לפני
כבוד השופט ניר זיתוני
בענין הקטינים : 1. הבת הבכורה , ילידת 2010
2. הבן , יליד 2013
3. הבת הצעירה , ילידת 2017
מבקש/תובע/האב
האב
באמצעות ב”כ עו”ד ענבר רון
נגד
משיבה/נתבעת/האם
האם
באמצעות ב”כ עו”ד גלית צור
החלטה
לפני בקשת האב מיום 7.1.25 למתן החלטה בבקשה קודמת מיום 26.12.24 , שלא נדונה לגופה בהעדר תצהיר , במסגרתה מבוקש להורות למחלקת הרווחה להגיש תסקיר ראשוני בהקדם וכן לצמצם את זמני השהות עם האם כך שיתקיימו בימי ד’ ובכל סופ”ש שני. נטען כי האם לא מצליחה לתפקד ואף אובחנה כסובלת מדכאון קשה , דבר הפוגע ביכולתה לטפל בקטינים . נטען כי הקטינים מספרים לאב שבבית האם יש חוסר סדר תמידי , מחסור במזון ואין הצבת גבולות . נטען כי הבת הצעירה נעדרת פעמים רבות מהמסגרת החינוכית בימים שהיא אצל האם . עוד נטען כי האם משתפת את הבת הבכורה במחלוקות בין ההורים . עוד נטען כי האם ממשיכה להטריד את האב במייל , כפי שפורט בכתב התביעה .
תגובת האם לבקשה המקורית הוגשה ביום 2.1.25 . נטען כי האם מקבלת טיפול רגשי ותרופתי וכן נתמכת ע”י בני משפחתה . האם עובדת , מקפידה על סדר ונעזרת במנקה אחת לשבועיים . הטענה למחסור במזון בבית האם הינה שקרית . הבת הצעירה אינה נעדרת מבית הספר כאשר שוהה אצל האם . בחודש 12.24 נעדרה מבית הספר בשל מחלה כאשר שהתה אצל האב . האם אינה מערבת הבת הבכורה בהליך בין ההורים . האב הוא זה שמעביר מסרים לאם דרך הקטינים . האם שלחה לאב הודעה במטרה לקדם הסכמות שיוכלו לייתר את ההליך המשפטי . מבוקש לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות .
לאחר עיון בבקשה , בתגובה ובתיק החלטתי לדחות את הבקשה , ללא צו להוצאות , מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , בהחלטה מיום 22.12.24 , אשר ניתנה לאחר עיון בכתבי הטענות , הוזמן תסקיר , ניתנו סמכויות לעו”ס לשנות זמני שהות שווים שנקבעו בהסכם בין ההורים , ונקבע דיון . בהמשך הוקדם מועד הדיון בשל אילוצי בית המשפט . במצב דברים שכזה נדרשות נסיבות יוצאות דופן כדי שתהיה התערבות נוספת טרם קבלת התסקיר .
שנית , פנייה לעו”ס להגשת תסקיר ראשוני משמעותה התערבות בשיקול דעתה של העו”ס לגבי אופן ביצוע עבודתה . חזקה על העו”ס כי תגיש תסקיר ראשוני גם ללא החלטה שיפוטית ככל שתמצא לנכון כי יש הצדקה לעשות כן . פעולות שכאלה נעשו בתיקים אחרים שנדונו לפני מותב זה .
שלישית , אין למעשה מחלוקת כי האם נקלעה למשבר נפשי בעקבות פירוק התא המשפחתי . לכך יש להוסיף את התקופה הקשה בצפון בשל המלחמה . מההתכתבויות שצירף האב לכתב התביעה עולה כי האם התקשתה לקבל את המצב הקיים בו ההורים התגרשו והאב המשיך הלאה , תוך דחיית כל ניסיונות האם להחזיר את הגלגל לאחור . האם אף תרמה בהתנהלותה לצורך בהגשת התביעה , כאשר לא התייצבה למפגש ביחידת הסיוע והביאה לסגירת התיק בטרם מוצה הליך יישוב הסכסוך . עם זאת , מאז הוגשה התביעה נראה כי האם התעשתה . האם מקבלת טיפול רגשי ותרופתי . האם מודה כי נקלעה לקושי והיא זקוקה לעזרה . האם נעזרת בבני משפחה . האם שכרה שירותי עו”ד והגישה כתב הגנה מפורט . בנסיבות שכאלה אין הצדקה להתערבות מוקדמת של בית המשפט בנושא זמני השהות .
רביעית , למקרא החומר המצוי בתיק מתקבל הרושם כי יתכן שהאם אינה היחידה המערבת את הקטינים במחלוקות בין ההורים . תלונה על חוסר סדר בבית מעוררת תמיהה כאשר היא מגיעה מקטינה בת 14 וקטין בן 12 שיכולים לסדר את הבית בעצמם . גם תלונה על העדר גבולות מעוררת תמיהה כאשר היא מגיעה מקטינים בגיל ההתבגרות , אשר ככלל , נוהגים להלין על הצבת גבולות ולא על העדר גבולות .
חמישית , אם האם היתה ממשיכה להטריד את האב , אפשר היה לצפות מהאב לצרף לבקשה דוגמאות לאותה הטרדה נטענת כפי שעשה בכתב התביעה . לא צורפו דוגמאות לבקשה . עוד יוער כי את מה שצורף לכתב התביעה אפשר לפרש כהטרדה , אך אפשר לפרש גם כקריאה לעזרה של האם , שלא זכתה למענה אמפטי מצד האב .
שישית , בית המשפט יזהר שבעתיים מלערוך שינוי מוקדם בזמני שהות כאשר מדובר בזמני שהות שווים שנקבעו בהליך גישור שנמשך שמונה חודשים , והסתיים בהסכם גישור המחזיק 17 עמודים ואושר ע”י בית המשפט .
על כן , הבקשה נדחית . בניסיון לעודד שיח בעזרת ב”כ הצדדים עוד טרם התערבות העו”ס החלטתי שלא לעשות צו להוצאות במסגרת החלטה זו .
החלטה זו מותרת לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .
נוסח מותר לפרסום של ההחלטה יוכן בתיק ביום 17.1.25 או בסמוך לאחר מכן .
החלטה זו תשלח לצדדים ולעו”ס ( מטה אשר ) .
ההחלטה המקורית ניתנה ביום 10.1.25 .
ניתנה היום, י”ט טבת תשפ”ה, 19 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.