.1
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
לפני
כבוד השופטת נועה גרוסמן
תובע/מבקש
מאיר יזדי
ע”י ב”כ עוייד תום שנפ
נגד
נתבעת/משיבה
פועלי תל אביב אחזקות בע”מ
ע”י ב”כ עו”ד אלי שמעון
העניין שלפני :
פסק דין
לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו-2006
(להלן בהתאמה: “הבקשה לאישור הסדר פשרה” ו-“חוק תובענות ייצוגיות”).
טענות הצדדים נושא בקשת האישור – וקבלתה:
התובע הייצוגי מר מאיר יזדי (להלן: “התובע”), הגיש נגד הנתבעת, פועלי תל אביב
אחזקות בע”מ (להלן: “הנתבעת”), אשר עוסקת בניהול מועדון הכדורגל הפועל תל אביב
(להלן: “הקבוצה”), בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: “בקשת האישור”), שעניינה
בטענות להפרות של הוראות שונות בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”יב-1982
(להלן: “חוק התקשורת”).
בתמצית ייאמר, כי בקשת האישור עוסקת בשתי הודעות שנשלחו על ידי הנתבעת למספרי
טלפונים של מנויי משחקי הקבוצה (לכל הפחות), וביניהם התובע.
הודעה אחת נשלחה ביום 5.8.2020 בה נכתב:
“מוכנים לזה? החולצה הרשמית לעונה 2020/21 זמינה בחנות”.
מתחת לאותו טקסט נכתבה המילה “לרכישה:”, ולאחריה צורף קישור/לינק שניתן
להקיש עליו.
1 מתוך 15
2
123
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
2
3
4
5
7
69
8
9
10
11
12
13
14
15
16
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
הודעה שנייה נשלחה ביום 16.8.2020 אשר זו לשונה:
“מחר זה קורה! האקדמיה לכדורגל של הפועל תל אביב נפתחת. יש לכם ילד
בגילאי 4-15? בואו איתי מחר (17/8) לאימון ניסיון חינם! מגרש הכדורגל וולפסון
– ימים שני ורביעי. ספורטק ת”א צפון – ימים ראשון ורביעי”.
בהמשך הודעה זו נכתב “להרשמה:” תוך שצורף קישור/לינק שניתן להקיש עליו ומספר
טלפון לצורך התקשרות.
שתי ההודעות הנייל יכונו להלן: “ההודעות”).
לטענת התובע, הנתבעת הפרה בהודעותיה את סעיפי חוק התקשורת הבאים:
סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת, שכן ההודעות שוגרו ללא קבלת הסכמת הנמען לכך;
סעיף 30א(ד)(1) לחוק התקשורת, שכן לא ניתנה לנמענים אפשרות הסרה על פי דין;
סעיף 30א(ה)(2) לחוק התקשורת, שכן הנתבעת נמנעה מלציין את שמה ואת דרכי יצירת
הקשר עמה לצורך מתן הודעת סירוב;
הנתבעת דחתה את טענות התובע וטענה כי היא פעלה על פי דין.
בין היתר טענה הנתבעת, כי אין לראות בהודעות נושא בקשת האישור ייספאם”. לשיטתה,
מדובר בהודעות לגיטימיות הנשלחות מטעם הקבוצה לאוהדיה, ובפרט למנוייה, אשר
מעוניינים בקבלתן, וכי הן נשלחות כחלק מאקט המעיד על חוזקת הקשר שבין הקבוצה
לאוהד.
הנתבעת אמנם הודתה כי מנגנון ההסרה מרשימת התפוצה אכן נשמט משתי ההודעות
הספציפיות, אך טענה כי הדבר נעשה עקב טעות פקידותית של עובדת מועדון הכדורגל,
כאשר זו הייתה הפעם היחידה שבו עשתה שימוש כלשהו במערכת לשליחת מסרונים.
הנתבעת הוסיפה וטענה בין היתר, כי התובע גם לא הצביע על נזק שנגרם לו כתוצאה
משליחת ההודעות, וכן כי הקבוצה הייצוגית אינה הומוגנית.
בקשת האישור התקבלה על ידי בהחלטתי מיום 21.1.2024 (להלן: “ההחלטה”).
במסגרת ההחלטה, מצאתי כי הוכח שקיימת למבקש עילת תביעה אישית וכי הונחה
תשתית מספקת לקיומה של הפרה מצד הנתבעת של סעיפים: 30א(ב) לחוק התקשורת,
30א(ד)(1) לחוק התקשורת ו- 30א(ה)(2) לחוק התקשורת.
17
18
19
20
21
22
23
30
31
2222222223
29
33
24
25
26
27
28
2 מתוך 15
.3
.5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
אמנם המוצרים בעלי זיקה ברורה לקבוצה, בהיותם נושאים מותג רשמי של הקבוצה, כפי
שהדגישו הצדדים בעמדתם מיום 6.11.2024, אך עדיין, ובכל הכבוד, אין מדובר בפיצוי
כספי ישיר, כפי שטענו הצדדים (שם סעיף 16).
18
19
20
21
22
.41
כב’ השופט כבוב נדרש לסוגיה זו של הסדרי שוברים” במסגרת רע”א 2398/22 שולץ נ’
הוט מובייל בע”מ (30.11.2012) (להלן: “עניין שולץ”).
נקבע שם, כי קבלת ההטבה או השירות במסגרת “הסדרי שוברים”, מחייבת על פי רוב
המשך התקשרות עם הנתבע או ביצוע פעולה אקטיבית מצד חברי הקבוצה, לצורך קבלתה.
כמו כן, עמד כב’ השופט כבוב על הקושי המובנה הגלום בהסדר שוברים בקביעה מראש של
אומדן ההטבה, וכפועל יוצא מכך את הבעייתיות לקבוע את שכר הטרחה על סמך אומדן
לא ידוע בהינתן הסדר כזה.בד בבד, הוטעם כי הסדרים כאלה הפכו נפוצים יותר ויותר
בשנים האחרונות, חרף הביקורת שנאמרה עליהם.
ראו דברי כב’ השופט כבוב בעניין שולץ, פסקאות 5-21 בפסק דינו ;
בענייננו אין חשש. גם אם לא יממוש מלוא סכום הפיצוי – היתרה תועבר לקרן. חרף זאת,
ברי כי איכותו של פיצוי בדמות של הטבה הניתנת באמצעות שובר למימוש, אינה שקולה
לפיצוי הניתן על ידי תשלום כספי ישיר.
לכך יש ליתן ביטוי, עת עולה שאלת גובה שכר הטרחה והגמול.
בתוך כך, הגישה הרווחת לפסיקת שכר טרחה מבוססת על “שיטת האחוזים” שנקבעה
במסגרת עניין רייכרט”, לפיה יש לגזור את שכר טרחתו של בא הכוח המייצג כאחוז מתוך
הסעד שניתן בפועל לחברי הקבוצה. בהתאם, נקבע כי יש לפסוק שכר טרחה בשיעורים
מדורגים יורדים, כך שביחס לסכום פשרה של עד 5 מיליון ₪, ייגזרו 25% עבור שכר טרחה;
מעל 5 מיליון ₪ ועד 10 מיליון ₪ – ייגזרו 20%; מעל 10 מיליון ₪ – 15%.
אדגיש כי בשונה מענייננו, בעניין רייכרט נקבעו המדרגות הנייל כאשר דובר שם בהסכם
פשרה שאושר בפסק דין לאחר הליכים ארוכים ומורכבים.
בעניין סופרגז שניתן בעת האחרונה, שרטט וחידד כב’ השופט גרוסקופף קווים מנחים
נוספים ליישום המדרגות שנקבעו בעניין רייכרט (שם, פסקה 50). בין היתר נקבע, כי ראוי
לראות את “מפתחיי האחוזים שנקבע בעניין רייכרט, כתקרה מקסימאלית :
“יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת
באי הכוח המייצגים, שהרי המדובר בחלוקה פנימית בין העומדים
מאחורי בקשת האישור. אומנם מדובר בהפחתה נוספת לעומת עניין
רייכרט, ואולם היא הפכה למקובלת, ומן הראוי להוסיף ולנהוג על פיה”
(פסקה שישית בסעיף 50, שם).
24
25
26
27
28
33
22222220-23
29
31
11 מתוך 15
.42
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
כאן, התבקש להעמיד את שכר הטרחה על 20% משווי הפיצוי, וכן את גובה הגמול על 5%
משווי הפיצוי. מכאן עולה, שהצדדים עותרים למעשה כי ייפסק להם שכר טרחה וגמול
בגובה התקרה המקסימלית של עניין רייכרט. זאת בנסיבות בהן אמנם מלוא שווי הפיצוי
ימומש, אך הפיצוי הניתן במסגרת ההסדר הוא על דרך של שובר ולא תשלום כספי ישיר.
בנוסף, נראה כי לא יכול להיות חולק שההליך בענייננו אינו עוסק בנושא משפטי ועובדתי
מורכב – הפרה של הוראות חוק התקשורת בגין משלוח שתי הודעות.
לפיכך, אני מוצאת כי נסיבות אלה אינן מצדיקות פסיקת שכר טרחה וגמול לפי התקרה
המקסימלית שנקבעה בעניין רייכרט.
–
לא זו אף זו בעניין סופרגז נקבע, כי כאשר מיישמים את שיטת האחוזים ביחס לסעד
הניתן לכימות כספי, למשל בי’הסדרי שוברים” (כבענייננו), הרי יש להקפיד שהדבר יעשה
על פי תחשיב כלכלי המביא בחשבון הן את אחוז המימוש בפועל של הסעד, הן את העלות
הכלכלית של מתן הסעד מבחינת הנתבע (להבדיל ממחירו לציבור), והן את התועלת
הכלכלית המופקת מהסעד על ידי מקבל ההטבה, כאשר ידוע כי כשמדובר בסעד הניתן
לכימות כספי, עשוי להיווצר פער בין עלות מתן הסעד לעוסק לבין התועלת המופקת ממנו
על ידי המקבל (ראו הפסקה השנייה שם בפסקה 50).
בענייננו, לא הונח לפני תחשיב העונה על דרישות אלה, אך גם בהעדר תחשיב, יש להניח
ברמת וודאות גבוהה כי העלות הכלכלית של המוצרים עבור הנתבעת, נמוכה ממחירם
לציבור. שהרי מחיר המוצרים הוצג בהסדר לפי עלותו לצרכן.
הצדדים עצמם ציינו בבקשה לאישור הסדר פשרה כי יש להניח שהיקף מימוש הפיצוי יהיה
גבוה (סעיף 19.3 שם), מאחר שמדובר במוצרים המזוהים עם הקבוצה וניתנים באמצעות
שובר לקהל ייעודי וספציפי בדמות אוהדי/מנויי הקבוצה – להם אינטרס ברור לממש את
ההטבה. עסקינן אם כך בפיצוי שרובו המכריע אם לא כולו – יינתן בעין ולא בהעברה
כספית ישירה לקרן (כאמור יתרתו, ככל שתהא, תועבר לפי ההסדר לקרן) .מכאן, ששוויו
הכלכלי של הפיצוי עבור הנתבעת, נמוך בהכרח משוויו הכספי כפי שהוצג.
בצד זאת, כמובן אני לוקחת בחשבון שהושקעו מאמצים בהליך. ההסדר התגבש לאחר
שהתקיימו שלושה דיונים (שניים מתוכם קדמי משפט) ולאחר שבקשת האישור התקבלה.
הצדדים טענו ביחס לגובה שכר הטרחה והגמול כי יש לקחת בחשבון גם את ההסדרה
שמביא עמו ההסדר. ברם, אני מוצאת כי אין זו הסדרה עתידית הנושאת עמה ערך מוסף
כלשהו לחברי הקבוצה. הנתבעת מתחייבת הלכה למעשה לפעול על פי דין הוראות
12 מתוך 15
.43
.44
.45
.46
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
.47
.48
התקשורת בענייננו. בכל הכבוד, התחייבות זו משקפת אך את הדבר הבסיסי שמצופה
מהנתבעת – לא להפר את חוק התקשורת. אילו היה מדובר בהסדרה עתידית המוסיפה על
החובות הקבועות בדין, ניחא. אולי אז היה מקום לזקוף אותה לזכות התובע ובא כוחו
כעילה להגדלת שכר הטרחה והגמול, אלא שלא כך בענייננו.
ראו והשוו בעניין זה: עייא 7593/21 פיינטוך נ’ אלוניאל בע”מ, פסקה 8 (9.6.2022).
מן האמור, אינה רואה ברכיב ההסדרה” כביכול הנובע מההסדר, שיקול אשר מצדיק
פסיקת שכר טרחה וגמול גבוהים יותר.
במכלול הדברים, אני רואה להפחית את גובה שכר הטרחה המוצע ולהעמידו על 15%
משווי הפיצוי, כלומר על סך של 150,000 ₪ בתוספת מע”מ.
אשר לגמול, אני רואה להפחיתו ולהעמידו על סך של 2%, כלומר על סך של 20,000 ₪.
בד בבד, אני קובעת כי ההפרש שבין סכום שכר הטרחה והגמול המוסכמים והמומלצים
(250,000 ₪) לבין סכום שכר הטרחה והגמול אותם פסקתי בפועל (170,000 ₪), אשר עומד
על 80,000 ₪, יועבר לטובת הגדלת שווי הפיצוי, כך ששוויה יעמוד על 1,080,000 ₪.
מנגנון זה של הגדלת סכום הפיצוי על חשבון סכומי שכר הטרחה או הגמול המומלצים
אושר על ידי בית המשפט העליון, שכן אינו פוגע בזכויות מי מהצדדים (בהינתן כי סכומי
שכר הטרחה והגמול הם בגדר המלצה בלבד) ואף משפר את התועלת שצמחה לקבוצה
ולציבור מן ההסדר.
(ראו: עייא 6121/21 כרמי נ’ שלמה תחבורה (2007) בע”מ, פסקה 8 (27.12.2021)).
למען שלמות התמונה, יצוין כי “אבני הדרך” לתשלום שכר הטרחה והגמול שנקבעו על ידי
הצדדים, הם סבירים ולפיכך לא מצאתי להתערב בהם.
הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה :
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222223
33
אשר לבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה, אני מקבלת את התנגדות המדינה.
מדובר בפשרה שגובשה בשלב מתקדם יחסית, לאחר שבקשת האישור התקבלה ולאחר
שהתקיימו שלושה דיונים, כולל שמיעת מצהירים ודיון בבקשת האישור. הושקעו זמן
ומשאבים משמעותיים בבירור בקשת האישור.
עלינו להקפיד כי החריג בדבר היענות לבקשות לפטור מחלקה השני של האגרה אשר מוצא
ביטוי בתקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות – לא יהפוך לכלל עצמו.
מן האמור, הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה, נדחית.
13 מתוך 15
.49
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
מן המקובץ לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, בכפוף לקביעתי לפיה ההפרש שבין סכום
שכר הטרחה והגמול המוסכמים והמומלצים (250,000 ₪) לבין סכום שכר הטרחה והגמול
אותם פסקתי בפועל (170,000 ₪), אשר עומד על 80,000 ₪, יועבר לטובת הגדלת שווי
הפיצוי לחברי הקבוצה, כך ששווי הפיצוי יעמוד על 1,080,000 ₪.
כפי שהוסכם בין הצדדים, הנתבעת תשפה את התובע על המחצית הראשונה של האגרה
ששולמה על ידו הנתבעת תישא בתשלום חלקה השני של האגרה.
להסר ספק, מובהר בזה כי הסדר הפשרה לא יהווה מעשה בית דין ביחס לחבר קבוצה
שמסר הודעת פרישה מהקבוצה ובית המשפט אישר את יציאתו מהקבוצה, כאמור בסעיף
18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.
בד בבד עם מנגנון הפיקוח שנקבע, לנוכח אורכו המצטבר האפשרי של ביצוע ההסדר, אני
מורה כי הצדדים יגישו לתיק בית המשפט הודעה משותפת בדבר התקדמות ההסדר, בעוד
שנה מהיום. הודעה זו תהיה מגובה באסמכתאות ובתצהיר מטעם גורם מוסמך בנתבעת.
הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, עיקרי הפשרה (לרבות פירוט המוצרים נושא הפיצוי
ומחירם) תפורסם כדין, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית, וכן
במקום בולט באתר האינטרנט של הנתבעת הקבוצה. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים
בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות, וכן תעשה הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות,
שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות
ייצוגיות. גודל האותיות בפרסום ההודעה השנייה לא יפחת מ-2 מילמטרים.
נוסח ההודעה הנייל יוגש לאישור בית המשפט בתוך 15 יום מהיום.
הנתבעת תישא בעלויות הפרסום.
הצדדים ימציאו העתק מפסק דין זה בצירוף ההסדר ובצירוף ההודעה לציבור למנהל בתי
המשפט, לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראות סעיפים 19(ה) ו-25(ז)
לחוק תובענות ייצוגיות.
הצדדים ישלחו העתק מההודעה לציבור ליועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להוראת תקנה
16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התשייע – 2010.
14 מתוך 15
סיכום:
.50
.51
.52
.53
.54
.55
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
.56
14 לנובמבר 2024
בנוסף, פסק הדין ונוסח מלא של ההסדר יפורסמו באתר האינטרנט של הנתבעת/הקבוצה,
כן הצדדים ישלחו עותק לכל המעוניין, באמצעות דיוור במייל שיפורסם בהודעה הנייל.
נקבע לתזכורת פנימית לצורך מעקב לראשית חודש דצמבר 2025.
המזכירות תדרוך את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י”ג חשוון תשפייה, 14 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
15 מתוך 15
נועה גרוסמן, שופטת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
3456
13
14
15
16
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
בהתאם לקביעתי, הוכח ברף הנדרש שההודעות עונות על ההגדרה של “דבר פרסומת”, לפי
סעיף 30א(א)(1) לחוק התקשורת, וכן כי הורם הנטל הנדרש להוכחת היותה של הנתבעת
“פרסם” לפי חוק התקשורת.
מצאתי כי התובע עמד בנטל הראשוני להוכחת קיומה של קבוצה, שלגביה התובענה
מעוררת שאלות משותפות מהותיות של עובדה או משפט, וכי קיימת אפשרות סבירה שהן
תוכרענה בתובענה לטובתה. בהתאם לקביעתי, הקבוצה הייצוגית כוללת לכל הפחות
מנויים של הקבוצה שקיבלו מאת הנתבעת דברי פרסומת המפרות לכאורה את הוראות
סעיף 30א לחוק התקשורת.
יחד עם האמור, ראיתי לציין, כי נראה שערכי הנזק אינם נחזים לגבוהים.
.6
.7
.8.
הצדדים הונחו לקיים הידברות על רקע ההחלטה, ולאחר משא ומתן השכילו להגיע
להסכמות אשר הביאו להגשת הבקשה שלפני.
הבקשה ועיקרי הסדר הפשרה המוצע:
.9
הצדדים הגיעו להסדר פשרה (להלן: “ההסדר”), מבלי להודות, בדבר הסדרת אופן משלוח
דברי פרסומת על ידי הנתבעת ונוסחם, וכן על מתן פיצוי בשווי של 1,000,000 ₪, אשר יינתן
על דרך של שובר זיכוי כספי למוצרים בחנות המועדון של הנתבעת (להלן: “הפיצוי”).
.10
עוד הוסכם, כי הנתבעת תשנה את האופן בו היא אוספת הסכמות למשלוח דברי פרסומת,
כך דברי פרסומת יישלחו רק למי שנתן לה הסכמה מפורשת ובכתב (לרבות באמצעים
טכנולוגיים כגון אישור דיגיטלי), בהתאם לדרישות הוראות חוק התקשורת.
בנוסף, הנתבעת התחייבה כי תקפיד על כל הדרישות הצורניות הקבועות בהוראות חוק
התקשורת, לרבות מתן אפשרות הסרה במסרון חוזר, ציון שמה ופרטי ההתקשרות עמה.
כן התחייבה הנתבעת לבצע, לא יאוחר מ- 45 ימים מהמועד הקובע, ריענון נהלים בקרב
נציגיה, והעברת הדרכה בעניין חוק התקשורת וחובות הנתבעת ו/או מי מטעמה על פיו, על
מנת לפקח על משלוח דברי הפרסומת על מנת לוודא כי לא יישלחו דברי פרסומת ללא
הדרישות הצורניות הקבועות בחוק התקשורת.
במסגרת ההדרכה כאמור הנתבעת התחייבה להפיץ לנציגיה חוזר הנחיות למשלוח דברי
הפרסומת, אשר צורף כנספח ג’ להסדר הפשרה שאישורו מבוקש.
3 מתוך 15
.11
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
.12
בנוסף לאמור, לצרכי פשרה ומבלי שהדבר יהווה הכרה בטענות העומדות ביסוד התביעה,
הוסכם כי הנתבעת תעניק את הפיצוי על דרך של שובר אישי למוצרי הנתבעת, למימוש
בחנויות הנתבעת או באתר האינטרנט של הנתבעת, כמפורט בנספח ד’ להסדר.
הצדדים ציינו, כי בשל החלפת בעלים במשיבה ובמועדון הכדורגל של הקבוצה, היה קושי
לאתר את מלוא הנתונים בקשר עם הודעות הפרסומת שנשלחו ב- 7 השנים האחרונות,
לרבות היקף הנמענים וזהותם. לפיכך, הובהר כי הוחלט כי הפיצוי יוענק על דרך של
הענקת שובר אישי למוצרי הנתבעת, לכלל מנויי הקבוצה, בשבע השנים שקדמו למועד
מתן ההחלטה (להלן: “מנויי המועדון”), שהם 11,126 במספר, וזאת ללא תלות בשאלה אם
מנויי המועדון קיבלו הודעות פרסומת מהנתבעת ו/או אם נתנו לכך את הסכמתם.
בהתאם להסכמות, לא יאוחר מתום 30 ימים מהמועד הקובע כהגדרתו בהסדר, הנתבעת
תשלח למנויי המועדון הזכאים לקבלת הפיצוי הודעת מסרון (נוסח הודעת המסרון צורף
כנספח ה’ להסדר) למספר הטלפון אשר נמסר לה עם רכישת מנוי המועדון, המפרטת כי
במסגרת ההסדר הם זכאים לשובר לקבלת אחד ממוצרי הנתבעת (להלן: “השובר”),
כמפורט להלן:
כדור כדורגל הנושא את סמל מועדון הפועל תל אביב אשר נמכר בחנויות הנתבעת במחיר
מחירון של 99 ₪;
כובע של מועדון הפועל תל אביב אשר נמכר בחנויות הנתבעת במחיר מחירון של 90 ₪;
צעיף רקום הנושא את סמל מועדון הפועל תל אביב בכדורגל אשר נמכר בחנויות הנתבעת
במחיר מחירון של 69 ₪;
(להלן : “המוצרים”).
הוסכם, כי מנויי המועדון יהיו רשאים לממש את השובר בחנויות הנתבעת או באתר
לתקופה של 12 חודשים ממשלוח המסרון (להלן: “תקופת המימוש”), כאשר כל אחד
מחברי הקבוצה יהיה זכאי לשובר אחד. מימוש השובר לא הותנה במינימום רכישה או בכל
תניה אחרת, הן בחנויות הנתבעת והן באתר האינטרנט שלה.
בתום שלושה חודשים לאחר תחילת תקופת המימוש, הנתבעת תשלח הודעת תזכורת
למנויי המועדון שלא מימשו את השובר.
זאת ועוד, הוסכם כי אם “…ובחלוף שנה מתום תקופת המימוש…” (מטבע הדברים, ברור
שזו טעות סופר ומדובר בחלוף שנה מתחילת תקופת המימוש ולא מתומה – נ.ג.) לא ימומש
מלוא סכום הפיצוי בסך של 1,000,000 ₪, הנתבעת תעמיד שוברים למימוש המוצרים לכלל
4 מתוך 15
.13
.14
.15
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
אוהדיה שיבצעו רכישה בחנויות או באתר האינטרנט, ללא התניה במינימום רכישה, וזאת
בהיקף כספי מצטבר עד למימוש מלוא השוברים והגעה לסכום הפיצוי בסך 1,000,000 ₪,
למשך 6 חודשים נוספים (להלן: “תקופת המימוש השנייה”).
.16
ככל שבתום תקופת המימוש השנייה לא ימומש מלוא סכום הפיצוי עד ל- 1,000,000 ₪,
הנתבעת תעביר את יתרת סכום הפיצוי שייוותר לקרן ולניהול ולחלוקת כספים כסעד,
שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: “הקרן”).
.17
.18
.19
.20
מנגנון פיקוח: לאחר שלושה חודשים מתחילת תקופת המימוש, תמציא הנתבעת לבייך
התובע פירוט מספר השוברים שמומשו במסגרת ההסדר, וכן הסכום הכולל של המימוש
עד אז.בתום 21 ימים ממועד סיום תקופת המימוש, תמציא הנתבעת לבייכ התובע דויים
בדבר מספר השוברים שמומשו במסגרת ההסדר וכן מידע בדבר הסכום הכולל של
המימוש.
ככל שהנתבעת תידרש לתקופת המימוש השנייה, היא תמציא לב”כ התובע לאחר שלושה
חודשים מיום תחילת תקופת המימוש השנייה, דויים בדבר מספר השוברים שמומשו
במסגר ההסדר וכל מידע בדבר הסכום הכולל של המימוש.
בתום 45 ימים ממועד מילוי כלל התחייבויותיה מכוח ההסדר, תגיש הנתבעת לבית המשפט
דויים סופי ומפורט ביחס למילוי כלל התחייבויותיה מכוח ההסדר, עם העתק לבייכ התובע.
מינוי בודק: הצדדים ביקשו פטור ממינוי בודק. בהקשר זה טענו הצדדים בין היתר, כי
נוכח טיבו של ההסדר, כמו גם העובדה שההסדר הושג במסגרת מו”מ ממושך מסגרתו
הוצגו למבקש כל הנתונים שבידי הנתבעת, וכן לאור זאת שההסדר אינו מתבסס על עניינים
חשבונאיים/כלכליים מורכבים, אין צורך במינוי בודק.
מעשה בית דין וויתור על תביעות: אישור ההסדר משמעותו ויתור מצד התובע והתובעים
המיוצגים כלפי הנתבעת, באופן סופי ומוחלט, בכל הנוגע לעניין טענות בקשת האישור.
אישורו של ההסדר יוצר מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה ביחסיהם עם הנתבעת
(למעט אלה שיבקשו לצאת מן הקבוצה על פי דין), בכל הנוגע לעניין טענות בקשת האישור,
כאמור בסעיפים 7 ו- 8 להסדר.
אגרה: התבקש פטור מחלקה השני של האגרה. לטענת הצדדים, הייטעמים מיוחדים”,
הינם כי הגיעו להסדר לאחר שהתקבלה בקשת האישור וטרם הוגש כתב הגנה, כך שלא
5 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
25
26
27
28
29
30
31
32
22222220-
24
2
3
4
567∞
8
9
10
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
הושקע זמן שיפוטי במסגרת ניהול ההליך לגופו. הוסכם, כי הנתבעת תשפה את התובע על
המחצית הראשונה של האגרה, ותישא בחלקה השני, אם לא יינתן פטור.
11
12
13
14
צורפו תצהירים מטעם הצדדים ובאי כוחם, לפיהם לא ניתנו או התקבלו (לפי העניין) על
ידם כל טובת הנאה בקשר עם הסדר הפשרה, מלבד הסכומים נושא הסדר הפשרה.
.21
המלצת הצדדים לגמול ולשכר טרחה :
.22
הומלץ כי הגמול לתובע המייצג יעמוד על סך של 50,000 ₪, בתוספת מעיימ, ככל שיחול.
כן הומלץ, כי שכר הטרחה לב”כ התובע המייצג יעמוד על 200,000 ₪, בתוספת מע”מ.
אשר למנגנון התשלום, הוצע כי הגמול וכן 70 אחוזים משכר הטרחה, ישולמו על ידי
הנתבעת בתוך 10 ימים מהמועד הקובע כהגדרתו בהסכם, ואילו יתרת שכר הטרחה (30
אחוזים), תשולם על ידי הנתבעת, לאחר שתגיש דיווח לבית המשפט בדבר סיום
התחייבויותיה.
הצדדים הוסיפו, כי לעניין הגמול ושכר הטרחה נשקלו שיקולים כגון:
הצפת סוגיה צרכנים חשובה על ידי התובע;
העובדה כי בקשת האישור הגיעה לשלב הכרעה והיא התקבלה;
סכום פיצוי בשווי כספי משמעותי לתועלת חברי הקבוצה;
תרומה של ההסדר לאכיפת הדין וכן הרתעה מפני הפרה;
הסיכון אותו נשא התובע בעצם הגשת בקשת האישור;
מורכבות הסוגיה המשפטית, היקף ההשקעה, הטרחה וכן ההוצאות שהוציא התובע;
תועלת עתידית שהניבה התובענה לחברי הקבוצה מפני נזקים עתידיים;
אשר לגובה הסכומים המבוקשים, נאמר כי הם עומדים על 20% (שכר טרחה) ו- 5% (גמול)
משווי הפיצוי וכי הם עולים בקנה אחד עם הפסיקה, ובפרט את ההלכה שנקבע בע”א
2046/10 עזבון המנוח שמש נ’ רייכרט, פייד סה(2) 681 (2012) (להלן: “הלכת רייכרט”).
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
33
2222222222223
הודעת הגורמים המקצועיים/המדינה:
הגורמים המקצועיים במדינה (להלן: “המדינה) סברו כי יש מקום לפסוק סכום נמוך יותר
בגין שכר הטרחה והגמול, לאור הפסיקה ובשים לב למנגנון הפיצוי אשר חלקו המשמעותי
הוא פיצוי בעין ולא פיצוי כספי.
6 מתוך 15
.23
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
.24
המדינה התנגדה לפטור מחלקה השני של האגרה. לטענתה לפי תקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי
המשפט (אגרות), תשס”ז-2007 (להלן: “תקנות האגרות), רק מטעמים מיוחדים שיירשמו
מוצדק ליתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, כאשר מחוקק המשנה לא מצא שעצם
ההגעה לפשרה, מצדיקה פטור מחלקה השני של האגרה.
לשיטתה של המדינה יש להקפיד הקפדה יתרה, כך שרק טעמים כבדי משקל המהווים חריג
של ממש, יביאו למתן הפטור, שכן אחרת נמצא את החריג הופך לכלל.
תשובת הצדדים להערות הגורמים המקצועיים במדינה
.25
לעניין הגמול ושכר הטרחה, טוענים הצדדים כי המדינה מתעלמת לחלוטין בעמדתה מרכיב
ההסדרה העתידית שבהסדר, עת היא מתייחסת רק לפיצוי שיינתן במסגרתו. לטענתם, יש
מקום להתחשב גם ברכיב זה שהוא לא פחות חשוב מרכיב הפיצוי.
הצדדים הפנו לפסיקה מחוזית לפיה נפסק שכר טרחה בשיעורים גבוהים, מן הטעם כי
במסגרת הסדר הפשרה הוסכם גם על הסדרה עתידי ולא רק על פיצוי חברי הקבוצה.
לעניין התנגדות המדינה לבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה, טוענים הצדדים כי
התנגדותה הגורפת של המדינה נוגדת לחלוטין את עיקרון עידוד הפשרות וההסדרים תוך
חיסכון במשאבים ובזמן שיפוטי יקר, ואף אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה בנושא.
דיון והכרעה:
הסדר פשרה – המסגרת הנורמטיבית
.26
,
סיום ההליך הייצוגי על דרך הפשרה נושא עמו יתרונות משמעותיים. בין היתר, הסדר
פשרה מאפשר לחברי הקבוצה “לקנות” את הסיכון בהליך, ולקבל סעד ודאי ומהיר, תוך
חיסכון ניכר בעלויות ההליך, שבהליכים ייצוגיים נוטות להיות משמעותיות במיוחד (ראו:
רעייא 335/23 דאבלטק בע”מ נ’ לב, פסקה 15 (27.7.2013); ע”א 7771/21 מיטב דש גמל
ופנסיה בע”מ נ’ גרינברג, פסקאות 9-10 לפסק דינה של כב’ השופטת ברון (3.7.2023)).
עם זאת, הסדר פשרה מעורר ביתר שאת את “בעיית הנציגי המאפיינת את ההליך הייצוגי
כולו, אז גובר ניגוד העניינים המובנה של התובע המייצג ובא כוחו, כאשר יחד עם הנתבע
הם שואפים לסיים את ההליך באופן מהיר ומתגמל.
לאור זאת, המחוקק העניק לבית המשפט “ארגז כלים” באמצעות סעיפים 18 ו- 19
לחוק תובענות ייצוגיות, המעגנים את הפרוצדורה לאישור הסדר פשרה. סעיפים אלה נועדו
להכפיף את הסדר הפשרה המוצע לביקורת שיפוטית הדוקה ולפיקוח אקטיבי של בית
7 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
.27
.28
14 לנובמבר 2024
המשפט, על מנת לוודא כי מדובר בהסדר “ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי
הקבוצה” (ראו: רע”א 8080/21 הפורום להסדר הוגן נ’ ויסברוד, פסקה 20 (27.11.2022)).
בפסיקה הובהר והודגש, כי בבואו של בית המשפט להעריך אם לאשר או לדחות את הסדר
הפשרה שלפניו, עליו להתחשב בין השאר: בפער שבין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין
הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל לו בית המשפט היה מכריע בתובענה לטובתם;
השלב שבו מצוי ההליך; וכן יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה אל מול הסיכונים
והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית (סעיף 19(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות).
ראו: ע”א 1582/20 עוייד חלפון נ’ שמן משאבי נפט וגז בע”מ, פסקה 67 (29.12.2021)
(להלן : : “עניין חלפון”); רע”א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ’ שוורצמן,
פסקה 24 לפסק דינו של כב’ השופט גרוסקופף, ניתן בהסכמת כבי מיימ הנשיא השופט
פוגלמן וכב’ השופט מינץ (17.3.2024) להלן: “עניין סופרגז”).
כן נקבע, כי מקום שבו סיכויי התביעה להתקבל גבוהים יותר, ישאף בית המשפט לאשר
הסדר פשרה המגלם בחובו פיצוי כספי לחברי הקבוצה, אך אם מוצא בית המשפט כי סיכויי
התביעה להתקבל אינם גבוהים, ניתן להסתפק ביהסדרי קופונים” (פסקה 4 לפסק דינה
של כב’ השופטת וילנר בעייא 1387/23 גינדי נ’ הולמס פלייס אינטרנשיונל בע”מ
.((18.12.2023)
לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המוצע, בהודעת המדינה ובהתייחסות הצדדים, ולאחר
ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לסעיף 19(א) לחוק
תובענות ייצוגיות, מצאתי כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי
הקבוצה, ועל כן מצאתי לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין.
כעולה מההחלטה בבקשת האישור, התובע עמד ברף הנדרש לצורך קבלת בקשת האישור
ובכלל זה קיומה של עילת תביעה להפרת הוראות שונות בחוק התקשורת בעניין משלוח
דברי פרסומת שלא כדין. לפיכך, נכון לשלב הנוכחי, סיכויי התביעה להתקבל הם סבירים.
יודגש, כי למעשה ההליך לא התקדם מבחינה דיונית מאז ניתנה ההחלטה, כך שאין לפני
היום אינדיקציה טובה יותר באשר לסיכויי הליך, מזו אשר הייתה במועד בו ניתנה.
8 מתוך 15
הכרעה :
.29
.30
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
333
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
עם זאת, כפי שכבר קבעתי שם, נראה כי שיעור הנזק אינו גבוה במיוחד נוכח זהות נמעני
של ההודעות. לפיכך, לא מן הנמנע כי אילו ההליך היה ממשיך לשלב של הכרעה בתובענה,
הרי שגם אם התביעה הייתה מתקבלת, סביר שלא היה נפסק פיצוי לקבוצה בסכום בסך
של 5 מיליון ₪ בו ביקש התובע לחייב את הנתבעת במקור.
לפיכך, ראוי מחד גיסא כי תוצאת ההסדר תניב תועלת משמעותית לקבוצה, אך מאידך
גיסא הפיצוי צריך להיות בערכים סבירים ההולמים את הנסיבות, דהיינו כי מדובר
בהודעות בעלי אופי פרסומי מכירתי הנשלחות למנויי הקבוצה ואוהדיה, אשר קיימת
לגביהם חזקה כי הם מכירים את השולח ומעוניינים בטובתה ובהצלחתה של הקבוצה.
הפיצוי שההסדר מעניק לחברי הקבוצה הייצוגית אינו סעד כספי ישיר, הגם שזו יידרך
המלך” למתן פיצוי (ראו: עניין סופרגז, פסקה 39 וההפניות שם). אך יש לזכור ולהזכיר
בהקשר זה, כי מדובר באוכלוסיית אוהדי הקבוצה ובהטבה בדמות מוצרים בעלי זיקה
ברורה לקבוצה. לפיכך, בנסיבות אלה נראה כי הענקת הפיצוי על דרך של שובר כמפורט
לעיל, היא מתאימה ונכונה לסוג חברי הקבוצה – מנויי המועדון – ואף יש להניח כי לאור
זאת תהיה היענות רבה למימוש השובר.
בנוסף, ראוי להדגיש כי הפיצוי שבהסדר כולל רכיב חשוב נוסף – העברת יתרת שווי הפיצוי
לקרן, ככל שתישאר בתום תקופת המימוש המצטברת. רכיב זה מבטיח למעשה כי מלוא
שווי הפיצוי ימומש עד לסך של 1,000,000 ₪. דרך פיצוי משלימה זו עולה בקנה אחד עם
הפסיקה ומהווה אף היא יידרך המלך” למקרים שבהם לא ניתן לבצע את תשלום מלוא
הפיצוי (ראו למשל: רעייא 2292/22 ש. שסטוביץ בע”מ נ’ רוה, פסקה 22 (12.2.2023)).
יוסף ויוער, כי תקופת המימוש המצטברת היא ארוכה יחסית וזאת לתועלת הקבוצה.
גם חברי הקבוצה שנקבעו – כלל מנויי המועדון ב- 7 השנים האחרונות – הולמים את
הנסיבות הגם שלא מדובר בכל מי שבהכרח נשלחו אליו ההודעות. נוכח הקושי באיתור כלל
הנמענים, והדבר מקובל עלי.
יש לציין גם, כי במסגרת ההסדר התחייבה הנתבעת לפעול מעתה ואילך על פי דין, ואף
לרענן את עובדיה בעניין זה באמצעות הדרכה, בכל הנוגע למשלוח דברי פרסומת.
מנגנוני היישום הפיקוח שנקבעו בהסדר, הכוללים משלוח הודעת מסרון נוספת לחברי
הקבוצה לצורך תזכורת לאחר שלושה חודשים מתחילתו, וכן מתן עדכונים שוטפים לבייב
התובע, עד להגשת דיווח לבית המשפט בדבר סיום התחייבויות הנתבעת – אף הם מספקים
9 מתוך 15
וסבירים.
.33
.34
.35
.32
31
2
3
4
567
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תייצ 16494-12-20 יזדי נ’ פועלי תל אביב אחזקות בע”מ ואח’
14 לנובמבר 2024
.36
מן האמור, אני סבורה כי הפשרה שגובשה ראויה ומעניקה מענה ראוי לחברי הקבוצה.
הושגה למעשה מטרת בקשת האישור העיקרית באופן שמצמיח תועלת משמעותית לחברי
הקבוצה שלגביהם קיימות שאלות משותפות של עובדה ומשפט, ואף הפשרה מהווה הדרך
היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
מינוי בודק:
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
.37
לאחר ששקלתי, ראיתי ליתן פטור ממינוי בודק.
נימוקי הצדדים לעניין זה מקובלים עלי. אוסיף ואומר, כי לא מצאתי שבמקרה זה עולה
צורך בבדיקה מורכבת, זאת בהינתן כי המידע אודות מנויי המועדון ב- 7 השנים האחרונות
מצוי אצל הנתבעת.
בנסיבות אלה, נראה כי מינוי בודק אף עלול להכביד על הצדדים מבחינה כלכלית, ובפרט
על הנתבעת, ואף עלול לגרום להתארכות ההליך ולסרבולו שלא לצורך, תוך גרימת נזק
לקבוצה הייצוגית על ידי עיכוב הפיצוי (ראו: אביעד פלינט וחגי ויניצקי בספרם תובענות
ייצוגיות, עמ’ 635 (2017) ואת ההפניות שהובאו שם בהערת שוליים מס’ 197).
המדינה לא ראתה לחוות דעה לעניין מינוי בודק, כך שנראה כי אינה מתנגדת לבקשה
לפטור ממינוי בודק.
מן האמור, אני נעתרת לבקשה לפטור ממינוי בודק.
1
שאלת הגמול ושכר הטרחה :
.38
המדינה גרסה כי סכומי שכר הטרחה והגמול המומלצים גבוהים בנסיבות העניין.
בהחלטתי מיום 5.11.2024 ציינתי כי אעל הצדדים להפחית מהסכומים אותם הציעו בעניין
זה, בשים לב להערת המדינה בעניין זה. אלא שהצדדים בעמדת המשותפת מיום 6.11.2024,
לא ראו לעשות כן, תוך שהם חוזרים הלכה למעשה על טענותיהם בסוגיה זו.
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222223
33
לאחר ששקלתי את הדברים, אני סבורה כי אכן יש מקום להפחתה מסכומי שכר הטרחה
והגמול המוצעים. אנמק.
ההסדר שלפני הוא מה שמכונה בפסיקה יהסדר שוברים” או “הסדר קופונים”, שהפיצוי
המוענק במסגרתו לחברי הקבוצה, אינו פיצוי כספי ישיר – אלא ניתן כהטבה שוות כסף.
בענייננו, זוהי בהטבה של שובר למימוש המזכה באחד משלושת המוצרים שפורטו לעיל.
10 מתוך 15
.39
.40
