בקשה מס’ 2
לפני
כבוד השופט ניר זיתוני
בענין הקטינים : 1. הבת הבכורה , ילידת 2011
2. הבן האמצעי , יליד 2014
3. הבת הצעירה , ילידת 2017
מבקש/תובע/האב
האב
באמצעות ב”כ עו”ד סיוון קסלסי
נגד
משיבה/נתבעת/האם
האם
באמצעות ב”כ עו”ד אודי גנון
החלטה
לפני בקשת האב מיום 14.8.24 לקיום דיום דחוף לפי נוהל הנשיאה . הבקשה מוגשת במסגרת תביעת האב לאכיפת הסכם גירושין שני מיום 18.10.21 אשר אושר בבד”ר . הסכם גירושין ראשון אושר בבית המשפט בשנת 2013 . עובר להסכם הגירושין השני התנהלו הליכים בבית המשפט גם בנושא זמני שהות ואחריות הורית . כמו כן , הוגשה לבית המשפט באותה עת בקשה לדיון דחוף לפי נוהל הנשיאה . הבקשה על מצורפיה מחזיקה 160 עמודים . בסעיף 10 של הבקשה מפנה האב לחוות דעת המומחית ד”ר ענבל קיבנסון בר און ( להלן “המומחית”) מיום 13.3.24 אשר הוגשה לבד”ר לפיה נמצא כי מדובר באם מנכרת אשר עשתה ככל שיכלה כדי לחבל בקשר של הילדים עם אביהם תחת פסאדה של עדינות ושיתוף פעולה שקרי . עוד כתבה המומחית כי הבת הבכורה מראה את כל מופעי הניכור והבן האמצעי הופך להיות מנוכר יותר ויותר . בס’ 11 של הבקשה נטען כי האב אינו רואה את הקטינים באופן רצוף כבר שלוש שנים עקב סירובה של האם . בס’ 12 של הבקשה נטען כי מזה כמעט ארבעה חודשים נותק הקשר באופן מוחלט בין האב לילדים . בס’ 13 של הבקשה מתייחסת ב”כ האב לנושא הסמכות העניינית נוכח הוראת ס’ 17 של הסכם הגירושין השני לפיה הסמכות הייחודית לדון בכל ענין עתידי בין הצדדים נתונה לבד”ר ומפנה לפרשת סימה לוי שם נקבע כי הסכם אינו יכול לשלול סמכות שיפוט הנתונה לערכאת שיפוטית לפי החוק .
ביום 21.8.24 הגיש ב”כ האם בקשה להארכת מועד להגשת תגובה נוכח שהייתו בחו”ל עד 20.8.24 . נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף נוכח הליך של חידוש קשר המתנהל בבד”ר מזה כשנתיים לפני הרכב בראשות האב”ד האב אדרי בתיק 822789/10 . עוד נטען כי בהליך זה בבד”ר מונו עו”ס לסדרי דין , אפוט’ לדין ( עו”ד זיו יאיר ) והמומחית ד”ר ענבל בר און קיבנסון , כאשר במסגרת ההליך ניתנו החלטות רבות ואף התקיימו דיונים בנוכחות המומחים ( כך במקור – ניר זיתוני ) . בנסיבות אלה נטען כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בענין . ב”כ האם מפנה לסעיף 12 לנוהל הנשיאה .
בהתאם להחלטה המורה לעשות כן , השיבה ב”כ האב ביום 25.8.24 לבקשת ב”כ האם .למען הסדר הטוב יוער כי בעת תחילת כתיבת החלטה זו היתה התשובה בתיקיית הגשות שטרם טופלו . ב”כ האב מלינה על כי נדרשה לבצע המצאה כפולה של התביעה לאם ולב”כ האם , חרף הלכת יוחימק נ’ קדם . נטען כי האב מנסה בכל דרך להציל את הקשר עם ילדיו ומכאן הפנייה לבית המשפט . עוד נטען כי דחיית הבקשה תגרום לאב ולקטינים עיוות דין של ממש . נטען כי הצדדים פנו לבד”ר רק לשם אישור הסכם הגירושין השני . נטען כי נושא הקשר של האב עם ילדיו אינו ניתן לכריכה בתביעת הגירושין . עוד נטען כי טענות הניכור הועלו לפני בית המשפט אולם לא התקיים בהן דיון לגופו של ענין בשל אישור הסכם הגירושין השני בבד”ר . ב”כ האב מבקשת לקיים דיון דחוף לפי נוהל הנשיאה או לקבוע דיון דחוף טרם מתן החלטה בבקשה .
לאחר עיון בכל מסמכי התיק אני דוחה את הבקשה לדיון דחוף לפי נוהל הנשיאה מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , הצדדים עצמם הם אלו שהקנו לבד”ר את הסמכות הייחודית לדון בנושא קשיי הקשר בין האב לבין ילדיו או בכל נושא אחר הנובע מהסכם הגירושין השני . הצדדים עשו זאת ביודעין כאשר כל אחד מהם מיוצג ע”י עו”ד מטעמו – האם ע”י ב”כ הנוכחי , האב ע”י ב”כ דאז , עו”ד גלית שמש פאוקר , המתמחה בתחום דיני המשפחה .
שנית , לא נסתרה טענת ב”כ האם לפיה הצדדים פעלו בהתאם להוראות הסכם הגירושין השני כאשר עודם מנהלים מזה כשנתיים את המחלוקת בענין קשיי הקשר בין האב לבין ילדיו בבית הדין הרבני בעזרת עו”ס לסדרי דין , אפוט’ לדין והמומחית .
שלישית , הטענה לפיה לא ניתן לכרוך סוגיות של אחריות הורית וזמני שהות בתביעת גירושין אינה נכונה משפטית ולא נתמכה בכל אסמכתא .
רביעית , ההפנייה להלכת סימה לוי אינה מסייעת לאב בנסיבות הענין . אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי בנושא התביעה נתונה באופן מקורי סמכות שיפוט מקבילה לבית המשפט ולבד”ר . בשל כך בחרו הצדדים , בהיותם מיוצגים , להקנות את סמכות השיפוט הייחודית לבד”ר . עקרון הכיבוד ההדדי בין ערכאות מחייב לכבד בחירה זו ולא לעסוק בענין התלוי ועומד לפני בד”ר . לא מצאתי בתיק כל טיעון אשר בכוחו להצדיק התערבות של בית המשפט בענין התלוי ועומד מזה שנתיים לפני בד”ר . האמירה הכללית בדבר עיוות דין של ממש חסרת כל משמעות , בהעדר כל הסבר מדוע המענה לטענות האב אינו מצוי במסגרת ההליך לפני בד”ר . בנסיבות המקרה שלפני , כאשר מכתב המומחית מיום 13.3.24 מופנה לבד”ר , ברי כי כאשר המומחית כותבת “אני משיבה את התיק לכבוד בית המשפט ” כוונתה לבד”ר ולא לבימ”ש . ככל שהיה ספק בענין זה הוא הוסר נוכח דברי המומחית בסיפת מכתבה המציעה אכיפה סמכותית של כבוד בית הדין ודיווחים מטעם עו”ס לסדרי דין על אכיפת המפגשים . לא מצאתי כל סיבה המצדיקה לפתוח חזית נוספת בין הצדדים בבית המשפט בנוסף לחזית הקיימת בבד”ר . דילוג בין ערכאות אינו מתיישב עם שיקולים מערכתיים של יעילות ואף אינו מתיישב עם טובת הקטינים . לבד”ר יש את כל האמצעים שיש לבית המשפט לטפל בקשיי קשר והוא אף משתמש בהם בפועל .
על כן , אני דוחה את הבקשה לקיום דיון לפני נוהל הנשיאה ומבהיר לאב כי פתוחה הדרך לפניו לפנות בענין זה לבד”ר . רק אם בד”ר יקבע במפורש כי אינו דן בנושא , יוכל האב לפנות לבית המשפט . כיוון שב”כ האם לא נדרש להגשת תגובה מפורטת ונוכח העובדה כי ב”כ האב נדרשת לבצע המצאה כפולה של התביעה , אין צו להוצאות במסגרת החלטה זו . ככל שב”כ האב לא תיתן עד 1.9.24 טעם המצדיק המשך בירור התביעה בבית המשפט , התביעה תמחק ביום 3.9.24 כיוון שהסמכות לדון בה נתונה לבד”ר כפי שפורט בהחלטה זו .
החלטה זו מותרת לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .
נוסח מותר לפרסום של ההחלטה יוכן על ידי בתיק ביום 1.9.24 או בסמוך לאחר מכן ויעמוד לעיון הצדדים .
ההחלטה המקורית ניתנה ביום 25.8.24 .
ניתנה היום, כ”ח אב תשפ”ד, 01 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
חתימה
