לפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
בעניין:
התובעת
א.מ ילידת 2019 קטינה
ע”י אפוטרופוס לדין עו”ד גל טורס
מ.א
ע”י ב”כ עוה”ד עדיאל ברוך
נגד
נתבעים
1. פ.מ
ע”י ב”כ עוה”ד עבד זעטוט
2. היועץ המשפטי לממשלה
פסק דין
תביעה לשינוי שם משפחתה של הקטינה, בת הצדדים.
לאחר שהונחה בפני בית המשפט המלצת עו”ס לסדרי דין לצירוף שם האם לשם משפחת הקטינה וניתנה לכך הסכמת הצדדים, נותרה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לשאלת “סדר השמות” ומקומם בשם משפחת הקטינה – האם שם משפחת האם יצורף לפני שם משפחת האב, אם לאו.
הצדדים והרקע:
התובעת והנתבע, בני זוג לשעבר, הוריה של הקטינה א.מ, ילידת 2019.
הצדדים ניהלו מערכת יחסים משך כ- 4 שנים, לא נישאו זל”ז, לאחר לידת הקטינה התגוררו בדירה ששכרה התובעת ובעת שהקטינה הייתה בת כ-5 חודשים, נפרדו.
בעת שחרור הצדדים והקטינה מבית החולים, לאחר לידת הקטינה, נכחו שני הצדדים וחתמו על המסמכים הנדרשים לשם רישום הקטינה כביתו של הנתבע ובשמה.
במקור הוגשה התביעה גם בשאלת צירוף שם משפחת האם לשם משפחת הקטינה, אם לאו – עתירה שהאב התנגד לה, אך האב הסיר התנגדותו לאחר שהוגש תסקיר עו”ס לסדרי דין נושא תאריך 20/08/2023 שהמליץ על הוספת שם משפחת האם. אשר לסדר צירוף השם, הומלץ בתסקיר לקבל עמדת האב.
על כן, כאמור לעיל נותרה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לסדר צירוף שם משפחת האם לשם משפחת הקטינה.
התובעת עתרה כי הקטינה תיקרא “א.א.מ”. נטען כי השינוי נדרש על מנת לשמור על שייכות הקטינה לשתי משפחות המוצא שלה, כחלק מזהותה והשתייכותה. עוד נטען כי שינוי שם משפחת הקטינה בשלב מוקדם זה של חייה ימנע סרבול וקשיים בשינוי שמה בעתיד ויחזק את הקשר בין הקטינה ובין אחותה מצד האם (מנישואי האם לצד ג’), בפרט כשעיקר שהות הקטינה בבית האם. האם הדגישה כי אין בכוונתה לפגוע במעמדו ההורי של הנתבע 2.
נטען כי על פי סעיף 3 לחוק השמות, התשט”ז- 1956 מאחר והצדדים לא נישאו, ברירת המחדל היא שם משפחת האם אלא אם האם רצתה כי הקטין יישא את שם משפחת האב והאב הסכים. נטען כי הוראה זו מקנה לאם זכות בחירה וזכות וטו. נטען כי על אף זכות וטו זו האם ניסתה להגיע להסכמות עם הנתבע – אך ניסיונותיה עלו בתוהו. נטען כי לאור ברירת המחדל שבסעיף 3 המעניק כאמור זכות בחירה וזכות וטו לאם, קיים ספק בדבר “נחיצות” הסכמת האב על בסיס סעיף 13 לחוק השמות, התשט”ז-1956 ואין ליתן משקל להתנגדות האב שאינה מנומקת וטובת הקטינה לקבל עמדת האם.
אשר לרקע העובדתי, נטען כי רישום שם הקטינה והורת האב, בבית החולים, האם הייתה בהליך שינוי שם משפחתה, משם משפחת אביה “ט’ לשם משפחתה אימה “א'”, ועל כן שם משפחתה האם לא צורף לשם משפחת הקטינה במעמד הרישום. עוד הוסיפה האם כי האב לקה בהתמכרות להימורים, חובות לשוק האפור, נטל חלק בניהול עסק לזנות ונהג לשתות לשוכרה, מה שגרם לפרידת הצדדים.
הנתבע הכחיש טענות התובעת כי שאלת הוספת שם משפחתה הקטינה עלה בין הצדדים בעת רישום הקטינה וטען כי בבקשת האם להוסיף את שם משפחתה לשם משפחת הקטינה הועלתה רק לאחרונה וכי בעת הרישום אבהותו ושם הקטינה הצדדים חיו יחדיו והאם הסכימה לרישום שם משפחת האב כשם משפחת הקטינה. הנתבע הדגיש כי הוא אב מעורב הנושא בצרכי הקטינה. נטען כי האב אינו סבור שטובת הקטינה להוספת שם משפחת האם, אך לאור המלצת עו”ס לסדרי דין בתסקיר נושא תאריך 20/08/2023 הוא מסכים לצירוף שם משפחת הקטינה אך כך שיוסף שני, לאחר שם משפחתו – כפי המלצת עו”ס לסדרי דין.
נטען כי האב נורמטיבי, ומשרת במילואים למעלה משנה (מלחמת חרבות ברזל) וטענות האם נועדו להכפישו. נטען כי בהסכמת הצדדים נפסק כי האם היא הורה משמורן, וכי האם נוהגת כלפיו בגסות ובהשפלה בעת מעברי זמני השהות וחרף זאת הוא מתמיד בשמירת הקשר עם הקטינה וזמני השהות.
נטען כי סירוב האב להוספת שם משפחת האם, כפי שהועלה טרם שהתקבל תסקיר עו”ס לסדרי דין, נבע מכך שלא ידוע מה שם משפחת האם שנישאה וכנראה נושאת את שם משפחת בעלה, והאם לא הבהירה מהו שם משפחתה כיום, לאחר נישואיה. האב הדגיש כי האם לא השיבה ולא התמודדה בטענותיה עם המלצת עו”ס לסדרי דין כי טובת הקטינה כי שם משפחת האב יקדם לשם משפחת האם. בית המשפט התבקש לקבוע כי שם הקטינה א.מ.א.
ב”כ היועמ”ש השאיר את שאלת סדר שמות משפחתה של הקטינה לשיקול דעת בית המשפט. בד בבד נטען כי בניגוד לעמדת התובעת, משעה שהקטינה נושאת שם משפחה מסוים, ההכרעה בשינויו היא לבית המשפט כפי הוראת סעיף 13 לחוק השמות, התשט”ז-1956 ולא לבחירת האם. נטען כי הברירה הקבועה בסעיף 3 לחוק השמות, התשט”ז-1956 הופעלה על ידי האם, עת הקטינה נרשמה, בהסכמת האב, תחת שם משפחת האב.
האפוטרופוס לדין ציינה כי לקטינה שני עולמות משפחתיים, חשובים ומשמעותיים שבחייה. נכתב כי משפחת האם היא משפחה עיקרית ומרכזית ועל כן טובתה של הקטינה כי שם משפחת אימה יצורף לשמה (כפי שהסכימו ההורים). לגבי סדר השמות, נכתב כי שם משפחת האם לאחר נישואיה הוא “א.א” כך שהשם “מ.א” דומה לו במובן זה ששם משפחת האם הוא השם השני. עוד נכתב כי הוספת שם משפחת האם שני בסדר השמות כבקשת האב נותן מקום לכך שראשית נקראה הקטינה “מ'” ולאחר מכן צורף השם “א'” . נכתב כי בכל מקרה המחלוקת בעניין סדר השמות היא רגשית ואין שוני או משמעות למיקום השם ועל כן מותירה האפוטרופוס לדין את המחלוקת לשיקול דעת בית המשפט. בשולי הדברים הפנתה האפוטרופוס לדין לדברים שנכתבו בש”ש 26087-11-18 ב.ר. נ’ מ.ל. מיום 28/08/2020.
דיון והכרעה:
סעיף 3 לחוק השמות, התשט”ז-1956 קובע (ההדגשה שלי):
“ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם.”
סעיף 3 לחוק השמות, התשט”ז-1956 כפי שצוטט לעיל, קובע את הכלל החל במקרה של הורים שאינם נשואים והחריגים לו: רצון האם והסכמת האב או היותם של הצדדים ידועים בציבור.
במקרה כאן, רלוונטי כאן החריג הראשון בלבד – שכן הצדדים לא טענו כי היו ידועים בציבור (הגם שלכאורה התשתית העובדתית החלקית שפורטה בכתבי הטענות – מצביעה על כך). היינו רצון האם והסכמת האב.
ואכן כעולה מהרישום וכפי שפורט, במעמד הרישום האם רצתה שהקטנה תישא את שם האב והאב הסכים. טענת האם כי לא נרשם גם שם משפחתה בשל הליך שינוי שמה, אין בה לשנות “מהרצון” שאכן יירשם שם האב, כפי שנרשם בפועל. בהקשר זה אעיר כי לא ברורה הטענה בדבר “הליך שינוי שם”, מה גורר אותו “הליך”? אסמכתא לא הוצגה, גם לא בדבר מועד שינוי שם משפחתה, בסמיכות ללידה?
צודקת האם בטענתה כי הוראת סעיף 3 לחוק השמות, התשט”ז-1956 מעניקה לאם זכות בחירה וזכות וטו – אלא שזכות זו פוקעת עם רישום הורות ההורים ושם ילדם. ראו ש”ש 20066-11-14 א.ק נ’ י.א מיום 23.12.2015, סעיפים 25-26 לפס”ד מיום 23/12/2015.
לאחר הרישום מעמדם של ההורים לשינוי שם משפחת ילדם הקטין שווה – וראו לעניין זה הוראת סעיף 13(ד) לחוק השמות, התשט”ז-1956 הקובעת כי הוריו של קטין רשאים לשנות את שם משפחתו באישור בית המשפט.
זאת ועוד, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעה לשינוי שמם של קטינים גם על בסיס סעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב – 1962 או 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה – 1995.
על כן טענת האם כי עומדת לה זכות הבחירה וזכות וטו – נדחית.
כעת ומשאין למי מההורים זכות עדיפה על האחר, יש לבחון מה יהא סדר השמות.
בבג”צ 693/91 ד”ר מיכל אפרת נ’ הממונה על המרשם, פ”ד מ”ז (1) 749, 770 נאמר: “שמו של אדם הוא חלק מאישיותו. הוא האני החברתי שלו. הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה. אין הוא קוד זיהוי בלבד. הוא ביטוי לאישיות, לרגש, לחובה, למסורת ולייעוד.”
אמנם פסה”ד עוסק בשם פרטי אך טובים ויפים גם בעניין שם משפחת האדם, ודאי, במקרה כאן, עת שני הצדדים מדגישים את חשיבות שמירת זהותו ושייכות הקטינה למשפחות המוצא של כל אחד מהוריה והאחאות.
חוק השמות התשט”ז-1956 אינו כולל רשימת השיקולים שעל בית משפט לשקול בעת דיון בשאלת שינוי שם משפחת קטין. אלא שברור כי אין מדובר בקביעה שרירותית, אלא בהחלטה המעוגנת בכללים סבירים שמתבקשים בנסיבות המקרה והעיקרון המרכזי המנחה הוא טובת הילד, בהווה ובעתיד. ראו 486/72 פלוני נ’ אלמונית, פ”ד כז (2) 673 ע’ 680-679; סעיף 3(1) לאמנה בדבר זכויות הילד, אמנה אליה הצטרפה ישראל ביום י”ז שבט התשנ”א 1.2.91; סעיפים 15, 17, 24 ו- 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב- 1962; בבג”ץ 5227/97 דוד נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פד”י נה (1) 453, נאמר, בין היתר:
“בסכסוך הנסוב על מעמדו של קטין, טובתו של הקטין הוא עמוד האש ועמוד הענן שיוליכונו הדרך. טובתו של הקטין הוא שיקול-על, והוא שיכריע…”
וגם;
“טובתו של ילד אינה מושג תאורטי. לעניינה נדרש בית המשפט לקביעת ממצאים שבעובדה. ממצאים אלה בית המשפט לא יוכל לקובעם – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות, וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות דעת של מומחים”
יישום שאלת טובת הקטין או הגדרת טובת הקטין משתנה ממקרה למקרה לפי נסיבותיו הקונקרטיות, צרכי הקטין והנסיבות המשפחתיות וכאמור, לשם בחינת טובתו של קטין, יכול ובית המשפט ייעזר בחוות דעת מומחים.
בפני בית המשפט מונח תסקיר עו”ס לסדרי דין נושא תאריך 20/08/2023.
התסקיר נערך לאחר פגישות עם ההורים.
אמנם, תסקיר עו”ס לסדרי דין אינו חוות דעת מומחה כהגדרתו בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל”א-1970, אך משקלו דומה. יש צורך בנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצותיו. ראו עמ”ש 55335-10-24 ק נ’ א.ק פסקה 4 לפסה”ד מיום 04/01/2025.
עו”ס לסדרי דין בתסקירה מציינת, כי במענה לשאלתה לאם מדוע פנתה בתביעתה בעת שהקטינה הייתה בת כ-3.5 שנים, הסבירה האם כי רצתה קודם לכן להסדיר את זמני השהות וכי היא רואה חשיבות בכך שהקטינה תישא את שם משפחתה שכן דבר המעיד כי האם וביתה קשורות ושייכות זו לזו וישמור על זהות הקטינה. אשר לאב צוין כי האם מנסה לנכס את הקטינה לעצמה, אינה מתייעצת עימו בנושאים הקשורים לקטינה וגם אמרה לקטינה כי האב הוא “תורם זרע”. האב ביקש כי ההחלטה תינתן לאחר שהקטינה תוכל להביע דעתה.
חלקו של התסקיר שעוסק בשאלה האם להוסיף שם משפחת האם אם לאו, לכאורה אינו רלוונטי אך יש לציין כי במסגרת שיקולי עו”ס לסדרי דין להמליץ על הוספת שם משפחת האם נכתב כי “קיימת חשיבות כי ילד ישא את שם משפחת הוריו דבר שמעיד על שייכות. זוהי (זו) טובתו ויפה שעה אחת קודם. כל זאת עוד בטרם שתגיע לגיל בה(ו) תצטרך להתמודד עם שאלות מצד החברה”. צוין כי בטענות האב לא היה נימוק שלא לקבל בקשת האם להוספת שם משפחתה לשם משפחת הקטינה והמתנה לבגרות הקטינה לשם קבלת עמדתה עלולה לגרום לה ללחצים ולמעמסה על כתפיה. אשר ליחסי ההורים נכתב כי התקשורת בין ההורים לקויה, אב חושש כי יורחק מביתו והאם “נושאת בעמדת כוח יותר ממנו”. המלצת עו”ס לסדרי דין כי :
“על מנת להגן על הקטינה ולשמר זהותו של האב שתתבטא גם בשמה, כך שבמידה ויתווסף לשמה שם אימה, לא ימחק במהלך השנים שם האב, אנו ממליצים לאפשר שינוי שמה של הקטינה כך שתקרא א.מ.א. ולא לפי בקשת האם א.א.מ”.
אמנם, המלצות עו”ס לסדרי דין הן המלצות בלבד ולבית המשפט שיקול הדעת האם לאמץ ההמלצות, כולן או חלקן אם לאו. ראו עמ”ש 707-03-17 י.ג נ’ ג.ג, מיום 30/05/2018. אך בית המשפט ייטה לאמץ את המלצות התסקיר שכן הוא נערך על ידי גורם מקצועי אובייקטיבי חיצוני – אלא אם יונחו בפניו נימוקים כבדי משקל לסתירת ההמלצות. ראו בע”מ 9358/04 פלונית נ’ פלוני, מיום 02/05/2005.
האם לא סתרה המלצת עו”ס לסדרי דין ולא הניחה תשתית לסטייה מההמלצה שבתסקיר.
אשר לעמדת הקטינה, הרי שלקטינה אך מלאו 5 שנים, על כן אין בה מידת בגרות להביע עמדתה, רצונה ורגשותיה ואין לשמוע עמדתה עובר לפסה”ד. ראו ע”א 486/72 שאוזכר לעיל; ע”א 209/54 שאיינר נ’ היועמ”ש, פד”י ט(1) 241, 251; ע”א 2266/93 פלוני קטין נ’ פלוני, פד”י מט(1) 221.
מעבר לכך, כאמור בין ההורים אין תקשורת תקינה, הקונפליקט ביניהם עצים. מדובר בהורים ביניהם פער שנים גדול, כ-20 שנים, האב גרוש 3 פעמים ויש לו ילדים נוספים, האם נישאה והיא אם לקטינה נוספת, אחות לקטינה. לאב טענות בנוגע ליחס האם כלפיו והדרתו מחיי הקטינה על ידי האם.
המורכבות המשפחתית מחייבת לנקוט באמצעים לשמירה קשר ושייכות הקטינה לכל אחד מהוריה ומשפחתה המורחבת על כל ענפיה.
שם המשפחה אינו רק תווית מזהה, אלא משקף זהות, סיפור חיים, גנטיקה, שושלת והיסטוריה משפחתית, כולל קשרים עם קרובי המשפחה הן של האב והן של האם. הקטינה היא חלק משני העולמות – הן של אביה והן של אימה.
סדר שמות המשפחה אינו מקעקע או גורע מזכותו או מחובתו של מי מההורים. הוא אינו מעיד על דבר והמחלוקת למעשה עניינה המשך מאבק בין ההורים לשם מימוש האינטרס האישי שלהם – הא ותו לא.
ישנם מקרים לא מעטים בהם אדם נקרא בשני שמות משפחה, מסיבות שונות ומקרים אלו הולכים ומתרבים. לכאורה אין “יתרון” או “חיסרון” בסדר השמות, אך כאשר קיים חשש לפגיעה במעמדו ההורי של האב והלגיטימיות ההורית שלו, כגון אמירות כי האב הוא “תורם זרע” הרי ששמירה על רצף שם פרטי ושם משפחה המוכרים כבר לקטינה – יסייעו לשמירה על קיומו של זהות אביה בחייה, כפי שהמליצה וציינה עו”ס לסדרי דין. ראו ש”ש 26087-11-18 ב.ר. נ’ מ.ל. סעיף 33(ג)-(ד) לפסה”ד מיום 28/08/2020:
“ג. סדר שמות המשפחה אינו מקעקע או גורע מזכותו או חובתו של מי מההורים. הוא אינו מעיד על דבר למעט הורים המנסים לנגח זה את זה בכל עניין ובכל נושא. על כן, הוספת שם המשפחה כשם משפחה נוסף, לטעמי, תצמצם את הקונפליקט, שכן השינוי “התודעתי” הוא אחר. לא יהא מדובר ב-“ניצחון” למול “הפסד” כפי שמבקשים ההורים כל העת בהליכים לפני, אלא תוצאה שתואמת את המציאות הקיימת לכך שההורים אינם חיים יחדיו.
ד. ישנם מקרים לא מעטים בהם אדם נקרא בשני שמותיו ברצף, אם שמות המשפחה ואם השם הפרטי – הן בדיבור שגור, וודאי במסמכים. על כן אין “יתרון” או חיסרון” בסדר השמות.”
על כן, אני מתירה הוספת שם משפחת האם “א'” כך שהקטינה תקרא “א.מ.א”
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים, לב”כ היועמ”ש ולאפוטרופוס לדין ותסגור ההליך.
ניתן היום, י”ט שבט תשפ”ה, 17 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
