DOCPROPERTY DocDateEng * MERGEFORMAT 01 בדצמבר 2024
DOCPROPERTY DocDateHeb * MERGEFORMAT ל’ בחשוון תשפ”ה
DOCPROPERTY DocNumber * MERGEFORMAT 4700-1039-2024-009313
תקציר פסק-דין
תיק עמ”נ מס’ 47371-10-23 אוסמאן א.מ ואח’ נ’ רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
כבוד השופטת מיכל אגמון גונן
היום ניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (השופטת ד”ר מיכל אגמון גונן) פסק דין עקרוני בארבעה ערעורים מאוחדים ( עמ”נ 47371-10-23 ושלושה נוספים), העוסק במספר סוגיות עקרוניות בנוגע למבקשי מקלט בישראל (מרביתם מסודן (חבל דארפור) ואריתריאה).
מדובר בערעורים של מבקשי מקלט. שלושה מסודן (חבל דארפור) ואחת מאריתריאה, ששוהים בארץ מעל 15 שנה ובקשות המקלט שלהם תלויות ועומדות למעלה מעשור ללא הכרעה. הם הכירו בישראל בני זוג, אזרחים זרים, והקימו משפחה חדשה. בשלושה מהמקרים נולדו להם גם ילדים. מבקשי המקלט הגישו בקשה להותיר את בני זוגם וילדיהם בישראל והרשות סירבה ומבקשת להרחיק את בני הזוג והילדים. פסק הדין עוסק במספר סוגיות מרכזיות שטרם הוכרעו, ומכאן חשיבותו.
כך פותחת השופטת אגמון גונן את פסק דינה:
“עלמים צעירים, עלמות צעירות נרדפים בארצם, נמלטים על נפשם ומגיעים לישראל כדי לבקש בה מקלט. הם נמצאים בישראל שנים רבות בהיתר (בין 15 ל-17 שנים במקרים שלפניי). הם מצליחים, על אף הקשיים והתלאות שחוו, להכיר בני או בנות זוג זרים גם הם, החיים בישראל, ולהקים עמם משפחה בישראל. הם מולידים ילדים ומנסים להתגבר על תלאות העבר באמצעות המשפחה החדשה שהקימו. אולם כשהם מבקשים להמשיך לחיות יחד כמשפחה בישראל, הם עומדים לפני השער שיועד להם, אך כמו בתיאור השער לחוק בספרו של קפקא, השומר, לאחר שנים של המתנה, סוגר את השער. אלו המערערים שלפניי – ארבע משפחות בארבעה ערעורים, מהן שלוש עם ילדים. משפחות של מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה, שהכירו בארץ בנות או בני זוג, שאינם בעלי מעמד קבע בישראל, ובשלושה מתוך ארבעת המקרים גם נולדו להם ילדים משותפים. בקשתם היא להישאר בישראל כמשפחה עד שתוכרע בקשת המקלט של בן או בת הזוג מבקשי המקלט. לשם כך הם מבקשים כי בני הזוג והילדים יזכו לאותו מעמד בו הם אוחזים, ולאותו פרק זמן, היינו, עד שתדון ותוכרע בקשת המקלט שלהם לגופה.
משרד הפנים, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות), מבקש להרחיק את בן או בת הזוג של מבקשי המקלט, כיון שעל פי נוהל של הרשות, האפשרות לחיות יחד בישראל, עד להכרעה בבקשת המקלט, שמורה לזוגות שהכירו טרם הגעתם לישראל (ולפליטים שבקשת המקלט שלהם התקבלה והוכרו ככאלה). משרד הפנים, שבמשך שנים נמנע מלדון בבקשות המקלט שהגישו, מבקש להרחיק את בן או בת הזוג של מבקש המקלט, ומדוע –משום שהכירו בישראל ולא במדינת המוצא ומשום שמבקש המקלט לא הוכר עדיין כפליט.”.
לפני סיום קובעת השופטת כך (עמ’ 98 לפסק הדין):
“מהערעורים שלפניי עולה תמונה עגומה של הפרה ארוכת שנים של זכויות מבקשי מקלט בישראל בהקשרים שונים, ובפרט בכל הנוגע לחיי משפחה וטובת ילדיהם. אין לאפשר עוד למדינה להימנע מהענקת הזכויות הניתנות באמנה לפליטים, על ידי הותרתם במעמד מבקשי מקלט מרגע הגעתם לישראל, ללא דיון והכרעה בבקשות המקלט לאורך שנים כה רבות.”
פסק הדין עוסק בכמה שאלות מרכזיות, לחלקן השלכות רוחב:
הראשונה, הפרת מחויבות ישראל על פי אמנת הפליטים, להעניק זכויות שיש להעניק לפליטים, על ידי כך שאינה מכריעה בבקשות המקלט, ומותירה אותם במעמד מבקשי מקלט. השופטת ד”ר אגמון גונן סוקרת שורה של פסקי דין ואף את דוח מבקר המדינה, מהם עולה התנהלות בעייתית של הרשות בהקשר זה במשך שנים, העולה כדי הפרת מחויבויותיה של ישראל על פי אמנת הפליטים. בפסק הדין נקבע כי המערערים רשאים להגיש בקשה לקבלת מעמד לבני הזוג והילדים, על פי נוהל המאפשר למי שהוכר כפליט לעשות כן, על אף שבקשות המקלט שלהם טרם הוכרעו.
השנייה, נוגעת לזכות לחיי משפחה ולטובת הקטינים. על אף שבשלושה מהערעורים המשפחה כוללת ילדים, הרשות לא בדקה את טובתם, למעט אמירה כללית כי טובת הילד הוא לשהות לצד הוריו. נקבע כי על הרשות להכין נוהל, על בסיס הנחיות נציבות האו”ם לזכויות ילדים (לרבות לעניין מעורבות אנשי מקצוע בהליך), לאופן בחינת טובת הילדים בכל ההליכים המתנהלים לפני הרשות.
השלישית, האפשרות להעביר את התא המשפחתי בשלמותו לארץ המוצא של בני הזוג של מבקשי המקלט – הרשות טענה כי המערערים יוכלו לממש את זכותם לחיי משפחה בארץ המוצא של בני הזוג של מבקשי המקלט. נקבע כי כאשר ארץ המוצא אינה חתומה על אמנת הפליטים לא ניתן לעשות כן באופן קטגורי, שכן הדבר מפר את עקרון אי ההרחקה באמנת הפליטים. עוד נקבע כי כאשר מדינת המוצא חתומה על אמנת הפליטים, על המערערים להרים את הנטל הראשוני להראות כי לא יוכלו לעבור לשם, ועל הרשות להביא ראיות ממשיות לסתור.
הרביעית, נדונה חוקתיות הנוהל המורה על הרחקה מישראל של בני זוג של מבקשי מקלט שהכירו בישראל, לעומת בני זוג שהכירו קודם לכניסה לישראל. נפסק כי הנוהל אינו חוקתי, בהעדר תכלית ראויה ומידתיות (שכן ניתן להימנע מצעד זה לו הייתה הרשות מכריעה בבקשות המקלט. השופטת אגמון גונן קבעה כי סעיף 1ז לנוהל מבקשי מקלט יבוטל.
*** הנוסח המחייב הוא זה של פסק-הדין המלא ***
