ביהמ”ש לענייני משפחה בת”א, השופט ארז שני: פס”ד בתובענה ליתן תוקף של פסק דין מחייב לחוות דעת חשבונאית (תלה”מ 64328-03-24)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בפני

כב’ השופט ארז שני

התובעת

י. ב.

ע”י ב”כ עו”ד מורן גוהר

נגד

הנתבע

א. ב.

ע”י ב”כ עו”ד תבור גולדמן

פסק דין

ההליך

1. בפני תובענה על פי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה – 1995 (להלן: “חוק בית המשפט לענייני משפחה”), והעותרת ליתן תוקף של פסק דין מחייב לחוות דעת חשבונאית שנתן (להלן: “חוות הדעת”), בעניינים של הצדדים, מכוח פסק הדין, רוה”ח רונן קידר (להלן: “המומחה”), בימים 13.7.2022 ומענה לשאלות הבהרה ביום 1.1.2023.

תמצית טענות התובעת

2. אישור חוות הדעת ישלים את איזון המשאבים בעוד המצב כיום, לפיו אושרה רק פסיקתה מסוימת, מטיב רק עם הנתבע, אשר קיבל המגיע לו בזכויות התובעת, אך לא ההפך.

3. הנתבע “גורר רגלים” ונמנע ללא כל הצדק סביר מלפעול על פי חוות הדעת, טענות כספיות/אחרות שיש לו אינן סיבה שלא לאמץ את חוות הדעת ואם קיימות טענות כאמור, יואיל הנתבע לדרשן ולא יעשה דין לעצמו.

טענות הנתבע בתמצית

4. התובענה חסרת תום לב ולוקה בהסתרת מכתבים שיכולים היו לחסוך ההליך.

5. הרפורמה בחברת ה… משנת 2020 משנה את התוצאה החשבונאית אליה הגיע המומחה ורפורמה זו הוסתרה על ידי התובעת מן המומחה.

6. יש להכריע גם בסוגיית ה”השבחה האקטיבית” שנזכרה בחוות דעת המומחה, גם לקבוע ניכויי מס גם מחלק התובעת, אם בעתיד ישולם מס עבור מימוש עסקו של הנתבע ולחייב התובעת להעמיד בטוחה לפירעון מס עתידי פוטנציאלי שכזה.

7. התובעת לא הגיבה להצעות שונות שהוצעו.

8. משאבים יש לאזן במועד גמילתם על פי האופציה השנייה שבחוות הדעת.

דיון והכרעה

על הדין

9. כידוע, הליך על פי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה הוא בבחינת חריג שכן הוא מעין משיק משולב של הליכי הוצל”פ והכרעה משפטית בבחינת מעין סעיף 12 לחוק ההוצל”פ שהוא מובנה בדין.

10. זהו גם הטעם שבדין לפיו יורה בית המשפט האם הליך כזה יבורר בפניו (להלן: “ברירת המחדל”), שמא יופנה להוצל”פ.

11. ברירת המחדל מקבלת משנה חשיבות שעה שההכרעה בהוצל”פ מתקבלת על ידי הרשות המבצעת ולא הרשות השופטת, בבחינת טריבונל מעין שיפוטי ולא שיפוטי (וראה: בג”ץ 1901/94 לנדאו נ’ עיריית ירושלים, מח(4) 403 {פמ”מ – 19.07.1994}).

12. מתי יופנה תיק להוצל”פ? דומה שהתשובה פשוטה. מקום בו יש צורך בהכרעה שיפוטית שאינה “טענת פרעתי” גרידא, ידון בעניין בית המשפט.

13. ונאמר כי יתכן גם יתכן שאגב דיון בסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, שזו לשונו:

“הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין”, יכריע בית המשפט בדרוש הכרעה ואת הסוגיה החשבונאית יעביר להליך הוצל”פ.

ככלים לעת מתן חוות דעת חשבונאית

14. בהינתן חוות דעת חשבונאית (זו המכונה בפני העם, חוות דעת “אקטואר”), צריכים הצדדים לפעול על פיה בהקדם האפשרי.

15. “גרירת רגליים” על ידי צד בלא טעם של ממש, עשוייה על נקלה להיחשב כחוסר תום לב דיוני.

16. פעולה על פי חוות הדעת יכולה להיות או על פי המלצותיה או אקט פעיל של הגשת תובענה על פי סעיף 7, על מנת לחקור את המומחה, אך החולק על חוות הדעת, אינו יכול או צריך לנהוג ב”שב ואל תעשה” על מנת להימנע מתשלום.

17. אין עורר כי כבר ביום 25.10.2023 הגיעו הצדדים (שנתיים וחצי לאחר פסק הדין) לחוות דעת סופית של המומחה.

18. אף על פי כן לא ביצע הנתבע את האמור בחוות הדעת בנימוק לפיו זו “טרם אושרה”.

19. חוות הדעת אינה זקוקה לאישור על מנת לפעול על פיה או לנסות ולתקוף אותה וצד הנוהג כך, לאמור דורש “אישור”, נתפס כמי שמתחמק מן התשלום.

20. למעשה חוות הדעת כבר הייתה מונחת בפני הנתבע עוד ביום 13.7.2022.

21. אין עורר כי גם בכאן לא ביקש הנתבע לחקור את המומחה.

22. כתבה התובעת בסעיף 9 לסיכומיה כך:

“מן המקובץ, התובעת נדרשה להגשת התביעה בשל התנהגותו חסרת תום הלב של הנתבע ובכדי לזכות בזכויותיה מתוקף חוו”ד כאשר בית המשפט הנכבד חתם ביום 26.10.23 על פסיקתא לאיזון זכויות הצדדים לפי חוק חלוקת חיסכון פנסיוני, במסגרתה נקבע כי הנתבע חייב לתובעת סך של 233,938 ₪, וראה:

כלומר, בחלופה זו על הצדדים לנהוג כדלקמן:

1. הבעל יעביר לאישה תשלום איזון בסך 233,938 ₪.

2. הבעל יישאר הבעלים של הנכסים הרשומים על שמו במשותף לפי טבלה 2 המעודכנת.

3. האישה תישאר הבעלים של הנכסים הרשומים על שמה לפי טבלה 2 המעודכנת.

4. בנוסף, זכות נוספת של האישה בגין תוספת רפורמה מחברת ה… במועד פרישתה תאוזן בהתאם לנוסחה שבהערה 11 ד’ לחוות דעתו המקורית.

5. איזון המקרקעין בתיק זה מבוצע בדרך של כינוס נכסים כאמור בפסק דינו של כבוד בית המשפט”.

23. התנהלות הנתבע נראית ככזו שאינה נאותה גם כאשר מעיינים בסיכומיו.

24. העובדה כי הנתבע טען כי יש להביא בנוסף רפורמה נוספת שנערכה בחברת ה… בה עובדת הנתבעת בשנת 2020, אינה יכולה לעמוד מכמה טעמים:

מועד הקרע היה לפני הרפורמה החדשה.

הנתבע לא ביקש לחקור את המומחה.

הנתבע לא עתר במאומה, גם לא לעניין טענתו לחיובי מס עתידיים אם יחולו בכלל כאלה ומקומן של טענות אלו היה בפני המומחה.

25. כל הטענות לעיל בגינן לא עתר הנתבע עד שהוגש ההליך כנגדו ואין הוא אוחז בפסק דין חלוט בגינן, לא יכלו לשמש בידו תירוץ שלא לפרוע את שיש בגינו מעשה בית דין.

26. כאשר אדם כמו הנתבע פשיטא נמנע מן התשלום והוא רק כותב לצד שכנגד מכתב שלא נענה, אין בכך כדי ליתן לו היתר לעשות דין עצמי ולהימנע מן התשלום.

27. על פי דין גם לא יכול הנתבע להימנע מן התשלום על דרך מתן הצעה להיוון זכויות פנסיוניות.

כללו של דין הוא שבאין הסכמה, מחלקים זכויות במועד גמילתן ובאין סיבה מיוחדת אין כופים היוון (וראה: בע”מ 5060/10 פלונית נ’ פלוני {פמ”מ – 11.08.2010}).

סוף דבר

28. התובענה מתקבלת.

29. חוות הדעת מקבלת תוקף של פסק דין.

30. חיובי הנתבע כלפי התובעת ועל פי חוות הדעת יישאו ריבית והצמדה כחוק מיום מועד הקרע.

31. התובעת רשאית להגיש פסיקתאות לחתימתי.

32. הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 30,000 ₪.

33. ניתן לפרסם פסק דין זה בלא פרט מזהה אודות הצדדים.

34. המזכירות תסגור התיק.

ניתן היום, כ”ה תמוז תשפ”ד, 31 יולי 2024, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!