בפני
כב' השופט פליקס גורודצקי
תובע
ש. ט.
ע"י ב"כ עו"ד יואל רביב ואח'
נגד
נתבעת
נ. כ. ת"ז
ע"יב"כ עו"ד שרון כרמלי ואח'
פסק דין
לפניי תביעה לביטול/הפחתת מזונות קטינה ר' ילידת 00.0.00 (להלן: "הקטינה").
רקע עובדתי רלוונטי
התובע והנתבעת (להלן: "הצדדים") ניהלו קשר שלא במסגרת הנישואין.
כנובע מקשר זה נולדה הקטינה.
בפסק דין מיום 3.7.22 שניתן במסגרת תלה"מ 4911-06-21 נקבע, בין היתר, כדלהלן:
התובע ישלם לנתבעת מזונות עבור הקטינה בסך 1,800 ש"ח לחודש.
התובע יישא בדמי טיפול בסך 500 ₪ לחודש.
בכפוף להצגת חוזה שכירות בתוקף, ישלם התובע לנתבעת עבור מדור הקטינה סכום נוסף בגובה של 30% מעלות המדור, כאשר תקרת המדור עומדת על סך של 4,900 ₪ לחודש.
בנוסף לדמי המזונות, יישא התובע במחצית מהוצאות החינוך והרפואה החריגות.
דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינה לגיל 18, או עד לסיום לימודי התיכון – לפי המאוחר מבין שני המועדים.
הגעת הקטינה לגיל 6 תהווה שינוי נסיבות מהותי לצורך הגשת תביעה לשינוי דמי המזונות.
במסגרת כתב התביעה טען התובע, בין היתר, כי תביעתו מוגשת לאור מצבו הכלכלי הרעוע והחובות כבדים שבהם הוא שרוי.
במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת, בין היתר, כי התובע לא שילם ולו שקל אחד למזונות הקטינה, ויש לסלק את התביעה על הסף מטעם זה.
בהחלטה מיום 13.1.25 נדרש התובע להגיש תשובה לטענת הנתבעת, לפיה הוא אינו משלם את דמי המזונות, ולהבהיר מדוע אין מקום לסלק את התביעה על הסף, כפי שעתרה הנתבעת.
התובע הגיש תשובה וטען, בין היתר, כי סילוק תביעה על הסף ייעשה רק במקרים חריגים. התובע חזר על טענותיו באשר למצבו הכלכלי הרעוע, שלדבריו שאינו מאפשר לו לשלם את דמי המזונות. התובע הוסיף כי הוא השתמש בכספו לצורך הגשת תביעה זו מתוך תקווה שבית המשפט יפסוק מזונות שהוא יכול לעמוד בתשלומם, ולכן סילוק התביעה מנוגדת לתקנת הציבור.
הכרעה
לאחר עיון בעמדות הצדדים, מצאתי מקום להורות על מחיקת התביעה על הסף.
הלכה היא כי:
"בית משפט לא יושיט סעד למי שבמקביל לפנייה לבית המשפט עושה דין לעצמו ומבקש להעמיד את זולתו בפני עובדות מוגמרות. הלכה זו הילכת יסוד היא במשפט והגיונה נלמד מעצמו" ראו: בג"ץ 8898/04 מרים ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (28.10.2004).
"המבקש את סעדו של בית המשפט מצופה ממנו, למצער, כי יקיים את החלטותיו שאם לא כן עסקינן במי המבקש לעשות את החלטות בית המשפט פלסתר וכלי ריק" ראו: רמ"ש 41824-09-23 ש. ר נ' א. ר (02.11.2023); רמ"ש 1991-12-23 א' נ' א' (18.2.2024).
"כאשר במקרה שלפניי, התנהלותו של המשיב הינה בבחינת קביעת עובדות בשטח, ועשיית דין עצמי שלא כדין, בחוסר תום לב ובכוח הזרוע, ובמקרים מעין אלה אין להעניק לו פרס, ואין לאפשר מצב בו חוטא ייצא נשכר" ראו: ת"א (המחוזי בנוף הגליל נצרת) 36942-12-23 שבח את שבח בע"מ נ' משולם (4.1.2024)
"חייב אדם להחליט בלבבו אם מבקש הוא מבית משפט או עושה הוא דין לעצמו. שני אלה בה-בעת לא יעשה אדם" ראו: רמ"ש 41824-09-23 ר. נ' ר. ואח' (2.11.2023) ורבים אחרים.
הלכה זו אומצה ואף קיבלה משנה תוקף בהליכים העוסקים בהפחתת מזונות קטינים, שבהם נפסק כי מי שאינו משלם מזונות ילדו הקטין, צובר חוב מזונות ללא כוונה לסלקו ומתעלם למעשה מקיומו של הקטין, לא יהיה רשאי לעתור בפני ביהמ"ש להפחתת סכום המזונות שאותו אינו משלם ממילא ראו: תמ"ש 55411-11-12 א.ב.ד. נ' ס.ב.ד. (14.2.2016); תלה"מ 63887-05-18 מ.מ. נ' ק.מ. (24.2.2020).
במקרה שלפניי, התובע לא הכחיש את טענת הנתבעת כי אינו עומד בהתחייבותו בעניין תשלום מזונות הקטינה. התובע אומנם טען כי יתכן ובמסגרת הליך חדל"פ שהתנהל נגדו עוקל סכום של כ-30,000 ₪ לטובת תיק המזונות, אולם טענתו זו לא נתמכה בדרך כלשהי.
טענת התובע לפיה סילוק התביעה מנוגדת לתקנת הציבור, לא ניתן לקבל. בתמ"ש 21922-12-10 ר.מ. ואח' נ' ט.מ. (14.10.2013) נפסק כי:
"זכותם של הילדים למזונות היא זכות יסוד הנגזרת מכבוד האדם. כבוד האדם הינה זכות יסוד מוגנת בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992. קיום בסיסי של ילדים שהינם חסרי ישע ו/או יכולת לכלכל עצמם הינה חובה מוחלטת של ההורים (בשים לב להוראות הדין האישי אך גם בהתייחס לחובות הנובעות מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 הקובעות, כי חובת המזונות זהה לשני ההורים). חובת המדינה ושל בתי המשפט היא להבטיח שאותם הורים עומדים בחובתם זו (בר"ע (י-ם) 3284/07 מ. פ. נ' א. פ. (14/03/2008, פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] מפי כב' השופט דרורי)".
בתוך כך, מי שאינו ממלא את חובתו כלפי ילדיו ואיננו משלם מאום למזונותיהם, אינו יכול לטעון להחלת של תקנת הציבור. "תקנת הציבור משקפת את האני מאמין החברתי של שיטת המשפט. היא מבטאת את הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר שיטת משפט מבקשת לשמר ולפתח… באמצעות תקנת הציבור מבטיחה שיטת המשפט התנהגות ראויה ביחסים הבין אישיים…" ראו: רע"א 8256/89 פלוני נ' פלוני פד"י נ"ח(2) 213.
בתוך כך נפסק – והדברים נכונים גם למקרה שלפניי, בשינויים המחויבים – כי "ביטוי נוסף לשלטון החוק במסגרת תקנת הציבור הינו הכלל לפיו: "אין חוטא יוצא נשכר… אין זה ראוי כי מפר חוק יהנה מפירות הפרת החוק על דרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על ידי החוק" ראו: ע"א 3015/06 מדינת ישראל נ' פנינה פינקלשטיין (9.12.2008); תמ"ש 19910/08 פלוני נ' אלמונית (31.8.2010).
למותר לציין כי "תקנת הציבור" משקפת את תפיסות היסוד של החברה הישראלית באשר לרמה הראויה של התנהגות ביחסים חוזיים" ראו: ע"א 6601/96AES System Inc. נ' סער (28.2.2000).
כידוע, על היחסים בין בני משפחה, לרבות בין הורים לילדים, חולש "חוזה משפחתי" ראו: תמ"ש 6935-08-12 ג.ואח' נ' ג. (3.3.13). במסגרת חוזה משפחתי זה, מתחייב כל הורה לדאוג לסיפוק צרכי ילדיו. הפרת החוזה המשפחתי, על דרך התחמקות מתשלום מזונות שהינה התעלמות מוחלטת מחובה לספק את צרכי הקטינים, מנוגדת לנורמת ההתנהגות הראויה ביחסים חוזיים, והמפר של נורמה זו אינו שאי לטעון להחלת תקנת הציבור.
לא התעלמתי מטענת התובע כי סילוק התביעה על הסף הוא סד חריג וקיצוני. אכן, על פי הפסיקה, זכות הגישה לערכאות, המחייבת שימוש זהיר בכלי של סילוק תביעה על הסף ראו: רע"א 7940-12-24 מועצה אזורית מגידו נ' בליס דר בע"מ ואח' (13.1.2025).
יחד עם זאת, השימוש בכלי של סילוק על הסף אינו בלתי אפשרי ראו: רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ (13.8.2007). ובמקרים המתאימים – כמו במקרה שלפניי – לבית המשפט יש זכות ואף חובה לסלק תביעות על הסף (גם בענייני מזונות), במקום שמגיש התביעה נוהג בחוסר תם לב ראו: תלה"מ 10726-05-18 א.ק. נ' ע.ק. (6.9.2018) ואינו משלם מזונות קטינים שנקבעו בפסק דין ראו: תלה"מ 61994-11-19 פלוני נ' אלמונית (18.3.2020).
לאור כל האמור, ובהתאם לעיקרון שלפיו "עילה בת עוולה לא תצמיח זכות תביעה" ראו: ע"א 4305/10 מזל אילן נ' יוסף לוי (9.5.2012), אני מורה על מחיקת התביעה.
בשים לב לשלב בו נמחקה התביעה, התובע יישא בהוצאות משפט בסך של 4,000 ₪.
זכות ערעור כדין.
המזכירות תסגור את התיק.
מתיר את פרסום פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ח טבת תשפ"ה, 28 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.