לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
א. ס
ע”י ב”כ עוה”ד נעם אפשטיין
נגד
משיבה
בעניין הקטין
ד. נ
א. ס יליד 2022
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב’ השופט ניר זיתוני) בתיק תלה”מ 26271-02-24 מיום 10.6.2024, במסגרתה נפסק למבקש תשלום מזונות זמניים עבור הקטין (להלן: “התיק קמא” ו- “ההחלטה קמא” בהתאמה), והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: “הצדדים” ו- “האב” ו-“האם” בהתאמה) יהודים, נישאו זל”ז כדמו”י בשנת 2022. מנישואים אלה נולד הקטין שפרטיו בכותרת. נישואי הצדדים עלו על שרטון במהלך שנת 2023; בחודש יוני 2023 פתחה המשיבה תיק יישוב סכסוך ראשון (י”ס 58362-06-23), וביום 11.12.2023 פתחה המשיבה תיק יישוב סכסוך שני (י”ס 21142-12-23). ביום 12.2.2024 הגישה המשיבה את התובענה בתיק קמא, לחיוב המבקש במזונות ומדור הקטין.
3. ביום 9.5.2024 הגישה המשיבה בקשה למזונות זמניים בתיק קמא, במסגרתה טענה כדלקמן:
מבוקש לחייב את האב לשלם לאם בגין מזונותיו הזמניים של הקטין, סך של 4,000 ₪ לחודש ומחציות ממועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך. האם והקטין מתגוררים ביחידת אירוח אצל אביה של האם. בהתחשב במצב, אביה השכיר לאם את יחידת האירוח תמורת 3,500 ₪ לחודש, כולל ארנונה ומים. חלק הקטין בהוצאות המדור הוא 1,403 ₪.
נטען כי למבקש (כאן) עסק עצמאי בתחום … . המבקש הרוויח כ 30 אש”ח לחודש. לאור ההליכים בין הצדדים, המבקש עובד עם אביו וטוען להכנסה של 6,000 ₪ לחודש, אך זו אינה מתיישבת עם מסגרת אשראי בסך כ 60 אש”ח.
המשיבה עצמאית, שנאלצה להפסיק לעבוד כדי לטפל בקטין, שחווה בגיל מס’ חודשים אירוע בריאותי שחייב החייאה ואשפוז, וממנו נותר עם פגיעות ניכרות במצבו הפיסי והקוגניטיבי, כמתואר בכתב התביעה.
עבור הקטין משולמת קצבת ילד נכה בסך כ- 3,300 ₪ לחודש. הקטין שהה במעון שיקומי בבית חולים … תמורת 550 ₪ לחודש ולכן אינו זכאי למימון טיפולים במסגרת קופ”ח. הקטין זקוק לריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וקלינאית תקשורת בעלות חודשית כוללת של 3,500 ₪. לקטין צרכים שוטפים נוספים שעלותם 3,263 ₪ כמפורט בבקשת האם. האם משלמת מאות ₪ לחודש לקופ”ח בגין התחייבויות לטיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת עבור הקטין.
4. המבקש השיב לבקשה קמא ביום 26.5.2024, וטען כדלקמן:
אין לפסוק מזונות נוכח קצבת ילד נכה המשולמת לידי האם, והעדר מסמכים נדרשים לתמיכה בבקשה. האב טען כי הדירה שהאם שוכרת לכאורה מאביה, היא וילה יוקרתית שעלותה ללילה אחד היא לפחות 3,000 ₪. בעבר חיו הצדדים בוילה זו למשך כשנה ולא שילמו דבר לאבי המבקשת, בהסכמתו.
האם לא צירפה לתביעה או לבקשה קמא פירוט הכנסות לשנה האחרונה, פירוט תשלומי מל”ל ודפי חשבון בנק. כל שצורף זה דו”ח רווח והפסד של האם לשנת 2021, טרם הולדת הקטין. העסק שהיה לאב אינו פעיל כי לא הצליח, לכן האב בחר להיות שכיר אצל אביו ב… בהיקף של 80 שעות בחודש והוא מחפש עבודה נוספת. האב גר בבית אמו ב… . לאב בת זוג והוא נמצא הרבה בדירתה ומשתתף בהוצאות. לאב הכנסות בסך 3,500 ₪, והוצאות בסך 2,550 ₪ לא כולל החזר הלוואה בסך 1,200 ₪ לחודש, שהאב מחזיר בעזרת אביו.
עוד טען האב, כי הקטין נמצא בבי”ח שיקומי בשעות 8:00 עד 15:00 והאם יכולה לעבוד בשעות אלה, מה גם שלקטין יש הסעות למסגרת השיקומית. בבית החולים השיקומי הקטין יכול לקבל כל טיפול נדרש. היתה אפשרות שהקטין יהיה במעון רגיל ויקבל טיפולים מסובסדים, אך האם העדיפה טיפולים פרטיים והחתימה את האב על הסכמה לטיפולים שכאלה, כאשר האב הדגיש כי לא יוכל להשתתף בעלות הטיפולים. הצעות המחיר שצורפו לבקשה הוכנו לצורך ההליך, ולא מוצתה הזכאות במסגרת הציבורית.
לאב אין זמני שהות עם הקטין, אך ישנו תהליך מול עו”ס לסדרי דין.
5. ביום 26.5.2024, ניתנה החלטה בתיק קמא, במסגרתה נדחתה הבקשה למזונות זמניים, בנימוקים הבאים:
האם לא צירפה לכתב תביעתה קמא ולבקשה לפסיקת מזונות זמניים, מסמכים בסיסיים כגון ריכוז יתרות ופירוט תנועות אחרונות בחשבונות הבנק , ופירוט תשלומי גמלאות.
כמו כן מהבקשה עלה כי שהות הקטין בבית החולים השיקומי הסתיימה, והקטין שהה במעון שיקומי ב…, עד שהאם החליטה לסיים שהותו לפני כמה חודשים, ללא הסבר מצד האם. כמו כן, אין הסבר מדוע לא ניתן לשלב את הקטין במעון רגיל ולקבל את מלוא הטפולים שהקטין זקוק להם דרך קופ”ח.
עוד נקבע כי לנוכח הפערים הגדולים בין עמדות הצדדים, מועד הגשת הבקשה למזונות זמניים (כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה), וכן לנוכח תמיהות בגרסאות של שני הצדדים, יש להעדיף להמתין למועד הדיון ורק לאחר מכן לבחון האם יש מקום לתת החלטה על בסיס החומר הקיים או להורות על השלמת מסמכים (ככל שלא ניתן להביא את הצדדים להסכמה בדבר גובה המזונות הזמניים).
לנוכח הנימוקים לעיל, בקשת המזונות הזמניים נדחתה כאמור ביום 26.5.2024. בית משפט קמא הבהיר כי מצופה משני הצדדים להשלים פרטים ומסמכים עד מועד הדיון (4.6.2024) כפי שפורט בהחלטה לעיל וטענות הצד שכנגד. כן נקבע כי על האב להבהיר, כיצד ארע כי חרף חזרתו למגורים ב…, גילו הצעיר, נכונותו לעבודה פיזית והמחסור בידיים עובדות, הסכומים שהוא מקבל מאביו הם מיצוי כושר ההשתכרות שלו.
6. ביום 28.5.24 הוגש בתיק המשמורת קמא, תסקיר הכולל המלצה לה הסכימו הצדדים כי נוכח מצב הקטין, הרקע לפגיעה והנתק הארוך בין הקטין לבין האב, הקטין יפגוש את האב במרכז קשר. עוד הומלץ בתסקיר על המשך טיפולים עבור הקטין במעון השיקומי ובבית החולים …, וכן על קלינאית תקשורת ופיזיותרפיה בחודש אוגוסט. המלצות אלו קיבלו תוקף של החלטה.
7. ביום 30.5.2024 הגישו הצדדים מסמכים נוספים לתיק קמא, מהם עולה כדלקמן:
האב הגיש דו”ח רווח והפסד לשנת 2023 המלמד על רווח שנתי של 27,715 ₪, וכן מכתב של עו”ס מעון … למכון להתפתחות הילד מיום 16.5.24, ממנו עולה כי בחודש 3.24 חזר הקטין למעון יום שיקומי והוא מקבל פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. נכתב כי הקטין לא מקבל קלינאית תקשורת בשל מחסור.
האם טענה כי שכרה מאביה יחידת דיור שונה מזו שניתנה לצדדים בעבר. מדובר ביחידת אירוח חדשה המיועדת לאירוח ואינה מקבלת אורחים בשל המצב הביטחוני. האם נתנה צ’קים מחשבון יציב שמצוי בהליך הסדר ואין בו פעילות כספית, הצ’קים ניתנו ללא שם מוטב כדי שאבי האם ובנו יחליטו למי יופקד הכסף בהתאם להתחשבנות ביניהם עבור בניית היחידה. המשך שהות האם והקטין ביחידת האירוח הפריעה לסיום בנייתה והיה לא נוח לקטין, לכן האם שכרה בית קרקע ב… תמורת 3,800 ₪ והיא משלמת בנפרד ארנונה 560 ₪, חשמל 450 ₪, מים 200 ₪ וכבלים ואינטרנט 150 ₪. האם נעזרת בהוריה, אחיה וחברות.
לטענת האם, האב החל לנהל רומן תוך הצגת מצג שווא לפיו הוא גרוש. האב מבלה עם בת זוגו הגרושה ושלושת ילדיה ומשקיע בהם במקום בקטין. נטען כי האם לא יכולה לעבוד בבוקר כי הטיפולים בקטין הם בשעות הבוקר, שהן השעות הטובות לטיפול, לדברי המטפלים. לקטין בעיות שמיעה וראיה שהטיפול בהן מורכב. אף מעון רגיל לא הסכים לקלוט את הקטין, והאב מודע לכך. קופות החולים אינן מממנות כל טיפול עבור קטין השוהה במעון שיקומי ולכן האם נאלצת לפנות לשוק הפרטי. לקטין אין ביטוח פרטי ואף חברת ביטוח לא תהיה מוכנה לתת לו ביטוח פרטי אפקטיבי במצבו הנוכחי. האם טענה כי האב עובד עם אביו כדי לקבל תלוש שכר קטן ומקבל את יתרת שכרו במזומן ואיננו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
8. כפי שפורט בהחלטה קמא, ביום 4.6.2024 התקיימה ישיבת קדם משפט בתיק קמא, במסגרתה נשמעו הצדדים. האם הסבירה על מצבו המורכב של הקטין ועל כך שסכום הקצבה אינו מכסה מלוא צרכיו. האב טען כי לאחר שאיבד את עבודתו נקלע למצב כלכלי קשה, גם בשל סירוב האם לעבוד ונאלץ לפתוח קרנות פנסיה. האב טען כי כיום עובד במשרה מלאה ומרוויח 6,500 עד 6,700 ₪ ובכל זאת מחפש עבודה בה ירוויח שכר גבוה יותר. האב הסביר כי כתוצאה ממה שקרה עם הילד לא עבד כמה חודשים וקרס כלכלית. האב טען כי אביו עוזר לו ופירט את הסדרי החוב שעשה עם כל הבנקים. האב טען כי הקטין יכול לקבל מקופ”ח כל טיפול שהוא לא מקבל במסגרת המעון השיקומי. במסגרת הדיון הסכימו הצדדים על מפגש שבועי של האב עם הקטין בנוסף למפגשים במרכז קשר, וניתנה לצדדים שהות להשלים טיעונים בנוגע למזונות עד 9.6.2024.
9. ביום 9.6.2024 הגישה האם טיעון משלים. לטיעון צורף מכתב של רופאת ילדים בקופ”ח בו נכתב כי לפי המלצות בי”ח …, הקטין זקוק לפיזיותרפיה, קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק מעבר למסגרת השיקומית, שלוש פעמים בשבוע בכל מקצוע. האם טענה כי בנסיבות שכאלה יש לפסוק גם דמי טיפול.
10. ביום 10.6.2024 הגיש האב טיעון משלים, במסגרתו טען כי האם בחרה שלא לצרף פירוט תנועות בחשבונה בבנק כי יש לה מה להסתיר. מהפירוט שצורף אפשר לראות שיקים והעברות שלא ברור מהו מקורם וכפי הנראה מדובר בהעברות מהעסק. הקטין התקבל למעון שיקומי לאחר ועדת השמה והוא אמור לקבל כל הטיפולים במעון. האם באה ממשפחה אמידה ולכן מוציאה כספים על דעת עצמה מבלי שהוכחה נחיצות רפואית. האם החלה לממן טפולים רק מאז שהאב הגיש כתב הגנה בתביעת המזונות. האב מצוי לפני חדלות פירעון.
11. ביום 10.6.2024 ניתנה ההחלטה קמא. להלן חלקה האופרטיבי:
“12. השאלה הראשונה לה עלי להידרש היא מהי הכנסת הצדדים בפועל ומהו פוטנציאל ההשתכרות שלהם . בענין זה , למרות שהצדדים הגישו מסמכים נוספים והתייחסו הן להחלטת בית המשפט מיום 26.5.24 והן לטענות הצד שכנגד , נותרו תמיהות גם בעת מתן החלטה זו . באשר לאב לא ברור מדוע אינו יכול להפיק הכנסה דומה להכנסה שהיתה לו כאשר עבד ב… . יש אי התאמה בין טענות האב בדבר הכנסתו בפועל ( בדיון 6,500 עד 6,700 ₪ ) לבין המסמכים שהגיש המלמדים על הכנסה נמוכה יותר באופן משמעותי .האב עצמו ציין כי עבד גם כעצמאי וגם כשכיר בתחילת 2022 ( ע’ 3 לפרוט’ , ש’ 22 ) . עם זאת , לא אוכל להתעלם מכך שהאב נמצא זכאי לסיוע משפטי ויש לו התחייבויות רבות . על כן , אני מעריך את פוטנציאל ההשתכרות של האב בסך של 10,000 ₪ . לגבי האם , נחה דעתי כי בשלב זה נוכח אי היציבות בכל הנוגע לטיפול בקטין והראיות שהוצגו לפיהן הקטין לא מקבל במסגרת המעון השיקומי את כל הטיפולים להם הוא זקוק , אין לאם פוטנציאל השתכרות בטווח הקצר . עם זאת , מצופה כי לאחר התייצבות הטיפול בקטין , תמצה האם את פוטנציאל ההשתכרות שלה כ… , שלדבריה שלה עבדה כעצמאית והרוויחה יפה .
13. השאלה השניה לה עלי להידרש היא האם קצבת ילד נכה שמקבל הקטין מכסה את מלוא צרכיו של הקטין . לשאלה זו אני משיב בשלילה . קצבת ילד נכה אמורה לתת מענה לצרכים המיוחדים של הקטין עקב נכותו , בפרט בהיבט של מימון טיפולים רפואיים . קצבת ילד נכה אינה תחליף לדמי מזונות . במסמך שצירפה האם מאתר כל זכות נכתב כי פעוט המסודר במעון יום שיקומי מקבל במעון טיפולים התפתחותיים ( ריפוי בעיסוק , ריפוי בדיבור , פיזיותרפיה ) ע”י צוות מקצועי . טיפולים אלה ניתנים במימון קופת החולים בה מבוטח הפעוט ובאים במקום הטיפולים הניתנים בקופת החולים . עוד נכתב כי המעון יכול להציע טיפולים מעבר למה שקבוע בסל במימון ההורים . האם צירפה מכתב מרופאת ילדים בקופ”ח שבדקה את התיק הרפואי ומצאה כי הקטן זקוק לפיזיותרפיה , קלינאית תקשורת ורפוי בעיסוק שלוש פעמים בשבוע מעבר למה שהוא מקבל במסגרת השיקומית . האם הראתה תשלומים בפועל לפיזיותרפיה בסך של 275 ₪ לטיפול , 200 עד 300 ₪ לריפוי בעיסוק . על כן , אני קובע כי כדי לקבל השתתפות של האב במסגרת המחציות בעלות הטיפולים יהיה על האם להראות כי העלות היא מעבר לסכום הקצבה ורק במחצית מעלות זו ישתתף האב .
14. השאלה השלישית היא מהם צרכי הקטין . כיוון ששני הצדדים מיוצגים ע”י הסיוע המשפטי הערכת הצרכים הבסיסיים תתבצע לפי צרכים מינימליים על הצד הנמוך בסך של 1,300 ₪ . לגבי המדור , האם הראתה כי שכרה דירה תמורת 3,800 ₪ מ… ו… . ההסכם נראה מהימן והאב לא טען אחרת . מר [אביה של האם] מופיע כערב לקיום התחייבות האם לפי הסכם השכירות . האם טרם הוכיחה את הוצאות אחזקת המדור אך הסכומים שטענה להם סבירים ולא הוכחשו . על כן , אוסיף לחיוב במזונות סך של 1,548 ₪.
15. השאלה הרביעית היא האם יש הצדקה להוסיף למזונות רכיב של דמי טיפול . נוכח מסקנתי לפיה אין מקום להפחית מדמי המזונות בגין קצבת ילד נכה ונוכח ריבוי ההתחייבויות של האב , אני סבור כי לא ניתן להוסיף רכיב של דמי טיפול וזאת כדי לאפשר לאב גם לשלם את המזונות וגם לקיים את עצמו .
16. השאלה החמישית היא מהו מועד התחולה של ההחלטה . האם מבקשת לחייב ממועד פתיחת תיק ישוב הסכסוך השני , כלומר , 11.12.23 . האב טוען כי האם חזרה לצפון רק בתחילת שנת 2024 ועד אז היתה מפונה למלון בירושלים . כיוון שתביעה המזונות הוגשה רק ביום 12.2.24 וכיוון שחרף היותה מיוצגת לא הגישה האם בקשה לסעד דחוף בנושא מזונות הקטין בתיק י”ס , מצאתי לנכון לפסוק מזונות זמניים ממועד הגשת התביעה .
17. האב יישא במזונות הזמניים של הקטין בסך 2,848 ש”ח החל מ- 12.2.24וכל עשירי לחודש.
המזונות ישולמו עד ה- 10 בכל חודש לידי האם בגין החודש השוטף.
המזונות הם בנוסף לקצבת הילדים שתשולם לאם ע”י המל”ל.
סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום ויעודכן 4 פעמים בשנה.
נוסף על כך, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות של הקטין שאינן מכוסות במסגרת הביטוח הרפואי בקופ”ח ואינן מכוסות ע”י קצבת ילד נכה , וכנגד הצגת קבלות.
כמו כן , יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות החינוך של הקטין לפי דרישת המוסד החינוכי הרלוונטי .
האב יוכל לפרוס את חוב העבר ל 50 תשלומים שווים שיצטרפו לחיוב השוטף החל מחודש 7.24.
אי עמידה באחד התשלומים תבטל את הסדר הפריסה”.
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
12. להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:
א. בית משפט קמא השית על המבקש מזונות בלתי מידתיים, שעה שמדובר בקטין אחד, שמתקבלת קצבת נכות מלאה עבורו והוא משובץ למעון רב תכליתי במסגרת שיקומית. הטיפול היחידי שהקטין איננו מקבל הוא טיפול של קלינאי תקשורת, ורק לטיפול זה יש לכאורה הצדקה לחיוב בתשלום.
ב. דמי המדור בסך 1548 ₪ אינם מידתיים ביחס לדמי המזונות שנפסקו, בסך 1300 ₪ ואינם בהלימה לפסיקות הרווחות בבתי משפט לענייני משפחה. חישוב דמי המדור צריך לבוא כחלק מפסיקת המזונות ובהתייחס לכלל משאבי האב מצד אחד, ומשאבי האם מהצד השני; התחשבות זו לא נעשתה במקרה דנן. פסיקת רכיב המדור הפכה את המציאות לבלתי אפשרית עבור האב.
ג. טעה בית משפט קמא באופן בו יישם את תשלום קצבת הנכות של הקטין. כנהוג בפסיקה, ככל שנקבע כי קצבת הנכות מיועדת לצרכי הקטין בלבד, יש להפקיד את הקצבה בחשבון נפרד או לקבוע מנגנונים לשימוש בקצבה, ובית משפט קמא לא עשה כן. המכתב שצירפה המשיבה מרופאת קופ”ח הוא בבחינת מכתב “מוזמן” ולא משקף נאמנה את המתרחש בפועל; אין במכתב התייחסות להשמת הקטין במעון השיקומי ולטיפולים שמקבל בבי”ח … . במכתב מהמעון השיקומי צוין כי הקטין מקבל את כל מעטפת הטיפולים להם זקוק, למעט טיפול ריפוי בעיסוק.
ד. שגה בית המשפט קמא עת התעלם, או לכל הפחות לא הביא בחשבון, הטענה כי ישנם תקבולים לא מוסברים בחשבונה של המשיבה. כן טעה עת חייב את המבקש בדמי מדור והוצאות מדור, בסך מוגזם ולא מידתי, עבור “מדור” אליו המשיבה עדיין לא עברה.
ה. שגה בית המשפט קמא עת קבע יכולת השתכרות המבקש בסך 10,000 ₪ לחודש, למרות שהכנסותיו, המגובות באסמכתאות, עומדות על מחצית מזה. מאידך גיסא, שגה בית משפט קמא עת לא ייחס למשיבה כל הכנסה, והתעלם מטענותיו לגבי תנועות כספים לא מוסברות בחשבונה והצגה סלקטיבית שלהם.
דיון והכרעה
13. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 (להלן: “התקנות”).
להלן אנמק החלטתי.
14. ראשית, נזכיר כי עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת במזונות זמניים.
הלכה פסוקה היא לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.
ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות מזונות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית.
התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת.
בכל מקרה, החלטת מזונות זמניים אינה סופית. ככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת לעבר ולעתיד.
חרף העובדה שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.
לעניין זה ראה:
בע”מ 1078/11 פלוני נ’ פלוני (ניתן ביום 27.4.11).
בע”מ 1326/12 פלוני נ’ פלונית (ניתן ביום 28.3.12).
רמ”ש (חי’) 34826-10-18 פלוני נ’ אלמונית (ניתן ביום 17.10.18).
לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
15. זאת ועוד – מלשונו של סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ”ד – 1984, עולה כי ככלל לא יידונו השגות הצדדים על “החלטות אחרות” (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
16. תקנה 150 לתקנות קובעת כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות עם סיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.
17. בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט (שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשת בפני בית המשפט העליון, אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52(ב) לחוק, בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על “החלטה אחרת” רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ, על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו.
18. מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי; מקרים נדירים בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, באופן שנפתח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין.
ראו לעניין זה:
רע”א 6523/19 פלוני נ’ מגדל חברה לביטוח בע”מ, פסקה 14 (3.2.20) – (אמנם החלטה זאת מתייחסת לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, אך ניתן להשליך ממנה על סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, ועמדנו לעיל על דמיון הוראות שני הסעיפים הנ”ל).
רמ”ש (ת”א) 14272-05-17 י.ש נ’ כ.ש (החלטתו של כב’ השופט שוחט מיום 29/6/17, ובה מסוכמת ההלכה בנדון עם אסמכתאות נוספות).
רמ”ש (חי’) 59194-10-18 פלונית נ’ אלמוני (21.11.2018).
19. בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה נפסקו מזונות זמניים עבור הקטין, לרבות מדור והוצאות מדור, יש טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.
סכום המזונות שהושת על המבקש עבור הקטין (כבן שנה ו-10 חודשים) הוא סביר, וקשה להתערב בו בשלב זה, טרם בירור לעומק של הכנסות הצדדים, השימוש בקצבת הנכות לטיפולי הקטין ופרטים נוספים.
במצב דברים זה לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מדחיית בקשתו קמא.
20. בקשת רשות הערעור דנן הוגשה לאחר שהמבקש טען, וכך נימק הבקשה דנן, כי נפלו טעויות בהחלטה קמא. סבורני כי אין מקום לקבל טענה זו, לפחות לא בשלב זה של ההליך קמא, ואפרט.
המבקש למעשה מלין כי בית משפט קמא לא התעמק בנתונים הכלכליים של הצדדים והוא מפנה את רוב טענותיו כלפי הקביעות לגבי יכולת ההשתכרות שלו וקשייו הכלכליים שלא נלקחו בחשבון, ומנגד טען כי למשיבה הכנסות לא מוסברות וכן תמונה לא ברורה באשר להוצאותיה עבור מגורים והשימוש שהיא עושה בכספי קצבת הנכות של הקטין.
עם זאת, עיון בתיק קמא וכן בקביעות ההחלטה קמא מלמדים, כי המשיבה טענה כי למבקש קיימות הכנסות נוספות שאינן מדווחות ולא באות לידי ביטוי בדוחות שהגיש. לפיכך, קיימת טענה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו קשה כפי שטען (סעיף 8 להחלטה קמא).
21. אני סבור כי מקומן של הטענות לעיל (הן של המבקש והן של המשיבה), בכל הקשור ליכולת השתכרות מי מהצדדים, וקיומן או היעדרן של הכנסות שונות, להתברר לעומקן במסגרת הליך הוכחות והבאת ראיות, חקירת הצדדים ועדים, אשר יקבע בתיק קמא. אין מקום במסגרת הליך פסיקת מזונות זמניים, אשר הוא מהיר ונשען על תמונה חלקית בלבד, להכריע כבר ולקבוע מסמרות בכל הקשור להכנסות הצדדים ויכולת השתכרותם; נפנה לדברנו בסעיף 14 לעיל ולנימוקים שם.
22. כמו כן ובכל הקשור לטענות המבקש שהובאו בהרחבה בבקשת רשות הערעור דנן, באשר לשימוש שהאם עושה (או לא עושה) בכספי קצבת הנכות של הקטין, מדובר בטענות רציניות המצריכות בירור בהליך הוכחות מסודר ומגובה באסמכתאות.
23. לאור האמור לעיל, ניכר כי בית משפט קמא שקל שיקולים רלוונטיים עת פסק את המזונות הזמניים, תוך ראיית התמונה הרחבה, ככל האפשר בנסיבות התיק קמא והצדדים, שחלקיו עדיין לא התבררו עד תומם בשלב זה של הדיון. כאמור לעיל, מדובר בהחלטה זמנית בלבד, שאינה סופית ומועדת לשינוי.
עוד נזכיר, כי החלטת מזונות זמניים היא כספית במהותה, וככזו היא הפיכה. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות ו/או לאחר שמיעת ראיות כי נפלה טעות בקביעת גובה המזונות, ניתן יהיה לתקן זאת על ידי שינוי הסכומים לעבר לעתיד.
סוף דבר
24. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
25. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, י’ תמוז תשפ”ד, 16 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
