בפני
כב’ השופטת ציפי כהן אביטן
מבקשת
1. פלונית,
נגד
משיבה
1. היועצת המשפטית לממשלה,
פסק דין
לפניי בקשה להורות על שינוי מועד לידתה של המבקשת, המוגשת לפי חוק קביעת גיל, התשכ”ד-1973 (להלן: “החוק”).
המבקשת, ילידת עיראק, עלתה ארצה ביום 28.9.1955.
זו בקשתה השנייה של המבקשת לקביעת גיל.
מתיק המרשם עולה כי ביום 30.3.1969 ניתן פסק דין ע”י בית המשפט השלום ברמת גן (להלן: “פסק הדין”) הקובע כי:
“הוגשו תעודות הזהות של האח המבוגר מהמבקשת …., אשר נולד ב-1937 ושל האח הצעיר ממנה, ….שנולד ב1941 על המבקשת מוטל עול ההוכחה-להוכיח במידת הבטחון הדרוש במשפטים אזרחיים, מה הוא התאריך המדויק שבו היא נולדה, אך מכיוון שהיו בעדויות סתירות די חשובות עד כדי לרדת לשורשו של עניין, אין לי הבטחון הדרוש כדי לקבוע תאריך מדוייק, ולכן אין לי ברירה אלא לקבוע “מתח גילים” בהתאם לסעיף 6 לחוק קביעת גיל, תשכ”ד-1963, והוא שהמבקשת נולדה בין אוקטובר 1938 לבין אוקטובר 1940″
לאחר מתן פסק הדין, ביום 15.6.1969, הגישה המבקשת בקשה למתן תעודת זהות, במסגרתה ייקבע מועד לידתה בהתאם לפסק הדין.
בבקשה דנא, עותרת המבקשת לקבוע כי נולדה בשנת 1940.
המדינה בתגובתה התנגדה לבקשה, תוך שטענה כי המבקשת לא הרימה את הנטל הכפול הנדרש להוכחת גילה וכי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.
ביום 26.7.2023 הגישה המבקשת תשובה לתגובת המדינה (בצירוף תצהיר) בתשובתה טענה המבקשת כי עלתה ארצה מעיראק עם חברים של הוריה בהיותה בת 10 שנים, אשר לא ידעו בדיוק מתי נולדה ואף מסרו שמות שגויים של אביה ומשפחתה והדבר תוקן ע”י בתי המשפט.
עוד טענה המבקשת כי התחנכה במסגרת “עליית הנוער” כילדה מאומצת.
לדבריה, בקשתה לקביעת גילה כשנת 1940 נועדה לגילוי האמת ועל מנת לאפשר לה לנסוע לחו”ל ללא עיכובים וכי אין לה כל אינטרס כלכלי.
ביום 31.1.2024 התקיים דיון בבקשה בנוכחות המבקשת וב”כ המדינה.
במהלך הדיון מסרה המבקשת כי מרבית בני משפחתה אינם בחיים עוד, למעט אחות בת 92 שנה.
המבקשת הסבירה את הקשיים בהם נתקלת כיום, עת מצוין ברישומים טווח תאריכי לידה, וזאת מאז הונפק לה דרכון ביומטרי.
לדבריה:
“עכשיו בדרכון החדש שיש, אחרי אבדה לי התעודה והוצאתי תעודה חדשה ודרכון, אז התחילה הבעיה. אני התלוויתי לקבוצת טיול לפני שנה, ואני עיכבתי קבוצה של שעתיים בנמל בגלל שלא רצו להעביר אותי והמדריכים שליוו אותי, לא יכולים להשאיר אותי שם בשדה, אז הם היו הערבים עבורי כדי לעבור את התחום הזה. אז אני התחלתי לחשוב זה באמת מציק לי ואני לא מחפשת להיות בגיל הזה או יותר צעירה בשנתיים, זה כבר לא משמעותי. רק אני רוצה שיהיה לי שקט נפשי, שאני אהיה בכל מקום שאני אגש שיקבלו את מה שאני אומרת.”
(עמ’ 3 לפרו’ שורות 7-14).
במקרה דנן, כאמור ניתן כבר ביום 30.3.1969 פסק דין בעניין גילה של המבקשת, אך בו לא נקבע גיל מדויק אלא טווח גילאים.
שוכנעתי מדברי המבקשת כי אי רישום גילה המדויק, אלא טווח גילאים, יש בו כדי לגרום לקשיים רבים ולמפח נפש, עד כדי פגיעה בזכות היסוד לחופש התנועה.
כפי שתיארה המבקשת, מאז חודש דרכונה והונפק דרכון ביומטרי, היא נתקלת בקשיים בעת שהייתה בחו”ל.
לכך יש להוסיף את גילה המתקדם של המבקשת, אשר עשוי להגביר את הקושי ואת מפח הנפש אותו היא חווה במהלך טיולים בחו”ל.
ערה אני לכך כי ניתן פסק דין בעבר בעניין גילה של המבקשת, העשוי להוות מעשה בי-דין.
עוד ערה אני להוראות הפסיקה בדבר נטל ההוכחה הכפול ( הוכחה נגטיבית והוכחה פוזיטיבית) המוטל על המבקש לשנות את גילו (ר’: רע”א 19/13 פלוני נ’ היועץ המשפטי לממשלה (מיום 16.7.2013).
יחד עם זאת, שוכנעתי כי רישום גילה של המבקשת, כפי שקיים היום, אינו יכול עוד לעמוד. שכן, יש בכך משום פגיעה בזכות היסוד של המבקשת לחופש התנועה.
זאת ועוד, סעיף 2 לחוק קובע כי :
“נקבע גיל לפי חוק זה, רשאי אדם מעונין לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה על סמך ראיות שלא היו לפני בית המשפט; אולם אם הוגשה הבקשה לשינוי קביעת הגיל על ידי אדם שלפי בקשתו נקבע הגיל, רשאי בית המשפט שלא להיזקק לראיות שהמבקש יכול היה להביא לפני בית המשפט בשעת הדיון בבקשה הקודמת.”.
אמנם, במקרה דנן, לא הוצגו ראיות חדשות, אך הוצגו נסיבות, אשר השתנו מאז מתן פסק הדין.
שכן, בעת מתן פסק הדין לא היה צורך בתעודות ביומטריות, ולכן קביעת טווח גילאים לא עורר קושי בזמנו.
כמו כן, סעיף 4 לחוק מאשר סטייה מדיני הראיות בעת בית המשפט דן בהליך לקביעה או לשינוי גיל, וזאת לשם גילוי האמת.
סבורני כי יש מקום לעשות שימוש בסעיף זה אף במצב בו רישום הגיל הקיים עשוי לפגוע בניהול חייו של המבקש לשנות את גילו.
באשר לבקשת המבקשת לקביעה כי שנת הלידה הינה 1940, מצאתי להאמין למבקשת, אשר עדותה עשתה עלי רושם מהימן, תוך שתיארה את נסיבות חייה ואת מקור הטעות ברישום, ביחוד כאשר לא קיים כל אינטרס כספי בהגשת הבקשה.
בסיכום הדברים, מצאתי להעתר לבקשה ולקבוע כי המבקשת נולדה בחודש אוקטובר 1940.
תאריך הלידה יתוקן בהתאם ברישומי משרד הפנים.
המזכירות תסגור את התיק.
מתירה פרסום פסק הדין ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ו’ אדר א’ תשפ”ד, 15 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.