בפני
כב’ השופטת תמר סנונית פורר
התובעת:
אלמונית, ת”ז
ע”י ב”כ עו”ד רונית מר
נגד
הנתבע:
פלוני, ת”ז
ע”י ב”כ עו”ד משה יצחק הלוי
פסק דין
בפניי תביעה לפסיקת מזונות ומדור אישה, ומזונות ומדור עבור שני קטינים אשר הוגשה ע”י התובעת כנגד הנתבע ביום 29.4.2021 (להלן: “האם” או “האישה”, להלן: “האב” או “האיש”).
א. רקע עובדתי וההליכים המשפטיים
הצדדים נישאו ביום 15.9.2005 ומנישואיהם נולדו שני ילדים משותפים:
XXX יליד 2006 בן 15 וחצי.
XXX ילידת 2012 בת 9 וחצי.
עד ליום 10.4.2021 התגוררו הצדדים והקטינים בדירה שבבעלותם בXXX. ביום זה עזבה האם לבית הוריה בXXX.
ביום 7.2.2021 הוגש הליך יישוב סכסוך ע”י האם (י”ס 14381-02-21). במסגרת ההליך הצדדים ביקשו לעכב את ההליכים עד ליום 14.4.2021. ביום 7.6.2020 ההליך נסגר.
ביום 29.4.2021 הוגשה תביעת המזונות ע”י האם. בעת הגשת התביעות היו הקטינים, XXX כבן 14 וXXX כבת 8.
ביום 2.8.2021 ניתנה החלטה מפורטת לגבי פסיקת מזונות זמניים. במסגרת החלטה זו נפסקו מזונות זמניים בסך של 1,900 ₪ לחודש לכל קטין (ובסך כולל של 3,800 ₪) החל מחודש 4/2021 ועד להחלטה אחרת ובקיזוז סכומים ששולמו ע”י האב. עוד נקבע בהחלטה כי חלוקת ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים והוצאות החינוך של הקטינים יהיו בהתאם לפערי השתכרות בין הצדדים, כפי שנקבע בהחלטתי, קרי האב יישא ב – 79% והאם תישא ב – 21%. מאחר והאם התגוררה בבית הוריה לא היה חיוב נוסף במדור.
ביום 14.9.2021 התקיים קדם משפט במכלול ענייני הצדדים. בהמשך לדיון, ביום 10.10.2021 ניתנה החלטה נוספת לגבי מזונות זמניים של הקטינים כדלקמן:
20. בנוגע לתלה”מ 62723-04-21: תביעת מזונות אישה ומזונות קטינים שהגישה האם נגד האב: ביום 2.8.2021 ניתנה החלטה למזונות זמניים, במסגרתה הוריתי בין היתר בסעיף 24 כדלקמן: “לאור גילאי הקטינים, פערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים, זמני השהות הנוכחיים של האב עם הקטינים (המגדילים את הפער בשל הוצאות רבות יותר של האם), רמת החיים הנחזית של המשפחה על פי שני הצדדים, אני מורה כי האב ישא במזונות כל קטין בסך של 1,900 ₪ לחודש”.
21. כמו כן, נדחתה בקשת האם לפסיקת מדור לאור מגוריה בבית הוריה. בנוגע להוצאות החריגות הוריתי כי הצדדים יישאו בהוצאות החריגות בהתאם לפערי ההשתכרות בין הצדדים 79% האב- 21% האם.
22. נוכח ההחלטה בתביעת המשמורת להרחבת זמני השהות בין האב לקטינים באופן משמעותי, אני סבורה שיש מקום בעת הזו להפחתת המזונות הזמניים. בהינתן לגילאי הקטינים (שניהם מעל גיל 6) ונוכח קיומם של זמני שהות רחבים יותר בין הצדדים שעתידים להתקיים, הוצאות תלויות שהות של האם יפחתו לאור נשיאת האב בצרכי הקטינים באופן ישיר בזמני השהות בהם הקטינים שוהים עמו.
23. נוכח האמור, אני מורה כי האב יישא במזונות כל קטין בסך 1,100 ₪ לחודש. יתר ההוראות מההחלטה למזונות זמניים יוותרו על כנם, הצדדים יישאו בהוצאות החריגות בהתאם לפערי ההשתכרות ביניהם (79%-21%).
24. בפסק הדין יוערכו הדברים שוב ובמידת הצורך יקחו הצדדים שניהם בחשבון כי תהיה אפשרות לשינוי רטרואקטיבי. שינוי זה יחול החל מחודש 10/2021.” בהמשך נקבע תיק המזונות להוכחות.
להשלמת התמונה יצוין כי האם הגישה תובענה בעניין הקטינים (תלה”מ 62731-04-21), במסגרתה עתרה כי משמורת שני הקטינים תהיה בחזקתה וכן עתרה לקביעת זמני שהות לאב עם הקטינים. במסגרת החלטתי מיום 10.10.21 נקבעו הסדרי שהות כדלקמן: “אני מאמצת את המלצות התסקיר כמפורט בסעיף 7 לעיל. נכון לעת הזו, זמני השהות יתקיימו בהתאם להמלצות התסקיר, האב ישהה עם הקטינים בימי ב’ עם סיום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר, ובימי ד’ מסיום המסגרת החינוכית ועד השעה 20:00 כשיחזירם לאמם. הסדר יחל מהשבוע שמתחיל ביום 10.10.2021. לאחר שלושה חודשים, ישהו הקטינים עם האב בימי ב’ ו-ד’ מסיום המסגרת החינוכית ועד ליום למחרת. כמו כן, בכל סוף שבוע לסירוגין מסיום המסגרות ביום ו’ ועד ליום א’ בבוקר. טרם הרחבת זמני השהות באמצע שבוע, לאחר 3 חודשים, תיערך בדיקה של העו”ס דקלה שי את התפתחות תכנית הקשר והטיפול.”
ביום 28.2.2022 הצדדים התגרשו בבית הדין הרבני.
בתיק התקיימו 2 דיונים, מתוכם דיון הוכחות אחד וב”כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה עם תום הבאת הראיות. בהתאם לכך ניתן כעת פסק הדין.
ב. טענות הצדדים
טענות האם
האם בכתב התביעה עתרה לפסוק מזונות עבור הקטין XXX בסך של 5,045 ₪ לחודש ולקטינה XXX בסך של 5,365 ₪ וכן לחייב את האב במלוא הוצאות המדור והוצאות החינוך והרפואה, זאת לאור היותו של האב לטענתה המפרנס היחיד בבית הואיל והיא לא עבדה שכן הייתה אמונה על טיפול וגידול הקטינים. זאת הייתה חלוקת התפקידים בין הצדדים, כטענת האם.
בנוסף עתרה האם לחיוב האב להשלמת מזונות אישה בסך של 8,713 ₪ מיום הגשת התביעה.
בסיכומיה, האם עתרה לקבלת הסעדים שנתבעו על ידה בכתב התביעה, לרבות מזונות אישה לגבי התקופה שבין הגשת התביעה לבין גירושי הצדדים (מחודש 4/2021 ועד לחודש 2/2022).
טענות האב
לטענת האב צרכי הקטינים כמפורט בכתב התביעה הינם מופרזים ולא תואמים את רמת החיים בה חיו כמשפחה ואליה הורגלו הקטינים.
לטענת האב אין לחייבו במזונות אישה מהטעמים הבאים: האם עשתה דין לעצמה והעתיקה את מקום מגוריה עם הקטינים לבית מגורי הוריה; האם משתמשת בסמים ואולי אף סוחרת גם בסמים; הכנסתה של האישה, יכולתה וכושר השתכרותה.
לטענת האב יש להורות על מחיקת התביעה בהעדר כל הוכחה תוך פסיקת הוצאות מתאימות. האב עותר בכתב הגנתו לקבוע את חיוב מזונות הקטינים רק לאחר שיקבעו זמני שהות עם הקטינים ובהתאם ליחס ההכנסות בין הצדדים תוך התחשבות ביכולת השתכרות האם.
בסיכומיו של האב עתר כי לאור הרחבת זמני השהות והראיות בתיק אין להשית עליו מזונות כלל ויש לחייב את הצדדים בהוצאות החריגות של הקטינים בחלקים שווים.
ג. דיון והכרעה
הכנסות האם
בכתב התביעה טוענת האם כי היא נאלצה לעזוב את דירת הצדדים לאור האלימות שחוותה מצד האב ועברה להתגורר אצל הוריה בXXX. לטענת האם, לאורך מרבית חיי נישואין הייתה עקרת בית, וזאת בהתאם לחלוקת תפקידים בין הצדדים: האם תטפל בילדים והאב אחראי על פרנסת המשפחה.
לטענת האם, בשנים האחרונות היא עובדת בסיעוד וטיפול בסבתה והשתכרותה עומדת ע”ס כ – 3,200 ₪ לחודש. האם ציינה בסעיף 24 לתצהיר עדות ראשית כי בעת הגשת התביעה שכרה היה נמוך יותר ואולם לאחר שמצבה של סבתה החמיר, הורחבו שעות הטיפול בה ושכרה עלה במעט.
לטענת האם, לאורך השנים חלק מהכנסות האב שולם לה כהכנסות “שלה” (סעיף 39 לתצהיר עדות ראשית) באמצעות תלושי שכר ממקומות עבודה של חבריו של האב, על אף שלא עבדה בפועל במקומות אלה ו”המשכורת” הופקדה לחשבון המשותף. היא טוענת כי יש לדחות את טענת האב בעניין זה בכתב ההגנה כי הדבר נועד לקבלת משכנתא מאחר והתנהלות זו נמשכה זמן רב לאחר שהצדדים קיבלו את המשכנתא שביקשו.
בסעיף 27 לתצהיר עדות ראשית מציינת האם כי סיימה לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ואולם כמעט ולא עסקה בתחום זה לאור התנגדות האב ובהעדר צורך בהכנסות נוספות למימון הוצאות משק הבית.
לטענת האם לאור הכנסתה הנמוכה ובהעדר השתתפות האב ביתר הוצאות הקטינים, אשר לא נלקחו בחשבון, ההוצאות משולמות ע”י הוריה אשר הסכימו לעשות זאת בתור הלוואה אותה יהיה עליה להחזיר להם. בסעיף 49 לתצהיר עדות ראשית טוענת האם כי על פי חישוביה של אימה הסכום החודשי המצטבר בגין הוצאות נוספות עומד ע”ס כ – 5,000 ₪ בחודש והיא חבה להוריה בגין הלוואה מצטברת בסך כ – 47,500 ₪.
לטענת האם, לאור הכנסתה המגיעה לסך של כ – 3,200 ₪ לחודש, היא זכאית להשלמת מזונותיה מהנתבע בסך של 8,223 ₪ לחודש כמזונות אישה בנוסף למזונות ילדים.
מנגד טוען האב כי האם השלימה את לימודיה במכללת אלה בפסיכותרפיה הוליסטית ויש לה הכנסה מעבודתה זו ויש לה פוטנציאל השתכרות שעליה לממש. האב מציין בכתב ההגנה כי האם עובדת בהיקף של 3 שעות ביום בטיפול וסיעוד סבתה, שעות שגם אותן לא מבצעת בפועל ומשתכרת בסך של 2,700 ₪. בנוסף, טוען האב כי האם למדה איפור אומנותי ומקצועי ועיצוב אירועים.
לטענת האב, לאחר שגרו בדירה קטנה באזור מגורים ירוד ביותר (כטענת האב בסעיף 6 לכתב הגנה) החליטו לרכוש דירה בXXX ולכן נטלו משכנתא על מנת להשלים את מחיר הדירה. הואיל והבנק סירב לאשר לצדדים הלוואה בגובה הנדרש להם, נאלצו הצדדים לפנות לחבר משותף שיוציא “תלוש משכורת” וזאת על מנת שניתן יהיה לקבל את המשכנתא שלולא זה לא היה ניתן לרכוש את דירת הצדדים.
לטענת האב, לאם כספי מזומן בסכומים גבוהים ויש לו חשש כי האם סוחרת בסמים.
האם התייחסה לטענות האב באשר למזומנים שהיו בידיה, וציינה כי מדובר במזומנים שקיבלה מהאב עצמו ודאגה לחסוך ולצרוך בהתאם לצרכיה. האם הדגישה כי האב נהג להביא לה מזומנים במהלך חיי הנישואין וכחלק מאלימות הכלכלית שנהג כלפיה, היא שמרה חלק מכספי המזומן למימון הוצאות שונות.
בחקירתה אישרה האם כי קיבלה תלושי שכר ע”ס 6,000 ₪ על מנת שהצדדים שיוכלו לקבל משכנתא צורך רכישת דירת הצדדים:
“ש: קיבלת תלוש מ— של 6,000 שקל לחודש?
ת: זה לקוח שלו, תשאל אותו.
ש: שאלתי אם קיבלת תלוש על השם שלך,
ת: אני לא קיבלתי לידי מעולם תלוש כזה.
ש: ומעולם גם לא החזרת ל— שום כסף. שאלתי שאלה.
ת: הוא אמר לי לתת ל— כסף, על כל משכורת ש— נתן לו. צ’קים של —,
ש: אז אני אומר לך תיאוריה. תגידי לי אם זה נכון או לא נכון. בדיוק כשאתם צריכים לקחת משכנתא, פתאום את הולכת, ואני עושה במירכאות, כיוון שאי אפשר לראות את זה, פתאום את עובדת אצל —, ו— מוציא לכם, מוציא לך תלוש משכורת של 6,000 שקל, למרות שלא עבדת דקה שם, נכון?
ת: אני לא מכירה את —.
ש: את לא מכירה את —.
ת: לא. לא.
ש: אז אני אומר לך, אני אומר לך, שהמשכורת של — הייתה לצורך כך שהבנק יאשר לכם משכנתא, מה את אומרת?
ת: כי זה התמונה שהלקוח שלך רצה.
ש: שאלתי מה את אומרת על האמירה שלי, נכון או לא נכון?
ת: אני אומרת שזה נכון, כי זה מה שהלקוח שלך עשה. הוא לקוח שלו במשרד, אני לא מכירה אותו.
ש: XXX, זה נכון או לא נכון?
ת: אני לא מכירה אותו.
ש: לא שאלתי אם את מכירה.
ת: זה נכון.”(ההדגשות בקו -הוספו)
(ראו: פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 24 שו’ 13-35 )
כעולה מחקירת האם, היא העידה כי אינה מכירה את — אשר הפיק לה תלוש משכורת. ב”כ האב הפנה את האם לרשום ביומנה בתאריך 3.7.2020 :”שולם ל— מהדודים 12 אלף ₪ עבור חודשיים” והאם אישרה את הכתוב ואולם ציינה כי: ” שולמו. אני מעולם לא פגשתי את —. אני הייתי לוקחת מהארנק כסף ו— היה פוגש אותו, היה אומר לי תכיני 6,000 ₪ , תכיני לי 7,000 ₪, תכיני לי 12, היה יורד ונותן לו, זה מה שהיה.” (ראו: פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 25 שו’ 30-34 וגם עמ’ 26 שו’ 1-3).
בחקירתה אישרה האם כי שכרה עומד ע”ס 3,200 ₪ וכי החלה לעבוד בטיפול וסיעוד בסבתא שלה בשנת 2017 (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 34 שו’ 7-35)
בהמשך החקירה השיבה האם לשאלות באשר להכשרותיה השונים והכנסתיה מהם:
“ש: יופי . ואת עברת הכשרה כמטפלת הוליסטית, נכון?
ת: נכון.
ש: ויש לך הכשרה גם כמאפרת אומנותית ומקצועית.
ת: נכון.
ש: ולשיטתך, בכל התקופה שעליה אנחנו מדברים, היה לך מטופל אחד.
ת: לא. לא היה לי מטופל אחד,
ש: כמה היה לך?
ת: הייתה לי מטופלת אחת קבועה, שגביתי ממנה 50 שקלים, כי סיימתי ללמוד וזה היה רק הוצאות נסיעה שלי, עד אליה ל—. ואדונך היה אומר,
[…]
עו”ד יצחק הלוי: לא, אני שואל כמה מטופלים יש לך היום?
העדה גב’ XXX: אין לי היום שום מטופלים, (לא ברור).
עו”ד יצחק הלוי: יופי, כמה מטופלים היה לך בעבר?
ת: הייתה לי אחת קבועה ועוד 2 אחים, שהגיעו ל-2 טיפולים, 3 טיפולים גג, וזה לא המשיך, זה לא צלח, בגלל המשבר שעברתי לפני העזיבה שלי את הבית, ועוד שניים שהגיעו כל אחד לטיפול בודד. זהו. זה הכל. ואתה יכול לבדוק את זה גם ביומן.
ש: ובעבודה שלך כמאפרת אומנותית,
ת: מעולם לא עסקתי בזה.
ש: מעולם לא עסקת בזה.
ת: מעולם לא עסקתי בזה. ” (ההדגשות בקו – הוספו).
(ראו: פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 35 שו’ 19-35 ועמ’ 36 שו’ 1-8)
האב אישר בחקירתו כי תלושי השכר שהופקו לאם היו פיקטיביים, לצורך קבלת משכנתא ואולם לא היה לו מענה לשאלה מדוע היה צורך בתלושי שכר לאורך תקופה של שנתיים:
“ש: אבל לפי דוחות מס הכנסה, שאתה הגשת במסגרת התצהיר שלך, המשכורות הפיקטיביות האלה שולמו לה גם ב-2019 לחשבון שלכם המשותף, וגם ב-2020. כמה זמן לקח לכם לקחת את המשכנתא, שנתיים?
ת: לא לקח לנו שנתיים לקחת את המשכנתא. לאחר שלקחנו את המשכנתא ועוד המשכנו כמובן, כי נעזרנו בכספים, אמרתי לך, של ההורים שלה וההורים שלי,
ש: איך זה קשור למשכורות הפיקטיביות הכספים של ההורים? לא הבנתי. מה זה רלוונטי? שאלתי אותך על המשכורות הפיקטיביות. אמרת שהיית צריך להציג,
ת: על מנת (לא ברור).
ש: אמרת שהיית צריך להציג לבנק שיש הכנסות.
ת: נכון. בלעדי זה לא היינו מקבלים משכנתא.
ש: זה מה שאמרת. אז אתה מציג לבנק כמה חודשים, חצי שנה, לא יודעת כמה, ובזה זה נגמר. למה במשך שנתיים המשכת לדאוג שיהיו משכורות על השם שלה, במקומות שהיא לא עבדה בהם?
ת: קודם כל בחרנו שנינו, מבחינתנו זה חבר טוב, וגם מבחינתנו גם היינו משיבים לו את הכסף מתי ש, חודש, או אחת לחודשיים, הוא לא היה לוחץ עלינו בדברים האלה.
ש: אז למה היית צריך את זה? הרי המשכנתא כבר ניתנה לכם.
ת: מה זה?
ש: כבר קיבלתם אישור למשכנתא. אז למה אתה צריך להמשיך בזה שנתיים?
ת: קודם כל זה לא שנתיים, זה פחות משנתיים. זה דבר אחד. ” (ההדגשות בקו – הוספו)
(ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 48 שו’ 26-35 ועמ’ 49 שו’ 1-12)
כעולה מחקירת האם, הכנסתה העיקרית והיחידה היא מעבודתה כמטפלת סבתה ואין היא מתפרנסת מהכשרותיה השונים ואולם יש לייחס להכשרות אלה כפוטנציאל השתכרות.
כעת יש לבחון את הראיות בתמיכה להכנסות האם כפי שצורפו על ידה. סה”כ ממוצע הכנסותיה של התובעת כעולה מהראיות שצורפו על ידה כפי שנערך על די הוא כדלקמן:
חודש/שנה
סכום
1/2021
2,419 ₪
2/2022
2,364 ₪
3/2021
2,943 ₪
4/2021
2,360 ₪
5/2021
3,883 ₪
6/2021
2,771 ₪
7/2021
3,206 ₪
8/2021
3,775 ₪
9/2021
4,793 ₪
10/2021
3,348 ₪
11/2021
3,746 ₪
12/2021
3,773 ₪
סה”כ ממוצע:
3,281.75 ₪
לפיכך לאחר שקבעתי כי ממוצע הכנסותיה עומד ע”ס 3,281 ₪ נטו בחודש יש להוסיף לשקלול הממוצע את פוטנציאל השתכרותה מהכשרותיה השונות, וגם לאור גילה ולאור זמני השהות שיאפשרו לה זמן נוסף לעבודה, על כן אני קובעת כי השתכרותה של התובעת ופוטנציאל השתכרותה הינו בממוצע חודשי סך של כ-4,000 ₪ נטו לחודש לכל הפחות.
אשר על כן נקבע כי הכנסתה ופוטנציאל השתכרותה החודשי של האם הוא בסך של 4,000 נטו ₪ לחודש. לאם אין הוצאות מדור לאור מגוריה אצל הוריה ולפיכך הכנסתה הפנויה ע”ס 5,000 ₪. בסיכומים צויין כי האם פועלת באמצעות בני משפחתה לגייס כספים שיאפשרו לה לרכוש את חלקו של האב בדירה המשותפת של הצדדים ב—-.
הכנסות האב
לטענת האם בכתב התביעה האב בעל תואר ראשון במשפטים, עו”ד עצמאי, יועץ מס וכן בעלים של חברה המעניקה שירותי יעוץ מס והנהלת חשבונות, חברת ——- בע”מ ח.פ. ——- (להלן: “החברה”) ובנוסף עובד בעיריית ***** בתור —- ומנהל —– ב——והכנסתו החודשית מכלל עיסוקיו מגיעה לסך כ – 40,000 ₪.
לטענת האם בתצהיר עדות ראשית מטעמה, לאורך חיי נישואיהם הכנסותיו של האב היו גבוהות, באופן שלאחר כיסוי מלוא הוצאות משק הבית לרבות הילדים והאם נותרו בידו סכומים אשר הופקדו כחיסכון בחשבון השקעות.
האב מכחיש את טענות האם באשר לשכרו, וטוען כי יש לו הכנסה כעו”ד עצמאי בסך של 9,170 ₪ נטו לחודש, ובנוסף מושך הכנסה כשכיר מהחברה בסך של 8,000 ₪ בחודש.
בסעיף 14 בתצהיר עדות ראשית, פירט האב את הכנסותיו שיובא להלן:
בחקירתו העיד האב כי משרד עו”ד שבבעלותו ומשרד והחברה ——– בע”מ שוכנים ופועלים במשרד אחד והוצאות של משרד עו”ד מובדלות מהוצאות החברה (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 47 שו’ 6-33).
כעולה מהרצאת פרטים של האב – בבעלותו מספר חשבונות בנק שיפורטו כדלקמן:
בחקירתו אישר האב כי לא הגיש את תדפיסי חשבון בנק של החברה ושל משרד עו”ד אלא רק דו”ח רווח והפסד (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 49 שו’ 13-35 ועמ’ 50 שו’ 1-15).
עוד אישר האב בחקירתו כי כ- 15% מהוצאות של הבית מדווחות כהוצאות של העסק (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 51 שו’ 4-9).
האב אישר בחקירתו כי לא צירף את הדוח רווח והפסד של החברה (יעוץ מס) שבבעלותו וכן לגבי הכנסותיו:
“ש: אתה בעל המניות היחיד של החברה.
ת: אוקי.
ש: ואתה דירקטור שלה והמנהל שלה. ואתה קובע את השכר שאתה מושך ממנה, של ה-8,000 שקל.
ת: אני לא קובע את השכר שאני מושך.
[..]
עו”ד מר: אתה אומר שאתה לא קובע את השכר שלך.
העד מר XXX: נכון.
ש: אז מי קובע את השכר שלך, אם לא בעל המניות והמנהל?
ת: השכר הזה היה קבוע עוד מאז שגם אבי גם היה מבחינתו, שזה היה ב (לא ברור) האחרונים, שכמובן שהוא היה בחיים, זה השכר שנקבע, וזה גם היכולת שאני יכול למשוך מתוך החברה.
ש: ואיך אני יודעת שזה נכון, כשלא צירפת לנו אף מסמך אחד של החברה?
ת: מה זה איך את יודעת שזה נכון? שזה המשכורת שלי?
ש: שזה מה שאתה יכול למשוך.
ת: אני יכול לצרף רווח והפסד ולהראות לך.
ש: אבל למה לא עשית את זה עד עכשיו?
ת: איך?
ש: למה לא עשית את זה עד היום? אנחנו עומדים היום בדיון הוכחות. מתי תצרף את זה? מתי תגיש את זה? איך אנחנו נדע מה קורה בחברה הזאת? זאת חברה שהיא בעלותך במאה אחוז.
ת: בבעלותי במאה אחוז, אבל אני רק מנהל אותה, אני ירשתי אותה. אוקי? רק מנהל אותה. אוקי?
ש: […] ויש חברה, שהיא בבעלותך במאה אחוז, שלא סיפרת לנו שום דבר, ולא הראית בדל נייר אחד לבית המשפט על כמה כסף עובר בחברה הזאת, ומה היכולת למשוך מהחברה הזאת, אתה רק אומר, הנה תלוש השכר שלי, שהוא 8,000 שקל, ועכשיו, אחרי שאני שואלת אותך, אתה אומר לי, זה מה שאפשר למשוך. אבל לא הראית לנו למה זה נכון. למה אנחנו צריכים לקחת את המילה שלך?
ת: צירפתי תלוש, נתתי את התלוש שזה השכר שאני מקבל בחברה.
ש: זה השכר שאתה מושך, על פי החלטה שלך, כי אתה הבעלים של החברה.
ת: זה לא רק החלטה שלי.
ש: זה לא, יש עוד מישהו שמקבל החלטות בחברה הזאת?
ת: מה זה, קודם כל, יש צוואה, שלחנו גם את הנושא של הצוואה, זה חברה שאני ירשתי אותה ואני רק מנהל אותה.
ש: מה הקשר בין,
ת: אני מקבל בעבור הניהול,
ש: בצוואה נקבע השכר שלך? אני לא ראיתי שבצוואה נקבע השכר שלך.
ת: בצוואה נקבע השכר שלי. סליחה.
ש: אז למה אתה מספר לנו פה סיפורים, עוד פעם אתה חוזר על הסיפור הזה שהחברה הזאת היא לא שלך, למרות שהיא כן שלך. בעצם אתה רק מנהל.
ת: בסדר, היא שלי. היא שלי, אוקי? היא לא שלי, עם כל הכבוד.
ש: היא שלי, היא לא שלי.
ת: וזה השכר שאני יכול למשוך ממנה, וזה השכר שאני משתכר ממנה בחברה.
ש: ואני אומרת שכל הדיווחים שלך הם בעצם, אתה יודע איזה מטרה אתה רוצה להשיג, אתה יודע איך אתה רוצה שזה יראה בסוף, וככה זה נראה.
ת: אם הייתי רוצה להשיג איזה מטרה, את רואה את הנתונים משנת 19, את רואה מ-20, שנכנסנו לקורונה ואת רואה ב-2021.
ש: ואני רואה שב-2020, לפי הדוח השנתי שלך, בסופו של דבר, ההכנסות שלך לא ירדו בהשוואה ל-2019.
ת: בוודאי. לא ירדו בהשוואה ל-19 כי המענקי קורונה כיסו את זה. עדיין אנחנו אמורים להשיב אותם ביוני 23, יוני 22.” (ההדגשות בקו – הוספו)
(ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 53 שו’ 11–35 וגם עמ’ 54 שו’ 1-29)
האיש אישר בחקירתו כי לא צירף כרטיס אישי בחברה שלו, אשר יכולים להעיד על הכנסתו (ראו פרוטוקול מיום 3.4.22 עמ’ 56 שו’ 11-24).
בסיכומי האם, שב וחזר ב”כ כי האב לא צירף אסמכתאות בגין כלל מקורות הכנסותיו הן מעיסוקו כעו”ד והן בעל מניות בחברה שירש מאביו.
כעולה מחקירתו שצוטטה לעיל האב לא צירף מלוא האסמכתאות כפי שנדרש בדין להוכחת הכנסותיו. האב לא צירף דפי חשבון של החברה שירש מאביו וגם לא מעסקו כעו”ד. כל שצירף הוא דו”ח רווח והפסד לשנים 2019-2021.
כעולה משומת 2020 (נספח יח’ לתצהיר עדות ראשית) הכנסתו נטו לחודש של האב עומד ע”ס 12,401 ₪. עיון בנספח כ’ לתצהיר עדות ראשית של האב, חישוב מס יחיד לשנת המס 2021, שכרו נטו של האב עומד ע”ס 13,470 ₪.
בחינת תלושי המשכורת של האב והכנסותיו ממקורות נוספים במהלך השנים 2020-2021 אשר צורפו ועריכת ממוצע על ידי בית המשפט מעלה כי השתכרותו של האב הינה בממוצע חודשי: 12,935 ₪ נטו.
לאחר בחינת מכלול הנתונים, אלו שצורפו ואלו שלא – אני קובעת כי השתכרותו הממוצע של האב הינה בסך של 15,000 ₪ נטו בחודש. האם לא הוכיחה את ההשתכרות הגבוהה לה טענה וטענותיו של האב לגבי הכנסה נמוכה יותר לא היו משכנעות דין.
האב משלם בעת הזו את תשלומי המשכנתא של דירת הצדדים בסך של 5,300 ₪. זהו מדורו וזו הוצאה יש לקחתה בחשבון. גם אם האם תרכוש את חלקו, הוא יידרש לתשלום מדור. מדובר בסכום זה הוא הוצאה מידתית.
אשר על כן, אני קובעת כי יחס ההכנסות בין ההורים ללא התחשבות במדור הוא 21% האם – 79% האב. אם אקח בחשבון כי לאם גם הוצאה עבור מדור פערי ההכנסות יהיו גבוהים עוד יותר. היום הפערים מעט נמוכים יותר מאחר ולאב יש הוצאה עבור מדור. אולם נושא זה יילקח בחשבון בעניינים הרכושיים. בתמונה הכוללת ועל מנת שהחישוב יהיה עגול אני קובעת כי הפערים הם: 20% – 80%.
חלוקת זמני שהות
בהתאם להחלטתי בתובענה בעניין הקטינים, תלה”מ 62731-04-21, מיום 10.10.21 נקבעו זמני שהות כדלקמן: הקטינים ישהו האב בימי שני כולל ללינה וביום רביעי עד לשעה 20:00 לבית האם. בנוסף, הילדים אצל האב בכל סופ”ש שני עם סיום הלימודים ביום שישי ועד ליום ראשון בבוקר.
ביום 9.6.22 הוגש תסקיר משלים אשר המלצותיו בנוגע להסדרי שהות היו כדלקמן:
תיק זה לקראת סיום ושני ההורים בעיקרו של דבר הסכימו לזמני השהות הללו. יש המתנה לעמדת האפוט’ לדין.
העולה מכאן כי זמני השהות נוטים מעט יותר לטובת האם: האב עם הקטינים בתוך 14 יום 6/14 והאם 8/14. החלוקה היא כמעט שווה (42% לאב, 57% לאם). כאשר בחגים ובחופשות החלוקה שווה. מדובר בזמני שהות רחבים שיש ליתן להם משקל.
צרכי הילדים
בכתב התביעה עתרה האם לחייב את האב במזונות הקטין XXX בסך של 5,045 ₪ לחודש ועבור הקטינה XXX בסך 5,365 ₪ לחודש כולל חלקו היחסי של האב בהוצאות החזקת הבית.
בנוסף עתרה לחייב את האב בסך של 1,600 ₪ לחודש עבור מדורו של כל אחד מהקטינים. בנוסף עתרה האם לחייב את האב במלוא ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות ע”י ביטוח הבריאותי והמשלים וכן את מלוא הוצאות החינוך.
בתצהיר עדות ראשית העמידה האם את מזונותיה של הקטינה XXX ע”ס 4,495 ₪ לחודש כאשר את מזונות הקטין XXX הותירה בסכום זהה לכתב התביעה.
הוצאות הקטינים המפורטים בסעיפים 45-46 בתצהיר עדות ראשית של האם יובאו להלן:
סוג ההוצאה
עבור הקטין XXX
עבור הקטינה XXX
כלכלה וחומרי ניקוי
850 ₪
850 ₪
ביגוד והנעלה
1,000 ₪
1,000 ₪
טלפון סלולרי
40 ₪
40 ₪
שיעורים פרטיים /חוג
720 ₪
220 ₪ (חוג)
ספרים, משחקים
150 ₪
150 ₪
בילויים, אוכל בחוץ
400 ₪
400 ₪
מתנות לחברים, מסיבת יום הולדת ואירועים
100 ₪
100 ₪
הוצאות רפואיות שוטפות למעט ביטוח
30 ₪
30 ₪
טיולים, נופש, חופשות
165 ₪
165 ₪
חלק יחסי בהוצאות החזקת הבית
650 ₪
650 ₪
חלק יחסי בהוצאות נסיעה
540 ₪
540 ₪
תשלומים לביה”ס, ועד כיתה וציוד לביה”ס
200 ₪
150 ₪
שונות והוצאות בלתי צפויות
200 ₪
200 ₪
סה”כ:
5,045 ₪
4,495 ₪
עיון בפירוט הוצאות הקטינה XXX מעלה כי האם קיזזה מסכום מזונותיה כפי שעתרה בכתב התביעה (ע”ס 5,365 ₪ ) את עלות הבייבי סיטר בסך של 700 ₪ והוסיפה עלות חוג בסך של 220 ₪.
צרכי המדור הוערכו על ידי האם בכתב התביעה בסך חודשי של 2,590 ₪.
בחינת הצרכים, ולמרות שלא נעשתה הפרדה כזו על ידי האם, מעלה כי הוצאות תלויות שהות: 2,605 לכ”א מהקטינים; הוצאות לא תלויות שהות – 2,440 ₪ XXX, 1,890 ₪ XXX.
לטענת האם לאחר עזיבת דירת הצדדים בחודש 4/2021 לבית הוריה ולאור העדר השתכרותה נאלצה להסתמך על הוריה בכל הוצאות הכרוכות בה ובקטינים שכן האב לא השתתף בהוצאות אלה. לפיכך, נאלצה לקחת הלוואה מהוריה. על פי חישוביה של אמה, גב’ —-, שתצהירה צורף, ההוצאות הנוספות בגין שהותם של האם והילדים אצלה עומד ע”ס כ – 5,000 ₪ לחודש, והחוב לאימה עומד ע”ס של כ-47,500 ₪ (ראו סעיף 49 לתצהיר עדות ראשית).
בסעיף 4 לתצהיר עדותה של העדה, גב’ —-, טענה כי מאז שבתה ונכדיה (האם והקטינים) עברו להתגורר עמה יש עליה בהוצאות החודשיות:
לטענת האב עתירת האם לפסיקת מזונות בסך של 25,123 ₪ (לא כולל הוצאות חריגות) אינה תואמת את רמת החיים וההוצאות בפועל כפי שנהגו הצדדים, ואף אינה תואמת להכנסתו הפנויה אשר נותר לבדו בדירת הצדדים ונאלץ לשלם משכנתא ע”ס כ – 5,300 ₪.
לטענת האב בכתב התביעה, רכיבי המזונות עבור שני הקטינים כפי שפורטו על ידי האם זהים והרי מדובר בגילאים שונים וצרכיהם שונים. האב מציין כי האם לא הוכיחה את צרכיהם של הקטינים אלא צירפה שלל אסמכתאות על מנת שבית המשפט יברור כל הוצאה וישייך.
בתצהיר עדות ראשית, טען האב כי אין צורך בשירותי שמרטפות לבתם XXX ומעולם לא נזקקו לכך ולאורך שנות נישואיהם הוריה שימשו כשמרטפים לילדיהם. עוד לטענת האב באשר לשיעורי העזר לקטין XXX – כי אין צורך קבוע בשיעורי עזר אלא רק לקראת מבחן. האב מכחיש את טענת האם כי המורה הפרטי לא נותן קבלות שכן יש ברשותו קבלות כפי שצורף כנספח כא’ לתצהירו.
בחקירת העדה, גב’ —, באשר לאי צירוף חשבוניות השוואה עבור הוצאות המחייה שלה ושל בעלה אל מול חשבוניות הוצאות כאשר האם והילדים עברו להתגורר עמם, לא היה לה הסבר מניח את הדעת:
“ש: תגידי לי, איך אני יכול לדעת, מתוך הסכום של הממוצע החודשי שלך, שהבאת לנו חשבוניות שאי אפשר לראות בהן כלום, איך אני יכול לדעת מה שלכם, מה של XXX, מה של הילדים?
ת: אפשר לראות את ההפרש.
ש: איך אני יכול לראות, אני שאלתי,
ת: ואני הבאתי חשבוניות לפני, לפני אפריל כשהם הגיעו אלינו, והבאתי חשבוניות של אחרי ואפשר להשוות ולראות.
[..]
ש: אתי אני חוזר ושואל את השאלה, איך אני יודע מתוך הגרף, הפתק הזה של החשבוניות, מה שלך ושל בעלך ומה של XXX ושל הילדים? אפשר להגיד אני לא יודע.
ת: אני מנסה לחשוב, אני,
[..]
ת: תראה, יש כאן הוצאות. נכון שקודם היו לנו הוצאות קטנות יותר. אני מדברת על ההפרש, בין ההוצאות הקודמות, לפני שXXX והילדים הגיעו אלינו, לבין ההוצאות שלאחר מכן. אנחנו רואים את ההפרש.
ש:תסתכלי, תסתכלי על החשבוניות שצירפת. כמה חשבוניות צירפת במה שהיה לפני?
[…]
העדה גב’ —-: על אילו חשבוניות, בבקשה, אתה מדבר?
עו”ד יצחק הלוי: את תסתכלי, את צירפת. אי אפשר לראות בהן כלום, אבל את צירפת. תגידי לי איזה, כמה חשבוניות השוואה צירפת? כמה חשבוניות השוואה צירפת,
ת: כל החשבוניות,
ש: רגע, אבל לא גמרתי לשאול. תסתכלי בתדפיסים שצירפת, תגידי לי כמה חשבוניות השוואה צירפת בשביל להראות מה היה לפני ומה היה אחרי, ותגידי לי לאיזה חודשים.
ת: לא זוכרת, אני עשיתי את זה די מזמן.
ש: יש לך את זה, יש לך את זה מול עיניך. תגידי לי מה שאת רואה.
ת: אני רואה כאן חשבוניות שאחרי.
ש: למתי?
ת: של יוני.
ש: איזה יוני?
ת: 21.
ש: יוני 21 היא כבר גרה. שאלתי איפה החשבוניות ההשוואה.
ת: אני מסרתי.
ש: מה?
ת: אני מסרתי את כל החשבוניות לפני ואחרי. כל מה שהיה ברשותי. ” (ההדגשות בקו – הוספו. (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2021, עמ’ 10 שו’ 6-34 וגם עמ’ 11 שו’ 1-14)
בהמשך חקירת העדה, אישרה גב’ — את הוצאות המזון שלה ושל בעלה בטרם מעבר האם והילדים לביתם ע”ס 634 ₪ בחודש כפי שהוערכו על ידה בתצהירה:
“ש: אז אני אומר לך שאין חשבוניות השוואה. [..] אני אומר לך עוד דבר, את ובעלך, לא יכול להיות בעולם, שבעבור כל הוצאות החזקת הבית שלכם, כל הוצאות המזון שלכם והוצאות בגין חומרי ניקוי ובגין כל צרכי הבית, עמדו על 634 שקל לחודש. יכול להיות או לא יכול להיות?
ת: יכול להיות.
ש: באמת?
ת: כן.
ש: תסבירי לי איך?
ת: מה זאת אומרת איך? אנחנו עד חמש,
ש: את מבשלת? את מבשלת? אנחנו רואים, את מבשלת הרבה.
ת: נכון, כל יום.
ש: נכון. לצורך הבישולים שלך את קונה מוצרים?
ת: כן.
ש: את מנקה את הבית?
ת: כן.
ש: את קונה אבקות כביסה, חומרי ניקוי,
ת: כן.
ש: ואת רוצה להגיד לי שכל אלה מגיעים ל,
כב’ הש’ סנונית פורר: 600.
עו”ד יצחק הלוי: ל-634 שקל לחודש?
העדה גב’ —: כן.
ש: כן?
ת: כן.
ש: את רוצה לחשוב עוד פעם?
ת: זה נראה לך נמוך או גבוה? אני לא מבינה.
ש: זה נראה לי נמוך באופן הזוי.
ת: אני הגשתי את ההוצאות על פי מה שיש לי. אני לא המצאתי את הדברים.
ש: אה, לא המצאת?
ת: לא.
ש: אז בואי תראי לי,
ת: לא. ממש לא המצאתי.
ש: אז אני, אבל סיכמנו שלא הגשת שום חשבוניות השוואה.
ת: אני הגשתי, אני לא רואה את זה פה.
ש: את לא רואה את זה פה. אבל כשהגשת, הגשת לחודש אחד, או הגשת ל-10 חודשים אחורה?
ת: תשמע, לא היה ברשותי 10 חודשים אחורה, אני לא כל חשבונית שומרת, אבל חשבוניות שמגיעות אלי, כן. חוץ מהקניות שאני לא, בדרך כלל אני לא שומרת, במקרה היה לי,
ש: אז עכשיו אמרת את האמת, לא כל החשבוניות אני שומרת.
ת: נכון.
ש: יופי, אז ה-634 שקל האלה, יכול להיות שהם תולדה של רק אותן חשבוניות ששמרת?
ת: לפני.
ש: נכון?
ת: כן. ” (ההדגשות – הוספו בקו).
(ראו פרוטוקול מיום 3.4.22, עמ’ 11 שו’ 15-35 וגם עמ’ 12 שו’ 1-25)
גם בהמשך חקירת העדה, גב’ —, תשובותיה באשר לתוספת בכלל הוצאות הבית, כגון: מזון, פארם, תשלומי חשבונות וביגוד לילדים, לא היו מניחות את הדעת, שכן לא ברור כיצד זוג מתקיים מסך של 634 ₪ להוצאות מזון לחודש שלם (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022, עמ’ 12 שו’ 26-35, עמ’ 13 שו’ 1-35, עמ’ 14 שו’ 1-2).
לעדה, גב’ —, לא היה כל מענה/פירוט באשר להצטברות החוב של האם כלפיהם בסך של 47,500 ₪ וגם לא נחתם הסכם הלוואה בסכום זה אלא בסכום של 20,310 ₪ (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 14, שו’ 3-35, עמ’ 15 שו’ 1-33 וגם עמ’ 16 שו’ 1-35).
כעולה מחקירת העדה, גב’ —, אין מספיק אסמכתאות באשר לתוספת הוצאות עבור צרכי הקטינים, לא צורפו מספיק אסמכתאות בגין הוצאות טרם מעבר הקטינים והאם על מנת שניתן יהיה להשוות מהו סכום התוספת בגין הוצאות צרכי הקטינים.
האם אישרה בחקירתה כי במהלך חיי הנישואין הצדדים טסו לחו”ל רק פעם אחת (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 שו’ 8-16). עוד אישרה האם בחקירתה כי לא טסו עם הילדים לחו”ל, אלא רק לאילת במהלך חופשת קיץ (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 שו’ 17-35 ).
האם אישרה בחקירתה כי לבן XXX היה חוג אחד ולא שניים במקביל:
“ש: חוגים, לXXX נכון שהיה חוג שחייה וקרוספיט ולא, ולא באופן מקביל.
ת: לא באופן מקביל.
ש: אבל היה חוג. שחייה וקרוספיט.
ת: כל פעם הוא בוחר משהו אחר.
ש: כמה עלו החוגים האלה?
ת: השחייה היה חוג מאוד מאוד יקר, שכל תחרות היינו משלמים,
ש: שאלתי כמה עלה.
[..]
ש: [..] שאלתי אותך האם לXXX, XXX, היו חוג שחיה וחוג קרוספיט ולא במקביל, אמרת נכון. שאלתי אותך כמה עלה.
ת: אני לא יודעת לדייק לך בדיוק כמה זה עלה, אני יודעת שהשחייה היה חוג מאוד מאוד יקר, אני חושבת בסביבות ה-5,000 אולי לשנה, משהו כזה. ועוד תחרויות, ומחנה אימונים.
ש: כמה זמן הוא היה בחוג השחייה?
ת: הוא היה כמה שנים.
ש: כמה שנים.
ת: כן.
ש: וקרוספיט?
ת: קרוספיט הוא היה אני חושבת כמה חודשים.
ש: כמה עלה לך הקרוספיט?
ת: אני לא זוכרת להגיד לך.
ש: את לא זוכרת. איזה עוד חוגים היה לXXX?
ת: XXX היה בהמון חוגים.
ש: איזה עוד חוגים?
ת: הוא היה (לא ברור) במדעים.
ש: כן, כמה עלה?
ת: סדר גודל של 300, משהו כזה.
ש: אוקי, הלאה.
ת: הוא היה בלגו,
ש: כמה עלה? כמה עלה?
ת: סביבות 350 שקל.
ש: אוקי. אבל אף פעם לא במקביל. לא היה לו שני חוגים בבת אחת.
ת: אני לא זוכרת להגיד לך בוודאות. כשהוא היה קטן, אולי היה לו שני חוגים. כיום, לאחרונה, לא. ”
(ההדגשות בקו – הוספו)
(פרוטוקול מיום 3.4.2022, עמ’ 28 שו’ 6-35 וגם עמ’ 29 שו’ 1-6)
עוד אישרה האם בחקירתה כי גם הקטינה XXX השתתפה בחוג אחד (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022, עמ’ 29 שו’ 7-16).
האם אף אישרה בחקירתה כי כיום אין צורך בשירותי שמטרפות לקטינים (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 36 שו’ 23-30).
בחקירתה, באשר להוצאות ביגוד עבור הבן XXX שבה וחזרה כי הייתה נוהגת לקנות לו באלפי שקלים :
עו”ד יצחק הלוי: […] תגידי לי, כמה כסף את מוציאה על ביגוד והנעלה לXXX?
“העדה גב’ XXX: היום או בעבר?
ש: בכלל. אנחנו מדברים, כשאני שואל שאלה, זה במהלך החיים המשותפים שלך עם XXX. בסדר?
ת: זה היה אלפי שקלים.
ש: אלפי שקלים?
ת: יש לי קבלות, שהייתי הולכת לנייק וקונה לXXX בגדים עם 3.5 אלף שקל.
ש: כל חודש?
ת: כמעט כל חודש, לעצמי, לילדים, לXXX, אלפי שקלים.
ש: יופי, תראי לי איפה זה, איפה יש קבלות כאלה בתצהיר שלך. תראי לי איפה יש לך קבלות כאלה בתצהיר שלך.
ת: אז זה לא צורף לתצהיר, אבל אני נתתי לעורכת הדין שלי את כל הקבלות שהיו בידי, וזאת האמת.
ש: וזאת האמת.
ת: כן.
ש: ועל עצמך כמה את מוציאה?
ת: בעבר ירדו לי אלפי שקלים, ולא הייתה לו בעיה עם זה.
ש: כמה אלפי שקלים?
ת: עשרות אלפי שקלים.
ש: עשרות אלפי שקלים.
ת: כן, בבוקר טוב, יכולתי לקנות בגדים ב-10,000 שקל בלי למצמץ.
ש: כל חודש?
ת: כל יום אני אומרת לך. כל יום, כל שבוע, תלוי כמה הוא היה מקלל אותי ומשפיל אותי, לפי זה.” (ההדגשות בקו – הוספו).
(ראו: פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 37 שו’ 2-26)
כעולה מחקירת האם, אין תימוכין לחלק מהוצאות שנטענו על ידה ועל כן אין לקבל את הנתבע על ידה.
האב נשאל בחקירתו באשר לגובה צרכי הקטינים ולא הייתה לו תשובה עניינית (ראו פרוטוקול מיום 3.4.2022 עמ’ 67 שו’ 1-23).
בסיכומיו טען ב”כ האב כי עסקינן בתביעה כספית ויש להוכיחה, דבר שלא הוכח על ידי האם.
בסיכומיה טענה ב”כ האם לאור העדר גרסת האב באשר לצרכי הקטינים הרי שיש לקבל את גרסם האם.
האם לא הפרידה בין צרכי הקטינים לצרכים תלויי שהות ולא תלויי שהות, ולא פירטה מההוצאות בפועל המשולמות על ידי כל אחד מהצדדים. עם זאת ניתן היה להוציא סכומים אלה מתוך הטבלה שצירפה. יודגש כי הרושם מחקירות הצדדים הוא כי האם – גם אם היו תמיהות לגבי העלאת הסכומים מעלה מעלה – היא שהייתה האחראית על עיקר ביצוע תשלומי הקטינים.
באותו האופן גם האב לא פירט את אופן נשיאת הנטל בהוצאות צרכי הקטינים. הוא חזר וטען כי הוצאות הקטינים כמפורט בכתב התביעה הינן מוגזמות, מופרכות ואינן תואמות לרמת החיים בה חיו כמשפחה ולפיכך עתר לקבוע כי חיוב מזונות הקטינים עפ”י יחס הסדרי השהות אל מול יחס הכנסות הצדדים תוך התחשבות ביכולת השתכרותה של האם.
אין לצפות כי ביהמ”ש יעשה את מלאכתם של הצדדים במקומם, וינסה לדלות מהעדר הפירוט והנתונים את הפרטים הנדרשים להכרעה.
עם זאת עשיתי מלאכתם של הצדדים במקומם. מטבלת הצרכים שצירפה האם עולים הנתונים הבאים שנתבעו. יאמר כבר עתה הנתונים הם על הצד הגבוה ולא הוכחו עד תום:
הוצאות תלויות שהות (כלכלה וחומרי ניקוי, בילויים ואוכל בחוץ, טיולים ונופש, חלק יחסי בהוצאות החזקת הבית, חלק יחסי בהוצאות נסיעה): 2,605 לכ”א מהקטינים.
הוצאות לא תלויות שהות (ביגוד והנעלה, נייד, שיעורים פרטיים/ חוגים, ספרים/משחקים, מתנות לחברים, ימי הולדת ואירועים, הוצאות רפואיות שוטפות, תשלומים לבי”ס, שונות והוצאות בלתי צפויות) – 2,440 ₪ XXX, 1,890 ₪ XXX.
הואיל ועסקינן בקטינים שהם מעל גיל 6 יש בהכרח לבצע ההפרדות וההבחנות הנדרשות בהתאם להלכת בע”מ 919/15.
יוער כי אף אחד מהצדדים לא פירט כדבעי אילו הוצאות מוציא בעת שהותם של הקטינים אצל כל אחד מהם. הצדדים צירפו קבלות בגין מוצרי מזון ואסמכתאות בגין הוצאות חינוך וקופ”ח.
צרכים תלויי שהות – האם תבעה סכום של 2,605 ₪ לכל קטין . בשים לב כי האם יחד עם הקטינים מתגוררת אצל הוריה, האם אינה נושאת במדור אלא רק בתוספת עבור כלכלה ותשלומי חשבונות (חשמל, מים, ארנונה וגז) וגם זה בשיעור לא ברור. אני מעריכה אותן לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם כי הוצאות הקטינים תלויי שהות –בסך של 1,500 לקטין. בהתחשב בזמני השהות ובפערי ההכנסות בין הצדדים אני מורה כי האב יישא בהוצאות תלויות שהות של כל אחד מהקטינים בסך של 400 ₪ בלבד. זאת מאחר ויש לקחת בחשבון את זמני השהות הנרחבים, ועם זאת לתת משקל לפערי ההכנסות המשמעותיים בין הצדדים.
צרכים לא תלויי שהות – האם תבעה 2,440 ₪ לXXX, 1,890 ₪ לXXX. לאחר בחינת ראיות הצדדים ועדויותיהם ואת הרכיבים השונים וכן את פערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים אני קובעת כי האב יישא בהוצאות לא תלויות שהות של XXX בסך של 1,200 ש”חובהוצאות לא תלויות שהות של XXX סך של 900 ₪.
סה”כ האב יישא עבור מזונות שוטפים של הקטינים: 1,600 ₪ לXXX, 1,300 ₪ לXXX.
מדור – בכל הנוגע למדור הואיל והאם מתגוררת יחד עם הקטינים אצל הוריה אין בשלב זה חיוב בגין רכיב המדור. לאב יש כעת הוצאה עבור משכנתא שגם היא עתידה להשתנות לאור פירוק השיתוף בדירת הצדדים. בהערכה כי לשני הצדדים יהיו הוצאות מדור ולאור פערי ההשתכרות בין הצדדים עם זאת זמני שהות רחבים, ככל שהאם תשכור דירה/ תשלם משכנתא – לא בדירת הוריה – יתווסף תשלום עבור בסך של 600 ₪ לחודש (300 ₪ לחודש לכל קטין). סכום זה נובע בעיקר מהפרשי ההשתכרות בין הצדדים ופער מסויים שנותר בזמני השהות. לקחתי בחשבון כי בצרכים תלויי זהות נכללות הוצאות אחזקת הבית.
בכל הנוגע לתחילת מועד התשלום – האם עותרת כי ייקבע חיוב רטרואקטיבי החל מיום הגשת התביעה, קרי מיום 29.4.2021. האב לא התייחס לנושא זה אך ציין בתצהיר עדות ראשית ובסיכומיו כי חיוב במזונות הקטינים צריך להיעשות בהלימה אחת עם הסדרי השהות תוך לקיחה בחשבון את פוטנציאל השתכרותה של האם.
בחנתי את החלטות העבר שניתנו לפסיקת מזונות שחלה מחודש 4/2021 וכן השתנות הפסיקה לאור שינויי זמני השהות. ועל כן אני קובעת כי עד לחודש 7/2022 (כולל) תחול ההחלטה למזונות זמניים מיום 10.10.2021 ומיום 2.8.2021. החל מחודש 8/2022 ואילך יחול האמור בפסק הדין.
ככל שיהיו התחשבנויות ומחלוקות בין הצדדים לגבי תשלומים ששולמו החל מחודש 4/2021 הם יתבררו בהוצאה לפועל. טרם פניה להוצאה לפועל מוצע לצדדים לקדם הידברות מושכלת לגבי הפערים וההפרשים, ככל שישנם.
בכל הנוגע לחלוקת ההוצאות הנוספות בין ההורים – בהתחשב במכלול נתוני ההכנסות, פערי ההכנסות, זמני השהות, תשלום המזונות לשני הקטינים ותשלום המדור – אני קובעת כי חלוקת ההוצאות עבור הוצאות רפואה חריגות תהיה בין ההורים בחלקים שווים החל מחודש 8/2022. זאת גם בהתחשב ברכיבים שנלקחו בחשבון בהוצאות שאינם תלויות שהות ובפערי ההכנסות בין הצדדים). עד למועד זה תחול ההחלטה למזונות זמניים מיום 10.10.2021.
על כן שני ההורים יישאו בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים שאינן מכוסות על ידי ביטוח בריאות, לרבות טיפול רגשי מכל סוג ואבחונים ככל שידרשו, ניתוחים, תרופות מיוחדות, משקפיים, טיפולי שיניים ואורתודנטיה, אבחונים וכו’.
בכל הנוגע להוצאות חינוך הן מגולמות במלואן במסגרת המזונות שנפסקו וצויינו בטבלת האם כנכללים גם בתביעתה השוטפת. על כן אין מקום להוספת תשלומים בגין כך החל מחודש 8/2022. עד לחודש זה תחול ההחלטה מיום 10.10.2021 ומיום 2.8.21.
בכל הנוגע לתשלומי המל”ל – בפערי ההכנסות בין ההורים אני מורה כי קצבאות הילדים יועברו לידי האם בנוסף לתשלום המזונות.
בכל הנוגע למענק הוצאות החינוך בתחילת שנה”ל הוא יחולק בין ההורים בחלקים שווים. האם תקבל לידיה את המענק ותעביר מחציתו לאב.
לאור האמור, ניתנות בזה ההוראות הבאות באשר לדמי המזונות:
עד לחודש 7/2022 יחולו ההחלטות למזונות זמניים מיום 2.8.2021 ומיום 10.10.2021, לרבות לגבי מזונות שוטפים והוצאות חריגות ויחסיהן בהתאם להחלטה.
החל מחודש 8/2022 האב יישא עבור מזונות שוטפים של הקטינים: 1,600 ₪ לXXX, 1,300 ₪ לXXX לחודש.
בכל הנוגע למדור – ככל שהאם תשכור דירה/ תשלם משכנתא – לא בדירת הוריה – יתווסף תשלום עבור מדור בסך של 600 ₪ לחודש (300 ₪ לחודש לכל קטין).
(להלן יחד: “המזונות”)
תשלומי המזונות ישולמו ישירות לאם בכל 10 לחודש ומראש ועד הגיע של כל קטין לגיל י”ח שנה ו/או מועד שיסיים הלימודים בתיכון, לפי המאוחר מבין השניים. מהגיעו של כל קטין לגיל י”ח שנה ו/או מועד שיסיים הלימודים בתיכון, לפי המאוחר מבין השניים. ועד לתום תקופת השירות הצבאי הסדיר ו/או השירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על 1/3 משיעורם הקודם.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה. מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד החודש הידוע במועד בו נפסקים דמי מזונות אלה, והתחשיב ייעשה לעומת המדד היודע בעת עריכת תחשיב ההצמדה.
החל מחודש 8/2022 שני ההורים יישאו בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים שאינן מכוסות על ידי ביטוח בריאות, לרבות טיפול רגשי מכל סוג ואבחונים ככל שידרשו, ניתוחים, תרופות מיוחדות, משקפיים, טיפולי שיניים ואורתודנטיה, אבחונים וכו’.
החל מחודש 8/2022 לא יתווספו תשלומים עבור הוצאות חינוך לאור הכללתם בתשלומי המזונות. בכל הנוגע למענק הוצאות החינוך בתחילת שנה”ל הוא יחולק בין ההורים בחלקים שווים. האם תקבל לידיה את המענק ותעביר מחציתו לאב.
סכום שלא שולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.
קצבת הילדים מאת המל”ל תשולם לידי האם, בנוסף לדמי המזונות.
מזונות אישה
לאור הקביעה לגבי השתכרותה של האם אין מקום לפסיקת השלמת מזונות אישה.
שני הצדדים הפליגו בטענות מרחיקות לכת לגבי החיוב/ אי החיוב במזונות האישה.
כאשר לקחתי בחשבון כי מדובר בתקופה של 10 חודשים בלבד ממועד היציאה מבית המגורים של האם בחודש 4/2021 ועד לגירושי הצדדים בחודש 2/2022 ומאחר ולפער ההכנסות בין הצדדים ניתן מקום נרחב בפסיקת המזונות ובראיה הכוללת סברתי כי אין מקום להורות על חיוב נוסף במזונות אישה.
לא שוכנעתי גם כי האם הוכיחה דיה כי בתקופה זו היא נזקקה למזונות אישה בתנאים שנקבעו בפסיקה.
אין מקום להיכנס לדיון בטענות מרחיקות הלכת של האיש בנושא שלילת מזונות האישה. לא היה לכך מקום והדברים גם הם על ידו לא הוכחו כדבעי.
על כן העתירה למזונות אישה – נדחית.
הוצאות ההליך – לאור התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות.
המזכירות תסגור את תלה”מ 62723-04-21.
ניתן היום, ו’ אב תשפ”ב, 03 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים בהחלטה מיום 25.12.24.
