בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי
התובעות : 1. פלונית
2. אלמונית
ע”י ב”כ עו”ד בועז שפירא
נ ג ד
הנתבע :משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי
פסק דין
התובעות הן אחיות, נכדותיהם של ה”ה צ”ל ז”ל, ת”ז […] וא”ל ז”ל, ת”ז […] (להלן – “הסבתא” ו”הסב” בהתאמה, וביחד “הסבים”). אמן של התובעות היא בתם של הסבים המנוחים. התובעות מצויות בהליך לקבלת אזרחות רומנית ונדרשות להוכיח בפני הרשויות ברומניה כי הסבים ממוצא רומני. התברר כי קיימת אי-התאמה בין פרטי הסבים כפי שנקובים במרשם הנישואין ברומניה (להלן – “המרשם הרומני”) לבין פרטיהם הנקובים במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל. התובעות עותרות אפוא למתן סעד הצהרתי ביחס לפרטי הסבים, שאינו תואם את הנקוב במנהל האוכלוסין, מבלי לשנותו.
לכתב התביעה צרפו התובעות העתק מתמצית רישום הנישואין של הסבים מתוך המרשם הרומני לצד תרגום נוטריוני לעברית מטעם נוטריון ציבורי ברומניה; ותמצית ממרשם האוכלוסין בישראל ביחס לסבים.
להלן פרטי הסבים בהתאם למרשם הרומני [ על דרך שם המשפחה תחילה]:
הסב:
שמו : ל”א ז”ל (L.A);
תאריך לידה : 00.00.1923;
שם האב : ל”ל (L.L);
שם האם : ל”ל (L.L).
הסבתא:
שמה : ב”פ ז”ל (B.F);
תאריך לידה : 00.00.1923;
שם האב : ב”ה (B.H);
שם האם : ב”מ (B.M).
במרשם האוכלוסין הישראלי נקובים הפרטים הבאים ביחס לסבים:
הסב : ל”א, בן לא’ ול’, יליד רומניה, ת”ל 00.00.1923.
הסבתא : ל”צ, בת לח’ וש’, ילידת רומניה, ת”ל 00.00.1923.
עמדת הנתבע
הנתבע מעמיד את המסגרת הנורמטיבית לבחינת הסעד המבוקש, ומחדד כי בהתאם לסעיף 19ד לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ”ה-1965, מרשם האוכלוסין יתוקן לבקשת התושב הרשום בלבד, ומקום שהסבים הלכו לעולמם, לא יינתן הסעד לאחר זולתם. מטעם זה הנתבע מתנגד לשינוי המרשם (הגם שסעד זה לא התבקש בהליך דנן).
לגופו של עניין, לטענת הנתבע עיון במרשם הישראלי מניב את התוצאות הבאות:
קיימת אינדיקציה במרשם הישראלי לפרטים מן המרשם הרומני ביחס לשם משפחתו של הסב (ל’), שמה הפרטי של אמו (ל’) ושם משפחתו של אביו (ל’). לא קיימת אינדיקציה ביחס לשמו הפרטי של הסב (חרף הדמיון בין “א'” לבין “א'” במרשם הרומני), שמו הפרטי של אביו (ל’) ושם משפחתה של אמו (ל’).
קיימת אינדיקציה במרשם הישראלי ביחס לשמה הפרטי של הסבתא (פ’). לא קיימת אינדיקציה לגבי שם משפחתה (ב’) ושמות הוריה (ה’ ומ’ ב’).
ביחס לכל הפרטים הללו, הנתבע מותיר לשיקול דעתו של בית המשפט, האם להיעתר לסעד המבוקש.
הנתבע מוסיף כי תמצית המרשם הרומני שצורפה לבקשה אינה מצויה בתיקי המרשם בישראל. עולה כי המסמך הופק בשנת 2023 לבקשת התובעות שנים רבות לאחר פטירת הסבים. לאמור כי המסמך לא עמד בבסיס הרישום בזמן אמת ואין דרך מעשית לברר את נכונות הפרטים. הנתבע מותיר לשיקול דעתו של בית המשפט האם לקשור בין המסמך לבין המנוחים בענייננו.
הנתבע מדגיש כי הוא מותיר אפוא את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, ובלבד שהסעד ההצהרתי המבוקש לא יביא לכל שינוי במרשם.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, והן בתגובת הנתבע, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה. להלן נימוקיי.
אפתח באפיון הסעד בענייננו, הגם שאין מחלוקת בדבר. המבקשים עתרו למתן סעד הצהרתי ביחס לפרטי הסבים – פרטים הסותרים בחלקם את פרטי הסבים במרשם האוכלוסין. עתירתם אינה לשינוי פרטי המרשם ביחס לסבים. במידה והיו עותרים לשנות מפרטי מרשם האוכלוסין בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ”ה-1965, ספק רב אם היו זוכים לסעד המבוקש, והקשיים הכרוכים בכך פורטו באריכות בתגובת הנתבע. אוסיף כי עתירה מסוג זה, ככל שהיתה מוגשת, אינה מצויה בגדרי סמכותו העניינית של בית משפט זה (ר’ תמ”ש (חי’) 22480/07 שחם דבורה נ’ מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה, מיום 28.1.2008; וכן את פסקי דיני בתמ”ש (חי’) 2758-04-23 אלמוני נ’ משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה, מיום 11.10.23; ותמ”ש (חי’) 28275-02-23 פלונית נ’ משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה, מיום 16.10.23). הדין מתיישב אפוא עם דרישת הנתבע כי מתן סעד הצהרתי כמבוקש לא יביא לשינוי פרטי מרשם האוכלוסין.
סמכותו של בית משפט זה להעניק סעד הצהרתי כמבוקש קמה מתוקף סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984. סמכות זו נתונה לכל בית משפט הדן בעניין אזרחי, וזו לא נגרעה מבית משפט זה. במקרים המתאימים נוהג בית משפט זה להעניק סעדים הצהרתיים שמתייחסים לפרטים אישיים הנקובים במרשם, מבלי שיהיה בסעד ההצהרתי לשנות מן המרשם (ר’ תמ”ש (חי’) 22480/07 שחם דבורה נ’ מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה, לעיל; עיינו גם בתמ”ש (י-ם) 55925-05-12 פלוני ע” נ’ אלמוני ז”ל, מיום 31.1.17).
לגופו של עניין, אי-ההתאמה בין הנקוב במרשם הרומני לבין הנקוב במרשם האוכלוסין בישראל היא חלקית. קיימת התאמה בין שני המרשמים ביחס לתאריך הלידה וארץ הלידה של הסבים המנוחים. כמו כן קיימת התאמה ביחס לשם משפחתו של הסב (ל’ – L.), שמה הפרטי של אמו (ל’ – L.) ושם משפחתו של אביו (ל’ – L.). אף קיימת התאמה ביחס לשמה הפרטי של הסבתא (F.). התאמות אלה נלמדות מתמצית רישום ממרשם האוכלוסין ביחס לסבים. כמצוין שם, הסב שינה את שם משפחתו מ”ל'” ל”ל'”. הסבתא שינה את שמה הפרטי מ”פ'” ל”צ'”, ואת שם משפחתה מ”ל'” ל”ל'”.
במרשם הרומני נקוב שמו הפרטי של הסב כ”א'” (A.). שם הוריו “ל'” ו”ל'”. במנהל הישראלי נקוב שם הסב כ”א'” והוריו כ”ל'” ו”א'”.
במרשם הרומני מופיע שם משפחתה של הסבתא – “ב'” (B.). שם הוריה “מ'” ו”ה'”. במרשם הישראלי מופיע שם משפחתה “ל'” ושמות הוריה הם “ש'” ו”ח'”.
ביחס לסב, לא אתקשה לקבוע כי אין מניעה לראות התאמה בין המרשמים ביחס לשמו הפרטי. אין מקום למצוא סתירה בין “א'” לבין “א'” – הבדל שיכול וינבע מכללי הדקדוק וההגהה של השפה הרומנית. נותר לעמוד על אי-ההתאמה לכאורה ביחס לשם אביו של הסב – “ל'” לעומת “א'”.
הואיל והסבים עלו ארצה נשואים, הסבתא נשאה בעת עלייתה את שם משפחתו של הסב – “ל'”. הסבים שניהם שינו שמם בישראל ל”ל'”. לפיכך איני מעניקה משקל של ממש לאי-ההתאמה בין שני המרשמים בהקשר זה, ואין לראות סתירה בין שם שמות המשפחה של הסבתא בישראל – “ל'” ו”ל'”, לבין שם המשפחה שהיא והוריה נשאו ברומניה טרם נישואיה לסב – “ב'” (B.). נותר לעמוד על אי-ההתאמה לכאורה בין המרשמים ביחס לשמות הפרטיים של הוריה – “מ'” ו”ה'” לעומת “ש'” ו”ח'”.
נשאלת השאלה האם אפשר לראות בתמצית מן המרשם הרומני כחוליה המקשרת בין שני המרשמים, וראיה לאמיתות טענות התובעות ביחס לפרטי הסבים. סבורני שהתשובה חיובית. אכן כטענת הנתבע, המסמך הוא פלט מתוך המרשם שהופק שנים רבות לאחר לכתם של הסבים לעולמם ובסמוך לפני הגשת הבקשה. עם זאת, אין חולק כי מדובר במסמך רשמי מטעם הרשויות ברומניה. לא נחזה בו כל סימן מחשיד. כך גם באישור התרגום הנוטריוני ובחותמים הרשמיים של הרשויות ברומניה. יצוין כי הנתבע אינו קורא תיגר על האותנטיות של המסמך אלא על משקלו הראייתי.
בהיות התמצית מן המרשם הרומני מסמך רשמי מטעם הרשויות ברומניה, לא מצאתי מקום לפקפק באמיתות הפרטים הנקובים בה. אף אין סיבה להניח שהתמצית אינה משקפת את הפרטים המצויים במרשם גופו, המנוהל בהתאם לדין הרומני.
על בסיס ההתאמה הקיימת בין שני המרשמים ביחס לפרטים רבים שנמנו לעיל, שוכנעתי כי הפרטים במרשם הרומני והפרטים הנקובים במרשם האוכלוסין בישראל מתייחסים שניהם לסבים המנוחים. אוסיף שאין מקום להניח כי נפלה טעות במרשם, בעטיו של פקיד הרישום או שמא בעטיים של הסבים. אין לשלול את האפשרות כי משפחתם של הסבים נהגה כמנהג קהילות יהודיות אחרות, להיקרא בשמות לועזיים מחוץ לקהילה, אך לשמור על שמם היהודי-עברי בדל”ת אמות המשפחה והקהילה. לא יהיה זה מופרך להניח עוד כי לאחר עלייתם ארצה מסרו הסבים לפקיד הרישום את השמות העבריים של הוריהם. הנחות אלה מתיישבות עם העובדה כי עוד בשנת 1965 הסבים שינו את שם המשפחה לשם עברי מובהק – “ל'”. באותה שנה הסבתא שינתה את שמה הפרטי מ”פ'” ל”צ'”, אף הוא שם עברי מובהק. אני למדה מכך כי יש בסיס להנחה לפיה הסבים ראו חשיבות בשימוש בשמם העברי, כמו גם בשם העברי של הוריהם.
על בסיס האמור אני קובעת כי התובעות עמדו בנטל השכנוע הנדרש לשם קבלת הסעד. יצוין כי על פי הפסיקה הרווחת בסוגיה, רף השכנוע בהליך הנדון הוא רף השכנוע המקובל במשפט האזרחי, על דרך מאזן הסתברויות. רף השכנוע יוחמר מקום בו מצוי אינטרס כספי בקבלת הסעד. בענייננו לא מצאתי שיש מקום להחמיר ברף השכנוע שעל כתפי התובעות, ולא נטען על ידי הנתבע כי יש לעשות כן. אמנם אפשר לשער שיש בקבלת אזרחות רומנית להפיק בערבו של יום טובות הנאה כאלה ואחרות לטובת התובעות או בני משפחתן, אך אלו לא תיגרענה מקופתה של המדינה ומכיסו של משלם המיסים הישראלי (השוו לתמ”ש (ק”ש) 64010-12-14 פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה רשות האוכלוסין, מיום 31.3.16; וגם לת”ג 29968-08-18 פלוני נ’ משרד הפנים, מיום 19.2.19).
סוף דבר
על בסיס טענות התובעות ותמצית המרשם הרומני והן פרטי הסבים במרשם האוכלוסין בישראל, ובהעדר התנגדות הנתבע, אני מקבלת את הבקשה ומורה כדלקמן:
מוצהר בזאת כי פרטיו של מר ל”א ז”ל, שנשא בחייו ת”ז […], הם כדלקמן:
שמו : ל”א ז”ל (L.A);
תאריך לידה : 00.00.1923;
שם האב : ל”ל (L.L);
שם האם : ל”ל (L.L).
מוצהר עוד כי פרטיה של גב’ ל”צ ז”ל, שנשאה בחייה ת”ז […], הם כדלקמן:
שמה : ב”פ ז”ל (B.F);
תאריך לידה : 00.00.1923;
שם האב : ב”ה (B.H);
שם האם : ב”מ (B.M).
התובעות רשאיות להגיש פסיקתא לאישור בית המשפט.
אין צו להוצאות.
פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ה’ חשוון תשפ”ה, 06 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
