ביהמ"ש לענייני משפחה חדרה, שופט טל פפרני: פס"ד בארבע תביעות בין בני זוג בעניין זמני שהות, מזונות, פירוק שיתוף ועוד (תלה"מ 48885-10-20)

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

התובעת

הנתבע

****

כבוד השופט טל פפרני

"

yea

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

פעור?

רקע בקצרה:

פלונית ת"ז

ע"י ב"כ עוה"ד טל איטקין

פלוני ת"ז

פסק דין

עניינו של פסק דין זה, ארבע תביעות שהוגשו על ידי הגב' **** (להלן: "התובעת") כנגד מר

בן זוגה לשעבר (להלן: "הנתבע") כמפורט להלן:

,**.*.2013

נגד

ע"י ב"כ יניב ערבה

תלה"מ 2158-08-18-תביעה למשמורת וקביעת זמני שהות.

תלה"מ 2077-08-18- תביעה למזונות ומדור.
2123-08-18- תביעה רכושית, סעד הצהרתי, פירוק שיתוף ואיזון

תלה"מ

משאבים.

תלה"מ 48885-10-20- תביעה לדמי שימוש ראויים.

1. התובעת ילידת 1976 והנתבע יליד 1972 נישאו ביום 2002.*.**, ולהם 3 בנות:
ילידת 2005.*.**, כיום בת 16.3 שנים, *** ילדת 2008.**.**, כיום בת 13 ו*** ילידת
***, כיום בת 8.4 שנים (להלן: "הקטינות" או "הילדות"). יחסי הצדדים עלו

על שרטון, והתובעת הגישה תביעות כאמור.

1 מתוך 63

***

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

פעור?

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

2. ביום 8.1.2019, מיניתי את שמאית המקרקעין הגב' *** (להלן: "השמאית") על מנת

להעריך את שוויו של בית המגורים ברחוב י, הידוע כחלקה בגוש ( להלן:
"בית המגורים") אשר עיקר המחלוקת נסובה סביבו. ביום 5.4.2020 הגישה

השמאית את חוות דעתה (להלן: "חוות הדעת").

טענות התובעת בתמצית:

***

3. ביום 1.9.2019 הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין, מטעם המועצה המקומית

"התסקיר").

תלה"מ 12158-08-18משמורת וחלוקת זמני שהות]:

טענות הנתבע בתמצית:

**

2 מתוך 63

*****

*****

4. הטיפול בשלוש הבנות, מצוי באחריותה הבלעדית, והיא אם מסורה ביותר לילדות,
ואחראית על מלוא צרכיהן. טובת הילדות, מחייבת קביעת המשמורת בידי התובעת
[ראה סע' 30א' לכתב התביעה]. בחודש 3/19 הוסכם בין הצדדים, באופן זמני, על
חלוקת זמני שהות באופן שוויוני. הסכמת התובעת נבעה מפחד גדול ורצון גדול להימנע
מעימותים, אשר ישליכו על הילדות. היא התנגדה ועודנה מתנגדת לחלוקה שנקבעה.
הנתבע אינו מסוגל להכיל את מצבן הנפשי והפיזי של הילדות. בין הצדדים שורר נתק
תקשורתי מוחלט, דבר המקשה על ניהול אחריות הורית משותפת. הותרת זמני
השהות במתכונתם הנוכחית תפגע ברווחתן הנפשית של הילדות. טובת הילדות
מחייבות כי יהיו בחזקתה בימים א', ב' ו- ה', ואילו בחזקת הנתבע בימים ג' ו ד' [ עם
סופי שבוע לסירוגין]. לנתבע לא יגרם כל נזק משינוי זמני השהות, מאחר והנתבע אינו
עובד בשעות הצהריים המאוחרות, בכל ימי השבוע.

(להלן:

1

2

3

4

5

6

o

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

₪ על מנת לכסות את ההוצאות השוטפות של הילדות. מאז שהתובעת פתחה הליך
י"ס, היינו, בחודש 5/18 ועד לחודש 6/19, היא נשאה בנטל רוב ההוצאות החריגות של
הילדות לרבות ההוצאות הרפואיות והרגשיות וזאת בנוסף להוצאות השוטפות שאף
רובן היא שילמה.

סניף

yea

24.הנתבע חב לתובעת חוב כספי בסך של 92,645.48 ₪ לפי הפירוט כדלקמן: בגין
התקופה בין החודשים מאי 2018 עד יוני 2019: חוב בסך של 8,893 ₪ בגין מחצית
ההוצאות החריגות של הקטינות [סה"כ 17,787 ₪], בגין התקופה אפריל 2019 –
פברואר 2021: חוב בסך של 50,278 ₪ בגין ההוצאות השוטפות של הקטינות, החל
מסוף חודש מרץ 2019 : חוב בסך של 630 ₪ עבור הוצאות הכבלים והאינטרנט אשר
המשיכו להיגבות מחשבונה של התובעת, עת התגוררת בשכירות, עבור התקופה
מחודש מרץ 2020 עד פברואר 2021: חוב בסך של 28,457 ₪ בגין הוצאות שכירות,
מדור, רכב ואחזקה וחוב בסך של 4,386 ₪ בגין רכישת מוצרי חשמל לדירה השכורה
שבה התגוררה [ראה סע' 169-176 לסיכומים].

*****

פעור?

25.ע"ש הצדדים חשבון בנק משותף בבנק סניף [ ***] מס' חשבון י. [ראה
סע' 38 לכתב התביעה]. ע"ש התובעת חשבון בנק פרטי בבנק סניף [***] מס'

חשבון

י. בחשבון חיסכון לטובת הקטינות ע"ס 47,980 ₪. יתרת הלוואות 33,440

₪ נכון ליום 31.7.18 [ראה סע' 39 לכתב התביעה]. ע"ש הנתבע חשבון בנק בבנק

[***] [ראה סע' 40 לכתב התביעה]. בבעלות התובעת רכב ישן מאוד מסוג
מ.ר שנת 1998. [ראה סע' 47 לכתב התביעה]. לתובעת זכויות סוציאליות
צנועות ביותר. קרן השתלמות, התובעת הצטרפה לקרן בחודש 9/17 באמצעות ארגון
המורים. ופנסיה בקרן הפנסיה החדשה איילון מיטב ד"ש פנסיה מקיפה שנצברת החל
מחודש 9/17 [ראה סע' 48 לכתב התביעה]. לנתבע רכש מסוג מ.ר.

[ראה

סע' 50 לכתב התביעה].

*****

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

***

*****

****

***

***

***

*****

***

****

***

26. הורה מרכז: בית המשפט התבקש להורות כי התובעת תקבע כהורה מרכז. כיום,
התובעת ההורה המרכזי בחיי הילדות, היא זו אשר נושאת במרבית הוצאות הקטינות

11 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

טענות הנתבע בתמצית:

פעור?

החודשיות בסך של 13,000 ₪ לחודש. יש להורות לנתבע להעביר לתובעת בראשית

כל חודש סכום המיועד עבור אותן הוצאות שאינן תלויות שהות, כאשר סכום זה יוערך

ע"י בית המשפט.

***

ובמשרד

27. הנתבע עובד כמורה לתיאטרון, משתכר שכר ממוצע שבין 5,000-7,000 ₪ לחודש
[ראה סע' 18 לסיכומים]. התובעת עובדת בשני מקומות עבודה: בעיריית
החינוך. הכנסתה החודשית עומדת על כ 8,000-9,000 ₪ נטו בחודש, כ – -6,000
7,000 ₪ במשרד החינוך ו כ- 2,000 ₪ בעיריית [ראה סע' 16 לסיכומים]. דין
התביעה להידחות על הסף. הילדות בנות 7,12,15 שנים. על פי הדין, על שני הצדדים
לדאוג לצרכיהן בהתאם ליכולתם ועל פי הכנסותיהם, תוך התחשבות בזמני השהות.

הבנות שוהות אצל האב מחצית מהזמן ובעת שהייתן הוא נושא בכל הוצאותיהן.

***

28. ע"ש הנתבע חשבון בנק בבנק ובו יתרת חובה קבועה של כ 15,000 ₪. החזר
הלוואה חודשי בסך של 1,000 ₪. פרט לבית המגורים, אין לנתבע כל רכוש או כספים
ומצוקתו הכלכלית גדולה. הוא מתקיים מהלוואות וחובות, נושא בהוצאות רכבו מדגם
*** מודל 2011 בסך של 1,300 ₪ לחודש. הנתבע מכחיש כי בבעלותו חשבון בנק
[ראה סע' 54 לכתב ההגנה].

בבנק

****

****

12 מתוך 63

29. לא עלה בידי התובעת להוכיח טענותיה למעט עריכת טבלאות חסרות שחר. לא הובאו
ראיות ממשיות מהן ניתן להסיק כי התובעת נושאת ביתר בהוצאות הילדות ודי בכך
לדחות תביעתה. הנתבע צירף ראיות המעידות כי הוא נשא במחצית מהוצאות
הקטינות מאז שהתובעת עזבה את בית המגורים. התובעת מבקשת להתעשר על
חשבונו שלא כדין. יש להורות על חיוב שני ההורים בחלקים שווים בכל הוצאות החינוך
והבריאות של הילדות וזאת החל ממועד הפירוד. הלכה למעשה ההורים עשו כן ונשאו
בחלקים שווים בכל צרכי הילדות. באשר לדמי השכירות המשולמים, התובעת לא

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

הכלל המשפטי:

קיזזה את סך של 740 ₪ שמשולם לה ממשרד השיכון כך שהיא משלמת סך של

1,460 ₪ ולא 2,200 ₪

30. הורה מרכז: בהתחשב בהפרשי השתכרות הצדדים והכנסתם הפנויה מחד וחלוקת
זמני השהות השוויונית מאידך, אין מקום להורות על חיוב מי מההורים להשתתף
בהוצאות תלויות השהות והמדור אצל ההורה השני. הנתבע מתנגד בכל תוקף לבקשת
התובעת לקביעת כ"הורה מרכז" כך לא היה בכל שנות נישואיהם וכך לא מתקיים מאז
הפירוד בחודש 3/19. כל אחד מההורים, מרכז את הטיפול והדרגה לצרכי הילדות
באופן מיטיב, כאשר הצדדים נושאים בחלקים שווים בכל הוצאותיהן של הילדות.

31. החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קובע, כי מי שיש לו דין אישי,
יחוב במזונות ילדיו על פי דינו האישי. במקרה דנן, שלושת הילדות הן מעל גיל 6 שנים
[**** כבת 16, ***
כבן 13 ו*** כבת 7]. על כן, שני הצדדים חבים במימון וסיפוק
צרכיהן, מדין צדקה, בהתאם להכנסותיהם הפנויות (ע"א 591/81 פורטוגז [פורסם
במאגרים המקוונים], בע"מ 1356/08 פלוני [פורסם במאגרים המקוונים]. בבואו של
בית המשפט לקבוע גובה החיוב בדמי המזונות, יש מקום להביא בחשבון אף את
פוטנציאל תעסוקתו והשתכרותו ולרכוש שבידיו (רע"א 130/83 פרייס [פורסם
במאגרים המקוונים], ע"א 210/82 גלבר [פורסם במאגרים המקוונים]). בהעדר ראיה
על צורכיהם של הקטינים, רשאי בית המשפט לאמוד את צורכיהם לפי ניסיון החיים
שלו כשופט היושב בתוך עמו (ע"א 687/83 מזור [פורסם במאגרים המקוונים]) סיפוק
המזונות לקטינים מעבר לצרכים ההכרחיים, אף הוא נחשב לחיוב "מדין צדקה" וחל על
שני ההורים על פי יכולתם הכלכלית. המטרה היא לספק לילדים רמת חיים נאותה
אליה הורגלו ולגביהם, צריך ביהמ"ש לשקול בין יתר שיקוליו גם את השתכרותה של
האם וגם את השתכרותו של האב (בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה, [פורסם במאגרים
המקוונים]; בע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי [פורסם במאגרים המקוונים] ע"א 180/80

13 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.(1980) 529(4)T

תמיר נ' תמיר, פ"ד לד(4) 499 (1980), ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד

32.ביום 19/7/17, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בע"מ 919/15 פלוני נ'
פלונית [פורסם במאגרים המקוונים], שניתן בהרכב שופטים מורחב ודן בסוגיית חלוקת
נטל דמי המזונות בין הורים לילדים בגיל 6-15 המצויים במשמורת משותפת. פסק
הדין שינה את ההלכה הנוהגת עד כה, ובו נקבעה הלכה חדשה לפיה: "בגילאי 15-6
חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם
תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם,
לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול
נסיבות המקרה" [פסקה אחרונה לפסק הדין].

33. בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, החלו בתי המשפט למשפחה, ובעקבותיהם
בתי המשפט המחוזיים, לדון בסוגיית מזונותיהם של ילדים, תוך יישום הכללים שנקבעו
בבע"מ 919/15 על המקרה הקונקרטי הנדון בפניהם. כאשר המגמה הנראית הינה, כי
ניתן ליישם את הכללים שהותוו על ידי בית המשפט העליון גם במקרים בהם אין מדובר
במשמורת משותפת, וגם במקרים בהם אין מדובר בחלוקת זמן שווה. לעניין זה, ראה
דברי כב' השופט שאול שוחט בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום
20.12.17 בתיק עמ"ש 14612-10-16 [פורסם במאגרים המקוונים]. ביום 24.5.18
ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין עמ"ש (חי') 21269-05-17

[פורסם במאגרים המקוונים], שם נאמרו על ידי כב' השופט ג'יוסי הדברים הבאים:
"… לאור הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם

בנבו] (19.7.2017), לפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים
באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה
ביניהם צריכה להיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות
מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה,
חלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות

המקרה.

14 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

34. ביום 30.5.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ברמ"ש (חי') -41433
04-18 [פורסם במאגרים המקוונים] שם נאמרו על ידי כב' השופט שרעבי הדברים

הבאים:

"בהמשך הרחיבה הפסיקה, בעיקר בערכאות הדיוניות (אם
כי גם בערכאת הערעור בבית משפט מחוזי), וציינה כי ניתן
להחיל את הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] גם על

מזונות קטינים שחיובם מדין צדקה, הגם שאין מדובר
במשמורת משותפת, תוך בחינת הפרמטרים הבאים שצויינו

בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] כדלקמן:

הערכת וקביעת צרכי הקטינים. קביעת היכולות של הצדדים
מכל מקור שהוא. קביעת יחסיות ביכולת בכלכלית של
ההורים זה מול זה. חלוקת המשמורת בפועל.

35. בפסקי דין מאוחרים לפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בבע"מ 919/15 ציינו
בתי המשפט את אופן החישוב לפי הכנסות ההורים וזמני השהות (ראו פסק הדין של
כבוד השופטת ח' מטלין בתמ"ש (ראשל"צ) 30397-12-15 פלונית נ' פלוני (פורסם
במאגרים המקוונים)(10.5.2018) ובתמ"ש (ת"א) 11813-08-15 נ.ו נ' ר.ו. (פורסם
במאגרים המקוונים)(11.1.2018) כבוד השופטת ס' אופק התבססה על מודל ששת
השלבים של ע' ו-ש' ליפשיץ המבוסס על פרשנותם לבע"מ 919/15 לצורך חיוב
במזונות (ראו הנוסחה ופירוט הרכיבים), תלה"מ 15562-06-17 ט' נ' ל' (פורסם
במאגרים המקוונים)( 24.08.2018)).

36. לצורך קביעת דמי המזונות, הבאתי בחשבון את הדברים שנאמרו בבית המשפט
העליון בבע"מ 919/15 וכן בפסקי דין נוספים (עמ"ש 54256-09-14 וכן עמ"ש (חי)
42513-09-14) לפיהם על בית המשפט לעשות שימוש מושכל בנוסחה המוצעת, וכי
הכלל: "כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו", עודנו חל, וביתר שאת, ולפיכך ייקבע סכום

15 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

המזונות תוך שקלול כלל הנתונים לרבות הנוסח המוצעת ובהקשר זה, אצטט את

הדברים כלשונם מפאת חשיבותם כפי שנקבעו בבע"מ 919/15 :

"חלוקת מזונות מדין צדקה בין האב לבין האם על פי יכולתם

הכלכלית היחסית

וראו

חבים

משנקבע בפסיקתנו כי האב והאם גם יחד
במזונות מדין צדקה התעוררה השאלה כיצד יש לחלק
ביניהם את החיוב. נזכיר כי מדובר בשאלת חלוקתו רק
של אותו מרכיב מזונות העולה על המזונות ההכרחיים
שבסיפוקם חב האב לבדו, כך שברגיל, צפוי חלקו
היחסי של האב בחיוב הכולל של סך המזונות
ההכרחיים ואלה העולים על כך – לעלות על חלקה של
האם לפי דיני הצדקה. נקבע כי יש לחלק את החיוב בין
ההורים באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות, תוך שעל
האב יוטל חיוב עודף:

–

"בקביעת שיעור השתתפות ההורים יש להביא בחשבון
באופן כולל, כי האב חייב לשאת בהוצאות המינימום
ההכרחיות. ועל-כן יישאו ההורים במזונות ילדיהם באופן
יחסי להכנסותיהם הפנויות אך בהתחשב בכך שיש להטיל על
האב מידה יתרה מסוימת של הוצאות לשם כיסוי הצרכים
ההכרחיים,
מבלי לקבוע את הסכומים במדויק"
(ההדגשות הוספו ע' פ'; עניין פורטוגז, בעמ' 462;
גם ע"א 514/89 מורד ני מורד, פסקה 4
(31.12.1989); עניין גלבר, בעמ' 22; עניין נתוביץ',
בעמ' 609). יובהר כי "ההכנסה הפנויה" הרלוונטית

16 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך
הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת ב"ראיה רחבה", כך
שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל
המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות,
כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות
(בע"ם 3432/09 פלוני נ' פלונית, פסקה יח (23.6.2009)
[פורסם בנבו] ; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור פ"ד מ(1)
147, 154-152 (1986);ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס,
פ"ד לח(1) 721, 727-725 (1984)).

הרעיון שלפיו מזונות הצדקה יתחלקו בין שני ההורים
על סמך התחשבות כוללת ביכולתם הכלכלית של שני
ההורים נזכר גם בשורת החלטות – בדן יחיד אגב
דחיית בקשות רשות לערער מן השנים האחרונות
(ראו למשל: בע"ם 2561/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 7
(20.7.2008) [פורסם בנבו] (להלן: בע"ם 2561/08);
בע"ם 1715/07 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (26.8.2007)
[פורסם בנבו] ). כך למשל ציינה השופטת א' פרוקצ'יה
בעניין אוחנה:

"בהערכת המזונות שעל אב לשלם לילדיו נוהג בית
המשפט לקחת בחשבון את צרכיו של הילד וכן את
גובה הכנסתו של אב ויכולתו הכלכלית. במסגרת זו,
ממילא נלקחת בחשבון גם יכולתה הכלכלית של האם,
וזו משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף
המזונות שעל האב לשלם" (בע"ם 5750/03 אוחנה נ'
אוחנה, פסקה 5 (8.6.2005) (להלן: עניין אוחנה)).

17 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

ובבע"ם 2433/04 פלוני נ' פלונית (2.10.2005) [פורסם

בנבו] :

מהכלל אל הפרט:

"פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת
המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות
מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר
של המזונות […] לפיכך, במסגרת האיזון ההולם
בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר
לצרכיהם ההכרחיים), יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית
ולצרכיו שלו" (ההדגשה הוספה ע' פ'; שם, פסקה 6
(2.10.2005)). [בעמ' 22-20].

37.בהקשר זה ראוי להפנות לתמ"ש 33934-04-17 פלונית נ' פלונים, סע' 34 לפסק
הדין [פורסם בנבו] (מיום 31.3.2020):

"על פי הפסיקה (עמ"ש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני
[פורסם בנבו] (9.10.17)) נקבע כי הגיעה העת לעריכת
שינוי נוסף בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים ולהעמידם
ע"ס 1,600 ₪ – 1,700 ₪ לקטין לחודש. בהתאם לפסיקה,
אין שוני בין מזונות מינימליים של יהודי לבין אלו של דרוזי
או בן כל דת אחרת, בשל היותו תחשיב ממוצע של צרכי
קיום ברמת המינימום שבלעדיהם אין קיום אנושי לקטין
(ראו: תמ"ש (ב"ש) 32288-04-10 פלונים נ' אלמוני [פורסם
בנבו] (19.11.12)."

18 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

****

פעור?

38. הכנסות התובעת: התובעת במקצועה מורה לחינוך מיוחד, מאבחנת נוירו
התפתחותית תפקודית ומאמנת בנוירו – פידבק [אימון מוחי] [ראה ש' 11-14 בעמ'
14]. התובעת אישרה בחקירתה כי בנוסף, היא מעבירה שיעורים פרטיים [ראה ש' -8
10 בעמ' 14 לפרוטוקול]. התובעת מקבלת קצבת ילדים מהמל"ל עבור הקטינות [ראה
ש' 22 בעמ' 25]. עיון בתדפיסי חשבון הבנק הרשום ע"ש התובעת והמתנהל בבנק
מעלה כי התובעת מקבלת סך של 537 ₪ קצבת ילדים [ראה נספח ד' לתצהיר
התובעת]. התובעת מקבלת סיוע בשכר דירה מטעם משרד הבינוי והשיכון בסך של
740 ₪ [ ראה ש' 22-26 בעמ' 14]. לטענתה, הסיוע הופסק ואף נוצר ע"י חוב [ראה ש'

1-3 בעמ' 15].

****

39. התובעת לא צירפה תלושי שכר עדכניים עבור השנים 2020-2021, תלושי השכר גם
לא צורפו לסיכומי התשובה. על כן, לצורך הערכת הכנסותיה של התובעת, הבאתי
בחשבון את עיסוקיה בכלל המקומות שצוינו בכתבי הטענות שהוגשה מטעמה. הבאתי
בחשבון כי התובעת בסיכומי התשובה שהוגשו מטעמה, לא התייחסה לטענות הנתבע
בסיכומיו [ראה סע' 16 לסיכומי הנתבע] באשר להעסקתה בשני מקומות עבודה על
אף שפירטה והרחיבה בטיעוניה באשר לתביעות האחרות. בסיכומים, התובעת לא
הרחיבה בעניין המקומות שבהן היא מועסקת כפי שתיארה והציגה הן בתצהיר והן
בכתב התביעה. על כן, הבאתי בחשבון את הכנסותיה של התובעת ממקומות ההעסקה
: משרד החינוך ועיריית
עיון בתלושי השכר שצורפו מטעם התובעת מעלה כי
עבור התקופה החל מחודש 9/19 עד חודש 8/20 מעלה כי סה"כ הכנסתה של התובעת
בממוצע הינו בסך של כ 5,800 ₪. באשר להכנסתה של התובעת אצל המעסיק עיריית
, מתלושי השכר עבור התקופה החל מחודש 10/19 עד 5/20 עולה כי סה"כ
הכנסתה הממוצעת של התובעת [נטו] הינה כ 2,000 ₪. לנוכח כלל האמור, אני קובע
כי הכנסתה של התובעת בממוצע מכלל מקומותה עבודה הנה סך של 7,800 ₪.
בנוסף, התובעת מקבלת קצבת ילדים בשיעור של 536 ₪. לתובעת החזר חודשי בגין
הלוואה שנטלה מחשבון בסך של 30,000 ₪ [ראה סע' 163 לסיכומים]. עיון
בתדפיסי עובר ושב של חשבון הבנק המתנהל בבנק *** עולה כי לתובעת החזר חודשי
570 ₪ לחודש. לאחר שעיינתי באסמכתאות שצורפו מטעמה,

בסך של כ

19 מתוך 63

***

***

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

ומשהבאתי בחשבון את כלל הנתונים כמפורט לעיל, אני מעריך את הכנסתה

הפנויה של התובעת סך של 7,000 ₪ לחודש.

40. הכנסות הנתבע: הנתבע מורה לתיאטרון. לתצהיר צורף דוח רווחה והפסד ממנו עולה
כי נכון ליום 31.12.2019, סה"כ רווח נקי היה 46,515 ₪ [ ראה נספח ב' לתצהיר].
הבאתי בחשבון כי אין המדובר בשומה סופית המאושרת והחתומה אלא ככל הנראה
המדובר במסמך שהונפק באמצעות תוכנה מטעם רו"ח של הנתבע. הבאתי בחשבון גם
את ההפקדות שהנתבע קיבל בגין סיוע לעצמאיים שהופקה בחשבון המשותף של
הצדדים [ ראה נספח ד' לתצהיר הנתבע]. הנתבע אישר כי הוא משתכר בסך של
7,000 ₪ [ראה ש' 22-27 לפרוטוקול בעמ' 45]. הבאתי בחשבון את פוטנציאל
השתכרותו של הנתבע בתור עבודתו כעצמאי בכל הנוגע לאפשרויות עתידיות נוספות
של העסקה והגדלת הכנסותיו בשים לב לכישוריו ולמקצועו. בנסיבות העניין, אני
מעריך את הכנסתו הפנויה של הנתבע בסך של 8,000 ₪ לחודש.

היחס בין הכנסות הצדדים,הינו אפוא 46% (התובעת – האם) – 54% (הנתבע –

האב).

–

41.צרכי הקטינות: באופן כללי, משך שנים רבות התייחסה הפסיקה לדמי מזונות
הכרחיים שאינם טעונים הוכחה, עבור ילד אחד, בסך של 1,350-1,400 ₪ לחודש.
בתקופה האחרונה ניתן למצוא יותר ויותר אשר סבורים כי לנוכח השינויים שחלו עם
השנים, יש מקום לעדכן סכום זה ולהגדילו באופן מסוים. לעניין זה, אפנה לדבריו של
כב' השופט י' שנלר בתיק עמ"ש 46291-01-16 [פורסם במאגרים המקוונים] כדלקמן:

"ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת שינוי נוסף בעת קביעת
סכום המזונות ההכרחיים ובמיוחד לאור הצרכים שהתווספו,
כגון כל הקשור באמצעי התקשורת השונים והמחשוב, אשר
ניתן לראות בהם, כצרכים הכרחיים.". ראה גם דברי כב'

20 מתוך 63

*

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.45

שופטת ח' מטלין תמ"ש 30397-12-15, [פורסם במאגרים

המקוונים].

42. דומה כי אכן צודק הנתבע, והסכומים המפורטים על ידי התובעת מופרזים, ואינם עולים
בקנה אחד עם הכנסות הצדדים, צרכי הילדות ורמת החיים. יש לזכור כי תביעה
למזונות הינה תביעה כספית לכל דבר, אותה יש להוכיח בנתונים ובמסמכים ולא ניתן
להסתפק בהעלאת טענות ללא ביסוס. לפיכך, ומאחר ומדובר בתביעה למזונות קטינים,
דומני כי יש מקום לעשות שימוש בשיקול הדעת הנתון לבית המשפט לצורך הערכת
הצרכים וקביעת הסכומים. (ראה: ע"א 687/83 מזור נ' מזור, ע"א 130/85 ניסים
סבן כהן נ' שמעון כהן, ע"א 613/85 שגב נ' שגב, תמ"ש (טב') 12107-04-10 ס.ג.
נ' ע.ג. (פורסמו במאגרים המקוונים)) אני מעריך את צרכיהן ההכרחיים של כל
אחת מהבנות בסך של 1,350 ₪ לחודש. נוסף על כך, אני מעריך את הוצאותיהן
של הקטינות שאינן תלויות שהות בסך של 400 ₪ לחודש לכל קטינה. סך כל צרכי
הקטינות 5,250 ₪ לחודש.

43. מדור התובעת טוענת כי היא מתגוררת בשכירות, משלמת בחודש סך של 2,200 ₪
כאשר קיבלה בעבר סיוע ממשרד השיכון והבינוי. התובעת לא צירפה הסכם שכירות,
לא הוכח אופן תשלום דמי השכירות, ולא צורף מכתב או אישור ממשרד הבינוי והשיכון.
הנתבע מתגורר בבית המגורים בו התגוררו הצדדים עד פרוץ המשבר.

44. חלוקת זמני השהות כאמור לעיל, פועלים הצדדים בהתאם לחלוקת הזמנים כפי
שנקבעה בהסכמות הצדידם, המדובר בחלוקה המתקיימת באופן שווה, היינו 7 ימים
מתוך 14 יום הקטינות שוהות אצל התובעת והיתר אצל הנתבע. לפיכך, היחס הינו

50% (האם) – 50%(האב).

לצורך קביעת דמי המזונות, הבאתי בחשבון את הדברים שנאמרו בבית המשפט
העליון בבע"מ 919/15 וכן בפסקי דין נוספים (עמ"ש 54256-09-14 וכן עמ"ש (חי)

21 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.46

42513-09-14) לפיהם על בית המשפט לעשות שימוש מושכל בנוסחה המוצעת, וכי
הכלל: "כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו", עודנו חל, וביתר שאת, ולפיכך ייקבע סכום
המזונות תוך שקלול כלל הנתונים לרבות הנוסח המוצעת, וכדבריו של כב' השופט

פוגלמן (ס' 64 לפסק הדין):

"מכל מקום, הנוסחה מציעה כלי עזר בלבד, תוך שמודגש כי
גם לאחר הצבת הנתונים בה, על בית המשפט להפעיל
שיקול דעת פרטני אשר לחיוב גופו, בשים לב למכלול
נסיבות העניין"

"וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות
אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים
והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין
שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך
על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות
של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם.
בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית
המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי
שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת
הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה
נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל
המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני

ההורים"

–

. הורה מרכז ע"פ הפסיקה, ייתכנו מקרים בהם נדרש ניהול "מרכזי", פרקטי, אשר
אינו מחייב שיתוף פעולה יומיומי בין ההורים, של הוצאות הילדים שאינן חלק
מההוצאות המשפחתיות השוטפות. בסעיף 61 לחוות דעתה של כבוד השופטת ד.
ברק-ארז בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים המקוונים, 19.7.1) ניתנה
22 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

התייחסות למנגנון של "הורה מרכז" במקרים של משמורת משותפת. מדובר במנגנון
שתכליתו ריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים"
(כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ההורה המרכז, יקבל לידיו תשלום
של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). צויין כי
קיימים פתרונות נוספים, לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית על-פי הנסיבות
המשפחתיות, כמו חשבון בנק משותף של ההורים. בהתאם לפסיקה, בהעדר קביעה
אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר ביהמ"ש לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר
לגירושין כמטפל העיקרי בילדים. בעניינינו, בנסיבות מקרה זה, בין היתר, בשים לב
למעורבות כל אחד מצדדים כפי שתואר בתסקיר, אינני סבור כי יש מקום לקביעת

מנגנון הורה מרכז.

***

47. סיכום ותוצאה:

לאחר שעיינתי בכלל החומר המצוי בתיק והבאתי בחשבון את כלל השיקולים
הדרושים, כולל הדין האישי, גילן של הקטינות, הכנסות הצדדים ורכושם [כולל
תוצאת ההליך הרכושי כפי שיפורט להלן], חלוקת הזמן ההורי כולל הנוסחא
[שאינני סבור כי היא מתאימה לשימוש במקרה זה כרכיב בלעדי אלא כנתון עזר
בלבד], הגעתי לכלל מסקנה כדקלמן:

א. עבור הבת *** ישלם הנתבע לתובעת דמי מזונות בסך של 750 ₪ לחודש. עבור
ו*** ישלם הנתבע דמי מזונות בסך של 950 ₪ לחודש עבור כל אחת

הבנות

מהן ובסה"כ 2,650 ₪ לחודש, כולל עבור דמי מדור והוצאות החזקת המדור.

ב. דמי המזונות שפורטו לעיל ישולמו עד הגיע כל אחד מהקטינות לגיל 18 ו/או עד
לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים. החל מאותו מועד, ועד
לסיום שירות החובה בצה"ל ו/או שירות לאומי, האב ימשיך לשלם מזונות לאם
בתקופת השירות, כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד
כאמור בס"ק ב' (להלן: "דמי המזונות").

23 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

ה.

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

ן.

yea

ז.

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור אותו חודש,
ישירות לחשבון הבנק של האם, כשהסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד
המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה במזונות חודש
ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים.

קצבת הילדים המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינות תשולם לאם
בנוסף לדמי המזונות.

הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא,
לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים
לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה
על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא. כל החלטה
על הוצאה רפואית, שאינה במצב חרום, תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים
ובהסכמתם, ועל יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה.
במקרה של
מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל
בקטינות או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת
החינוך ו/או המסגרת החינוכית כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, וכל
תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למסגרת החינוכית, וכן גן וצהרון [עד סוף
כתה ב' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי], חוגים [עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים
בעלות מתנ"ס], שיעורי עזר, תנועת נוער, קייטנות [מחזור אחד בקיץ ואחד
בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה / מתנ"ס]. כל החלטה על הוצאה חינוכית
מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של
מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר
מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המקובל על הצדדים.

24 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

yea

ז.

פעור?

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

כל הוצאה אחרת שלא נכללת לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד
ששני ההורים הסכימו להוצאה זו.

הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל, יקבל מהורה
השני את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם
שלח להורה השני דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש,
בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין השולח מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל

לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל.

ג. מועד תחילת החיוב: בהתאם לפסיקה, ככלל, על החייב לשאת בדמי המזונות החל
ממועד הגשת הבקשה לי"ס. במקרה דנן, לא הוגשה בקשה למזונות זמניים.
כאשר נדרשת השבת מזונות ששולמו ביתר, במרבים המקרים, פועל בית המשפט
ע"פ הכלל "מזונות ששולמו נאכלו". דומני כי במקרים מתאימים, יש להביא כלל זה
בחשבון, בכיוון ההפוך, למשל, מקום בו לא נדרשים דמי מזונות זמנים לפרק זמן
ארוך. כידוע תכליתם של דמי המזונות לשמש לצורכיהם של הזכאים [הקטינות],
ואלו לא נועדו להעשיר מי מההורים. באיזון, אינני סבור כי יש מקום לחיוב מיום
תחילת ההליכים, ואני מורה כי החיוב יחל מיום 1/1/21. חוב העבר, ישולם ב- 24
תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר יתווספו לדמי המזונות ויהיו חלק בלתי
נפרד מהם לכל דבר ועניין.

תלה"מ 2123-08-18 [פירוק שיתוף, איזון משאבים וסעד הצהרתי]:

טענות התובעת בתמצית:

48. התובעת, נתנה את אמונה המוחלט בנתבע וסמכה עליו ללא עוררין. הנתבע קיבל את
השטח עליו נבנה הבית מהוריו, עוד בהיותם בני זוג. ההערה בלשכת רישום המקרקעין
הושלמה רק ביום 17.2.2011 כשמונה שנים לאחר שעברו הצדדים לגור יחד בבית

25 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

המגורים. הבית עצמו נבנה ע"י הצדדים באמצעות הלוואת משכנתא, אותה נטלו
הצדדים במשותף, ואשר משולמת מהחשבון המשותף. המשכנתא שנלקחה, בסך
311,000 ₪ למשך 15 שנה, הייתה לצורך הבנייה. המשכנתא מוחזרה פעם נוספת
במהלך תקופת הנישואין. החזרי המשכנתא שולמו מהחשבון המשותף, ורוב ההוצאות
השוטפות של הבית ירדו מחשבון הפרטי של התובעת המתנהל בבנק
רבות לא היה בחשבון המשותף, כיסוי להחזרת החזרי המשכנתא ועל כן התובעת
הייתה מעבירה כספים מהחשבון הנוסף לחשבון המשותף.

פעמים

***

49. טרם הפרידה, מעולם לא נטען בפני התובעת כי הצדדים חבים לאחות הנתבע [ הגב'
***] תשלום כלשהוא. כלל הכנסותיה של התובעת נרתמו למשק הבית המשותף. ללא
תרומתה הכלכלית של התובעת לבית המשפחה, הצדדים לא היו עומדים בתשלומי
המשכנתא. במקביל, הורי התובעת סייעו לצדדים בבניית הבית המשותף, במימון חלקי
של הוצאות הבניה וכן בהוצאות מימון משק הבית, הוריי התובעת עזרו באופן קבוע
בכלכלת הבית. מרבית התכולה של הבית מקורה במשפחת התובעת. כספים שקיבל
הצדדים לרגל החתונה ואשר הופקדו בחשבון המשותף נותבו גם הם לצורך בניית
הבית המשותף. להערכת התובעת, המדובר בסך של 114,789 ₪. בנוסף, הורי
התובעת נתנו סך של 30,000 ₪ לרגל החתונה ואשר הושקע בבית. בכל הנוגע
לרישום הבית על שם הנתבע, נטען כי טרם לקיחת המשכנתא, הוצג בפני התובעת
שהצדדים הם הבעלים של הבית במשותף וזה המצד אשר הנתבע הציג בפני התובעת
כל השנים. מלאכת בניית הבית המשותף, כללה, בין היתר תכנון משותף של הבית
המשותף כללה, בין היתר, תכנון משותף של הבית יחד עם האדריכל.

טענות הנתבע בתמצית:

50. תביעת התובעת לקביעת שיתוף מלא בנכס בנסיבות תיק זה הינה תביעה חסרת תום
לב אשר בצידה ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונו של הנתבע ועל חשבון בני
משפחתו. דין התביעה להידחות. בחינת העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתיק

26 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

***

פעור?

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

ואשר נתמכות בראיות ובעדים אובייקטיביים מביאה למסקנה אחת : אין לתובעת זכות
להכרה מלאה או חלקית בנכס ולכל היותר, זכאית היא להחזר השקעותיה המוכחות
[ראה סע' 38-40 לסיכומים]. עסקינן במקרקעין, אשר נרכשו בשנת 1945 ע"י הסבים
המנוחים של הנתבע [ראה סע' 70 לסיכומים]. הורי הנתבע החליטו להעביר את
המגרש במתנה אליו לצורך בניית ביתו, ובהמשך להעביר את יתר המגרשים לאחיותיו
*** *** [ראה סע' 77-81 לסיכומי הנתבע]. לשם כך, פנה אבי הנתבע למשרד עוה"ד
וביקש לבצע בשמו ובשם רעייתו את כל הפעולות הדרושות להעברת חלקו של
הנתבע [ראה סע' 82 לסיכומים]. ביום 15.12.1999 העביר אבי הנתבע במתנה וללא
כל תמורה לנתבע מגרש בגודל של כ – 539 מ"ר תוך שאבי הנתבע נשא בכל העלויות,
המסים וההוצאות הנלוות להעברת הזכויות. עסקת המתנה דווחה לרשויות ואף
נרשמה בגינה הערת אזהרה ביום 24.1.2002 בלשכת רישום המקרקעין [ראה סע' 83
לסיכומים]. התובעת מודה כי לא הובטח לה מאומה וכי לא הייתה מעורבת כלל
בהעברת המגרש. [ראה סע' 85 לסיכומים]. הורי הנתבע לא התכוונו ולא עירבו מעולם
את התובעת בהחלטתם להעביר רכוש לילדיהם עוד בחייהם [ראה סע' 86 לסיכומים].
תהליך הרישום בטאבו נמשך מספר שנים עד לשנת 2011 בשל מחלוקת עם הרשות
המקומית בעניין ההפקעות שבוצעו במקרקעין [ראה סע' 87-88 לסיכומים].

,

51. הוכח כי כל הצעות המחיר, ההסכמים עם נותני השירותים, הקבלנים ובעלי המקצוע,
נעשו אך ורק מול אבי הנתבע ושולמו על ידו, עוד הוכח כי כל הוצאות היתר הבניה,
האגרות, ההיטלים, עלויות הפיתוח של המגרש, האדריכל, המודד, מפקח הבניה,
מהנדס מומנו אך ורק ע"י הורי הנתבע [ראה סע' 90-91 לסיכומים]. הוכח כי לפחות עד
לגמר השלד, לרבות בניית הבית ועבודות נוספות שביצע הנתבע בבית לאחר גמר

השלד, כלל העלויות מומנו ע"י הוריו עבור הנתבע בלבד [ראה סע' 92 לסיכומים]. אין
מחלוקת עובדתית כי בני הזוג כלווים נטלו משכנתא להשלמת בניית הבית בחודש
3/202 כאשר הנתבע כבעלים של הנכס שעבד את נכסו להבטחת מתן ההלוואה
הבנקאית בעוד שהוא עצמו נשא לבדו בתשלומי המשכנתא השוטפים עד לסילוקה
המוחלט והכל מחשבונו הפרטי ומהכנסותיו כאשר תשלומי המשכנתא השוטפים עמדו

על סך כ – 2,700 ₪ לחודש [ראה סע' 106-107 לסיכומים].

27 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

ראיות התביעה:

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

52. אין מחלוקת כי הזכויות בבית רשומות על שמו ואינן רשומות על שם התובעת ומעולם
לא היו רשומות על שמה. אין מחלוקת כי בשום שלב לא נערך כל מסמך בכתב ולא
ניתנה כל התחייבות בכתב להענקת זכויות כלשהן [בתמורה או שלא בתמורה] לתובעת
בנכס. אין מחלוקת עובדתית כי בית המגורים והמקרקעין עליו הוא בנוי, התקבלו בידי
הנתבע מאביו במתנה, לפני נישואיי בני הזוג, אשר הושלמה ברישום לאחר הנישואין.

53.עדות התובעת בתמצית: חקירתה הראשית של התובעת נערכה בתצהיר שהוגש
וסומן ת/1 הצדדים היו חברים מאז שהייתה התובעת בגיל 16 [ש' 16 בעמ' 16],
מערכת היחסים ששררה בינה לבין הנתבע התאפיינה, בהקשבה, כנות, יושר ותמיכה [

ש' 22-25 בעמ' 16]. בעת מילוי הבקשה שהוגשה למשרד השיכון בגין השתתפות

וסיוע בשכר דירה, לא טענה כי בבעלותה דירה, זאת מאחר ונודע לה לפני כמה שנים,
כי הן הבית והן השטח לא היו רשומים על שמה [ראה ש' 16-20 בעמ' 15]. בבקשתה
לקבלת סיוע בשכר דירה, הצהירה כי אין בבעלותה דירה [ראה ש' 25-28 בעמ' 15].
התובעת העידה כי בין הצדדים לא היתה התחשבנות והם ניהלו חשבון בנק משותף [

ש' 27-31 בעמ' 16]. לפני החתונה, היה לה חיסכון בערך בסכום של 20,000 ₪ [ש'
26-27 בעמ' 18], הסכום היה בחשבונה [ש' 29-30 בעמ' 18]. לשאלה, מדוע
בתדפיסי הבנק של הצדדים, לא מופיעים הסכומים אשר לטענתה הושקעו בבניית בית
המגורים כגון הכספים בסך של 114,000 ₪ מכספי החתונה והסך של 30,000 ₪
מהוריה, השיבה התובעת "לגבי סכומים המוקפים בעיגול… הכספים מוקפים
בעיגול. 1,800 ₪" וכי "… אני לא יודעת בדיוק איך עשיהו את זה? מה שכתוב
בעיגולים אני חושבת שרלבנטי לכספי החתונה". [ש' 5-13 בעמ' 17]. לתובעת
הופנתה השאלה "את הצהרת שלא היו לך הכנסות לפני החתונה למעט ה 1000
ומשהו שקלים, גם החיסכון היחיד שהיה לך את טוענת שנשמר לנסיעה לחו"ל. איך
לפני החתונה את עומדת ומצהירה שילמת תשלומים עבור הבית של ****?

–

28 מתוך 63

‒‒‒

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

תסבירי לי ? מאיזה מקורות?" [ ש' 12-14 בעמ' 21] השיבה התובעת "ממה

שהרווחנו" [ ש' 15 בעמ' 21].

****

54. התובעת אישרה בעדותה כי במהלך כל השנים, ידעה שהמגרש התקבל מסבו של
הנתבע [ש' 4-5 בעמ' 19]. עוד אישרה כי היא ידעה שהיה תכנון בשלב מסוים, לתת
לנתבע ולכל אחד מאחיו, חלקת אדמה במגרש שלהם על מנת שכולם יוכלו לבנות
ולגור יחד באותו מקום [ ש' 6-9 בעמ' 19]. התובעת העידה התובעת כי הלכה יחד עם
הנתבע לנוטריון ב****, לצורך העברת השטח על שמו [ש' 17-19 בעמ' 19]. התובעת
אישרה כי לפני החתונה, ידעה שהורי הנתבע, תכננו עם האדריכל את הבניה [ש' 1-3
בעמ' 20]. עוד אישרה התובעת כי לאחר מכן, עד יום הנישואין, ידעה כי הנתבע חתם
על מנת לקבל את המגרש על שמו [ש' 33-34 בעמ' 21] וכי הורי הנתבע מימנו את
הבניה לפחות עד לחתונה [ש' 2-4 בעמ' 22]. התובעת לא הכחישה שכל התשלומים
ששולמו על בניית הבית, עד מועד החתונה, היו רשומים על שם הורי הנתבע [ש' -21

27 בעמ' 20].

55. התובעת העידה כי שני הצדדים חתומים על המשכנתא [ש' 15 בעמ' 22] וכי
המשכנתא נלקחה על מנת להשלים את בניה ולגור יחד בבית [ש' 18-20 בעמ' 22].
החזר המשכנתא בוצעה משני חשבונות, תמיד הצדדים ניהלו שני חשבונות, היה
חשבון שהיה רשום על שניהם [ש' 10-12 בעמ' 24]. לשאלת בית המשפט "מאיפה
ירדה המשכנתא?" [ש' 13 בעמ' 24] העידה התובעת "מהחשבון שרשום על שמו של
אנחנו התנהלנו ביחד" [ש' 13-14 ו ש' 15 בעמ' 24]. התובעת אישרה כי היא
בעצמה הגיעה לאדריכל **** [ש' 4-5 בעמ' 20]. כאשר נשאלה מדוע לא הזמינה את
האדריכל על מנת שיבוא ויספר שהיא זו אשר תכננה את הבית [ש' 6-7 בעמ' 20],
השיבה "למה לא הזמנתי? קודם כל, אני התקשרתי לאדריכל הזה מראש, והוא
אמר שהוא לא רוצה… בקיצור הבנתי מהדברים שלו שהוא לא רצה לשתף פעולה.
הבנתי שאין מה לזמן אותו כי הוא כנראה מכיר את המשפחה שנים. אבל כן, זה על
לי לראש, זה היה יכול להיות מאוד טוב." [ש' 8-10 בעמ' 20]. התובעת אישרה כי
היא החלה בהפעלת הפעוטון לאחר שנכנסו לבית [ש' 19-20 בעמ' 24].

29 מתוך 63

"1

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

ראיות ההגנה:

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

56. עדות הגב' ****:

´: העדה מכירה את התובעת מתקופת הלימודים ומתקופת החתונה [ש'

33-34 בעמ' 28]. חקירתה הראשית של העדה נערכה בתצהיר שהוגש וסומן ת/2.
העדה חתמה על התצהיר, לאחר שהדפיסה אותו בבית, קראה אותו בהיותה לבד [ ש'
26-30 בעמ' 28]. העדה אישרה כי "מה שכתוב זה שיקוף מהדברים ש**** סיפרה
לה על החוויה המשותפת שלהם בבניית הבית, וקצת מהחוויה שלהם" [ש' 3-6

בעמ' 29].

***

57. הנתבע – חקירתו הראשית נערכה בתצהיר שהוגש וסומן נ/3. הנתבע תיאר מערכת
היחסים ששררה בינו לבין התובעת עובר לנישואין כלהלן : "הייתי חייל בצבא, לפי
דעתי לקראת סוף הצבא שלי, בגיל 20. בין 20-21…מערכת היחסים שלי עם
הייתה מאוד ברורה. הייתה לי מערכת יחסים קודמת של שנים, שהיא בעצם הייתה
אהבה ראשונה שלי, לא , מישהי אחרת. מאחר ומאוד נפגעתי מהמערכת הזו,
החלטתי שאני לא מתחייב יותר בזוגיות לאף בחורה. וכך היה. אני זוכר בפירוש,
בפעם הראשונה שקיימתי יחסים עם , היא אמרה איזה כיף אנחנו חברים, ואני
אמרתי לה במקום, שזה שקיימנו יחסים זה לא אומר שאנחנו חברים….* ידעה
את זה. קיבלה את זה. היא ראתה עוד בנות שהייתי איתן במערכות יחסים,. זה
קרה לאורך שנים, שלא התחייבתי בפני אחת מהן. מי שהתאים לה, נשארה ומי
שלא התקדמה" [ ש' 6-8 וש' 19-27 בעמ' 37]. הצדדים, עברו לגור יחד ב***, בשנת
1999 [ש' 5-6 בעמ' 38]. הצעת הנישואין לתובעת, נעשתה בערך לפני כשנה
מהנישואין [ש' 6-7 בעמ' 38]. הצדדים התגוררו במושב למשך שנתיים, לאחר מכן
הציע לתובעת הצעת נישואין, והצדדים המשיכו להתגורר כשנה לאחר הנישואין [ש'
14-17 בעמ' 38]. הנתבע העיד כי אמו שילמה דמי השכירות. הצדדים שבו להתגורר
אצל הורי הנתבע [ש' 7-9 בעמ' 39].

***

30 מתוך 63

***

****

****

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

6. להלן עיקרי המלצותיה של העו"ס:

5. טובת הילדות מחייבת קביעת אחריות משותפת וחלוקת זמני שהות באופן שוויוני.
הנתבע אב טוב ומסור לבנותיו, לכל אורך השנים שימש דמות דומיננטית עבורן. זמני
השהות, עליהם הסכימו הצדדים, מתקיימים בהצלחה מרובה וביציבות מזה למעלה
משנה וחצי [נכון למועד הגשת הסיכומים]. קביעת אחריות משותפת וחלוקת זמני
השהות באופן שוויוני, תואמת את טובת הילדות, אשר התרגלו ליציבות. בקשת הילדות
ורצונן הוא להשאיר את זמני השהות כפי שהם וללא שינויים, זאת על מנת שיתאפשר
קשר קרוב עם שני ההורים. עו"ס לסדרי הדין התרשמה כי עסקינן בשני הורים טובים,
מעורבים ופעילים בחיי הקטינות וכי שניהם מעוניינים לשמור על מעורבות זו. הגם
שהאחריות ההורית המשותפת וחלוקת זמני השהות של כ"א מההורים, מתקיימת
הלכה למעשה ללא קשיים מיוחדים ולטובת הילדות.

17

"מדובר בהורים לשלוש בנות, שנפרדו במרץ 2019, לאחר
שנות נישואין… שני ההורים מעוניינים להישאר
משמעותיים בחיי הבנות, ומסכימים על משמורת משותפת.
אין הסכמה בין ההורים על זמני שהות שוויוניים. מאז
הפרידה הבנות חולקות את זמנן בצורה שווה בין ההורים.
בבית האב: בימים א' – ב', בבית האם: ג' ו- ד'. סופ"ש (ו'ו-ש') לסירוגין, ו ויום ה' מתחלף בהתאם לסופ"ש. האם
מעוניינת לשנות את זמני השהות ומבקשת להחליף את
הימים בין האב לאם. היא מעוניינת כי הבנות ישהו אצלה
בימים א' ב', ואצל האב בימים ג' ו-ד'. בנוסף, היא מעוניינת
שבימי ה' הבנות ילונו בביתה בלבד, ולא כפי שמתבצע היום
שימי ה' הם לסירוגין. משיחות עם הבנות הבנו, שהבנות
התרגלו לזמני השהות הקיימים כיום ומבקשות להשאירם
כפי שהם, הן מבקשות שזמני השהות יהיו שוויוניים ככל
שניתן ויאפשרו להן קשר קרוב עם שני ההורים. חיי הבנות
3 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

1156

14

17
18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

yea

פעור?

מתנהלים

( ביה"ס של הבנות הצעירות, חוגים וחברות).
לפיכך, אנו נמליץ על משמורת משותפת והמשך זמני
השהות יהיו שוויוניים. ההצעה ל"רוטציה" בזמני השהות
כך שבשנה הבאה הבנות תשהנה ברצף של 4 ימים אצל
האם, תיבדק לפי מקום מגורי האם. אין באפשרותנו להציע
תוכנית עתידית ללא אחיזה במקום האם…

***

–

בבית

חגים

משמורת משותפת. זמני השהות : אמצע השבוע
האב : בימים א' ו- ב', בבית האם : ג' ו- ד' ו יום ה' מתחלף
בהתאם לסופ"ש. סופי שבוע – סופ"ש (ו' ו- ש') לסירוגין.
חלוקת החגים הינה לשנת 2019-2020, ומהווה
בסיס לחלוקת החגים במהופך בשנה הבאה. ראש השנה
בבית האם יום כיפור – בבית האב. סוכות א' – בבית האב.
סוכות ב' – בבית האם. חנוכה – לפי זמני השהות. פורים –
לפי זמני השהות. פסח א' . בבית האם. פסח ב' – בבית
האם. יום העצמאות בבית האם. ל"ג בעומר – לפי זמני
השהות. שבועות – בבית האב. חופשים בהתאם לזמני

השהות". [ראה עמ' 11-12 לתסקיר]. [ההדגשה לא במקור

ט.פ.]

–

הכלל המשפטי:

7. סעיפים 15, 24-25 [המתייחסים להורים החיים בנפרד] לחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 [להלן: "חוק הכשרות"], קובעים כדלקמן:

4 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

58. בתקופה שבה התגוררו הצדדים ב****, הנתבע עבד כשחקן בתיאטרון [ש' 29-33

בעמ' 38]. בשנת 1999 אביו העביר לו מחצית מהזכויות במגרש [ש' 10-12 בעמ' 40].
בכל הנוגע למשכנתא, העיד הנתבע "אני לקחתי, הייתה רשומה פיקטיבית.
בשביל לקחת את ההלוואה היה צורך למשכן את המגרש, ואם אבא שלי לא היה
חותם לי ערבות, גם את ההלוואה הזו לא הייתי מקבל" [ש' 3-5 בעמ' 41]. המשיך
הנתבע והעיד "…לא ירד ממנה הכסף, זה ירד מהחשבון שלי, לא מחשבון משותף.
לא היה חשבון אחר. הכסף ירד אך ורק מהחשבון שלי. בבנק רוצים עוד חתימה, לא
ייחסתי לזה משהו בעייתי. אתה חותם על כל כך הרבה טפסים שם, אתה לא
מבין…אמרו לי אתה נשוי, אתה צריך חתימה של האישה. אתה רוצה לקבל את
ההלוואה וראיתי בזה משהו סתמי" [ ש' 4-11 בעמ' 41 וש' 7-11 בעמ' 44].

***.60

***

***

59. החזרי המשכנתא שולמו מחשבונו [ש' 6-7 בעמ' 42]. התובעת לא ביקשה להעביר את
המשכנתא לחשבון המשותף [ש' 10-13 בעמ' 43]. התובעת צורפה לחשבון הבנק
משנת 2007, וזאת בעקבות המלצת אנשי מקצוע [ש' 14-17 בעמ' 43]. הנתבע אישר
כי בפעמים של הליכי מחזור המשכנתא, התובעת הייתה שותפה על כל הניירת
שנתבקשו הצדדים לחתום עליהם מטעם הבנק [ ש' 4-6 בעמ' 44]. לגבי משיכת
פיקדונות בסך של 100,000 ₪, הנתבע לא ידע להשיב [ש' 25-29 בעמ' 44]. כאשר

נשאל הנתבע מדוע לא צירף תצהירים מטעם אחיותיו, השיב, כי צריך להפנות את
השאלה לעו"ד [ ש' 30-33 בעמ' 44].

: אביו של הנתבע. חקירתו הראשית נערכה בתצהיר שסומן נ/2. העד אישר כי
בשנת 1999, הצדדים היו חברים וכי לנתבע היו גם חברות אחרות [ש' 17-22 בעמ'
31]. לנתבע לא היו בנות זוג שהתגוררו יחד איתו במושב ב**** [ש' 26-27 בעמ' 31].
הזכויות במגרש, הועברו אך ורק לנתבע [ש' 6-10 עמ' 32]. עת עומת העת באשר
לכתבי ההתחייבות שבו כתוב כי הלווים הם שני הצדים, השיב "אני העברתי רק ל***.
מצטער מאוד" [ש' 18-24 בעמ' 32]. באשר למשכנתא העיד הנתבע
" **** שילם את
המשכנתא, היא לא הייתה מעורבת במשכנתא" [ש' 28-29 בעמ' 32, ש' 15-16
בעמ' 35]. הנתבע אישר כי הוא הכין וטיפל בכל הניירת של המשכנתא למעט

31 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

**** .61

פעור?

השמאות, הוא לא היה מעורב בה [ש' 18-26 בעמ' 33]. בכל הנוגע לבניית הבית
העיד הנתבע "השלד היה גמור, אחרי המשכנתא בניתי את הגג, בנית עוד כמה
דברים. זה לא היה סוף פסוק המשכנתא שלקחו" [ש' 1-2 בעמ' 34], כאשר הכנסות
התובעת לא היו "מספיקות" [ש' 20-21 בעמ' 35]. בתקופה שבה נבנה הבית, הצדדים
התגוררו אצלם [בבית של *** ***] [ש' 12-13 בעמ' 36]. הוסיף העד בעניין המשכנתא
כי "היא לא הייתה מעורבת בזה, היא לא תכננה" [ ש' 25 בעמ' 36]

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

העד עובד כקבלן ומפקח בניה [ ש' 5-6 בעמ' 8]. אביו של הנתבע פנה אליו, כדי
לשכור את שירותיו כמפקח בנית בית המגורים [ש' 7-8 בעמ' 8]. העד שימש כמפקח
בנייה מתחילת הפרויקט אך לא עד סיומו, עד לשלב הריצוף [ש' 13-15 בעמ' וש' 16
בעמ' 8]. העד אישר כי אביו של הנתבע, מסר לו את תוכניות הבניה וכי העביר לו
הצעת מחיר [ש' 9-10 בעמ' 8]. העד לא ידע מי השלים את העודות משלב הריצוף [ש'
33-34 בעמ' 9]. העד לא סיים את ההתקשרות עם אביו של הנתבע מאחר ולא שולם
לו את הכסף [ ש' 29-32 בעמ' 9]. באשר לתקופה שבה שימש כמפקח בניה לאותו
פרויקט, העד לא זכר כך שניתן לבדוק את הקבלות אך בערך מדובר בתקופה של חצי
שנה ואולי יותר [ש' 1-4 בעמ' 10]. רוב ההתנהלות הייתה עם אביו של הנתבע ומדי
פעם עם הנתבע [ש' 11-12, 21-22 בעמ' 8].

.[10

62. העד ליווה את הפרויקט בתדירות יומית [ש' 17-18 בעמ' 8 וש' 1-2 בעמ' 9].שכר
הטרחה שולם על ידי אביו של הנתבע [ש' 28-29 בעמ' 8]. העד אינו מכיר את
התובעת [ש' 3-4 בעמ' 9]. בתקופה שבין 7-8 חודשים, למיטב זכרונו של העד, הוא
נפגש עם התובעת פעם אחת [ש' 7-8 בעמ' 9]. העד לא ידע להעיד ממתי הצדדים

התחילו את החברות שלהם ולא ידע להעיד על מערכת היחסים הכלכלית שהייתה

ביניהם [ש' 21-24 בעמ' 10] ואף לא ידע להעיד על נטילת המשכנתא [ש' 25-30 בעמ'

*****

63. עו"ד _העד עו"ד במקצועו [ש' 21-22 בעמ' 11]. ייצג את אביו של הנתבע
בעניינים המשפטיים, העברות שנעשו ללא תמורה של המגרשים לילדו, רישום הסכם

32 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

הכלל המשפטי:

פעור?

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

שיתוף בזיקת הנאה, טיפול בהפקעות והטיפול בצו קיום צוואה של אמו של הנתבע [ש'
23-29 בעמ' 11]. טיפולו, היה לפחות משנת 1999 עד לשנים 2011-2012, עד
שהסתיים תהליך הרישום בטאבו [ש' 30 בעמ' 11 וש' 1-3 בעמ' 12]. חקירתו
הראשית נערכה בתצהיר שהוגש וסומן נ/1. העד לא ידע כי הנתבע התחתן [ש' 12-13
בעמ' 12]. העד אישר כי לא נשאל לגבי השלכות קבלת הנכס במתנה ביחס לבת הזוג

[ש' 14-16 בעמ' 10].

שיתוף ספציפי:

64. הצדדים נישאו בשנת 2002 . כך שבעניינם של הצדדים, חל המשטר הרכושי
המעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון")
משבני הזוג לא ערכו הסכם ממון, חל עליהם הסדר איזון משאבים הקבוע בפרק השני
לחוק הקובע שיתוף אובליגטורי דחוי לעת פקיעת הנישואין מחמת גירושין או פטירה

של אחד מבני הזוג.

65.סעיף 5 לחוק יחסי ממון, קובע כי עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב
מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט
אלו המפורטים בסעיף 5(א)(1) לחוק. הסדר איזון המשאבים אינו חל על אותם "נכסים
חיצוניים" אשר אינם חלק ממסת הנכסים. המדובר בנכסים שאינם תוצר של מאמץ
משותף של בני הזוג [ראה ה"פ (מרכז) 68253-02-20 צופיה נ' עו"ד עמיר לבונטין
כונס הנכסים, פס' 44 לפסק דינה של השופטת שמולביץ (פורסם בנבו, 5.9.2021)).

33 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

yea

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

66. למרות הוראותיו של חוק יחסי ממון, הלכה והתפחתה בפסיקה הלכת השיתוף
הספציפי המבוססת על הדין הכללי. הלכה זו קובעת אפשרות להחיל את הסדר איזון
המשאבים על נכסים חיצוניים, וזאת ככל שיוכח כי לגבי אותם נכסים, הייתה כוונת
שיתוף ספציפי [ראה חוות דעתה של השופטת שטרסברג- כהן בע"א, 1915/91
יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529, 621 (1995), ראה גם שחר ליפשיץ השיתוף

הזוגי 174 (2016)).

67.בע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד נו(6) 175, 183 (2002), התייחסה כב'
השופטת שטרסברג-כהן למהות ההוכחה הנדרשת לקיומה של כוונת שיתוף ספציפי.
לשיטתה, נדרשת הוכחה שהיא ממשית וחיובית וכי אין להסתפק רק בעצם קיומם של
חיי הנישואים המשותפים והממושכים. כך שלא כל מערכת יחסים שהיא זוגית, בהכרח
מלמדת על שיתוף. מפאת חשיבות הדברים שנקבעו בפסק הדין והרלוונטיות לעניינו,
אצטט את הדברים כלשונם:

"יש טעם להקל על בן-הזוג הטוען לבעלות משותפת בדירת
המגורים כאשר זו רשומה רק על שם אחד מהם. עם זאת לא
די קיומם של חיי נישואין משותפים, אף שהיו ממושכים, כדי
לקבוע שיתוף בדירת מגורים מכוח דין כללי, שאם תאמר כן,
נמצאת מכניס הדלת אחורית את חזקת השיתוף, שלשיטתי
איננה חלה במקביל לחוק יחסי ממון. סעיף 4 לחוק יחסי
ממון קובע מפורשות כי אין בכיתת הנישואין או בקיומם
כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד
מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות
השני'…על מנת שתוקננה זכויות בדירת מגורים הרשומה על
שם בן הזוג האחד לבין הזוג השני, על האחרון להראות
נסיבות עובדתיות בנוסף לעצם קיום הנישואין מהן ניתן
להסיק
מכוח הדין הכללי הקניית _ זכויות בדירת

I

34 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

1456

13

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

המגורים" [ראה ע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד
נו(6) 175, 183 (2002)].

1

2

3

68.לאחר שניתן פסק הדין בעניין אבו רומי, החלו בתי המשפט להחיל את הלכת השיתוף על 4
נכסים חיצוניים. בפסיקה ניתן להצביע על שלש גישות שאפיינו את פסיקת בתי המשפט 5
בכל הנוגע להחלת ההלכה, ועליהן עמד פרופ' שחר ליפשיץ בספרו השיתוף הזוגי ואשר 6
אפרט להלן [ראה שחר ליפשיץ השיתוף הזוגי 175-178 (2016):

7

הגישה המצומצמת מדובר בגישה מחמירה הדורשת קיומה של אינדיקציה שהיא
חיובית וממשית בנוסף לקיומם של חיי הנישואים המתמשכים, ראה ת"א (מחוזי-ים) 9
920/93 הירש נ' הירש (פורסם בנבו, 11.6.1998)].

69.בבע"מ 1398/11 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים המקוונים), נעשה ניסיון של בית
המשפט העליון ל"השליט סדר" בנושא זה באשר להגדרת הלכת השיתוף הספציפי
[ראה שחר ליפשיץ השיתוף הזוגי 177 (2016)]. כב' השופט דנציגר הדגיש, כי לא די
בעצם קיום הנישואים על מנת להוכיח כוונת שיתוף אלא יש להוכיח "דבר מה נוסף"
אשר יעיד על כוונת השיתוף בנכס הספציפי. לשיטתו, "דבר מה נוסף" יכול לבוא לידי
ביטוי למשל בהוכחת השקעה של בן הזוג שאינו רשום כבעלים, הצגת מצגים
והתחייבויות מצגים שיכולים לבסס הסתמכות מצד בן הזוג שאינו רשום. להלן דבריו
של כב' השופט דנציגר כפי שהובאו מפסק דינו:

35 מתוך 63

8

10

גישת האמצע – לא נדרשת הוכחה של ראיה חיובית אשר תומכת בכוונת השיתוף [ראה
בג"ץ 5416/09 פלונית נ' פלוני, פ"ד סג(3) 484 (2010) , תמ"ש (משפחה ת"א) 12
27722/01 נ.ד נ' נ.ר (פורסם במאגרים המקוונים), עמ"ש 16381-11-09 ג' כ' נ' ע' כ' 13
(פורסם ב במאגרים המקוונים) ותמ"ש (משפחה כ"ס) 22780/05 ח.ד. נ' י.ד. (פורסם 14
במאגרים המקוונים)].

11

15

הזרם הרדיקלי – החלת השיתוף גם מבלי שהתקיימו תנאי הסף הקישוריים וכאשר אורח
החיים ומצגיהם, לא שיקפו שהייתה כוונת שיתוף, ראה פסק דינו של השופט רובינשטיין 17
בבע"מ 818/05 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 7.5.2006) וע"מ 4951/06 פלוני נ' 18
פלונית (פורסם במאגרים המקוונים)].

16

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

"1

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

כאמור, הפסיקה קבעה במרבית המקרים כי "דבר מה
נוסף" אשר מעיד על כוונת שיתוף ספיציפית בנכס "חיצוני"
הינו השקעה של בן הזוג הלא רשום בנכס. אכן, השקעה כזו,
ככל שמדובר בהשקעה כספית רצינית שאינה בטלה
בשישים, מעידה בדרך של התנהגות על כוונת שיתוף מצד
שני בני הזוג ועל עירוב נכסים כלכלי. יחד עם זאת, לא
מדובר בתנאי הכרחי שאין בלתו. כוונת שיתוף ספציפית
בנכס "חיצוני" יכולה להתבטא גם בהבטחות ובמצגים
אקטיביים שעשויים להביא להסתמכות מצד בן הזוג הלא
רשום ולהקים טענת מניעות לבן הזוג הרשום, ובוודאי גם
במקרה שבו מבוצעת הטעייה אקטיבית מצד בן הזוג הרשום
המצויה על גבול המרמה [ כפי שהתרחש בעניין יעקובי,
י, ראו
דברי הנשיא מ' שמגר שם בעמ' 573-572]. עם זאת, על
מנת להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכס אין צורך להציב
רף הוכחה גבוה של הטעייה אקטיבית, ודי במצגים נמשכים
בדבר כוונה למכור את דירת המגורים ולרכוש דירה חדשה
משותפת, כפי שהתרחש במקרה דנן. בן הזוג הרשום שמציג
מצגים נמשכים כאלה יהיה מנוע מלטעון בדיעבד כי לא די
בהם כדי לבסס כוונת שיתוף ספציפית בנכס".

70. באותו עניין [בע"מ 1398/11] הרחיב כב' השופט עמית [פס' 2] והגדיר את הפרמטרים
והשיקולים שיש להביא בחשבון, בבואו בית המשפט להכריע בשאלה האם הוכח לפניו

קיומה של כוונת שיתוף בנכס ספציפי [אין המדובר ברשימה סגורה] כדלקמן:
האם אחד מבני הזוג הביא את הדירה לנישואין או שרכש אותה לאחר הנישואין;
האם הדירה נתקבלה במתנה או בירושה במהלך תקופת הנישואין, ככל שכן, אז
נדרשת מידה גדולה של הוכחה;

36 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17
18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

האם בבעלותו של בן הזוג השני יש נכס חיצוני או דירת מגורים שהביא עמו

לנישואין שנותרו רשומים על שמו;

אורך התקופה שבה הדירה הייתה רשומה על שם אחד מבני הזוג ומשך השנים
שבהם התגוררו הצדדים בדירה – אם מדובר בתקופה קצרה, אזי מידת ההוכחה
הנדרשת לשיתוף בדירה היא רבה יותר;

משך חיי הנישואין עד למועד הקרע או עד למועד הגירושין – אם בתקופת נישואין
קצרה יותר, אזי מידת ההוכחה הנדרשת לשיתוף בדירה, היא רבה יותר;

האם ניטלה משכנתא על הדירה או הלוואה אשר בגינה נרשם משכון, ששולמו על
ידי בני הזוג לאורך השנים, באופן משותף;

שיפוץ מסיבי או תוספת בניה מהותית שממונה על ידי שני בני הזוג;

התנהגות הצדדים, קיומה של אווירה כללית של מאמץ ושיתוף משותף וקיומן של

נסיבות ספציפיות אחרות.

71. בדגנ"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים פס' 31-32 לפסק דינה
של כב' הנשיאה חיות (2021), ניתנה התייחסות נוספת לקיומו של התנאי "דבר מה

נוסף" עת הדגישה כב' הנשיאה, כי המדובר במבחן עובדתי תלוי בנסיבות המקרה,
כאשר אין המדובר ברשימה סגורה. מפאת חשיבות הדברים, אצטט דבריה של כב'

הנשיאה כלשונם:

"בהכללה, ניתן לחלק את השיקולים שנמנו בפסיקה עד כה
לשתי קטגוריות עיקריות: שיקולים הקשורים בנכס שלגביו
נטענת כוונת שיתוף, לצד שיקולים הקשורים בבני הזוג
עצמם. בין השיקולים הקשורים בנכס ניתן למנות את מקור
הנכס (אם נקנה או התקבל כמתנה או כירושה, וככל שנקנה,
מי מימן את הרכישה); את השאלה אם הנכס הגיע לידי
בעליו לפני הנישואין או במהלכם; את השאלה אם ניתנו לבן
הזוג הטוען לשיתוף בטוחות כגון הערת אזהרה; את

37 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

התנהלותם הכספית-כלכלית של בני הזוג באשר לנכס,
למשל אם לקחו משכנתא במשותף למימון הרכישה או
הבנייה; את שאלת קיומן של השקעות כספיות בנכס מטעם
בן הזוג הטוען לשיתוף; את השתתפותם של שני בני הזוג
(בין בכסף ובין בעמל) בשיפוץ משמעותי שבוצע בנכס,
בתכנונו או בבנייתו; הבטחות או מצגים אקטיביים מצד בן
הזוג הרשום כלפי משנהו; וככל שמדובר בבית המגורים של
בני הזוג את משך הזמן שבו התגוררו בני הזוג בנכס.
במסגרת הקטגוריה השנייה, שעניינה שיקולים הקשורים
בבני הזוג, התחשבה הפסיקה במשך נישואיהם של בני
הזוג; באופי יחסיהם ובשאלה אם התקיימה אפילו מידה
חלקית של הרמוניה, "גם אם לא היו החיים 'גן של ורדים'"
(בע"מ 1059/17, [פורסם בנבו]…… בהתנהלותם הכלכלית
של בני הזוג ובשאלת קיומה של "אווירת שיתוף" ביניהם;
בשאלה אם לבן הזוג הטוען לשיתוף יש נכס חיצוני אחר
שנותר רשום על שמו; ובשאלת קיומם של ילדים משותפים.
עוד נקבע בפסיקה כי הנטל להוכחת כוונת שיתוף בנכס ספציפי
מונח לפתחו של בן הזוג הטוען לשיתוף, וזאת מכוח הכלל
"המוציא מחברו עליו הראיה" (עניין אלמונית, פסקה 14 לפסק
דינו של השופט י' דנציגר).
חשיבות מיוחדת הוקנתה לאורך השנים להיות הנכס הספציפי
בית המגורים של בני הזוג, מתוך תפישה לפיה בית המגורים
אינו נכס ככל הנכסים ואין לראות בו "רכוש על דרך הסתם"
(השוו: רע"א 7112/93 צודלר נ' יוסף, פ"ד מח(5) 550, 566
(1994)). מלומדים שונים סבורים כי בית המגורים הוא נכס
הקשור בנימי אישיותו של בעליו, עד כדי כך שחלק מזהותו
העצמית משתקף בנכס זה, שהופך לחלק מה"אני" שלו…..
בהתאם, בפסיקה הובעה העמדה כי בית המגורים מרכזי הוא

38 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

לאישיות הפרט ולהגשמתו העצמית (חוות דעתו של השופט
(כתוארו אז) א' ריבלין בבג"ץ 9098/01 גניס נ' משרד הבינוי
והשיכון, פ"ד נט(4) 241, 290-289 (2004)); וכי הבית הוא
אחד הנכסים החומריים החשובים ביותר שיש לאדם, ואולי
החשוב שבהם (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1)
199, 245 (1999)). בכל הנוגע להקשר הייחודי של היחסים
הזוגיים, היטיב להגדיר זאת הנשיא (בדימ') א' ברק:
"דירת המגורים המשותפת של בני הזוג מחייבת התייחסות
שונה מזו של כלל הזכויות והחובות של בני הזוג. לדירת
המגורים שמור בדין מעמד מיוחד. דירת המגורים היא נכס
הקשור באופן ישיר לנישואיהם של בני הזוג. הזכויות בו
משפיעות באופן הדוק על רווחת המשפחה כולה – בני הזוג כמו
גם ילדיהם. דירת המגורים המשפחתית היא, על פי רוב, חלק
רציני מרכושם של בני הזוג. היא המקום שבו מתממשים חיי
הנישואין. היא תעמוד בלב סכסוך גירושין אם יפרוץ. אכן 'דירת
המגורים היא נכס משפחתי מובהק, לעתים הנכס המשמעותי
ביותר של בני הזוג ולעתים אף היחידי' (השופטת ט'
שטרסברג-כהן ברע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי; [פורסם
בנבו] […]). דירת המגורים היא, בדרך כלל, מבטחו הרכושי
העיקרי של הצד החלש […]" (רע"א 8791/00 שלם נ' טווינקו
בע"מ, פ"ד סב(1) 165, 195 (2006)).

על רקע זה, דירת המגורים הוכתרה בעבר כ"גולת הכותרת של
חזקת השיתוף" (ע"א 806/93 הדרי נ' הדרי, פ"ד מח(3) 685,
690 (1994)), ומעמדה המיוחד נשתמר גם בפסיקה אשר
עסקה בהלכת השיתוף הספציפי (ראו פסקה 5 לחוות דעתו של
השופט ע' פוגלמן בעניין בן גיאת; ופסקה 13 לפסק דינו של
השופט עמית שם). בעניין אבו-רומי הודגש בפרט כי "יש טעם

39 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.(183

להקל על בן הזוג הטוען לבעלות משותפת בדירת המגורים
כאשר זו רשומה רק על שם אחד מהם" (עניין אבו-רומי, בעמ'

,

אמת, כשעסקינן בזכויות קנייניות בנכס מקרקעין, נוצר לכאורה
מכשול בדמות דרישת הכתב ודרישת הרישום הנחוצה
להעברת זכויות קניין במקרקעין. הפסיקה התמודדה עם קושי
זה בהגדירה את זכותו של בן הזוג שעמו משותף הנכס "זכות
מעין-קניינית, זכות של קניין שביושר", שיש בכוחה לגבור על
זכויותיהם של צדדים שלישיים, למעט בנסיבות ספציפיות
שפורטו (עניין בן גיאת, פסקה 24 לפסק דינו של השופט עמית;
כן ראו ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ"ד
נג(4) 199 (1999) והפסיקה הענפה המאמצת אותו; יהושע
ויסמן דיני קניין – חלק כללי 60 (התשנ"ג); אבי וינרוט דיני קניין
– פרקי יסוד 14-10 (2016); מיגל דויטש "נפילתה(?) ועלייתה
הזכות שביושר במשפט הישראלי המשפט בעקבות
המציאות" עיוני משפט כד 313 (2000)).

של

אשר למועד התגבשות הזכות מכוח הלכת השיתוף הספציפי,
נפסק כי זכות זו מתגבשת בשלב מסוים על ציר חיי הנישואין
(עניין בן גיאת, פסקה 24 לפסק דינו של השופט עמית). עם
זאת, לרוב קשה לעמוד על מועד מדויק שבו התגבשה כוונת
השיתוף לכלל הסכמה. כך למשל, בעניין בן גיאת ציין השופט
(כתוארו אז) רובינשטיין כי איננו רואה צורך לקבוע מתי באה
לעולם כוונת השיתוף בדירה, והוסיף "לענייננו די להניח כי
קדמה לרישום המשכנתא לטובת המשיבה" (פסקה ז' לחוות
דעתו). גם בע"א 7687/04 ששון נ' ששון, פ"ד נט(5) 596
(2005) התייחס בית המשפט ל"הסכמה בין בני-הזוג על יצירת
40 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12
13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

פעור?

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

שיתוף בנכס ספציפי במהלך החיים המשותפים" (בעמ' 613;
ההדגשה הוספה), בלא לקבוע מועד ספציפי בו התגבשה

ההסכמה.

הדין הכללי משמיע לנו כי מקום שבו התגבשה זכות בעלות
משותפת בנכס, כלל הוא כי הזכות אינה מתגבשת "על תנאי",
ואין בכוחו של אירוע מאוחר לשלול אותה או לפגוע בתוקפה:

".((1997)

"תוקפה של הבעלות הוא לעולם מוחלט, במובן זה שהיא אינה
יכולה להיות מותלית. […] לא ייתכן שתוקפה של הבעלות,
משעה ששוכללה בדרכי השכלול שבדין, יהיה מותלה בכך
שיתקיים אירוע או תנאי מסוים, או כי היא תפקע במקרה
כאמור. […] לא ייתכן, כי אדם יהיה במעמד של 'בעלים זמני' על
נכס. מעמד מעין זה אינו מוכר" (מיגל דויטש קניין: כרך א 107

[ההדגשה לא במקור ט.פ.]

שיתופיות מוחלשת:

72. ההלכה בעניין שיתוף ספציפי הלכה והתפתחה, ואט אט החלו בתי המשפט לעשות
שימוש במושג "שיתופיות מוחלשת" או "שיתוף מוחלש", תוך שימוש בהוראות סעיף
8[2] לחוק יחסי ממון בין בני זוג, וזאת באותם מקרים בהם הוכחה כוונת שיתוף
ספציפית ונמצא אותו "דבר מה נוסף", ואולם, משיקולים שונים, סבור בית המשפט כי
אין מקום לביצוע חלוקה שווה בין הצדדים. לעניין זה ראה הדברים שנקבעו בבע"מ
7272/10 פלונית נ' פלוני, סע' 2 לפסק דינו של השופט הנדל (פורסם במאגרים

המקוונים)] :

בני הזוג נישאו בשנת 1975 ולפיכך חוק יחסי ממון חל על
יחסיהם הרכושיים. … לצד ההסדר הרכושי הכללי, המחוקק
41 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

בחר להעניק לבית המשפט שיקול דעת לסטות מההסדר
לבקשת אחד מבני הזוג. שיקול הדעת מופיע בסעיף 8 לחוק
יחסי ממון שקובע כי לבית המשפט נתונות ארבע סמכויות
מיוחדות שמתירות לחרוג מאיזון הנכסים השוויוני. התנאי
להפעלת שיקול הדעת הינו שבית המשפט ראה "נסיבות
מיוחדות המצדיקות זאת"…: סעיף 8 מפרט את סמכויותיו
המיוחדות של בית המשפט, אך שותק בדבר אמות המידה
להפעלתן – קרי "הנסיבות המיוחדות המצדיקות" שימוש
בהן (אריאל רוזן צבי יחסי ממון בין בני זוג 352
(התשמ"ג)(להלן: רוזן-צבי)). בבקשה שלפנינו עסקינן,
אפוא, בפירוש הקריטריונים להפעלת שיקול הדעת המוקנה
לבית המשפט בסעיף 8 לחוק במקרה דנא, ובעיקר בשאלה –
האם נסיבות של אלימות חמורה שננקטה על-ידי בן זוג אחד
כלפי השני נכנסות בגדר "נסיבות מיוחדות"? נוסח תנאי
ההפעלה בסעיף 8 כללי וסתום. הוא אינו מגלה בדבר
הפירוש הראוי לתיבות נסיבות מיוחדות, ואינו מסייע במענה
על השאלה ביחס לנסיבות של אלימות חמורה. אשר על כן,
התשובה לשאלה צריכה להישען על תכלית חוק יחסי ממון,

על העקרונות העומדים בבסיסו ועל פרשנות סעיף 8:
"המטרה הניצבת מול עיניו של הפרשן של הוראות חוק יחסי
ממון היא מימוש מטרתו של המחוקק ליצור איזון בין בני
הזוג מתגרשים ולצמצם את חוסר השוויון הגלום ביחסי ממון
בין בני-זוג…" (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי פ"ד מט(3)
529, 532)(להלן: עניין יעקובי)). למלאכה זו אגש כעת. חוק
יחסי ממון מגדיר את דרך המלך בהיעדר הסכמה עצמאית
של בני הזוג: חלוקת רכוש שוויונית ביניהם. ההסדר
המתואר הוא פרי תפיסה של הנישואין כמוסד המושתת על
שני אדנים: ערך האוטונומיה של בני הזוג ועיקרון השוויון
42 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

(ראו: סעיף 3(א) לחוק). הנישואין מהווים קשר חופשי בין
שניים הבוחרים לחיות חיי שיתוף והדדיות יחדיו, תוך
שמירה על האוטונומיה והזהות העצמאית של כל אחד מבני
הזוג (בג"ץ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול
לערעורים בירושלים, [פורסם בנבו] פס' 12 לחוות דעתה של
השופטת מ' נאור (08.10.08)(להלן: עניין פלונית)). לפי
החוק בני הזוג רשאים להגדיר לעצמם את יחסיהם
הקנייניים, ולהקנות זה לזה זכויות. סעיף 4 הקובע כי אין
כריתת הנישואין כשלעצמה פוגעת בקניינם של בני הזוג
תואם את עיקרון האוטונומיה של בני הזוג. הקביעה הולכת
בעקבות סעיף 2א לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951
המצהיר: "לאשה נשואה תהיה כשרות מלאה לקנין" (ואין
אלא להצטער כי בשל סיבות היסטוריות צמח הצורך לחוקק
סעיף כזה). אשר לעיקרון השוויון, ההסדר בחוק המחלק את
כלל נכסי בני הזוג מחצה על מחצה למעט הנכסים שאינם
מאוזנים, משקף הכרה בערך השווה של תרומת כל בן זוג
לרווחת המשפחה; תהא זו תרומה כספית או על ידי קיומו
וטיפוחו של בית. השיתוף בתוצר המאמץ המשותף של בני
הזוג עם הפירוד נועד למנוע מצב בו אחד מבני הזוג יצא
מקשר הנישואין כשידיו על ראשו (עניין יעקובי, 571). שני
עקרונות אלה יוצקים תוכן לכלל המעוגן בסעיף 8 לחוק יחסי

ממון.

סעיף 8 ניצב ככביש עוקף שמאפשר לסטות מן המסלול
הראשי בסעיף 5 לחוק. הוא מציג סמכות שבשיקול דעת
ליצור חלוקת רכוש בין בני זוג אשר מתחשבת בשיקולים
שונים של צדק ומדיניות שעד כה לא באו לידי ביטוי (ראו
עמדתו של ש' ליפשיץ בנוגע לסמכות האקוויטבילית של בית
43 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12
13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

המשפט במאמרו "יחסי משפחה וממון: אתגרים ומשימות
בעקבות תיקון מס' 4 חוק יחסי ממון" חוקים א 227, 300
(2009)(להלן: ליפשיץ)). שיקול הדעת המוקנה לבית
המשפט בסעיף נועד לשימוש במקרים מיוחדים בהם
ההסדר הכללי בחוק עשוי להוביל לתוצאות שאינן רצויות
ולאי צדק ברור (רוזן-צבי, 352). כבר נאמר על-ידי בית
משפט זה כי סעיף 8 מאפשר לערכאות השיפוטיות גמישות
רבה לערוך איזון נכסים הוגן על פי שיקולים כלכליים ואחרים
(עניין יעקובי, 614). ויודגש איזון הוגן, אף שאינו שווה.
הסעיף משמש פתח להעניק יותר מאשר שווי מחצית הרכוש
לצד הנזקק תוך התחשבות בשיקולים כלכליים ואחרים (שם,
שם). ברירת החלוקה הלא חציונית של הנכסים מכוח סעיף
8(2) לחוק נועדה למנוע תוצאה בלתי שוויונית ושאינה
צודקת ולאפשר שוויון הזדמנויות מהותי לבן הזוג "החלש"
(בג"ץ 2533/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, [פורסם
בנבו] חוות דעתו של השופט י' עמית (26.10.11)). הוצגה
הגישה לפיה הסדר החלוקה צריך להתמקד לאו דווקא
בחלוקה שווה בשווה; אלא חלוקה שתקנה לכל אחד מבני
הזוג שוויון הזדמנויות בחיים שלאחר הפירוד, כך שכל אחד
כשלעצמו יוכל לבנות את עתידו (ש' שוחט "הלכת השיתוף –
מחלוקה שווה לשוויוניות בחלוקה" ספר שמגר ג 731, 739
(תשס"ג)). תכליתו של סעיף 8 הינה לאפשר לבית המשפט
לסטות מההסדר בסעיף 5 כדי לקיים את העקרונות המנחים
שעומדים ביסודו של ההסדר שוויון ואוטונומיה
במקרים המיוחדים. נדמה כי שיקולי מדיניות תומכים
בחלוקה מחצה על מחצה של נכסי בני הזוג, לא רק כדי
לשקף את השוויון, אלא גם על מנת לקדם אותו. ברם, יש כי
הענקת חצי משוויים של הנכסים לכל צד לא תביא להשגת

44 מתוך 63

—

גם

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

4699/08

תכליות החוק. בדברי ההסבר לסעיף 8 בהצעת החוק
נכתב:… אסייג ואומר כי לא בנקל יעשה שימוש בסעיף 8
(בע"מ
פלונית ני פלוני [פורסם בנבו]
(08.07.08)). טרם יישום הסעיף יש להידרש אל "מכלול
נסיבותיו של כל מקרה לגופו בהתחשב בכלל השיקולים
הרלוונטיים" (בג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני
לערעורים, [פורסם בנבו] פס' 12 (13.12.06) (להלן: עניין
פלוני)). " [ההדגשה לא במקור ט.פ.]

73. האפשרות לביצוע חלוקה לא שוויונית, באמצעות הוראות סעיף 8[2] לחוק יחסי ממון
המשיכה והתפתחה, ולעניין זה, אפנה לדבריו של השופט צבי ויצמן בעניין תמ"ש [פ"ת]

38559-05-11 [פורסם במאגרים המקוונים] כדלקמן:

"…..השכיל המחוקק להבין שכשם שאין לך בני אדם
שפרצופיהם שווים כך אין ענינם של הזוגות שווה וכל אחד
ואחד מהם מתנהל בדרכו שלו, לפיכך הטלת דין אחד
ומתכונת קבועה לכולם עלולה לפגוע במי מהם ולהביא
לחלוקת רכוש שאינה צודקת והוגנת. כיוון שכך הוסיף
המחוקק ונתן בידי בית המשפט כלים ועזרים על מנת לתקן
מעוות לכשידרש הדבר. כך איפשר המחוקק לבית המשפט
להפעיל שיקול דעתו בדרך של איזון נכסי הצדדים שלא
מחצה על מחצה (סע' 8 (2) לחוק) או להוציא נכסים כאלה
ואחרים מכלל איזון (סע' 8 (1) לחוק), להעריך נכסים ע"פ
שויים קודם למועד האיזון (סע' 8 (3) לחוק), או להכליל

45 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

י——

באיזון נכסים שהיו להם קודם למועד האיזון (סע' 8 (4)

לחוק).

הרי לנו ערכת כלים משוכללת בעזרתה יכול ביהמ"ש להביא
לאיזון ראוי וצודק גם במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות,
מקרים אשר אינם מתאימים למידותיו של אותו בגד שנתפר
במידה אחידה מכח עיקרו של הדין, ככלות הכל, עינינו
הרואות כי רוח הזמן הביאה עימה "מערכות יחסים שלא
שערום אבותינו", כלשונו של כב' הש' א. רובינשטיין (בג"צ
4178/04 – פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים ואח' .
[פורסם בנבו] תק-על 2006(4), 3866), מערכות זוגיות

המצדיקות, בנסיבותיהן המיוחדות, חריגה מאיזון המשאבים
הרגיל של מחצה על מחצה.

אני סבור כי נסיבות אלו חורגות באופן ניכר מתבנית חיי
השיתוף אותה ראה המחוקק לנגד עיניו עת חקק את הוראות
חוק יחסי ממון. לא שיתופיות מלאה, ברורה וסדורה
המאפיינת על הדרך הכלל זוגות נשואים, הייתה בין הצדדים
דנו, כי אם שיתופיות מוחלשת, שיתוף בו ברור
לצדדים, שניהם גם יחד, כי אין הם מעונינים, מתכוונים
ורוצים לשתף איש את משניהו באופן מלא בכלל נכסיהם,
ולמעשה כל אחד מהם מנהל את עניניו הכלכליים באופן
שאינו חשוף וגלוי למשניהו – הנתבע מחלק את כספו ונכסיו
אף לנשים אחרות תוך קיום חיים זוגיים מלאים עימן בגלוי
ובידיעת התובעת, ואילו התובעת המתעקשת, על אף דרכו
זו, על שימור וקיום חיי הנישואין עימו, צוברת לעצמה את
צבירותיה הכספיות לצרכיה וענייניה. ומה בכל זאת קושר
הצדדים בפן הכלכלי ומביא לשיתוף כזה או אחר בניהם ?

46 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17
18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

דומה כי זו העובדה ששניהם מוציאים מכספם ומעמלם גם
ובעיקר לצרכי אותו תא משפחתי משפחתם המשותפת.
אני סבור שאותה שיתופיות מוחלשת העולה מאורח החיים
אותו סיגלו לעצמם הצדדים משך שנים רבות, מצדיקה
חלוקה לא שיוויונית של כלל הכספים והזכויות סוציאליות
והפנסיוניות שנצברו על ידם, באופן שהנתבע, אשר צבר
כספים וזכויות באופן ניכר יותר מאשר התובעת, יקבל 70%

מהכספים והזכויות הכספיות הסוציאליות והפנסיוניות ואילו

התובעת תקבל 30% מהם." [ההדגשה לא במקור ט.פ.]

74. עוד אפנה בהקשר זה לדבריו של כבוד השופט א' רובינשטיין שנקבעו בבע"מ
8206/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 14.4.2015), אשר הוגש על פסק דינו של
בית המשפט המחוזי בעמ"ש 37150-01-14 [שאישר את פסק דינו של השופט ויצמן]

שהובא לעיל כדלקמן:

"כידוע סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט
לפעול בניגוד לברירת המחדל שבסעיף 5 לחוק, באופן
המאפשר להפחית מחלקו של בן זוג באיזון, אל מתחת
למחצית, אם ראה שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זו.
…….המחוקק הותיר לשיקול דעתם של בתי המשפט ובתי
הדין פיתוח כללים מתאימים באשר לנסיבות הספציפיות
לשימוש בסמכות זו, ואין מדובר ברשימה
…….נסיבות מיוחדות, כאמור, התפתחו בחלוף הזמן
והותאמו למצבי המשפחה החדשים שאותם הביאה בכנפיה

סגורה.

"רוח העידן, פתיחת הדלתות לגישה שאינה 'פורמאלית'
בלבד הנאחזת ברישום הנכס, אלא בוחנת מצבים
חברתיים ואישיים למהותם, מרחפת על פני הפסיקה זה
שנים באשר לשיתוף הנכסים גם לגבי נכסים שנרכשו

47 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

–

לפני הנישואין, ובייחוד דירת המגורים. […] ככל שהתוכן
המשותף שנוצק לקניין, ובוודאי לדירת המגורים של זוג
ומשפחה, משמעותי יותר, וככל שהייתה שותפות נמשכת
בחיי הנישואין ולה ביטויים מסוגים שונים, גם אם לא היו
החיים 'גן של ורדים' בכל עת ובכל שעה, כן מצדיקה
ההגינות כי תגבר ההתייחסות לחזקת השיתוף, ובייחוד
על נכס כמו דירת המגורים, קן המשפחה" (חוות דעתי
בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(1) 665 (2004),
עמ' 672-671; בע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני [פורסם
בנבו] (2012) פסקה 15). ואכן התפתחו מצבי משפחה,
שכפי שנאמר בהקשר אחר בטאון "מערכות יחסים שלא
שערום אבותינו" (בג"ץ 4178/04 פלונית נ' בית הדין הרבני
לערעורים, פ"ד סב(1) 235 (2006) (להלן עניין פלוני
2006)). האפשרות של אחד מבני הזוג, כאן המשיב-הבעל,
להיות "נפקד נוכח" בביתו תוך שהאשה משלימה עם מצב
עגמומי זה, אם ברצונה לשיטת המשיב, ואם שלא מרצונה
לשיטתה. מצב זה כינה השופט ויצמן "שיתופיות מוחלשת"
והמינוח מקובל עלי, ולדידי ניתן להשתמש גם בביטוי
"שיתופיות לשיעורין". מצב כזה מן הסתם אינו שכיח מאוד,
אך אין – גם על פי השכל הישר – להתעלם מקיומו ומקיום
מצבים דומים לו של יחסים "מן הצד", יחסי פילגשות
וכדומה. לפיכך, על דרך הכלל, ותהא עמדתנו הערכית כלפי
יחסים כאלה כאשר תהא, יש מקום לתת לכך ביטוי גם באופן
החלוקה, מקום שבעלי הדין מנהלים מערכת לא שויונית,
בשונה מן המצב ה"רגיל", בו אמורים שני הצדדים להירתם
יחדיו לקיום התא המשפחתי, כנדרש לצורך חלוקת מחצה
על מחצה לפי סעיף 5 לחוק, כאמת המידה המרכזית
להפעלת סמכותו של בית המשפט בגדרי יחסי ממון (ראו

48 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

למשל רוזן-צבי בעמ' 354; עניין פלונית 2009 פסקה 9;
תמ"ש (שלום י-ם)13111/98 א.ב. נ' מ.ב. [פורסם בנבו]
(2005); בג"ץ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הגדול
לערעורים [פורסם בנבו] (2008) פסקה 10). [ההדגשה לא

במקור ט.פ.]

מן הכלל אל הפרט:

ראה גם עמ"ש (חיפה) 38445-10-17 פלוני נ' אלמונית, פס' 49 ט' לפסק דינו של
השופט שרעבי (פורסם במאגרים המקוונים)]

ראה גם עמ"ש [מרכז] 57806-07-20 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים]

תוכח

75. סיכומו של פרק זה בעת שנטענת טענה לכוונת שיתוף ספציפי, וככל ונגיע למסקנה
כי עלה בידי הצד הטוען לעמוד בנטל ולהוכיח קיומו של "דבר מה נוסף" קרי
טענה לכוונת שיתוף ספציפית רק אז ניתן יהא לעבור לשלב הבא, ובו לבחון האם
מדובר בשיתוף מלא קרי מחצה על מחצה, או שמדובר בשיתוף חלקי ע"פ דוקטרינת

ה"שיתופיות המוחלשת".

שיקולים הקשורים בבני הזוג:

76. לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים ועיינתי בחומר המצוי לפני, הגעתי למסקנה
בכל הנוגע לבית המגורים, עלה בידי התובעת להרים את הנטל הנדרש ולהוכיח
קיומו של "דבר מה נוסף" וכפועל יוצא כוונת שיתוף ספציפית. עם זאת, דומני כי
אין מדובר בשיתוף מלא, ובמקרה זה, יש לעשות שימוש בגישת ה"שיתופיות
המוחלשת" להלן יפורטו טעמיי.

49 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

77. תקופת הנישואין: כאמור לעיל, בני הזוג נישאו בשנת 2002, אך הכירו זמן רב קודם
לכן. לדברי הנתבע עצמו, בני הזוג הכירו כאשר היה בגיל 20 בתקופת השירות הצבאי
והתובעת חברתה הטובה של אחותו [עמ' 37 ש' 6]. הנתבע יליד 1972, כלומר,
מדובר בהכרות של כ- 10 שנים טרם הנישואין, כפי שטוענת התובעת. בשנת 1999
הצדדים עברו להתגורר יחדיו ב*** [עמ' 38 ש' 5]. אמנם נכון, כי גם לדברי התובעת,
מספר שנים לאחר לידת הבת *** חלה התדרדרות בחיי המשפחה, ואולם, אין ספק כי
הצדדים נפרדו רק בשנת 2019, ועד אותו זמן חיו יחד, חיי משפחה, כיחידה כלכלית
אחת, תחת קורת גג אחת. מדובר למעשה ב – 20 שנה בהם חיו הצדדים יחד, וזאת

מבלי להביא בחשבון את שנות החברות, ומדובר בפרק זמן ארוך ומשמעותי.

78. לצדדים שלש בנות: כאמור לעיל, במהלך חיי הנישואין, נולדו לצדדים שלש בנות,
והם גידלו אותן יחדיו לתפארת, כפי ששניהם מסכימים. מדובר בנתון משמעותי שיש

להביאו בחשבון.

79. מערכת היחסים בין הצדדים: מטענות הצדדים התרשמתי כי מערכת היחסים בין
הצדדים היתה סבירה ורגילה בנסיבות, לכל הפחות עד לשנת 2015, וגם לאחר מכן,
המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת, וביניהם שררה אותה "אווירת שיתוף"
הנדרשת לשם הכרה בקיומו של שיתוף ספציפי. למסקנה זו אני מגיע, בין היתר,
לנוכח העובדה כי למעט המחלוקת בעניין בית המגורים, לא מצאתי כי בין הצדדים

מחלוקות מהותיות נוספות.

80. חשבון בנק משותף – בבעלותם של הצדדים חשבון בנק משותף בבנק

. קיומו של

חשבון בנק משותף, מחזק את הטענה בדבר קיום חיי משפחה סבירים ותקינים.

***

81. הכנסות הצדדים: מדברי שני הצדדים עולה כי משך כל השנים חיו בדוחק יחסי,
וברמת חיים בינונית ומטה. הנתבע מבקש לייחס עובדה זו לחיזוק טענותיו להעדר
שיתוף, ואולם, דומני כי המסקנה המתבקשת הנה הפוכה. דווקא העובדה כי שני
הצדדים טוענים למצב כלכלי בינוני ומטה, וחיים בדוחק, מחזקת את המסקנה כי
מרבית השנים, בני הזוג חיו באווירת שיתוף משפחתית כללית וכלכלית וניסיון להמשיך

50 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

15. "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג
לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה
ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם;
וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו,
והסמכות לייצגו"

24. "היו הורי הקטין חיים בנפרד בין שנישואיהם אוינו,
הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו
רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות
לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו
זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה
טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי
ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת
ערעור – כדין החלטת בית המשפט"

25."לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו
לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע
את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת
הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות

מיוחדות להורות אחרת.

8. בבואו להכריע בכל סוגייה בה מעורבים קטינים, על בית המשפט להביא בראש
ובראשונה את טובתו של הקטין הספציפי הניצב בפניו. כדברי כבוד השופטת ארבל
בעניין בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית, [פורסם במאגרים המקוונים]:

5 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

מן הכלל אל הפרט:

"עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות
משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים
אחרים" שיקול טובת הקטין הנו: "עמוד האש ההולך לפנינו,
על פי צו המחוקק וצו המצפון, היא טובת הקטין." [ראה רע"א
1841/08 מפי כבוד השופט א. רובינשטיין [פורסם במאגרים
המקוונים]] [וראה גם בג"צ 5227/97 דוד נ' ביה"ד הרבני הגדול
בירושלים, פ"ד נה(1) 413 (1998)].

9. בהתאם להלכה, ככלל ייטה בית המשפט לקבל המלצות מומחים ועל מי מהצדדים
המעוניין לשכנע את בית המשפט שלא לקבל המלצות עו"ס, להציג נתונים משכנעים
בעלי משקל של ממש [ראה בע"מ 9358/04 רע"א 4575/00 פורסמו במאגרים
המקוונים]. עוד נקבע כי לתסקיר עו"ס לסדרי דין יש ליתן משקל של ממש. התסקיר
אמנם אינו בגדר חוות דעת כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות, ואולם לתסקיר
מעמד מיוחד ובחיקוקים שונים, נקבע כי יש לתת לו משקל יתר (ראה דברי כב' השופט
ג'יוסי בעמ"ש (חי') 1472-02-17, פורסם במאגרים המקוונים, וגם ראה בע"מ
4259/06 פלונית נ' היועמ"ש, בע"מ 5072/10, פלוני נ' פלונית, פורסמו במאגרים

המקוונים(.

10.להתרשמותי, המדובר בתסקיר מפורט, ענייני, מקיף וממצה. העו"ס ערכה דיון ענייני
ומעמיק לאחר שבחנה את כלל הנתונים הדרושים והנחוצים לשם הכרעה בסוגית
המשמורת וקביעת זמני השהות. התסקיר נערך לאחר שהעו"ס קיימה פגישות ושיחות
עם המשפחה לרבות הילדות, לאחר שערכה ביקורים עם כל אחד מההורים [ ראה עמ'
2 לתסקיר "מקורות איסוף מידע"], לאחר שערכה דיון וניתוח מפורט בעניין כל אחת
מהילדות, תוך התייחסות לקשר הקיים בינה לבין כל אחד מההורים [ ראה עמ' 5-7
לתסקיר] ולאחר שניתנה התייחסות בצורה מפורטת למאפיינים ההוריים של שני
ההורים. בתסקיר, הציבה העו"ס שתי חלופות לקביעת המשמורת וחלוקת זמני
6 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

ולשרוד ב"מאבק החיים", גידול הילדים וטיפוח המשפחה. כעת, כאשר מפרקים את

התא המשפחתי, אינני סבור כי נכון צודק וראוי, שצד אחד יצא מאותה מערכת חיים

כאשר בידו נכס בשווי כה ניכר [2,625,000 ₪ ע"פ הערכת השמאית

מיום

1/4/20], בעוד הצד האחר, יצא כאשר ידיו על ראשו.

***

שיקולים הקשורים בנכס:

82. מועד קבלת המתנה הנתבע בסיכומיו מפנה לדבריו של כבוד השופט עמית [בעניין
1398/11], לפיהם, כאשר מתקבלת הדירה במתנה או בירושה בתקופת הנישואין,

נדרשת מידה גדולה יותר של הוכחה. אולם, בכל הכבוד, אינני סבור כי כך המקרה
בענייננו. כאן מדובר על מקרה שבו אחד הצדדים הביא לנישואין שלד, והשלמת הבניה
בבית בו התגוררו הצדדים, נעשתה תוך כדי תקופת הנישואין. על בסיס העיקרון
שנקבע על ידי הש' עמית, נראה כי כאן נדרשת כמות קטנה יותר של ראיות, אפילו
ממצב שבו אחד הצדדים מביא לנישואין דירה מושלמת הרשומה על שמו.

83. המשכנתא: כאמור לעיל, הצדדים נישאו ביום 2/2002/**, וימים אחדים לאחר מכן,
ביום 11/3/2002, חמתו הצדדים על הלוואה מובטחת במשכנתא בסך של 300,000
₪. לגבי נסיבות לקיחת ההלוואה הצדדים חלוקים, וכך גם ביחס למעמדם. לטענת
התובעת, מדובר בהלוואה משותפת ששולמה על ידי הצדדים יחדיו [ס' 61 לת/1] .
מנגד, לטענת הנתבע, חתימת התובעת על גבי המסמכים בוצעה לדרישת הבנק, שכן
בני הזוג היו נשואים אותה עת. בכל הכבוד, דומני כי קיימת בעייתיות בטענתו של
הנתבע. ראשית, טענת הנתבע כי התובעת חתמה על מסמכי ההלוואה לדרישת הבנק,
הנה טענה הדורשת הוכחה. נציג הבנק לא זומן לעדות, ולפיכך, מתקשה אני לקבל את
הטענה. שנית, לנוכח העובדה כי לצדדים לא היה חשבון משותף [לכל הפחות באותה
עת], אינני סבור כי ניתן לראות לראות בעובדה שהחזר המשכנתא בוצע מחשבון
הנתבע, משום חזות הכל. אמנם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תשלום מחשבון נפרד,

יכול להצביע על כוונה להפרדה רכושית, ואף מדובר בנתון בעל משקל, ואולם, מנגד,

51 מתוך 63

,

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

אפנה לדבריו של הש' ויצמן בעניין עמ"ש [מרכז] 57806-07-20 [פורסם במאגרים
המקוונים] כדלקמן: "אנו ערים כמובן לכך שההלוואה שולמה מידי חודש מחשבונו
של המשיב, אלא שתשלום ממשאביו של המשיב, מפחית בהכרח את הכנסת אותם
משאבים לקופת התא המשפחתי, שכן הוכח שמחשבון זה נעשו הוצאות משק
הבית המשותפות לצדדים, וע"כ יש לראות במערערת כמי שנטלה חלק, גם אם
עקיף, בהחזרי המשכנתא,…..' גם במקרה דנן, אין ספק כי החזר המשכנתא
מחשבונו של הנתבע, בא למעשה על חשבון התא המשפחתי, זאת בפרט שעה
שלדברי שני הצדדים, מצבם משך כל השנים היה דחוק, לא נצברו חסכונות, ונעשה
שימוש בכלל הכספים אותם הרוויחו שני הצדדים לצורכי מחיה ותחזוקת הבית
והמשפחה. גם אם נקבל לרגע את טענת הנתבע לפיה התובעת חתומה כערבה
בלבד, גם אז, בהעדר הסכמה מצידה לחתום על מסמכי ההלוואה, ולהעמיד עצמה
כערבה להשבת ההלוואה, ממילא לא היתה ההלוואה ניטלת, ולא ברור כלל אם
ביכולתו של הנתבע היתה להשלים את בנייתו. ראה לעניין זה את עדותו של מפקח
הבניה שטוען לחובות כלפיו. כלומר, ניתן לראות בהסכמתה של התובעת, ובחתימתה
של המסמכים, משום תרומה ממשית לאפשרות לקבלת מימון שהיה חיוני להשלמת
בניית הבית. לסיכום נקודה זו, לטעמי, כאשר ניטלת הלוואה מובטחת במשכנתא,
לצורך מימון בניית בית המגורים בו מתגוררים הצדדים, וכאשר שני בני הזוג חותמים
על מסמכי המשכנתא, בין כלווים, ובין מכל סיבה אחרת, מהווה הדבר חיזוק לטענה
בדבר קיומו של מצג בדבר קיומו של שיתוף באותו נכס.

***

84. מצב הנכס במועד הנישואין: לצורך קבלת המשכנתא, נערכה ביום 10/3/2002 חוו"ד
על ידי השמאי י, אשר צורפה כנספח לב' לתצהיר הנתבע נ/3. כעולה מאותה חוו"ד:
"בעת הביקור בנכס הושלמה בניית שלד המבנה [לרבות המחסן] והונחה טפסנות
לקראת יציקת גג המבנה." שווי הנכס במצבו אותה עת היה סך של 697,500 ₪,
ושוויו כגמור ברמה מקובלת סך של 1,102,500 ₪. כאמור לעיל, הצדדים עבור
להתגורר יחד בשנת 1999, וברור כי בניית הנכס החלה בתקופת החיים המשותפים,
במועד הנישואין הבית היה במצב שלד, ועיקר השלמתו בוצעה לאחר הנישואין. דומני
כי ניתן לראות במצב דברים זה, ובהעדרו של הסכם ממון מפורש, משום חיזוק לטענת

52 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.87

התובעת בדבר המצג שהוצג לה כאילו מדובר בנכס משותף. כאמור, מדובר בבני זוג
שפרנסתם דחוקה, מלבד בית המגורים, לשניהם אין רכוש משמעותי. מתקשה אני
לקבל את גרסת הנתבע, לפיה לא הוצג לתובעת מצג כלשהו בדבר שיתוף באותו נכס.
בכל הכבוד, אינני מקבל את טענת ב"כ הנתבע ואת הניסיון להפריד בין המגרש לבית,
שכן מדובר ביחידה אחת. כך הוראות חוק המקרקעין, וכך גם נראה הדבר בהגיון פשוט

של כל אדם שאינו עורך דין.

85. אינני מתעלם מהעובדה כי השטח עליו בנוי בית המגורים, הועבר לנתבע במתנה וללא
תמורה בשנת 1999, והתובעת ידעה מכך, וכן מתכנית האב להעברת הזכויות במגרש
לנתבע ולאחיותיו [ ש' 6-9 בעמ' 19]. מדובר בנתון משמעותי שיש אמנם להביאו
בחשבון, ואולם, דומני כי יש לראות נתון זה על רקע כלל הנתונים, ובפרט משך החיים
המשותפים, והעובדה כי עיקר בניית הבית בוצעה לאחר הנישואין. עוד אינני מתעלם
מהעובדה כי בחוו"ד מופיע שמו של הנתבע כלווה, ואולם, אינני סבור כי יש לייחס לנתון
זה משקל רב, שכן השמאי לא זומן לעדות, ולא ברור מדוע כך נרשם בחוו"ד, ומכל
מקום, ברור לטעמי, כי פרשנותו של הנתבע לנתון זה, אינה הפרשנות היחידה

האפשרית.

86.עסק הפעוטון – אין מחלוקת כי בין השנים 2007 ועד לשנת 2017 ניהלה התובעת
בתוך בית המגורים, עסק של תינוקיה [עמ' 18 ש' 1]. מדובר בעסק שהיה קיים שנים
ארוכות, הכניס כספים לקופת המשפחה, והיה מצוי בתוך בית המגורים. לטעמי, נתון

זה מחזק את גרסת התובעת לפיה כוונת הצדדים היתה לשיתוף בבית המגורים.

כספי החתונה – לטענת התובעת הצדדים עשו שימוש בכספי החתונה לצורך
השלמת בניית בית המגורים. לא מצאתי כי עלה בידי הנתבע לסתור טענה זו,
ולנוכח סמיכות המועדים, והעובדה כי בית המגורים היה במצב שלד, אני מעדיף,
לעניין זה, את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע.

53 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

.89

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.90

yea

.91

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

לנוכח כלל האמור לעיל, דומני כי עלה בידי התובעת לעמוד בנטל ולהוכיח קיומו
של "דבר מה נוסף" וזאת במידה הנדרשת, לשם הוכחת כוונת שיתוף ספציפי
בבית המגורים. לפיכך, נעבור כעת לשלב השני, ובו נבחן את השאלה מהי מידת
השיתוף, האם שיתוף מלא או חלקי – "מוחלש". כפי שיפורט להלן בהרחבה,
דומני כי כלל הנתונים מצביעים על כך שמדובר בשיתוף חלקי בלבד.

קבלת המגרש ומימון בניית בית המגורים: התובעת אישרה כי כל המסמכים
הקשורים בבניית בית המגורים היו על שם הנתבע ואביו [ש' 15-17 וש' 19-20], וכן
כי מימון הבית, לפחות עד החתונה, נעשה ע"ח הורי הנתבע [ ש' 2-4 בעמ' 22].
התובעת לא צירפה חשבוניות, קבלות, הצעות מחיר ואסמכתאות אחרות, היכולים
להעיד על השקעה רצינית מכספה האישי, הן עובר למועד הנישואין והן בהמשך
תקופת הנישואין. המסקנה היא שעיקר הכספים לבניית בית המגורים הגיעו
ממקורות הקשורים בנתבע ובני משפחתו. כאמור לעיל, החזר המשכנתא בוצע
מחשבונו הנפרד של הנתבע, וגם נתון זה מחזק את הטענה כי מדובר בשיתוף חלקי
ולא מלא. זאת ועוד, יש לזכור כי המגרש התקבל במתנה מאביו של האיש.

פעילות אקטיבית מצד התובעת להסדרת הרישום: התובעת לא נקטה בפעולות
שתכליתן הסדרת הרישום שתיקת התובעת והעדר פעולה שתכליתה שינוי
הרישום, מחלישה את טענותיה, ולכל הפחות מחזקת את המסקנה כי אין מדובר
בשיתוף מלא אלא חלקי. לעניין זה, הבאתי עוד בחשבון את העובדה כי בעת
שמילאה התובעת שאלון לקבלת סיוע בדיור הצהירה כי אין בבעלותה דירה.

אי זימון עדים דרושים: התובעת לא זימנה עדים רלוונטיים ומהותיים שעדותם
נחוצה על מנת לחזק את טענותיה, לרבות הוריה והאדריכל שתכנן את בבית, וגם
זאת הבאתי בחשבון לשם קביעת שיתוף חלקי בלבד. כידוע, צד להליך המשפטי
שאינו מגיש ראיה המצויה בשליטתו, חזקה שאילו היתה מוגשת, היתה פועלת כנגד

אותו צד.

54 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

.93

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.94

yea

.95

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

עדותה של התובעת: עדותה של התובעת התאפיינה במיעוט בפרטים נדרשים,
כאשר למרבית הסוגיות המהותיות שבמחלוקת לא ניתנה מצידה תשובה עניינית.
אמנם אין בהכרח מדובר בנתון היכול להעיד על העדר שיתוף, ואולם, דומני כי ניתן
לראות בכך חיזוק למסקנה כי מדובר בשיתוף חלקי בלבד.

רכוש נוסף זכויות וחובות:

לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, לרבות שנות הנישואין [והחברות], שווי
הנכס ומצבו במועד הנישואין, שווי הנכס כיום, ועיינתי בכל החומר המצוי בתיק,
וע"פ עקרון האומדנא, הגעתי למסקנה כי האיזון הראוי בין טענות הצדדים הנו
כי התובעת זכאית ל- 22% מהזכויות בבית המגורים והנתבע ל- 78%.

למרות האמור לעיל, לפיו נקבע כי לתובעת זכות חלקית בבית המגורים, אינני סבור
כי במסגרת ההליך הנוכחי יש מקום למתן הוראות בעניין פירוק השיתוף. מדובר
בנושא מהותי, ודומני כי אין זה נכון לדון בו באותה מסגרת עם התביעה לפסק דין
הצהרתי. כפי שקבעתי מספר פעמים בעבר, קיימת בעייתיות לצירוף תביעה לפס"ד
הצהרתי לתביעה לפירוק שיתוף. בהעדר שיתוף אין זכות לפירוק השיתוף.
למעשה בעת הגשת תביעה לפס"ד הצהרתי, טרם נולדה עילת התביעה לפירוק
השיתוף, וזו באה לעולם ו"נולדת", רק אם וככל שהתביעה לפס"ד הצהרתי
מתקבלת. כך גם במקרה דנן, שעה שעיקר תשומת הלב [מטבע הדברים], היתה
נתונה לסוגיית הזכויות עצמן, ובעניין פירוק השיתוף, לא נשמעו טענות, ולא ניתנה
בידי הצדדים האפשרות להביא ראיותיהם כנדרש. אשר על כן, אני מורה כי בכל
הנוגע לפירוק השיתוף, על הצדדים לפעול במסגרת הליך מתאים חדש, כפי שימצאו

לנכון.

בדיון שהתקיים ביום 8.1.2020 הגיעו הצדדים להסכמות חלקיות שאף קיבלו תוקף

של החלטה [עמ' 5 ש' 5]. במסגרת אותן הסכמות נרשם המשפט הבא:

55 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

.97

yea

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

.98

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

2. בכפוף לאמור, מוסכם כי במסגרת איזון המשאבים
הכולל, ישלם הנתבע לתובעת סך של 104,000 ₪ לכל
הפחות, וזאת מבלי שמי מהצדדים מוותר על טענותיו או
מודה בטענותיו של הצד שכנגד.

מהאופן בו מנוסח המשפט, לא ברורה כוונת הצדדים, האם מדובר בסכום הכולל
את חלקה הנטען של התובעת בבית המגורים או בסכום נוסף מצטבר. עיון בסיכומי
הצדדים מעלה כי התובעת זנחה טענה זו לחלוטין, ומיקדה טענותיה בדרישתה
לסעד הצהרתי בזכויות, ואילו הנתבע, ייחס סכום זה לחזר השקעות שבוצעו על ידי
התובעת [ס' 40]. לנוכח האמור, המסקנה שמדובר בסכום אותו אמור היה הנתבע
לשלם לתובעת חלף קביעת זכויות ומתן פסק דין הצהרתי. לפיכך, ולאור העובדה
שלתובעת נקבעו זכויות בבית המגורים, אינני סבור כי יש לחייב הנתבע לשלם סכום
נוסף מעבר.

חובות נטענים לצדדי ג': בסיכומיו, מפרט הנתבע בסעיפים 178 ואילך, חובות
נטענים, אשר לדבריו מהווים חובות משותפים. מדובר בחובות לצדדי ג', הוריו
ואחיותיו של הנתבע. אינני סבור כי במסגרת ההליך הנוכחי יש מקום לחייב
הנתבעת להשבת כספים לצדדי ג', אשר לא הגישו בעצמם תביעות, ואף לא
התייצבו לעדות [אחיותיו של הנתבע]. לפיכך, אני דוחה טענות אלו, וזאת מבלי
שיש בכך משום קביעת ממצא לגופו של עניין, והדברים יתבררו, במידת הצורך, אם
וככל שתוגש בעתיד תביעה מתאימה ע"י הזכאים.

חובות בחשבון המשותף מס' ****** בסניף בבנק מדובר בחשבון משותף
על כל המשתמע מכך. לא מצאתי כל חיזוק לטענותיה של התובעת כי אין לחייב
במחצית החוב. לפיכך, אני קובע כי על הצדדים לשאת ביתרת החובה בחשבון
[כולל החזר הלוואה] בחלקים שווים ביניהם.

56 מתוך 63

***

.***

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

.99

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

חשבונות נפרדים: במסגרת ההסכם אליו הגיעו הצדדים, כמפורט לעיל, נקבע כי:
"מוסכם כי לא ימונה אקטואר וכל אחד מהצדדים יישאר עם כלל הזכויות
הפנסיוניות הרשומות על שמו. אנחנו יודעים כי על פי הוראות חוק יחסי ממון
עומדת לנו זכות לאיזון משאבים ולבדיקת הזכויות הצבורות, ואנחנו מוותרים על
זכות זו ומעדיפים שכל אחד יישאר עם הזכויות הרשומות על שמו." לנוכח
הסכמת הצדדים כאמור לעיל, אני מורה כי כל אחד מהצדדים יוותר הבעלים של כלל
הזכויות ו/או החובות בחשבונות הרשומים על שמו.

100. מיטלטלין: בדיון שהתקיים ביום 3/4/2019 הסכימו הצדדים לבצע חלוקת
המיטלטלין [עמ' 4 ש' 2]. ככל שטרם עשו כן, על הצדדים לבוא בדברים על מנת
להגיע להבנות בדבר אופן חלוקת המיטלטלין, וככל שלא יעשו כן, רשאי כל אחד
מהצדדים להגיש בקשה למינוי כונס נכסים לצורך חלוקת המיטלטלין, וזאת בתוך
30 יום מיום פסק הדין. ככל ובתוך המועד האמור לא תוגש כל בקשה בעניין, יראו
הצדדים מוותרים על המשך ההתדיינות בעניין חלוקת המיטלטלין.

101. חיסכון לטובת הקטינות : מאחר ומדובר בכספים שנחסכו במשותף, וזכותו של
הנתבע לוודא כי הוא ישמש את הבנות, אני מורה לתובעת לפתוח חשבון בנק נפרד,

לשם יופקדו הכספים ויושקעו בהשקעה סולידית. הכספים יועברו לקטינות עם הגיען
לגיל 20 או במועד אחר עליו יסכימו הצדדים. הנתבע יקבל זכות לעיון ביתרה
המצויה בחשבון, וזאת לכל הפחות אחת לשנה.

תלה"מ 48885-10-20 [דמי שימוש]:

102. מקור החיוב בדמי שימוש ראויים, בחוק לעשיית עושר ולא במשפט התשל"ט-1979
וכן בסעיף 33 לחוק המקרקעין לפיו החובה של שותף במקרקעין לשלם לשותפים
עבור השימוש הבלעדי שהוא עושה בהם. אלא אם לא מנע ממי

אחרים

מהשותפים להשתמש בהם (ראה סעיף 31 (א)(1) לחוק המקרקעין). בנוסף,
מקור החיוב בסעיפים 39 ו-61 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, בעניין

57 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

חובת תום הלב בביצוע חוזה. בע"א 1492/90 זרקא נ' פארס, בפסקה 6 לפסק
דינו [פורסם בנבו], נקבע על ידי בית המשפט העליון כי החובה קיימת רק כאשר בן
הזוג השתמש במקרקעין באופן בלעדי ומנע מהשותף האחר את השימוש בהם.
בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו צומצמה הלכת "זרקא" כשבתי
המשפט מצאו להקל בנטל הוכחת הגורם שמנע את השימוש מבן הזוג האחר
(ראה: בעמ"ש 7396-12-09 פלוני נ' אלמוני [פורסם בנבו], וגם תמ"ש (ת"א)
73931/98 ש.ק נ' מ.ק [פורסם בנבו].

—

103. בעניין בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו], קבע כב' השופט רובינשטיין:
"פשיטא כי העובדה שעקב סכסוך עוזב אחד מבני הזוג את דירת המגורים

אפילו מרצונו אינה מעידה כשלעצמה כי הוא מוותר על זכויותיו הקנייניות
בדירה, ובכלל זאת הזכות ל'שכר ראוי עבור השימוש'. דרכו של עולם שעם חלוף
הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע, וכדי למנוע זאת מבקש הצד שכנגד לעמוד על
זכויתיו". עם זאת, היו שהמשיכו לצדד בהלכת זרקא. כך, למשל, נקבע בע"מ
320/02 (ירושלים) עפל נ' עפל [פורסם בנבו], כי אין לחייב בדמי שימוש ראויים
בנסיבות שבן זוג המואס בקשר הנישואין מחליט לעזוב את הבית ובן הזוג השני
הופך "לשוכר בעל כורחו". בסופו של דבר חזרו בתי המשפט על הילכת "זרקא"
ראה עמ"ש 7396-12-09 פלוני נ' אלמוני [פורסם בנבו]. באותו פסק דין קבע כב'

השופט שנלר כי יש לראות בעזיבת אחד מבני הזוג את הבית כהסכמה לשימוש בו
על ידי בן הזוג האחר וכויתור על דמי השימוש, כל זאת עד אשר בן הזוג שעזב איננו
מסכים יותר לשימוש הבלעדי בבית. במקרה כזה אליבא דשופט שנלר אין בהלכת
"זרקא" כדי לשלול את הזכות העקרונית לדרישת בן הזוג העוזב לדמי שימוש
ראויים. עוד נקבע על ידי כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 9881/05 פלוני נ' פלונית
[פורסם בנבו], כי יש לבחון את התנהלות בני הזוג, האם מי מהם האריך ואו סיכל
את היכולת לפרק השיתוף בעוד האחר ביקש את פירוק השיתוף והוסיף, כי מי
שמסרב להתגרש "ידו על התחתונה".

58 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

ב.

yea

104. יחד עם זאת, חרף עיגון הלכת זרקא בתביעות לדמי שימוש ראויים, קבעה
הפסיקה, כי לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת רחב בקביעת דמי שימוש
ראויים (בע"מ 9126/05 פלונית נ' פלוני, (לא פורסם, [פורסם בנבו], 2006) ;
תמ"ש (חי') 5577-03-09 ס. ס. נ' ס. מ., [פורסם בנבו] (2011) ; תמ"ש (חי')
24490-06 ט' ב' נ' א' ב' [פורסם בנבו] (2011)), והציגה רשימת שיקולים ואמות
מידה מנחות, שעל בית המשפט לשקול בבואו לפסוק בשאלת דמי השימוש
הראויים. בפסק דינו של סגן הנשיא השופט אסף זגורי, בתמ"ש (נצ') -37498-11
09 מ.י. נ' פ.י., [פורסם בנבו] (27/8/12, פורסם במאגרים), רוכזו רשימת
השיקולים (הבלתי סגורה) שתנחה את בית המשפט לענייני משפחה בדונו
בתביעות לדמי שימוש בדירת מגורים, וכדברי השופט זגורי:

ג.

פעור?

ד.

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

הארכת תקופת השיתוף ע"י אחד מבני הזוג מטעמיו הוא, בין במישרין ובין
באמצעות עיכוב הסדרת הגט, בעוד הצד השני מבקש פירוק שיתוף, יכול
להקים חיוב בדמי שימוש. ראה: בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלונית ([פורסם

בנבו], 2006).

בתקופת הרחקה של אחד מבני הזוג בשל צו הגנה או הרחקה בהליך
אחר, אין הוא זכאות לדמי שימוש. ראה: תמ"ש (נצ') 3123/03 א.ש. נ'
מ.ש. ([פורסם בנבו] (07/04/2008). יחד עם זאת, יש שיקול דעת לבית
המשפט לקבוע מקום שלא היה טעם שהצדיק הרחקה על פי הדין, כי לא
יהא בה לשמוט טענה לחיוב בדמי שימוש (בע"מ 9881/05 לעיל).
כשמדובר בבית גדול, שמקרה של אי מימושו יגרום להפסד כלכלי. ראה:
(תמ"ש (י-ם) 16811/02 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (18/12/2006).
הסכם בין הצדדים שגובר על הפן הקנייני, כאשר בני הזוג הסכימו במפורש
כי יוכלו להתגורר בפועל בדירה עד שיבוצע פירוק שיתוף בפועל, אם על ידם
ואם ע"י הכרעת ביהמ"ש. ראה: תמ"ש (ת"א) 13251/03 פ.ד. נ' ד. ד.
[פורסם בנבו]; וגם, תמ"ש (ירושלים) 3532/01 שמעון דיסקין כונס נכסים
נ' ט.א. [פורסם בנבו] (22/03/2006)).

59 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

ה. כן, ישנה אבחנה ברורה בין תובענה לחיוב בדמי שימוש לפני הגירושין, היינו

כשבני הזוג עדיין נשואים, לבין עתירה לתקופה שלאחר הגירושין. ככלל,
מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג
אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים, אלא אם
הוכיח הצד הנתבע ויתור מפורש על דמי שימוש מצד התובע. בבע"מ
5357/06 פלוני נ' פלוני ([פורסם בנבו], 22/10/06). ראה גם: תמ"ש (נצ')
4550/07 נ.א. נ' א.א. [פורסם בנבו] (29/03/2011)).

.86

105. עוד הבאתי בחשבון את דבריו של כבוד השופט סארי ג'יוסי בעמ"ש 50188-02-17

[פורסם במאגרים המקוונים], לפיהם:

"עוד יצוין, כי בפסיקה מאוחרת לזרקא נפסק כי אף אם ניתן
לראות בעזיבה רצונית של בן הזוג ויתור על זכותו לדמי
שימוש ראויים, אין המדובר על ויתור "מעתה ועד עולם". ראו
לעניין זה: בע"מ 9126/05 פלונית נ' פלוני (26.01.2006);
בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלוני (09.04.2006)(להלן: "בע"מ
9881/05"); ע"מ (חי') 356/06 נ' בן א' נ' ג' בן א'
(02.09.2007) (להלן: "ע"מ חיפה"); עמ"ש (ת"א) -7396
12-09 פלונית נ' אלמוני (21.04.2013); עמ"ש (ת"א)
52376-02-15 א' נ' א' (25.10.2016);; תמ"ש (משפחה י

ם) 21879/00 ח' ב' נ' ח' מ' (20.08.2007) cc.

עוד נפסק, כי תישלל זכותו של בן הזוג היוצא לדמי
שימוש ראויים (מלבד עזיבה מרצון של אחד מבני הזוג)
בשני מקרים אלה: האחד בו בן הזוג היוצא מורחק מדירת
המגורים עקב צו שיפוטי, והשני בו בן הזוג היוצא מערים
קשיים או פועל לסיכול ביצוע של פירוק השיתוף (בע"מ
9881/05; 356/06). בעניין שלפנינו, לא הוצא צו הרחקה
כנגד המשיב, על אף טענותיה של המערערת לאלימות.

60 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22
23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

יוער, כי המערערת אף לא הניחה אי אלו ראיות שיאמתו את
טענותיה לגבי האלימות שחוותה לטענתה. כמו כן,
המערערת לא טענה, כי המשיב עיכב את פירוק השיתוף. על

כן, אין מניעה עקרונית לחיוב המערערת בדמי שימוש.
87 לדעתי, מלבד אותם מקרים בהם נשללה הזכות לדמי
שימוש, נקודת המוצא בבחינת סוגיה זו תהא כי יש לפסוק
לבן הזוג העוזב את הדירה דמי שימוש. נכון להיום, זוהי
נקודת המוצא לאחר מועד הגירושין (ראו בע"מ 5357/06
פלוני נ' פלוני (22.10.2006)), אולם, יתכנו מקרים בהם יש
להקדים את תקופת הזכאות לפני הגירושין, בין היתר, לאור
העובדה כי יתכנו מקרים בהם מועד הגירושין הפורמלי
מגיע זמן רב לאחר המועד בו בני הזוג כבר אינם יכולים
לגור ביחד. במה דברים אמורים?

דרכו של עולם היא שכאשר בני זוג מחליטים להיפרד,
יציאתו של אחד מהם מבית המגורים המשותף, היא לרוב
בלתי נמנעת, אף אם לא נקלעו לסכסוך חריף ביניהם. כל
עוד אין סיבה המצדיקה לקבוע אחרת, יהא זה נכון לאפשר
לבן הזוג היוצא מבית המגורים לממש את זכותו לקבל דמי
שימוש ראויים בעד חלקו, היות וברור כי במצב זה, קיימת
מניעה כי שני בני הזוג יעשו שימוש בבית המגורים

המשותף. כמובן, תמיד יש לשקול כל מקרה לגופו ונסיבותיו
המיוחדות, ובמקרים מסוימים יהיה מוצדק להימנע מפסיקת
דמי שימוש. כך למשל, פער כלכלי משמעותי בין בני הזוג
(לטובת בן הזוג היוצא), בעקבותיו פסיקת דמי השימוש
תטיל נטל כבד על בן הזוג הנותר שאינו יכול לעמוד בו, יכול
להצדיק אי פסיקת דמי שימוש או דחיית החיוב בתשלומם."

61 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20
21

22

23

24

25

26

27

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

לסיכום:

זאת

106. במקרה הנוכחי, יש לזכור כי הנכס אינו רשום ע"ש התובעת, וזכויותיה נקבעו רק
במסגרת פסק דין זה. לפיכך, דומני כי בעת שהוגשה התביעה טרם "נולדה"
עילתה התביעה לדמי שימוש, וזו התגבשה, אם בכלל, במסגרת פסק דין זה.
ועוד, לא שוכנעתי שנסיבות עזיבתה של התובעת את בית המגורים היו כאלה,
שבעטיין זכאית היא לדמי שימוש, לבטח שלא ממועד העזיבה, וכל עוד לא נקבע כי
קיימות לה זכויות כלשהן. לעניין זה, ראה החלטה כבוד השופטת גולדקורן מיום
27/3/19 בתיק ה"ט 62863-03-19 [עמ' 2 ש' 7]. יש לזכור כי קביעת דמי שימוש
ראויים הנו דבר שבמומחיות. התובעת לא הוכיחה את דמי השימוש הראויים, ואף
לא עתרה למינוי מומחה לשם כך.

107. לטעמי, האיזון הראוי בין טענות הצדדים הוא ליתן בידי הצדדים שהות של מספר
חודשים על מנת להסדיר את סוגיית פירוק השיתוף. ככל שהדבר לא יעלה, תהא
זכאית לקבלת דמי שימוש בגין חלקה היחסי. נוכח האמור, אני מורה כי ככל ולא
יעלה בידי הצדדים להשלים את פירוק השיתוף עד ליום 1/5/22 ובהעדר הסכמה
אחרת, תהא התובעת זכאית לדמי שימוש חודשיים בשיעור של 22% מסכום דמי
השימוש אשר יקבעו ע"י השמאית *** ככל הדרוש. דמי השימוש המגיעים לתובעת
כאמור, יקוזזו מחלקו של הנתבע ויועברו לתובעת בעת פירוק השיתוף בפועל.

108. תלה"מ 2158-08-18 התביעה למשמורת: משמורת הקטינים תהא משותפת
בידי שני ההורים כמפורט בסעיף 19 לעיל.

109. תלה"מ 2077-08-18 התביעה למזונות: התביעה מתקבלת חלקית כמפורט

בסעיף 47 לעיל.

110. תלה"מ 2123-08-18 התביעה הרכושית:

62 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

א. פס"ד הצהרתי: התובעת זכאית להירשם כבעלת 22% מהזכויות בבית

המגורים כפורט בסעיף 101.

ב. התביעה לפירוק שיתוף: אין מקום להורות על פירוק השיתוף במסגרת הליך

זה. על הצדדים לפעול במסגרת הליך מתאים חדש כמפורט בסעיף 102.

ג. רכוש נוסף: יחולק כמפורט בסעיפים 103 ואילך.

111. תלה"מ 48885-10-20 התביעה לדמי שימוש: התביעה מתקבלת חלקית בגין
התקופה מיום 1/5/22 ואילך כמפורט בסעיף 115 לעיל.

112. זכות ערעור כחוק.

113. פסק הדין מותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא פסק הדין ותסגור את התיקים שבכותרת.
ניתן היום, א' שבט תשפ"ב, 03 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

b

טל פפרני, שופט

63 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22
23

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

השהות, תוך עריכת דיון ענייני עבור כל אחת מהחלופות [ראה עמ' 9-10 לתסקיר].
קביעותיה של העו"ס מנומקות, ענייניות, כאשר ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה
וקביעת מסקנותיה. קביעות העו"ס, ניתנו על סמך תשתית עובדתית מקיפה ועל סמך
כלל הנתונים הדרושים והנחוצים לשם קבלת הכרעה. העו"ס אפשרה לכל אחד
מהצדדים להשמיע את טיעוניו והשגותיו עבור כל אחת מהחלופות שהוצבו.

11. אינני מתעלם מטענות התובעת והתנגדותה להמלצות התסקיר, אולם, לטעמי,
המדובר בהתנגדות כללית, שאינה מבוססת בטעמים עניינים. לא שוכנעתי כי עלה בידי
התובעת לסתור את האמור בתסקיר ו/או להוכיח ו/או להצביע ו/או להביא אותן
"ראיות כבדות משקל" אשר יש בכוחן לסתור את המלצות העו"ס. התובעת לא בקשה
לזימן את העו"ס לחקירה. אינני מתעלם מההסבר שנתנה התובעת לאי זימון העו"ס
מטעמה, אך אין המדובר בהסברים המניחים הדעת, לבטח כשהיא מיוצגת עת טענה
לא חשבתי שצריך…" [ראה ש' 5-8 וש' 9-11 בעמ' 13]. לפיכך, אי זימון העו"ס פועל
לרעתה של התובעת ומחליש את טענותיה בכל הנוגע לאי אימוץ המלצות העו"ס.

12. כפי שאפרט להלן בהרחבה, סבור אני כי במקרה ספציפי זה, בחינת כלל
השיקולים, מביאה למסקנה כי קביעות העו"ס, עולות בקנה אחד עם טובת
הקטינות, וכי יש מקום לאמצן וליתן להמלצות תוקף של פסק דין.

13.בתסקיר בחנה העו"ס שתי חלופת: חלופה א': קביעת "משמורת משותפת וזמני
שהות שווים של הבנות בבתי ההורים". באשר לחלופה זו, קבעה העו"ס כי "שימור
הסטטוס קו ממנו מרוצות כלל הבנות, מבטא את התרומה השווה של שני ההורים
לבנותיהם. מוודא שלבנות, שמרכז חייהן ב***, נוח להגיע למסגרות השונות
במהלך השבוע. לא מוציא את המערכת המשפחתית מאיזון, ולא פוגע ברצון של
אף הורה לתרום ולהעניק." [ראה עמ' 9 לתסקיר].

חלופה ב': קביעת "משמורת משותפת וזמני שהות לא שוויוניים". באשר לחלופה זו,
קבעה העו"ס: "חלופה זו תפר את האיזון במשפחה, ולא נראית סיבה מספיקה

7 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

פעור?

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

להפרת האיזון והסטטוס קוו. יתרה מכך, לא ברור היכן האם תגור בהמשך, ומתי
תעבור. לכן, שינוי בהסדרי השהות יותאם למגורי האם הקבועים בהמשך, במידת
הצורך" [ ראה עמ' 10 לתסקיר].

14.קביעת משמורת משותפת: בהקשר זה, אבהיר, כפי שכבר הבעתי דעתי בעבר
[תמ"ש 28124-07-12 א.י. נ' י., פורסם במאגרים המקוונים], לטעמי עיקר המשקל
מוטל על חלוקת הזמן ההורי ולא על הגדרת המונח "משמורת", זאת גם לעניין
מעורבותם של שני ההורים בכל הנוגע לילדיהם.

15.יחד עם זאת ומאחר ונדרשת הכרעתי גם בסוגיה זו, לאחר ששמעתי טענות הצדדים
ושקלתי עמדתם, אני מורה על קביעת משמורת משותפת, הן לנוכח הסכמת הצדדים
בדבר קביעת אחריות משותפת מצד אחד [ראה עמ' 11 לתסקיר], והן לנוכח ממצאיה
והמלצותיה של העו"ס בקביעת משמורת משותפת מצד שני [ראה עמ' 12 לתסקיר].

16.קביעת חלוקת זמני השהות: לאחר ששמעתי טענות הצדדים ושקלתי עמדתם לכאן
ולכאן, הגעתי לכלל מסקנה כי חלוקת זמני השהות המומלצת בתסקיר, היא הנכונה וזו

שעולה בקנה אחד עם טובת הילדות.

17. זמני השהות שנקבעו בתסקיר, מתקיימים במתכונתם הנוכחית מזה למעלה משנתיים,
ומדובר בנתון מהותי המלמד על כך שמדובר בחלוקה העולה בקנה אחד עם טובת
הבנות. מקובלת עלי, מסקנות העו"ס, לפיה, שינוי זמני השהות וקביעת זמני שהות
באופן לא שוויוני, תפר את האיזון המשפחתי. [ראה עמ' 10 לתסקיר]. הבאתי בחשבון
כי התובעת לא הוכיחה ואף לא ידעה להצביע על נזק שנגרם לילדות מזמני השהות
המתקיימים. עצם העובדה, כי זמני השהות מתקיימים, במתכונתם הנוכחית מבלי
שנגרם נזק או פגיעה לילדות, מחלישה את טענות התובעת בכל הנוגע לקיומו של נזק
עתידי שעלול להיגרם בגין אותה חלוקה מומלצת [ ראה סע' 142 לסיכומי התובעת].

8 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

פעור?

סיכום ותוצאה:

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

18. כמו כן, רצונן וקולן של הילדות הוא לאפשר להן להמשיך לנהוג ולפעול על פי זמני
השהות שנקבעו בתסקיר ואשר מתקיימים בפועל הלכה למעשה. מהתסקיר עולה כי
הילדות הבהירו במהלך השיחות שנערכו עם העו"ס, כי בקשתן היא להשאיר את זמני
השהות כפי שנקבעו על מנת לאפשר להן קשר טוב עם שני ההורים. [ראה עמ' 11
לתסקיר]. הבאתי בחשבון כי חיי הקטינות מתנהלות ב*** [ ביה"ס של הבנות הצעירות,

חוגים וחברות].

19. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. משמורת: משמורתם של הילדים ***. *** ***, תהא משותפת בידי שני ההורים.

,

ב. חלוקת זמני שהות: ניתן תוקף של פסק דין לחלוקת זמני השהות כמפורט בעמ' 12

לתסקיר מיום 1.9.2019 המתקיימת כמפורט כדלקמן:

א. בימים א' ו-ב', תשהנה הקטינות אצל הנתבע. בימים ג' ו ד' תשהינה
הקטינות אצל התובעת. יום ה' מתחלף בהתאם לסופ"ש. בסופי שבוע

לסירוגין.

ב. חלוקת החגים שהייתה לשנת 2019-2020, תהווה בסיס לחלוקת החגים

בבית

במהופך כל שנה [ ראש השנה בבית התובעת, יום כיפור
הנתבע, סוכות א' בבית הנתבע, סוכות ב' – בבית התובעת, חנוכה

לפי זמני השהות, פורים – לפי זמני השהות, פסח א' – בבית הנתבע, פסח
ב' – בבית התובעת, יום העצמאות בבית התובעת, ל"ג בעומר – לפי
זמני השהות ושבועות – בבית הנתבע]

ג. חופשים – בהתאם לזמני השהות.

9 מתוך 63

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

תלה"מ 2158-08-18 פלונית נ' פלוני [משמורת]

תלה"מ 2077-08-18פלונית נ' פלוני [מזונות]
תלה"מ 2123-08-18 פלונית נ' פלוני [רכושית]
תלה"מ 48885-10-20 פלונית נ' פלוני [דמי שימוש]

תיק חיצוני:

yea

20. אני מאריך בזאת את הסמכתה של עו"ס לסדרי דין לפי סעיפים 19 ו- 68 לחוק
הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למשך 12 חודשים החל מהיום.
אני מסמיך עו"ס לסדרי דין לקבוע ו/או לשנות את הסדרי הביקורים וחלוקת הזמן

ההורי, מעת לעת לפי הצורך.

טענות התובעת בתמצית:

פעור?

תלה"מ 2077-08-18 [מזונות ודמי מדור]

***

21. התובעת הינה מורה לחינוך מיוחד בחטיבה **** ב*** ועובדת גם כעצמאית וגם
כשכירה במשרד החינוך. התובעת החלה את עבודתה במשרד החינוך החל מחודש
9/17, והשתכרה סך של כ- 3,500 ₪ לחודש בממוצע [ראה סע' 42 לכתב התביעה].
החל מחודש 4/17 החלה לעבוד גם כשכירה במרכז ב*** ומועסקת ע"י עיריית
י, ושכרה מעבודה זו כ- 800-1,000 ₪ [ראה סע' 44 לכתב התביעה]. הנתבע דחה
בקשותיה להגדיל את ההכנסות החודשיות, לכן, נאלצה להגדיל את משרת עבודתה
כדי להגדיל את הכנסותיה, שהגיעו לסך של 6,500 ₪ לחודש בממוצע [ראה סע' 160

לסיכומים].

***

***

22. הנתבע מורה לדרמה בבתי ספר, עורך מסיבות סוף שנה וסיום, מופעי קוסמות, עובד
כעצמאי ומרוויח כ – 7,000 ₪ לחודש בממוצע [ראה סע' 49 לכתב התביעה וראה סע'
160 לסיכומים]. הוצאות הילדות מסתכמות בסך של כ 13,000 ₪ לחודש [ראה סע'
161 לסיכומים]. זקוקה לטיפול של יישור שיניים בעלות של 16,000 ₪ ולמעקב
אצל פסיכיאטר. זקוקה למעקב אצל רופא נוירולוג. *** ו*** זקוקות לאבחון פסיכו

דידקטי ולהוראה מתקנת.

"***"1

23. מלוא נטל ההוצאות, לרבות ההוצאות הרפואיות והרגשיות החריגות, נפל על כתפי
התובעת, אשר נאלצה ליטול בחודש אוגוסט 2019 הלוואה מבנק בסך של 30,000

10 מתוך 63

***

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28