לפני
כבוד השופטת ליאת דהן חיון
מבקשת
א.ל.
באמצעות ב”כ עו”ד נאור חזות ואח’
נגד
משיבים
1. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון משרדי ממשלה
2. ע.ג. ת”ז 028575538
3. נ.י.ג. ת”ז 058312182
שניהם באמצעות ב”כ עו”ד דורית ענבר סברדליק
ובעניין:י.ג. ז”ל ת.ז 042763962 (המנוח)
עו”ד רון כהנא, מנהל העזבון
החלטה
עניינה של החלטתי בבקשת מנהל העיזבון לאישור פעולה ופסיקת שכר טרחה חלקי.
רקע:
המבקשת (להלן: “המבקשת”) והמשיבים (להלן: “המשיבים”) אחים, ילדיהם של המנוח י.ג. ז”ל אשר הלך לבית עולמו ביום 29.12.21 (להלן: “המנוח”).
ביום 28.9.22 ניתן צו קיום לצוואת המנוח מיום 16.11.2011 בהתאם לו הצדדים הם הזוכים ויורשים על פי דין אחר המנוח (להלן: “היורשים”).
תחילתם של הליכי ניהול העיזבון ביום 22.5.22 עת מונה עו”ד רון כהנא כמנהל עיזבון זמני. ביום 25.10.22 ולאחר שניתן צו קיום צוואה, מונה עו”ד כהנא כמנהל עיזבון קבוע (להלן: “מנהל העיזבון”).
עיזבון המנוח רב היקף וכולל נכסים וזכויות מסוגים שונים ובכלל זה נכסי מקרקעין רבים, כספים, ניירות ערך, נכסים פיננסים, רכב, תכשיטים, חפצי אומנות ותכולת בית המגורים.
הליכי ניהול העיזבון טרם הסתיימו והם מלווים בקונפליקט עז בין המבקשת למשיבים, כמו גם במחלוקות עם מנהל העיזבון. בשל כך נדרשות הכרעות שיפוטיות רבות, כעולה מעיון בתיק.
עובר לפטירת המנוח התנהלו בין היורשים הליכים הקשורים במינוי אפוטרופוס עבורו. בקצרה יצוין כי ביום 29.3.20 מונו המבקשת והבן נ’ כאפוטרופוסים יחד ולחוד עבור ענייניו האישיים והרפואיים של המנוח, ושני המשיבים, יחד ולחוד עבור ענייניו הרכושיים. המבקשת הגישה ערעור על פס”ד, ובסופו של יום הגיעו היורשים להסכמה שאושרה ביום 9.10.21 לפיה מונו שלושתם, יחד ולחוד, להיות אפוטרופוסים עבור כלל ענייניו.
כיום, זולת הליך זה לפניי, נטועה מחלוקת בשאלת ניהול נכסי המנוח בתקופה בה מונו המשיבים כאפוטרופוסים עבור ענייני הרכוש, ובכלל זה הפרטה אותה הגישו. מסגרת הליך זה מונה רו”ח אשר הגיש חוות דעת ביום 30.7.23 (א”פ 09/19). כן מונחת לפניי תביעה לסעד הצהרתי אותו הגישה המבקשת כנגד המשיבים (תמ”ש 04/24) מסגרתה עתרה לסעד הצהרתי בדבר בטלות עסקאות להעברת מניות ועסקת מתנה.
הבקשה לפניי:
מנהל העיזבון הגיש שבעה דו”חות מפורטים. ביום 14.1.24 הוגש דיווח מסגרתו עתר כדלקמן:
לפסוק למשיב ע.ג. דמי שימוש ראויים עבור אחסנת המיטלטלין בבית המנוח, החל מיום קבלת החזקה בו (22.11.22).
לאשר את פעולות ב ו- ג מדו”ח מספר 1, שעניינן תשלום עבור הנהלת החשבונות וחתימה על דוחות כספיים לשנת 2022-2033.
לפסוק את שכרו בשיעור 4% בתוספת מע”מ משווי העיזבון אותו העריך בסך כולל של 71,441,240 ₪, קרי, 2,857,650 ₪ בתוספת מע”מ. ואולם, שעה שהליך ניהול העיזבון טרם הסתיים עותר שבשלב זה יפסק שכר חלקי בסך 2,564,346 ₪ בתוספת מע”מ, בהתאם לשווי הנכסים שחולקו, אותם אומד בסך של 64,108,656 ₪.
הבקשה לפסיקת דמי שימוש ראויים הוכרעה כאמור בהחלטות מיום 19.6.24 ו – 20.6.24.
הבקשה לחתימה על דו”חות הכספיים והגשתם לרשויות המס, הוכרעה בהחלטה מיום 2.7.24.
מכאן, במסגרת החלטתי זו אדרש לבקשת מנהל העיזבון לפסיקת שכ”ט כמו גם לתשלום עבור שירותי הנהלת חשבונות.
עיקר טענות הצדדים:
לטענות מנהל העיזבון שוויו הסופי של עיזבון המנוח עדיין אינו ידוע, אולם הינו לכל הפחות בסך של 71,441,240 ₪. העיזבון כולל רכוש רב ומגוון ובין היתר כספים וני”ע בשווי 4,181,000 ₪; כספים במזומן בסך 117,210 ₪; כלי רכב בשווי 96,000 ₪; תכשיטים, חפצי אומנות ותכולת בית בשווי 2,333,150 ₪; דמי שכירות בסך 2,089,000 ₪; מקרקעין בשווי כולל של 62,074,146 ₪; תביעה נגד עירית *** לסעד הצהרתי; מניות בתאגיד המחזיק קרקע רומניה בשווי שאינו ידוע בשלב זה; החזר הלוואות בעלים בסך 550,734 ₪ (להלן: “העיזבון”).
בדיווח מפרט מנהל העיזבון את היקף העיזבון והנכסים שחולקו בסך 64,108,656 ₪, כמו גם את העיזבון, כדלקמן:
נכסים פיננסיים;
חשבון בבנק לאומי הכולל יתרת זכות בסך של 1,177,000 ₪; 26,000 דולר אמריקאי; תיק ניירות ערך סחירים בסך 2,900,000 ₪.
כספי המזומן חולקו באופן שווה בין היורשים.
כלי רכב:
המנוח היה בעלים של רכב מסוג “לקסוס” שנת ייצור 2014. על פי חוות דעת הוערך שוויו למימוש מהיר בסך של 58,850 ₪. לאחר פרסום הרכב, בהסכמת היורשים ובאישור בית המשפט, נמכר תמורת סך של 96,000 ₪ אשר הופקדו בחשבון העיזבון.
תכשיטים, חפצי אומנות ותכולת בית מגורים:
המנוח התגורר בבית חד משפחתי מפואר ברחוב *** 27 ב*** ובו תכולה יקרת ערך. בתיאום עם היורשים הוזמנה חוות דעת שמאית, מסגרתה הוערך שווי המיטלטלין בסך של 2,340,000 ₪. חוות הדעת פירטה וחילקה את התכולה לסוגים שונים ובכלל זה תכשיטים, תמונות, פסלים, ריהוט, שטיחים ותכולה.
בעת הגשת הדו”ח, חולקה מרבית התכולה בשווי של 1,917,300 ₪, למעט כלי הכסף. (יוער כי גם לעניין חלוקתם ניתנה החלטה מאוחרת ביום 18.6.24).
זכויות בנכסי מקרקעין:
חלק נכבד מנכסי המקרקעין שהיו בבעלות המנוח הינם נכסים מניבים המנוהלים באמצעות תיק עוסק מורשה שהתנהל על שמו. נכון ליום הגשת הדו”ח, נגבו דמי שכירות בסך של 2,089,000 ₪. בנוסף, המקרקעין חולקו בהסכמה בין היורשים ובאישור בית המשפט בשלושה שלבים:
בחלוקה ראשונה חולקו נכסים בסך כולל של 21,609,066 ₪ (להלן: “חלוקה ראשונה”) כדלקמן; נכס ברחוב *** 28 ב *** שהוערך בסך של 3,666,666 ₪; נכס ברחוב *** 68 ב *** שהוערך לפי גישת היוון הכנסות בסך 13,142,400 ₪; נכס ברחוב *** 27 ב *** – בית המנוח, שהזכויות בו היו רשומות מחצית ע”ש הבן ע’. הנכס הוערך בגישת היוון הכנסות בסך 9,600,000 ₪, ולאור הבעלות חלקו של העיזבון בסך 4,800,000 ₪
בחלוקה השנייה חולקו 32 מגרשים בסך כולל של 15,769,080 ₪ (להלן: “החלוקה השנייה”); לאחר שנתקבלה מהשמאי הצעת חלוקה לשלוש חטיבות קרקע דומות כמה שניתן, התקיימה ביום 13.6.23 הגרלה בין היורשים. החלוקה אושרה ע”י בימ”ש ביום 9.7.23 (דו”ח מספר 5). לצורך השוואה מדויקת של המנה שחולקה, בוצעו השלמות כספיות שהביאו לתמורה שווה של המגרשים.
בחלוקה השלישית חולקו 11 נכסי מקרקעין הכוללים דירות, חנויות ונכסים מסחריים בסך כולל של 24,696,000 ₪ (להלן: “החלוקה השלישית”); לאחר קבלת חוות דעת שמאיות, התקבלה הסכמת הצדדים לחלוקת הנכסים תוך שבוצעו תשלומי איזון (דו”ח מספר 6). חלוקת המקרקעין אושרה בהחלטה מיום 24.12.23.
תביעה נגד עירית נהריה;
מנהל העיזבון פועל להשכרת נכס ברחוב *** 16 ב***, שהזכויות בו אינן רשומות ע”ש המנוח. בחודש 4/22 עובר למינוי, הוגשה תביעה לסעד הצהרתי לפיו המנוח זכאי להירשם כבעל הזכויות בנכס. התביעה עדיין מתבררת.
מניות בתאגידים:
בבעלות המנוח מניות בחברה רומנית, המשקפות בעלות במגרש ברומניה. מבירור עולה כי למנוח שותפים בתאגיד. הנכס טרם נמכר ומנהל העיזבון פועל לבחינת הדרך המיטבית למכירתו.
בבעלות המנוח היו מניות בחברה בשם “*.*.*, חברה לבניין והשקעות בע”מ”. לאחר שהוברר שהחברה אינה פעילה ואין בבעלותה רכוש, פעל מנהל העיזבון לחיסולה.
זכויות נוספות של העיזבון;
קיימות 3 חברות בנייה הנושאות את שם המנוח; “י.א.ג ושות חברה לבניין בע”מ”, “נ.ג. ושות’ *** לבניין בע”מ”, “י.ג. בניה ויזמות בע”מ”. במועד הפטירה המנוח לא החזיק מניות באף אחת מהחברות.
בין הצדדים קיימת מחלוקת לגבי זכותו של המנוח לקבל כספים מהחברות הנ”ל בהקשר לה הוגשה חוות דעת מומחה (כמפורט לעיל) בסיכומה קבע שיש להוסיף לנכסי העיזבון סך של 2,336,053 ₪. המחלוקת לעניין זה עדיין תלויה.
חובות העיזבון:
ביום 14-15/6/22 פורסמה הודעה והזמנה לנושים להגשת תביעות חוב. לא התקבלו תביעות חוב פורמאליות. יחד עם זאת, בשים לב לסוג העיזבון יכול וקיימות התחייבויות הקשורות להסכמי שכירות, מכירת דירה, תשלומי מסים וכיו”ב.
בנוסף, כנגד המנוח מתנהלת תביעה שהוגשה עובר למינוי מנהל העיזבון, ע”י 8 בעלי דירות בבית משותף ועניינה ליקויי בנייה. בתביעה גובשה הסכמה דיונית.
לעניין שיעור שכר הטרחה המבוקש, טוען מנהל העיזבון כי העבודה הרבה שהושקעה ועודנה מושקעת בניהול העיזבון מצדיקה פסיקת שכר טרחה בשיעור מקסימאלי הקבוע בתקנות הירושה, דהיינו 4% משווי העיזבון בתוספת מע”מ. המדובר בעיזבון עתיר נכסים, נעשתה עבודה רבה ומורכבת אשר הצריכה שעות עבודה אין ספור ומאמצים חריגים והכל תוך עמידה בלחץ זמנים. בשל כך אף הסתייע בעובדים נוספים ממשרדו. בשל היקף העיזבון, מוטלת עליו אחריות כבדה בניהולו.
יתר על כן, עצם השיתוק המוחלט ששרר בניהול הנכסים בתקופה בה מונו היורשים כאפוטרופוסים, איים לפגוע בשווי העיזבון, ובשל כך נאלץ לשקם ולנהל באופן אינטנסיבי עסקים מסחריים, ליטול חלק בהליכים משפטיים, להידרש לתכנוני מס לטובת היורשים ולהתנהל מולם במקביל. בנוסף לכל אלה נדרש להתגבר על מחלוקות רבות המתגלעות בין המבקשת למשיבים, וחולשות כמעט על כל דבר. מחלוקות אלה דרשו התעסקות על בסיס יום-יומי, ולמרות זאת, תמיד דאג להפגין רגישות לסיטואציות העדינות והמורכבות ביותר וליתן מענה מהיר ויעיל.
מנהל העיזבון סבור שהתנגדות המבקשת לבקשתו אינה כנה ואמיתית ומקורה ביצר נקמנות בהמשך לדיון מיום 29.2.24, שכן יצאה מאוכזבת שעה שהתוצאה לה קיוותה לא התממשה. כעת פועלת היא ממניעים לא כשרים בהתנגדותה זו. לראייה, עד ליום זה לא עלתה מטעמה כל טרוניה לגבי התנהלותו או עבודתו. עוד סבור כי המבקשת סוקרת את הליכי ניהול העיזבון בצורה מטעה באופן קיצוני תוך התעלמות מהעיקר, שלא הובעו כל התנגדויות לחלוקה שבוצעה על ידו, כמו גם שחרף המחלוקות הרבות, הן לא הובאו לפתחו של בית המשפט רק בשל עבודתו המאומצת.
בתשובתו התייחס לטענת המבקשת ולפיה לא הוגשה פרטה, וגרס כי בניגוד לנטען, זו הוגשה לאפוטרופוס הכללי עוד ביום 7.8.22 ותכליתה “הצהרת הון ראשונית” אודות נכסי העיזבון שתאפשר פיקוח על העיזבון. יתר על כן, המבקשת בעצמה ששימשה כאפוטרופוס עבור המנוח, לא מילאה אחר חובותיה עת לא הגישה פרטה, כקבוע בחוק. בניגוד לנטען, הקפיד להגיש דו”חות מפורטים לבית המשפט והכל תוך שקיפות כלפי היורשים.
עוד התייחס מנהל העיזבון לטענת המבקשת לפיה על פי הפרטה שהוגשה שווי המיטלטלין בבית המנוח נאמד בסך של 3.6 מיליון, בעוד שבדו”ח מספר 7 נאמד בסך של 2.3 מיליון, ומכאן שקיים פער של 1.3 מיליון, וגרס כי דינה להידחות; לדבריו, בפרטה שהוגשה זמן קצר לאחר המינוי, צוין שווי המיטלטלין לפי דו”ח הערכת תכולה מיום 24.3.21 שנערך 14 חודשים לפני המינוי. דו”ח מספר 7 אותו הגיש לבית המשפט מבוסס על הערכת שמאי מיום 8.1.23 שנערכה לאחר ביקור בנכס בנוכחות היורשים. משכך, המבקשת ידעה שדו”ח מספר 7 מבוסס על הקיים בפועל, בעוד שהשמאות שצורפה לפרטה נערכה בזמן בו שימשו היורשים כאפוטרופוסים. בהתאמה, ככל וקיים חוסר, הרי שהחובה לברר מהותו, לא לפתחו. בנוסף, המבקשת לא גילתה לבית המשפט שהתיר לה להגיש תביעה לחברת הביטוח בגין תכשיטים שלטענתה נעלמו, אשר נדחתה. כמו כן, המבקשת לא ציינה שבמהלך חלוקת התכשיטים נטלה ללא רשות טבעת יקרה, ולא גילתה על כך.
כן סבור מנהל העיזבון שאין ממש בטענה ולפיה יש לאשר את שכר טרחתו רק בתום ההליך; לעניין זה מדגיש שלא ביקש לסיים את תפקידו ולא עתר לפסיקת שכ”ט סופי, אלא ששכרו יקבע לפי שווי העיזבון הידוע כיום, ורק ביחס לנכסים שחולקו בפועל. לדידו, המבקשת אינה חולקת על שווי העיזבון, ופרשנותה בלתי הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה.
בנסיבות אלה סבור שמתקיימים שני הפרמטרים המצדיקים פסיקת שכר טרחה מקסימאלי, כקבוע בתקנות הירושה; שוויו הגבוה של העיזבון הכורך בחובו אחריות כבדה, והיקף פעילות חריג ומאומץ. אלה אף מקימים צורך שלא תעשה אבחנה בין סוגי הנכסים השונים.
בנוסף לטענות בדבר פסיקת שכ”ט עותר מנהל העיזבון להסמיכו לשלם לחברת י.א.ג. בע”מ סך של 6,000 ₪ לחודש החל מחודש 5/22 עבור השתתפות בשכרה של מנהלת החשבונות. לדידו, קיימת חשיבות בשמירה על רצף עבודתה של מנהלת החשבונות, שכן באם ישכור שירותי הנהלת חשבונות חדשים, תידרש הוצאה גדולה, כמו גם עבודת חפיפה ארוכה שתגזול זמן וכסף. לעניין זה מדגיש שהמבקשת קיבלה ממנו הרשאת צפייה באמצעותה יכולה לצפות בזמן אמת בכל התנועות בחשבון. אשר על כן ולאור עבודתה המסורה של מנהלת החשבונות, מתנגד להחלפת שירותי הנהלת החשבונות.
לטענות המבקשת עתירת מנהל העיזבון לפסיקת שכ”ט בשיעור 4% מופרזת, קיצונית, ואינה בהלימה לרמת מעורבותו ועבודתו לטובת העיזבון, לבטח מקום בו לא התקיים מאמץ מיוחד. לדידה, נכון וראוי ששכר הטרחה יקבע ביחס לכל נכס מנכסי העיזבון ולא כאחוז מכלל הנכסים. בנוסף סבורה שאין זה הזמן הראוי לפסוק שכר טרחה שכן ההליך עודו מתנהל, לא תמה חלוקת העיזבון ומנהל העיזבון לא סיים את תפקידו. מכאן בקשתו נוגדת את הוראות הדין לפיהן שכר טרחתו ייפסק רק בתום ניהול העיזבון. בכל מקרה באם יפסק שכרו כעת, מתנגדת שזה יעלה על 2% משווי העיזבון ובכפוף להגשת פרטה.
לעניין “החלוקה הראשונה” טוענת שמנהל העיזבון לא נדרש לחלוקת נכסים כיוון שזו נקבעה בצוואת המנוח. התערבותו בחלוקה הראשונה הייתה מינורית עד אפסית שכן הצדדים פעלו באופן עצמאי לרבות לקבלת צו קיום הצוואה ורישום הזכויות. בנסיבות אלה אין הצדקה לפסוק שכר מקום בו לא הייתה טרחה. ואולם, ככל ובית המשפט יפסוק שכר, הרי שזה צריך להיות לפי הערך היחסי של כל אחד מהיורשים בנכסים שחולקו.
לעניין “החלוקה השנייה” סבורה שעבודת מנהל העיזבון לא הייתה מהותית, כאמור בחלוקה הראשונה, ולא נדרשו פעולות אקטיביות מצדו או כאלה הדורשות מאמץ מיוחד ויוצא דופן. זולת חלוקת מגרשים בהתאם לדו”ח שמאי וקיום הגרלה במשרדו, לא נקט פעולות מיוחדות. אשר על כן, המדובר בדרישה קיצונית ומופרזת, ולכל היותר יש לפסוק סך של 0.5% משווי המגרשים ותשלומי האיזון בצירוף מע”מ, שכר המשקף את עבודתו.
לעניין “החלוקה השלישית” סבורה שמנהל העיזבון טרם השלים את החלוקה, והיורשים טרם קיבלו הודעה על סיום הרישום.
לעניין “הכספים במזומן” סבורה שמנהל העיזבון ערך חישוב שגוי בדרישתו, כמו גם שלא היה לו כל חלק בחלוקתם. כך גם לא השקיע כל מאמץ ולא נקט כל פעולה חריגה מלבד שנתן הוראת חלוקה בין האחים. אי לכך, אין לפסוק לטובתו כל שכר עבור כספים אלה.
לעניין תכשיטים וחפצי אומנות ותכולה טוענת שהתנהלות מנהל העיזבון הייתה כושלת ועולה לכדי רשלנות שגרמה לסחבת של ממש בחלוקה. בנוסף, מנהל העיזבון גרם לעיוותים שונים שיצרו קיפוח בעניינה. הפעולות שננקטו על ידו לחלוקת נכסים אלה היו ספורות וכללו 4 פגישות, הזמנת שמאות וחלוקה פשוטה. בנוסף, טרם הושלמה החלוקה. אשר על כן סבורה שיש לקבוע את שכרו עבור נכסים אלה בשיעור של 1% בתוספות מע”מ.
מכל האמור סבורה המבקשת שפסיקת שכ”ט מנהל עיזבון בשיעור 4% הינה בקשה מופרזת ומוגזמת שכן לא הוכיח שעשה כל מאמץ מיוחד, ובסופו של יום עבודתו הייתה איטית ושטחית. אשר על כן, יש לדחות את בקשתו.
לעניין בקשת מנהל העיזבון בדבר תשלום להנהלת חשבונות, טוענת כי גם זו דינה בדחייה ויש מקום להורות על החלפת מנהל החשבונות; התשלום המבוקש “מופרז בכל קנה מידה לשירותי הנהלת חשבונות בסיסיים” בפרט כשמדובר בשירותים הנדרשים לתפעול מספר מצומצם של נכסי נדלן. כך לדבריה קיבלה מספר הצעות מחיר נגדיות לשירותי הנהלת חשבונות, נמוכות משמעותית משירותי הנהלת החשבונות הנוכחית, והמדובר “ברבע מחיר” (ראה סעיף 11 לתגובתה מיום 13.2.24).
ב”כ יועמ”ש סבור כי לאור סעיף 87 לחוק הירושה, תשכ”ה- 1965 (תיקון 18), האפוטרופוס הכללי אינו מפקח על מנהל העיזבון. על כן בדיקת הפרטה והדו”חות מוטלת על הזוכים שהינם בגירים וכשירים (ראה תגובתו מיום 8.3.24).
המשיבים מסכימים לפסיקת שכ”ט מנהל העיזבון, כבקשתו. לטענתם, בתקופת ניהול העיזבון, פעמים רבות לא ראו עין בעין את פעולות מנהל העיזבון כמו גם התעוררו מחלוקות שונות. יחד עם זאת, לאורך כל התקופה ראו את מאמציו של מנהל העיזבון להוביל להנמכת הלהבות בין הצדדים, כמו גם שנדרש לפניות המבקשת לרבות בזוטי דברים. המשיבים סבורים שפעל במהירות, מקצועיות ויעילות וניהל את העיזבון באופן ראוי להערכה, מכאן הסכמתם לפסיקת שכר טרחתו על אף שמדובר בסכום גבוה. עוד סבורים שיש לפסוק את חלקו מקופת העיזבון בחלקים שווים בין היורשים (ראה תגובתם מיום 25.2.24).
דיון והכרעה;
המתווה הנורמטיבי:
תקנות הירושה, תשנ”ח – 1988 (להלן:”התקנות”) הן הצריכות לענייננו ומסגרתן הוגדר שווי העיזבון כמו גם שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בבואו לפסוק שכ”ט מנהל עיזבון. תקנה 45ז לתקנות, קובעת לעניין שווי העיזבון כדלקמן:
“(א)נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.
(ב)לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:
(1)נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;
(2)נכסים אחרים – השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי הענין.”
הסמכות לקביעת שכ”ט מנהל עיזבון נתונה לבית המשפט (ראה ע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל פ”ד לב (1) 627 ) ושאלת שיקול הדעת בבואו לעשות כן, נקבעה בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, כדלקמן:
“(א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.”
לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט אפנה לדברי כבוד השופט שוחט והמלומדים גולדברג פלומין בספרם דיני ירושה ועזבון 178 (הוצאת סדן, מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014):
“בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקף פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו… רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול…”
עוד נקבע כי בבחינת השיקולים המנחים, להיקף ומורכבות הפעולות אותן נקט מנהל העיזבון יהיה משקל ממשי. לעניין זה אפנה לע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל, פ”ד לב (1) 627, שם נקבע;
“אשר לשיקולים המנחים את בית-המשפט בבואו לקבוע את שכר הטרחה, הרי מקובל עלינו מאז ומתמיד כי לא רק שוויו של העזבון הוא בגדר מרכיב שעל-פיו מחשבים את השכר אלא גם הפעולות אשר בוצעו על-ידי מנהל העזבון, מספרן והיקפן” (ע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל, פ”ד לב (1) 627).
כן נקבע שבבחינת שכ”ט הראוי בית המשפט יעדיף את היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העזבון, ובין שני השיקולים הקבועים, קרי שווי העיזבון ומורכבות הניהול, יש להעדיף את האחרון. ראה לעניין זה בע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני (ניתן ביום 6.9.09) שם נפסק:
“לשונה של התקנה שהובאה לעיל ברורה. אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון […] בין שני השיקולים ‘שווי העיזבון’ ו’מורכבות הניהול’, ניכר כי יש להעדיף את האחרון”.
ביחס לפסיקת שכ”ט חריג בהיקף של 4% משווי העיזבון נפסק כי זאת ייעשה רק במקרים בהם ניהול העיזבון כלל ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד שהנו מעבר לשירותים הניתנים על ידי עו”ד, שניתן להם מענה בדרך של פסיקת שכר הטרחה בצד הגבוה של שלושת האחוזים. ראה לעניין זה דבר של כבוד השופט ג’יוסי (עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל’ ד’ ו- ל’ י’ זל נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי ( ניתן ביום 4.10.2020) שם נקבע:
“בהמשך לכך, תקנה 45ב(ב) קובעת כי קיימת אפשרות לפסיקת שכ”ט בעבודה ניהול העיזבון בשיעור של 4% מערך העיזבון, אלא שזה יעשה רק במקרים בהם ניהול העיזבון כלל ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד “.
וכך מסכמים כבוד השופט שוחט והמלומדים פינברג ופלומין בספרם דיני ירושה ועיזבון 224-223 (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)) את השיקולים הצריכים כמו גם הפרמטרים להם יידרש בית המשפט בעת פסיקת שכ”ט מנהל עיזבון:
“שיטת קביעת השכר מבוססת , אם כן, גם על שווי העזבון וגם על היקף העבודה שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו… רק החיבור בין שני המרכיבים ( שווי העיזבון והיקף העבודה) במינונים הנכונים הוא שנותן את מלוא התמונה בדבר עבודת מנהל עיזבון הראויה לתגמול…
שווי העיזבון- משום אחריותו של מנהל העיזבון לשמירת נכסי העיזבון, שימורם וחלוקתם ליורשים. נכון וראוי לסבור שככל ששווי העיזבון גבוה יותר, מידת האחריות כבדה יותר. היקף העבודה- משום המאמץ שהשקיע מנהל העיזבון לשמירת נכסי העיזבון ושימורם ועד לחלוקתם ליורשים. שני מרכיבים אלה- שווי והיקף אינם בגדר כל אחד לעצמו. הם משתלבים זה בזה כשהמחבר ביניהם הוא המורכבות של עובדת הניהול. מורכבות הניהול של העיזבון לא נקבעת על פי שוויו. מורכבת הניהול נקבעת דווקא על ]י סוג הנכסים בעזבון. סוג הנכסים וטיבם משליכים על טיב הפעולות שצריך מנהל העיזבון לבצע ועל היקפן ל פעולות אלה, לצורך שמירתם ושימורם של נכסי העיזבון עד לחלוקתם ליורשים. טיב הפעולות- מידת המעורבות של מנהל העיזבון ואופייה. היקף הפעולות- הזמן שהשקיע מנהל העיזבון בביצוע פעולות אלה. עיזבון גדול מבחנת השווי לא מלמד בהכרח על מורכבות ניהולו. לעיתים דווקא עיזבון צנוע מבחינת שוויו, המורכב מנכסים “בעייתיים”, מצריך ניהול מורכב ומקצועי יותר. צא ולמד- על בית המשפט, הפוסק את שכרו של מנהל עזבון לשקלל א שני המרכיבים הללו- שווי והיקף- תוך מתן משקל עודף למורכבות הניהול- טיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון והיקפן בהקשר לסוג הנכסים שבעיזבון וטיבם- בהתאם לכך לקבוע את שכרו על פני סקאלת השכר שנקבעה בתקנה 45ב (א) לתקנות הירושה ..”
ובהמשך בעמ’ 224:
“תקנה 45 ב(א) לתקנות הירושה אינה מטילה חובה על בית המשפט לרבוע את השכר באחוזים משווי העיזבון על פני הסקלה שאותה קבע מחוקק המשנה בתקנה זו. תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה מכוונת לכך שהשכר שיקבע בית המשפט לא יחרוג מהגובה שנקבע בתקנות הירושה. מבחינה זו אין מניעה שבית המשפט יקבע את השכר על פי שעות העבודה שהשקיע מנהל העיזבון; אין מניעה שבית המשפט יפצל את השכר שקבע באשר לכל נכס ונכס מנכסי העיזבון מתוך מתן משקל להיקף הפעולות שבוצעו לגביו וכיוצ”ב- ובלבד שהשכר הכולל שיפסוק לא יעלה על גובה השכר שנקבע בתקנות הירושה. כך, למשל, אם כלל העיזבון דירה שמנהל העיזבון פעל למכירתה ולחלוקת תמורתה ליורשים וכן מניות בחברה שמנהל העיזבון לא פעל מאומה לגביהן, אין מניעה לקבוע למנהל העיזבון שכר של 3% בגין מכירת הדירה ושכר מינימלי, אם אכן ישולם, בקשר לשמירתן של המניות בחברה ושמירת הזכויות בהן. שיקול הדעת של בית המשפט באשר למנגנון שלפניו ייקבע השכר הנתון בידו, ובלבד שהשכר הכולל שיפסוק בסופו של יום לא יעלה על גובה השכר שנקבע בתקנות”.
מן הכלל אל הפרט:
כמפורט לעיל, אין נוסחה אחידה וקבועה בעת פסיקת שכ”ט מהל עיזבון, והאיזון הראוי נעשה בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. שיעור שכר הטרחה שיקבע נסמך על שילוב שני פרמטרים עיקריים: האחד – שווי העיזבון ובהתאם לו האחריות המוטלת על מנהל העיזבון בניהול הנכסים עד לחלוקתם, תוך שההנחה היא שככל שהשווי גדול יותר, מידת האחריות משמעותית יותר. השני – מורכבות ניהול העיזבון ובכלל זה, סוג הנכסים, היקף העבודה והזמן שנדרש לניהול העיזבון. מחוקק המשנה קבע רף מקסימאלי לפסיקת שכ”ט, אולם אין בכך כדי לכבול את שיקול דעתו של ביהמ”ש באשר לאופן ודרך פסיקת שכ”ט, שכן, לרשותו עומדים מנגנונים שונים בהתאם למהות והיקף העיזבון אל מול טיב ומורכבות פעולות הניהול.
הפסיקה, וכך גם בתי המשפט, רואים במנהל העיזבון כגורם הממלא תפקיד חיוני ומורכב בניהול נכסי עיזבון והגנה על זכויות יורשים. במסגרת תפקידו, מנהל העיזבון נדרש לבצע פעולות רבות, ובהתאמה לכך, שכר טרחתו אמור לשקף את היקף ומורכבות הפעולות שבוצעו.
בעניינו המדובר בניהול עזבון מורכב מאוד וזאת בין היתר נוכח היקפו וטיבו, כמו גם הקונפליקט העז בין המבקשת למשיבים, שהתגלע, למרבה הצער בכל עניין, קטן כגדול. מכל אלה, הוטלה על מנהל העיזבון אחריות כבדה וממשית, ולמן הרגע בו מונה, נדרש להשקעה רבה בניהול העיזבון, זמינות יומיומית ליורשים ולבעלי תפקידים, מחשבה ויצירתיות, מקצועיות, סבלנות ומשאבים רבים. התרשמתי בהתרשמות מלאה שתרומתו האישית והמקצועית של מנהל העיזבון היא זו שהביאה בסופו של יום לכך שחלקו הארי של העיזבון חולק לשביעות רצונם של כלל היורשים. במלוא הזהירות המתבקשת, סבורני שללא פעולות מנהל העיזבון, כמו גם השקעתו בהליך באופן אישי ואכפתי, הליך חלוקת העיזבון היה נפרס על פני שנים רבות, באופן בו בין היתר היה צורך במינוי בעלי תפקידם שונים, וספק באם כיום, היה עולה בידי היורשים להגיע להסכמות ולו חלקיות, ולחלק את העיזבון. במקרה כגון דא, בהם הוטל על מנהל העיזבון נטל כבד בניהול ופיקוח, כמו גם יכולת מקצועית ייחודית בפתרון סכסוכים, ראוי לפסוק שכר טרחה מוגדל. עובדה זו מקבלת משנה תוקף מקום בו שווי העיזבון גבוה מאוד ומחייב את מנהל העיזבון בזהירות מיוחדת בניהולו, כמו גם נקיטה באמצעים שונים לשם שמירה על ערכו. מכאן, מוצאת אני כי המדובר במקרה מובהק בו מתקיימים התנאים הקבועים בחוק ופסיקה ויש לקבל את בקשת מנהל העיזבון ולפסוק את שכר טרחתו בשיעור 4% משווי העיזבון.
ובמה דברים אמורים?
כבר ביום 6.7.22 במסגרת הדו”ח הראשון פירט מנהל העיזבון בהרחבה אודות הסכסוך הקיים בין היורשים. וכלשונו; ” לצערו, מנהל העיזבון מצא כי בין שלושת ילדיו של המנוח, א’, נ’ ו-ע’, הם היורשים הצפויים, קיים סכסוך תהומי קשה וממושך, ששורשיו עוד לפני פטירת המנוח. חוסר אמון מוחלט שורר ביניהם ויש להם טענות רבות זה כלפי זה, כמעט בכל דבר ועניין”(ראה דו”ח 1 עמ’ 2 ס’ 6). באותו הדו”ח עמד מנהל העיזבון על האינטנסיביות, הזמן והאנרגיות הנדרשים בניהול העיזבון. וכלשונו: “מאז המינוי ועד היום מנהל העזבון עומד בקשר רצף על בסיס יומיומי עם באי כח הצדדים שכן הטיפול בניהול עזבונו של המנוח הוא אינטנסיבי, מורכב, ומערב סוגיות מתחומים שונים, שחלק מהן מתואר לעיל בדו”ח זה” ( ראה עמ’ 8 לדו”ח מס’ 1 סע’ 41).
על הקושי בניהול העיזבון, עמד מנהל העיזבון גם בתגובתו מיום 20.9.22. וכלשונו: “כפי שפורט בדו”חות שהוגשו עד כה, בין המבקשת לבין המשיבים קיימות מחלוקות תהומיות, כמעט כל דבר ועניין, ושורר ביניהם חוסר אמון מוחלט” ( ראה עמ’ 2 סעיף 4). כך גם פירט בדו”ח הראשון; “בניסיון שלא להקצין עוד יותר את המחלוקת, יצוין בתמצית, כי הצדדים הטיחו זה בזה האשמות הדדיות קשות, המטילות אחריות זה על זה לגבי חוסרים בתכולה. למרות ששלושה הילדים כיהנו ביחד כאפוטרופוסים על הרכוש והיתה להם אחריות משותפת להחזקתו ולשמירתו בתקופת כהונתם, סוג הטענות שנטענו ומידת החדשנות היא קשה לתפיסה” (ראה עמ’ 7 לדוח מס’ 1 ס’ 34 ).
ודוק; מהאסמכתאות המונחות בפניי ניכר כי המחלוקות בין המבקשת למנהל העיזבון והמשיבים חלשה כמעט על כל פרמטר, קטן כגדול ובכלל זה, שירותי האחזקה של הנכסים, הנוכחים בעת ביצוע החלוקה, אופן ביצוע החלוקה, ועוד. וכפי שתיאר מנהל העיזבון; ” מאז מינוי של המבקש כמנהל העיזבון, המבקשת הביאה בפניו מאות פניות, על בסיס יום-יומי, הנוגעות לבירורים כספיים שונים ומגוונים בתקופה שקדמה למינוי, בניהם, בירור גורלם של מזומנים שנגנבו מהשוכרים; דרישה לקבל פירוט של סכמי גבייה משוכרים שונים, תחשיבי גביית הפרשי הצמדה מהשוכרים, חשבוניות וקבלות בגין הוצאות עבור המנוח ועוד עניינים כספיים רבים (ראה עמוד 2 לתגובתו מיום 20.9.22 סעיף 6) .
עיזבון המנוח כלל בין היתר נכסי מקרקעין מניבים, שניהולם דרש התעסקות רבה ומענה זמין גם לצדדי ג’ כדוגמת שוכרים ורוכשים, וזאת בנוסף למתן דיווח ומענה ליורשים, באופן יומיומי. וכלשון מנהל העיזבון: “בנוסף לכך כולל העזבון בין היתר 12 נכסי מקרקעין נוספים, ועוד 32 מגרשים, שהמנוח לא ציווה אותם בשלמותם למי מן היורשים והם מהווים אחד המוקדים העיקריים למחלוקת בין היורשים. מדובר בנכסים מניבים, המנוהלים באמצעות תיק עוסק מורשה על שמו של המנוח, עסק פעיל שבמסגרתו יש לטפל בפניות רבות משוכרים/רוכשים לשעבר של דירות מהמנח לביצוע תיקונים, הארכת/ סיום חוזה שכירות, שינוי תנאי תשלום, מו”מ להקלות עם שוכרים שנתקלו בקשיים, ניהול ספרי הנ”ל, דיווחים לרשויות, תשלומים למנהל ועוד…..” ובהמשך, “הפעילות הנ”ל יוצרת חיכוכים בלתי פוסקים בין הצדדים, ובכלל זה ניתן למנות למשל את החלוקה על הגורם שיספק שירותי אחזקה, מי שיתן שירותי הנהלת חשבונות, קביעת תקופות השכירות בתקופת הביניים שעד לחלוקת הנכסים בין היורשים, גובה דמי השכירות שיש לדרוש וכיוצא הזה” ( ראה סעיפים 4-5 לדו”ח מס’ 4 מיום 20/9/22); כך גם ניהול הנכסים, דרש בין היתר גביית דמי שכירות, שהסתכמו בסך של 2,089,000 ₪.
מנהל העיזבון פעל בד בבד לניהול הנכסים ולגיבוש מתווה לחלוקתם בין היורשים. לאחר שעלה בידיו לקבל את כלל המידע הצריך ובכלל זה שווי נכסי המקרקעין כמו גם תוכנית חלוקה אפשרית, בוצעה חלוקת נכסים בשלושה שלבים כמפורט לעיל. יש לציין כי מהלך תקופה זו לא פסקו החיכוכים, וכפי שתיאר בדו”ח מספר 4; “הפעילות הנ”ל יוצרת חיכוכים בלתי פוסקים בין הצדדים” (ראה עמוד 2 סעיף 5). על רקע כל אלה, מנהל העיזבון פעל לחלוקה מהירה של נכסי המקרקעין אשר היוו את סלע המחלוקת, ובשל פעולתו, אף התייתר הצורך בהכרעה בבקשה מהותית הקשורה בחלוקת הנכסים כמפורט בדוח מספר 4 אותו הגיש. מנהל העיזבון חילק את הנכסים בשלבים, באופן מושכל, אגב הפעלת שיקול דעת ומתן מענה זמין ליורשים, והכל תוך התחשבות ברצונם. ויוזכר; חלוקת נכסים זו כללה 3 נכסים בשווי כולל של 21,609-066 בחלוקה הראשונה; חלוקת 32 מגרשים בסך כולל של 15,769,080 ₪ שדרשה קבלת חוות דעת, תשלומי איזון והגרלה בחלוקה השנייה; וחלוקת 11 נכסי מקרקעין ובכלל זה דירות, חנויות ונכסים מסחריים, בסך כולל של 24,696,000 ₪ בחלוקה השלישית.
בנוסף לחלוקת נכסי המקרקעין אשר היו חלקו הארי של העיזבון, נדרש מנהל העיזבון לביצוע פעולות נוספות רבות בניהול העיזבון ובכלל זה ניהול פיננסי והשקעות כמו גם חלוקת כספים נזילים, תכנון מס, בחינת זכויות נוספות ומניות בתאגידים, דיווחים תכופים ליורשים ולבית המשפט, תיאום מול גופים מוסדיים ובחינת קיום חובות העיזבון; אחסון כלי הרכב במחסנים מורשים, קבלת חוות דעת שמאית אודות שוויו, הצעת הצעות למכירתו, וניהול הליך המכירה; קבלת חוות דעת רחבת היקף ביחס למיטלטלין שפירטה והתייחסה לכלל הרכוש תחת חלוקה לקטגוריות, גיבוש מתווה חלוקה מוסכם, וחלוקת חלקם הגדול של המיטלטלין ובכלל זה כלי כסף, חפצי אמנות, תכשיטים, וכלי בית. בנוסף, נדרש ללוות ולפקח אחר שני הליכים משפטיים שהחלו עובר למועד בו מונה, ובכלל זה להשתתף בדיונים. גם חלקן של פעולות אלה היה מלווה בחילוקי דעות וסכסוכים בין היורשים, כפי שתיאר:” עקב המחלוקות בין היורשים, חלוקת המיטלטלין של המנוח היתה הכרוכה במאמץ חריג ויוצא דופן, ומנהל העזבון נדרש לעסוק בה באופן בלתי פרופורציונלי. היא גם הגיעה לפתחו של בית המשפט ועדיין לא הסתיימה” (ראה עמוד 3 סעיף 14 לדו”ח מס’ 7).
מקובלת עליי טענת מנהל העיזבון ולפיה בניגוד לטענות המשיבה, אין מקום לבחון את שכר טרחתו בהתאם לפעולות שננקטו ביחס לכל נכס מהעיזבון כי אם כמקשה אחת; לשון החוק אינה מבחינה בין הפעולות שנדרשו ביחס לכל נכס בעיזבון, אלא מגדירה את נכסי העיזבון באופן גורף, “כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן…”. כשם שהמחוקק מבחין בשאלת השווי, סביר שככל וזו הייתה כוונתו, כך היה עורך אבחנה נוספת. ודוק; בהתאם להוראות התקנות, בעת פסיקת שכר הטרחה, בית המשפט יתחשב “בשווי הכולל של נכסי העיזבון” ובכלל הפעולות אותן נקט מנהל העיזבון והיקפן. נהיר כי זאת יעשה במבט על ובאופן שלוב, ומקום בו מנהל העיזבון נדרש לפעולות זניחות ביחס למרבית מהנכסים יהיה לכך משקל רב. ואולם, בעניינו, מקום בו נוכחתי שמנהל העיזבון נדרש לפעולות רבות ומורכבות סבורני כי עמדת המשיבה, שגויה.
נתתי דעתי בכובד ראש לטענות המבקשת, ולשם כך שבתי ועיינתי בכלל כתבי בי-הדין שהוגשו מראשיתו. לאחר שעשיתי כן, לא מצאתי שעלה בידיה להצביע על כך שפעולות מנהל העיזבון, בחלקן הגדול, לא דרשו מאמץ. סבורני, שככל וכך היו פני הדברים, וככל וסברה שנופל פגם בתפקוד מנהל העיזבון, או שפעולותיו אינן מבוצעות באופן מקצועי ומהיר, הייתה פונה לבית המשפט, כפי שעשתה מעת לעת. אשר על כן, גם אם בסופו של יום נכסים חולקו בדרך של הגרלה (לצורך הדוגמא), אין בכך בכדי לבטל את הפעולות הרבות הקודמות לביצוע החלוקה. לעניין זה יפים דברי בית המשפט ברמ”ש 47544-03-14 שם קבע כבוד השופט מ. דרורי: “בחלק מן המקרים, בדיעבד, מושמעת הטענה כי את מה שעשו מנהלי העיזבון, כונסי הנכסים או המפרקים, ניתן היה לעשות על ידי בעלי העניין עצמם, ומדוע להטיל עליהם לשאת בעלותם הגבוהה של אותם מנהלי העיזבון, כונסי נכסים ומפרקים? ברם, המציאות מוכיחה כי בזמן אמיתי יש עימות, כעסים וחוסר שיתוף פעולה בין בעלי העניין עצמם, ורק גורם חיצוני – מנהל העיזבון, כונס נכסים או מפרק – הוא שיכול לחלץ את המצב מן התוהו ובוהו שבו הוא שרוי”.
מכל אלה התרשמתי בהתרשמות מלאה שלצד היקף העבודה האינהרנטי בניהול עזבון ספציפי זה שכולל נכסים רבים, כמו גם אחריות כבדה, ועל אף המחלוקות הבלתי פוסקות, ניכר שלאורך כל ההליך מנהל העיזבון פעל ברגישות ובזהירות יתרה בעת ביצוע משימותיו בניסיון לתווך ולגשר בין הצדדים, ועל מנת שהחלוקה תתבצע ללא העצמת הקונפליקט והחרפת המחלוקות. מהדיווחים אותם הקפיד מנהל העיזבון להגיש, הבקשות והתגובות, עולה שפעל ללא לאות על מנת לגבש הסכמות בין הצדדים ביחס למחלוקות הרבות הקשורות בניהול העיזבון, ולחלוקתו. וכך היטיב לתאר מנהל העיזבון את האופן בו נהג, על מנת להביא להסכמות הוגנות בין הצדדים; ” מנהל העיזבון אינו מתכוון להלאות את בית המשפט הנכבד אולם בתמצית יצוין, כי מנהל העיזבון נאלץ להכניס את ראשו בין הרים, במאמצים להתגבר על הקשיים הרבים שמובאים בפניו, כדי להביא לחלוקה ראויה והוגנת, הן של מטלטלי המנוח, והן של נכסים נוספים הכלולים בעיזבון”(ראה תגובתו מיום 25.4.23 עמ’ 1 סע’ 1).
חיזוק להתרשמותי זו מצאתי בעמדת המשיבים כמו גם בתגובות נוספות מטעמם (ראה לשם הדוגמא תגובתם מיום 7.6.23 עמ’ 2 סע’ 8). ודוק; מנהל העיזבון פעל לחלוקת העיזבון באופן שווה לגמרי בין כלל היורשים, ובהתאמה לכך, בשכר טרחתו כפי שיפסק, יישאו בחלקים שווים. לאור היקפו הנרחב העיזבון, אין חולק שמדובר בסכום משמעותי עבור כל יורש. מכאן, ככל והיה ממש בטענות המבקשת, הרי שהמשיבים אף הם היו מתנגדים לשכ”ט המבוקש, ומצטרפים לעמדתה, ולמצער ביחס לחלק מטענותיה. ברם, בתגובתם ציינו המשיבים ברחל בתך הקטנה שפעמים רבות לא ראו עין בעין את פעולות מנהל העיזבון ואף התעוררו מחלוקות שונות. ואולם, לאורך כל התקופה ראו את מאמציו להנמכת הלהבות תוך שפעל במהירות, מקצועיות ויעילות וניהל את העיזבון באופן ראוי להערכה. אשר על כן, הביעו את הסכמתם לפסיקת שכ”ט כפי שנתבקש.
מכל אלה מצאתי לקבוע שמנהל העיזבון נדרש למאמץ מיוחד, כמו גם לפעולות החורגות מגדר ניהול עזבון רגיל, ואלה הטילו על כתפיו אחריות רבה. משכך יש לקבוע את שכר טרחתו בשיעור 4% משווי העיזבון.
מעיון בטענות הצדדים לא התרשמתי שעולה מחלוקת של ממש ביחס לשווי העיזבון אותו אמד מנהל העיזבון בסך של 71,441,240 ₪; שווי נכסי המקרקעין מגובה בשמאות עליה לא חלקו הצדדים ואף פעלו לפיה בעת החלוקה וביצוע תשלומי האיזון. כך גם אין מחלוקת לעניין הכספים שהוחזקו בבנק או כספי המזומן. גם שווי הרכב הוערך בחוות דעת. עוד הוערכו ע”י שמאי המיטלטלין בבית המנוח, ובכלל זה תכשיטי כסף וחפצי אמנות.
דה- פקטו, המחלוקת היחידה שעולה מטענות המבקשת קשורה בשווי המיטלטלין בבית המנוח ובכלל זה חפצי אמנות ותכשיטים. גם לעניין זה מצאתי לקבל את עמדת מנהל העיזבון; לגרסת המבקשת קיים פער בין שווי המיטלטלין כפי שהוערכו בפרטה אל מול הדו”ח, בסך של 1.3 מיליון ₪. ואולם, עיון בפרטה מלמד כי שווי המיטלטלין נאמד בפרטה בסך של 3.6 מיליון ₪ וזאת בהתבסס על דו”ח תכולה מיום 24.2.21 שנערך בתקופה בה היורשים שימשו כאפוטרופסיים עבור המנוח. לאחר המינוי ערך מנהל העיזבון שמאות לכלל המיטלטלין, כאשר בעת הביקור נכחו היורשים בעצמם. מכאן, אחת מבין 2 החלופות; הראשונה, שהיקף התכולה אותה אמד השמאי לאחר המינוי, בחסר, ובשל כך הפער. במקרה זה החובה להסביר את החוסר מונחת לפתחם של היורשים אשר שימשו באותה העת כאפוטרופוסים עבור המנוח ולא לפתחו של מנהל העיזבון, אשר לא היה בעל תפקיד באותו המועד. השנייה, שהמיטלטלין הוערכו בשווי שונה ע”י כל שמאי, ואין במדובר בחוסר, כטענת המבקשת.
מכל אלה, מצאתי לקבל את אומדן מנהל העיזבון ולקבוע את שווי העיזבון בסך 71,441,240 ₪.
באשר למועד תשלום שכ”ט; תקנה 45 ד לתקנות היא הצריכה לעניינו, וקובעת כדלקמן:
” (א) בית המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העיזבון בתום ניהול העיזבון.
נמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל עיזבון שכר חלקי, על חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העיזבון, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה”.
חלוקת העיזבון טרם הסתיימה במלואה ובהתאמה לכך טרם הוגשה פרטה סופית. לפיכך, טרם ניתן לפסוק את מלוא שכר טרחת מנהל העיזבון. עם זאת, מנהל העיזבון ביצע פעולות בהיקף נרחב, וכפי שעולה מהדיווחים שהוגשו, נכון ליום הגשת הדו”ח חולקו נכסים בשווי של 64,108,656 ₪ מכלל העיזבון, לגביהם בוצעה הערכת שווי, ולאחר הגשת הדו”ח אף ניתנה החלטה בדבר חלוקת כלי הכסף. לכך יש להוסיף כי מנהל העיזבון ממלא את תפקידו מזה כשנתיים וחצי באופן אינטנסיבי. אשר על כן, מצאתי שיש לפסוק את שכרו החלקי, שכן אין זה מן הדין שבנסיבות אלה בהן שווי חלקו הארי של העיזבון ידוע, כמו גם רובו חולק, מנהל העיזבון ימשיך וימלא את תפקידו ללא שכר. וכפי שנקבע; “השאלה העיקרית המתעוררת בערעור זה היא, אם במסגרת בקשה לשכר ביניים יש מקום לעריכת חישוב מדויק של השכר המגיע למפרק עבור פעולותיו. התשובה לשאלה זו חייבת להיות בשלילה. מטרת קביעת שכר הביניים היא לשלם לכונס נכסים , או למפרק, או לנאמן בפשיטת רגיל מפרעה על חשבון השכר, שחישובו ייערך בגמר תפקידו. לעיתים קרובות בתפקידים אלו נמשכות שנים רבות ומצריכות עבודה רבה, ואין לדרוש מאדם הממלא תפקיד זה שיחכה עם תשלום שכרו עד גמר תפקידו. בקביעת שכר הביניים צריך בית המשפט להתחשב בעבודה שכבר בוצעה ובתוצאותיה, אך אין לעשות באותו שלב חישובים מדויקים מה מגיע לכונס נכסים או למפרק בעד מה שכבר עשה ובוודאי אין לעשות חשבונות כאלו בקשר עם עבודה שטרם בוצעה, אלא כפי הנראה תבוצע בעתיד. כל מה שבית המשפט צריך לעשות באותו שלב – לקבוע סכום כולל כמפרעה על חשבון השכר”. ( ראה ע”א 8/71 א’ א’ קירשנר בתור כונס נכסים ומפרק של החברה הישראלית נ’ כונס הנכסים הרשמי פ”ד כה (2) 145, פורסם בנבו).
מכאן, יש להכיר בעבודה המסורה של מנהל העיזבון, תוך שמירה על מנגנון להבטחת המשך ניהול העיזבון עד לסיומו. בהתאמה, ולאור הוראת התקנות, אני פוסקת את שכרו החלקי של מנהל העיזבון בסך של 2% משווי העיזבון הכולל בסך של 71,441,240 ₪ בתוספת מע”מ. שכר טרחה סופי ייפסק עם סיום ניהול העיזבון.
מכאן אדרש לבקשת מנהל העיזבון לתשלום עבור הנהלת חשבונות; מעיון בטענות הצדדים עולה כי שירותי הנהלת החשבונות של העוסק המורשה ע”ש המנוח ניתנו משך שנים באמצעות מנהלת החשבונות הגב’ נחמני. מנהל העיזבון מציין שהשירותים הוכיחו את עצמם ואף עזרו לו רבות בניהול העיזבון. עיון בטענות הצדדים מלמד שמשך ההליך מי מהם לא העלה כל טענות באשר לטיב השירות. כך גם עיקר טענות המבקשת קשורות בגובה השכר ולא לעניין טיב השירות. סבורני, כי החלפת שירותי הנהלת החשבונות תגרור אחריה סחבת וסרבלת עת יהיה צורך בתקופת “חפיפה”, דבר שיקשה על המשך ניהול ההליכים ויוסיף מעמסה וקושי רב, ובטח שלא יתרום לקידום ההליך, ואף הפוך מכך, יביא להעצמת הקונפליקט בין הצדדים, יגזול זמן רב וגם ממון. יתר על כן, לא התרשמתי כי השכר המשולם כעת חורג מגדר בסביר, וגם ככל וניתן לקבל הצעה לתשלום השירות הנמוכה מהסכום שמשולם כעת, במבחן “עלות תועלת”, הרי שאין צידוק לעשות כן. מכאן, אני מאשרת את בקשת מנהל העזיבון לתשלום שכר עבור הנהלת החשבונות.
סוף דבר;
אני מקבלת את בקשת מנהל העיזבון, וקובעת את שכר טרחתו בשיעור של 4% משווי העיזבון.
בשלב זה, ישולם לידי מנהל העיזבון שכ”ט חלקי בשיעור של 2% משווי העיזבון הכולל בסך 71,441,240 ₪, קרי סך של 1,428,825 ₪ בתוספת מע”מ על פי דין.
סכום זה ישולם לידי מנהל העיזבון בחלוקה שווה בין כלל היורשים. התשלום יבוצע ע”י כל יורש תוך 14 ימים שאם לא כן שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. ככל וקיימת יתרת זכות מלאה או חלקית בקופת העיזבון, יוכל מנהל העיזבון לקזז את שכרו מהכספים המוחזקים בידיו. את היתרה, ככל ותחול, ישלמו היורשים במועד הקבוע.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.
ההחלטה מותרת בפרסום בכפוף להשמטת כל פרט מזהה ותיקוני הגהה.
ניתנה היום, ז’ תשרי תשפ”ה, 09 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
