לפני
כבוד השופט סארי ג’יוסי
המבקש
ח’
ע”י ב”כ עוה”ד פ. ג’ראיסי
נגד
המשיבה
ה’
ע”י ב”כ עוה”ד ד. שוורץ
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב’ השופטת מאיה לוי) מיום 10.7.24 בתלה”מ 69529-05-24 במסגרתה חויב המבקש במזונותיה הזמניים של בתו הקטינה ילידת 2019 בסך של 1,800 ₪ לחודש.
הצדדים, בני זוג לשעבר ולהם ילדה משותפת, אשר שוהה זמן שווה אצל כל אחד מהם.
שני הצדדים לא ציינו בכתבי הטענות שהניחו לפני בית משפט קמא את השתייכותם הדתית, על אף חובתם לעשות כן, בין היתר כמתחייב בהרצאות הפרטים שיש להגיש בצוותא עם כתבי הטענות.
המבקש, אביה של הקטינה, לא השלים עם החלטת בית משפט קמא והגיש את בקשתו זו אשר במסגרתה טען כי שגה בית משפט קמא בקביעת גובה המזונות, כי זו נעשתה תוך התעלמות מחלוקת הזמן ההורי השווה ואף בסטיה מקביעות קודמות שלו לרבות מההלכה המחייבת בהתאם לבע”מ 919/15.
לא בכך מסתכמות טענות המבקש, אולם אלה עיקרן, כאשר מנגד טוענת המשיבה כי לא נפלה שגגה בהחלטה וכי בהתאם להלכה הנוהגת, בית משפט שלערעור לא יתערב בהחלטות מסוג זה.
מאחר והחלטת בית משפט קמא שותקת ביחס להשתייכותם הדתית של הצדדים, כך גם כתבי הטענות שהגישו, בקשתי את התייחסותם המפורשת לכך. בתשובה ציינו כי שניהם מוסלמים ואף צורף חוזה נישואין בהתאם.
בעקבות כך נתבקשו הצדדים להודיע האם לא מן הראוי כי שיעור המזונות ייבחן מחדש על ידי בית משפט קמא בהתאם לאסמכתאות עדכניות שיוגשו ובהינתן הדין האישי החל עליהם והוראות הדין המחייבות כי המזונות יקבעו על פיו.
המשיבה הודיעה על הסכמתה לכך ואילו המבקש שב וטען כי החלטת בית משפט קמא היא בלתי סבירה ואינה מאוזנת, אף שהוצגו לפניו כלל האסמכתאות הרלבנטיות של הצדדים, וכי יסכים שבית משפט קמא יעיין מחדש בהחלטתו תוך שמירה על זכותו לחדש את בקשת רשות הערעור.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונתתי את דעתי לאמור בהחלטת בית משפט קמא, לגובה המזונות שנפסקו וליתר הנתונים, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. אמנם מצד אחד, הקטינה שוהה על פי הנטען זמן שווה אצל כל אחד מההורים, דבר אשר אמור להשליך על גובה המזונות שעל האב לשלם במסגרת חבותו במזונותיה, אולם לצד זאת וכמתחייב מהוראות הדין האישי החל על הצדדים, אין להתחשב בהכנסותיה של האישה, ומדובר בחיוב כמעט אבסולוטי המוטל על האב.
אי לכך, לא שוכנעתי בשלב זה כי קמה עילת התערבות בהחלטת בית משפט קמא, וכי למשיב ייגרם עיוות דין במידה וההחלטה תישאר על כנה עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים בפני בית משפט קמא, במסגרתו ישוב ויידרש מחדש לסוגיית המזונות הזמניים על יסוד אסמכתאות עדכניות ותוך יישום הוראות הדין האישי.
בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות ועירבון שהופקד יוחזר לידי ב”כ המבקש עבור המבקש.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י”ג חשוון תשפ”ה, 14 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.