תקציר פסק דין 34025-04-21 שני שטלריד נ’ נוגה ויזל
השופט רונן פלג
התובעת, שני שטלריד, עסקה בעבר בפעילות חברתית למען נפגעות ונפגעי עבירות מין, ולצורך זה הקימה את עמותת “אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית”. הנתבעת, נוגה ויזל, היא עורכת דין במקצועה משנת 1998, סנגורית פלילית המתמחה בעיקר בייצוג נאשמים בעבירות מין. הגב’ שטלריד ליוותה את המתלוננת בפרשת “האונס בחצרים” לדיוני בית הדין הצבאי. עו”ד ויזל ייצגה בהליך את אחד הנאשמים, שלימים הורשע במעשה האונס וריצה עונש מאסר.
הצדדים הגישו תביעות הדדיות בעילות תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965. תביעת הגב’ שטלריד, בגין שני פרסומים, הוגשה לסך של 300,000 ₪, ותביעת הגב’ ויזל, בגין 7 פרסומים, הוגשה לסך של 1,000,000 ₪.
ברקע הדברים שתי תכניות טלוויזיה, שעסקו בסגנון עבודתה של עו”ד ויזל ובדרך שבה היא התנהלה וחקרה את המתלוננת בפרשת האונס: התכנית “באת כוחו” ששודרה בערוץ “כאן 11” בתאריך 5/6/17 במסגרת תכנית התחקירים “זמן אמת”, וסדרת תחקירים תחת הכותרת “האונס השלישי”, ששודרה בתכנית “הצינור” בערוץ 13, החל מסוף חודש נובמבר 2017.
האמירות שנאמרו ונשמעו בשתי תכניות הטלוויזיה, כמו גם העובדה שהגב’ שטלריד ליוותה את המתלוננת, היו בסיס להחלפת פרסומים בין השתיים, בעיקר בפוסטים שהועלו ברשת הפייסבוק.
התביעות בגין הפרסומים ההדדיים נדחו כולן, למעט תביעת הגב’ שטלריד נגד עו”ד ויזל בגין פרסום פוסט מהתאריך 25/1/21. במסגרת קביעות ומסקנות פסק הדין, נמצא שהאמירות הקשות אשר יוחסו לעו”ד ויזל כלפי המתלוננת הוכחו ואכן נאמרו. על רקע זה נדחתה התביעה שכנגד, שהגישה עו”ד ויזל נגד הגב’ שטלריד.
פסק הדין מציין כי מובן שנאשמים בעבירות מין, כמו נאשמים בכל עבירה פלילית, זכאים להגנה מקצועית של עורכי דין מיומנים ומקצועיים, אשר יגנו על עניינם בכל אמצעי לגיטימי, ובכלל זה חקירה נגדית עניינית וממוקדת. עם זאת, מובן גם שייצוג נאשמים בעבירות אונס, הכרוך בחקירת מתלוננות, מחייב רגישות, הבנה וחמלה אנושית בסיסית. כל אלו נעדרו ונסתרו בהתבטאויותיה הקשות של עו”ד ויזל כלפי המתלוננת, בתוך ומחוץ לאולמות בית הדין הצבאי.
הפוסט שעו”ד ויזל פרסמה בתאריך 25/1/21 בדף הפייסבוק שלה, כלל לשון הרע כלפי הגב’ שטלריד ב- 4 עניינים: היא הוצגה כמי שתומכת בנערות ובנשים המגישות תלונות שווא ואף מעודדת אותן לעשות כן, כמי שעושה יחסי ציבור על חשבונן של הנפגעות לצורך פרסום והאדרת שמה וכמי שפועלת עבור נפגעות המין מתוך מוטיבציה כספית. בנוסף, הגב’ שטלריד הוצגה כמי שבדתה אונס ותקיפות מיניות שחוותה בילדות ובצבא, לצורך יחסי ציבור לעמותה שהוקמה על ידה.
כל הטענות שבבסיס הפרסום לא הוכחו כאמת. ההפך הוא הנכון. עו”ד ויזל גם לא ביססה הגנה אחרת לפי הוראות חוק איסור לשון הרע.
בתביעתה של הגב’ שטלריד נפסק לטובתה פיצוי כספי בסך של 80,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט. התביעה שכנגד, שהגישה עו”ד ויזל, נדחתה, והיא חויבה בהוצאות משפט.
*** התקציר אינו בא להחליף את פסק-הדין, הנוסח המחייב הוא זה של פסק-הדין המלא ***
