מספר בקשה:27
לפני
כבוד השופטת עידית בן-דב ג’וליאן
מבקשת
ר.
ע”י ב”כ עו”ד ד”ר יאיר שיבר ועו”ד דורון שיבר
נגד
משיבים
1. עו”ד … – כונס נכסים
2. עו”ד … – כונסת נכסים
3. ש.
ע”י ב”כ עו”ד הילה צאירי ועו”ד מאיר בר און
החלטה
בבקשה להחלפת כונסי נכסים
לפני בקשת המבקשת להורות על החלפת כונסי הנכסים בכונס ניטרלי ולחלופין לצרף את עו”ד דורון שיבר ככונס נכסים נוסף מטעם המבקשת.
1. בין המבקשת והמשיב 3 מתנהל הליך רכושי משנת 2022 בתביעת המבקשת לסעדים הצהרתיים, שמירת זכויות, איזון משאבים ופירוק שיתוף.
הצדדים בורכו בנכסים מרובים, נכסי נדל”ן בארץ ובארה”ב הכוללים בארץ משק, דירות, מגרשים, 17 כלי רכב מסוגים שונים לרבות רכבי אספנות, כספים וזכויות.
2. בהחלטות מהימים 23.02.22 ו-17.03.22 שניתנו על יסוד הסכמת הצדדים, ניתן צו פירוק שיתוף בכלל נכסי הצדדים המשותפים בישראל, לרבות נכסי נדל”ן מקרקעין.
בהחלטות מיום 18.05.22 שניתנה על יסוד הסכמת הצדדים נקבע, בין היתר, כי תוגש בקשה מתאימה עם מתווה מוסכם לפירוק השיתוף, בתוך 60 ימים;
מונה רו”ח פרישקולניק חנן למתן חוות דעת בדבר הערכת היקף חבות המס בישראל ובארה”ב, כפועל יוצא ממכירת הנכסים;
נחתמה פסיקתא לפירוק השיתוף בחשבון … בבנק….
נחתמה פסיקתא למינוי משיבים 1-2 … ככונסי נכסים, בין היתר לפירוק שיתוף בארבעה נכסי מקרקעין שפורטו שם.
בהחלטה מיום 12.07.22 נעתר בית משפט לבקשה מוסכמת שהגישו כונסי הנכסים שמתווה פירוק השיתוף בנכסים יוגש בתוך 60 ימים ממועד קבלת הערכת שווי נכסי המקרקעין (מכר/חלוקה בעין).
אין מתווה מוסכם.
בינתיים, נעשו פעולות על ידי כונסי הנכסים לפתיחת תיק כינוס נפרד וייעודי לניהול ענייני הכינוס, ביקור בנכסים, קבלת שמאויות על נכסי מקרקעין, קבלת שמאויות על רכבים, בקשה למינוי מומחה מס, בקשה לאישור מכר אחד הנכסים ועוד פעולות ובקשות.
3. החלטה קודמת מיום 29.5.23
בחודש 3/23 הוחלף ייצוג המבקשת, כמופיע בכותרת.
בקשת המבקשת להחלפת כונס הנכסים …. בב”כ דהיום או לחלופין להוספתו ככונס נוסף, נדחתה בהחלטה מיום 29.5.23.
נקבע כי לא הונחה עילה לשינוי זהות הכונסים למעט החלפת ייצוג, הוספת כונס נכסים נוסף עלולה לעכב ולסרבל את הליכי הכינוס בשלב בו נמצאים, ממילא כונסי הנכסים פועלים כזרועו הארוכה של בימ”ש והליך הכינוס תחת פיקוח בימ”ש.
אלא שהליך הכינוס לא התקדם בשל מחלוקות בין הצדדים, ובימ”ש נדרש לבקשות ותגובות מרובות בעניין הכינוס.
4. ביום 10.01.24 התקיים דיון במעמד הצדדים, ב”כ כוחם וכונסי הנכסים. טענות הצדדים נשמעו בדיון בהרחבה, כפי שיפורט בהמשך הדברים.
הבקשה שלפני
5. לאחר הדיון, ביום 25.1.24 הגישה המבקשת בקשה נוספת להחלפת כונסי הנכסים, היא הבקשה שלפני.
על פי הנטען בבקשה – מאז ההחלטה מיום 29.05.23 התגלו לה דברים חדשים ומדאיגים בנוגע להתנהלות כונסי הנכסים שאינם תואמים את הגדרת תפקידם מתוקף מינוים במינוי של בית המשפט ומלמדים על ראייתם את טובתם האישית בלבד;
במסגרת כתבי הטענות ודיון מיום 10.01.24 לא הכחישו כונסי הנכסים את טענותיה כלפיהם, ואף אישרו הנטען תוך שניסו להסביר מחדליהם בתירוצים שונים. הדבר חיזק את העובדה, כי הם פועלים במחשכים, מאחורי גבה ובניגוד לטובתה. כל זאת, תוך שהם עלולים לגרום לה להפסד של מיליוני ₪;
המבקשת מפנה למס’ דוגמאות (מיני רבות) להמחשת הנטען –
א. כונסי הנכסים פעלו בניגוד לבקשתם למינוי מומחה מס, חרף נזק כלכלי גבוה שעלול להיגרם מכך – כונס הנכסים … הודה במפורש בתשובה שהגיש ביום 27.08.23 (כמייצגה לשעבר) שצריך מומחה מס. קבלת חוות דעת מרו”ח פרישקולניק ולהציע מתווה לפירוק השיתוף הייתה צריכה להיעשות בשלב מוקדם (גם לשיטת כונסי הנכסים). הגם שכך … לא פעל כך ככונס נכסים (פרוט’ 10.01.24, עמ’ 4 שורות 19-30). דבר המהווה רשלנות חמורה. כונסי הנכסים החליטו על דעת עצמם להתנהל בדרך של מכירת הנכסים לצדדי ג’ תוך הפרת ההסכמות, חובת הנאמנות ותום הלב. הכל כדי להשיא רווחים לעצמם גם כשיש בכך כדי לפגוע בטובת הצדדים שיצטרכו לשלם מיליוני ₪ עבור מיסים מיותרים שיכולים להיחסך;
כונסי הנכסים מעולם לא דיברו עם ב”כ המבקשת לעניין מתווה כלשהו לפירוק השיתוף. הסכמות בין הכונסים לבין עצמם, אינן הסכמות;
ב. עו”ד … הביעה עמדתה שאין זה מתפקידה “לדאוג למבקשת” (פרוט’ 10.01.24, עמ’ 7 שורות 14-17). בכך נעוצה הסיבה לחוסר האמון של המבקשת בכונסי הנכסים;
ג. לא הודע למבקשת על התמחרות הנכס ב… – עו”ד … הביעה עמדתה, כי המבקשת לא צריכה להיות חלק מההתמחרות משום שכשצד נכנס להתמחרות זה גורם לצדדי ג’ לסגת מהעסקה; כונסי הנכסים לא השיבו למכתב בא כוחה מיום 09.07.23 שביקש לברר היכן עומדים הדברים והודיע על שהמבקשת מעוניינת לממש את זכות הראשונים שלה לרכוש את הנכס. בהעדר תשובה, נשלח ביום 11.07.23 מכתב נוסף בו הודיעה המבקשת על התנגדותה בתוקף למכירת הנכסים בישראל וכי היא שומרת על טענותיה בגין נזקים שיגרמו לה. בהודעת דוא”ל ששלחה עו”ד … לב”כ המבקשת נכתב שלמבקשת יש זכות להשתתף בהתמחרות בגין כל נכס. הגם שכך, בניגוד לכללים החלים על כונסי הנכסים, חובת תום הלב והנאמנות החלה עליהם הם הסתירו ממנה מידע ולא מצאו לשתפה בדבר ההתמחרות ולזמנה אליה;
עוה”ד …. המשמשת ככונסת נכסים …. של המשיב מקנה לו יתרון מבחינת מעמדו בכינוס. מנגד, למבקשת אין ייצוג שווה בהיבט זה. די בכך, כדי להצדיק את הוספת עו”ד שיבר מטעמה ככונס נכסים ולחלופין להורות על מינוי כונס נכסים ניטרלי לשני הצדדים. הדבר חשוב לא רק לנראות והאמון בהליך, אלא יאפשר למבקשת לשתף פעולה לטובת ההליך עצמו.
6. ביום 07.04.24 הוגשה תגובת כונסי הנכסים, המתנגדים לבקשה.
על פי הנטען בתגובה – דין הבקשה להידחות מהשתק שיפוטי, השתק עילה השתק פלוגתא.
מדובר בבקשה נוספת מיני רבות שהגישה המבקשת להחלפת זהות כונסי הנכסים שתכליתה הכבדה על ההליך בניגוד לתקנה 5 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018; המבקשת ממחזרת בבקשה דנן טענות שנטענו ונדחו. הם מפנים לסעיפים 23-28 בבקשה דנן שמהווים את סע’ 15-22 בבקשה הקודמת;
סוגית העברת כונסי הנכסים מתפקידם לרבות הרעיון לצרף כונס נוסף, נדונה והוכרעה בהחלטה מיום 29.05.23. החלטה זו הפכה חלוטה ביום 28.06.23. מעשה בית דין מונע מהמבקשת לשוב ולטעון באותו העניין. מעבר לכך, המבקשת לא הצביעה על קיומן של נסיבות חדשות המצדיקות דיון חוזר בבקשתה;
כונסי הנכסים אינם פועלים מטעם מי מהצדדים. מחויבותם היא כלפי בית המשפט והוראותיו ונאסר עליהם להעדיף את האינטרס של בעל הדין שמינה אותם על חשבון אינטרס הצדדים;
טענת המבקשת, כי כונסי הנכסים רואים את טובתם האישית בלבד נדחתה בהחלטה קודמת;
כבר ביום 27.06.23 הגיש המשיב תשובה לבקשה למתן הוראות מיום 14.06.23, שם טען (סע’ 1) שלנוכח העלות הגבוהה שהציגו כונסי הנכסים למינוי מומחה מס, הוא מציע עצמו לטפל בענייני המס שיחולו ככל שיהיו כאלה במסגרת כינוס הנכסים;
כונסי הנכסים הגיבו שאינם מתנגדים למוצע. מנגד, המבקשת לא הגישה תשובתה;
אין מקום לחשש מפני נזקים כלכליים מעת שהליך הכינוס מתנהל תחת עינו הפקוחה של בית המשפט. טענה זו גם אינה מבוססת מקום בו הלכה למעשה הצליחו כונסי הנכסים להשיא רווח של 800,000 ₪ מעל הערכת השמאי במכירת המגרש ברח’ …. ;
בפני בית המשפט מונחת בקשה לאישור הסכם המכר בגין המגרש ב…. . ב”כ צד ג’ (הקונה) פונה לכונסי הנכסים בבקשות בעניין זכויות מרשו. בהתנהלות המבקשת יש כדי לפגוע בצדדי ג’;
התנהלות המבקשת פוגעת בהליך הכינוס באופן שיש בו להרתיע קונים פוטנציאליים מרכישת הנכסים בכינוס הנכסים.
7. לאחר שבימ”ש התרשם מטענות הצדדים וההתנהלות בפועל (ראו בהרחבה להלן), ועיקר כי:
– הליך הכינוס “תקוע”, אינו מקודם, קיים חוסר אמון מוחלט בין הצדדים עצמם ובין המבקשת לכונסי הנכסים;
– נמצא ממש בחלק מטענות המבקשת לפיהן התנהלות הכונסים פגעה בזכויותיה;
– כל פעולה של כונסי הנכסים מצריכה בקשה והתדיינות;
– מתוך כך בימ”ש נאלץ לנהל את כינוס הנכסים ולא רק לפקח עליו;
– ככל שתדחה הבקשה – הקשיים בקידום הליך הכינוס אודם קיימים;
– ככל שתתקבל הבקשה – הודע כי תוגש השגה, המשמעות הנה עיכוב של חודשים נוספים בהליך הכינוס, בכל תוצאה שהיא.
מתוך כך ולאחר שנשקלו הדברים והאינטרסים השונים ובפרט לצורך קידום ממשי של ההליך הוצע לצדדים במסגרת דיון בתיק קשור ביום 17.4.24 והועלה על הכתב למחרת כדלקמן:
ב”כ המבקשת ימונה ככונס נכסים נוסף, ככל שלא יתקדם הליך הכינוס במשך 6 חודשים מהמינוי יבוטל מינויו ויוותרו כונסי הנכסים המכהנים.
דומה כי כך ניתן היה להשיג תוצאה ממשית אופרטיבית לצדדים עצמם ולקידום ההליך, כמו גם לחסוך בזמן יקר ובהוצאות.
שהרי –
ככל שהוספת ב”כ המבקשת ככונס נכסים נוסף תקדם את הליך הכינוס – לטובת שני הצדדים ולטובת ההליך היא.
ככל שהוספת ב”כ המבקשת ככונס נוסף לא תקדם את הליך הכינוס, המבקשת בהסכמתה תקבל את המשך מינוי שני הכונסים ומתוך כך גם את המשך פועלם לקידום הכינוס על כל המשתמע מכך, לרבות אי עמידתה על ברור טענותיה כלפיהם ושיתוף פעולה מלא של הצדדים.
זאת מעבר לחשיבות בדבר הסכמות הצדדים.
המבקשת – הודיעה כי מקבלת את ההצעה.
כונסי הנכסים – הודיעו כי מתנגדים, עומדים על מתן החלטה ומבקשים, ככל שהבקשה תתקבל, עיכוב ביצועה לצורך הגשת השגה.
המשיב – לא הודיע עמדתו, דומה כי סומך ידו על תגובת הכונסים. ניתן להניח כי לו היה מקבל ההצעה היה מודיע בתיק.
דיון והכרעה
8. בית משפט רשאי להעביר כונס נכסים מתפקידו ולמנות אחר תחתיו, אם הוכח כי בהתנהלותו נפל פגם מהותי היורד לשורש העניין. בתוך כך, הימצאות כונס הנכסים בניגוד עניינים וחוסר אמון. ברם, לא כל ניגוד עניינים יביא בהכרח לפסילת מינוי של בעל תפקיד (השוו: רע”א 3138/21 דיוטי פארם פ”ת בע”מ נ’ ארז חבר, עו”ד בתפקידו ככונס נכסים, פס’ 14 לפסק דינו של כב’ השופט נ. סולברג וההפניות הנזכרות שם (29.06.21), רמ”ש (ב”ש) 19446-03-24 פלוני נ’ עו”ד אלמונית, פס’ 18 לפסק דינה של כב’ השופטת פאני גילת כהן וההפניות הנזכרות שם (31.03.24)).
9. לצדדים כאמור ממון רב ונכסים בישראל ובארה”ב. לפני מתנהל הליך כינוס נכסים מורכב בנוגע לנכסי הצדדים בישראל, לצד טענות על העדר שיתוף בנכסים מסוימים. לצדדים שבעה נכסי מקרקעין (מינוי הכונסים הנו לנכסי הצדדים שאינם שנויים במחלוקת), שני חשבונות בנק על כל תכולתם ו-17 כלי רכב (ראו החלטה מיום 23.02.22). בנסיבות אלה, חשוב ביתר שאת שיתוף הפעולה בניהול הליך הכינוס לצורך קידומו וניהולו באופן יעיל. אחרת, יש בכך לחטוא למטרת העל בכינוס נכסים אגב הליך גירושין, בשונה מהליכי כינוס נכסים המתקיימים במישורים אחרים, היא לאפשר חלוקה מהירה של הנכסים בין בני הזוג המתגרשים, על מנת לקדם ביעילות פירוק הקשר הזוגי והשלמת הליך הגירושין גם בפן הכלכלי (רמ”ש (ב”ש) 19446-03-24 פלוני נ’ עו”ד אלמונית, פס’ 27 לפסק הדין של כב’ השופטת פאני גילת כהן (31.03.24)).
10. על הטעמים שבעטיים קרס אמון המבקשת בכונסי הנכסים היא מצביעה בבירור ועיקרם שינוי עמדת כונסי הנכסים בנוגע לצורך בחוות דעת מומחה למיסוי בינלאומי והליך התמחרות הנכס ב… שנערך בלעדיה. אבחן הטענות.
11. שינוי בעמדת כונסי הנכסים בשאלת מינוי מומחה למיסוי בישראל ובארה”ב לעריכת חוו”ד – ביום 18.05.22 הגישו כונסי הנכסים בקשה למינוי מומחה למיסוי מקרקעין ומיסוי בינלאומי שיעריך את היקף חבות המס בישראל ובארה”ב כפועל יוצר ממכירת הנכסים, היטלי השבחה וזכויות בניה. זאת מהטעם שהמשיב 3 תושב ….
ביום 14.06.23 הגישו כונסי הנכסים בקשה למתן הוראות, במסגרתה (רישא וסע’ 1, שם) חזרו על בקשתם למינוי מומחה למיסוי.
בתגובה לבקשה משיב 3 הודיע שנוכח העלויות הגבוהות הוא מבקש לטפל בעצמו בסוגיות המס שיחולו, אם יחולו במסגרת הליך כינוס הנכסים. כונסי הנכסים הודיעו ביום 03.07.23 שאינם מתנגדים שהמשיב 3 יטפל בעצמו בענייני המיסוי, אך ביקשו את בית המשפט ליתן הוראות ביחס למועדי הטיפול בענייני המיסוי.
המבקשת לא הגישה תגובה לבקשה. בא כוחה הודה בהגינותו בדיון שהתקיים לפני שאכן לא הוגשה תגובה כנדרש (פרוט’ 10.01.24, עמ’ 3 שורות 1-6). לצד זאת, המבקשת הגישה בקשות ותגובות לתיק בהן חזרה על הצורך במינוי מומחה מס טרם מכירת הנכסים (ראו תגובה מיום 06.07.23, סע’ 7; תגובה מיום 27.08.23, סע’ 5-11).
12. בדיון התגלתה סתירה בעמדת כונסי הנכסים בעניין מינוי מומחה למיסוי טרם מכירת הנכסים ובסופו של דבר חזרו בהם מעמדתם הראשונה, כפי שהובאה בבקשות מחודש 05/22 ו-06/23, למינוי מומחה למיסוי.
להמחשת הנטען, יובאו דברי כונס הנכסים, עו”ד … בדיון כלשונו (פרוט’, עמ’ 4 שורות 19-33; עמ’ 5 שורות 1-14, 22-25, הדגשות לא במקור):
“לשאלת בית המשפט לגבי הבקשה שלנו ביוני, מלכתחילה נדרש כי תינתן פה בתיק חוות דעת של הערכת מיסוי שהיא מאד רלבנטית גם למכר. מה הצורך של חוות דעת להערכת שווי מס אם לא טרם המכירה, אני משיב:
קודם כל מאז שמונינו ככונסי נכסים פעלנו ביעילות.
בתשובה לשאלת בית המשפט על עניין המיסוי הגשנו הודעות מסודרות עם עדכונים לגבי כל אחד מהרכיבים, הרכבים, המיסוי, לגבי המיסוי בית המשפט מינה את פרישקולניק ופנינו אליו. צריך את חוות הדעת כי יש להם אזרחות של ארה”ב ואז יש מיסוי גם כאן וגם שם עם כל מיני כללים של מיסוי כפול והשלמות שצריך לעשות זה משפיע על דרך המכירה של כל נכס. חלק מן הנכסים רשומים רק על שם הגברת. חלק על שם האדון. חלק במושע. וכל מיני עניינים כאלה. ואז זה משפיע על המכירה מבחינת המיסוי שיהיה צריך לעשות והדיווחים שיהיה צריך לעשות לרשויות המס בישראל ובארה”ב במקביל ולכן זו הסיבה שהיה צריך מומחה מס שמכיר גם את הנושא של מיסוי בארה”ב.
זה היה צריך להיות בשלב המקדמי כי צריך את הסנכרון של רשויות המס בישראל וארה”ב ופירוק שיתוף בישראל וארב במועדים הרלבנטיים עדיין לא היה פירוק שיתוף בארה”ב ולא ידעו אם זה יעשה בעין או במכירה. בארה”ב יש גם נושא של חברות.
בית המשפט שאל למה זה היה צריך להיות בשלב המקדמי והשבתי.
גם עכשיו כשבימ”ש ייתן החלטות לגבי המשך ההליך חלק מהעניין של המכר יהיה צריך לעשות עם מומחים למיסוי בהתאם לדרך בה יבוצע פירוק השיתוף.
לשאלת בית המשפט האם אין רלבנטיות לחוות דעת בעניין שווי המס לגבי אופן פירוק השיתוף והאם לא רלבנטי לצדדים לדעת את חבויות המס אשר יתכנו טרם פירוק שיתוף אני משיב שלא. כי הצדדים יצטרכו לעשות את הדיווחים בכל מקרה גם כאן וגם בארה”ב גם אם זה בעין וגם אם זה מכר.
אם זה חלוקה בעין ואם זה מכר בשוק החופשי זה לא משנה לעניין המס כי שוב, יש כללים של מיסוי בישראל למשל העברה אגב גירושין שכאן זה נמצא בספק האם בכלל יהיה ניתן לעשות שימוש בסעיף הזה.
לשאלת בית המשפט האם זה לא רלבנטי ככל שניתן לפחות בישראל אני משיב שלא. גם כי כל אחד מהנכסים יהיה צריך לעשות את דיווחים גם בישראל וגם בארה”ב. ברמה השנייה ההסכמות של הצדדים היו על יסוד הדיון הראשון.
ברגע שיש את הדיווחים גם בישראל וגם בארה”ב העניין של התחשיבים, אנחנו לא יודעים מה הם יצטרכו לעשות בארה”ב אנחנו יודעים שיהיה צריך לעשות דיווחים גם כאן וגם בארה”ב”.
13. הדברים מתחדדים גם מתוך דברי כונסת הנכסים עו”ד … בדיון (פרוט’, עמ’ 7 שורות 14-19, 32-34; עמ’ 8 שורות 1-3; ההדגשות אינן במקור):
“לטענתי גם אם תהיה חוות דעת שיש פערים גבוהים מאד בהם יהיה על הצדדים לשאת, בין אם הנכסים יאוזנו בין הצדדים או יוצאו למכירה בשוק החופשי גם אז אין לטענתנו לבית המשפט הסמכות לקבוע איזון של הנכסים בין הצדדים. ומדוע? כאשר אנו מדברים על נכסי מקרקעין מבלי לשלם את המס, כאשר מדובר על העברה אגב גירושין היא יכולה להיות אך ורק בהסכמה של שני צדדים. בית המשפט לא יכול לכפות העברת נכסי מקרקעין בהעברה אגב גירושין. מרשי בחן את שיקולי המס שלו. אני לא צריכה להראות לבית המשפט. הייתה הסכמה שזה יהיה פרטני וכל אחד יעשה את הבדיקה של עצמו.
לשאלת בית המשפט איך ככונסי נכסים הסכמנו שתחת מינוי מומחה מטעם בית המשפט למתן חוות דעת להערכת שווי מס של כלל הנכסים הנתבע עצמו יבחן רק מהצד שלו ולא יהי המי שיבחן מצד התובעת ולא יהיה מומחה הכוונה שלו הייתה הודעת הכונסים הייתה כל צד.
שיקולי המס שונים היא תושבת ישראל והוא תושב ארה”ב אני לא צריכה לדאוג לה. הוא אמר אני מטפל בענייני המס שלי היא יכולה הייתה להגיב. אלה שתי רשויות מס נפרדות אפילו בנושא התושבות.
…
עו”ד …:
בית המשפט שאל איפה עמדת הצדדים. אז יש פה את הפסיקתאות של המכירה.
מפנה להחלטת בית המשפט שבימ”ש מאשר את המכירה. מדובר פה בסעיף א’ על מכירה.
אין הסכמות. זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד.
לעניין אגב גירושין, זה לא חוסך מס כי בסופו של דבר כשאתה רוצה למכור את הנכסים אתה משלם את המס בכל מקרה. וזה מה שחברי אמר שהוא רוצה לעשות כשאמר שהוא רוצה לפגוש כסף”.
14. דומה כי עצם התשובות במענה לשאלת בימ”ש מדגיש הצורך בקבלת חוו”ד מומחה למיסוי. בפרט נדרשת חווה”ד כאשר אין הסכמה בין הצדדים לגבי אופן פירוק השיתוף ותדרש החלטת בימ”ש אשר יביט בחשבון את כלל השיקולים הרלונטיים והאינטרסים השונים, ביניהם חבות במס.
בצדק הוגשה מלכתחילה בקשת כונסי הנכסים למנות מומחה לשאלת המיסוי בנסיבות המורכבות.
כונסי הנכסים לא הניחו כל טעם ענייני מדוע חזרו בהם מבקשתם הראשונה למינוי מומחה מס. כונסי הנכסים אף הודו שלשאלת החבות במס השפעה על מכירת הנכסים ופירוק השיתוף בהם בישראל והגם שכך עמדו על דעתם כי אין עוד רלוונטיות במינוי מומחה מס כיום. בהמשך, נטען כי על כל צד לעשות בדיקה מטעמו בנוגע לחבות במס.
אני רואה בהילך מחשבה זה טעם לפגם שכן אין בו כדי לשרת את תפקיד כונסי הנכסים כאמונים על האינטרס של ההליך (להבדיל מאינטרס אישי של כל אחד מהצדדים).
פערי מידע בנוגע לחבות במס של הצדדים בקשר עם מכירת הנכסים בישראל יש בהם להשפיע במידה לא מבוטלת על שיקולים סביב מכירת הנכסים, אשר ראוי היה שיונחו לפני הצדדים בשקיפות עוד קודם פנייה למכירת הנכסים (כפי שגם הודה כונס הנכסים עוה”ד … בהגינותו בדיון, פרוט’, עמ’ 4 שורות 30-33).
מלכתחילה רו”ח פרישקולניק מונה כמומחה מטעם בית משפט לצורך מתן חוות דעת בדבר הערכת היקף חבות המס בישראל ובארה”ב כפועל יוצא ממכירת הנכסים, בהחלטה מיום 18.05.22 שניתנה לבקשת כונסי הנכסים במשותף. הגם שהודיע כי אינו יכול ליתן חוו”ד בעניין, עצם הצורך במינוי לא השתנה.
15. יצויין כי בתום הדיון שהתקיים הסכימו הצדדים להצעת בימ”ש לפיה: ימונה מומחה שיגיש בהקדם האפשרי חוות דעת לגבי הערכת שווי מס כפועל יוצא של מכר נכסי הנדל”ן, בשים לב לאזרחות ארה”ב. האם החיוב יהיה על צד אחד או שניהם וכן יציע מתווה לאופן פירוק השיתוף של נכסי הנדל”ן. לאחר שתתקבל חוות הדעת ככל שכל צד יעמוד על טענותיו בדיון תינתן החלטה.
בהמשך לאחר הגשת רשימת מומחים במשותף על ידי הצדדים, מונה מתוכה המומחה עו”ד ורו”ח דותן עינב למתן חווה”ד, בהחלטה מיום 19.3.24.
עד עתה לא הוגש אף אישור המומחה אם מקבל עליו את המינוי, לא הודע אם ההחלטה הומצאה לו.
היינו, גם לאחר שניתנה החלטה מפורשת למינוי מומחה בהסכמה לא קודם העניין, לא קודם הליך הכינוס.
16. עוד נמצא טעם לפגם בהתנהלות כונסי הנכסים בקיום התמחרות בקשר עם המגרש ב…, ללא הודעה למבקשת ומבלי שניתנה לה הזדמנות לקחת חלק בהתמחרות.
הנימוק העיקרי בפי המבקשת לחוסר אמון כבד בכונסי הנכסים בקיום התמחרות לנכס ב… ללא השתתפותה, חרף עמדתה המתנגדת למכר ומכתבים ששלחה לכונסי הנכסים באמצעות בא כוחה בדבר רצונה להשתתף בהתמחרות (צורפו מכתבי ב”כ המבקשת מהימים 09.07.23 ו- 12.07.23 נספחים 6-7 לבקשה).
יודגש כי בהחלטה מיום 23.02.22 נקבע בהסכמה, כי לצדדים זכות ראשונים לרכישת הנכסים.
אין מחלוקת, כעולה מדברי כונסי הנכסים בדיון, כי התקיימה התמחרות בנכס מבלי שהמבקשת זומנה להשתתף בהתמחרות.
כונסי הנכסים נימקו זאת בכך שסברו כי נוכחות המבקשת בהתמחרות תסכל את המכר, ואכן הצליחו להשיא תמורתו באופן משמעותי בהתמחרות (תשובת עו”ד … בדיון, עמ’ 8):
“עו”ד …:
לבקשת בית המשפט שהכונסים יגישו אסמכתא שהודע לתובעת על ההתמחרות בעניין הנכס ב… אני משיבה:
לא הודע לתובעת על מועד ההתמחרות כי בהתאם למתווה שנקבע ובימ”ש נתן לו תוקף יש לכל אחד מהצדדים זכות להשוות להצעה הגבוהה ביותר. היא לא צריכה להיות חלק מההתמחרות. להיפך, היא תסכל את ההתמחרות כי כשצד נכנס להתמחרות זה גורם לכל הקונים לברוח.
גם האיש לא ידע על ההתמחרות. הם יודעים שמתנהל הליך למכור את הנכס”.
יש טעם לפגם בקיום התמחרות ללא יידוע המבקשת הגם פניות בא כוחה בעניין והבאת רצונה המפורש להשתתף בהתמחרות.
גם לו סברו הכונסים כי קיום התמחרות ללא נוכחות הצדדים תיטיב עם הליך הכינוס, הגם זכותה של המבקשת להיות נוכחת בהתמחרות, היה עליהם להשיב זאת לפניות המבקשת וכן ליידע אותה בדבר מועד ההתמחרות שנקבע (כמו גם את המשיב 3). גם אם סברו שאין מקום לפנות למתן הוראות בעניין לבימ”ש, לכל הפחות היה עליהם לאפשר לה לכלכל צעדיה.
נסיבות בהן פועל כונס נכסים שמונה בהיותו מייצג צד מטעמו, לאחר ששוחרר מייצוגו, מחייבות רגישות מוגברת והקפדה יתרה על שמירה שלא יפגעו זכויותיו של אותו צד בכינוס, כמו גם של הצד שכנגד.
לא כך פעלו הכונסים בעניינינו.
17. ועוד יש לציין.
הגם הסכמה מפורשת שקיבלה תוקף של החלטה בחודש 1/24 כמובא לעיל, כי יש להמתין לחוו”ד המומחה בעניין שאלת המיסוי טרם בחינת אופן פירוק השיתוף בנכסים, הוגשה לאחרונה (ביום 22.5.24) בקשה בתיק על ידי צד ג’ הזוכה בהתמחרות במגרש, ממנה עולה כי אינו מבין מדוע לא אושר ההסכם שנחתם עמו עד עתה. מן הראוי היה, ככל שלא נעשה, כי כונסי הנכסים יעדכנו את צד ג’ מיד לאחר הדיון כבר בחודש 1/24 כי הסכם המכר לא אושר.
18. הצורך המוגבר במעורבות אינטנסיבית יום יומית של בית המשפט בניהול הליך הכינוס, בכל פעולה של כונסי הנכסים, שלא בטובת ההליך.
הידרשות בית המשפט לכל תו ותג בנוגע לפירוק השיתוף בנכסי הצדדים בישראל חוטאת לעצם תכלית המינוי. שיקול זה, הנוגע למישור היחסים שבין בעל התפקיד לבית המשפט, מצטרף למכלול השיקולים והנסיבות שפורטו המצדיק את העברת כונסי הנכסים מתפקידם בהליך.
יאמר מיד, ככל שהיה נמצא כי הכונסים אינם יכולים לפעול בהתאם למינוי ולקדם את הליך הכינוס, כפועל יוצא מהתנגדויות סרק מצד המבקשת או מהתנהלות שאינה כדין ונועדה לסכל את המינוי – היתה נדחית בקשתה תוך חיוב בהוצאות ממשיות.
אלא שבנסיבות הענין לא ניתן לומר שהתנגדות המבקשת לפעולות הכונסים אשר הצריכו הגשת בקשות אינה מבוססת, הכל כמובא לעיל.
19. הערה לסיום –
אני דוחה את טענת הכונסים כי החלטה מיום 29.05.23 הדוחה בקשה קודמת לאותו הסעד יוצרת מחסום שיפוטי כלפי המבקשת מלשוב ולעתור להחלפתם.
בעוד שהבקשה הקודמת להחלפת הכונסים נומקה בשינוי ייצוג, ומתוך כך נדחתה, הבקשה הנוכחית מבוססת על טענות חדשות ונסיבות שארעו או התגלו לאחר מתן החלטה בבקשה הקודמת, ונמצא לקבלן כמובא לעיל.
אין הנסיבות שעמדו בבסיס פסק דינו של בית משפט המחוזי ברמ”ש 19446-03-24 פלוני נ’ עו”ד אלמונית, (31.03.24) אליו הפנו הכונסים, דומות לראיה בנסיבות שלפני.
20. על יסוד כל האמור נקבע –
א. מינוי כונסי הנכסים עו”ד … ועו”ד … – מבוטל.
ב. אני ממנה תחתם את עורכת דין … ככונסת נכסים בתיק, כפוף למתן הסכמתה.
ג. כונסי הנכסים היוצאים רשאים להגיש בקשה לפסיקת שכר טרחתם בתוך 30 ימים.
עיכוב ביצוע ההחלטה ל-30 ימים.
תז”פ לפני לעוד 30 ימים.
ניתן ביום כ”ו אייר תשפ”ד, 03/06/2024
עידית בן-דב ג’וליאן, שופטת
