בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
מבקש
ל. ש.
ע”י ב”כ עו”ד מסאלחה ראיד
נגד
משיבה
ה. ש.
ע”י ב”כ עו”ד אדוארד יגודאב
החלטה
לפניי בקשה להפחתת מזונות באופן זמני (להלן: “הבקשה”).
הבקשה הוגשה במסגרת תביעה להפחתת מזונות.
רקע עובדתי רלוונטי
המבקש והמשיבה (להלן: “הצדדים”) הם בני זוג לשעבר.
כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולדה בתם המשותפת ש’ ת.ל. 00.0.00 (להלן: “הקטינה”).
במסגרת פסק דין מיום 10.4.17 (להלן: “פסק הדין”) שניתן בתמ”ש 23764-11-15 (להלן: “ההליך הקודם”) חויב המבקש במזונות הקטינה בסך של 2,300 ₪ לחודש (להלן: “דמי המזונות”).
עיקר טענות המבקש
בתקופה בה ניתן פסק הדין, המבקש השתכר תמורת סך של 5,500 ₪. המבקש פוטר לפני 7 חודשים ומחודש דצמבר 2024 הוא יתחיל לקבל הבטחת הכנסה בסך של 1,500 ₪ לחודש בלבד.
במצב דברים זה, המבקש אינו יכול לשלם את דמי המזונות.
הקטינה כיום בת 9 ולפי הדין האישי, תשלום המזונות הוא מדין צדקה.
ההלכה שנקבעה בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.2017) (להלן: “בע”מ 919/15”) מהווה שינוי נסיבות מהותי ודי בשינוי זה כדי לחשב את דמי המזונות מחדש.
בפסק הדין נקבע שכרה של האם בסך של 3,470 ₪ וכיום שכרה עלה. בנוסף, לאם יש בן זוג ושכרו מהווה מקור הכנסה נוסף לתא המשפחתי של האם.
ללא קבלת הבקשה, המבקש עלול למצוא את עצמו ללא אמצעי קיום.
פיטורי המבקש וחוסר היכולת שלו להשתלב במקום עבודה חדש, לא היה צפוי והוא מהווה שינוי נסיבות.
המבקש משלם את דמי המזונות באופן סדיר ואינו מחסיר לקטינה מאום.
התובע מציע לשלם סך של 800 ₪ למזונות הקטינה.
עיקר טענות המשיבה
הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים.
מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי המבקש פוטר בחודש מאי 2024. חרף זאת, עולה בידו להמשיך ולשאת במזונות הקטינה, כפי שנקבעו בפסק הדין.
המבקש לא צירף אסמכתאות בתמיכה בטענותיו, לרבות תלושי שכר, מכתב פיטורין, מסמכים בנקאים וכו’ ותוך הסתרת מידע.
בע”מ 919/15 אינו עומד לבדו ויש לבחון את כלל הנסיבות.
המבקש אינו ממצא את פוטנציאל ההשתכרות שלו ואינו מנסה להשתלב בשוק העבודה.
הכרעה
לאחר עיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.
ראשית, על מנת לבסס בקשה בכתב, על המבקש לצרף אסמכתאות התומכות בטענותיו ראו: תקנה 50 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט – 2018 (להלן: “התקנות”). במקרה שלפניי, המבקש לא צירף לבקשתו כל אסמכתה והוא כשל בהוכחת הבקשה.
שנית, מזונות זמניים הינם ביטוי אחד מני רבים לסעד זמני ראו: רמ”ש 9585-10-21 ר. נ’ ר. (10.11.2021); תלה”מ 6180-08-24 ס. נ’ ל. (26.9.2024) ומטרתו של הסעד הזמני הוא, ככלל, לשמר את המצב הקיים ראו: רמ”ש 28312-09-20 ח’ נ’ מ. ח’ ובניו בע”מ ואח’ (21.10.2020) ולא לשנותו, כאשר שינוי של מצב קיים ייעשה במקרים חריגים בהם “התערבותו חיונית כדי למנוע תוצאה קשה ביותר” ראו: רע”א 4091/22 אפרודיטה יבוא ויצוא בע”מ ואח’ נ’ בנק הפועלים בע”מ (18.7.2022). במקרה שלפניי וכפי שיפורט דלמטה, לרבות בס’ 23 להחלטה, המבקש לא הצביע על נזק ממשי שייגרם לו כתוצאה מהשארת המצב על כנו.
שלישית, שינוי הנסיבות הנטען הינו פיטורי המבקש. במסגרת הבקשה, המבקש לא הצביע על מניעה אובייקטיבית להשתלב במעגל העבודה. בתוך כך, גם אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי – ואיני קובע כך בשלב זה – הרי שמדובר, לכאורה, בשינוי נסיבות זמני, שאינו מצדיק שינוי זמני של דמי המזונות. הדבר נכון ביתר שאת מקום בו עסקינן במבקש צעיר באופן יחסי, והדעת נותנת כי ביכולתו להשתלב במעגל העבודה.
רביעית, המבקש לא פירט כל מאמץ שנעשה על ידו כדי להשתלב במעגל העבודה. כידוע, על חייב במזונות חלה חובה להתאמץ עד קצה גבול היכולת ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו ראו: ע”א 378/80 יצהר נ’ יצהר פ”ד לה(1) 328, עמ”ש 32385-11-18 ג. נ’ ג. (22.5.2019); תלה”מ 6002-11-18 ו. נ’ ו. (28.10.2020.
חמישית, המבקש לא צירף כל אסמכתה בתמיכה בטענה כי מצבו הכלכלי איננו מאפשר תשלום של דמי המזונות. לאור טענת המבקש לפיה הוא מובטל 7 חודשים, אך ממשיך לשאת במזונות הקטינה באופן סדיר, היה אמור להיווצר בחשבון הבנק של המבקש גרעון משמעותי. ואולם, המבקש לא צירף כל אסמכתה, המלמדת על מצבו הכלכלי, ממנה ניתן ללמוד כי הוא אינו יכול להמשיך ולשאת במזונות הקטינה עד לבירור התובענה.
שישית, טענת המבקש כי בע”מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות מהותי נדונה בפסיקה ונקבע כי הלכה זו, כשלעצמה, אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי לצורך התדיינות מחודשת בעניין מזונות קטינים ראו: בע”מ 7670/18 פלונית נ’ פלוני (20.01.2021).
שביעית, שינוי גיל הקטינה – הוא כשלעצמו – אינו מהווה עילה לשינוי מזונות ראו: בע”מ 7670/18 לעיל, תמ”ש 57434-11-23 פלוני נ’ פלונית (14.10.2024).
שמינית, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בבואו לבחון שינוי זמני של שיעור המזונות על רקע הגשת תביעה לשינוי קבוע והדבר מקבל משנה תוקף ביחס לתביעה להפחתת מזונות ראו: תלה”מ 58107-10-24 פלוני נ’ פלונית (21.12.24).
הבקשה נדחית כאמור.
לאור התוצאה, המבקש יישא בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה (שני הצדדים מיוצגים על ידי הלשכה לסיוע המשפטי) בסך של 1,000 ₪.
מתיר את פרסום ההחלטה לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ב טבת תשפ”ה, 22 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
