכחות זה. לאחר שהאב יצא מהחדר, נ' עדיין מסויגת אך מגישה. לדבריה אינה זקוקה לטיפול, אך הרושם של הבודק כי תהיה מוכנה לקבל טיפול. לדבריה היתה חשופה לתוקנות בין ההורים גם טרם הפרידה".
עמוד 9 – "תגובת האב – למצער האב בחר להשתמש בתגובתו בשפה מבזה ובלתי הולמת כלפי האם".
דברי אפוט' לדין מדיון ביום 15.11.2023: "בפגישה שלנו היא חזרה על זה שהיא לא מעוניינת בקשר עם אבא שלה, הסברתי שהוא כואב את החוסר שלה בחיים שלו, היא אמרה שהיא חוששת מהשיחות שזה עלול להכעיס או לעצבן אותה או לגרום לה לתחושות לא טובות לכן היא מנסה להימנע מזה, טוב לה במקום שהיא נמצאת ביום, דיברנו גם על זה שבעקבות חוסר הקשר עם אבא היא בחרה להתנתק מהמשפחה המורחבת שלו, וכששאלתי למה היא אמרה שהם קשורים ושהיא נפגעה בעבר ולא רוצה להסתכן ולהיפגע שוב".
41964751107735דוח חסוי מיום 27.4.2023 – האפוט' לדין הגישה במקביל לעמדות הגלויות גם דוח חסוי, אשר נשמר בכספת בית המשפט, וכהגדתו, יוותר חסוי. יחד עם זאת לא ניתן שלא ליתן לו משקל מאחר ויש בו לא רק כדי לתמוך במסקנה כי המבקש במו ידיו גרם, או לכל הפחות, סייע לניתוק הקשר שלו עם הקטינה, כי אם להעיד על התנהגותו האלימה של המבקש, לכל הפחות בראיית עולמם של הקטינים.
מתוך תצהיר הגב' טלי נייגר – מנהלת הקייטנה בה השתתף י', שהוגש ביום 2.1.23
415502510559009006259011002414425901460356791557832041205151059280179707590700087835587820017725958922402429955892240
עיננו הרואות כי ב"קדושת" ההליכים שמתנהלים בין הצדדים סבור המבקש כי כל האמצעים כשרים. המבקש לא מהסס להכניס את ילדיהם הקטינים של הצדדים לתוך הזירה, אם באופן ישיר, על ידו, ואם באופן עקיף, בנוכחותם.
המבקש אינו קשוב להמלצות אנשי מקצוע, ואף גרוע מכך, ככל שאלה אינן עולות בקנה אחד עם האמונות שלו, יש לשיטתו להחליפם או לפסלם. כך הגיש בקשה להחלפת המומחית. כך הגיש בקשה לחקירת האפוט' לדין, כך גם הגיש בקשה בענין עורכת התסקיר ועתר לזימונה לדיון, תוך שהלין רבות על עבודתה ללא כל ביסוס בראיות, לרבות שהזמן שארך לה להכין את התסקיר היה לא סביר, שלא הוצעו מטעמה שום דרכי טיפול ושבניגוד להתחייבות בחרה באופן בררני חלקי דברים של המבקש, תוך הסתרת ניכור הורי ועוד ועוד ועוד.
המבקש אינו מוכן לקבל ביקורת, ועל אף שכל גורמי המקצוע מעידים על כוחניות, אלימות מילולית, והתבטאויות שאינן מכבדות, הוא ממשיך להלין ולהתלונן על כל גורם שבא עימו בקשר.
בהקשר זה יאמר כי בית המשפט בעצמו היה עד להתנהלות אלימה של המבקש כלפי ב"כ המשיבה, בדיון הוכחות שהתקיים בתיק נוסף, קשור, שמתנהל בין הצדדים (לא בענין הקטינים), עד כי בית המשפט נאלץ לקנוס את המבקש בהוצאות לטובת ב"כ המשיבה.
יתר על כן, בית המשפט נאלץ להעיר למבקש, פעם אחר פעם, בדיונים, על אופן התנהלותו, התפרצותו לדברי האחר, התבטאות לא מכבדת ואף מזלזלת, התנהלות בניגוד לכללי הדין ובניגוד לכללי הנימוס והכבוד, ורק לשם הדוגמא אפנה לעמוד 9 פרוטוקול דיון מיום 14.8.22, ולעמוד 28 פרוטוקול דיון מיום 15.11.23.
אף את כתבי טענותיו בוחר המבקש לנסח בצורה שאינה הולמת ומשתלחת. תקנה 32 לתקנות סדר הדין קובעת כי כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח. כתבי הטענות של המבקש רוויות בהתבטאויות שאינן מכבדות, אינן ראויות, ואינן מקובלות. גם ביקורת קשה יש דרך להביע והמבקש עבר את גבול הטעם הטוב, ויותר מפעם אחת.
המשיבה טענה כי מטרתו של המבקש אחת היא – להוציא שני ילדים מחזקת אימם. בית המשפט תקווה כי אין כך הדבר, והמבקש רוצה באמת ובתמים קשר עם שני ילדיו, אולם לא מצליח להפריד בין הכעסים שלו כלפי המשיבה לבין התנהגותו כלפי הקטינים.
ואף יתרה מכך, לצערו של בית המשפט, המבקש בעצמו, ואולי לא בכוונה, עושה פעולות שהמשמעות שלהן הינה אי חידוש הקשר שלו עם הקטינה, או לכל הפחות, דחייה ועיכוב חידוש הקשר. את זאת ניתן ללמוד, גם אם נתעלם מהתנהגותו כלפיהם, מסירובו לשיתוף פעולה. כבר ב- 5/23 התנגד המבקש להפניית הקטינה נ' לטיפול אצל הפסיכולוגית הגב' ענת הדר. גם החלטת בית המשפט להתחלת טיפול של הקטינה נ' במרכז גאיה, סוכל ולא החל, וגם עתה, משנראה כי הקטינה מצאה אוזן קשבת אצל המומחית, הטיפול הופסק בעתיו של המבקש.
על המבקש להבין כי יש לטפל בקטינים בעדינות הראויה, ברגישות המתבקשת, תוך הקשבה לרצונם, והבנה כי הם, בעל כורחם, הפכו לכלי משחק בהליכים המשפטיים, ויש לעצור זאת לאלתר.
נוכח כל המפורט לעיל דין הבקשה להידחות.
בסופם של הדברים חרף חשיבותם הרבה יאמר כי בית המשפט מוטרד מהתנהגותו של המבקש כלפי ילדיו, ומוגנותם בנוכחותו, וכמי שצריך לשמור על טובת הקטינים, הוא מתרה במבקש לחדול ממעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, כמו הקלטת הקטינים, חשיפתם לסרטים שיכולים לפתח אצלם חשש וחרדת נטישה, השמצת אימם, המשיבה, בנוכחותם, הפעלת כח ואלימות מכל מין וסוג שהוא.
בית המשפט מסכים עם טענות המשיבה כי גילה סבלנות וסובלנות יתרה ונראה כי תחת שסבלנות זו תסייע היא מזיקה. גם עתה ולאחר שהקטינה נ' החלה טיפול אצל המומחית, היא אינה מטופלת, ואף על פי כן המבקש לא המציא לבית המשפט שמות של מומחים מטעמו כפי שהתבקש בהחלטה מיום 16.6.24. בית המשפט לא מתעלם מהעובדה שהזמן שנקבע בהחלטה טרם עבר, אולם משבדיון שהתקיים בבקשת המבקש נשוא החלטה זו, המבקש הודיע כי חוץ מהשם שהוצע על ידו אין בידו שמות נוספים, והוא אף עומד על מינויו של המטפל היחיד שהציע, אין מקום להמתין לתגובה מטעמו.
במצב זה, בית המשפט, במסגרת החלטה זו, בבקשה 53, ובשל הנסיבות המפורטות והדחיפות, מכריע גם בבקשה מס' 47 שעניינה מינוי מומחה חלופי לטיפול במשפחה ובקטינים.
בית המשפט ממנה בזאת את הגב' אריאלה גרבוז, טל' מספר 03-5461623, אשר תפעל על פי הוראות ההחלטה מיום 15.11.23. גב' גרבוז מתבקשת ליתן דחיפות בהתחלת הטיפול במשפחה דנן. ב"כ הצדדים יעדכנו את המומחית במינוי זה, ויעדכנו את בית המשפט בתוך 7 ימים, האם נעשתה פנייה על ידי שני הצדדים והאם הטיפול החל.
ככל שהמבקש לא ישתף פעולה עם הטיפול, בית המשפט ישקול מתן פסק דין בתביעת המשיבה, ההליך שבכותרת, על פי החומר המצוי בתיק.
הוצאות –
בתמ"ש (ת"א) 62078-05-24 כותב כבוד השופט ארז שני "בשעתו, כשהחל נוהל שיפוט מוקד במחוז תל אביב, נשאלה השאלה מה יהא על מי שינסה לעשות בנוהל שלימים התפתח כדי נוהל הנשיאה 2-20, שימוש לרעה. התשובה היתה פסיקת הוצאות בשיעור גבוה". כבוד השופט שני מפנה בהחלטתו לבג"צ 891/05 שם נקבע כי הוצאות פוסקים גם לפי התנהלותו של בעל דין.
תקנה 151(ג) לתקנות סדר הדין קובעת כי "סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו".
במקרה דנן, גם התוצאה אליה הגעתי – דחיית הבקשה, מצדיקה חיוב בהוצאות.
נוכח התנהלות המבקש כמפורט לעיל, ניצול לרעה של הליך שיפוטי וחוסר תום לב, דחיית הבקשה לאחר הגשת תגובה, וקיום דיון, הריני מחייבת את המבקש לשלם למשיבה סך של 7,500 ₪, בתוך 30 יום שלאחר מכן יישאו ריבית והצמדה כחוק.
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ת.פ. בהתאם (סעיף 86).
ניתנה היום, י"ח סיוון תשפ"ד, 24 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
