מספר בקשה:62
בפני
כב' השופטת סגלית אופק
מבקשים
1. עו"ד איילת טרסר (כונסת נכסים)
2. עו"ד אבי עמרמי (כונס נכסים)
נגד
משיבים
1. ר.א
2. ר.ח
3. ר.מ
4. ש.א (ג')
ע"י ב"כ עו"ד קראוס ועו"ד אלזם
5. י.ש
ע"י ב"כ עו"ד אברהמוב
6. עו"ד אורי בראון המנהל המיוחד לנכסי י.ש
7. ש.מ
8. ע.ב
9. י.ש.מ
10. ש.א
11. נ.א.ט.ז.
12. ד.י
13. ש.ח
החלטה
לפניי בקשה של כונס הנכסים היוצא עו"ד עמרמי (להלן – הכונס) וכונסת הנכסים עו"ד טרסר (להלן – הכונסת) לפסיקת שכרם והחזר הוצאותיהם בקשר עם מכר נכס מקרקעין.
עיקר העובדות והשתלשלות ההליך
המשיבים 5-1, 13-7 הם ילדיה ונכדיה של הגב' נ.ש ז"ל (להלן – המנוחה).
המשיב 6 הוא המנהל המיוחד של המשיב 5 בהליך פש"ר.
המשיבים היו בעלים של זכויות בנכס הנמצא ברח' XXX בXXX (להלן – הנכס). הזכויות בנכס הגיעו לידי המשיבים, בחלקים שונים ביניהם, מכח צו ירושה שניתן אחרי המנוחה (נספח א' לכתב התביעה).
ביום 16.7.2015 הגישו ילדיה של המנוחה, המשיבים 4-1, תביעה לפירוק השיתוף ולמינוי כונס נכסים.
ביום 4.1.2017 מיניתי את עו"ד עמרמי ככונס נכסים לצורך הסרת הערת אזהרה, רישום זכויות היורשים על פי צו הירושה, וכן "גרירת" עיקולים הרשומים ע"ש המשיב לחלקו היחסי בנכס מכח צו הירושה.
ביום 20.6.2017 נתתי צו לפירוק השיתוף בנכס ומיניתי את עו"ד עמרמי ככונס נכסים לצורך ביצוע פירוק השיתוף בדרך של מכירה בשוק החופשי למרבה במחיר, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ (ר' גם החלטה מיום 5.2.2018; בקשה מס' 17).
בהתאם לחוות דעת שנערכה ביום 6.6.2019 שווי הנכס 2,750,000 ₪.
בסיומה של ההתמחרות זכו ה"ה XXX (להלן – הזוכים) לרכוש את הנכס בסכום של 2,860,000 ₪ (ר' הודעה מיום 28.1.2020).
לאחר שהזוכים זכו בהתמחרות, הם חזרו מרצונם להתקשר בעסקת המכר ואף הגישו בבית המשפט המחוזי תביעה בהליך של המרצת פתיחה כנגד הכונס על מנת לחייבו להשיב להם את דמי הקדימה ששולמו על ידם בסך של 143,000 ₪. יוער, כי ההליך תוקן והועבר לבית משפט השלום בבת ים.
ביום 22.7.2020 קבעתי "עסקת המכר כפי שהתנהלה בביהמ"ש זה עומדת על כנה ועל כונס הנכסים למצות את ההליך בה"פ 32349-07-20 במסגרתו יתבררו טענות הרוכש". ביום 3.2.2022 אישרתי לכונס ליתן הסכמה לסדר שהוצע בדיון בת.א. 32349-07-20. ביום 8.3.2022 ניתן שם פסק דין לפיו מתוך הסך של 143,000 ₪ שהפקידו הזוכים יושב להם סך של 105,000 ₪ בלבד (בקשה מס' 54).
ביום 8.2.2021 שיחררתי את הכונס מתפקידו ומיניתי תחתיו את עו"ד טרסר. הכונס העביר לכונסת את היתרה שהשאיר בידו בית משפט השלום בסך של 37,832 ₪.
בהתאם לחוות דעת שמאות עדכנית שנערכה ביום 23.5.2021 שווי הנכס 3,400,000 ₪ (נספח לבקשה מיום 23.9.2021; בקשה מס' 50).
ביום 2.11.2021 אושר מכר הנכס לצד שלישי בתמורה לסך של 3,950,000 ₪ (בקשות מס' 50, 53). ביום 25.5.2022 נחתם צו לפי סעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (בקשה מס' 57).
כונסת הנכסים נדרשה לפתוח תיק הוצל"פ לפינוי. בסופו של יום פינה המשיב 5 את הנכס מרצונו (נספח 4 תמ"ש 9035-04-22).
עד כה אושרו שלוש חלוקות ביניים למשיבים (בקשות מס' 58, 60; תמ"ש 9035-04-22).
טענות הצדדים
ביום 5.1.2023 הוגשה הבקשה במסגרתה עתרו הכונסים לפסיקת שכרם בשיעור 4% מהתמורה, קרי סך של 158,000 ₪ בתוספת מע"מ; כמו כן, לפסוק לכונס סך נוסף של 27,200 ₪ בתוספת מע"מ עבור רישום הנכס ע"ש כלל היורשים וסך נוסף של 39,100 ₪ בתוספת מע"מ עבור ניהול התביעה בת.א. 32349-07-20, ולפסוק לכונסת סך נוסף של 13,600 ₪ בתוספת מע"מ עבור ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי; בנוסף, התבקש בית המשפט להורות על החזר הוצאותיו של הכונס בסך של 22,490.9 ₪ (נספח 1), והחזר הוצאותיה של הכונסת בסך של 9,945 ₪.
לטענת הכונסים, הליך הכינוס, כמו ההליך העיקרי ממנו נגזר, היה קשה, ארוך ומורכב והצריך משאבים בלתי נדלים בהשוואה להליך כינוס שכיח; הליך הכינוס התנהל במסגרת תיק סכסוך ירושה שהתנהל בכל הערכאות ובמשך שנים תוך ניסיונות בלתי נגמרים של המשיב 5, המחזיק בנכס, לסכל את ההליכים שננקטו כנגדו. בקשר לפעולותיו של הכונס נטען, כי הכונס נדרש לפעולות בכינוס עד שנעצר לאחר שהזוכים הודיע על ביטול העסקה. כמו כן, נדרש הכונס לפעולות קודם לביצוע מכירת הנכס לפי ההחלטה מיום 4.1.2017, וכן לפעולות אגב הכינוס – בבית משפט של פשיטת רגל בקשר עם ניסיונו של הנאמן על נכסי המשיב 5 להעביר את הליכי הכינוס של הנכס לידיו תחת פיקוח של בית המשפט המחוזי, והתמודדות עם תביעה כנגד כונס הנכסים בקשר עם השבת דמי הקדימה ששולמו על ידם. בקשר לפעולותיה של הכונסת נטען, כי הכונסת נדרשה לפעולות בקשר עם מימוש הנכס, לרבות הסדרת חוב של המנוחה מול עירית יהוד, טיפול בהיטל השבחה, טיפול בשומת מס שבח, השלמת רישום הזכויות ע"ש הקונה ברמ"י. כמו כן, נדרשה הכונסת לפעולות אגב הכינוס בעניין ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, לרבות התייצבות לדיונים שם.
לפיכך, עתרו הכונסים לפסוק את שכרם, ביחד, בשיעור 4% מהתמורה וכן להחזיר לכל אחד מהם את הוצאותיו: סך של 22,490.9 ₪ לכונס וסך של 9,945 ₪ לכונסת; כמו כן, לפסוק לכונס שכר עבור רישום הבית ע"ש כלל היורשים בסך של 27,200 ₪ בצירוף מע"מ ושכר נוסף בעבור ניהול ההליך בת.א. 32349-07-20 בסך של 39,100 ₪ בצירוף מע"מ; בנוסף, לפסוק לכונסת שכר עבור ניהול ההליך בבית משפט של פשיטת רגל בסך של 13,600 ₪ בצירוף מע"מ.
בתגובה מיום 10.1.2023 הודיעו המשיבים 4-1 כי מסכימים לבקשה, על כל ראשיה. לטענתם, יש לחייב את המשיב 5 במלוא הוצאות הכינוס או לפחות ברובן נוכח התנהלותו הבלתי ראויה לאורך כל השנים, משנת 2009 ועד סיום ההליכים.
המשיבים 13-7 קיבלו את הבקשה ובחרו לא להשיב מטעמים השמורים עמם (הודעה מיום 2.2.2023).
ביום 24.1.2023 הוגשה תשובה מטעם המשיב 5. לטענתו, התביעה הוגשה למרות ניסיונותיו של המשיב 5 או מי מטעמו להגיע להסכם פשרה מבלי לערב כונס נכסים; המשיב 5 אינו אחראי למחדליו של הכונס כלפי הזוכים בהתמחרות בסבב הראשון, והוא מתנגד לתשלום כספים לטובת ייצוג הכונס מקופת הכינוס; לא ברור מדוע המשיב צריך לשלם הוצאות מקופת הכינוס עבור טיפול בהעברת הבעלות של ח.ר ז"ל ליורשיה והפעולה נעשתה ללא שהתבקשו הוראות לעניין זה; הוצאות שנפסקו כנגד המשיב 5 בהליך זה קוזזו מקופת פשיטת הרגל ויש להשיב הכספים ולמנוע העדפת נושים; כונסי הנכסים זכאים יחד לשכר בשיעור 4% מהתמורה בצירוף מע"מ בלבד; כל התוספות שדורשים הכונסים הינן חלק אינטגראלי מסכום שכר הטרחה; הכונס מבקש לקבל את אותה הוצאה פעמיים בצורות שונות (ס' 49, 50 לבקשה); קופת הכינוס וירושת המנוחה אינם כלי למימון ההגנה של בעלי תפקידים שהתנהלו בצורה רשלנית תך הטלת דיבה או ספקולציה כנגד המשיב 5, ומבוקש לקבל את תגובת השכנים ובא כוחם על מנת לברר טענת כונס הנכסים; יש לצרף את הנושים של המשיב 5 כצד לתביעה ולקבל את תגובתם; יש לבדוק את טענת המשיב 5 על השבחה ותשלום דמי חכירה; על הכונסת להציג פירוט ואסמכתאות בגין קבלה לתשלום עבור חברת עו"ד בורוכובסקי עבור הוצאות שונות; המשיב 5 לא צריך להשתתף בהוצאות המסירה למשיבים האחרים; לא צורפו ההחלטות עבור ההוצאות שנפסקו כנגד המשיב 5 והחישוב אינו נכון; יש להפריד את החשבון של תכנוני המס ותיקוני השומות ולהציגם בפירוט נפרד; רישום הזכויות בנכס ע"ש היורשים אינו פעולה חריגה או תוספת מאמץ מצד הכונס; ניהול ההליך בתיק הפש"ר הוא חלק אינטגראלי מתפקידה של הכונסת והחובות היו חלק אינטגראלי מתיק הירושה ונרשמו בנסח הטאבו לכן הטיפול כלול במסגרת שכר הטרחה הקבוע בחוק.
דיון והכרעה
מתווה נורמטיבי קיצורה של הלכה-
השיעור המקסימלי של השכר קבוע בתקנה 36 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן – התקנות) הינו עד 4% מתקבולי המימוש בהתחשב בתוצאה הסופית של הכינוס ובכלל הנסיבות [בש"א (י-ם) 55813/05 עו"ד י. אוסטר כונסת נכסים נ' נ.מ. (19.3.2008); עמ"ש (ת"א)38393-02-16 פלונית נ' ר. מזרחי עו"ד (6.3.2017)].
לצורך קביעת גובה שכ"ט כונסי נכסים נקבעו בפסיקה קריטריונים מנחים, ובכללם: שווי הנכס; הפעולות והמאמץ שנעשו על ידי כונס הנכסים; ההוצאות שהוצאו על ידי כונס הנכסים; התוצאות הכלכליות שהושגו בהליך הכינוס; המומחיות והמוניטין של הכונס שהתמנה [תמ"ש (ת"א) 40808-05-14 עו"ד רענן מזרחי, כונס הנכסים נ' אלמוני (03.01.16); ע"א 778/81 עו"ד סלומון וולף נ' בנג'מין, פ"ד מ(1) 365 (1986); תמ"ש (ת"א) 5680/98 עו"ד הנריק נ' אביהו שחר (14.6.1999)].
במקרה שהתמנו מספר כונסי נכסים, השכר הכולל של כל כונסי הנכסים יחד לא יעלה על 4% מתקבולי המימוש [רע"א 2595/06 עו"ד אריאל גיז מנהל מיוחד על נכסי אורי אברהמי נ' אורלניסקי (12.6.2006); תמ"ש (ת"א) 90311/98 כונסי הנכסים נ' המשיבים (9.2.2016)].
מן הדין אל הנדון-
א. שכר טרחה בעבור הכינוס וחלוקת הנשיאה בין המשיבים-
הכונסים פעלו למכירת זכויות המשיבים בנכס בהתאם לסדר פעולות "מובנה" בהליך כינוס נכסים, תוך שהפעולות התבצעו בשני סבבים.
הכונס ביצע את מירב הפעולות הקשורות לתפקידו ככונס נכסים (רישום הערה על כינוס, קבלת שמאות, ניסוח ופרסום מודעה, הצגת הנכס לרוכשים פוטנציאליים, עריכת התמחרות וניהול מו"מ), למעט החלק האחרון של הסכם מכר וביצוע הנדרש ליישומו, אליו היה נדרש אלמלא הזוכים הודיעו על ביטול העסקה. כלומר, הכונס כמעט השלים כליל את אשר היה עליו לבצע.
הכונסת ביצעה מחדש אותן הפעולות שביצע קודמה בתפקיד, ובנוסף ערכה את הסכם מכר, דיווחה על העסקה לרשויות המס, והשלימה את העסקה. הכונסת אף הסדירה בהסכם פשרה חוב של המנוחה לעירית XXX (נספח 2 לבקשה; בקשה מס' 56); ניהלה דין ודברים עם העירייה בעניין היטל השבחה ואושר החזר בסך של כ23,000 ₪ (נספח 3 לבקשה); ניהלה מו"מ עם רשות מיסוי מקרקעין לעניין שומת מס שבח (חלק התמורה המושפע מזכויות הבנייה והחלק מהתמורה בגין הנכס) והתאפשר חסכון משמעותי במס השבח הצפוי (נספח 4 לבקשה).
עבודתם של כונסי הנכסים בכל אחד מהסבבים אינה מנת חלקו של כל כינוס אלא הכונסים נדרשו לעבודה קשה וממושכת; ההיסטוריה של התיק מעידה על כך שהמשיב 5 עשה כל שביכולתו כדי לעכב את ביצוע הכינוס ופירוק השיתוף בזמן שהוא מתגורר בנכס באין מפריע, כמשתקף במספר בקשות לא מעטות שהגישו הכונסים להגיש על מנת לקדם את האפשרות לפירוק השיתוף או התשובות שנדרשו לתת (בקשה מס' 14 מיום 1.3.2019; בקשה מס' 28 מיום 3.4.2019; בקשה מס' 31 מיום 21.8.2019; בקשה מס' 33 מיום 2.12.2019; תגובה מיום 21.3.2018 בבקשה מס' 22; בקשה מס' 42 מיום 21.2.2021; בקשה מס' 45 מיום 9.6.2021; בקשה מס' 46 מיום 30.6.2021; בקשה מס' 49 מיום 22.7.2021; בקשה מס' 50 מיום 23.9.2021; בקשה מס' 53 מיום3.11.2021; בקשה מס' 54 מיום 10.1.2022; בקשה מס' 56 מיום 26.4.2021; בקשה מס' 57 מיום 25.5.2022; בקשה מס' 58 מיום 27.6.2021; בקשה מיום בקשה מס' 60 מיום 21.9.2022; תגובה מיום 17.2.2020 בבקשה מס' 35; תגובה מיום 23.3.2020 בבקשה מס' 38; תגובה מיום 2.5.2021 בבקשה מס' 44 ועוד); פעולותיהם של הכונסים ננקטו לטובת כל המשיבים, נעשו בצורה ראויה והיטיבו עם בעלי הזכויות בנכס.
המשיבים 4-1 (ס' 1 לתשובה מיום 10.1.2023) כמו גם המשיב 5 (ס' 20 לתשובה מיום 24.1.2023) הסכימו פוזיטיבית, ולא בכדי, לפסיקת שכרם של כונסי הנכסים בשיעור 4% מהתמורה, בתוספת מע"מ כחוק. המשיבים 13-7 בחרו לא להשיב מטעמים השמורים עמם. משמע, לא התנגדו לבקשה. גם המשיב 6, המנהל המיוחד, לא מצא לנכון להתנגד לבקשה, וממילא לא השיב עליה.
בנסיבות העניין, בשים לב לפעולה המקצועית שנעשתה על ידי הכונסים, בכל אחד מהסבבים, בהתאם להיקף העבודה ומורכבותה ולתוצאה שהושגה, אני קובעת את שכרם של הכונסים בשיעור של 4% מהסך של 3,950,000 ₪. קרי סך של 158,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
לעניין חלוקת השכר בין המשיבים –ככלל מקום בו פונים בעלי זכויות להליך כינוס לפירוק השיתוף בנכס, יישא כל אחד מהם בשכר כונס הנכסים בהתאם לחלקו היחסי בזכויות בנכס [עמ"ש (ת"א) 32613-01-20 נ.ג. נ' ר.ד.ג. (1.12.2020); בע"מ 8929/20 פלונית נ' פלוני (9.2.2021)]. עם זאת, בפסיקה נקבע כי ייתכן ובפסיקת שכר הטרחה יורה בית המשפט כי תשלומי שכר הטרחה לא ינוכו באופן שווה מכל הנהנים אלא נהנים מסוימים ישלמו יותר מאחרים עקב התנהלותם (ר' עמ"ש 32613-01-20). לעניין זה ניתן ללמוד היקש מת.ע (ת"א) 101193/07 ר.וב נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב (16.4.2010) שם נקבע: "אציין כי בפסיקת השכר הסופי אשקול אם עקב התנהלות מי מהנהנים על פי הצוואה, נגרמו עיכובים בניהול העיזבון וחלוקתו. ייתכן כי בפסיקת השכר הסופי אורה כי תשלומי שכר הטרחה לא ינוכו באופן שווה מכל הנהנים אלא נהנים מסוימים ישלמו יותר מאחרים עקב התנהלותם. בין היתר, תילקח בחשבון התנגדות המשיבים לעצם מכירת הנכסים, התנגדות אשר נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 9.3.10. לא יהיה זה הוגן כי צד שפעל בתם לב, ישלם אותו סכום של שכר טרחה כמו צד שגרם לעיכובים והתנהלותו הביאה לכך שהיה צורך בהחלפת מנהלי העיזבון ועקב כך להגדלת גובה שכר הטרחה. על הצדדים לקחת זאת בחשבון בהתנהלותם מכאן ואילך" [ר' גם ע"א 438/85 איתן ארזי ושות' בניה נ' עו"ד אריה חיימסון, פ"ד מא(2) 718 (1987)].
בענייננו, מצאתי לנכון לסטות מהכלל, כלומר לא להורות על חלוקה בהתאם לחלק היחסי של המשיבים בזכויות בנכס. אבאר טעמיי. חלקם היחסי של המשיבים 4-1, 13-7 הוא 6/7 מהנכס ואילו חלקו של המשיב 5 הינו 1/7 בלבד. המשיב 5, אשר התגורר בנכס לבדו, התנגד להליך בטענות מן היקב ומן הגורן תוך שהוא עושה כל שביכולתו לעכב את ההליך בכלל ואת כינוס הנכסים בפרט (ר' החלטה מיום 14.9.2017 עמ"ש 48616-07-17; בע"מ 8119/17), וכן מערים ללא הפסק קשיים בדרכם של הכונסים (ר', למשל, החלטות מהימים 16.4.2019, 10.9.2019, 8.3.2020, 24.3.2020, 22.7.2021, 26.7.2021, 17.8.2021, 2.11.2021). עמידתו הדווקנית על טענותיו שנדחו והתנהלותו המכבידה לכל אורך הדרך מצדיקים סטייה מיחס הנשיאה כאמור.
בנסיבות אלה, אני מורה כי חלקו של המשיב 5 בנשיאה בשכר הכונסים יהיה גדול מכפי חלקו היחסי בזכויות ויעמוד על שיעור 40% משכר טרחת הכונסים בגין הכינוס, בתוספת מע"מ כחוק.
ב. שכר טרחה בעבור פעולות לא שגרתיות ו/או פעולה חיצונית להליך הכינוס-
טענת המשיב 5 כי פעולות שנעשו על ידי הכונסים מהוות חלק אינטגרלי מסכום שכר הטרחה הקבוע בחוק, היא טענה לא נכונה, ואבאר טעמיי:
האחד, מינוי עו"ד עמרמי ככונס נכסים על פי החלטה מיום 4.1.2017 נעשה לצורך עניין ספציפי והוא הסדרת רישום הזכויות בנכס ע"ש כלל היורשים, מחיקת הערת אזהרה לטובת המשיב 5 ורעייתו שנרשמה על זכויותיה של המנוחה (עמ"ש 2406-10-12) וכן מחיקת הערות וצווי עיקול שנרשמו לחובת המשיב 5 ו/או רעייתו (פש"ר 1691/09; תמ"ש 53900/09) אגב "גרירת" העיקולים הרשומים ע"ש המשיב 5 ורישומם על חלקו היחסי של המשיב 5 בנכס על פי צו הירושה. פעולה זו, שהתאפשרה לאחר שמוצו כל ההליכים המשפטיים שהוגשו על ידי המשיב 5 ורעייתו, נועדה לסלול את הדרך לאפשרות ליתן החלטה לעניין עצם פירוק השיתוף ואופן ביצועו. כלומר, מדובר בפעולה מחוץ למסגרת תפקידו של עו"ד עמרמי ככונס נכסים למימוש פירוק השיתוף בגינה זכאי הוא לקבל שכר נפרד.
והשני, הפעולות בכינוס נכסים כוללות פעולות שהן חלק טבעי ממילוי תפקידו של כונס נכסים, מקצתן בעלות אופי משפטי, כמו בקשות שהוא מגיש לבית המשפט ומקצתן בעלות אופי מינהלי ביצועי, כמו תשלום חובות על הנכס. בעניינו, כל אחד מהכונסים נדרש ליתן שירותים מקצועיים ולבצע פעולות נוספות וחורגות באופן משמעותי מפעולות שגרתיות בכינוס נכסים, כמו למשל להתמודד בחזית שהתעוררה בבית המשפט המחוזי נוכח ניסיון של המנהל המיוחד להעביר את הליך הכינוס לערכאה אחרת או למשל להתמודד עם התביעה בת.א. 32349-07-20 נוכח ניסיון הזוכים להשיב לידיהם את מלוא כספי הפקדון.
המשיב 5 מנסה גם להתנער או לצמצם את חיובו בגין עלות פעולת רישום הזכויות בנכס ע"ש היורשים אך בטענותיו לא נמצא ממש, ואבאר טעמיי:
האחד, רישום הזכויות על פי צו הירושה לא התאפשר במשך שנים במהלכן ניהל המשיב 5 הליכי ערעור בערכאות שונות (עמ"ש 2406-1-12; בע"מ 1648/15). הוריתי לכונס לרשום את הזכויות על פי פסיקתא שניתנה בתמ"ש 53900/09 עוד ביום 2.9.2012. המשיבים 3-1 נכנסו בנעלי אמם ז"ל, וממילא הסדרת הרישום בעניין זה (בקשה מס' 4 מיום 20.1.2016) מהווה למצער במשתמע חלק בלתי נפרד מהחלטה מיום 4.1.2017, לכן אין ממש בטענה שמדובר בפעולה שנעשתה ללא בקשה למתן הוראות מבית המשפט.
השני, דומני כי עיקר העבודה שהכונס נדרש אליה קשורה למחיקת הערות מהנכס ו"גרירתן" על חלקו היחסי של המשיב 5 בזכויות בנכס ולא קשורה ברישום זכויות המשיבים 3-1. זהו מקרה מובהק של "טול קורה". לאור הנ"ל, הטענה שהמשיב 5 מממן מחלקו בקופת הכינוס את עלות הפעולה של רישום יורשי ח.ר ז"ל מוטב אלמלא נטענה.
והשלישי, נקבע כבר בהחלטה מיום 4.1.2017 כי בעבור פעולתו זו של הכונס: "בתום ההליך ייפסק שכרו…, אשר ישולם על ידי הצדדים בהתאם לחלקם בנכס" (שם, ס' 37). לכן, המשיב 5 מנוע מלטעון אחרת כנגד החלטה חלוטה.
ג. מה השכר המגיע בגין כל אחת מהפעולות הלא שגרתיות הנ"ל ומי ישא בו?
לעניין רישום הזכויות בנכס ע"ש היורשים – הכונס כימת את היקף העבודה בעניין רישום הזכויות בנכס ע"ש היורשים ב32 שעות וביקש בעבור פעולה זו סך של 27,200 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
לאור הקביעה בסעיף 31 לעיל, אין ו/או לא תיתכן מחלוקת על עצם החבות. המשיבים 4-1 לא חולקים על גובה הדרישה, כמו גם המשיבים 13-7 שבחרו לא להשיב לבקשה מטעמים השמורים עמם (ר' אישורי מסירה במצורף לבקשה מיום 2.2.2023). המשיב 5 לא חלק על היקף שעות העבודה והסכומים שהתבקשו בעבור פעולות אלו. שמע מינא, המשיב 5 מסכים בעצמו שמדובר בהיקף שעות עבודה סביר ובתעריף סביר. יוער, כי לצורך גובה השכר ניתן ללמוד אנלוגיה מתקנה 45ג(ד) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ולפסוק שכר שאינו עולה על התעריף המינימאלי המומלץ במקצועו של נותן השירות. ואכן, השכר שהתבקש חופף, פחות או יותר, את השכר הנ"ל, ובכך יש להסביר את העדר התנגדות המשיב 5 לעניין זה.
עלות השכר בעבור פעולה זו תתחלק בין המשיבים 4-1, 7-13 בהתאם לחלק היחסי בזכויות בנכס, כפי שנקבע בהחלטה מיום 4.1.2017.
לעניין ניהול ההליך בת.א. 32349-17-20- הכונס כימת את היקף העבודה בעניין זה ב46 שעות עבודה וביקש בעבור פעולה זו סך 39,100 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. המשיב 5 חלק על עצם החבות אך לא על שיעורה.
בענייננו, הוריתי לכונס למצות את ההליך ולאחר מכן התרתי לו לקבל מתווה דיוני שהוצע על ידי בית משפט השלום בהליך הנ"ל (החלטות מהימים 30.1.2022, 3.2.2022). בהתאם לפסק הדין חויבו הזוכים לשלם סך של 37,832 ₪ שהועברו לקופת הכינוס. הכונס בוודאי ראוי לתשלום מיוחד עבור פעולתו בהליך הנ"ל.
טענותיו של המשיב 5 על רשלנות של הכונס ועל הוצאת דיבה על המשיב 5 הן התגוללות לא ראויה עליו, בייחוד כשפסק הדין שם ניתן על דרך הפשרה, וללא נימוקים. מכל מקום, ככל שהמשיב 5 עומד על טענתו וסבור כי נגרם לו נזק כלשהו, פתוחה הדרך בפניו להגיש תובענה מתאימה. אולם, המשיב 5 אינו יכול לצאת מתוך הנחה שטענתו כבר התקבלה בטרם התחילה להתברר, ובדרך זו לאיין או למצער לנסות לצמצם את גובה השכר המבוקש.
פעולת הכונס בת.א. 32349-07-20 הניבה כאמור כספים לקופת הכינוס שיתחלקו בין המשיבים בהתאם לחלק היחסי בזכויות בנכס. לכן, ובהלימה, תתחלק גם הנשיאה בעלות שכרו של הכונס בסך 39,100 ₪ בתוספת מע"מ בהתאם לחלק היחסי של המשיבים 4-1, 7-13 בזכויות בנכס.
לעניין הליך פש"ר של המשיב 5- הכונסת כימתה את היקף העבודה בעניין הליך פש"ר של המשיב 5 ב16 שעות וביקשה בעבור פעולה זו סך של 13,600 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. איני מקבלת את טענת המשיב 5 כי מדובר בפעולה שהיא חלק אינטגראלי מתפקידה של הכונסת, ולא בכדי לא תמך המשיב 5 טענתו באסמכתא בדין. המשיב 5 אינו חולק על היקף שעות העבודה והסכום שהתבקש בעבור הפעולה נראה סביר.
עלות השכר בעבור פעולה זו תחול, במלואה, על המשיב 5 בלבד שכן נדרשה לכתחילה מטעמים הקשורים בו בלבד.
ד. החזר הוצאות-
כל אחד מהכונסים נדרש להוצאות לצורך הליך הכינוס. הכונסים מסרו פירוט הוצאות ששולמו על ידי כל אחד מהם ותמכו באסמכתאות (ס' 19, 41 לבקשה).
הכונס מבקש החזרים על הוצאות שהוציא בקשר עם רישום הזכויות בנכס ע"ש היורשים, אגרה בגין בקשות שהוגשו לבית המשפט והמצאות שנעשו למשיבים, וכן עלות שכר הטרחה אליו נדרש לצורך התמודדות עם התביעה שהוגשה כנגדו בת.א. 32349-07-20 (נספח 1 לבקשה).
הכונס בוודאי זכאי להחזר הוצאותיו בקשר עם פעולות שהן חלק אינטגראלי מתפקידו (עמ' 26-22 נספח 1 לבקשה). לעומת זאת, הכונס בחר למנות אדם שיטפל בעבורו בניהול ההגנה בת.א. 32349-07-20. לכן, הכונס אינו יכול לקבל החזר עבור ההוצאות לשירותים משפטיים שהוציא לצורך הליך זה וגם לקבל שכר בעצמו [להיקש בעניין זה ר' ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נה(5) 62 (2001)]. בענייננו, מצאתי לנכון לקצוב את שכרו של הכונס בהתחשב בעלות הנדרשת להסתייעות בשירותים מקצועיים של צד שלישי . יש לנכות אפוא מסכום שכרו של הכונס בגין ההליך בת.א. 32349-07-20 שנפסק בסעיף 37 לעיל את סכום ההוצאות שנדרש הוא להוציא בגין ההליך הנ"ל (עמ' 26-22 נספח 1 לבקשה).
הכונסת מבקשת החזרים על הוצאות שהוציאה בהליך הכינוס בסך של 14,076.7 ₪. מתוך הסך הנ"ל נוכו מהכספים שהועברו לקופת הכנ"ר עבור המשיב 5, הוצאות בסכום של 4,130.84 ₪ (נספחים 6-5 לבקשה; החלטות מהימים 26.7.2021, 17.8.2021, 2.11.2021). הכונסת הציגה פירוט ואסמכתאות ואין צורך במסמכים נוספים לתמיכה בטענה (ר' גם נספחים לבקשה למתן הוראות מיום 5.4.2022 תמ"ש 9035-04-22).
אינני נדרשת לטענת המשיב 5 לפיה יש לבדוק את טענתו על השבחה של הנכס ותשלום דמי חכירה על ידו. בעניין זה כבר נקבע שנדרש הליך מתאים אחר (ר' החלטות מהימים 20.6.2017, 5.12.2019, 17.8.2021; ר' גם החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.1.2022 נספח 7 לבקשה למתן הוראות בפש"ר 7272401-19).
אינני נדרשת גם לטענת המשיב 5 על צירוף הנושים שלו כצד לתביעה. המשיב 5 מתיימר לייצג את הנושים ולפעול לטובתם, בלי לטרוח אפילו להפנות להחלטה לכאורה שניתנה בעניין זה.
אינני מקבלת את טענת המשיב על העדפת נושים כביכול בשל קיזוז הוצאות שקוזזו מחלקו של המשיב 5 מקופת הכינוס, שהרי בית המשפט המחוז נדרש לעניין זה ונתן החלטתו במסגרת פש"ר 72724-01-19 ביום 13.1.2022 (נספח 7 לבקשה בתמ"ש 9035-04-22).
לאור כל האמור לעיל אני פוסקת כדלקמן:
שכרם של כונסי הנכסים בגין מכר הנכס הינו סך של 158,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הנשיאה בשכר תתבצע בחלקים שונים באופן שהמשיב 5 ישא בשיעור 40% מגובה השכר והמשיבים 4-1, 13-7 יישאו בשיעור 60% מגובה השכר.
שכרו של כונס הנכסים בגין רישום הזכויות בנכס ע"ש המשיבים הינו סך של 27,200 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הנשיאה בשכר תתבצע על ידי המשיבים 4-1, 13-7, כפי חלקם היחסי בזכויות בנכס.
שכרו של כונס הנכסים בגין ההליך בת.א. 32349-07-20 הינו סך של 39,100 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. מסכום זה יופחתו הוצאות להן נדרש הכונס לטובת צד שלישי שייצג את הכונס בהליך הנ"ל. הנשיאה בשכר, לאחר ניכוי הוצאות כנ"ל, תתבצע על ידי המשיבים 4-1, 13-7, כפי חלקם היחסי בזכויות בנכס.
שכרה של כונסת הנכסים בגים הליך פש"ר של המשיב 5 הינו סך של 13,600 ₪ בתוספת מע"מ. הנשיאה בשכר תתבצע על ידי המשיב 5 בלבד.
ההחלטה ניתנת לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתן היום, ד' אדר תשפ"ג, 25 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
תוקן היום, ה' אדר תשפ"ג, 26 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
