בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופטת שרית עבדיאן
מבקש
משיבים
זהב ארביב
מספר בקשות:50 ו-59
ע”י ב”כ עוה”ד ליאור דגן, רומן פלצמן וצבי קורל
נגר
1. מנהל ההסדר עו”ד רואי נגריס
2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
3. צנציפר – חברה ליבוא תבואות ומספוא בע”מ (נושה)
ע”י ב”כ עוה”ד יוסף וקנין
4. אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ע”י
ב”כ עוה”ד איתי הס ואבנר מלכים
5. פ.ק. אלקטרה בע”מ
6. אפימילק – אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (נושה)
7. סיג מימון בע”מ (נושה) ע”י ב”כ עוה”ד
8. בנק מזרחי טפחות בע”מ סניף 432 (נושה)
9. ג’קי פלח (נושה)
10. אשר גואטה (נושה)
11. דוד דאבוש (נושה)
12. החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע”מ
(נושה)
13. עמוס רחמים (נושה)
14. פנידה רחמים (נושה)
15. ניסים אלגאלי (נושה)
16. משני סחר וגידול בקר בע”מ ע”י ב”כ עוה”ד אורי
גאון
17. אופל בלאנס חולון בע”מ (נושה)
20. בנק לאומי לישראל בע”מ (נושה) ע”י ב”כ עוה”ד
דרור טימור
21. שלום תמם ע”י ב”כ עוה”ד אפרת לנד-ינאי
22. א.י.ק.ן בע”מ (נושה)
23. טויטו בנימין שיווק וסחר בקר בע”מ (נושה)
24. מיכמן בסייד בע”מ (נושה)
25. מרכז מזון משואות יצחק אגש”ח בע”מ (נושה)
1 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
פסק דין
בפניי בקשה לאישור הסדר חוב בין היחיד לנושיו. כפי שאפרט להלן, בשלב זה של ההליך,
הבקשה זכתה לרוב מניין וערך של הנושים, כפי הנדרש לפי המתווה המפורט בסעיף 85
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון).
יחד עם זאת, הבקשה העלתה מספר סוגיות שיש להידרש אליהן בטרם אישור ההסדר.
ביניהן, האם ניתן לאשר הסדר מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט לפי סעיף 85 לחוק
חדלות פירעון למרות שהוגש ערעור על הכרעה בתביעת חוב, אשר קבלתו תשנה את תוצאות
אסיפת הנושים (באופן שהצעת ההסדר לא תזכה לרוב מניין וערך). עוד עלתה השאלה האם
ניתן, במסגרת הסדר חוב, לאשר הסכמות בין בת הזוג של היחיד לבין נושיו.
א. תיאור תמציתי של ההליך
בבעלות היחיד ובת זוגו, הגב’ חדריה ארביב (להלן: חדריה), משק חלב אשר פועל באמצעות
שותפות רשומה א.ר.ד רפת ארביב דהמן אלגלי. ביום 9.3.2023 הוגשה בקשה למתן צו
לעיכוב הליכים בעניינו של היחיד לצורך גיבוש הסדר חוב. ביום 28.3.2023 הוריתי על עיכוב
הליכים בעניינו של היחיד ועוייד רואי נגריס מונה כמנהל ההסדר.
מאז ניתן צו עיכוב ההליכים פעלו מנהל ההסדר, היחיד וחלק מנושיו במישורים רבים על
מנת לייצב את פעילות משק החלב ולמען השאת רווחיו, והדברים מפורטים בהרחבה
בבקשה מיום 28.2.2024.
במקביל לפעולות אלה, מנהל ההסדר ובאי כוח היחיד פעלו לגיבושו של הסדר חוב שיובא
לאישור הנושים. הסדר החוב מבוסס, בעיקרו של דבר, על תכנית הפעלה של משק החלב
לפרק זמן של 7 שנים שבמהלכן הנושים צפויים להיפרע מהרווחים שיופקו מפעילות משק
החלב, כך שהרווח התפעולי והתזרימי של משק החלב בשנים אלה ישולם לטובת קופת
ההסדר ופירעון החובות.
לפי הסדר החוב, היחיד יעביר לקופת ההסדר את מלוא הרווח התפעולי התזרימי של משק
החלב בתשלומים חצי שנתיים ובכל מקרה לא פחות מסך כולל וסופי של 10,000,000 שייח
ברוטו (בניכוי שכר טרחת מנהל ההסדר ואגרת השגחה של הממונה). בהתאם להסדר החוב,
הנושים הרגילים יהיו זכאים ליתרת הרווחים (לאחר התשלום לנושים המובטחים ולנושים
בדין קדימה) ובכל מקרה הדיבידנד לנושים אלה לא יהיה נמוך מסך של 6,000,000 שייח או
15% מסך הנשיה המאושרת, לפי הגבוה מבין השניים.
2 מתוך 11
.1
.4
.5
.6
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
.46
.47
.48
המחלוקת בין היחיד ומנהל ההסדר לבין נאמן חברת משני נדונה בפניי בהרחבה בשני
הדיונים שנערכו בפניי בימים 14.3.2024 ו-18.4.2024. כמו כן, ניתנה לכל הצדדים להליך,
לרבות הנושים, אפשרות להביע דעתם בנוגע לאישור הסכם הגישור והתנגדויות לא הוגשו.
לא למותר לשוב ולציין כי הסכם זה גובש בעזרתו האדיבה של עוייד הס שהוא המפרק של
הנושה הטוענת לסכום הגדול של הנשיה בעניינו של היחיד.
זאת ועוד, טענותיה של חברת משני הן טענות קנייניות במהותן בעלות על הכלים
החקלאיים – ובמובן זה היא אינה נושה זהה לנושים הרגילים הלא מובטחים. כמו כן,
הסדר החוב גובש בטרם הוכרעו תביעות החוב והדיבידנד לפי ההסדר הוא פועל יוצא של
רווחי משק החלב, כך שממילא אין לנושים הרגילים ודאות באשר לסכום הסופי
המקסימאלי של הדיבידנד שישולם במסגרת ההסדר. יתרה מכך, רכישת הכלים
החקלאיים היא פעולה ניהולית של המשק שיכולה הייתה להתרחש גם לאחר אישור הסדר
החוב. יחד עם זאת, חשוב להדגיש, שאכן כפי טענת מנהל ההסדר, אין בהסכם הגישור כדי
לפגוע בהסכמות הצדדים בנוגע לדיבידנד המינימאלי אותו יקבלו הנושים הרגילים כאמור
לעיל.
דמטעמים אלה איני סבורה כי יש מקום בשלב זה להורות על כינוס אסיפות נושים נוספות.
.49
ו.
סיכום
נוכח האמור לעיל, אני מורה על אישור הסדר החוב בעניינו של היחיד אשר הוגש לאישורי
ביום 28.2.2024.
ניתן היום, כ”ו תמוז תשפ”ד, 01 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
11 מתוך 11
שרית עבדיאן, שופטת
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
בתקופת ההסדר יוותרו הבטוחות לטובת הנושים המובטחים על כנן וזכויות היחיד וחדריה
בנחלה שבבעלותם ושעליה יושב משק החלב (להלן: הנחלה), ישועבדו בשעבוד מדרגה שניה
לטובת מנהל ההסדר וזאת להבטחת סכום הפירעון המובטח לנושים הרגילים. לאחר
פירעון החוב לבנק לאומי יהפוך השעבוד על הנחלה לטובת מנהל ההסדר לשעבוד מדרגה
ראשונה.
אסיפת הנושים המובטחים אישרה את ההסדר ברוב מניין (66%) וברוב ערך (81.1%). יצוין
כי בתחילה הנושה מרמיין משואות יצחק בעיית הסכימה לאישור הסדר החוב ובהמשך
חזרה בה מהסכמה זו. הנושים בדין קדימה אישרו את ההסדר ברוב של 100%.
בתחילה, אסיפת הנושים הרגילים אישרה את הסדר החוב ברוב מנין של 60% ובערך של
59.5%. יחד עם זאת, בהצבעה נספרה גם עמדתה של הנושה, צנציפר חברה ליבוא תבואות
ומספוא בע”מ (להלן: צנציפר). אולם, ככל שצנציפר לא תובא במניין הקולות, התוצאה
היא תמיכה של הנושים הרגילים ברוב ערך של 92.7%.
דיון ראשון בבקשת ההסדר התקיים בפניי ביום 14.3.2024. בדיון זה העלה בייב צנציפר
טענות נגד הסדר החוב. מנגד, מנהל ההסדר והיחיד העלו טענות בנוגע ליתרונות של הסדר
החוב, בעיקר על פני החלופה של מתן צו שיקום כלכלי ליחיד. עוד הועלו טענות בנוגע
לתביעת החוב שהגישה צנציפר. בסופו של הדיון התקבלה הסכמה לפיה מנהל ההסדר
יכריע בתביעת החוב של צנציפר וכן יגיש השלמות עובדתיות בנוגע לטענות שעלו על-ידי
צנציפר באשר לכדאיות הסדר החוב מנקודת מבטם של הנושים הלא מובטחים.
ביום 12.4.2024 הגיש מנהל ההסדר דיווח משלים מטעמו. מנהל ההסדר מסר כי הוא הכריע
בתביעת החוב של צנציפר והחליט לדחות אותה, ולכן בשלב זה הסדר החוב התקבל ברוב
ערך של כ-92% מהנושים הרגילים.
דיון נוסף בהסדר החוב התקיים בפניי ביום 18.4.2024. גם בדיון זה עלו קשיים שלא אפשרו
את אישור ההסדר. בעיקרם, טענות שהעלה עוייד אורי גאון, הנאמן לחברת משני סחר
וגידול בקר בעיימ (להלן: חברת משני), בנוגע לכלים השייכים, לטענתו, לחברת משני אשר
נעשה בהם שימוש במשק החלב. בהחלטתי מאותו דיון הוריתי לצדדים לקיים משא ומתן
בנוגע לטענות נאמן משני וזאת בגישורו של עו”ד איתי הס, שהוא המפרק של אגודת יצרנים
חקלאיים אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (להלן: אגודת יצרנים חקלאיים), הטוענת לנשיה
בסכום הגבוה ביותר (והיא נושה גם של היחיד וגם של חברת משני). בנוסף הוריתי למנהל
ההסדר להגיש הודעה ובה יתייחס להשפעה שיש להסכמות (ככל שיושגו) בין הצדדים על
הסדר החוב שגובש.
3 מתוך 11
.8.
.9
.10
.11
.12
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
.13
.14
.15
.16
ביום 7.5.2024 הוגשה בקשה לאישור הסכם גישור בין היחיד לבין נאמן חברת משני (להלן :
הסכם הגישור) וביום 15.5.2024 נתתי להסכם הגישור תוקף של פסק דין. לאחר מכן,
הצדדים הגישו את עמדותיהם המשלימות בנוגע לאישור הסדר החוב. עמדת מנהל ההסדר
הוגשה ביום 16.5.2024, עמדת צנציפר – לרבות ערעור על הכרעת החוב בעניינה – הוגשו
ביום 27.5.2024, עמדת הממונה הוגשה ביום 13.6.2024 ועמדת היחיד הוגשה ביום
8.7.2024. אני סבורה כי התיק בשל כעת להכרעה בבקשה לאישור הסדר חוב.
כפי שיפורט להלן, טרם אישור הסדר החוב יש להידרש למספר סוגיות שעלו מכתבי
הטענות של הצדדים :
ראשית, אישור הסדר החוב מכוח סעיף 85 או שמא מכוח סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ;
שנית, האם ניתן לראות בחדריה כצד להסדר החוב;
שלישית, השפעת הסכם הגישור שנחתם בין היחיד לחברת משני על הסדר החוב.
ב. אישור הסדר חוב בעניינו של יחיד – המסגרת הנורמטיבית
סעיף 85 לחוק חדלות פירעון קובע מהם התנאים לאישור הסדר חוב בידי בית המשפט:
“(א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה
שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל
אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
i
(1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה
(2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה
רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים
באותה אסיפה”.
בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק חדלות פירעון, בית המשפט יאשר הסדר חוב אשר זכה
לרוב מניין (תמיכת רוב המצביעים בכל אחת מאסיפות הסוג) וכן רוב ערך (תמיכת מצביעים
המחזיקים יחד בכוח הצבעה של שלושה רבעים לפחות בכל אחת מאסיפת הסוג).
הכלל שגובש בפסיקה הוא כי בית המשפט אינו מקבל החלטות עסקיות במקום הנושים
וגם כאשר הם בוחרים לאשר הסדר גרוע או לדחות הסדר טוב, הדבר נתון לשיקול דעתם,
ובדרך כלל בית המשפט לא יתערב בכך (ראו: ע”א 9555/02 זידאן נ’ ברית פיקוח
לקואופרציה החקלאית העובדת בע”מ, פייד נט (1) 538, 550 (2004); ע”א 3782/09 לגין
ריזוט מזון בע”מ נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ (25.02.14)).
4 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
.17
.18
.19
סעיף 87 לחוק חדלות פירעון נותן בידי בית משפט סמכות לאשר הסדר חוב הגם שאינו
עומד בתנאי סעיף 85, היינו הסדר חוב שלא זכה לרוב מניין וערך, כך:
ייעל אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט
רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא
אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי
סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת
שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם
הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת
ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא
אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה
שוכנע כי מתקיים המפורט להלן…”.
בהמשך, סעיף 324 לחוק חדלות פירעון, המסדיר את אופן אישור הסדר חוב בעניינו של
יחיד על-ידי בית המשפט, קובע כך :
324. (א) על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי
בית המשפט יחולו הוראות סעיפים 85 עד 88, בשינויים
המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
(ב) היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד –
(1) תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב,
לעניין סעיפים 87(1) ו-88 לעומת התמורה שאותו נושה
היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום
כלכלי…”.
אם כן, בהתאם להוראות סעיף 324 לחוק חדלות פירעון, יש לבחון הסדר חוב בעניינו של
יחיד בהתאם להוראות המפורטות בסעיפים 85 עד 88 לחוק חדלות פירעון, כאשר לעניין
סעיפים 87(1) ו-88, הדנים באישור הסדר חוב גם ללא מניין וערך, יש לבחון את התמורה
שהנושים עתידים לקבל בגדרי הסדר החוב לעומת התמורה שאותה הם צפויים לקבל ככל
ויינתן ליחיד צו לשיקום כלכלי.
עוד יצוין כי סעיף 323(ב) לחוק חדלות פירעון מקנה לבית המשפט סמכות להכריע בזכותו
של נושה להצביע באסיפת הנושים ולקבוע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שהוא נושה
בו. בית המשפט רשאי אף להסמיך את מנהל ההסדר לקבוע את זכויות הנושים כאמור.
להכרעה זו יש נפקות לקביעת כוח ההצבעה באסיפות הנושים בלבד והיא אינה מחייבת
5 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
.20
20
24
.21
.22
.23
.24
ג.
לצרכי חלוקת דיבידנד (ראו והשוו: רע”א 10999/08 אורטופדיה בירו בע”מ נ’ עו”ד יצחק
יונגר בתפקידו כנאמן להסדר נושים (16.4.2009) (להלן: עניין אורטופדיה)).
אישור הסדר החוב מכוח סעיף 85 לחוק חדלות פירעון
כפי שצוין לעיל, לספירת קולה של צנציפר כנושה בהליך יש משמעות בנוגע למתווה שמכוחו
יש לבחון את הבקשה לאישור הסדר חוב. שכן, ככל שקולה של צנציפר יספר באסיפת
הנושים הבלתי מובטחים משמעות הדבר היא כי ההסדר לא אושר ברוב ערך (שכן ההצעה
תזכה לאישור של 59.5% מכלל כוח הצבעה של הנושים). אולם, ככל שקולה של צנציפר לא
יספר באסיפה, התוצאה היא תמיכה של הנושים הרגילים בהסדר החוב ברוב ערך של
92.7%. נוכח האמור הוריתי, כאמור, למנהל ההסדר להכריע כבר עתה בתביעת החוב של
צנציפר.
כאמור, מנהל ההסדר דחה את תביעת החוב של צנציפר. יובהר כי הכרעתו של מנהל ההסדר
לא ניתנה אך ורק לצרכי הצבעה, כפי שיש בסמכותו של בית המשפט להורות לפי הוראות
סעיף 323(ב) לחוק חדלות פירעון. מדובר בהכרעה בתביעת החוב לצרכי חלוקה. צנציפר
הגישה ערעור על ההכרעה בתביעת החוב (ערדליים 66317-05-24), שעודנו מתברר בפניי
(טרם הוגשה תשובת הממונה), אולם כפי שאפרט להלן, אני סבורה כי אין בהגשת ערעור
זה כדי לעכב את אישור הסדר החוב מכוח סעיף 85 לחוק חדלות פירעון.
לשיטתי, נקודת המוצא צריכה להיות כי הגשתו של ערעור על הכרעת מנהל הסדר בתביעת
חוב או על הכרעתו בקביעת זכויות הצבעה באסיפת נושים (מכוח סעיף 323(ב) לחוק חדלות
פירעון) לא צריכה להוות, ככלל, סיבה שלא לדון באישור הסדר החוב. בית המשפט יעכב
את אישורו של הסדר חוב במקרים כאלה אם הוא סבור כי סיכויי הערעור להתקבל הם
טובים וכי יכול להיגרם נזק לנושה ככל שהסדר החוב יאושר ולאחר מכן יתקבל הערעור
(ראו והשוו: רע”א 8417/11 נמי נאמנויות בע”מ נ’ עו”ד שאול ברגרזון, כונס נכסים לחברת
נ.י.ל.י. נדל”ן בע”מ (בכינוס נכסים), סעיפים 20-18 (7.5.2013)). זאת בדומה למבחנים
לעיכוב ביצוע של פסק דין עד לדיון בערעור.
דברים אלה אמורים קל וחומר כאשר עסקינן בהכרעה בתביעת החוב עצמה שהיא מעמיקה
יותר מהכרעה במעמדו של נושה לצורך ההצבעה באסיפות נושים, שכן יימטבע הדברים,
בדיקת תביעות החוב בשלב הראשון [היינו, לשם הצבעה באסיפות הנושים – ש.ע.] היא
יסודית וקפדנית הרבה פחות מאשר בשלב השני” (ראו: עניין אורטופדיה, בפיסקה 3).
בענייננו אני סבורה כי ניתן להכריע כבר עתה בבקשה לאישור הסדר חוב משני טעמים
מרכזיים.
6 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
.25
.26
.27
.28
.29
.30
ראשית, מבלי לקבוע מסמרות בעניין ותוך שאני מדגישה כי ערעורה של צנציפר יבחן על
ידי בלב פתוח ונפש חפצה, בשלב לכאורי זה אני סבורה כי סיכויי הערעור שהגישה צנציפר
אינם מצדיקים עיכוב של ההכרעה בבקשת ההסדר. עיינתי היטב הן בהודעת הערעור והן
בתשובות מטעם היחיד ומנהל ההסדר (תשובת הממונה טרם הוגשה). תביעת החוב של
צנציפר הוגשה בטענה כי היחיד ערב להבטחת חובותיה של חברת משני כלפי צנציפר.
היחיד, מצידו, מכחיש כי חתם על כתב הערבות שהציגה צנציפר.
לבחינת טענותיה של צנציפר, מינה מנהל ההסדר מומחית מטעמו לבחינת כתבי יד על מנת
שתבחן את חתימתו של היחיד על כתב הערבות. המומחית מטעם מנהל ההסדר קבעה –
לאחר שבחנה עשרות חתימות שונות של היחיד לרבות חתימות מזמן אמת – כי ייקיימת
סבירות גבוהה מאד לשונות (בין דרגה 3 ל-4) דהיינו שהחתימה המשורבטת וכתב היד/
חתימה בשם ארביב זאבי שבמחלוקת לא נכתבו על ידי מר ארביב זהבי [כך במקור – ש.ע.].
בדיון שנערך בפניי צנציפר העלתה מספר טענות בנוגע לחוות דעת המומחית. מנהל ההסדר
העביר את טענות צנציפר לבדיקה נוספת של המומחית אשר חזרה על קביעתה ואף
הוסיפה: “לסיכום, אין ספק שהחתימה המשורבטת שבמחלוקת וכתב היד ארביב זאבי
שמעליה לא נכתבו על ידי מר זאב ארביביי (ראו נספח ב’ לתשובת מנהל ההסדר לערעור
צנציפר).
אציין כי לא נעלמו מעיני טענותיה הנוספות של צנציפר בערעור שהגישה וביניהן טענה
להשתק של היחיד מלטעון שלא חתם על הערבות; וכן לחיוב היחיד מכוח דיני הנזיקין
ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. מנגד לא נעלמו מעיני טענות מנהל ההסדר והיחיד כי
מדובר בטענות שכלל לא הופיעו בתביעת החוב ומהוות הרחבת חזית פסולה בשלב הערעור.
טענות אלה כולן ידונו בפניי כמובן בדיון בערעור עצמו והדרך פתוחה בפני שני הצדדים
לנסות ולשכנע בטענותיהם.
כך או כך, לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובתשובות להודעה זו, אני סבורה כי סיכויי
הערעור אינם מצדיקים עיכוב של אישור הסדר החוב מכוח סעיף 85 לחוק חדלות פירעון.
שנית, אני סבורה כי לא יגרם לצנציפר נזק ככל שיתקבל הערעור שכן אני סבורה כי על פני
הדברים יש מקום לאשר את הסדר החוב אף ללא הסכמת צנציפר ולפי המתווה הקבוע
בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון. כיוון שאיני נדרשת להכריע באישור ההסדר מכוח סעיף 87
לחוק חדלות פירעון על כל היבטיו, הדברים יפורטו בקיצור ובבחינת למעלה מן הצורך.
עמדת הממונה, שפורטה בתגובה מיום 13.3.2024 ועליה חזרה נציגת הממונה גם בדיונים
שנערכו בפניי היא כי בשים לב לגילו של היחיד (84), מצבו הבריאותי, הנכסים העומדים
7 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
חדליפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק)(נושה) ואח’
תיק חיצוני:
.31
בפני מנהל ההסדר ומצבת החובות, חלופת ההסדר היא עדיפה לנושים מחלופה למתן צו
לשיקום כלכלי. זו אף עמדת מנהל ההסדר.
–
נוכח גילו ומצבו הבריאותי של היחיד ניתן להניח כי לו היה נוקט בהליך לצו שיקום כלכלי
היה מופטר מחובותיו בכפוף למימוש נכסיו. בעניין זה אני סבורה כי בעוד מנהל ההסדר
והיחיד הוכיחו בפניי באמצעות חוות דעת ונתונים אובייקטיביים אחרים – כי מימוש
נכסיו של היחיד יוביל לדיבידנד נמוך לנושים ביחס לחלופה של הסדר החוב, צנציפר לא
הצליחה להוכיח כי היא או יתר הנושים יצליחו להיפרע מן היחיד באמצעות מימוש נכסיו
יותר מאשר באמצעות הסדר החוב.
צנציפר העלתה טענות בעניין מחירה של מכסת החלב בבעלות היחיד; שווי הבקר
שבבעלותו; שווי הנחלה והמתקנים שבתוכה לרבות הלוחות הסולריים המותקנים במשק.
בעניין זה מנהל ההסדר הציג חוות דעת של חברת ייהרמן שיווקי לפיה מחיר העדר בבעלות
היחיד ובת זוגו עומד על סך של כ-3,885,288 ש”ח, היינו מחצית העדר השייך ליחיד מוערך
בסך של 1,942,644 שייח. עוד הוצגה חוות דעת שמאי בנוגע לנחלה בבעלות המשיב ובת זוגו
ממנה עולה כי שווי הנחלה עומד על סך של 9,460,000 שייח ולאחר תשלום מסים סך של
5,395,000 שייח, כאשר מסך זה חלקו של היחיד עומד על סך של 2,697,500 שייח. הנחלה
משועבדת לבנק לאומי לישראל בע”מ, בסכום הגבוה מסכום זה, כך שככל שההסדר לא
יאושר קרוב לוודאי כי מלוא התמורה ממימוש הנחלה תועבר לבנק. בנוסף, ניתנה חוות
דעת מטעם השמאי תומר ניר פז ממנה עלה ששווי הגגות הסולריים מוערך בסך של כ-
550,000 שייח וכן כי יתר המקובעים הנמצאים בנחלה אינם תורמים לשווי הנכס.
מנתונים אלה עולה לכאורה כי מימוש נכסי היחיד עתיד להניב לנושים דיבידנד קטן יותר
מזה המוצע להם בהסדר החוב. לא למותר להוסיף כי יתרון נוסף לנושים הלא מובטחים
במסגרת ההסדר הוא הפיכתם לנושים מובטחים באמצעות רישום שיעבוד על הנחלה
בבעלות היחיד ובת זוגו.
לא נעלמו מעיני טענות צנציפר לפיהן רב הנסתר על הגלוי בעניינו של היחיד וכי ייתכן
שחקירות בעניינו יובילו לגילוי של נכסים נוספים בבעלותו. טענות אלה בנוגע לנכסים
נוספים לא הוכחו ומנגד דחיית ההסדר המוצע עלולה לפגוע ביתרת הנושים שהצביעו בעד
ההסדר, ובסופו של יום עלולים לקבל דיבידנד נמוך יותר מזה המוצע להם במסגרת
ההסדר.
עוד יצוין כי לא נעלמה מעיני התנגדותו של הנושה, מר תמם, להסדר החוב ובאת-כוחו אף
טענה בעניין בדיון שבפניי. אולם מכל הטעמים המפורטים לעיל בדבר היתרונות של הסדר
8 מתוך 11
.32
.33
.34
.35
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
החוב לעומת מסלול של שיקום כלכלי, לא ראיתי בהתנגדות זו כדי לדחות את ההסדר.
אזכיר שוב כי ככלל בית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הנושים בשיקול דעתו שלו,
ובמקרה דנן משהתקבל רוב מניין וערך לאישור הסדר החוב – אני סבורה כי יש לאשר את
ההסדר.
ד. החלת הסדר החוב על צד ג’
כפי שצוין לעיל, חלק מהסדר החוב כולל את הסכמתה של חדריה להעמיד את נכסיה
לטובת הסדר החוב – שעבוד של חלקה בנחלה לטובת הנושים הרגילים וכן העמדת מכסת
החלב ויתר נכסי הבקשה שבבעלותה לטובת הפעלת המשק. הסכמתה של חדריה ניתנה
כנגד הסכמתם של אותם נושים שהצביעו בעד הסדר החוב על ויתור לחובות חדריה
כלפיהם.
הממונה טען בעניין זה כי קיים קושי לאשר הסכמות אלה בין חדריה לנושי היחיד שכן היא
אינה חלק מהליך חדלות הפירעון.
לאחר ששקלתי את הדברים לא ראיתי כל סיבה להתערב בהסכמה זו בין הנושים לחדריה
ובפרט לא ראיתי טעם מדוע הסכמה זו לא תהיה חלק מהסדר הנושים אשר מקבל תוקף
של פסק דין.
תרומתה של חדריה להסדר החוב היא קריטית ולמעשה בלי הסכמתה היה קשה להוציאו
לפועל. נוכח האמור, הנושים ראו לנכון להסכים לפטור את חדריה מחובותיה כלפיהם.
מדובר בשיקול דעתם של הנושים (שמרביתם נושים מתוחכמים) וכפי שפורט לעיל בית
המשפט לא נוטה להתערב בהסכמות שבין הנושים לבין היחיד. אדגיש שוב כי הסכמות
אלה מחייבות רק את הנושים אשר נתנו הסכמתם להסדר החוב.
לא למותר לציין כי בתי המשפט הכירו באפשרות לשלב בהסדר נושים תניית פטור לגורמים
שלישיים. כך, בתי משפט אישרו מתן הפטר מצד הנושים לגורמים שהיו מעורבים בחברה
ואף לבעל השליטה. בעניין זה בתי המשפט הכירו בכך שהנושים יימתמחרים” נכס אפשרי
שמצוי בידם, בדמות זכות תביעה כנגד בעל השליטה או נושאי משרה, ומתירים לאחרונים
לפדות אותו בעבור תשלום ממסת הנכסים האישית שלהם, שאינה מוקנית אוטומטית
לנושים (ראו: פשייר (מחוזי ת”א) 1037/98 בנק דיסקונט לישראל נ’ ממגורות אמיגה בע”מ
(19.4.2001); פרייק (מחוזי ת”א) 42576-02-13 אלביט הדמיה בע”מ נ’ כונס הנכסים
הרשמי, פיסקה 9.2 (1.1.2014)).
9 מתוך 11
.36
.37
.38
.39
.40
בית משפט השלום בראשון לציון
חדלייפ 20994-03-23 ארביב נ’ אגודה שיתופית חקלאית בע”מ (בפירוק) (נושה) ואח’
תיק חיצוני:
.41
דברים אלה אשר נקבעו בנוגע להסדר חוב בעניינה של חברה יפים בשינויים המחויבים גם
להסדר חוב בעניינו של יחיד, כך שאיני רואה מניעה מלאפשר לבן זוג – ובמקרה דנן בת זוג
– של יחיד לקחת חלק בהסדר החוב תוך מתן הפטר לחובותיו מהנושים שהסכימו להסדר,
וזאת כחלק מהסדר החוב של היחיד ועל מנת לאפשר אותו. לא למותר לשוב ולהדגיש כי
בניגוד להסכמים שפורטו לעיל, שבהם הסכמות הנושים נכפו גם על נושים שלא הסכימו
להסדר החוב, במקרה דנן ההסכם מול חדריה יחול רק על אותם נושים שהסכימו להסדר
החוב.
ה. אישור הסכם הגישור בין חברת משני לבין היחיד
כאמור, בפרק הזמן שחלף בין ההצבעה על הסדר החוב לבין מתן פסק דין זה נחתם בין
נאמן חברת משני לבין היחיד הסכם גישור אשר קיבל תוקף של פסק דין הן על-ידי בית
המשפט המחוזי (בית משפט של פירוק חברת משני) והן על ידי. הליך הגישור בין הצדדים
התנהל בפני עוייד איתי הס, מפרק אגודת יצרנים חקלאיים, שהיא נושה הן של היחיד והן
של חברת משני. עניינו של הסדר הגישור היה סיום המחלוקות בין היחיד לבין חברת משני
בנוגע לכלי רכב חקלאיים שבבעלות חברת משני ושנעשה בהם שימוש על-ידי משק החלב
ותוצאתו למעשה הפרדה בין היחיד לבין חברת משני.
בהסכם הגישור סוכם, בעיקרו של דבר, כי היחיד (או מי מטעמו) ישלם לחברת משני סך
של 700,000 ש”ח בגין כלי הרכב החקלאיים. עוד הוסכם כי מנהל ההסדר בהליך דנן יכיר
בנשיה של חברת משני בסך של 1,250,000 שייח וכי ישולמו לחברת משני דיבידנדים של לכל
הפחות 20% מהכרעה זו.
הממונה סבר כי נוכח החתימה על הסכם זה יש לקבל, שוב, את הסכמת כלל הנושים
להסדר החוב. היחיד ומנהל ההסדר סברו כי ניתן לאשר את ההסדר אף מבלי קבלת אישור
נוסף. לטענת מנהל ההסדר, אין בהסדר הגישור כדי לשנות מהצעת ההסדר בכל הנוגע
לנושים הרגילים אשר יהיו זכאים לדיבידנד בסך של 6,000,000 ש”ח או 15% מסך הנשייה
המאושרת.
בעניין זה ראיתי לקבל את עמדת היחיד ומנהל ההסדר. אמנם קיימת שונות בין הדיבידנד
המובטח לנושים הרגילים בהסדר החוב, העומד על 15% מסך הנשיה המאושרת ובכל
מקרה לא פחות מסך של 6,000,000 ש”ח, לפי הגבוה מבין השניים, לבין ההסדר עם חברת
משני בו נקבע כי ישולמו לה לכל הפחות 20% מהכרעת החוב. אולם איני סבורה כי בנסיבות
המקרה דנן יש בכך כדי להוביל לכינוס אסיפת נושים נוספת.
10 מתוך 11
.42
.43
.44
.45
