לפני
כבוד השופט אלעזר נחלון
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים
1. פלוני
2. פלוני
החלטה- נוסח מותר לפרסום
לקראת שמיעת העדויות התברר כי בשל תקלה לא הוצאה בתיק תעודת חיסיון לטובת המדינה. המאשימה עתרה להאריך את המועד להוצאת תעודה זו בשבועיים, היינו עד כעשרה ימים לפני מועד הדיון הראשון (תוך שמשמעות הבקשה היא כי עד למועד המוארך תוכל המאשימה להימנע מלהעביר לנאשמים את חומר החקירה שבכוונתה לחסות). הנאשמים מתנגדים לבקשה.
כידוע, עם הגשת כתב האישום עומדת לנאשמים הזכות לעיין במכלול חומר החקירה, אלא אם קיימת לכך מניעה על פי דין, כגון חיסיון. בהעדר חסיון ובהעדר טענה רלוונטית אחרת, על המאשימה להעביר את חומר החקירה לעיון הנאשמים מיד עם הגשת כתב האישום.
הדרך לחסות חומר לטובת המדינה או לטובת הציבור היא באמצעות תעודת חיסיון (ראו סעיפים 45-44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971). לפיכך, אם מבקשת המאשימה להימנע מלהעביר לנאשמים חומר חקירה מטעמים אלה, עליה להיערך להוצאת תעודת חיסיון מבעוד מועד (ראו בש”פ 687/96 גיל נ’ מדינת ישראל, פ”ד נג(3) 804 (1999)), או לכל הפחות לבקש להאריך את המועד להוצאת התעודה תוך הימנעות מהעברת החומר בינתיים (ראו שם לרבות עמדת כבוד השופט י’ קדמי, וכן בש”פ 5381/14 גרנביץ נ’ מדינת ישראל (19.8.2014)).
בהחלטה בבקשה מעין זו יש לאזן בין עניינים שונים. מחד גיסא, עומדת זכות הנאשם לחירות, הנפגעת כאשר ההליך מתארך בעוד שבינתיים המגבלות על חירותו נמשכות. כמו כן כאשר הנאשם מעוניין בסיום מהיר של ההליך, על מנת למתן את ההשלכות של עצם קיומו, נפגע גם עניינו זה. נפגע גם האינטרס הציבורי בקידום ההליך במהירות האפשרית. מאידך גיסא, עומד האינטרס הציבורי הפוטנציאלי בחיסיון החומר שמבוקש לחסות, אשר ייפגע אם המאשימה תידרש להעביר את החומר ללא בקרה. כמו כן עלול להיפגע גם האינטרס הציבורי בבירור האשמה, אם המאשימה תחליט לחזור בה מכתב האישום כדי להימנע מהעברת החומר.
במסגרת האיזון יש ליתן משקל, בין היתר, לפרק הזמן שחלף מאז הגשת כתב האישום, למגבלות על חירות הנאשם, לאינטרס הציבורי בניהול ההליך, לאינטרס בחיסיון החומר (ככל שניתן ללמוד עליו), להיקפו ולמהותו של חומר הראיות, להשלכת הבקשה על התמשכות ההליך, וכן לטעמים שבעטיים תעודת החיסיון טרם הוצאה (ראו והשוו בש”פ 5381/14 הנזכר; בש”פ 6453/10 עמר נ’ מדינת ישראל, פיסקה 9 (12.9.2010)).
במקרה שכאן, הוצאה תעודת חיסיון לטובת הציבור, אולם בשל תקלה תעודת חיסיון לטובת המדינה לא הוצאה עד עתה. התקלה נתגלתה למאשימה לאחר שהנאשמים שבו וטענו בדיון האחרון שהתעודה לא הועברה להם, למרות שבתרשומות המאשימה צוין כי הועברה תעודה כזו, והבירור לימד כי תעודת חיסיון לטובת הציבור אכן הועברה אך תעודת חיסיון לטובת המדינה לא הועברה וכלל לא הוצאה. לטענת המאשימה, מקור התקלה בחילופי גברי בקרב כלל הגורמים המטפלים בהליך ובתעודת החיסיון.
מחד גיסא, מדובר בתקלה שיש להצטער על התרחשותה. כמו כן מאז הגשת כתב האישום חלפו כ-10.5 חודשים שבמהלכם הנאשמים עצורים מאחורי סורג ובריח. נאשם 2 גם טען כי הטענות בעניין התעודה החסרה הועלו כבר בשלבים קודמים של ההליך.
מאידך גיסא, נוכח מהות האישומים והיקפם, קיים אינטרס ציבורי משמעותי בניהול ההליך. כמו כן הדעת נותנת שקיים גם אינטרס ציבורי משמעותי לתת למאשימה הזדמנות לחסות חומר שלטעמה גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה. עוד יצוין כי לא נראה שהארכת המועד תביא לעיכוב משמעותי בבירור ההליך, שכן לעת הזו הדיון הראשון בו קבוע ביום 30.1.25 והדיון השני קבוע ליום 19.3.25.
בנסיבות אלה, הבקשה מתקבלת, וניתן יהיה שלא לגלות את החומר שמבוקש לחסותו כל עוד תעודת החיסיון תוצא עד ליום 20.1.25. יש לצפות כי לא תוגשנה בקשות נוספות.
ברי כי אם תוצא תעודה, ולאחר מכן ינקטו הנאשמים הליכים שמכוחם יועבר להם חומר חקירה נוסף, הם יוכלו לבקש להשלים חקירות של עדים בעניינים הקשורים לאותו חומר. אם תוגשנה בקשות כאלה הן תידונה לגופן.
ניתן יהיה להתייחס עד ליום 14.1.25 לאפשרות שההחלטה תפורסם בנוסחה דלעיל ותוך השמטת שמות הנאשמים. העדר התייחסות במועד יתפרש כהסכמה.
ניתנה היום, ט’ טבת תשפ”ה, 09 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.