לפני
כבוד השופט סארי ג’יוסי
המבקשת
ק’
ע”י ב”כ עו”ד מרולה עבוד
נגד
המשיב
ס’
ע”י ב”כ עו”ד כריסטינה קופטי
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת ל. זרבל-קדשאי) מיום 7.6.2024 בתלה”מ 34741-09-22, במסגרתה נפסקו מזונות זמניים בסך של 1,000 ₪ עבור בנם הקטין של הצדדים, יליד 2015, אך לא נפסקו מזונות עבור אחותו…….., כאשר האב המשיב חויב לשלם את המזונות הזמניים לידי המבקשת, אמם של הקטינים, עמה הם שוהים מרבית הזמן ונפגשים עם אביהם במרכז קשר.
ההורים, בני זוג לשעבר, נוצרים בדתם, כאשר לכל אחד מהם ילד מנישואין קודמים (למשיב ילד כבן …., ואילו למבקשת ילדה המתגוררת עמה).
עוד למען שלמות התמונה יצוין כי הקטינים ידעו שינויים מרחיקי לכת בעבר, עת תחילה הפנו עורף לאמם, אולם בהמשך בשלהי שנת 2023, על רקע טענות לתקיפת הקטינים על ידי ………, עברו למשמורתה הזמנית של האם, כאשר זמני השהות עם אביהם מתקיימים במרכז קשר ובאופן מצומצם.
כך גם ראוי לציין כי הקטינה שלא נפסקו עבורה מזונות הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלת נכות, ושולמה לה ככל הנראה עד לאחרונה קצבה חודשית בסך של כ-3,300 ₪, כאשר האם קבלה גם סיוע בשכר בסך של 1,170 ₪ וכן גמלת הבטחת הכנסה בסך של 2,708 ₪.
בית משפט קמא דן בטענות שהעלו הצדדים לפניו, בחן את יכולות ההורים, נתן את דעתו להוראות הדין הדתי האישי, כאשר הוא התרשם מיכולות מצומצמות ביותר של שני ההורים וממצבם הקשה, וקבע כי הכנסות האם עולות על הכנסתו של האב, זאת מבלי לגרוע מן הספק הנוכחי לגבי שיעור הכנסתו. קביעות אלה התקבלו לאחר שבית משפט קמא ציין כי הכנסת האם מורכבת מגמלת הבטחת הכנסה בסך של 2,708 ₪, קצבת ילד נכה בסך 1,771, קצבת נכות עבור הקטינה בסך כ- 3,300 ₪ וסיוע בשכ”ד בסך של 1,170 ₪ ובסך הכל 8,900 ₪.
עוד ציין בית משפט קמא את מצבו הבריאותי והתעסוקתי של המשיב אשר מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה ואשר עבר לטענתו בתקופה האחרונה ניתוח בגבו.
המבקשת לא השלימה עם החלטת בית משפט קמא והגישה את בקשת רשות הערעור המונחת לפני, כאשר לדידה שגה בית משפט קמא עת פסק מזונות נמוכים עבור הקטין הנופלים מהסכום המינימלי כדי סיפוק צרכיו ההכרחיים, התעלם מדמי המדור שיש לפסוק עבורו בעוד שעבור הקטינה לא פסק דבר. בהקשר זה טוענת המבקשת כי קצבת הנכות של הקטינה הופחתה לאחרונה לכדי 1,700 ₪ לחודש, וכי ממילא הקצבה לא נועדה כדי לספק את אותם צרכים הכרחיים אלא אותם צרכים מיוחדים בעקבות נכותה וכי גם בהקשר של הקטינה לא נפסקו מזונות בגין מדור.
בקשת רשות הערעור מעלה נימוקים נוספים שלא מצאתי להתעכב עליהם כשמנגד טען המשיב כי דין הבקשה דחייה, משלא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא, והוא שב והדגיש את מצבו הבריאותי הקשה, העדר הכנסה וכי הוא מתקיים בדוחק עת מגדל את בנו הנוסף מנישואיו הקודמים.
גם כאן לא מצאתי להתעכב על יתר הנימוקים שהעלה המשיב בתשובתו במסגרתה עתר לדחיית הבקשה.
כאמור המשיב התבקש להגיש תשובה ובהמשך זומנו הצדדים לדיון שהתקיים לפני היום.
מהלך הדיון אפשרתי לצדדים להשלים בתמציתיות את טיעוניהם.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הקשה להידחות, לצד ההערות הבאות:
א. יש ממש בטענת המבקשת לפיה הקצבה החודשית של הקטינה הופחתה וכי זו לא נועדה כדי להחליף את זכאותה למזונות מהוריה. כפי שהבעתי את עמדתי בעבר, קצבה מסוג זה נועדה בראש ובראשונה כדי לממן את הצרכים המיוחדים של הקטין בעקבות נכותו. אפנה ל-עמ”ש 11101-12-17 ב. נ’ ב. (20.11.2018).
ב. הגם שבית משפט קמא היה ער לעובדה כי גידול הילדים מוטל על האישה בלבד, נראה כי היה מקום לתת לכך ביטוי במסגרת פסיקת מזונות, גם אם מינימליים ומצומצמים ביותר עבור הקטינה, אולם זאת בשים לב לנתונים הנוספים שהתבררו לפני.
ג. המשיב מתגורר בבית הוריו המנוחים, והוא אישר כי הוא היורש הבלעדי בהיותו………. בית זה מספק לו קורת גג ללא שהוא נושא בהוצאה כלשהי להבדיל מהמבקשת המגדלת את הקטינים ומשלמת דמי שכירות. יש לתת את הדעת במסגרת פסיקת מזונות גם לרכוש – בית רחב מימדים, הגם שהמבקש נמנע עד כה, מטעמים השמורים עמו, מלהוציא צו ירושה אחר הוריו.
ד. במסגרת הדיון הסכימו הצדדים, כי יינתן צו המופנה למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת מידע מלא שיוגש במסגרת תעודת עובד ציבור בדבר קצבאות המשולמות הן עבור הילדים והן עבור ההורים, לרבות תביעות שהגישו לשם קבלת הטבות או קצבאות. דומה כי במקרה זה מן הראוי כי הנתונים המלאים מהמוסד לביטוח לאומי יונחו לפני בית משפט קמא על מנת שפסיקת המזונות, גם אם זמניים הם, תיעשה לאחר שיתקבל מלוא המידע הרלבנטי.
בכפוף לכל האמור לעיל, עת משוכנע אני כי בית משפט קמא היה עתיד ממילא לשוב ולהידרש לשאלת המזונות הזמניים במועד קרוב יחסית, ובשים לב לנתונים ומידע נוסף שיתקבלו בהמשך, לא שוכנעתי כי קמה בשלב זה עילת התערבות של ערכאת הערעור בהחלטה קמא.
בנסיבות דנן, בקשת רשות הערעור נדחית, זאת לצד ההערות שפורטו מעלה.
אין צו להוצאות.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, י”ב חשוון תשפ”ה, 13 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.