בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ”ש 8939-06-24 א. נ’ צ.
לפני
כבוד השופטת עידית בן-דב ג’וליאן
מבקשת
ס. א.
ע”י ב”כ עו”ד שמואל פרלמוטר
נגד
נתבע
ש. צ.
ע”י ב”כ עו”ד לורית גרון גלבוע
החלטה
לפני בקשת המבקשת לביטול פסק דין מיום 12.10.24 במסגרתו נדחתה תביעתה מכח תקנה 43
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018), על יסוד בקשת המשיב לסילוק התביעה על הסף בשל
שיהוי ומניעות, ובהעדר תגובתה.
הוגשו תגובת המשיב המתנגד לבקשה ותשובת המבקשת.
לאחר שנדרשתי לבקשה והתגובות – הבקשה נדחית, מהנימוקים הבאים:
.1
.2
פסק הדין הומצא למבקשת באמצעות בא כוחה דאז ביום 16.10.24 כעולה מעיון בתיק. הבקשה
לביטול פסק דין הוגשה ביום 24.11.24, מעבר למועד הקבוע בתקנות, מבלי שהוגשה בקשת
ארכה וממילא מבלי שניתנה. דין הבקשה להדחות ולו מטעם זה.
לבקשה צורף תצהיר בייכ הקודם של המבקשת, לפיו בקשת המשיב לדחיית התביעה על הסף
והתצהיר הומצאו לו ביום 16.9.24. על המבקשת היה להגיש תגובה בתוך 20 ימים, עד יום
7.10.24. ביום 13.10.24 הגישה המבקשת “הודעה” בסופה התבקשה ארכה של 60 ימים. היינו :
המבקשת לא הגישה תגובה במועד לבקשה לסילוק על הסף.
המבקשת לא הגישה בקשה למתן ארכה ככל שנדרשה בתוך המועד למתן תגובתה.
גם לאחר חלוף המועד המבקשת לא הגישה בקשה למתן ארכה. אין הליך של ייהודעה” בתקנות
למתן סעד. מעבר לכך, הבקשה נסמכת על טענות רפואיות להן לא צורפה כל אסמכתא.
ומכל מקום, הוגשה לאחר שניתן פסק דין.
בהחלטה מיום 7.10.24, משלא הוגשה תגובת המבקשת לבקשה לסילוק על הסף או כל בקשה
אחרת מטעמה, ניתנה החלטה לפיה ככל שלא תוגש תגובתה עד יום 9.10.24, בימ”ש יראה זאת
כהעדר התנגדות לבקשה. נקבע תזכורת פנימית ליום 10.10.24.
ההחלטה הומצאה למבקשת כעולה מעיון בתיק.
משלא הוגשה דבר ניתן פסק הדין ביום 12.10.24.
1 מתוך 3
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
23
24
22222
20
23
4
5
6
7
8
9
10
11
12
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
.4
.5
תמ”ש 8939-06-24 א. נ’ צ.
על גבי יהודעתי המבקשת ניתנה החלטה ביום 13.10.24 ייראו פסק דין שניתן”.
חזקה כי בעל דין/בייכ עוקב אחר החלטות שניתנות בבקשות שהוא עצמו מגיש.
גם ביחס למועד החלטה זו, הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור ללא בקשת ארכה ומבלי
שניתנה. המבקשת לא טענה כי לא הומצאה לה ההחלטה, אלא בתשובה נטען כי משמעות
החלטה זו שנדרשה להגיש בקשה לביטול פסק דין.
ההמצאות של ההחלטות בוצעו לכתובת דוא”ל של בייכ המבקשת. כתובת הדוא”ל נרשמה
בכותרת כתב התביעה כמען להמצאה. על פי תקנה 161 לתקנות מסירה בדרך זו לא תחשב
כהמצאה רק אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי קבלתו.
בייכ המבקש דאז הגיש תצהיר כי לא קיבל את ההחלטה מיום 7.10.24.
לא הוצהר כי לא קיבל את פסק הדין במועד שנמסר לו במערכת ביום 16.10.24
לעניין פסק הדין הצהיר כי, פרש ממקצוע עריכת הדין (לא צויין מתי, לא הודע בתיק במועד,
לא צורפה אסכמתא), לא היה מחובר למערכת (מיוזמתו) ולכן לא ראה ההחלטות.
היינו – לא הוצהר כי לא קיבל את פסק הדין במערכת, אלא כי לא צפה במסירה, משיקוליו.
13
‘
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
22223
31
33
30
מעבר לכך, הגם שנטען בתגובת המשיב כי פסק הדין הומצא למבקשת באמצעות בייכ במערכת
נט המשפט ביום 16.10.24, המבקשת לא הכחישה זאת ולא טענה אחרת בתשובה לתגובה.
זאת ועוד, לתגובת המשיב צורף אישור מסירה במייל של ההחלטה מיום 7.10.24 לבייך
המבקשת ע”י ב”כ המשיב ביום 8.10.24 עם אישור על השלמת המשלוח.
המבקשת לא הכחישה זאת ולא טענה אחרת בתשובה לתגובה.
אשר להתנהלות המבקשת ועקרון סופיות הדיון –
הליך זה הנו ייסיבוב שני של אותה תביעה אשר הגישה המערערת ביום 27.2.2017 בה התבקשו
אותם הסעדים כאן: סעד הצהרתי, איזון משאבים, פירוק שיתוף (סעיף 1 לכתב התביעה
בתמייש 58914-02-17).
ההליך נסגר מנהלית על ידי המזכירות בשנת 2019 לאחר שהמבקשת לא פעלה בתיק ולא
הסדירה את אגרת התביעה שנתיים לאחר שהוגשה!
שנתיים לאחר סגירתו הגישה המבקשת שם בקשה למתן פסק דין – שנדחתה. בקשה לעיון
מחדש – נדחתה (החלטה מיום 11.1.22).
התביעה הנוכחית, לאותם סעדים, הוגשה ביום 4.6.24 חמש שנים לאחר סגירת ההליך
הקודם, למעלה משבע שנים לאחר הגשת התביעה הקודמת שנסגרה מחסר מעש.
2 מתוך 3
.6
.7
.8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ”ש 8939-06-24 א. נ’ צ.
למבקשת ניתן יומה בבימ”ש לעתור לסעדים המבוקשים על ידה, והיא שקטה על שמריה מעל
שבע שנים ולא עמדה על קבלתם.
19
20
21
.9
.10
.11
גם לאחר שהגישה תביעתה הנוכחית, חדלה ונמנעה מלהגיש תגובה לבקשה לסילוק על הסף או
כל בקשה במועד. המבקשת נמנעה מלפעול בתיק. לאחר שניתן פסק דין המתינה מעל 30 ימים
להגשת הבקשה לביטולו, מבלי שביקשה ומבלי שניתנה לה ארכה.
לאור תקנות סדרי הדין משנת 2018 על בימ”ש חובה לאזן בין האינטרס של בעל הדין לאינטרס
הציבורי. האינטרס הציבורי הנו כיום אחד מעקרונות היסוד בתקנות (תקנה 5). בין היתר,
אינטרס הציבור במניעת שימוש לרעה בהליך שיפוטי, דיון משפטי מהיר ויעיל, חסכון במשאבי
זמן ועלויות. הבקשה לביטול פסק דין לא מתייחסת כלל לכל אלו.
נסיבות בהן נמצא כי בעל דין – נמנע מלקדם תביעתו (משנת 2017), לא מסדיר אגרת ההליך
משך שנתיים (!) ולא פועל עד שהתיק נסגר מנהלית מחסר מעש ; לאחר שנמחקה תביעתו מחסר
מעש, נמנע משך שנים מלהגיש תביעה חדשה, ומגיש תביעה חדשה מעל 7 שנים לאחר תביעתו
הקודמת; לאחר שמגיש תביעה חדשה נמנע מלקדמה, נמנע מלעקוב אחר מתן החלטות בתביעה
שהגיש לרבות החלטות בבקשות שהוא עצמו מגיש, נמנע מלהגיב לבקשות במועד הגם שנמסרו
לו כדין ובכלל נמנע מלקדם תביעתו –
מצדיקות את העדפת האינטרס הציבורי, וכן את אינטרס המשיב לסופיות הדיון, על פני
האינטרס של התובעת בברור תביעתה לאחר שנדחתה בנסיבות שפורטו, ומשנמצא כי נמנעה
מלבקש את ביטול פסק הדין במועד או אף לבקש ארכה.
מכל אחד מהטעמים לעיל, ודאי מכולם יחד – הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה ושכ”ט עו”ד בסך 2,500 ₪.
ההחלטה ניתנת לפרסום, ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ז כסלו תשפייה, 28 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
23
24
25
26
27
222222
עידית בן-דב ג’וליאן, שופטת
3 מתוך 3
