כבוד השופטת שירי היימן,
סגנית נשיאה לענייני משפחה-מחוז חיפה
התובעת
ש.ד.
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל דינציס
נגד
הנתבע
מ.ד.
ע"י ב"כ עו"ד עדיאל ברוך
פסק דין
לפני תביעה לפסיקת מזונות לשלושה קטינים: קטינה בת 9.3 שנים (ילידת 22.10.2015), קטין בן 7.11 שנים (יליד 24.2.2017), קטינה בת 4.10 שנים (ילידת 10.3.2020). התביעה הוגשה על ידי התובעת (להלן: "האם/התובעת") נגד הנתבע ביום 10.6.2021 (להלן: "האב/הנתבע").
הצדדים יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 4.6.2015, מנישואים אלו נולדו הקטינים נשוא התביעה. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו ביום 12.3.21 והתגרשו בשנת 2021.
בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך (י"ס 1080-06-19) שנפתח ביום 2.6.2019 על ידי התובעת ונסגר ביום 14.7.19 והליך נוסף (י"ס 19201-09-19) שנפתח ביום 9.9.2019 על ידי התובעת ונסגר ביום 5.2.2020.
בין הצדדים הוגשו בקשות לצווי הגנה הדדיים במסגרת 9 תיקי ה"ט.
עוד התנהלו בין הצדדים הליכים בעניין אפוטרופסות, בעניין הקטינים ותביעות כספיות בבית המשפט וכן הליכים בבית הדין הרבני האזורי ב*** בעניין חלוקת רכוש, גירושין, כתובה, מזונות אישה ותביעה בעניין הקטינים.
השתלשלות ההליכים
ביום 10.6.2021 הגישה האם את תביעתה.
ביום 13.9.2021 ניתנה החלטה בעניין מזונות זמניים, עת היו הקטינים בני 5.5, 4.5, 1.5, כדלקמן:
"עד לסוף אוגוסט 2021 נשא המשיב בהוצאות אחזקת המדור, בסוף אוגוסט פנה למבקשת בבקשה כי היא זו שתישא בעלות בתשלום החשמל. התובעת והקטינים מתגוררים בדירה כאשר המשיב נושא בהחזר המשכנתא החודשי, בכך הוא מספק מדור לקטינים ולאישה ולא יחויב בעלות זו. החל מ 1.9.21 יחויב המשיב בעלות אחזקת מדור עבור הקטינים עבור חלקם בהוצאות החשמל. מהבקשה והתגובה עולה כי המשיב ממשיך ונושא בהוצאות הארנונה והמים, והוא ימשיך ויעשה כן. בשלב זה, לאור הנימוקים לעיל ומאחר והמבקשת מקבלת קצבה המוסד לביטוח לאומי, לא מצאתי מקום לחייב את המשיב במזונות זמניים עבורה.
לאור האמור לעיל, נוכח הדין האישי, הכנסות הצדדים וגיל הקטינים אני קובעת כדלקמן:
האב ישלם לאם למזונות הקטינים סך של 3,600 ₪ לחודש, שישולמו החל מחודש מרץ 2021 ועד סוף חודש 8/2021.
החל מ- 1.9.21 יתווסף לסכום זה סך של 300 ₪ לחודש בעבור חלקם של הקטינים בהוצאות החשמל והמשיב ימשיך ויישא בתשלום הארנונה המים, ועל כן יעמוד החיוב על סך של 3,900 ₪ עד לסוף אוקטובר 2021 עת ימלאו לקטינה הגדולה 6.
החל מחודש 11/21 יישא המשיב בסך של 3,600 ₪ בעבור מזונות שלושת הקטינים כולל חלקם בהוצאות החשמל".
ביום 29.12.21 הגישה התובעת בקשה לחיוב הנתבע בדמי מדור וביום 17.1.22 ניתנה החלטה כדלקמן:
"בעת מתן ההחלטה למזונות זמניים, התגוררה המבקשת יחד עם הקטינים בבית הנתבע.
ביום 18.10.21 ניתן פסק דין בבקשה לצו הגנה (ה"ט 1323-10-21) בו נקבע:
"בענייננו, נוכח נסיבות חיי המבקשת ונוכח העובדה שמטופלת בשלושה קטינים כאשר הצעירה ביותר בת שנה וחצי, צו ההגנה מיום 3.10.21 ימשיך ויחול על כל תנאיו עד ליום 31.12.21, כולל הרחקת המשיב מהבית בו מתגוררת התובעת עם הקטינים ברחוב ***.
החל מיום 1.1.22 ולמשך 60 יום נוספים יחול הצו שניתן למעט סעיף קטן א' האוסר על האיש להיכנס לדירה, סעיף זה יבוטל והאיש יהיה רשאי להיכנס לדירה הנמצאת ב***, וכן יבוטל סעיף קטן ב' האוסר על המשיב להימצא במרחק של 20 מ"ר מהדירה. החל ממועד זה וככל והאישה תעבור להתגורר בדירה שכורה יתווסף רכיב מדור למזונות הקטינים, בהתאם לבקשה שתוגש."
ובהמשך:
"13. המבקשת צירפה חוזה שכירות ממנו עולה כי דמי השכירות החודשיים עומדים על 2,200 ₪ וציינה שהוצאות אחזקת המדור ודמי השכירות עומדים על 3,000 ₪. חלקם של הקטינים 50%, קרי 1,500 ₪.
14.בנסיבות העניין, אמנם האם אינה עובדת, אך לא ניתן להטיל מלוא חלקם של הקטינים בדמי המדור ואחזקתו על האב ולכן האב יחויב ב- 70% מחלקם של הקטינים בהוצאות המדור ואחזקתו בבית האם, קרי 1,500*70% ועל כן על האב לשאת ב- 1,000 ₪.
15.בהתאם להחלטה מיום 13.9.21, החל מחודש נובמבר 2021 מזונות הקטינים יעמדו על 3,600 ₪, כאשר הסכום כולל את חלקם בהוצאות החשמל.
16.מאחר וכיום הקטינים מתגוררים בדירה שכורה וחלקם בהוצאות החשמל מגולם בהוצאות אחזקת המדור בדירה השכורה, מזונותיהם עבור צרכים שוטפים עומדים על 3,300 ₪ לשלושתם.
17.לאור האמור לעיל, החל מחודש ינואר 2022 יישא האב בסך של 4,300 ₪ עבור מזונות שלושת הקטינים."
בקשת התובעת מיום 17.1.22 למזונות אישה נדחתה בהחלטה מיום 17.3.22 בה נקבע כי הסמכות לדון בתביעה למזונות אישה מסורה לבית הדין הרבני.
ביום 17.1.2024 הגיש הנתבע בקשה להפחתת מזונות זמניים ומאחר והתיק נקבע להוכחות ליום 28.3.24 לא מצאתי מקום לשינוי ההחלטה בעניין מזונות זמניים בטרם יישמעו ראיות, ועל כן נקבע בהחלטה מיום 19.2.24 כי החלטה תינתן במסגרת פסק הדין הסופי.
ביום 18.1.24 הובהר כי בהתאם להחלטה בעניין מזונות זמניים, על הצדדים לשאת בחלקים שווים בהוצאות הצהרונים ועל כן על האב לשאת במחצית הוצאות צהרון משרד החינוך בעלות ציבורית.
ישיבת הוכחות התקיימה ביום 28.3.2024 ובמהלכה התברר שהאם מקבלת קצבת ילד נכה עבור הקטינה *** ללא ידיעת האב ועל כן הוריתי לתובעת להגיש לתיק בית המשפט את כל המידע בעניין תביעת הנכות של הקטינה ***, כולל גובה הגמלה ומועד תחילת התשלום. כן נקבע כי לאחר שיתקבלו הנתונים אשקול הפחתת מזונות כבר כעת, טרם מתן פסק הדין.
ביום 7.4.24, לאחר הגשת מסמכי האם ותגובת האב, נקבע כי החל ממרץ 2024 ואילך יקוזז מסכום המזונות בו חויב האב מחצית מגובה גמלת הנכות, דהיינו סך של 838 ₪.
טענות התובעת
התובעת טוענת כי היא חסרת אמצעים כלכליים, נעזרת למחייתה ברווחה ומקבלת סלי מזון מידי חודש. לטענתה מזונות הקטינים שנפסקו אינם מספיקים לכיסוי הוצאותיהם לאור יוקר המחיה.
התובעת טוענת כי הוצאות הקטינים הנטענות על ידה לא נסתרו בדיון ההוכחות על ידי האב.
התובעת טוענת כי היא עובדת במקום עבודה מסודר ומשתכרת סך של 5,800 ₪, מתגוררת בשכירות ומקבלת סיוע בשכר דירה.
התובעת טוענת כי נותרה עם חובות לאחר שהנתבע החתים אותה כערבה וניצל את תמימותה.
התובעת טוענת שלנתבע יש דירה בבעלותו והכנסותיו גבוהות, אך הוא מסתיר את הכנסותיו בסיוע אחיו כשהוא משתמש בכרטיס אשראי של אמו לצרכיו הפרטיים ויש לדחות את טענות האב כי אינו מצליח לעבוד.
התובעת טוענת כי הצהרות הנתבע בעניין הכנסותיו בסך של 6,000 ₪ אינן עולות בקנה אחד עם הוצאותיו החודשיות: 4,300 ₪ עבור המזונות השוטפים, 1,240 ₪ עבור צהרונים, 1,815 ₪ עבור משכנתא וזאת עוד בטרם שילם את הוצאות אחזקת הדירה, על כן ניתן להסיק כי הכנסותיו גבוהות מהמוצהר.
לטענתה, הנתבע עשה קנוניה עם אחיו, העביר את החברה שהייתה ברשותו לאחיו ורקם עמו הסכמים פיקטיביים של הלוואות על מנת להתחמק מתשלום המזונות, כאשר הוא נוסע ברכב מסוג מרצדס.
ניתן ללמוד מהודעת הנאמן בתיק חדלות הפירעון כי גם הנאמן סבור שהכנסות הנתבע גבוהות מהמוצהר על ידו.
אשר על כן התובעת מבקשת לחייב את הנתבע במזונות של 4,300 ₪ כפי שנפסקו בהחלטת המזונות הזמניים ובנוסף לחייב את הנתבע בסך של 1,000 ₪ עבור הוצאות דלק להסעות הילדים לטיפולים ודמי טיפול.
טענות הנתבע
הנתבע טוען כי יש להפחית את החיוב במזונות ולבטל את המזונות באופן מוחלט החל מגיל 6 שנים של הקטינים לאור ירידה בהכנסותיו וזמני שהות שוויוניים.
הנתבע טוען כי כאשר הקטינים שוהים עמו בזמני השהות הוא דואג לכלכלם ורוכש עבורם בגדים ונעליים. לטענתו התובעת אינה נושאת כלל בהוצאות החריגות של הקטינים והוא נושא במלוא הוצאות אלו.
הנתבע טוען כי במועד בו ניתנה החלטה לחיוב במזונות הזמניים היה בעל עסק עצמאי בתחום ההובלות. מאז ההחלטה, העסק קרס והוא נותר עם חובות רבים המתנהלים בהוצאה לפועל (נספח 2 תיק מוצגי הנתבע) וחובו עומד על 477,651 ₪
כיום הנתבע עובד כשכיר אצל אחיו בתחום ההובלות ומשתכר 6,000 ₪ בחודש ומיוצג בהליכים משפטיים ע"י עו"ד מטעם הסיוע המשפטי לעומת האם אשר מיוצגת ע"י עו"ד באופן פרטי.
הנתבע טוען כי במועד שניתנה החלטה לחיוב במזונות הזמניים זמני השהות התקיימו בימים שני ורביעי כולל לינה וכל סופ"ש שני מהמסגרת החינוכית עד מוצ"ש בשעה 19:00. כיום, זמני השהות מתקיימים בימים שני רביעי וחמישי כולל לינה ובשבוע לאחר מכן בימים שני רביעי וכל סופ"ש שני משיב הקטינים למסגרת החינוכית ביום ראשון.
הנתבע טוען כי במועד בו ניתנה ההחלטה לחיוב במזונות הזמניים היה גיל הקטינים מקטני קטינים בני 1.5, 4.5, 6 שנים. כיום הקטינים בני 3.5, 7,8 שנים.
האמור מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של דמי המזונות על פי הפסיקה.
הנתבע טוען כי הכנסות התובעת הן בסך של 5,600 ₪ מעבודתה, 1,985 ₪ מקצבת נכות עבור הקטינה אותם הסתירה מבית המשפט ומהנתבע, קצבת ילדים בסך של 200 ₪ והיא זכאית לסיוע בשכר דירה בסך של 1,100 ₪.
לטענתו לתובעת הכנסות נוספות ממקורות שאינה מצהירה עליהם מעבודתה כמלצרית, התובעת הצהירה שהיא מפקידה כספים לחיסכון בכל חודש, ונוצר מצב של בית עשיר בית עני בשעה שזמני השהות שוויוניים.
הנתבע טוען כי התובעת קיבלה קצבת נכות באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.7.23 בסך של 23,249 ₪ על כן מחודש מרץ הופחתו דמי מזונות הזמניים לסך של 3,462 ₪ במקום 4,300 ₪. מבקש לקבוע כי קצבת הנכות המשולמת עבור הקטינה תחולק בחלקים שווים בין הצדדים לכיסוי צרכיה.
דיון והכרעה
בענייננו, הצדדים שניהם יהודים. בנסיבות אלו, חל הדין האישי על הנתבע וחובת המזונות קמה מכוח הוראות הדין האישי בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע כדלקמן:
"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
עד ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15, 1709/15 פלוני נ' פלונים (19.7.17) [פורסם במאגרים המשפטיים]; (להלן: "בע"מ 919/15") חיוב אב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו חל עד גיל 15 שנים ומעבר לכך חלו דיני הצדקה.
אולם בהמשך להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 , נקבע כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בהתייחס לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. עד גיל 6, חב האב באופן אבסולוטי במזונות ילדיו.
בעניינו הקטינים כיום בני 9.2, 7.10, ו – 4.10 וחלוקת הזמנים שווה. תינתן התייחסות נפרדת בפסק הדין לגובה המזונות עד אשר ימלאו לקטינה *** 6 ולאחר מכן.
הכנסות הצדדים
הכנסות התובעת
התובעת העידה אודות מצבה הכלכלי:
"ש. תספרי איך את חיה מבחינה כלכלית, איך ההכנסות והוצאות שלך, איך הנתבע משלם מזונות?
ת. אני גרה ב*** בשכונת מצוקה על מנת לשלם שכירות, אמנם לא רע לי. לא לקחתי לו כלום מהדירה, הכל מתרומות יד 2. מסתדרת בזכות עצמי. לא קיבלתי מזונות 4 חודשים וגם כשהוא שילם הוא שילם לסירוגין. דוגמא ששילם לי והוריד לי צהרונים, היה מוריד על דעת עצמו חוגים וצהרונים בלי אישור שלי. כשהוא הוריד את הצהרונים מסתבר שהוא נתן כרטיס אשראי וביטל את כל התשלומים. בפועל, מחציות כולל צהרונים שזה 2,480 ₪ וכולל בריאות שאני לא מקבלת ממנו החזרים ולא מחציות.
שנה שעברה הייתי מובטלת, הצהרתי בביטוח לאומי שלא מקבלת מזונות וקיבלתי מהם. השנה החלטתי לעבוד, כל הכסף הולך לי על מחציות. רק בחגים אני קונה להם בשר משובח. אני רק מבקשת מה שנפסק. יש למ.ד חובות שהוא החתים אותי בהוצל"פ וחייבו אותי 50 אלף ₪, 1,500 ₪ הולך לי על החובות מ – 1/24 למשך עוד 4 שנים בערך. אני שורדת.
אני עובדת בחב' הובלות ב***. הילדים שלי עדיין מתחנכים ב***, לא נגעתי להם במסגרות ככה שכל בוקר שאני מסיעה אותם זה 20 דקות נסיעה ואז חוזרת ל*** לעבודה שלי. טוב לי ואני מאושרת." (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 16 ואילך).
התובעת צרפה תלושי שכר מחברת *** לחודשים 3-6/23 מהן עולה כי השתכרה סך של 900 ₪ לחודש. בחודש 07/2023 החלה התובעת לעבוד בחברת ***, ממוצע הכנסתה עומד על 5,485 ₪ (בהתאם לתלושי שכר לחודשים 07/2023 עד 10/2023 בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות – נספח ג' מיום 04.12.23 של התובעת) הכנסתה עומדת על סך ממוצע של 5,485 ₪ נטו לחודש.
התובעת מקבלת קצבת ילדים מביטוח לאומי מידי חודש בסך של 260 ₪ (נספח ד' מיום 04.12.23 של התובעת).
הנתבע טוען כי התובעת עובדת בשני מקומות עבודה נוספים (נספח 3 מיום 17.1.24).
הנתבע צרף דו"ח חקירה לפיו נראה כי התובעת עובדת בגן ילדים (יולי 2022), כמטפלת בשעות הצהריים ב***. מדו"ח החוקר עולה כי התובעת נצפתה נכנסת לגן בימים 11.7.22 וביום 12.7.22, 13.7.22, 14.7.22 בסביבות השעה 13:00 ויוצאת מהגן בסביבות השעה 15:30, 16:00, 17:00 או ביום 24.7.22 נצפתה בתוך הגן כשהיא מטפלת בתינוק, מסדרת את הגן, שוטפת כלים.
הנתבע צרף תמונות מיום 22.2.23 ומיום 15.2.23 בהם נצפתה האם עובדת ב*** בפאב *** (נספח 9 דו"ח חוקר תיק מוצגי הנתבע).
בעניין זה נחקרה התובעת:
"ת. לגבי התמונות שהראית לי קודם בשנה שעברה כשהייתי מובטלת, בימים שמ.ד. לקח את הילדים באופן קבוע הרשתי לעצמי לעבוד וזה אותו צוות. זה היה *** וזה התחלף ל***.
ש. הרווחת מזומן?
ת. לא. יש תלושי שכר. הוא הביא לי מזומן עם תלוש .
ש. הגשת תקופות עיסוק מביטוח לאומי והיו לך הרבה מקומות עבודה. איפה כתוב ***?
ת. זה לא כתוב ***. זה ***. הייתי מרוויחה 900 ₪.
ש. כמה פעמים עבדת בשבוע?
ת. שני ורביעי וכל שבת שנייה .
ש. גם שישי?
ת. שישי סגורים.
ש. הרווחת 90 ₪ לפעם? זה לא נשמע לי הגיוני.
ת. שני ורביעי הייתי עובדת שם ושבת לסירוגין. לא זוכרת שעבדתי הרבה שעות."
ובהמשך…
ש. מה החוקר מצא? החקירה שאת עבדת במעון זה נכון?
ת. עבדתי במעון.
ש. קיבלת במזומן ?
ת. לא.
ש. איפה זה כתוב בדו"ח של ביטוח לאומי?
ת. כתוב גב' ***. עבדתי אצלה במשק בית. הבית שלה הוא גן ילדים."
(פרו' עמ' 11, שורה 5 ואילך).
מעיון בדו"ח תקופות עיסוק שהגישה התובעת ביום 28.1.2024 עולה כי דווח על עבודה במשק בית אצל *** במשך 3 חודשים, מיום 1.7.22 ועד ליום 30.9.22, ועבודה במשך 6 חודשים מיום 1.1.23 ועד ליום 30.6.23 אצל ***. דיווחים אלו מתיישבים עם עדות התובעת, דו"ח החוקר ותלושי השכר שהגישה החל ממרץ 23.
בדיון שהתקיים ביום 9.3.23 הצהירה התובעת באמצעות ב"כ כי: "בזמנים שהילדים נמצאים בחזקתו של הנתבע היא התחילה לעבוד פעמיים בשבוע כמלצרית. הבטיחו שהיא תרוויח 900 ₪ בחודש אבל עדיין לא ראתה את זה."
מכאן כי דיווחי התובעת אודות מקורות הכנסתה עולים בקנה אחד עם שאר הראיות.
מוסיף הנתבע וטוען כי ניתן ללמוד על כך שהתובעת משתכרת כסף נוסף ב"שחור" מעדותה ודפי הבנק.
הנתבע טוען כי התובעת העידה שהיא נוהגת לערוך את כל התשלומים במזומן בלבד, אך עיון בדפי חשבון הבנק של האישה מלמד כי ישנם חודשים בהם היא אינה מושכת מזומנים והמסקנה היא שהתובעת מקבלת מזומן ממקורות שונים, למשל מעבודת מלצרות, ומשתמשת בכספים אלו לצרכים השוטפים. על כך השיבה התובעת בחקירה להלן:
"ש. יש לך כרטיס אשראי?
ת. לא.
ש. חשבון בנק?
ת. כן. מסגרת עו"ש שלי עד מינוס 1,000 ₪ בחודש. היו ימים שעברתי את ה- 1,000 ₪ וקיבלתי מכתבים מהבנק.
ש. איך את משלמת את הדלק?
ת. במזומן.
ש. קניות בסופר?
ת. יש לי דרך הרווחה סלי מזון שכל חודש מביאים לי ירקות ופירות הביתה וכרטיס נטען ע"ס 300 ₪ בחודש. זה מטעם הרווחה.
ש. חוץ מזה יש לך עוד הוצאות כלכלה?
ת. בוודאי.
ש. כל הדברים שאת קונה שזה ביגוד, הנעלה, טיפוח, הכל במזומן?
ת. לילדים אני קונה דברים ביד 2 וזה מבוצע גם דרך העברה בנקאית.
ש. או העברה בנקאית או מזומן ככה את מתקיימת?
ת. כן. "(עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 18 ואילך)
ובהמשך…
"ת. גם מחציות לא מקבלת.
ש. אני מדבר על משיכת מזונות כי הצהרת קודם שהכל נרכש במזומן. מושכת מהחשבון כל חודש. אם את רוכשת ומושכת מהחשבון 2,000 ש"ח מזומן, מה זה אומר?
ת. יכול להיות שביקשתי עזרה מאבא שלי והביא לי קצת מזומן.
ש. כל חודש ביקשת?
ת. לא יודעת. לא יודעת להגיד כמה ביקשתי ממנו.
ש. למה לא יודעת?
ת. זה היה לפני שנה. אני התחלתי לעבוד כדי לא לבקש עזרה מאף אחד.
ש. מתי התחלת לעבוד?
ת. ביוני או יולי 2023.
ש. בספטמבר, יש לך מושג כמה מזומן משכת בספטמבר 2023?
ת. לא יודעת. יש לך את הנתונים ביד.
ש. אפס. אפילו לא שקל מזומן.
ת. זה החודש שביקשתי מאבא שלי. לא זוכרת כמה ביקשתי.
ש. באוקטובר גם ביקשת מאבא שלך?
ת. כשאני נזקקת אני מבקשת ממנו. לפעמים משלם לי גם חשמל." (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 26 ואילך).
ובהמשך…
"ש. כשאת קונה במזומן את מקבלת חשבוניות?
ת. בטח. יש קבלות על ארנונה, סופר, חשמל. להכל יש קבלה. כולל שכר דירה שיש לי העברה קבועה בהעברה בנקאית." (פרו' עמ' 10 שורה 23 ואילך)
עיון בדפי חשבון הבנק של התובעת (הוגשו על ידי התובעת ביום 4.12.23) מעלה כי מחשבון הבנק משולמות הוצאות שוטפות, מחשוב, שירותי בריאות, הוצאות שיניים, שכירות, תשלום לשמרטף, הוראה המתקנת, צהרונים.
אמנם לא נראים תשלומים בגין אוכל, חשמל, מים ארנונה וכו' אולם התובעת העידה והסבירה שבדרך כלל היא מושכת כספים במזומן מהחשבון ומשתמשת בהם לתשלום הוצאות אלו, ישנם חודשים בהם היא נעזרת באביה וכן נעזרת בסלי מזון ובתלושים שהיא מקבלת מהרווחה:
"ש. איך את משלמת את הדלק?
ת. במזומן.
ש. קניות בסופר?
ת. יש לי דרך הרווחה סלי מזון שכל חודש מביאים לי ירקות ופירות הביתה וכרטיס נטען ע"ס 300 ₪ בחודש. זה מטעם הרווחה.
ש. חוץ מזה יש לך עוד הוצאות כלכלה?
ת. בוודאי.
ש. טיפוח, היגיינה איך את קונה? מזומן או אשראי?
ת. יש רגעים שאבא שלי עושה קניות ואני לוקחת ממנו חומרי ניקיון ונייר טואלט.
ש. בכמה כסף בערך את לוקחת מאבא בחודש?
ת. לא יודעת להעריך את זה." (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 7 ואילך).
העובדה שבחודשים מסוימים לא משכה כספים מהחשבון אינה מובילה בהכרח למסקנה שלתובעת הכנסות נוספות בלתי מדווחות ואני מקבלת את הסבריה של התובעת על כך שהיא נעזרת בסלי מזון ותלושי מזון מהרווחה ובסיוע של אביה.
גם בעת שהצדדים היו נשואים רמת ההשתכרות של האישה עמדה על סך של כ – 6,000 ₪ (סעיף 26 להחלטה בעניין מזונות זמניים מיום 13.9.21). התובעת חסרת השכלה או הכשרה מקצועית ובמשך השנים עבדה בעבודות שונות בגובה שכר מינימום.
טענתו של הנתבע כי התובעת עובדת במספר מקומות עבודה במקביל ושעליהם לא הצהירה נדחית אם כן.
נוכח האמור, אני קובעת כי הכנסתה החודשית הממוצעת של האם עומדת על סך של 5,800 ₪ במעוגל בחודש ומשכורת זו מייצגת את פוטנציאל השתכרותה.
התובעת מתגוררת יחד עם הקטינים בדירה שכורה ב*** ודמי השכירות החודשיים עומדים על 2,200 ₪ (נספח א', תגובת התובעת מיום 10.1.2022).
התובעת מקבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון בסך של 1,104 ₪ בחודש (נספח ד', 10.12.23 תיק מוצגי התובעת), ועל כן הוצאות המדור שלה עומדות על סך של 1,096 ₪.
חלקה של התובעת בשכר הדירה בניכוי חלקם של הקטינים (50% משכר הדירה) עומד על סך של 550 ₪ ועל כן הכנסתה הפנויה היא 5,250 ₪ (5,800 – 550).
הכנסות הנתבע
הנתבע היה בעל עסק להובלות שלטענתו קרס כלכלית וכיום רובצים עליו חובות רבים. הנתבע הציג דו"ח תיקים בהוצל"פ (נספח 1 לסיכומים) ממנו עולה כי לנתבע חובות של אלפי שקלים לכבישי אגרה, בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים, אילן רשף, חברות ביטוח, מזונות, דו"חות משטרה.
הנתבע המציא אישור רו"ח ממנו עולה כי ביום 1.1.2021 סגר את העסק (נספח 1 למסמכים שהוגשוביום 20.6.22).
החל מחודש 5/22 הנתבע מועסק כשכיר בחברת "*** בבעלות אחיו.
ממוצע הכנסתו של הנתבע עומד על 6,100 ₪ לחודש (בהתאם לתלושי שכר לחודשים 1-10/2023 בניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות– נספח 3 למוצגי הנתבע). המדובר בשכר שהוא בגובה שכר מינימום.
בתמ"ש 77610/98 א' ב' ואח' נ' מ' ב' (ניתן ביום 26.1.2000 – פורסם במאגרים) קבע כב' השפט שוחט כי כאשר האב עובד בחברה משפחתית מוטל עליו הנטל לשכנע את בית המשפט כי משכורתו בגובה שכר מינימום משקפת את משכורתו וכושר השתכרותו:
"3. ב…
כך למשל אין לעניות דעתי כל מניעה לשנות במקרים מתאימים את כללי הנטלים והחזקות ולהעבירם על שכמו של הנתבע הגם שבאופן רגיל מוטלים הם על שכמו של התובע בבחינת 'מוציא מחברו עליו הראיה'. בהתאם לכך יועבר הנטל בכל הנוגע לקביעת גובה הכנסתו של בעל העובד שנים במפעל של אביו ואמו או של מי מבני משפחתו, על שכמו של הבעל/הנתבע לשכנע את ביהמ"ש שמשכורתו הינה בגובה של משכורת מינימום ואם הוא לא יעמוד בנטל ניתן לקבוע על בסיס הראיות המסתברות יותר לאור רמת החיים רמת הצריכה, אופן ואופי ניהול משק הבית וכו' רמת הכנסות גבוהה יותר."
התובעת טוענת כי תלושי השכר אותם מנפיק אחיו של הנתבע אינם משקפים את השכר האמיתי של הנתבע. לטענתה מעיון בתלושי השכר אותם המציא הנתבע עולה כי לא מופרשות הפרשות סוציאליות כדין והדבר מעיד על כך שהנתבע אינו באמת שכיר של אחיו. על כך השיב בחקירתו לב"כ התובעת:
"ש. ממתי אתה עובד אצל אחיך?
ת. משהו כמו שנתיים.
ש. נראה הגיוני שהוא לא מפריש לך לקרן פנסיה?
ת. אתה כל כך דואג לפנסיה שלי. תבעת אותי אולי 50 תביעות, אז תעזור לי ותלשין עליו אולי יעשה לי פנסיה. אני לא יכול להלשין על אחי.
ש. זה בניגוד לחוק. למה הוא לא משלם לך?
ת. לא יודע.
ש. האם אי פעם פנית בכתב לאחיך או תבעת אותו בעניין הפרשות לפנסיה?
ת. לא. דיברנו על זה ולא .
ש. מה היתה תשובתו?
ת. שהוא יעשה לי." (פרו' עמ' 15, שורה 16 ואילך).
וכן:
"ש. יש רושם של קומבינה בינך לבין אחיך, הוטל עיקול על הדירה שלך על ידי אחיך. הוגשה תביעה על ידי אחיך נגדך ונגד *** שאתה חייב כסף לאחיך והתביעה נדחתה ולא צורף לתביעה אף מסמך שהעביר לכם כספים בפועל? נראה שיש קומבינה בינך לבין אחיך, גם לגבי מזונות וגם לגבי הונאת נושים. תספר מה אתה יכול להגיד על זה?
ת. לא קיבלתי אגורה אחת שחוקה במזומן לכיסי או לכל כיס אחר. לעולם לא קיבלתי במזומן. זה היה רק אם שילם סולר, למוסכים וכל מיני דברים עבור העסק. הגברת יודעת שגם כשהיינו נשואים והעסק עבד היינו משלמים לו החזרים על הלוואות שנתן לנו דרך חשבוניות של הובלה. ככה היינו מחזירים דלק. כשהייתי מוגבל בבנק עצרו לי את הסולר וזה היה דרך אחי.
ש. כל מיני טובות הנאה שהוא שילם עבורך?
ת. סולר זה טובת הונאה." (עמ' 19 לפרוטוקול שורה 12 ואילך).
הנתבע מתגורר בדירה בבעלותו ב*** (נספח 5, תיק מוצגי הנתבע), על הנכס רשומה הלוואה המובטחת במשכנתא לטובת בנק מזרחי טפחות בסכום של 416,400 ₪ והנתבע נושא בהחזר חודשי של כ- 1,811 ₪ (נספח 5, תיק מוצגי הנתבע).
התובעת טוענת כי הצהרות הנתבע בעניין הכנסותיו אינן עולות בקנה אחד עם הצהרותיו בעניין הוצאותיו החודשיות. בעניין זה השיב הנתבע בחקירתו:
"ש. יוצא שהמשכורת שלך לפי הרצאת פרטים 5,549 ₪. אתה אמור לשלם מזונות 4,300 ש"ח, 1,240 ₪ צהרונים, אתה משלם משכנתא 1,811 ₪, מים, חשמל, ארנונה, כלכלה. זה יכול להגיע ל- 5,000 ₪. זה חוץ מאחזקת רכב ומסעדות. נראה הגיוני שזה מה שאתה מוציא לעומת מה שאחיך משלם לך?
ת. אמרתי שאני מקבל עזרה מהוריי, מהרווחה ב***, חברים שעוזרים לי. חודשיים לא שילמתי משכנתא.
ש. היה זמן ששילמת הכל והמשכורת כפי שאתה טוען היתה אותה משכורת. איך הסתדרת?
ת. נגלה מסמכים של בנק מזרחי כמה חודשים לא שילמתי משכנתא. חשמל יש לי בטוקמן. אני 3 שנים רץ לילדים שלי ובגלל זה הגעתי לאן שהגעתי ועכשיו אני גם אהיה בלי בית. גם מפה במקום לרוץ לעבודה אני יודע שבסוף אני אקח את הילדה לקלינאית תקשורת. אני עכשיו מבין למה אין לי עזרה בקלינאית תקשורת, לא בתשלומים ולא בהסעות וזה בגלל שהיא מעדיפה לעוד קצבת ביטוח לאומי מאשר שהילדה תרוץ תדבר ותשמח. כל מסמך שתרצה אתה תבקש מעורך הדין ואשלח לך." (פרוט' עמ' 18, שורה 28 ואילך).
וכן:
"ש. צרפת לבקשתך למתן הוראות דפי בנק וכרטיס אשראי שמהם עולה שלמשל ב- 7.10 ביצעת תיקון ברכב ב*** בסך 2,200 ₪. כמו כן יש הוצאות של מסעדות. יוצא בפועל שאתה מעדיף לשלם על אחזקת רכב יוקרתי מסוג מרצדס מאשר לשלם מזונות?
ת. הרכב אמנם יש לו סמל מרצדס, הרכב היה עליו משפט בביה"ד הרבני והרכב שווה 3,200 ₪. הרכב בלי טסט קרוב לשנתיים. יש לי 3 ילדים שקשה לי להלוות כסף כל הזמן. לאט לאט אני אסדר אותו. ראית את הרכבים בביה"ד הרבני שזה היה קרוע." (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 25 ואילך).
התובעת הגישה ביום 3.3.24 את דו"ח הנאמן מיום 26.2.24 שהוגש לתיק חדלות הפירעון של הנתבע. מהדו"ח עולה שלנתבע היה עסק הובלות עצמאי שניהל מאז 2006 עד שנסגר בשנת 2021 בין היתר בשל משבר הקורונה. עוד צוין כי כיום מועסק הנתבע כנהג בחברת הובלות בבעלות אחיו בשכר חודשי של 6,100 ₪ לחודש. הנאמן מציין כי השכר אינו משקף שכר ריאלי הוגן למי שהוא נהג סמיטריילר ושכרו בשוק החופשי כפול ואף מעבר לשכר החודשי עליו מדווח הנתבע.
לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ולאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי תלושי השכר שהציג הנתבע אינם משקפים את הכנסותיו האמיתיות ולכל הפחות אינם משקפים את פוטנציאל השתכרותו.
בעמ"ש 28488-09-19 ב' נ' ב' (ניתן ביום 12.3.2020- פורסם במאגרים) קבע כב' השופט ג'יוסי כיצד יש להעריך ולקבוע כושר השתכרות:
"הערכת כושר ההשתכרות
14. בעת קביעת שיעור המזונות לילדים בגילאי 6-15 המוטל על כל הורה, על בית המשפט לשקול שלושה רכיבים: צרכי הילדים; יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם; היקף המשמורת הפיזית, אם משותפת ואם לאו (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.07.2017). בעת הערכת כושר ההשתכרות יש לייחס חשיבות לא רק למשכורת "נטו" אותה מקבלים ההורים:
"בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מלים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 23.06.2009)."
15. הסתכלות רחבה זו התחייבה גם קודם בעקבות עמדה עקבית שהובעה בפסיקת בית המשפט העליון לפיה אין להתעכב על ההכנסה בפועל בלבד אלא שיש לבחון את היכולת הכלכלית של החייב במזונות על פי אותן אמות מידה. כך למשל נפסק בע"א 239/85 מירה עמיצור נ' אורי עמיצור, מ(1) 147 (1986)).
מכאן, נמצא כי בפסיקת בתי המשפט הושתו על אבות חיובים במזונות בהיקף שאינו מותאם להכנסתם בפועל, זאת לאור הערכת יכולתם הכלכלית שהייתה גבוהה מהכנסה זו, בין אם מכוח הערכת היכולת להסתמך על מקורות אחרים – רכוש למשל, ובין אם על יסוד הקביעה שאותו הורה נמנע מלמצות את יכולת ההכנסה שלו (פוטנציאל ההכנסה)."
וכן:
"ראו גם דברי כב' השופט א' רובינשטיין בבע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.6.09) המתייחס במישרין לכושר ההשתכרות בהקשר של מזונות, ובעיקר בהתייחס להפרשות של סכומים מהמשכורת לקופת חיסכון ומה דינה של הפרשה זו וכיצד היא משפיעה על הערכת כושר ההשתכרות:
"… בעת קביעת גובה המזונות, השיקול המנחה הוא צרכי הילדים (ד"ר בנציון שרשבסקי, דיני משפחה (מה' 4, 1993), 379-381). לצד זאת, ישנה התחשבות ביכולת הכלכלית. בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מילים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721, 725; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 151). בכגון דא הדגש אינו בשאלה כמה משתכר האב או מהי משכורתו הפנויה, אלא כמה כספים יכול הוא להקצות לצרכי ילדיו".
19. וכיצד מעריכים את פוטנציאל ההשתכרות?
בסכסוכי משפחה נהגו בתי המשפט להעריך "פוטנציאל ההשתכרות" על יסוד נתונים שונים ובעיקר תוך התחשבות ב-: גיל, עבר תעסוקתי, עבודה נוכחית, מקצוע, השכלה ותארים, ניסיון, מוניטין אישי, הכנסה נטו, שעות נוספות וכיוצ"ב. רק על ידי שיקלול הנתונים הרלוונטיים, ייקבע שיעור פוטנציאל ההכנסה. יחד עם זאת, יש לזכור תמיד כי מדובר בהערכה, ומכאן מחייבת היא זהירות רבה בקביעתה, זאת גם לנוכח המשמעויות וההשלכות שתהיינה לה בקביעת גובה המזונות שיושתו על אותו הורה ובחלוקת הנשיאה במזונות בין שני ההורים. כמו כן זהירות זו מתחייבת משום שאותה הערכה מייחסת לאותו הורה יכולת שהוא אינו מממש, והיא מתעלמת מאוטונומית הרצון שלו בבחירת מקצועו לרבות היקף עבודתו ועוד, זאת באותם מקרים בהם הבחירה נעשתה שלא על רקע רצון להתחמק מתשלום מזונות. על כן, הערכת הפוטנציאל והעמדתו על סכום העולה בהרבה על זה המתקבל בפועל תתאפשר במקרים חריגים, ובעיקר כאשר הפער ביניהם הוא משמעותי, שעה שהנתונים השונים מצביעים על יכולות גבוהות בהרבה והדבר נתמך בניסיון העבר – השתכרות בפועל של סכומים גבוהים משמעותית מאלה המתקבלים היום. בהקשר זה ראוי גם להדגיש כי לא כל ניסיון עבר ילמד בהכרח על יכולת השתכרות גבוהה כיום, וככל שניסיון זה הוא מתקופה רחוקה יותר, כך יפחת גם משקלו בהערכת כושר ההשתכרות הנוכחי. כמו כן, יש לבחון משך התקופה בעבר בה הייתה הכנסת ההורה גבוהה משמעותית מזו המתקבלת היום, האם מדובר בתקופת העסקה קצרה, היקף המשרה, האם היתה קבועה או זמנית ונתונים נוספים. כך גם יש לתת את הדעת לשאלה כיצד כלכלו הצדדים את ילדיהם בתקופת החיים המשותפים, והאם הדבר נעשה מתוך אותן הכנסות בפועל המתקבלות גם כיום, שאם כן כי אז יפחת משקלה של אותה השתכרות או הכנסה גבוהה מן העבר, כאשר לאחריה ההכנסה בפועל לתקופה ממושכת הייתה נמוכה.
שקלול של נתונים אלה ובחינה של מכלול הנסיבות יובילו לקביעת כושר ההשתכרות, וזאת לשם קביעת החיוב במזונות וחלוקת הנשיאה בהם בין ההורים."
הנתבע ניהל עסק עצמאי בתחום ההובלות והוא בעל מקצוע – נהג משאית. הנתבע פרנס את האישה והקטינים בתקופת החיים המשותפים בהם האישה השתכרה שכר מינימום ממקצועו. לנתבע דירה הרשומה על שמו. מכאן כי לנתבע פוטנציאל השתכרות ועליו למצות אותו. לאור האמור אעמיד את כושר השתכרותו של הנתבע בגובה השכר הממוצע במשק.
לפי אתר הביטוח הלאומי השכר הממוצע במשק נכון ליום 1.1.2024 (הנתון האחרון שפורסם) עומד על סך של 12,379 ₪ ברוטו שמשקף שכר נטו של כ – 10,400 ₪ לאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ופנסיה ובהתחשב בנקודות זיכוי המקבל אב המשלם מזונות.
בניכוי חלקו של הנתבע במלוא החזר המשכנתא עומדת הכנסתו הפנויה על סך של 8,500 ₪.
חלוקת זמני השהות
הקטינים חולקים את זמנם בשווה בין הצדדים אשר נושאים באחריות הורית משותפת.
כאשר נפסקו המזונות הזמניים ביום 13.9.2021 הקטינים שהו עם האב בימים שני ורביעי כולל לינה ובכל שבת שנייה מיום שישי בסיום המסגרת החינוכית ועד מוצאי שבת בשעה 19:00. בהחלטת בית הדין הרבני מיום 3.1.2024 הורחבו זמני השהות (נספח א' לתגובת התובעת מיום 23.1.2024) כדלקמן: בשבוע הראשון הקטינים ישהו עם האב בימים שני, רביעי וחמישי כולל לינה ובשבוע השני בימים שני ורביעי. בכל שבת שניה מיום שישי בסיום המסגרת החינוכית עד ליום ראשון בבוקר. התובעת מאשרת בחקירתה את זמני השהות (עמק 5 לפרוטוקול שורה 12 ואילך).
צרכי הקטינים
הלכה היא כי תביעת מזונות, ככל תביעה כספית אחרת, יש להוכיח היטב ולבסס בראיות. כן נקבע, כי במקום שאין טיעון עובדתי סביר בנוגע לצרכים הנתבעים, אין לשלול אפשרות של דחיית תביעת המזונות מן הטעם שלא הוכחה במידה נאותה (ראה: ע"א 130/85 כהן נ' כהן, פ"ד מ(1) 69).
התובעת הוכיחה חלק מהוצאות הקטינים הנטענות בכתב התביעה על ידי הגשת קבלות וחשבוניות. אולם הלכה ידועה היא כי מקום שהראיות חסרות, רשאי ביהמ"ש לאמוד את סכום המזונות גם עפ"י ניסיון חייו כשופט, אשר בתוך עמו הוא יושב. כן נפסק, כי בית המשפט יכול לקבוע את היקף צרכיו ההכרחיים של קטין על בסיס ידיעתו השיפוטית הכללית (ראה: ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 23; ע"א 613/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 825).
בבע"מ 919/15 ציין כב' השופט פוגלמן כי צרכיהם ההכרחיים של קטינים עומדים על סך של בין 1,300 ל – 1,400 ₪ לחודש. סכום זה אינו כולל הוצאות בגין מדור ואחזקת מדור. (סעיף 5 לפסק הדין).
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין אשר העמידו את צרכיהם הבסיסיים של קטינים על סך של 1,600 ₪ לחודש. בעמ"ש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (09.10.17) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבע בית המשפט שהגיעה העת לעריכת שינוי בקביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמקרה הספציפי שנדון בפניו הועמדו צרכי קטין על 1,600 ₪: "ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת שינוי נוסף בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמיוחד לאור הצרכים שהתווספו, כגון כל הקשור באמצעי התקשורת השונים והמחשוב, אשר ניתן לראות בהם כיום כצרכים הכרחיים. אולם, אף מבלי לקבוע מסמרות בדבר לעת הזו, כפי שצוין לעיל, יש מקום לבחון את כלל הנסיבות ואזי להידרש במקרה קונקרטי להגדלת אותו סכום הנהוג, וכמפורט לעיל.
17.החיוב הנוסף יחול ממועד הגשת התביעה ובאופן שבמקום הסכום של 1,450 ₪ יבוא הסכום של 1,600 ₪ כאשר הפרשי העבר בגין המפורט לעיל ישולמו ב 4- תשלומים".
בעמ"ש (ת"א) 32172-11-17 ע.ש. (קטינה) נ' נ.ש, עמ' 11 (10.01.19) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבעה כב' השופטת י.שבח כי צרכי הקטינים שאינן טעונים הוכחה עומדים על 1,600 -1,700 ₪:
"לגישתי, אין לדחות עוד את הגדלת הסכום, ועד שייקבע הסכום המשקף את עלות צרכיו של הקטין, בשני הבתים גם יחד, זה שאינו טעון הוכחה, באופן אמפירי ובהתבסס על חוות דעת כלכליות, אין מנוס מהפעלת שיקול הדעת השיפוטי וניסיון החיים, ומהעלאת הסכום, שלא עודכן מזה שנים, לכדי סך של 1600-1700 .₪."
ברמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ' א.נ (25.10.18) (פס' 10) [פורסם במאגרים המשפטיים] כב' השו' צבי וייצמן לא התערב בפסיקת מזונות זמניים שהועמדו על ידי הערכאה הדיונית על סך של 1,800 ₪: "כך לא מצאתי מקום להתערב בקביעותו של בית המשפט קמא אשר אמד לעת עתה את צרכיו של קטין בשיעור של 1800 ₪. לטעמי מדובר בהערכה זהירה שהיא על הצד הנמוך דווקא. יש לזכור כי קודם להלכת בע"מ 919/15 נהגו בתי המשפט לאמוד צרכיו החודשיים של קטין בשיעור של כ- 1400 ₪ ואלם הערכה זו נגעה אך ורק באשר לצרכיו ההכרחיים ואולם מאז שניתנה הלכת 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם. עוד יש לציין כי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד נוכח הכפילויות הנדרשות מטבעם של דברים בחלק מהוצאותיו, להערכתי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר ראוי שהערכה זו תעלה, למצער, על סך של 2250 ₪ לחודש לקטין."
בעמ"ש 44496-10-20 א. נ' ב. (ניתן במיום 11.08.2021 פורסם במאגרים) קבע כב' השופט ג'יוסי:
"אעיר, כי גם אנוכי סבור, שיש מקום לעדכן את מנעד הצרכים המינימליים, ובהתאם גם את הצרכים הממוצעים של קטין, עת כאמור לעיל, סבור אני, כי סך של 1,400 ₪ מצוי בצדו הנמוך של המנעד האמור."
לאור רמת ההשתכרות של הצדדים ומאחר ומדובר בשלושה קטינים אעמיד את צרכיו ההכרחיים של כל אחד מהקטינים על סך של 1,600 ₪ לחודש (הסכום אינו כולל הוצאות אחזקת מדור שיחושבו בנפרד).
החל מחודש מרץ 2023 מקבלת הקטינה *** קצבת ילד נכה. הצרכים המיוחדים של הקטינה *** יידונו בפרק שיעסוק בניצול קצבת הנכות והשפעתה על גובה המזונות.
לא הוצגו צרכים מיוחדים לגבי הקטינים *** ו***.
הסכום שעל האב לשאת בו
חלקו של האב בהכנסה הכוללת עומד על 62%, לאור הפער בפוטנציאל ההשתכרות של הצדדים אעמיד את חלקו בצרכי הילדים על סך של 65%.
כאמור, העמדתי את צרכי כל אחד מהקטינים על סך של 1,600 ₪, מחצית מהסכום עבור הוצאות תלויות שהות והמחצית השנייה עבור הוצאות שאינן תלויות שהות.
הוצאות תלויות שהות
על האב לשאת ב 65% מהוצאות תלויות השהות בסך של 800 ₪ לכל קטין בקיזוז 50% בהם הוא נושא באופן ישיר כשהקטינים שוהים עמו. ועל כן חלקו בהוצאות תלויות השהות של הקטינים הוא 15% – סך של 120 ₪ עבור כל אחד מהקטינים.
הוצאות שאינן תלויות שהות
בטרם אקבע את גובה החיוב החל על האב לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות יש לקבוע מיהו ההורה המרכז.
בבע"מ 919/5 התייחסה כב' השופטת ברק זמיר לחשיבות בקביעת הורה מרכז:
"49. הקשיים שעליהם עמדתי לעיל מלמדים כי במשמורת משותפת נדרש ניהול "מרכזי" של הוצאות הילדים שאינן חלק מההוצאות המשפחתיות השוטפות. מהו המנגנון היישומי שיכול לאפשר להורים לנהל את הוצאות הילדים באופן שימקסם את טובתם ויהיה פרקטי ונוח גם מבחינתם, ללא צורך בשיתוף פעולה צמוד על בסיס יומיומי? אין מקום להכתיב פתרון אחד שאין בלתו, אלא להבהיר מה אמורים להיות מאפייניו של מנגנון זה: עליו להיות פשוט ליישום ולא לחייב מידה רבה של שיתוף פעולה יומיומי בין ההורים. מנגנון יעיל שניתן להעלות על הדעת הוא מינויו של אחד מההורים כ"הורה מרכז" אשר יקבל לידיו בראשית החודש מחצית מסכום המזונות המיועד עבור ההוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת דהיינו המזונות המיועדים לצרכים האחרים (ביגוד, ספרים, טיפול רפואי לא צפוי ועוד). סכום זה יוערך בכל מקרה על-ידי בית המשפט, בהתאם לגילאי הילדים ולצרכיהם. ההורה המרכז ינהל חשבון הוצאות זה ויוציא את הכספים במתכונת שתבטיח תיאום ואיזון בין מכלול הצרכים של הקטינים. מנגנון זה מיישם תובנה פשוטה לפיה ניהול כספי של הוצאות במסגרת תקציב מוגבל חייב להיעשות על בסיס תכנון ותיאום."
מההליכים שהתקיימו בפני התברר שהצדדים אינם מצליחים לתקשר ביניהם ואינם מצליחים לשתף פעולה, מצב זה מוביל לפגיעה בקטינים.
בין הצדדים התנהלו 17 תיקים קשורים, מתוכם 9 בקשות לצווי הגנה החל משנת 2019 ועד 2023. במסגרת צווי ההגנה הוגשו כשבעה תסקירים. בתסקיר שהוגש ביום 11.10.21 צוין כי המאבק בין ההורים ממשיך וישנן תלונות לגבי פגיעה בקטינים, הועבר תסקיר מקיף לבית הדין הרבני אשר בפניו התנהל הליך זמני השהות ונקבעה וועדת תכנון טיפול. עו"ס לחוק הנוער התערבה בהליכים. הילדים נחקרו על ידי חוקרת ילדים בחודש מאי 2021 בעקבות תלונה של האב על אלימות של האם כלפי הילדים, שהכחישה את הטענות. התובעת מטופלת במרכז לאלימות במשפחה החל ממרץ 2021.
הצדדים חלוקים כמעט בכל נושא, בשאלת זהות ומיקום הצהרון (חקירת התובעת בעמ' 6 לפרוטוקול שורה 7 ואילך) מי יסיע את הקטינה *** לקלינאית תקשורת (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 11 ואילך) חוגים של הקטינים (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 20 ואילך) ועוד.
בהחלטה שניתנה בסיום הדיון שהתקיים ביום 9.3.24 מצאתי לנכון לציין: "במהלך הדיון ביהמ"ש הביע צערו בפני הצדדים על כך שמתחילת ההליכים ביניהם לא ניתן להגיע להסכמה בשום נושא ובכל נושא נדרשת הכרעה שיפוטית."
בנסיבות אלו נוכח הקונפליקט הגבוה בין ההורים יש צורך במינוי הורה מרכז על מנת להבטיח כי צרכי הקטינים יסופקו.
התובעת העידה כי היא קונה לילדים בגדים והנעלה ביד 2 (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 19 ואילך וכן עמ' 12 לפרוטוקול שורה 12 ואילך). והעידה כי היא עצמה אינה מתחדשת וכל שקל הולך לילדים (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 20).
הנתבע טען כי הוא זה שנושא בכל צרכי הילדים השוטפים:
"ש. יש לך הוצאות על הילדים?
ת. קלינאית תקשורת היא לא משתתפת איתי. מורה פרטית ל*** היא לא משתתפת איתי. אם זה כשמתקשרים אלי ויש לי הודעות ווטספ מהמורה שאני יכול להראות שחסר משהו לילדה ואני רץ וקונה. ביגוד, הנעלה.
ש. איזה ציוד של הילדים יש לך בבית?
ת. ביגוד, משחקים, ספרים, מחברות.
ש. אבל גם יש אצלה ספרים ומחברות?
ת. מה פתאום. ספרים ומחברות מתחילת בית הספר אני דואג. עכשיו בית הספר נתן גם לה מחברות כי הילדה היתה מגיעה בלי ציוד. גם כשיש לה את הציוד בבית שלה היא ממשיכה לבוא בלי ציוד. *** צריך קלינאית תקשורת. הכל זה בהמלצה של הגורמים ברווחה.
ש. מי לוקח את הילדה לקלינאית תקשורת?
ת. אם אמרה שהיא לוקחת אני אשמח לזה. אבל חודשיים מי לקח את הילדה לקלינאית?" (פרוטוקול עמוד 13, שורה 11 ואילך).
הנתבע צרף מקבץ קבלות כנספח 6 לתיק המוצגים מטעמו. עיון במקבץ מעלה כי הקבלות שצורפו הן קבלות בעבור תשלומי חוגים, קייטנות, הוצאות בריאות, התפתחות הילד. הוצאות אלו הן הוצאות בענייני חינוך ובריאות שעל הצדדים לשאת בהן בחלקים שווים.
הנתבע צרף קבלות נוספות בגין ציוד משרדי, קניות מסוימות של בגדים, תספורות לילדים, הפעלת יום הולדת, אין בקבלות אלו משום הוכחה כי הוא זה שנושא בכל הוצאות הקטינים.
יש לזכור כי העובדה שהורה אחד משמש כהורה מרכז אין משמעותו כי ההורה האחר פטור מכל רכישה עבור הקטינים. בהקשר זה אין לי אלא להפנות לדברי כב' הש' פוגלמן בסעיף 87 לבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המשפטיים] (19.07.17):"כפועל יוצא מכך, מטילה המשמורת הפיזית המשותפת נטל כלכלי מוגבר – זהה מבחינת היקף ההוצאה הפוטנציאלי עבור מזונות הילד – על שני ההורים. מכיוון שהילד מתגורר עם כל אחד מן ההורים מחצית מן החודש ממש ואין מדובר במפגשים או בהלנה נקודתית בלבד, הרי שכל הורה נדרש "לבנות בית" שלם ומלא עבור הילד. עליו לדאוג לכתחילה לפתרון דיור שיהיה בו חדר קבוע לילד (כלומר, בדרך כלל, לשכור דירה גדולה יותר); לרכוש את כל הציוד הבסיסי שחייב להיות בביתו של הילד כגון מיטה ומצעים, ארון בגדים וכמות סבירה של בגדים למלאו בהם, שולחן כתיבה, כלי רחצה ושאר חפצים יסודיים שלהם זקוק הילד. בצד הוצאות מסוג זה נדרש גם כל אחד מן ההורים לספק את כל יתר צרכיו הגשמיים השוטפים של הילד במהלך שהייתו עמו: מזון, עלותם השוטפת של צרכים כגון חשמל ומים, עלות של פעילות פנאי מזדמנת בשעות אחר הצהריים וכדומה. מכאן, שבמצב של משמורת פיזית משותפת כל הורה מספק את כל צרכי הילד במשך מחצית מן החודש."
מהסעיף שצוטט לעיל, עולה כי גם אם האם נקבעה כהורה מרכז על האב לדאוג שלקטינים יהיה ארון בגדים ובו כמות סבירה של בגדים בסיסיים. העובדה ששני ההורים דואגים לביגוד בסיסי עבור הקטינים בביתם אינה מאיינת את הצורך במנגנון ההורה המרכז. מנגנון ההורה המרכז נקבע על מנת להבטיח שצרכיהם של הקטינים שאינם תלויי שהות ימולאו ולא ייווצר מצב בו כל הורה יצפה כי ההורה האחר ימלא משימה זו.
התרשמתי שהתובעת דואגת לצרכי הקטינים וכך נהגה מאז נפרדו הצדדים לא מצאתי לנכון לשנות את המצב הקיים.
הנתבע יישא אם כן ב – 65% מהוצאות הקטינים שאינן תלויות שהות בסך של 520 ₪ עבור כל קטין מעל גיל 6.
על הנתבע לשאת בצרכי הקטינים הבסיסיים בסך של 640 ₪ עבור כל קטין מעל גיל 6 (120 תלויות שהות + 520 שאינן תלויות שהות).
הקטינה ***
על האב לשאת במלוא צרכיה של הקטינה *** נוכח גילה והדין החל על הצדדים. יחד עם זאת, נוכח חלוקת זמני השהות השווים בין הצדדים, אפחית מהסכום שעל האב לשאת סך של 20%, דהיינו ישא ב- 80% מהצרכים ההכרחיים של הקטינה ***, סך מעוגל של 1,300 ₪.
הוצאות מדור ואחזקת מדור
התובעת מתגוררת יחד עם הקטינים בדירה שכורה ב*** ודמי השכירות החודשים עומדים על 2,200 ₪ (נספח א', מיום 17.1.22 בקשת התובעת). התובעת זכאית לסיוע בשכר דירה בסך חודשי של 1,170 ₪, כך שהוצאות המדור עומדות על סך של 1,030 ₪ וחלקם של הקטינים בהוצאות המדור עומד על 50% כלומר סך של 515 ₪ לחודש.
התובעת העידה בעניין הוצאות אחזקת המדור כי היא נושאת בתשלומי ארנונה לאחר 20% הנחה בסך של 290 ₪ בחודש, חשמל בסך 175 ₪ בחודש, מים בסך 25 ₪ בחודש, אינטרנט וכבלים בסך של 90 ₪ בחודש (עמוד 10 לפרוטוקול שורה 12 ואילך) סה"כ 580 ₪ בחודש וחלקם של הקטינים בהוצאות אחזקת המדור סך של 290 ₪.
חלקם של שלושת הקטינים בהוצאות המדור ואחזקתו בבית האם עומדים על סך של 805 ₪ (515+290). חלקו של כל קטין עומד על סך מעוגל של 270 ₪.
על הנתבע לשאת ב – 65% מחלקו של כל קטין בהוצאות מדור ואחזקתו מעל גיל 6, דהיינו 175 ₪ לכל קטין מעל גיל 6 ובמלוא חלקה של הקטינה *** – 270 ₪.
מאחר ולצורך חישוב הכנסתו הפנויה של הנתבע ניכיתי מפוטנציאל השתכרותו את מלוא החזר המשכנתא ומאחר ותשלום החזר המשכנתא החודשי מגדיל את הונו של הנתבע ואת חלקו בדירה, לא אנכה מחיובו את חלקם של הקטינים בהוצאות המדור בבית האב.
חישוב מתמטי יוביל למסקנה שעל האב לשאת בסך של 815 ₪ עבור כל קטין מעל גיל 6 (120 תלויות שהות + 520 שאינן תלויות שהות + 175 הוצאות מדור ואחזקתו). מצאתי לנכון לקבוע כי גובה המזונות יעמוד על סך של 1,000 ש"ח לכל קטין מעל גיל 6.
עבור הקטינה *** יעמוד גובה המזונות על סך של 1,300 ₪ עבור צרכיה הבסיסיים + 270 ₪ עבור חלקה במדור וסה"כ סך מעוגל של 1,600 ₪ וזאת עד הגיעה לגיל 6. מעל גיל 6 ישא הנתבע בסך של 1,000 ₪ עבור מזונותיה.
בעמ"ש 25790-03-24 ס.ד.נ'מ.ט קבע כב' השופט נאמן:
18. הגם שלאור הלכ' בע"מ 919/15 [נבו] קיימים בפסיקות בתי המשפט נוסחאות מתמטיות שונות לחישובי המזונות, גם באותן פסיקות אשר מעודדות שימוש בנוסחאות על מנת להגיע עד כמה שאפשר לדרך אחידה ופשוטה בקביעת המזונות, מוסכם כי מודל זה איננו מתאים ליישום בכל מקרה ומקרה ולא בכל מקרה יש בכוחו של חישוב מתמטי מדויק להכיל ולהביא לידי ביטוי את נסיבותיו הייחודיות של המקרה העומד לפתחו של ביהמ"ש. החיים אינם מדע מדויק, במיוחד כאשר עסקינן בגידולם ובצרכיהם המשתנים כל העת של קטינים. לפיכך שומה על ביהמ"ש לבחון את הדברים בראייה כוללת, בשים לב לשיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש בקביעת טובתו של הקטין, ובכלל זה קביעת גובה המזונות. "השימוש בנוסחאות לצורך חישוב המזונות יהווה אם כן את ברירת המחדל, ממנה ראוי יהיה לסטות במקרים המתאימים וככל שתמצא לכך הצדקה. כך לדוגמה, במקרי קיצון של פערים גדולים בהכנסות כל אחד מהצדדים או במשך שהיית הקטינים אצל מי מההורים." [עמ"ש (מחוזי חיפה) 42513-09-14 א.ש נ' י. ש (נבו 4.1.2015)]
בענייננו נוכח הפער בפוטנציאל ההשתכרות של הצדדים והעובדה שלאיש דירה בבעלותו יש לבחון את הדברים בראייה כוללת ולקבוע את גובה המזונות בדרך שתבטיח כי צרכי הקטינים יסופקו הן אצל האב והן אצל האם ועל כן מצאתי נכון לקבוע המזונות עבור כל קטין מעל גיל 6 יעמוד על סך של 1,000 ₪ לחודש.
קצבת הנכות של הקטינה ***
הקטינה *** אובחנה עם בעיה שפתית והיא זכאית לקצבת ילד נכה החל מיום 1.3.23 ועד ליום 31.3.25, בשנת 2023 עמד גובה הקצבה על סך של 1,676 ₪ והחל מינואר 24 בסך חודשי של 1,771 ₪ (נספח 1 לסיכומי התובעת).
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ברמ"ש 67776-07-23 ב' נ. ב' (פורסם ברשומות, 21.1.2024) נדונה סוגית קצבאות הילדים המשולמות בגין נכויות שהוכרו ע"י המל"ל ולהשלכותיה אלו על שיעור המזונות להם זכאים מהוריהם ע"י כב' השופט ג'יוסי:
"39. בעבר בגדרי עמ"ש 11101-12-17 ב. נ' ב. [פורסם בנבו] (20.11.2018) נדרשתי לסוגית קצבאות ילדים המשולמות בגין נכויות שהוכרו ע"י המל"ל ולהשלכות אלה על שיעור המזונות להם זכאים מהוריהם. ציינתי שם כי קצבאות נועדו לממן ראשית כל את אותם
צרכים טיפוליים שיקומיים מיוחדים כמו גם את ההוצאות הרפואיות המיוחדות לילד הסובל מנכות, ולא את ההוצאות הבסיסיות השוות לו ולכל יתר הילדים שאינם זכאים לקצבה. עוד הצעתי מתווה לחישוב המזונות וכיצד יש לנהוג בקצבה החודשי ודרך ההתחשבנות בין ההורים. יוער כי בקשת רשות ערעור על פסק דיני ב-בע"מ 8994/18 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו) (04.03.2019) נדחתה ע"י כב' השופט נ. הנדל תוך שציין: "על רקע התשתית הראייתית שהוצגה בפני הערכאות הקודמות, ממנה עולה כי קצבאות הקטינים בענייננו נועדו לממן את צרכיהם הייחודיים, אין כל פגם בהסדר אותו התווה בית המשפט המחוזי – שהרי הסדר זה עולה בקנה אחד עם תכלית הקצבאות, ומבטיח כי הן יספקו לקטינים מימון להוצאות מיוחדות עתידיות."
40. בעניין דנן בית משפט קמא התייחס לשאלה האם קצבת הנכות באה במקום תשלום המזונות עבור הוצאות הקטין, או בנוסף להן? כלומר, האם יש לנכות את קצבת הנכות מהמזונות הנפסקים? על מנת לענות על השאלה, הציג בית משפט קמא שתי גישות שונות בפסיקה בהקשר הנ"ל. בית משפט קמא סבר כי לפי גישה אחת, מקום בו לא הוכח שצרכי הקטין עולים על גמלת הנכות המשולמת עבורו, אין לפסוק עבורו דמי מזונות, ואילו לפי הגישה השניה, תוך קצבת נכות היא קצבה אישית הניתנת לזכאי בשל נכותו וכי מטרתה לסייע במימון ההוצאות הרפואיות להן הוא נזקק והשירותים הנלווים הנובעים מנכותו, לרבות של המטפלים בו (סעיף 35 להחלטה קמא).
בעמ"ש 11101-12-17 ב' נ. ב' (ניתן ביום 21.1.24 פורסם במאגרים) פרט כב' השופט ג'יוסי:
"27…. סבורני אם כן שאין לצאת מנקודת מוצא לפיה הקצבה מכסה גם את הצרכים הבסיסיים של הקטינים או כי היא נועדה לשמש כמעין פיצוי להורים שכושר השתכרותם נפגע כתוצאה מהעומס הטיפולי הכרוך בגידול בנם/בתם וכמעין "השלמת הכנסה". הנחת המוצא היחידה האפשרית תהא, כי הקצבה נועדה לכסות את הוצאות הקטין בגין צרכים מיוחדים, וזוהי מטרתה העיקרית. רק אם יוכח כי לאחר תשלום כל הצרכים המיוחדים לשם כיסויים נועדה הגמלה, נותרה יתרה, כי אז יש מקום להתחשב בכך במסגרת פסיקת המזונות הבסיסיים בגין צרכים רגילים ודמי המדור.
כשם שציינתי קודם, סבורני כי המטרה מהקצבה היא הקלה על גידולו של הילד, לאור העומס הטיפולי הכרוך בכך, והחורג מהעומס המוטל על הורים לילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים. אף שלא ניתן להתייחס לאותה מעמסה ככלכלית בלבד, אולם הדעת נותנת כי בהיבט מצומצם זה (ההיבט הכלכלי), ההקלה מכוונת לאותה מעמסה כספית נוספת המוטלת על ההורים בעטין של אותן הוצאות משמעותיות בגין הצרכים המיוחדים, ולא הצרכים הרגילים השווים לכל קטין."
מהם הצרכים המיוחדים של הקטינה מעבר לצרכים רגילים של קטין?
הצדדים העידו כי הקטינה מטופלת אצל קלינאית תקשורת, הוצאה בה על הצדדים לשאת בחלקים שווים.
מעבר לכך לא נטען לצרכים נוספים של הקטינה וככל ויש הוצאות בריאות או חינוך נוספות ממילא שני הצדדים נושאים בהם בחלקים שווים.
בנסיבות אלו על הצדדים להתחלק בשווה בקצבת הנכות של הקטינה ***, כל עוד זכאית הקטינה לקצבת נכות יקוזז מגובה המזונות שישלם הנתבע לתובעת סכום בגובה מחצית הקצבה.
בהחלטה בעניין מזונות זמניים מיום 7.4.24 נקבע כי "החל ממרץ 2024 ואילך יקוזז מסכום המזונות בו חויב האב מחצית מגובה גמלת הנכות, דהיינו סך של 838 ₪". החלטתי זו ניתנה לאחר שהאם המציאה מסמכים אודות גמלת ילד נכה עבור הקטינה *** אותם מקבלת התובעת החל מחודש 3/2023.
ממסמכי הביטוח הלאומי עולה כי ביום 26.1.24 הועבר לחשבון הבנק של האם סך של 18,531 ₪ בעבור קצבת הילד הנכה ממרץ 2023 ועד ינואר 2024. החל מפברואר 24 ואילך קיבלה האם כל חודש את קצבת הילד הנכה. האב זכאי למחצית ההחזר מחודש מרץ 23 ועד לסוף חודש פברואר 24.
הסכום לו זכאי האב יקוזז מתוך תשלומי מזונות ותשלומי מחציות שהנתבע לא נשא בהם בעבר, דהיינו חוב שהצטבר ככל והצטבר. היתרה תקוזז מתוך חיוב המזונות העתידיים של הקטינה *** בסך של 500 ₪ לחודש עד לכיסוי מלוא החוב.
מזונות העבר
החיוב שנקבע בפסק דין זה יחול החל מיום מתן פסק הדין ועד ליום מתן פסק הדין יחולו ההחלטות בעניין המזונות הזמניים שניתנו וזאת לאור בע"מ 4589/05 פלוני נ' פלוני (21.11.05) [פורסם במאגרים המשפטיים] בו קבע כב' השופט רובינשטיין כדלקמן:
"ו. (1) בשאלת הקיזוז התלבטתי במידה מסוימת. אכן, מקובל כי לבית המשפט שיקול דעת בשאלת השבתם של מזונות, שלמפרע התברר ששולמו ביתר (ביחס למזונות קבועים שהופחתו בערעור, ראו ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3), 449, 463 (השופט שיינבוים); ביחס למזונות זמניים שהופחתו, ולהתערבות המצומצמת בהשבה ראו ע"א 125/86 סימונוב נ' סימונוב (לא פורסם) (הנשיא שמגר)). ישנם מקרים בהם אין בית המשפט מאפשר כל קיזוז שהוא, ובמקרים אחרים תהא נטיה להתחשבות מסוימת במה שכבר נעשה, בין היתר באמצעות ויתור על גביית מזונות זמניים שטרם נגבו (ע"א 5951/93 קצב נ' קצב (לא פורסם) (הנשיא שמגר); ע"א 5578/92 שמש נ' שמש (לא פורסם) (הנשיא שמגר)). השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט הוא כמובן השפעת הקיזוז על רווחת בן הזוג והילדים, והרי לא אחת יארע שהכספים שנפסקו ביתר כבר נצרכו, ואם יקוזזו אחורנית עלולה להיווצר מחסור במשפחה (ע"א 4332/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1), 289, 291, (הנשיא שמגר); ע"א 5446/91 עגור נ' עגור (לא פורסם) (הנשיא שמגר))."
לסיכום
האב יישא במזונות כל אחד משני הקטינים הגדולים בסך של 1,000 ₪ לחודש עד הגיע כל אחד מהקטינים הגדולים לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים.
האב יישא במזונות הקטינה *** בסך של 1,600 ₪ לחודש עד הגיעה לגיל 6.
החל מהגיע הקטינה *** לגיל 6 יישא האב במזונותיו בסך של 1,000 ₪ לחודש עד הגיעה לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים.
החל מעת בו ימלאו לקטינה *** 6, הסכום הכולל בו ישא האב בעבור מזונות 3 הקטינים יעמוד על סך של 3,000 ₪.
ככל שהקטינים ישרתו בצה"ל ו/או בשירות הלאומי/שנת שירות, ימשיך האב לשלם את מזונות הקטינים עד לתום תקופת שירות החובה ו/או השירות הלאומי/שנת שירות כאמור וגם בתקופת הביניים שעד לגיוס לצה"ל ו/או השירות הלאומי, כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור בס"ק ב להלן.
כל עוד הקטינה *** זכאית לקצבת נכות יקוזז מגובה המזונות בהם חויב הנתבע עבור הקטינה *** סכום בגובה מחצית קצבת הילד הנכה החודשי אותה מקבלת התובעת.
דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור אותו חודש, ישירות לחשבון הבנק של האם.
כל קצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, יופקדו בחשבון הבנק התובעת.
הסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה, במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים וללא מדד שלילי.
הוצאות רפואה
החל מיום פסק הדין יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.
בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.
כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתה מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתא. הוראה זו אינה חלה במקרה שבו יתעורר צורך רפואי דחוף.
במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה הרפואית החריגה, יכריע במחלוקת רופא המשפחה או רופא הילדים המטפל בקטינים או רופא מומחה רלוונטי. במחלוקת בעניין הטיפול הרגשי, תכריע יועצת בית הספר. לחלופין, יוצאו ההוצאות בהתאם להמלצת מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.
הוצאות חינוך
החל מיום פסק הדין יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, ציוד למסגרת החינוך בתחילת השנה בקיזוז מענק חינוך, ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים (עד שני חוגים בעלות מתנ"ס ובכל מקרה עלות שני החוגים לא תעלה על 500 ₪. הוצאה זו בגין החוגים כוללת ביגוד מיוחד, ציוד, מימון תחרויות ואירועים וכל אשר נדרש במסגרת החוג), שיעורי עזר (באופן המוגבל לשלושה שיעורים פרטיים בשבוע. התשלום יהיה על בסיס רישום מהמורה הפרטי אשר יישלח לצדדים אחת לחודש), תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ"ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים.
כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.
כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס"ק ט'-י' לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתב באמצעות תקשורת מתועדת.
הוראות כלליות
כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן-תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / דוא"ל / דואר רשום.
ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.
הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן-ההורה המשלם) יקבל מהורה השני (להלן-ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.
לחלופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.
החל מיום מתן פסק הדין יחולו הוראותיו, עד ליום מתן פסק הדין יחולו ההחלטות בעניין מזונות זמניים שניתנו.
הנתבע זכאי למחצית מקצבת הנכות אותה קיבלה התובעת ממרץ 2023 ועד לסוף חודש פברואר 24.
הסכום לו זכאי הנתבע יקוזז מתוך תשלומי מזונות ותשלומי מחציות שהנתבע לא נשא בהם בעבר, דהיינו חוב עבר שהצטבר ככל והצטבר. היתרה תקוזז מתוך חיוב המזונות העתידיים של הקטינה *** בסך של 500 ₪ לחודש עד לכיסוי מלוא החוב.
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
אין צו להוצאות.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ה, 15 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
