בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה”מ 17616-01-24 נ. נ’ ק.
בפני
כב’ השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי
תובע
מ.נ.
מיוצג ע”י עו”ד אור ליסקר
נגד
נתבעת
א.ק.
מיוצגת ע”י עו”ד אסתר פדה
החלטה
1. לפני תביעה שעניינה קביעת משמורת ילדים. התביעה הוגשה ע”י התובע (להלן-האב) כנגד הנתבעת (להלן-האם).
2. החלטה זו הניתנת במסגרת התביעה עניינה בבקשת האם לצו מניעה אשר ימנע מהאב להוציא את הילדים על דעת עצמו מהעיר אילת (להלן-הבקשה). עם זאת בשל התנהלות הצדדים בתיק ראוי ונכון להביא חלק מההליכים בתיק על מנת להבין את ההליכים עד שהביאו להגשת הבקשה על ידי האם.
3. פתח דבר יובהר שמדובר בבני זוג מפונים מצפונה של הארץ לעיר אילת בעקבות מלחמת חרבות ברזל. האם התגוררה בXXX והאב בקיבוץ XXX. ילדיהם המשותפים של הצדדים הם א.ק ילידת 13/9/2016 (כבת 8 שנים לעת הזו) ו-ל.י. יליד 31/8/2018 ( כבן 6 לעת הזו).(להלן-הילדים).
הרקע העובדתי הנדרש:
4. עובר להגשת תביעה ביום 8/1/2024 הגיש האב בקשה אותה הגדיר כ”בקשה דחופה לקבלת משמורת על ילדיי והסדרי ראייה בטרם הגשת תביעת משמורת”. בבקשתו טען שאף שהילדים במשמורת האם הם בסכנה שכן האם “…שותה אלכוהול, מרביצה, מסלקת את הילדים מהבית זורקת חפצים בשעות מאוד מאוחרות בבית, מאיימת על הילדים שלא יספרו לי שום דבר כי אחרת לא תהייה להם אמא”.
הבקשה הועברה לתגובת האם. זו הכחישה את המיוחס לה על ידי האב, כינתה את הבקשה “הזויה” וציינה שהאב ניסה להחתים אותה על הסכם גירושין שבו התבקשה לוותר על הילדים ועל אפוטרופסותה עליהם. כלשונה “בהתאם לסעיפי ההסכם התנה המבקש באמצעות עו”ד שהינו חברו הטוב, תניות מקפחות אשר נועדו להטיל אימה על המשיבה […] כך למשל נכתב באחד מן הסעיפים כי אם ובמידה המשיבה תעשה מעשה כלשהו המנוגד להסכמתו רצונו של המבקש אזי הילדים יעברו באופן ישיר לרשותו של המבקש ולמשיבה לא תהא כל זכות לראותם”. האם טענה שהילדים שוהים עמה פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע בקביעות וביקשה שעד החלטה על קבלת תסקיר הקטינים ישהו עם ההורים בזמנים שווים ובכדי להימנע מאינטראקציה מיותרת בין הצדדים ביקשה חלוקה שתבטיח זאת.
5. ביום 24/1/2024 ניתנה החלטתי “לאור עמדותיהם הקוטביות של הצדדים מורה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין (כך במקור) אשר יבחן את טובתם. ההחלטה תומצא ללשכה לסיוע משפטי והודעה על מינוי תוגש תוך 7 ימים […]בשלב זה ועד הגשת עמדת האפוטרופוס לדין קובע זמני שהות כדלקמן: עם האם- בימים א’, ד’ עם האב- בימים ב’ ג’ כל שבת שנייה ישהו הקטינים עם מי מההורים החל מיום ו’ מתום המסגרת החינוכית ועד ליום א’ ישירות למסגרת החינוכית. בשבת בה שוהים הקטינים עם האם ישהו עם האב גם ביום ה’ ולהיפך…”
6. בין לבין ביום 15/1/2024 הגיש האב “תביעה לקביעת משמורת” שבכותרתה ציין שתמציתה “בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת, לעשות שימוש בסמכותו ולהורות כי משמורת הקטינים תהא נתונה לתובע בלבד, לשם הבטחת טובתם וצרכיהם. ולהורות לגורמי הרווחה לתת תסקיר דחוף נוכח העובדה כי הנתבעת מתנהלת מזניחה את הקטינים חסרי ישע.” התביעה כללה 11 עמודי מלל צפופים וכ- 100 עמודי נספחים.
7. כאמור, החלטה זו אינה בתובענה עצמה, אלא בבקשה שהוגשה במסגרתה למנוע את מעבר הילדים לישוב רמות. גדר המחלוקת בין הצדדים נסבה בהקשר לילדים על כישורי הורות, אמון ומקום מגורי הילדים. לכתב התביעה צירף האב עמודים רבים של תמונות המעידות לכאורה על האם: “פרופיל באפליקציית היכרויות טינדר בשנת 2021 (4 עמודים); תמונות מסך מתוך אתרים פורנוגרפיים בהם מפורסמים הסרטונים הפרובוקטיביים של האם (6 עמודים); תמונות מסך של מקצת הסרטונים הפרובוקטיביים שהעלתה האם לרשתות (14 עמודים).
יאמר ומיד שחלקם של האתרים בהן משורבבות תמונות האם קשות ובלתי ראויות לשון המעטה. בהקשר לתמונות אלו טענה האם בדיון שהתקיים בבקשה ביום 3/7/2024(להלן-הדיון) ש “הסרטון הזה מלפני שנתיים וזו טעות. את הכסף שקיבלתי נתתי לתובע. הוא קיבל את כל הכסף שעשיתי ביוטיוב, נתתי לו הכל” האב לא הכחיש אלא טען שיש עוד הרבה סרטונים “יש כאלה עשרות אתרים, עד היום. לא אמרתי שהיא לא יכולה לראות את הילדים בגלל זה, אלא זה מבייש את הילדים, למה? …”. לכאורה ועל פי טענת האם, מעשיה, הגם שאינם ראויים בעיניי, שתגמלו את האב הופכים כעת נגדה.
נספח 2 לכתב התביעה הוא “הסכם גירושין, חלוקת רכוש, משמורת ומזונות” המשתרע על 29 עמודים (להלן-ההסכם). אין בהחלטה זו צורך להתייחס לנספח זה, אך חשיבותו בהבנת ההליך ואולי אמצעי להנמכת הלהבות בין הצדדים. ההסכם נושא תאריך 29/8/2023. ביחס לילדים קובע ההסכם אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים – מותנים. בפרק המזונות הותנתה המשמורת המשותפת בהכנסה חודשית של האם שלא תפחת מ- 6,500 ₪ לחודש נטו. נקבע שהמשמורת המשותפת תחל רק מיום שהאם תציג הוכחה מפורשת, למשל, ע”י תדפיסי חשבון בנק שזו הכנסתה “…ויש ביכולתה האפשרויות לעמוד בהתחייבויותיה לעניין משמורת הילדים…” עד שתוצג היכולת “…יהא בכך הסכמתה של האם למשמורת בלעדית לאב על כל המשתמע מכך”. אין בהסכם מגבלה או התניה לשכרו של האב כתנאי לאחריות הורית משותפת. ההסכם לא קיבל תוקף של פסק דין.
8. ביום 22/2/2024 הגישה האפוטרופא לדין הממונה, עו”ד גונן את עמדתה. בעמדתה ציינה שמדובר בסכסוך בין ההורים שהסלים מאוד, הוא סכסוך המאופיין ב”כעסים נקמנות, קנאה וכל אלה מסמאים את עיניהם מראיית טובת הקטינים באמת, אשר צריכים להיות פשוט ילדים ולא “הורים”, או “מרגלים” או כל תפקיד אחר שהטילו על כתפיהם הקטנות”.
נטען שהאב סבור שעל בסיס התנהלות האם בעבר, או כיום, היא אינה ראויה לגדל את הקטינים ולכן חסרת זכויות בסיסיות. מנגד האם עומדת על כך ומבקשת לגדל את הילדים בשותפות עם האב ולהיות חלק פעיל בחייהם.
טענות האב בדבר “אלכוהוליזם”, “אלימות” “הזנחה” אינם עולים בשגרת היומיום של הקטינים במסגרת החינוכית.
הטענה בדבר פרסומים באתרים פורנוגרפיים נכונה. האם אישרה, זאת, אולם, לטענתה, לא היא שהעלתה את הסרטון המדובר לאותם אתרים. היא העלתה את הסרטון בערוץ יוטיוב שהיה ברשותה וגורמים מסוימים עושים בו שימוש לא חוקי ומעלים אותו לאתרים פורנוגרפיים.
האפוטרופא לדין המליצה שהאחריות ההורית תהא שוויונית לשני ההורים למשך פרק זמן של שלושה חודשים במהלכם תיבחן התנהלות הצדדים, תיבחן מחויבותם ושינויי התנהגותם.
המליצה שזמן השיחות של ההורים עם ילדיהם יצומצם לשתי שיחות ביום “בלבד!!!!” אחת בסיום המסגרת החינוכית והשנייה לפני שעת השינה. השיחות לא יעלו על 10 דקות לשני הקטינים יחדיו.
כך, “על שני ההורים להשתלב בטיפול במרכז הורים ילדים או הדרכה הורית יחדיו תחת קורת גג אחת- ללא תנאים ובשיתוף פעולה מלא באופן דחוף ובהול, על מנת להכחיד כליל את התקשורת הלא מכבדת שבין ההורים בפרט בנוכחות ילדיהם. וכן לכבד את ההורות של כל אחד מהם בחיי הילדים וללא העברת מסרים לקטינים אודות מי מהוריו”.
9. ביום 25/2/2024 הגיש האב “תגובה לתסקיר של האפוטרופוס”. בסעיף העתירות/סיכום כתב האב: “אני מבקש בכל לשון של בקשה לקרוא את הדברים ולהבין כי למשיבה אין כל יכולת ועניין לגדל בנחת את הילדים. המבקשת מתנהגת בנרקיסיסטיות וחוץ מעצמה דבר אינו מעניין אותה- והמבקש מבקש בכל לשון של בקשה לדאוג לילדים ולעתידם. וכי מבקש כי תפגוש המשיבה את הקטינים במרכז קשר, או תחת השגחה, ולאפשר את הסדרי הראייה ללא לינה בביתה. הקטינים ילדים כל כך מוכשרים, טובים, עדינים ופשוט ילדים מדהימים, שלא מגיע להם את ההתנהגות הבזויה שהמשיבה מעניקה להם.
על סעיף 22 – אין שום סיכוי שבעולם שהמבקש ישב באותו חדר עם המשיבה למעט באולם בית המשפט המכובד. המשיבה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי- וכי אין לסמוך כלל על מה אומרת המשיבה כי לאחר כמה דקות תשנה עמדתה, ותתהפך עוד פעמים רבות- המשיבה כלל אינה יציבה- ולא קשה לראות את זה אם רק רוצים ומבינים את העניין.” ויתמה השואל הכיצד עולים הדברים עם דברים אחרים מפי האב המצויים בתיק? אך לא לעת הזו לתת את המענה לכך.
10. לא חלפה יממה והוגשה בקשה נוספת של האב שכותרתה ” חוות הדעת של ל.א. – פסיכולוגית שטיפלה במשה נ. וא. ק. ולאחר מכן במ. נ. והעניקה לו הדרכה הורית ממרץ 2023″.
משעה לא התבקשה כל תגובה ובוודאי שלא ניתן להגיש חוות דעת שכזו על דעת המבקש עצמו תהיתי מכוח מה הוגש המסמך והוריתי על הוצאתו מהתיק ((החלטה מיום 3/3/2024).
ביום 5/3/2024 הגיש האב “הבהרה והסבר מדוע בחר המבקש להביא את חוות הדעת של ל. א. פסיכולוגית שטיפלה במ.נ. וא. ק. ולאחר מכן במ. נ. ומעניקה לו הדרכה הורית ממרץ 2023”. ניתנה החלטה המורה שאין בדברי ההסבר שלא התבקשו כדי לשנות ההחלטה מיום 3/3/2023.
11. בסמוך, האב הגיש בקשה נוספת אותה כינה “בקשה לסעד דחוף בעניין שינוי הסדרי הראייה הזמניים וצמצום השהות של הקטינים אצל המשיבה”. הבקשה הועברה לתגובת האם עד ליום 14/3/2024.
12. ביום 10/3/2024 הוגשה עמדת האם להמלצות האפוטרופא לדין. ככלל האם הסכימה עם המלצות האפוטרופא לדין לאחריות הורית משותפת ולהסדרי השהות שהומלצו על ידה. האם טענה שרצונו של האב להרחיק את הילדים ממנה. האם הסכימה להשתתף בהדרכה במסגרת מרכז הורים וילדים וסברה שזו “… הכרחית בשל הנסיבות שנוצרו לרבות מעבר המשפחה לעיר אילת בשל המצב הביטחוני דבר המהווה קושי נוסף הן לצדדים והן לקטינים”.
13. טרם חלף המועד לקבלת עמדת האם בבקשתו הקודמת, הגיש האב ביום 12/3/2024 בקשה נוספת “בקשת תובע להעביר את הקטינים לסביבה הטבעית שלהם בצפון ואת התיק לבית המשפט בצפת ולXXX שיתאפשר” . גם בקשה זו הועברה לעיון ולתגובת האם.
ב”כ האם ביקשה (ביום 14/3/2024) ארכה קצרה להגשת תגובותיה. טרם ניתנה החלטה בבקשה זו ביום 15/3/2024 הגיש האב “תשובה לבקשת הנתבעת להארכה באשר להעברת הקטינים לסביבה הטבעית שלהם בצפון ואת התיק לבית המשפט בצפת ולXXX כשיתאפשר” .
בהחלטתי מיום 18/3/2024 כתבתי” “לא התבקשה תגובה. ההחלטה ניתנה. דרכו של המבקש להרבות במסמכים ובקשות ללא הקשר לצורך. בתי המשפט עמוסים לעייפה וראוי שזמנם יוקדש לניהול הליכים ולא להליכי סרק. בזבוז זמנו של הציבור על דרך זו מחייבת השתת הוצאות. המבקש ישלם לאוצר המדינה 500 ₪. יודע”.
תגובת האם הוגשה ביום 19/3/2024. בתגובתה ביקשה לדחות את בקשות האב מיום 7/3/2024 (בקשה לסעד דחוף בעניין שינוי הסדרי ראייה זמניים וצמצום השהות של הקטינים אצל המשיבה ), ובקשתו מיום 12/3/2024 להעברת הקטינים למושב XX. האם הפנתה פעם נוספת לניסיונות האב למנוע ממנה את הורותה על הילדים, את הסבל שהיא עוברת מהאב על פי הודעות ששלח לה וטענה ביחס אליהן ש “למעשה, צירוף ראיות אלו לדרישותיו של המבקש לצמצם זמני שהות עם המשיבה ולבטל אותה כאם “משמורנית” (אחראית) כמו גם הודעתו לביהמ”ש כי מעביר את הקטינים למושב XX והכל מבלי לקבל הסכמה מאמם של הקטינים, כל אלו יחדיו, מעלים את התהייה האם יש מקום להעביר את הקטינים לחזקתה של האם וליתן זמני שהות בפיקוח לאב וזאת לאור כוונותיו הברורות לנתק את הקטינים מאימם או להרחיקם ממנה”.
האם התנגדה למעבר הילדים להתגורר בישוב כבקשת האב. טענה שהילדים מתגוררים בעיר אילת מזה כחצי שנה מאז עקירתם מביתם, “…וניתוקם מאימם יגרום לנזק בלתי הפיך”.
14. ביום 27/3/2024 הוגשה בקשה נוספת של האב “בקשה להגיש תסקיר מהרווחה בגליל העליון לקראת הדיון שיקבע”. בהחלטה מאותו יום ביקשתי לקבל תסקיר של האגף לשירותים חברתיים באילת .
החלטה זו שהוגשה לשירותי הרווחה באילת נענתה שעל פי הנהלים הגם שהילדים מתגוררים באילת צריכה להינתן ע”י שירותי הרווחה ב”רשות בה התגוררו בני המשפחה טרם הפינוי, למעט תסקירי צווי הגנה”. שירותי הרווחה במועצה האזורית הגליל העליון הודיעו ביום 14/4/2024 שהאם מבקשת לקיים פגישה פרונטלית בלבד ואינה מסכימה לקיום שיחה באמצעות זום. בהחלטה מיום 18/4/2024 הוריתי לאם לשתף פעולה עם שירותי הרווחה אך קבעתי ששירותי הרווחה יאפשרו לאם “…להביע את עמדותיה כשהאב אינו מתערב בדבריה.” עוד קבעתי שהשיחה תתקיים כשהצדדים באגף לשירותים חברתיים באילת כדי למנוע שבשיחה יהיו נוכחים “אחרים המעורבים בתיק”.
15. ביום 5/5/2024 הוגשה לתיק על ידי האפוטרופא לדין “בקשה דחופה למתן הוראות”.
בבקשתה כתבה האפוטרופא:
” הצדדים פונים לח”מ באין ספור בקשות. מחד, האב מבקש כי המעבר לXXX יהיה מיידי, וכן איננו שולח את הילדים למסגרות חינוכיות עוד, החלטה חד צדדית ללא תיאום עם הגורמים החינוכיים וללא תיאום עם האם, וזאת בטענה כי הגן של ל. נסגר, ואינו רוצה לשלוח אותו לגן חדש נוסף בעיר, אלא לקלוט אותו בגן ברמות, כך גם טענות דומות בדבר המשך המסגרת החינוכית עבור א. בעיר אילת, שאינה השתנתה (כך במקור), אולם מתקשה להשתלב בו[…] האב ממשיך בטענות לפיהן האם אינה כשירה לשהות עם הילדים שעות כה רבות בטענות דומות לעבר, שחלקן הועלו בטיפול של הקטינה א. בבית הספר, כמו כן, התנהגות חריגה ומדאיגה מאוד של הקטין ל., אשר החל שוב לישון במהלך שעות היום, שהינן שעות פעילות, ואין ספק כי לי הוא מאותת על סיכון כלשהו- שני ההורים מציינים כי הקטין ישן בשעות חריגות ביותר[…] מנגד האם טוענת כי דואגת לקטינים, אינה מזניחה אותם, מטיילת עימם ומשקיעה את מירב זמנה לבלות עמם. אין ספק כי נדרשת הדרכה וטיפול לשני ההורים. […] יובהר כי מסקנות שעלו מה הטיפול הרגשי של א. בבית הספר הינן מדאיגות כמו כן התנהגותו של ליאו בגן ובמהלך היום עם הוריו […] כאמור המשפחה נדרשת לטיפול משפחתי דחוף ביותר, ויש ליתן החלטה דחופה ביותר בהתייחסות של עו”ס לסדרי דין בדבר סוגיית המעבר ומתי, של המשפחה למקום מושבם החדש […] הח”מ סברה כי יש מקום לחכות עד לסוף שנת הלימודים, שכן מדובר בחודש נטו עד לסיומה. מאידך, המצב הרגשי של הילדים מדאיג מאוד ולכן מבקשת הח”מ התערבות טיפולית אבחונית דחופה ביותר של עו”ס לסדרי דין הממונה על המשפחה על מנת ליתן החלטה בעניין זה […] הצדדים שניהם דוחפים לקצוות שונים וקורעים את ילדיהם ממש כך!”
בהחלטה בבקשתה של האפוטרופא לדין קבעתי: “בשל מגורי האם דרך קבע עובר לפריצת המלחמה ב XXX ומגורי האב בקיבוץ XXX ולאור המצב הביטחוני אינני יכול לחייב או לקבוע שעל מי מהצדדים להתגורר ביישובים אלו עד שתתקבל החלטה מערכתית. שירותי הרווחה בעיריית אילת מתבקשים לסייע כמידת האפשר לשירותי הרווחה בגליל העליון ובכלל זה לשוחח עם האם באופן פרטני וללא נוכחות האב. בטוחני שיהיה בהכרח לקצר את תהליך וסיוע רב לשירותי רווחה בגליל העליון. למקרא דברי האפוטרופא לדין מבוקש תעשה בדיקה ע”י שירותי הרווחה בעיריית אילת בתיאום עם שירותי הרווחה בגליל העליון אם יש צורך בפתיחת תיק נזקקות לילדים…”.
במענה להחלטה זו שבה המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית אילת והודיעה שמדובר בהמלצות “…הנתונות בידי אנשי הטיפול שמטפלים כעת בבני המשפחה בגליל העליון לרבות הצורך לערב עו”ס לחוק הנוער”.
16. ביום 13/5/2024 הוגשה בקשה של האב “בקשה בכתב להורות לשירותי הרווחה בגליל העליון להגיש תסקיר בעניין החזרת הקטינים לקהילה הטבעית שלהם כמו גם, למשפחתם המורחבת במקום החלופי לקיבוץ XXX במושב XXX”. לבקשתו וכתמיכה בה צירף האב את המסמכים הבאים:
א. מסמך הנושא כותרת “סיכום טיפול של א.” : מסמך שאינו חתום על יד עורכתו
ואינו נושא תאריך שכן ככל הנראה הוא חלק ממסמך רחב יותר. ברם, על פי בקשת האב מדובר במסמך שנכתב על ידי “…הגב’ ש. יועצת בית הספר הזמני באילת של הבת א..” אקדים ואומר שלא ברור מכוח מה בוצע אותו טיפול רגשי שעה שנכתב ש”…את הבקשה לטיפול רגשי בבית הספר XXX’ ביקש אביה שדאג מהשפעות המלחמה והמצב המשפחתי על מצבה הרגשי”. האם פנתה לאם? האם האם מודעת לטיפול? איני קובע דבר נחרצות שכן כאמור מדובר בחלק מתוך מסמך רחב יותר כך להבנתי ואין לפני פרטים. בדיון שהתקיים ביום 3/7/2024 טענה באת כוחו של האב מפיו ש”מטפלת רגשית של א. כותבת שחור על גבי לבן שהילדה חייבת לחזור, היא לא מסתדרת כאן, נגרם לה נזק כשהיא נמצאת כאן, לילד נגרם נזק כשהוא כאן” לא מצאתי את הדברים אלא אם כיוונה עורכת הדין למסמך אחר. בפרק ההמלצות כתבה הגב’ ש.: “כל הנזכרים לעיל מובילים אותי להבנה כי א. עשויה להפיק רבות מהמשך טיפול, הן במסגרת בית הספר או מחוץ לו. אני סבורה כי א. זקוקה למקום בטוח בטוחה לקיים קשר עם מבוגר משמעותי, לשתף ברגשותיה ולפתח קרבה באופן בטוח, בייחוד בתקופה זו בה מתקיימות מורכבויות בתא המשפחתי מורכבויות (כך במקור). ניכר כי הטיפול בינינו השפיע עליה באופן מיטיב. להמלצתי, רצוי שהטיפול הרגשי העתידי יהיה כזה המתמחה במצבים משפחתיים מורכבים ויסייע לא. באופן מדויק ביותר בהתמודדות זו מעבר לכך, ניכר כי נדרש טיפול משפחתי על מנת לטיפול ברגישות במצב המשפחתי המורכב באופן שיאפשר לכל חברי המשפחה התמודדות וייתן מקום לחווייתה של א. במערכת המשפחתית”. לאור האמור קשה לקבל את הפרשנות של באת כוחו של האב.
ב. מכתב ממנהלת חינוך גיל הרך בקיבוץ XXX: מכתב זה שאינו נושא תאריך
כתיבתו מהווה תעודה לאופי האב מצד אחד ותיאור יכולותיה החינוכיות של מערכת החינוך של XXX. לא ברור מדוע הוצא מכתב זה ולאיזה צורך. מכתב זה הוא חסר משמעות בעיני לשאלות העולות בתיק זה. מעולם לא נטען או הוחלט כלפי האב שאינו אב ראוי, אינו כשיר, אינו מעורב, או מתעלם מצרכי ילדיו. היותו אב ראוי כביטוי הדברים במסמך זה של מנהלת אגף החינוך, תהא מטרתם אשר תהא, אינה הופכת בשל כך את האם לבלתי ראויה.
ג. מכתב מיום 27/3/2024 של הפסיכולוגית ל.מ.. על פי מקצועה עורכת המסמך היא
“מטפלת בהבעה ויצירה-טיפול זוגי-הדרכת הורים”. עורכת המסמך מתארת שהאב “…תיאר לא פעם שלילדים לא קל להשתלב במסגרות החדשות ושהם מאוד מתגעגעים לקיבוץ ולחבריהם.” המשיכה ותיארה שהאב העלה בפניה את המעבר למושב רמות “…אליו מפונים רוב תושבי קיבוץ XXX ושם נמצאים החברים של הילדים והצוותים החינוכיים שלהם…” על בסיס זה ניתנה המלצתה החד משמעית “…להחזיר את הילדים לסביבה מוכרת ובטוחה, לחברים שלהם למחנכים שלהם…” הדברים מדברים בעד עצמם ולא מצאתי להרחיב.
ד. מכתבה של מנהלת קהילת XXX מיום 1/4/2024: מכתב בן מספר שורות המברך את השבים לקהילת XXX במקום מושבו במושב רמות. מכתב זה מתאר את האווירה החיובית של מערכת החינוך של XXX “…עם מסגרות חינוך נהדרות לתלמידי בתי הספר והגנים- חינוך פורמלי ובלתי פורמלי.” מנהלת הקהילה ציינה ש”החזרה לסביבה הטבעית מתבקשת ותורמת לחיזוק החוסן האישי והחברתי של ילדינו בימים אלו, ואנו כאן כדי לחזק את הקהילה ולהעניק את כלל השירותים והמענים”. למקרא מכתב זה עולה תהייה לשם מה נכתב? הרי לא לצורך קליטת תושבים חדשים לחברי קהילת XXX. לשכנע את המשוכנעים? האם חברי קהילת XXX אינם מודעים לטיבה של הקהילה? יתרונותיה? התובנה שמסמך זה הוא חלק אינהרנטי של חיי קהילה. חשיבות חיי קהילה ידועים וברורים והיותו של אדם נטוע בקהילתו כרכיב משמעותי בזהותו היא מושכלת יסוד שהביאה, בין היתר, את חברי הקהילה להיות חלק ממנה. ודי בכך.
17. ביום 23/5/24 הוגש תסקיר של האגף לשירותים חברתיים בגליל העליון. לאחר פירוט מקורות המידע שעמדו לפני עורך התסקיר, בחן עורכו את המאפיינים המשפחתיים, תפקוד הילדים, הערכת מצב הילדים, טובתם והקשר שלהם עם כל אחד מההורים. הפרק הדן בתפקוד הילדים מציין ביחס לבת “בנקודת הזמן הנוכחית ניכר כי החוויה בין ההורים לא רק מטלטלת את הבית, אלא משפיעה באופן ישיר על מחשבותיה ורגשותיה של א.. סיכום והמלצות: המשך טיפול פרטני.” ביחס לבן נכתב “הצוות החינוכי מתאר כי נראה כי ל. מושפע מהמאבק שמתקיים בין ההורים בתוך כל אחד מהבתים… עוד הצוות מתאר כי לאם קיים קושי במעקב שוטף בתוך קבוצות הווטסאפ של הגן ולכן דברים יכולים להתפספס מבחינת ל.” (לדוגמא הגעה עם חולצה לבנה ביום העצמאות)”.
אעיר בהקשר זה שכזכור שפת האם של האם היא השפה הרוסית וטבעי שייתכן ותתקשה לעקוב אחרי ווטסטאפ בעברית. ראוי היה לחשוב על דרכים שיגרמו לאמור לא ל”התפספס”.
היסוד המשמעותי הוא שלאור האמור ביחס לעובר על הילדים ישכילו ההורים להניח למחלוקות לטובת הילדים.
העו”ס לסדרי דין ציין ש”נושא המגורים העתידיים מהווה מחלוקת רבה בין ההורים מאז תחילת המלחמה ועד היום”. עוד נכתב בתסקיר ש”האב מביע חוסר אמון בסיסי כלפי האם, מצב שמקשה להגיע להחלטות משותפות עבור ילדיהם. האב אינו רואה איך ניתן לתקשר עם האם בדרך שעוזרת ומקדמת את צרכי הילדים. לדבריו, האם אינה אמא מטיבה ללא יכולות הוריות בסיסיות, ולכן מתקשה לשתף איתה פעולה בכל המישורים. האם לדבריה מעוניינת בקשר עם האב לטובת ילדיהם והייתה רוצה גם את הקשר עם משפחתו שהייתה גורם התמיכה היחידי עבורה בישראל כאשר היו בני זוג. כיום היא נמצאת בארץ ללא תמיכה משפחתית או כל גורם אחר שיכול לסייע לה […] מתוך המידע שהתקבל נראה כי הילדים חשופים לחוסר הערכה הרבה של ההורים אחד כלפי השני ומעורבים יתר על המידה בתחומים שאינם תואמים את גילם הצעיר. ברור כי דבר זה עלול בעתיד להשפיע על התפתחותם התקינה”.
יודגש שאין בכל החומר שלפני לרבות התסקיר מסמך של גורם מקצועי שקובע שהאם חסרת כישורים הוריים לבד מטענות האב בעניין זה. (השוו עם נספח 2 לכתב התביעה).
בפרק הערכה מסכמת של העו”ס לסדרי דין נכתב: “ע”פ התרשמותי המקצועית עוצמת הקונפליקט בין ההורים הייתה כל השנים ועדיין נמצאת בעוצמה גבוהה דבר אשר אינו מאפשר לילדים לגדול להתפתח באופן תקין. מאיסוף האינפורמציה נראה שלאורך השנים האב מהווה מקום יציב ועקבי כלפי הקטינים. יש לציין כי בחודשים האחרונים האם נוכחת יותר או מקיימת את זמני השהות על פי ההחלטות הקיימות. ניתן להתרשם כי האב משדר כלפי כל הגורמים המטפלים וכלפי הקטינים חוסר אמון ביכולותיה ההורית של האם, דבר שיש לו השפעה ישירה על תפקודה של האם ואף פוגע בתפקוד הילדים ביום יום”.
המליץ להורים “..לעשות ככל הניתן כדי למצוא דרכים שבהם יהיו מסוגלים להגיע לרמת שיתוף פעולה תקינה לטובת הקטינים. להתרשמותי שני ההורים אוהבים ורוצים לדאוג לצרכי ילדיהם ולכן עליהם להנמיך את הלהבות ואת עוצמת הקונפליקט כדי לנהל תקשורת מיטיבה עבור בריאותם הנפשית של ילדיהם.”
לאור האמור המליץ לקבוע שהילדים יסיימו את שנת הלימודים באילת ובשים לב שהבן עולה לכיתה א’ יעברו להתגורר באחד מהמקומות בהם גרים מפוני קיבוץ XXX.
18. התסקיר הועבר לעיון ועמדת הצדדים.
19. ביום 30/6/2024 הוגשה על ידי האם בקשה ל”צו מניעה”. בבקשה ביקשה האם למנוע מהאב לקחת את הילדים למגורי קבע במושב XXX. בבקשתה טענה האם שהילדים הודיעו לה שהאב ארז את חפציהם והם עוברים למושב XXX. האם ציינה ש”הוא כבר לקח ממני את הילדים כמה פעמים ומנסה עכשיו לעבור איתם למקום אחר”.
בו ביום ניתנה החלטה: “ניתן בזאת צו מניעה הקובע שללא החלטה שיפוטית האב מנוע להוציא את הילדים מתחומי העיר באילת. יודע בדחיפות”.
20. בין לבין, ביום 27/6/24 הגיש האב בקשה נוספת “מפאת הדחיפות אבקש מכבודו לתת החלטה דחופה בנוגע לחזרה לסביבתנו הטבעית. כאמור, המסגרות באילת הסתיימו ומתחילות קייטנות הקיץ ב XXX ביום ב’ 1.7.24. אבקש בכל לשון של בקשה לאמץ את המלצות האפוטרופוס והעו”ס לסדרי דין שהמליצו על החזרה לסביבתנו הטבעית בתחילת חודש יולי! תודה!” ביום 30/6/24 ניתנה החלטה הקובעת: “משעה שהוגשה בקשה לצו מניעה וניתן צו מניעה כמבוקש נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 3/7/24 בשעה 14:00. למען הסר ספק האב מופנה לבקשת עו”ס לסדרי דין באילת לדחיית מועד הגשת תסקיר משלים. יודגש שצו המניעה האוסר על המבקש דכאן (האב) להוציא את הילדים מהעיר אילת. יודע בדחיפות”
21. האב הגיש “תשובה להחלטה לצו מניעה” בו הודיע שמפאת הדחיפות “…נאלצתי לבצע את המעבר משום שבתאריך 1.7.2024 מתחילות קייטנות הילדים. מבקש להדגיש כי כל הגורמים – האפוטרופוס לדין, העו”ס לסדרי דין, מחלקת החינוך, והיועצים הנוגעים בתיק, המליצו על חזרה של הקטינים לסיבתם הטבעית במושב XXX”.
האב החליט אם כן, ללא החלטה שיפוטית ועל דעת עצמו, לקחת את הילדים ולהעבירם למושב XXX. האב ניתק אותם מאמם והשיבם “מפאת הדחיפות” לקייטנה במושב רמות. זו הדחיפות.
ביום 1/7/24 הגיש האב “הודעה על מסמכים שנשמטו”.
בהחלטתי מיום 1/7/24 הוריתי: ” האב העתיק את מגורי הבנות מחוץ לאילת ללא החלטה שיפוטית. האב ישוב עם הבנות לאלתר לאילת ככל שלא יעשה כן או יעתד (הטעות במקור) היום יחויב בסך של 500 ש”ח ליום על אי הגעה לאילת. תואיל המזכירות לעדכן האב טלפונית. מובהר שהדיון הקבוע לדיון בצו המניעה יתקיים במועדו ועל האב להתייצב לדיון ואי התייצבותו תוביל להוצאת צו ההבאה. יודע בדחיפות”
22. בתגובה הגיש האב בקשה “ביטול צו מניעה שניתן במעמד צד אחד” בבקשתו טען:
“…עזבתי כבר ביום שבת לפני צו המניעה. ואין לצו המניעה הצדקה. אין שום הגיון לחזור לעיר אילת יותר, זאת סיימה את תפקידה, כך המליצו כל הגורמים לבית המשפט. אני קיבלתי את הצו אחרי שכבר חזרתי למקום הטבעי שלי ושל הילדים. הצו התקבל כי המשיבה סיפרה סיפורי מעשיות לבית המשפט. החזרה לאילת תכביד מאוד על המבקש ועל הקטינים ויגרום מפח נפש גדול לאחר שהתאחדו עם חבריהם. אבקש שוב לבטל את צו המניעה לאלתר. באם יש עדיין צורך בדיון, אבקש לדחות אותו למועד מאוחר יותר שלא יפגע בקטינים.[…] אין לה (לאם -מ.ל) הבנה בסיסית בטובת הקטינים […] הבקשה שהוגשה שגויה משפטית ועובדתית אנא אל תיתן יד למשיבה, אשר מעולם לא שמה את הקטינים בסדר העדיפויות שלה, להחזיר אותם לאילת, משום ששם, אין לנו דבר וחצי דבר! המבקש והילדים תושבי XXX – וקהילת XXX נמצאת ברובה ב XXX. הילדים כבר נקלטו והחלו את מסגרות הקיץ. המבקש עזב את מלון רויאל גרדן ואין הוא מעוניין לחזור לאילת, ואין לו מקום לישון עם הקטינים שם. אנא קרא שוב את ההמלצות של האפוטרופוס, העו”ס לסדרי דין, שקד המטפלת הרגשית של א., גורמי החינוך והרווחה השונים. אנא בטל את צו המניעה לאלתר”.
23. בד בבד הגיש האב בקשה לדחיית הדיון כדי שיוכל להגיע לדיון עם ייצוג. עוד הגיש האב מסמך נוסף בו הודיע שאינו מתגורר בעיר אילת ולכן לא העתיק את מגוריו. בקשת האב לדחיית מועד הדיון נדחתה תוך הסבר שמותב זה שאינו יושב עוד באילת מצוי באותו מועד בבית משפט באילת.
האם התנגדה לדחיית הדיון.
24. האב הגיש, “תשובה לתסקיר מחלקת הרווחה מועצה אזורית גליל עליון” בו הוא מודה להם על “ביצוע התסקיר המקיף אם כי אינו מושלם וכי יש דברים שאינם נכונים ואיני מסכים איתם”.
25. ביום 1/7/2024 הוגש לתיק מסמך של עורך התסקיר שהודיע לבית המשפט “שלאור ההחלטה שהתקבלה במשרדנו ביום 30.6.2024 אני רואה לנכון לכתוב את העדכון הנ”ל: …ברצוני לכתוב כי ההמלצות שנכתבו בתוך התסקיר לפני יותר מחודש הם ההמלצות שאנו ממשיכים לדבוק בהם ומבקשים שכבוד בית המשפט ייתן את התייחסותנו בנוגע לסוגיות בין ההורים. ככל ותהייה החלטה בהקדם האפשרי דבר זה יעזור להורים להתקדם בחייהם ולהוריד את גובה הקונפליקט בין ההורים במידת האפשר” – לא ארחיב מעבר להבאת הדברים כלשונם, הקשרם ומועד הגשת המסמך.
26. קצב הגשת הבקשות שהצריכו החלטות לא פסק ואולם אין צורך להביאן. ביום 3/7/2024 התקיים הדיון. בדיון עלה שהאב התעלם לגמרי מהחלטות בית המשפט ולא השיב את הילדים לאילת והודיע שהוציא את הילדים מאילת ללא החלטה שיפוטית שכן זה שירת “…את טובת הילדים, הם התחברו לחברים שלהם…לא עשיתי דין לעצמי, החזרתי אותם לסביבה הטבעית, הם התחברו עם חברים שלהם. ל בבית משפט”.
בדיון שב האב והאשים את האם באותן אשמות קודמות שהיא מפרסמת את עצמה כנותנת שירותי מין, אך טען “לא היה אכפת לי. אם תשמע איך היא מדברת היא מגרה אנשים, היא מקבלת כסף על סרטונים. תראה איך היא לבושה. זו פשוט הזייה”. לא מצאתי להרחיב בדברים מתוך הפרוטוקול. יוער שבאת כוחו של האב טענה ביחס “…למה שבית המשפט הטיח במרשי…” ראוי להדגיש, אכן נאמרו דברים קשים לאב הקשורים בהחלטתו לקחת את החוק לידיים להתעלם מהחלטות שיפוטיות וביזוין – כל זאת למה? בשל יומיים קייטנה!
דיון והחלטה:
27. החלטתי זו לאחר המסע הארוך של התיאור העובדתי תתמצא בנושאים הבאים:
א. לעניין נטילת החוק לידיים ואי מילוי אחר החלטות בית המשפט תהא הסיבה אשר תהא היא התנהלות בלתי ראויה לשון המעטה. והדברים זועקים מהאמור לעיל.
שקלתי בכובד ראש הטלת הוצאות נכבדות לאוצר המדינה כפי שראוי להורות לאור התנהלות האב. לאחר התלבטות לא פשוטה מצאתי, הגם שהחלטתי להורות על קבלת הבקשה למעבר הילדים למושב רמות, לחייבו בהוצאות מופחתות בסך 2,500 ₪ לאוצר המדינה.
מבלי לגרוע באמור משעה שבקשתה של האם נדחתה דה פקטו לא מצאתי לחייב את האב בהוצאות לטובת האם, אך חרף התוצאה אין גם מקום לחייב את האם בהוצאות לטובת האב בשים לב לאמור לעיל.
ב. באשר למעבר מגורי הילדים להתגורר בצפון. האם והאב קבעו את מקום מגוריהם בצפון. דמה בנפשך שבעת המגורים בצפון (כשאין ברקע מלחמה) הייתה האם מבקשת להעתיק את מקום מגוריה לאילת, ברי שהיה צריך להתקיים הליך שהיה בודק בראשונה את טובת הילדים. לא נעלם מעיני שהאם בודדה בארץ וקשייה מרובים אל מול האב והמעטפת העוטפת אותו ומסייעת בעדו. האם משוועת למשפחה אוהבת ותומכת והיא ביקשה את חברתה של משפחתו של האב. איני נכנס לשאלה מה טעם רמת המשטמה של האב כלפי האם היא ברמה כזו. כשטובת הילדים היא הקובעת והיא לנגד עיני, מתבקש שהילדים ישובו לחיי הקהילה בה גדלו עד המלחמה וזו מוכרת להם והם אינם בבחינת נטע זר בה. לא נעלמה מעיני עמדתה של האם אשר שללה את המלצת התסקיר והאפוטרופא לדין שטובת הילדים במעבר לישוב רמות. כאמור אני ער לקשיים העתידיים הצפויים לאם מהחלטה זו כאשר היא אינה חלק ממשפחת XXX והקשיים הניצבים לפניה בשמירת קשר עם הילדים ככל שתחליט להישאר להתגורר באילת.
ג. למען הסר ספק מובהר בזאת שאין בהחלטת המעבר של הילדים למושב XXX קביעה כלשהי ביחס לכישורי ההורות של האם, העדפת האב או מתן היתר לאב לקבל החלטות מהותיות ביחס לבריאותם, חינוכם ואופן גידולם ללא התייעצות מקדימה עם האם.
ד. אני מבין את רצונה של האם בשלב זה להישאר באילת, אך, כאמור, שאלה זו של הגירה פנימית צריכה להיבחן על ידי גורמי מקצוע שיבחנו את טובת הילדים ממהלך שכזה, מסוגלות הורית של שני ההורים ועוד רכיבים.
ה. באשר להסדרי השהות של הילדים חרף התנגדות האם ומתוך הבנה בקושי של האם, ככל שתישאר לגור באילת, לפגוש בקטינים באמצע השבוע, האב ידאג לקיים שיחת וידאו יומית של הילדים עם האם על פי המלצת האפוטרופא לדין של הקטינים.
באשר לסופי השבוע: הילדים ישהו עם האם בכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד למוצאי שבת. האם תודיע לאב על מקום שהייתה (באזור המרכז/צפון) והאב יביא את הילדים לשהות עמה.
ו. על פי המלצת התסקיר הצדדים מופנים לתיאום הורי. כך, על ההורים לקבל הדרכה הורית בנפרד.
ז. אני מודע לכך שמדובר בהחלטה לא קלה לאם. ברם, כפי שהובהר מקום מגוריהם של הצדדים והילדים הוא בצפון וכל החלטה במנותק מאזור זה צריכה להתקבל משל לא פרצה המלחמה. ברור שהאם לא יכולה להתגורר בשלב זה בXXX אך עליה לבדוק את האפשרויות הקיימות לה בסיוע המדינה לשם חזרה צפונה, ככל שמבקשת היא לעשות כן.
28. בית המשפט מודה לאפוטרופא לדין והיא משוחררת מתפקידה.
29. בשל אופי התובענה והחלטתי על מקום מגוריהם לעת הזו של הילדים ברמות ובשים לב לתקנה 6 (א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ”א-2020 אני מורה על העברת התיק לבית המשפט המוסמך במחוז הצפון על פי החלטת כבוד סגנית הנשיאה השופטת שירי היימן.
30. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים ולאפוטרופא לדין עו”ד נעמי גונן, לסגור את הבקשה ולהניח ההחלטה בסל המשימות של כבוד סגנית הנשיאה השופטת שירי היימן ולהעביר התיק כאמור.
31. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ג תמוז תשפ”ד, 29 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
